הסכמת הגרח"ק להוצאה מחודשת של ספר חמדת ימים

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » א' נובמבר 26, 2017 7:02 pm

שבתאות בחמ''י.pdf: (77.66 KiB) הורד 1248 פעמים

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' נובמבר 26, 2017 8:20 pm

מה שנכון נכון כתב:השל"ה שיבח - הכוונה לתפלת השל"ה הידועה (וההקדמה לה), שאותה העתיק, איך לא, מכתבי רב"ה. וכמו שמנין הת' שנים המוזכר בהסכמה מתחיל מאז.

אולי יש מי שלא הבין שהרב מה שנכון נכון כותב באירוניה, ומרמז לתיאוריה המוזרה כאילו השל"ה העתיק מס' חמדת ימים, וכאילו מחבר חמדת ימים הוא רב"ה, והאמת היא שמחבר חמדת ימים נולד כמה דורות אחרי השל"ה ורב"ה, והחמדת ימים הוא זה שהעתיק מהשל"ה ומכל הספרים הקדמונים. [וממילא לא יכול להיות שום הסכמה מהשל"ה לספר חמדת ימים].

פרנצויז כתב:מבלי להתיחס לכל מה שנכתב לעיל.
יש הוכחות ברורות שמחבר ס' חמדת ימים לא היה רבי בנימין הלוי. בקובץ עץ חיים (באבוב) גליון ט"ו (תמוז-אב תשע"א) עמ' שמ"ט והלאה.

עץ חיים באבוב טו על ספר חמדת ימים תמוז אב תשעא עמודים שמט-שסו.PDF: (2.06 MiB) הורד 321 פעמים

עושה חדשות

והלא ציוה למחוק?
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=7259#p64647

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ב' נובמבר 27, 2017 9:21 am

מעט דבש כתב:איני מרגיש 'צד' בענין. אדרבא, כל המלמד זכות, תבוא עליו הברכה.

אין לי שום מטרה מסומנת מראש; אם יסביר מישהו הסבר המניח את הדעת, אקבלו בחפץ לב.

איני אלא מביא ההעתקות שהובאו במאמר תשבי, ולא צריך שום פרשנויות שלו (וממילא לא נפק"מ דעותיו בענין זה או בעניינים אחרים); יראה המעיין, וישפוט בעצמו.

חמדת ימים - בשר אחר חלב - ממאמר תשבי.PNG

חמדת ימים - בשר אחר חלב - החיד''א.PNG

יתכן ומדובר ברעיון שמקורו שבתאי ויתכן שלא. בעל החמ"י מודע לכך שבגורי האר"יזל כתוב אחרת והוא דוחה את דבריהם בראיות. מ"מ אם כל מי שהחזיק ברצינות מהשבתאות בימים ההם נידון אצלך לכליה, מסתמא מדף הספרים שלך יצטמצם בהרבה.

אני שואל: ישנו רעיון שבתאי, של כפירה, שפוגע ביסודות האמונה המסורה לנו מדור לדור, המופיע בספר חמ"י? יש פגיעה ממשית במסורת ההלכה?

אם כל מה שמצאת זה אכילת בשר אחר גבינה (דבר שמדינא דגמ' ההיתר שלו הוא כביעתא בכותחא), אז אני לא רואה איזה חשש מללמוד בספר הקדוש הזה, שממלא את הלומד ביראת שמיים טהורה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' נובמבר 27, 2017 10:04 am

בר מן דין כתב:אני שואל: ישנו רעיון שבתאי, של כפירה, שפוגע ביסודות האמונה המסורה לנו מדור לדור, המופיע בספר חמ"י? יש פגיעה ממשית במסורת ההלכה?
אם כל מה שמצאת זה אכילת בשר אחר גבינה (דבר שמדינא דגמ' ההיתר שלו הוא כביעתא בכותחא), אז אני לא רואה איזה חשש מללמוד בספר הקדוש הזה, שממלא את הלומד ביראת שמיים טהורה.

לא אמרתי לא ללמוד בספר.
וראה מה שכתבתי לעיל.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' נובמבר 27, 2017 10:24 am

בר מן דין כתב:אם כל מי שהחזיק ברצינות מהשבתאות בימים ההם נידון אצלך לכליה, מסתמא מדף הספרים שלך יצטמצם בהרבה.

viewtopic.php?p=69218#p69218
viewtopic.php?p=16191#p16191

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' נובמבר 27, 2017 3:03 pm

בר מן דין כתב:דעתי היא שללא כל צל של ספק שהמחבר הוא הגאון הראשל"צ פאר הדורות מהרי"י אלגאזי זצ"ל.

יש להעיר, שבאחד מספריו, כותב הג"ר יעקב אלגאזי זצ"ל שהוא חולק על ס' חמדת ימים, ראה ס' שלמי צבור דף קל"א ע"ד, (במהדורת אהבת שלום עמ' שי"ג), בברכת המינים, הוא מכריע "שלא לומר כנוסח הרב חמדת ימים ז"ל".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 267&hilite
(בטור השמאלי למעלה)

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' נובמבר 27, 2017 3:11 pm

יתכן שחזר בו הרי"י אלגאזי מהנוסח שכתב ב'חמדת ימים', ועתה מתייחס לדבריו הראשונים בגוף שלישי (רק שהמילה 'ז"ל' קצת מציקה...).

ואולי נרמז בדבריו 'חזרנו לאחורינו שלא לומר כנוסח הרב חמדת ימים ז"ל'

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' נובמבר 27, 2017 4:22 pm

לגבי האיזכור של חמדת ימים בספר שלמי צבור,

יש להזכיר כי אין חולק על כך שרי"י אלגאזי הוא המלה"ד הראשון של הספר בעירו אזמיר תצ"א כמפורש בשער ובפתיחה, ובשער לאחר שמספר גודל שבח הספר מציין שהביאו מהגליל העליון הר הקדש, וגם בהקדמה נוסח מעורפל המשתמע לשני פנים כביכול טופס כתה"י ממנו הודפס הספר היה בכתב ישן נושן. נראה שלגודל צניעותו לא רצה לגלות שהוא המחבר מאסף, וכידוע במשך כל הדורות היו חכמים שלפעמים נהגו כך בספריהם.

הספר הבא שהדפיס רי"י אלגאזי זה היה לאחר עלייתו מאזמיר לירושלים בשנת תצ"ט - ספר 'שמע יעקב, ארעא דרבנן' בקושטא תק"ה, 14 שנה לאחר חמדת ימים. ובשנת תקי"א, ספר 'שארית יעקב'. ולאחמ"כ שימש ראשון לציון בירושלים משנת תקט"ו עד לפטירתו בתקט"ז. בשנים שלאחר פטירתו נדפס מכתב ידו שו"ת שלו וספרו הידוע בהלכות סת"ם 'אמת ליעקב', ורק בשנת תק"נ נדפס לראשונה ספרו 'שלמי צבור - שלמי חגיגה' עם הגהות המגיה מחו"ר ישיבת בית אל ר' אברהם חאיון.

ספר שלמי צבור נתחבר לאחר עלייתו לירושלים כנכתב בו בכמה מקומות, וכאן נראה שחזר בו ממה שממה שסבר לפני שנים רבות בצעירותו באזמיר בנוסח חתימת ברכת המינים, ולפי דרכו לייחס זה למחבר קדום כתב גם כאן "ז"ל".

לאור הידוע כיום לכל בודק בן דעת אין ספק שהספר הזה הוא חיבורו של רי"י אלגאזי עצמו, (וידועה עבודתו הנכונה של הרב תפילנסקי), ומאידך אסור לשכוח את ברברת של גדולי החוקרים לאורך שנים רבות בשאלה הזו ותאוריותיהן ההזויות (נתן העזתי, ר' בנימין הלוי, "קבוצת חכמים שבתאיים באזמיר" וכו' וכו'), אז אי אפשר שלא להיזכר גם בדבריהם ודעותיהם אודות ספר הזוהר וחבריו, עד שמבינים שכל נושא חקר הקבלה חייב להיפתח מחדש.

שבטיישראל

הוגה כתב:ספר שלמי צבור נתחבר לאחר עלייתו לירושלים כנכתב בו בכמה מקומות, וכאן נראה שחזר בו ממה שממה שסבר לפני שנים רבות בצעירותו באזמיר בנוסח חתימת ברכת המינים, ולפי דרכו לייחס זה למחבר קדום כתב גם כאן "ז"ל".
.

מענין לענין בספר שלמי ציבור כבר מביא ענינים המצויים רק בשער הכוונות ולא בכוונות ישן ועוד.

בתוך הגולה

הוגה כתב: ומאידך אסור לשכוח את ברברת של גדולי החוקרים לאורך שנים רבות בשאלה הזו ותאוריותיהן ההזויות (נתן העזתי, ר' בנימין הלוי, "קבוצת חכמים שבתאיים באזמיר" וכו' וכו'), אז אי אפשר שלא להיזכר גם בדבריהם ודעותיהם אודות ספר הזוהר וחבריו, עד שמבינים שכל נושא חקר הקבלה חייב להיפתח מחדש.

התאוריה שמחבר החמ"י הוא נתן העזתי לא יצאה מפי חוקר מברבר אלא מפיו של קדוש ישראל הגאון יעב"ץ.

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ב' נובמבר 27, 2017 6:37 pm

וונדרבר כתב:
בר מן דין כתב:דעתי היא שללא כל צל של ספק שהמחבר הוא הגאון הראשל"צ פאר הדורות מהרי"י אלגאזי זצ"ל.

יש להעיר, שבאחד מספריו, כותב הג"ר יעקב אלגאזי זצ"ל שהוא חולק על ס' חמדת ימים, ראה ס' שלמי צבור דף קל"א ע"ד, (במהדורת אהבת שלום עמ' שי"ג), בברכת המינים, הוא מכריע "שלא לומר כנוסח הרב חמדת ימים ז"ל".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 267&hilite
(בטור השמאלי למעלה)

כבר תירצו לפניי.
להעיר שגם מרן הבא"ח חולק על עצמו מעל"ע בתורה תמימה (אם אתה מקבל את מה שלדידי הוא פשוט שהבא"ח הוא עצמו מחבר תורה תמימה).

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ב' נובמבר 27, 2017 6:41 pm

בתוך הגולה כתב:
הוגה כתב: ומאידך אסור לשכוח את ברברת של גדולי החוקרים לאורך שנים רבות בשאלה הזו ותאוריותיהן ההזויות (נתן העזתי, ר' בנימין הלוי, "קבוצת חכמים שבתאיים באזמיר" וכו' וכו'), אז אי אפשר שלא להיזכר גם בדבריהם ודעותיהם אודות ספר הזוהר וחבריו, עד שמבינים שכל נושא חקר הקבלה חייב להיפתח מחדש.

התאוריה שמחבר החמ"י הוא נתן העזתי לא יצאה מפי חוקר מברבר אלא מפיו של קדוש ישראל הגאון יעב"ץ.

אמת. הריעב"ץ אכן בעמידתו על משמרת הקודש הוציא מסקנות נוספות שכיום נראה שהן כשגגה היוצאת מפי השליט. כמו מקרה הרמבם ומו"נ, וכמו החלקים הרבים שהשמיט מהזוה"ק (שכיום מקובלים כחלק מהזוהר ואין פוצה פה).

כמובן, המטרה של החוקרים הללו שנגררו אחרי דבריו הייתה הפוכה ממטרתו הקדושה.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ב' נובמבר 27, 2017 7:42 pm

הוגה כתב:יש להזכיר כי אין חולק על כך שרי"י אלגאזי הוא המלה"ד הראשון של הספר ... נראה שלגודל צניעותו לא רצה לגלות שהוא המחבר מאסף, וכידוע במשך כל הדורות היו חכמים שלפעמים נהגו כך בספריהם

במחילה, אבל רי"י אלגאזי לא יכול היה לכתוב שהוא מחבר הספר, הרי חלק גדול מהספר הועתק מאחרים עם טשטוש עובדה זו. ואם יכתוב שהוא המלקט, זה בודאי יהרוס את כל הספר - הנכתב באופן כאילו מחברו כותב אותו מחדש ואיננו ליקוט מאחרים.

הוגה כתב:... שכל נושא חקר הקבלה חייב להיפתח מחדש.

לדעתי גם הנושא של רי"י אלגאזי כמחבר ספר חמדת ימים - ראוי לו שיעיינו בו מחדש. מהטעם שבכל ספריו של רי"י אלגאזי לא מוצאים שום דבר דומה לחמ"י. עכ"פ אני לא מצאתי. לא בסגנון השילוב של הלכה וקבלה ושניהם בעיון, וגם לא בכתיבה השופעת, הכתיבה הישירה, ההעתקה מאחרים, וכו' וכו'. ובכלל: ספר חמ"י נכתב עם כשרון וחוש מיוחד, והראיה שהוא התפרסם והתפשט מאוד. ואילו רי"י בשאר ספריו שנדפסו על שמו - לא גילה משהו בסדר גודל של הנ"ל, כמדומני שפרסומו לדורות היה בעיקר מחמת היותו אביו של מהרי"ט. ספריו נדפסו מעט מאוד מחדש. ולא ידוע על משיכה מיוחדת אצל איזה חוג שהוא - לספריו. כמובן שניתן לומר שהחוש המיוחד שלו היה בספר כמו חמדת ימים דוקא. ובכל אופן אין לנו ראיה משאר ספריו על כך שהוא מחברו של חמד"י.
ולא באתי אלא להעיר.

בתוך הגולה

הרב במ"ד שתי הערות קטנטנות:
1. ודאי שמטרת היעב"ץ שונה בתכלית ממטרת [כמה מן] החוקרים אבל סו"ס מה דהוה הוה ואין ראוי לנו לומר על דעתו (שמוסכם היום על כולם שהיא מוטעית מכל הבחינות) 'ברברת... הזויה'.
2. כוונתך מן הסתם לספר תורה לשמה של הבא"ח (ונתחלף תמימה בלשמה).

מה שנכון נכון

וונדרבר כתב:
בר מן דין כתב:דעתי היא שללא כל צל של ספק שהמחבר הוא הגאון הראשל"צ פאר הדורות מהרי"י אלגאזי זצ"ל.

יש להעיר, שבאחד מספריו, כותב הג"ר יעקב אלגאזי זצ"ל שהוא חולק על ס' חמדת ימים, ראה ס' שלמי צבור דף קל"א ע"ד, (במהדורת אהבת שלום עמ' שי"ג), בברכת המינים, הוא מכריע "שלא לומר כנוסח הרב חמדת ימים ז"ל".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 267&hilite
(בטור השמאלי למעלה)

גם בשלמי חגיגה ה' יו"ט ס"ב אות ג הזכיר את "ספר ח"י בשם רבו ז"ל".

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ב' נובמבר 27, 2017 10:50 pm

וונדרבר כתב:יש להעיר, שבאחד מספריו, כותב הג"ר יעקב אלגאזי זצ"ל שהוא חולק על ס' חמדת ימים, ראה ס' שלמי צבור דף קל"א ע"ד...

הוגה כתב:לגבי האיזכור של חמדת ימים בספר שלמי צבור...

יש להעיר שמלבד ספרו שלמי ציבור, הרי שבמקום נוסף חלק רי"י אלגאזי בעניין זה (חתימת ברכת המינים) על נוסח החמ"י, אם כי מבלי לנקוב בשם הספר, אולם בכינוי 'מתחכמים'.

נאות יעקב (איזמיר תקכ"א), חלק מענה לשון, אות ז, ערך זדים, דף יז ע"א:

זדים כינוי למינים, כדאמרינן בפ"ב דמגילה וכולל זדים עמהם וכו', ולפי זה אין טעם למתחכמים להגיה בברכת המינים לחתום שובר אויבים ומכניע מינים, דהא זדים נמי היינו מינים

ודבריו מכוונים לדברי החמ"י, ראש השנה פ"ו, דף קלד ע"א מהדו' איזמיר תצ"א:

אשר על כן הנכון לומר כנוסח הכתוב בנוסחאות ישנות... בא"י שובר אויבים ומכניע מינים, ע"כ, והוא נוסח אמיתי על פי הש"ס, וכן קראוה ברכת המינים, ולפי נוסחתנו אין שם אבדון המינים בשום צד.

יש להעיר גם, שדבר פלא הוא הנימוק שייחס השלמי צבור לחמ"י: "שמפני כך חזרנו לאחורינו שלא לומר כנוסח הרב חמ"י ז"ל, ומכניע מינין, להיות מעין הפתיחה"; אולם נימוק זה ש"להיות מעין הפתיחה" אין לו כל זכר בחמ"י.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' נובמבר 27, 2017 11:04 pm

יעקובי כתב:יש להעיר גם, שדבר פלא הוא הנימוק שייחס השלמי צבור לחמ"י: "שמפני כך חזרנו לאחורינו שלא לומר כנוסח הרב חמ"י ז"ל, ומכניע מינין, להיות מעין הפתיחה"; אולם נימוק זה ש"להיות מעין הפתיחה" אין לו כל זכר בחמ"י.

יתכן שכוונתו, שבתחילה סבר לומר כנוסח חמ"י 'ומכניע מינים' אבל לא מטעמיה, אלא משום שיהיה מעין הפתיחה, ושוב "חזרנו לאחורינו... שלא לומר... 'ומכניע מינים' להיות מעין הפתיחה".

מה שנכון נכון

יעקובי כתב:אולם נימוק זה ש"להיות מעין הפתיחה" אין לו כל זכר בחמ"י.

ואף לא יתכן שיאמרהו החמ"י, שכן הוא בא לשנות את הנוסח הכתוב בספרים: למלשינים... וכל הזדים... בא"י... ומכניע זדים", ל: "למינים... ומכניע מינים".
אמנם החיד"א בקש"ג יז,ז כתב כן (והנוסח בפתיחה לדידיה היה למינים).

אוהב ציון

בס"ד
תגובה קצת שונה.
לדעתי הנושא כאן לא החמדת ימים כלל, כי קמח טחון טוחנים.
הנושא הוא שאי מי רצה לדון בכבודו של גדול בישראל אחר שלא לטובה, ובעוה"ר - הצליח, ויבין המבין.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' נובמבר 28, 2017 2:29 am

אוהב ציון כתב:לדעתי הנושא כאן לא החמדת ימים כלל, כי קמח טחון טוחנים.
הנושא הוא שאי מי רצה לדון בכבודו של גדול בישראל אחר שלא לטובה, ובעוה"ר - הצליח, ויבין המבין.

מי אמר שניסה, ואם ניסה מדוע הצליח, הרי בסוף יש כאן רק ריווח נקי לכבודו של הספר והמחבר. לאחר הרבה דורות שהספר מנודה, זוכה יותר ויותר להתקבל ההכרה שהמחבר היה אדם גדול ויש ללמוד דבריו בכבוד הראוי, עד שגם ההוצאה החדשה זכתה להסכמת הגר"ח קנייבסקי מקויימת על ידי בנו, והנה טוב

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ג' נובמבר 28, 2017 9:13 am

בתוך הגולה כתב:הרב במ"ד שתי הערות קטנטנות:
1. ודאי שמטרת היעב"ץ שונה בתכלית ממטרת [כמה מן] החוקרים אבל סו"ס מה דהוה הוה ואין ראוי לנו לומר על דעתו (שמוסכם היום על כולם שהיא מוטעית מכל הבחינות) 'ברברת... הזויה'.
2. כוונתך מן הסתם לספר תורה לשמה של הבא"ח (ונתחלף תמימה בלשמה).

1. פשיטא, לזה כיוונתי בדבריי.

2. אמת.

בתוך הגולה

אוהב ציון כתב:בס"ד
תגובה קצת שונה.
לדעתי הנושא כאן לא החמדת ימים כלל, כי קמח טחון טוחנים.
הנושא הוא שאי מי רצה לדון בכבודו של גדול בישראל אחר שלא לטובה, ובעוה"ר - הצליח, ויבין המבין.

בלי להיכנס לחקר כליות ולב (לא שלך ולא של מושא תגובתך)
הקביעה שכל מה שנכתב כאן הוא קמח טחון אינה נכונה כלל לענ"ד. ההיכרות שלי עם החומר היא שטחית גרידא ודווקא בגללה אני סבור שיש כאן בדברי הכותבים כמה ידיעות נכבדות וחשבות שלא מוכרות לכלל הציבור.

גם הזרז לפתיחת האשכול -הסכמת הגרח"ק- היא נושא לגיטימי לדון בו והעירו כאן יפה מדבריו במקו"א.
[אדרבה יש למרר ולבכות ע"כ ששאלה פשוטה ראויה כמו זו שעלתה לפנינו אינה יכולה להתברר בלי להיכוות וכו' (ולב יודע מרת נפשו שיש לי כמה דרכים לברר אצל אנשי אמת יר"א גופא דעובדא היכי הוי אלא שאני חש שמא יחשדוני וכו')]

(אגב דאגב. השורות האחרונות בדברי היו ראויות להיכתב בגופן קטן ואותיות שומשומניות וכפי מנהג כמה מהכותבים הנכבדים כאן. אלא שמעצמי אני דורש כי בכל מקום שאני רואה אותיות כאלו גדלה סקרנותי עשרת מונים ומיד אני מגדיל את התצוגה וטורח הרבה כדי לקרוא מה ניסו לרמוז כאן אותם כותבים ויצא שכרם בהפסדם. כי כוונתם הייתה לעשות עיקר עיקר וטפל טפל ותחת זה נעשה הטפל עיקר וכל דאייתי מדרשא חביבי טפי וד"ב)

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ג' נובמבר 28, 2017 11:39 am

ספר חמדת ימים הוא תעלומה של ממש. קשה להתעלם מכל מה שכתב בספר רוחות מספרות, וקשה להתעלם מכל רמזי השבתאות המופיעים בספר (ראה לעיל במסמך של 'יעקובי'). מאידך גיסא קשה גם להתעלם ממכלול הראיות האחרות שמביאים אחרים, להוכיח כי נתן העזתי אינו המחבר. ושוב, פלוני בטוח שהמחבר הוא הרב אלגאזי, ואלמוני בטוח שהמחבר הוא הרב בנימין הלוי...

מעניין ש'איש ספר' (הידוע כאדם חכם וחוקר ותיק) אוחז בשיטה שהמחבר אינו נתן העזתי.

גם הסכמת הגרח"ק שבוודאי לא נכתבה על ידו, היא קצת מוזרה בלשון המעטה. מסתבר שקרא וחתם, ובכל זאת הכתבת כל ההסכמה הוא דבר שאין הדעת סובלתו ונראה כפשקוויל.

אולם מה שמשך את תשומת לבי יותר מכל הנ"ל הוא מכתבו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל שמצאתי באחד הדיונים ברשת. וז"ל:

"במענה על מכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב שיש אצלו הספר חמדת צבי על התיקוני זהר ורצונו לדון אותו בשריפה על ששמע שיש עוררים עליו כו'.

הנה נבהלתי גם לסברא כזו כי אפילו אם הי' מקום לעוררים הנ"ל הרי לא לו להכניס ראשו בענינים כאלו ולכל היותר צריך הי' לסלק עצמו מללמוד בו אבל לא לדון ספרים לשריפה. ובהנוגע לספר זה בפרט הנה כיון שכ"ק אדמו"ר הצמח צדק מביאו (לקו"ת דברים כז ע"ד, רשימות איכה עמוד מ"ד) בטח אין לשמועות הנ"ל כל יסוד.

בהנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות וכיון שלע"ע לא מצאתיו מובא בספרי רבותינו נשיאינו הק' הרי לאידך גיסא מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם ובפרט שכבר עוררתי על ההכרח ללמוד תורת החסידות שבה נכללה ג"כ חכמת הקבלה ודוקא על ידה נשמרים מלטעות ח"ו בחכמת האמת, ומי זה ערב לבו לאמר שהוא ילמוד בדרך משלו ויראה קונצין, וכבר ידוע סיפור כ"ק אדמו"ר הצ"צ (שרש מצות התפלה סוף פרק ב' שהבעש"ט ציוה שלא ללמוד ספרי הקבלה כי מי שאינו יודע להפשיט הדברים מגשמיותם, מתגשמים במאד ע"י לימוד זה כו', עיי"ש)".

ומדוע מכתב זה משך את תשומת לבי, כי מאז ומתמיד חשבתי לעצמי, אם יש עוררין על הספר, מהיכן מגיעה התשוקה העצומה לההדיר את הספר במהדורה חדשה ולהאדיר אותו ולייחס לו מחברים שונים, וכי חסרים ספרים ללמוד בהם? ומה יש ב"חמדת ימים" שאין באחרים, בפרט אם הוא ליקוט?

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ג' נובמבר 28, 2017 12:33 pm

ה"שיטה" שהמחבר הוא נתן העזתי ודאי בורכא היא, או שמא תאמר שאותו רשע באמת היה נביא, שידע לצטט במדויק מספר משנת חסידים, שנכתב שנים רבות לאחר מותו?

לומר שיש דעות לכאן ולכאן אם הכותב הוא נתן העזתי או להבדיל רב"ה או מהרי"י אלגאזי - זה עיוות המציאות. כל מי שחקר את העניין ולו במעט יודע ששתי האפשרויות הראשונות מופרכות מיסודן.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 28, 2017 2:04 pm

במענה לדברי הרב זילברשלג: ללימוד קבלה ישנם ספרים חשובים יותר מחמדת ימים, מאידך, לקבל את שפעת הארת הימים וקדושתם, אין דומה לו. וכפי שכבר הביאו מהגאון ר' שמעון סופר (בהחת"ס) אב"ד קראקא: חג בלא לימוד בספר חמ"י אינו חג לדידי.

במענה לרב אוהב ציון: אם הדבר היה תלוי בי, ההסכמה לא היתה מתפרסמת כאן, מטעם מובן. הרב קוסובסקי הרואה בהסכמה הישג גדול, התעקש שאפרסמה, ועשיתי את רצונו. ניתן לוודא את הדברים אצלו. למתעניין, ינתן מספרו באישי.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' נובמבר 28, 2017 2:08 pm

על היחס של אדמור"י חב"ד לחמדת ימים:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=122822#p122822

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' נובמבר 28, 2017 3:04 pm

א. חיים כתב:לדעתי גם הנושא של רי"י אלגאזי כמחבר ספר חמדת ימים - ראוי לו שיעיינו בו מחדש. מהטעם שבכל ספריו של רי"י אלגאזי לא מוצאים שום דבר דומה לחמ"י. עכ"פ אני לא מצאתי. לא בסגנון השילוב של הלכה וקבלה ושניהם בעיון, וגם לא בכתיבה השופעת, הכתיבה הישירה, ההעתקה מאחרים, וכו' וכו'. ובכלל: ספר חמ"י נכתב עם כשרון וחוש מיוחד, והראיה שהוא התפרסם והתפשט מאוד. ואילו רי"י בשאר ספריו שנדפסו על שמו - לא גילה משהו בסדר גודל של הנ"ל, כמדומני שפרסומו לדורות היה בעיקר מחמת היותו אביו של מהרי"ט. ספריו נדפסו מעט מאוד מחדש. ולא ידוע על משיכה מיוחדת אצל איזה חוג שהוא - לספריו. כמובן שניתן לומר שהחוש המיוחד שלו היה בספר כמו חמדת ימים דוקא. ובכל אופן אין לנו ראיה משאר ספריו על כך שהוא מחברו של חמד"י.
ולא באתי אלא להעיר.

נכון שבספרי מהר"י אלגאזי לא מוצאים שום דבר דומה לח"י.
מאידך, לא נכון למעט מדמותו ולומר "שפרסומו לדורות היה בעיקר מחמת היותו אביו של מהרי"ט". הספרים שלו מלאים בקיאות מבהילה, ואולי לאו כל מוחא סביל דא, ובגלל זה לא נדפסו כל כך.
לדוגמה, כדאי לעיין בספריו דרושים על התורה "שמע יעקב" (על בראשית שמות) ו"שארית יעקב" (על ויקרא במדבר דברים), פלפול עצום ומתוק שבולל את כל התורה כולה, ומרמז את זה בפסוקים. [בסגנון הידוע של פרשת דרכים ועוד].
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 07&pgnum=1
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 16&pgnum=1
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 78&pgnum=1
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 47&pgnum=1
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 46&pgnum=1

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' נובמבר 28, 2017 4:08 pm

לא עסקתי חלילה ב"מיעוט דמותו" של ריי"א, אלא בכישרון היצירה. נוהגים לערבב בין שני דברים, שלמעשה אין ביניהם קשר. רבים מגדולינו לא חיברו ספרים שמשכו את תשומת הלב, ואין זה בגלל שהם היו פחות בקיאים או פחות חריפים מאחרים. חוש היצירה בכתיבת ספרים הוא, שהספר מבטא איזה מסר ואיזו מקוריות מעבר לדברים שכתובים בו (כלומר: דרך חשיבה בלימוד, שיטה בבקיאות, פסיקה בנושאים חדשים או בשיטה חדשה, תשוקה לה' ולתורתו בסגנון מסוים, וכיו"ב), והדברים שכתובים בו הם ביטוי לאותו המסר ומלמדים אותו. וכך אנשים נמשכים אל הספר. והיו כאלו שניחנו בכשרון כזה ובזכות מיוחדת זו שיוכלו "להמציא" משהו.
כמובן שריי"א היה גדול מאוד, ולא לחינם מינו אותו כראש רבני ירושלים בתקופה שהיו שם מסלתה ושמנה של חכמי הספרדים באותו דור דעה. אך היו גם רבים גדולים ומפורסמים בדורם, שפירסומם לא המשיך הלאה, והרבה מהטעם שלא השאירו ספרים שישאירו חותם לדורות. דוגמא בעלמא: שני רבני איזמיר המסכימים על ספר חמד"י.
אתה כותב שבספרי הדרוש שלו ישנה שיטה מיוחדת. האמת היא שבסגנון זה כתובים רבים מספרי הדרוש של חכמי הספרדים בדורות ההם. יתכן שספר הדרוש של ריי"א מיוחד כלפי אחרים, אינני יכול לומר דבר בכך. אבל בודאי שהספר לא התפרסם במיוחד. האם הסיבה היא מחמת שיש בו בקיאות מיוחדת ? להיפך, אנשי בית המדרש אוהבים דברים יוצאים מן הכלל. וכמובן שביחס לספריו אלו של ריי"א אנו דנים במידת פירסומם בבית המדרש.
ושוב, יתכן שכוח היצירה המיוחד שלו היה דוקא בספר כמו חמד"י. כוונתי היתה להדגיש שאין משאר ספריו של ריי"א סימנים שהוא זה שיצר את ספר חמד"י. ואגב: יש טענות חזקות (להבנתי) לכיוון שהספר הוא יצירה קיבוצית.

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ג' נובמבר 28, 2017 4:21 pm

בר מן דין כתב:ה"שיטה" שהמחבר הוא נתן העזתי ודאי בורכא היא, או שמא תאמר שאותו רשע באמת היה נביא, שידע לצטט במדויק מספר משנת חסידים, שנכתב שנים רבות לאחר מותו?

אולי המהדיר הוסיף דברים על העיקר, ובכלל התוספת היה משנת חסידים?

זילברשלג · הודעהעל ידי **זילברשלג** » ג' נובמבר 28, 2017 4:22 pm

מעט דבש כתב:על היחס של אדמור"י חב"ד לחמדת ימים:
viewtopic.php?p=122822#p122822

ממש מעניין, מצאתי שם את מאמר הגר"ג ציננער: "בנוגע להספר 'חמדת הימים' שמעתי מהרה"ח מהרי"ל גראנער שליט"א, משב"ק, שבשנה הראשונה של הנשיאות הי' כ"ק אדמו"ר מציין להח"י ואחר שקיבל כמה מכתבים ובקשות, קיים שב ואל תעשה עדיף. עכ"ד".

ולכאורה זאת עדות שאפשר להזימה, אם בודקים באגרות או בשיחות מהשנה הראשונה לנשיאות האדמו"ר מליובאוויטש, ומדוע להישען על עדות המשב"ק.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' נובמבר 28, 2017 4:35 pm

בבקשה. לפני שהנושא יתפוס גובה. סיפורים ממין זה הנך שומע אך משני אלו שאינם ידועים בדיוק ובבהירות. ואין צורך לדון בדברים שמן הסתם מעולם לא היו ולא נבראו.
עד כמה שידוע לי, הרבי לא נהג לציין לספרים של רמז ודרוש שלא הובאו אצל אדמור"י חב"ד שלפניו. וספר חמד"י לא הובא כנראה באף מקום בכתביהם, לאחר השו"ע הרב, מה שמורה שלא רצו להמשיך איתו. וכמו כן במכתב שהובא לעיל לא מציין הרבי שהוא מוזכר בשו"ע הרב. יתכן שהסיפור היה עם ספר כמו חמדת צבי (שהוזכר לעיל) ונתחלף למספרים הנכבדים בין שני הספרים (חמדת - חמדת).
ראיתי מאמר פעם של מישהו שאסף מכרך שלם של נט"ג את כל המקומות שהוא מציין לספרי הרבי זי"ע (ורבים הם בכרך ההוא), והראה שאין ולו מקום אחד שציין דברים כצורתם הנכונה.

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ג' נובמבר 28, 2017 5:39 pm

זילברשלג כתב:
בר מן דין כתב:ה"שיטה" שהמחבר הוא נתן העזתי ודאי בורכא היא, או שמא תאמר שאותו רשע באמת היה נביא, שידע לצטט במדויק מספר משנת חסידים, שנכתב שנים רבות לאחר מותו?

אולי המהדיר הוסיף דברים על העיקר, ובכלל התוספת היה משנת חסידים?

אם כן מדובר בתוספת מרובה על העיקר, כי בספר מוזכרים קטעים מכתבים רבים שלא יתכן שראה אותם העזתי.

זו תיאוריה מופרכת מעיקרה ואין טעם להשקיע כוחות בלתרץ קושיות עליה, והדברים עתיקים.

ושא_נס · הודעהעל ידי **ושא_נס** » ג' נובמבר 28, 2017 8:10 pm

לענ"ד אין ספק כי המחבר של ספר חמדת ימים הוא ר' יעקב אלגאזי, והעד על כך שתכונות שהיו לו בשעה שכתב את ספרו חמדת ימים (להסתיר ולטשטש המקורות) נשתמרו גם בספרים אחרים שלו!!!!! ומצאתי אפילו פיסקא עצומה באחד מספריו הודאיים שכולה כביכול מאתו, וכולה מועתקת מספרי קודמיו. לדעתי זו ראיה ניצחת שהוא הוא המחבר של חמדת ימים. וההשגחה גלגלה שכשם שהוא העתיק מספר קדום אותו ענין בלא להזכיר המקור, כך ממש קרה לו עצמו ואחרון ספרדי אחר העתיק אותו ביאור ממש מספרו בלא לכתוב שמו. ודומני שכבר דיברו בזה בעבר בפורום.
ומה שכתבו פה שאין דמיון בין חמ"י לספריו, לענ"ד אינו מכוון.
כבר לפני מעל עשר שנים אמרתי זאת, ואמרתי אז לידידי ר' ש"א תפלנסקי נר"ו שאין כמוהו גדול ומבין בעניני חמדת ימים, שכדי להוכיח שחמ"י נתחבר על ידי ר"י אלגאזי הוא רק על ידי השוואה שיטתית ובדיקת כל ספרי ר' יעקב אלגאזי על מקורותיהם. וכמובן גם מטבעות לשון ורעיונות זהים. והוא הסכים עמי, אך אמר שאינו יכול לעשות זאת.
כשש-שבע שנים אחר כך אמרתי זה גם לידידי ר' יחיאל גולדהבר נר"ו, שלא קראתי מאמרו על חמ"י, אך בפשיטות נראה כי הוא מבוסס הרבה על ידיעות וחידושי רש"א תפלנסקי דלעיל, וגם הוא הין ולאו ורפיא בידיה מבדיקת כל ספרי ר"י אלגאזי.

אצלי הקטן בודאות גמורה ספר חמ"י הוא מר"י אלגאזי, וההוכחות החזקות ביותר לזה תמצאנה במטבעות לשון, הקדמות, העתקות נסתרות, וכיו"ב, המצויות גם ביתר ספרי ר"י אלגאזי.
צריך לעשות סדר מעמיק על כל ספרי ר' יעקב אלגאזי, לברר מתי נתברו והיכן, ובכל ספר לבנות את הספריה הגלויה שלו, ולנסות לאתר גם את מקורותיו במקומות שהסתיר וסתם. רק כך אפשר יהיה לחתום הדיון שהוא הוא המחבר, ולא יהיה מקום לדון בזה בסברות סרות ודמיונות פורחים אף באויר חוצה לארץ שאינו מחכים.

פתיות עצומה בעיני הקטות להקדים זמן החיבור של ספר חמ"י קודם לשנת תפ"ה ואילך עד שנדפס בתצ"א ואילך. כנראה ר"י אלגאזי באותן שנים ערך וסידר הספר מעצמו. ואכן מזכיר משנת חסידים דומני רק דפו"ר. ולקח גם משבט מוסר שנדפס תע"ב כנראה. וכנראה מספרים נוספים דוגמת משנת חסידים (דומני דוקא דפו"ר) ועוד. מעניין לבדוק איזה סוג ספרים מאוחרים היו לו, האם רק מאמשטרדם ורחבי האימפריה העותמאנית, או גם מגרמניה ואירופה המזרחית, וגם איטליה.

אין שום הגיון להגיד שלפני מחבר משנת חסידים ושבט מוסר היה חמדת ימים בכ"י, והוא ספר קדום, ושהם לקחו ממנו.
אין התכנות שכמה נביאים התנבאו במלים זהות. אלא ודאי המוחלט שמחבר חמ"י מאוחר וכנראה הוא ר"י אלגאזי והוא לקח מספרים שנדפסו עד סממוך ממש להדפסת חמ"י.

על יחסם של חכמי משפחת פאלאג'י ומה שכתבו אודותיו - אין טעם לכפול פה. והדברים מפורסמים מאד.
באזמיר הספר נלמד כנראה מזמן חיבורו ועד אשר מעטו בה תופסי תורה לפני כמאה שנה.

בעבודה קשה ויסודית אפשר לבנות את ספריית רבני אזמיר עד שנת תצ"א, לעבור על כל ספרי רבני אזמיר שחיו עד שנת תצ"א לפחות, ולראות מה היחס בין הספרים שהיו באזמיר באותה תקופה עם המקורות של חמ"י, וכמובן יש לרשום מהדורות הספרים שהיו לפני רבני אזמיר, ולא רק ידיעה באויר על ספר שנדפס בעשרים מהדורות, אלא לצמצם ככל האפשר כל עוד יש פרטים (אזכורים מפורשים, ציטוטים, מספרי דפים, ועוד).
כמובן זו עבודה עצומה - אך רק כך הענין הזה ייחתם אחת ולתמיד.

במקביל, חכמה רבה תמצא ברשימה הנ"ל, ובה כל כתבי היד שהיו לפני ר' אליהו הכהן ועוד, ולאן התגלגלו אח"כ. והנ"מ בזה להראות אם היו אצלו כתבי יד אשכנזיים מובהקים, ולשער אם ידע לקרוא כתיבה אשכנזית או שהיו אצלו העתקות מזרחיות (בהנחה ויש עדויות שהעתקות כאלו נעשו, ואולי אם נשתמרו עד ימינו).
בנערותי ממש תהיתי כיצד ר"א הכהן מצטט סודי רזיי וכו', הכיצד הגיע לאזמיר הספר הזה ושהוא ידע לקרוא כ"י זה? עד שנוכחתי עם השנים שכל כל כל המקומות שמזכירו לקח ממקורות ביניים. ולא רק גבי סודיי רזיי יש לומר כן, אלא גבי ספרים נוספים רבים. וצריך בזה זהירות רבה, ואודה ואבוש שגם אני לעתים בכתיבותי בתמימותי לתומי בענינים אלו, ומעת לעת במהלך השנים למדתי יותר ויותר. וכל זה רק בעיון מתמשך ובירור שיטתי ויסודי של כל פרט. בימינו עם כל האמצעים הטכנולוגיים ואפשרויות החיפוש - זה קל יחסית.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' נובמבר 28, 2017 8:41 pm

הבנתי כך מדבריך: הר' תפלינסקי והר' גולדהבר לא הוכיחו זאת (והר' גולדהבר אף ניסה ולא הצליח). ואילו לך ישנה ראיה אחת, והיא שריי"א גם הוא העתיק מאחרים. אשמח לשמוע את הפרטים. ובכל אופן זה יכול לקשר אותו אולי עם צד מסוים בספר חמד"י, והרי אנו כבר יודעים מהמאמר של גולדהבר כי הוא אכן עסק בכתיבת הספר ושינה בתוכו. אולם איני רואה כאן שום הוכחה שהוא היה הפרויקטור, היוזם, והכותב היחידי או למצער - הכותב העיקרי של הספר.
בקשר לעצם הראיה שלך מהעתקה נוספת מאחרים, אולי כוונתך למה שאני כתבתי במקום אחר. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27473#p282044 אך אין מדובר שם בריי"א עצמו.
לסיכום, הרושם שלי מדבריך הוא, שהנך כותב מתוך בטחון רב ולפי הרגשתך, אך עדיין ללא ביסוס ממשי עד שתוכל לשכנע על ידו גם אותנו. ואשמח אם תעמידני על טעותי.
ובקשה נוספת: כל איזכור של הר' תפילנסקי בהקשר זה הינו בבחינת לועג לרש. מדובר במחקר שמעולם לא התפרסם אלא למקורבים. אני ואחרים בפורום שלדאבוננו אינם נכללים בקטגוריה הנ"ל - אין לנו אפשרות לומר כלום בזה, חוץ מאשר להקשיב במבוכה ולהרגיש חסרי דעה וידע, על כך שאנו מעיזים לעסוק בנושא מבלי לקרוא את המחקר פותח העינים בתחום. עכ"פ לדידי, כל עוד שלא עיינתי בו אין לי צורך לעסוק במה שהוכח או לא הוכח שם.
אומר רק, ששאלתי פעם את אחד מחכמי הפורום הכותב גם הוא בנושא, והוא אכן ראה את מחקרו של הר' תפילנסקי - האם יש שם חידושים על מה שכתב תשבי, וענני שלא במיוחד.

הצבי · הודעהעל ידי **הצבי** » ג' נובמבר 28, 2017 9:38 pm

א. חיים כתב:בבקשה. לפני שהנושא יתפוס גובה. סיפורים ממין זה הנך שומע אך משני אלו שאינם ידועים בדיוק ובבהירות. ואין צורך לדון בדברים שמן הסתם מעולם לא היו ולא נבראו.
עד כמה שידוע לי, הרבי לא נהג לציין לספרים של רמז ודרוש שלא הובאו אצל אדמור"י חב"ד שלפניו. וספר חמד"י לא הובא כנראה באף מקום בכתביהם, לאחר השו"ע הרב, מה שמורה שלא רצו להמשיך איתו. וכמו כן במכתב שהובא לעיל לא מציין הרבי שהוא מוזכר בשו"ע הרב. יתכן שהסיפור היה עם ספר כמו חמדת צבי (שהוזכר לעיל) ונתחלף למספרים הנכבדים בין שני הספרים (חמדת - חמדת).
ראיתי מאמר פעם של מישהו שאסף מכרך שלם של נט"ג את כל המקומות שהוא מציין לספרי הרבי זי"ע (ורבים הם בכרך ההוא), והראה שאין ולו מקום אחד שציין דברים כצורתם הנכונה.

האם והיכן הובא החמ"י בשו"ע הרב?

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' נובמבר 28, 2017 9:45 pm

ושא_נס כתב:פתיות עצומה בעיני הקטנות להקדים זמן החיבור של ספר חמ"י קודם לשנת תפ"ה ואילך עד שנדפס בתצ"א ואילך. כנראה ... באותן שנים ערך וסידר הספר מעצמו. ואכן מזכיר משנת חסידים דומני רק דפו"ר. ולקח גם משבט מוסר שנדפס תע"ב כנראה. וכנראה מספרים נוספים דוגמת משנת חסידים (דומני דוקא דפו"ר) ועוד. מעניין לבדוק איזה סוג ספרים מאוחרים היו לו, האם רק מאמשטרדם ורחבי האימפריה העותמאנית, או גם מגרמניה ואירופה המזרחית, וגם איטליה.

אין שום הגיון להגיד שלפני מחבר משנת חסידים ושבט מוסר היה חמדת ימים בכ"י, והוא ספר קדום, ושהם לקחו ממנו.
אין התכנות שכמה נביאים התנבאו במלים זהות. אלא ודאי המוחלט שמחבר חמ"י מאוחר וכנראה הוא ר"י אלגאזי והוא לקח מספרים שנדפסו עד סמוך ממש להדפסת חמ"י.

נראה שלא קראת (וכן עוד כמה מן הכותבים כאן) את המאמר בעץ חיים באבוב ט"ו, שצויין לעיל.
viewtopic.php?f=7&t=37543&p=419415#p418807
שם הובאה רשימה שלימה של ספרים שלקח מהם בעל חמד"י.
ושם כבר הובאו כל ההוכחות שמחבר חמד"י היה מאוחר. וכו'.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' נובמבר 28, 2017 9:49 pm

הצבי כתב:האם והיכן הובא החמ"י בשו"ע הרב?

סימן רפה קונטרס אחרון סק"א בסופו: "וכ"כ בח"ה .. ע"ש".

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ג' נובמבר 28, 2017 9:52 pm

בנוגע לכתיבתי ע"ע, איני חולק כמובן על ההבנה שספר חמ"י נכתב בסמוך לעת הדפסתו, אלא רק על ההנחה הפשוטה אצל רבים שריי"א דוקא הוא זה שכתב אותו, וטענתי היא שעדיין לא הוכיחו זאת.

בר מן דין · הודעהעל ידי **בר מן דין** » ג' נובמבר 28, 2017 10:10 pm

א. חיים כתב:בנוגע לכתיבתי ע"ע, איני חולק כמובן על ההבנה שספר חמ"י נכתב בסמוך לעת הדפסתו, אלא רק ההנחה הפשוטה אצל רבים שריי"א דוקא הוא זה שכתב אותו, וטענתי היא שעדיין לא הוכיחו זאת.

אתה צודק, זה טרם הוכח במאה אחוז. אני מצאתי בכתבי מהרי"י אלגאזי קטע שלם שהוא מביא לא בשם החמ"י, אלא כאילו הוא עצמו חיברו, שהוא ציטוט מדויק מהחמ"י מתוך קטע של הרי"ל פוחוויצר, עם השינויים המפורסמים בדרכו של החמ"י, רק שבסוף מזכיר את המקור. להבנתי יש עוד כמה קטעים כאלו, ועדיין צריך בדיקה.

דבר אחד אני יודע בוודאות: אם הרב אלגאזי זצ"ל הוא אכן המחבר, הוא לא היחיד שידע מזה - היו לו שותפי סוד בכירים ביותר, ובהם מופת הדור דאז (כפי כינויו המפורסם של החיד"א במקומות רבים) מהר"ח אבולעפיא, שר המסכים להדפסת החמ"י (אחד מהם). הרי ספרי מהרח"א עצמו מוזכרים בחמ"י, ומסתמא הבחין בזה...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר