הופיע ישורון לז

[יורה_דעות]

בברכה נאמנה
הקי"ד

[ר_חיים_הקטן]

אפשר יותר מפורט?

[יודע_ספר]

יפה מאד

מסקירה קצרה בתוכן העניינים זה נראה שהפעם לא הוקדש מקום לחלק ההלכתי אלא ל"ו עמודים ותו לא.

דברי תורתו של הגר"מ שפירא הם כשליש מן הספר [וכן נראה שבני המשפחה חפצים יותר לתת את דברי תורות עהש"ס ולא במחשבה (מה שציבור הקוראים חפץ...)]

וכן נראה שמדור הקולמוס והספר קנה הפעם מקום נכבד כ-200 עמודים.

[הוגה ומעיין]

על המדור ההלכתי נכתב בהקדמה שכיון שהכרך הקודם הוקדש כולו לענייני הלכה לכן כעת מקומו מועט יחסית.

[בן ירושלים]

יפה מאד

מסקירה קצרה בתוכן העניינים זה נראה שהפעם לא הוקדש מקום לחלק ההלכתי אלא ל"ו עמודים ותו לא.

דברי תורתו של הגר"מ שפירא הם כשליש מן הספר [וכן נראה שבני המשפחה חפצים יותר לתת את דברי תורות עהש"ס ולא במחשבה (מה שציבור הקוראים חפץ...)]

וכן נראה שמדור הקולמוס והספר קנה הפעם מקום נכבד כ-200 עמודים.

חלק האגדה (כולל מאמרים עליו והספדים ממנו) מתקרב ל200 עמודים. ובנוסף 70 עמודים של ביאורים במהר"ל כפי ששמע ממנו הר"י הרטמן.
הפן של גדלות בסוגיות הלכתיות לא כ"כ ידוע (ת"ח שכבר בבחרותו היה ידוע כשולט בחלקי התורה השונים. ראש ישיבה במשך שנים שאמר שיעורים בחלקי הש"ס השונים כולל זרעים וטהרות), ראוי להדגיש את גדלותוזאת

[נשר]

מישהו יודע על חנות ספציפית בבני ברק שניתן לקנות את הקובץ?

אני צריך לדעת ממש בשעה הקרובה.

מישהו הלך בשבילי לכמה חנויות ולא מצא.

תודה רבה למי שיעזור?

[בן ירושלים]

מישהו יודע על חנות ספציפית בבני ברק שניתן לקנות את הקובץ?

אני צריך לדעת ממש בשעה הקרובה.

מישהו הלך בשבילי לכמה חנויות ולא מצא.

תודה רבה למי שיעזור?

גיטלר -רחוב שלמה המלך
חנות סטמער רחוב ישמח משה
רחוב קוטלר -ספרי אברמוביץ
למדן - רחוב השומר

[אמיר כרמי]

איפה הכי זול?

[בן ירושלים]

אין לי מושג. אני מתאר לעצמי שפחות או יותר אותו מחיר. הם מקבלים זאת במחיר שוה

[ציבור]

הצעה לעורכי קובץ זה ולשאר עורכי הקבצים - אולי תעלו מכל מאמר עמוד או שתיים של תחילת המאמר. טעימות של המאמרים.

[לענין]

עיינתי היטב בקובץ החדש ואכן מלא וגדוש הוא מזן אל זן מפיק מרגליות נעימות ומאירות את העינים בתוה''ק שנאמר בה הנחמדים ומזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים. מובטחני כי אצל תלמידי הגר''מ שפירא זצ''ל, בנגלה ובנסתר, יהיה זה ספר יסוד.
בסוף הספר באה סקירה מעניינת ומקיפה על החלק החדש של קובץ תשובות. הכותב - שניכר כי ת''ח מופלג הוא, מעיר ומאיר כדרכה של תורה בהארות מחכימות.
בעמ' תתקפ''ד מביא הכותב בהע' 25 'דוגמא לפסיקה בשם הגרי''ש, שסותרת משנה מפורשת ובלי ספק לא יצאה מפיו'. התלונה היא על ספר מים חיים על הלכות כלאים, שמביא בעמ' נ''ה הע' כ' בשם הגרי''ש 'שכל שניכר העציץ, היא גופא חשיב כהפסק והיכר מהעציץ שסמוך לו או מהצמח ששתול בקרקע סמוך אליו וכו' ואי''צ כלל להרחיק ביניהם', ע''ז משיג הכותב 'והרי משנה שלימה שנינו המעביר עציץ נקוב בכרם קידש, כלאים ז' ח', ואיך אפ''ל 'העציץ גופא חשיב הפסק והיכר מהצמח ששתול בקרקע סמוך אליו' (בקוצר דעתי אני מבין כי אע''פ שהמים חיים שם מביא מהשבט הלוי להתיר אי הרחקה בין ב' עציצים, מ''מ השגתו היא על מה שבשם הגרי''ש פטרו מהרחקה גם בין העציץ לקרקע השדה, ולא רק בין ב' עציצים).
אמנם, עמד בסוגיא זו מרן גאון ישראל הגרש''ז זצללה''ה, בספרו היקר מעדני ארץ, כלאים פ''ג ה''ז, 'וכן הזורע חטה בעציץ ושעורה בארץ כיון שיש ביניהם הפרש גדול, שהעציץ הוא דבר המטלטל ממקום למקום, והזרוע בקרקע אינו מיטלטל, אינו נראה כערבוב וממילא לא חשיב זריעת כלאים'. וכן קבע הלכה למעשה שם פ''א ה''ב עמ' מ''ב, ומחלק בין כלאי הכרם לכלאי זרעים, ע''ש ותרוה נחת.
וא''כ הפסק הנ''ל ממרן פוסק הדור הגרי''ש זצללה''ה כבר נתבאר ונדפס במעדני ארץ והכל בא על מקומו בשלום.
(ואם כי איני ראוי חלילה לעמוד במקום גדולים ולהשיג על הרב הכותב, שאת שמו העלים (רק רמזו בכרך לד בשולי עמ' תשצ''א, ואין לי הספר שמציין אליו שם) אך את גדולתו לא יכל להסתיר, רק לכאו' יש ללמוד מהנ''ל כי בכדי להשיג על מחבר, ובפרט דפקיע שמיה טובא, כמו''ל חוט שני, וממשנה מפורשת, יש להתיישב בדבר הרבה, והיה שלום).

[הגהמ]

אעיר שכשראיתי בגב הכריכה שבמקום לכתוב 'מדור זכרון' כרגיל בכרכי ישורון, כתבו 'ספר זכרון', חשד קטן נגנב ללבי שמא יש כאן קצת התפארות והשבחת המקח, אבל אחר שעיינתי בתוכו ארוכות וקצרות נוכחתי לראות שהכרך הוא אכן ראוי לאותו איצטלא דמילתא במלא המובן. ואשא משלי ואומר: מדובר בחומר עשיר ומגוון, שיש בו חדש וגם ישן, דברים עמוקים ומלאי ענין, מפיקים נוגה מזן אל זן, טעמתי בהם כטעם המן.

כצפוי באוסף רחב ומגוון שכזה, וכלים מכלים שונים, יש והדברים ממקורות ומזמנים שונים חופפים ומשלימים זא"ז, ויש שהשוני שבהם מראה על הילוך מחשבתו של הגאון המנוח, וביותר על אמנותו בנתינת הבטים שונים לדברים עמוקים בהזדמנויות שונות. למי שיש ענין בכך ארשום כאן ציונים לדוגמאות אחדות מתופעות הללו הנמצאות בכרך שלפנינו:

א] במחלקות הרמב"ם והראב"ד בדקדוק המילים בקר"ש בשאר לשונות - עמ' רל"ז/תס"ג הערה 50
ב] ענין 'שלום' משמותיו של הקב"ה - עמ' רל"ח/תרע"ז
ג] ענין גילוי משמעותו של שם הויה בשעת יציאת מצרים - עמ' רמ"ב/תנ"ג הערה 35
ד] גילוי שמיימי בקביעת המועד חנוכה אחרי הפסקת הנבואה - עמ' רנ"ח/תנ"ה הערה 38
ה] הבחנת הגר"א בהבדל שבין 'שאלה' ו'בקשה' - עמ' תרס"ט/תשכ"ה

[יורה_דעות]

כבוד הרב 'לענין' שיחי', יש"כ על דבריו היקרים, הנה ישורון לד' אינו תחת ידי, אבל מכיון שהיעבץ מביא במאמר הנ"ל (עמ' תתקפב') מד' מו"ז הגרא"פ גילרנטר ומייחסו ג"כ לזקנו, ולא עוד אלא שההשגה הזו עצמה לקוחה מספרי יו"ד רצו' ב', אין לי אלא לבאר הדברים...
המעי"ש יראה כדלהלן:
א) מה שמביא הרב מים חיים משבט הלוי, הלא השבה"ל לא פסק כלל לקולא אלא שאל מנא ליה להחזו"א וסיים בה' יאיר עיני, ועוד דבח"ט ס"ס רמג' כ' להדיא השבה"ל שלא כתב סברתו בא' בקרקע וא' בעציץ, אלא רק שניהם בעציץ. ומש"כ בשם הגרי"ש הוא גם להתיר מעביר עציץ בשדה.
ב) הבאתי שם בספרי דברי הגרשז"א הנ"ל, והוא ע"פ דרכו חידש לחלק בין כלאי זרעים לכלאי הכרם (וכתבתי גם דהגרשז"א לא מיירי בב' עציצים, - אין מעדנ"א תחת ידי עתה, אבל גם מדבריך בשמו נר' כן לכאו'- , ואילו המ"ח מתיר גם ב' עציצים משום דסותם שעציץ מחלק), אבל הרב מ"ח לא כ' שום דבר מזה אלא רק "דכלאים במראית עין תליא מילתא", ועל זה כתבתי בספרי שם: "בלי ספק לא יצא מפי הגרי"ש באופן זה", דליישב השמועה בודאי אפשר, ומן הסתם אמר משהו (וכתבתי שם עוד אופן ליישב השמועה דהיה בעציץ נקוב), אלא שכיון שבא באופן לא מדוייק, איבדנו היכולת לדון ולהוציא משהו מהשמועה, ואיננו יכולים אלא להכניס בה וליישבה ממה שכבר ידוע לנו שאפשרי או שנכון.
ג) ומה שכ' להשיג על מחבר דפקיע שמי' וכו', ספר חוט שני הוא כמו מש"כ הגר"ח מוולז'ין (בהקדמה למעשה רב) על ליקוטי מהרי"ל, ובפרט ספר מים חיים אינו מדייק כלל לצערי הרב, ראה למשל מה שמביא בעמ' מה' בשם הגרי"ש, ג"כ נר' משובש, וראה בעמ' פה' שמביא דין עריס, ואשתמיט מיני' ד' הראב"ד שהיא עיקר להלכה, ובעמ' קפט' ג"כ מביא שמועה תמוהה דלא דייקא. כמדומני שקשה לסמוך עליו.

[לענין]

הרב יו''ד שליט''א -
תודה לכת''ר על ההתייחסות העניינית
בכל אופן, וכבר רציתי לציין זאת בהודעתי הקודמת, אין ההשגה על עצם הפסק אלא על צורת ניסוחו והדיוק בו, ואילו מסתימת דבריך נראה כאילו המחבר טעה בפשוטות כשכוי שלא הבחין בין יום ללילה. לענ''ד ההשגה היתה צריכה להעיר שלא דק בהיות ועדיין אי''ז דומה ממש לדברי הגרש''ז והגרש''ו מחמת מה שפירט כאן כת''ר, מה שהיה מאבד כמובן מחריפות ההשגה, שבאופן שהיא מוצגת היא נראית כאילו הכותב פשוט לא פתח משניות כלאים לפני שכתב עליהם ספר - מה שגם כת''ר אינו מאשימו... גם אם הייתם מציינים רק למה שכתבתם בספרכם היתה ההערה שלימה יותר.

למה הספר שהזכרת - אורח דעה אינו באוצר? מבחינת הרבה לומדים, מידי דליכא באוצר, אינו קיים כלפיהם, וחבל.

בברכת התורה

תקנו אותי באישי- 'יורה אורח', עמכם הסליחה

[יעקובי]

במאמר על תוספות ישנים יומא, עמ' קלה:

בהזדמנות זאת נודה לכל מי שיאיר ויעיר את לבנו בהגהות, תיקונים והוספות נכבדות, כדי שלא תצא תחת ידינו שום מכשול וטעות ח"ו.

ובכן, למרבה הצער נפלו במאמר כמה טעויות, מהן קשות, וכפי שיובא להלן על הסדר.

בהקדים: בהערה הראשונה של המאמר, מודיע הכותב כי הוא נעזר רבות בספרו של א"א אורבך. אולם במהלך המאמר לא צויין על כל פרט ופרט מהיכן הוא נשאב, ומה מקורו אצל אורבך. ידיעות אלו נחוצות להמשך.

[יעקובי]

בעמ' קכא:

רבינו משה מקוצי מרבני צרפת, שהתפרסם בזכות חיבורו הגדול ספר מצות גדול המכונה בקיצור: סמ"ג... נולד לאביו רבינו יעקב מקוצי, המוזכר בתוספות למסכת קידושין, והיה חבירו של הריצב"א (=רבינו יצחק ב"ר אברהם).

מאופן הצגת הדברים, נראה שהסמ"ג היה חבירו של הריצב"א, וזה לא כ"כ מתיישב עם סדר הזמנים (בעל הסמ"ג היה מבני הדור שלאחר הריצב"א). אולם מקור הידיעה אצל אורבך (עמ' 465), שם מופיע: "ר' משה מקוצי מרבני צרפת, שהתפרסם בזכות חיבורו הגדול ספר מצות גדול המכונה בקיצור: סמ"ג. אביו ר' יעקב מקוצי נזכר בתוספות שלנו לקידושין, והיה חבירו של הריצב"א".

כלומר ר' יעקב אבי הסמ"ג היה חבירו של הריצב"א (אורבך למד זאת מהמובא בתוס' קידושין סז ע"א ד"ה מתני'). ואם לזה נתכוין כותב המאמר, הרי שהסגנון מטעה.

[יעקובי]

סוף עמ' קכא:

רבו המובהק של ר"מ מקוצי היה רבינו יהודה ב"ר יום טוב שירליאון נכדו של הריב"ן, המוזכר בכל עמוד בספרו סמ"ג ובכל דיבור ודיבור בתוספותיו.

טעות קשה.

רבו של ר"מ מקוצי היה נכדו של ר' יהודה ב"ר יום טוב הנזכר. וזה הסדר הנכון: ר' יהודה שירליאון (רבו של הסמ"ג), בן ר' יצחק, בן ר' יהודה, בן ר' יום טוב, בן ר' יהודה ב"ר נתן (=הריב"ן).

את מקור דברי הכותב מצאתי אצל אורבך (עמ' 466): 'רבו המובהק של ר' משה היה ר' יהודה שירליאון, המוזכר בכל עמוד ועמוד של חיבורו ובכל דיבור של תוספותיו'.

מדוע, וע"פ מה, הוסיף הכותב בתוך המשפט את המילים המוטעות: "ב"ר יום טוב שירליאון נכדו של הריב"ן"?

יתירה מזאת, לאורך המאמר עצמו, הכותב מזכיר כמה פעמים את ר' יהודה ב"ר יצחק רבו של הסמ"ג (כגון: הערה 23; ליד הערה 65) א"כ איך זה מתיישב עם דברי עצמו הנ"ל? אולי נמחק שם משהו, או נשמט דבר מה בטעות? איני יודע. עכ"פ יש לתקן את הטעות.

[יעקובי]

עמ' קכב, בהמשך תיאור ר' יהודה שירליאון רבו של הסמ"ג:

רבינו יהודה שירליאון נשא לאשה את אלמנתו של ריב"ם והיה חמיו של ר"י הזקן (או ר"י סתם) מפיה קיבל הכרעות הלכתיות של בעלה הראשון.

זה נכון לגבי ר' יהודה ב"ר יום טוב הנ"ל, סבו של ר' יהודה שירליאון רבו של הסמ"ג. אבל כלל לא לגבי ר' יהודה שירליאון רבו של הסמ"ג. ודבר פלא הוא, שלאורך כל המאמר מזכיר הכותב כי רבו המובהק של ר' יהודה שירליאון (רבו של הסמ"ג) הוא ר"י הזקן, ואיך זה התיישב לו עם מה שכתב בעצמו כי רבו של הסמ"ג הוא חמיו של ר"י הזקן?! וכבר שיערתי לעיל שאולי נשמטו בשגגה או התבלבלו דברים במאמר, ועכ"פ כאמור לעיל יש לתקן טעויות קשות אלו.

[יעקובי]

הערה 29: ר' ניסן זק"ש אחיו של ר' זבולון, ולא בנו.

[יעקובי]

עמ' קכד:

כמו"כ ר' יהודה שירליאון מביא מדברי שאר רבותינו הראשונים, כגון פירוש רבינו ניסים (=ר"ן), רבינו חננאל (=ר"ח), רבינו יצחק אלפסי (=רי"ף).

כמובן שמדובר בפירוש רב ניסים גאון (הנדפס על הדף), והיה מן הראוי להדגיש זאת.

[יעקובי]

עמ' קכד, אודות תוס' ר' יהודה שירליאון - ברכות:

אף את חכמי דורו, חכמי בית מדרשו, הוא מזכירם, כמו: רבינו שמשון משאנץ (=הר"ש) כאשר הוא מביא ממנו ביאור בדברי הירושלמי.

בהערה 35 מציין הכותב לדף מז ע"א ד"ה אין.

והנה האם ר"י שירליאון שונה בספריו דברי ר"ש משאנץ חבירו (וכן ההיפך) נידון בכמה מקומות. ברם המובאה הנ"ל אינה רלוונטית לנושא. שכן הקטע אליו ציין הכותב, מקורו בתוס' ר"י שירליאון שבספר ברכה משולשת, אבל אינו מופיע בשום כת"י מכתבי היד של תוס' ר"י שירליאון לברכות, גם לא בכת"י ירושלים 77 ממנו נדפס החיבור בברכה משולשת, וזו הוספה פרטית של עורך הספר (וזו אינה הפעם היחידה שנהג כך, מלבד שינויים נוספים כאלה ואחרים, והכל בשתיקה ומבלי להודיע דבר, ויתברר במקומו אי"ה).

[יעקובי]

הערה 49:

יש להבדיל בין רבינו יהודה מפריש החסיד האשכנזי, לרבינו יהודה שירליאון הספרדי. הראשון בנו של רבינו יהודה החסיד מריגנשבורג, לעומת רבינו יהודה שירליאון.

בלבולים וטעויות קשות.

ויש להבדיל בן ר' יהודה החסיד האשכנזי (בן ר' שמואל) מרגנשבורג, לבין ר' יהודה מפריש (=הצרפתי) שירליאון.

ואין לאף אחד מהם קשר לספרד.

[יעקובי]

עמ' קכט:

ואף חביריו (=של הסמ"ג) כמהר"ם מרוטנבורג וכרבינו יצחק ב"ר משה בעל האור זרוע, הביאו דברי ר' יהודה שירליאון בשם 'מורי גור אריה' או 'מורי הארי"ה'.

האמנם? מהר"ם מרוטנבורג מכנה את ר"י שירליאון 'מורי'?

כמקור לדבריו ציין הכותב (הערה 62) לשו"ת מהר"ם ב"ר ברוך ד"פ סימן ט.

אולם יש להצר על כך שהכותב לא שם לב לחתימת התשובה שם: "שנים שאכלו בקרן זוית... ושאלתי הלכה למעשה למורי גור האריה זצ"ל... והשיב לי... יצחק ב"ר אברהם".

א"כ הרי שמהר"ם מרוטנבורג אינו קשור לנושא.

ואם כי עדיין יש לברר מי בעלי הדברים שם, ויש בזה כמה גירסאות אחרות (יעויין למשל בספר ברכות מהר"ם, מהדו' ר' א"י שווארץ, ירושלים תש"ע [מ"י], סי' ל, שם הנשאל הוא הראבי"ה והחותם הוא ר' יצחק ברבי מרדכי), אולם כאמור בכל אופן אין קשר למהר"ם מרוטנבורג.

[יעקובי]

עמ' קלג:

רבינו יהודה גור אריה נפטר בשנת ש"פ בפריס בן נ"ח.

ובהערה 81 צויין: שו"ת מהרש"ל סימן כט.

אולם כך הלשון בתשובת מהרש"ל זו: "שנת פ"ד לפרט נפטר גור אריה בפריש בן נ"ח".

והכוונה לשנת ד' אלפים תתקפ"ד.

[יעקובי]

עד כאן בנוגע לסיקול כמה טעויות ברורות.

מלבד זאת, לענ"ד יש להדרש עוד בנוגע למסקנות עצמן, הן לעניין חלקו של הסמ"ג בעריכת תוס' ר"י שירליאון ליומא (=תו"י), והן לעניין מקורותיו של הרא"ש ודרכי עריכתו, ועוד עניינים, ואין פנאי להאריך.

[עדיאל ברויאר]

עמ' קכד:

כמו"כ ר' יהודה שירליאון מביא מדברי שאר רבותינו הראשונים, כגון פירוש רבינו ניסים (=ר"ן), רבינו חננאל (=ר"ח), רבינו יצחק אלפסי (=רי"ף).

כמובן שמדובר בפירוש רב ניסים גאון (הנדפס על הדף), והיה מן הראוי להדגיש זאת.

רק אדייק את דברי שניכם - חיבורו של רב ניסיון גאון שנדפס על הדף הוא ספר המפתח למנעולי התלמוד.
פירוש רב ניסים נכתב רק על מסכתות אחדות ו/או חלקי מסכתות, ומרבית שרידיו שבידינו נאספו ונדפסו ע"י אברמסון בספרו "רב נסים גאון".

[נשר]

אעיר שכשראיתי בגב הכריכה שבמקום לכתוב 'מדור זכרון' כרגיל בכרכי ישורון, כתבו 'ספר זכרון', חשד קטן נגנב ללבי שמא יש כאן קצת התפארות והשבחת המקח, אבל אחר שעיינתי בתוכו ארוכות וקצרות נוכחתי לראות שהכרך הוא אכן ראוי לאותו איצטלא דמילתא במלא המובן. ואשא משלי ואומר: מדובר בחומר עשיר ומגוון, שיש בו חדש וגם ישן, דברים עמוקים ומלאי ענין, מפיקים נוגה מזן אל זן, טעמתי בהם כטעם המן.

כצפוי באוסף רחב ומגוון שכזה, וכלים מכלים שונים, יש והדברים ממקורות ומזמנים שונים חופפים ומשלימים זא"ז, ויש שהשוני שבהם מראה על הילוך מחשבתו של הגאון המנוח, וביותר על אמנותו בנתינת הבטים שונים לדברים עמוקים בהזדמנויות שונות. למי שיש ענין בכך ארשום כאן ציונים לדוגמאות אחדות מתופעות הללו הנמצאות בכרך שלפנינו:

א] במחלקות הרמב"ם והראב"ד בדקדוק המילים בקר"ש בשאר לשונות - עמ' רל"ז/תס"ג הערה 50
ב] ענין 'שלום' משמותיו של הקב"ה - עמ' רל"ח/תרע"ז
ג] ענין גילוי משמעותו של שם הויה בשעת יציאת מצרים - עמ' רמ"ב/תנ"ג הערה 35
ד] גילוי שמיימי בקביעת המועד חנוכה אחרי הפסקת הנבואה - עמ' רנ"ח/תנ"ה הערה 38
ה] הבחנת הגר"א בהבדל שבין 'שאלה' ו'בקשה' - עמ' תרס"ט/תשכ"ה

יש"כ!!

[לייטנר]

אעיר שכשראיתי בגב הכריכה שבמקום לכתוב 'מדור זכרון' כרגיל בכרכי ישורון, כתבו 'ספר זכרון', חשד קטן נגנב ללבי שמא יש כאן קצת התפארות והשבחת המקח, אבל אחר שעיינתי בתוכו ארוכות וקצרות נוכחתי לראות שהכרך הוא אכן ראוי לאותו איצטלא דמילתא במלא המובן. ואשא משלי ואומר: מדובר בחומר עשיר ומגוון, שיש בו חדש וגם ישן, דברים עמוקים ומלאי ענין, מפיקים נוגה מזן אל זן, טעמתי בהם כטעם המן.

כצפוי באוסף רחב ומגוון שכזה, וכלים מכלים שונים, יש והדברים ממקורות ומזמנים שונים חופפים ומשלימים זא"ז, ויש שהשוני שבהם מראה על הילוך מחשבתו של הגאון המנוח, וביותר על אמנותו בנתינת הבטים שונים לדברים עמוקים בהזדמנויות שונות. למי שיש ענין בכך ארשום כאן ציונים לדוגמאות אחדות מתופעות הללו הנמצאות בכרך שלפנינו:

א] במחלקות הרמב"ם והראב"ד בדקדוק המילים בקר"ש בשאר לשונות - עמ' רל"ז/תס"ג הערה 50
ב] ענין 'שלום' משמותיו של הקב"ה - עמ' רל"ח/תרע"ז
ג] ענין גילוי משמעותו של שם הויה בשעת יציאת מצרים - עמ' רמ"ב/תנ"ג הערה 35
ד] גילוי שמיימי בקביעת המועד חנוכה אחרי הפסקת הנבואה - עמ' רנ"ח/תנ"ה הערה 38
ה] הבחנת הגר"א בהבדל שבין 'שאלה' ו'בקשה' - עמ' תרס"ט/תשכ"ה

האם לא כגון דא, היה אומר הרב זוין שתפקידו של העורך הוא לא רק ליקוט המאמרים וסידורם, אלא גם יצירת ההקשרים ביניהם?!

[הגהמ]

בקובץ בן למעלה מ800 עמודים היוצא לאור בתכיפות שכזו א"א לצפות לעריכה שכזו...

[אחד הרבנים]

חסרים כמה מהקבצים האחרונים באוצר

[עדיאל ברויאר]

בקובץ בן למעלה מ800 עמודים היוצא לאור בתכיפות שכזו א"א לצפות לעריכה שכזו...

במצב כזה יש שתי גישות: א. כדאי שהקובץ יצא כל חצי שנה ובגודל כזה (אפשר להציע לאקדמיה ללשון עברית לכנות קובץ שכזה 'חציתון'...). ב. להקטין את גודלו ו/או תדירותו ולשפר את העריכה.
אני מחבב את האפשרות השנייה.

[אחד הרבנים]

יפה מאד

מסקירה קצרה בתוכן העניינים זה נראה שהפעם לא הוקדש מקום לחלק ההלכתי אלא ל"ו עמודים ותו לא.

דברי תורתו של הגר"מ שפירא הם כשליש מן הספר [וכן נראה שבני המשפחה חפצים יותר לתת את דברי תורות עהש"ס ולא במחשבה (מה שציבור הקוראים חפץ...)]

וכן נראה שמדור הקולמוס והספר קנה הפעם מקום נכבד כ-200 עמודים.

חלק האגדה (כולל מאמרים עליו והספדים ממנו) מתקרב ל200 עמודים. ובנוסף 70 עמודים של ביאורים במהר"ל כפי ששמע ממנו הר"י הרטמן.
הפן של גדלות בסוגיות הלכתיות לא כ"כ ידוע (ת"ח שכבר בבחרותו היה ידוע כשולט בחלקי התורה השונים. ראש ישיבה במשך שנים שאמר שיעורים בחלקי הש"ס השונים כולל זרעים וטהרות), ראוי להדגיש את גדלותוזאת

מעניין שלא הביאו את ההספד על ר' בערל שוורצמן (מופיע בקובץ לזכרו של הגרד''ש)

[נשר]

מעניין שלא הביאו את ההספד על ר' בערל שוורצמן (מופיע בקובץ לזכרו של הגרד''ש)

יש עוד הספדים חזקים שלא ברור לי למה לא הביאו, כמו ההספד על הגרי"א וינטרויב למשל.

[איש_ספר]

נמסר לי שההספדים הבאים בכרך הם רק אלה שנדפסו במשך השנים בכרכי ישורון.

[אחד הרבנים]

נודע לי שעתיד להתקיים בימים הקרובים כנס לזכרו של הגר''מ שפירא לרגל הופעת המדור לזכרו בקובץ,
הבנתי שיערך בישיבת 'אור שמח' בשמעון הצדיק,
אך אשמח עם עדכון פרטים יותר מדויקים.

[נשר]

נודע לי שעתיד להתקיים בימים הקרובים כנס לזכרו של הגר''מ שפירא לרגל הופעת המדור לזכרו בקובץ,
הבנתי שיערך בישיבת 'אור שמח' בשמעון הצדיק,
אך אשמח עם עדכון פרטים יותר מדויקים.

viewtopic.php?f=19&t=31074&start=920

[אחד הרבנים]

נודע לי שעתיד להתקיים בימים הקרובים כנס לזכרו של הגר''מ שפירא לרגל הופעת המדור לזכרו בקובץ,
הבנתי שיערך בישיבת 'אור שמח' בשמעון הצדיק,
אך אשמח עם עדכון פרטים יותר מדויקים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... &start=920

יישר כח.

[ברמן]

viewtopic.php?f=31&t=19669&p=407416#p407416

[מָרוֹקַאִי זן חזו''א]

זקוק למאמר על תוס' ישנים יומא. אודה למי שיוכל לשלוח לי.

[ברמן]

להיכן נעלם האשכול "וישמן ישורון ויבעט" - אודות מאמר הבקורת של יעב"ץ (ענבל) על ספר קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב