כך הוא הסיפור עפ"י ספר הכוזרי, ולהבדיל שאר כתבים מאותו דור, כלול מכתב שנכתב ע"י יוסף מלך הכוזרים לרבי חסדאי אבן שפרוט.
(דברים אלו הם אמתיים לגמרי, וכהיום כולם מודים בזה, אחרי כמה ממצאים שנתגלו שמעידים ע"כ.)
אולם מכתב שנתגלה בגניזת קהיר, מכתב שנכתב ע"י יהודי כוזרי בסוף תקופת הכוזריים מספר הסיפור באופן שונה לגמרי, לדבריו בכלל לא היה מלך בכוזר, והרבה יהודים מארמניה שיתכן שהיו משבט שמעון, ברחו שמם מחמת העבודה זרה שהיו שם לכוזר, אבל לדאבון לב התבוללו שם, ורק ברית מילה שמרו, ויום אחד היה יהודי בצבא הכוזרים שניצח במלחמה, ושמו אותו הכוזרים עליהם לשר צבא, ואשתו סרח וחותנו שיכנעו אותו לחזור ליהדוץ, ואחר וכוח עם חכמים משלש הדתו, כל היהודים אשר בכוזר חזרו בתשובה, והכוזרים התגיירו, ואח"כ המליכו את השר למלך, והסיבו את שמו סבריאל.
הדף הראשון הוא בתמונה שלמטה בצד שמאל, ואח"כ שני הדפים למעלה, וחוזר למטה.
חלק מהטקסט
01 ארמיניא ויברחו מפניהם אבותי [ . . . . ] [כ]י [לא יכל]ו
02 לשאת עול עובדי אלילים וקבלום [שרי קזרי]א כי [אנ]שי
03 קזריא היו תחילה בלא תורה וישאר[ו גם הם] בלא
04 תורה ומכתב ויתחתנו ליושבי הארץ וי[תערבו עמ]הם
05 וילמדו מעשיהם ויצאו עמם תמיד ב[מלחמה]
06 ויהיו לעם אחד רק בברית מילה נסמכו ומק[צתם]
07 שומרים את השבת ולא היה מלך בארץ קזריא כי א[ם]
08 אשר היה עושה במלחמה נצחונות שמוהו עליהם לשר
09 צבא עד פעם שיצאו עמהם היהודים במלחמה כפעם
10 בפעם ואותו היום גבר יהודי אחד בחרבו והבריח את
11 הצרים הבאים על קזר ושמוהו עליהם אנשי קזר לשר
12 צבא כמשפטם הראשון ויהיו בדברים האלה ימים רבים
13 עד אשר חנן ה' ויעורר את לב השר לשוב בתשובה
14 כי המתו אשתו סרח שמה ותלמודהו להועיל וגם הוא
15 ניאת כי מהול היה וגם אבי הנערה איש צדיק בדור
16 ההוא הורהו דרך החיים . והוא כשמוע מלכי מקדון
17 ומלכי ערב את הדברים האלה חרה להם מאוד וישלחו
18 מלאכים אל שרי קזריא דברי גידופים על ישראל לאמר
19 מה לכם לשוב באמונת היהודים שהם משועבדים תחת
20 ידי כל אומות וידברו דברים שאין לנו לספר ויטו את
21 לב השרים לרע ויאמר השר הגדול היהודי מה לנו
22 להרבות דברים יבואו מחכמי ישראל ומחכמי יון
23 ומחכמי ערב ויגידו לפנינו כל אחד מהם
24 [מע]שה א[להיהם ונראה] אחריתו ויעשו כן וישלח
25 [למלך י]ון מ[לאכים וגם ל]מלכי ערב והתנדבו חכמי ישראל
26 [ל]בוא [לעזרת אנ]ש[י] קזריא ויפתחו היוונים להעיד
27 [ . . ה . . . . . . . ] התחילו היהודים והערבים להכזיבו ואחר
28 [העידו הער]בי[ם]והכזיבום היהודים והיוונים ואחר פתחו
29 [חכמי ישר]אל מששת ימי בראשית עד יום עלות ישראל
30 ממצרים ועד בואם אל ארץ נושבת העידו היוונים
31 והערבים אמת והצדיקום וגם נפלה ביניהם מחלוקת
32 ואמרו שרי קזריא הנה מערה בבקעת תיזול הוציאו לנו
33 את הספרים אשר שם ופרשום לפנינו ויעשו כן ויבואו
34 בתוך מערה והנה שם ספרים מתורת משה ויפרשום
35 חכמי ישראל כדברים הראשונים אשר דברו וישֻבו ו
36 ישראל עם אנשי קזריא בתשובה שלימה ויחלו היהודים
37 לבוא מן בגדד ומן כורסן ומארץ יון והחזיקו בידי אנשי
38 הארץ ויתחזקו בברית אב המון וישימו עליהם אנשי
39 הארץ אחד מן החכמים לשופט וקוראין שמו בלשון
40 קזר כגן על כן נקראו שמות השופטים שקמו אחריו
41 כגן עד היום והשר הגדול שלקזריא הסיבו שמו
42 סבריאל וימליכוהו עליהם למלך ואומרים בארצינו
43 כי אבותינו משבט שמעון היו אבל אינינו עומדים
44 על אמתת הדבר והשלים המלך עם מלך אלן שבנינו
45 כי מלכות אלן עזה וקשה מכל האומות אשר סביבותינו
46 כי אמרו החכמים פן יתעוררו עלינו האומות למלחמה
קשה לדעת כמה אימון אפשר לתת למכתב שהוא אכן אוטנטי אבל נכתב ע"י כותה אנונימי, ובפרט לא נגד ספר הכוזרי.
גם מה שכתב שקראו להשופטים עם שם כגן, עפ"י הידוע קראו למלך כן, וכ"כ רב סעדיה גאון בפרשת כי תשא.
אמנם זה שהכוזרים הם בעצם משבט שמעון כבר אמר אלדד הדני
שבט שמעון וחצי שבט מנשה בארץ הכוזריים רחוק מירושלים ששה חדשים והם רבים עד אין מספר
וכאמור רק היהודים אשר בו משבט שמעון היו, וכן הוא בספר האגדה עקטאן דמר יעקב
הראה הקב״ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ומנהיגיו, דור דור ופרנסיו. ויש אומרים עד שלא נברא העולם העביר הקב״ה לפניו כל הדורות, דור הבריאה דור המבול דור הפלגה דור האבות דור מצרים, כיון שהגיע לדור המדבר נתעצב ושמח, נתעצב ב"ואתכם אזרה בגויים", ושמח ב"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם", לא מאסתים בימי פרס שהעמדתי להם דניאל, ולא געלתים בימי מדי שהעמדתי להם אסתר, לכלותם בימי יונים שהעמדתי להם יוחנן ובניו החשמונאים, להפר בריתי בימי רומיים שהעמדתי להם שמעון בר כוכב, אתם בימי ערביים שהעמדתי להם מלכי כוזרים.
מעשה שהיה מהלך מר יעקב בר אליעזר בארץ כוזריה, וראה שם שבט שמעון ואמר אוי לנו נתקיים עלינו מקרא שכתוב ואתכם אזרה בגוים, אח״כ ראה כוזרי שנתגייר, שמח ואמר ואף גם זאת וגו׳. דבר אחר, ואתכם אזרה בגוים - אלו השבטים שמעבר לנהר סמבטיון, ואף גם זאת וגו׳ אלו מלכי הארץ שנתגיירו. בשביל ב׳ דברים זכו להתגייר, על גמילות חסדים ועל הכנסת אורחים שלהם. אמר מר יעקב בר אליעזר שטתי בכל העולם כולה ולא מצאתי גמילות חסדים ובעלי הכנסת אורחים כאנשי עבר הנהר, שכל אוהל מפולש כפלן של אברהם, וכל בית פתוח כביתו של איוב, למזרח ולמערב לדרום ולצפון, הבא למזרח יכנס למזרח, הבא למערב יכנס למערב, הבא לדרום יכנס לדרום, והבא לצפון יכנס לצפון... איוב מאומות העולם היה ונתגייר, כך מלך כוזר מאומות העולם היה ונתגייר.
כשבא מר יעקב בר אליעזר לכוזר אמר לו המלך שאל מה אתן לך, אמר לו איני מבקש ממך אלא שרצונך לומר לי מוניטון שלך, אמר לו מוניטון של כוזרים אינו אלא מיוחסין, שנאמר בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס. גמר זו גימר מגוג זה שיטים, מדי זה מדי, יון זה מקדוניא, תבל זה טובר, משך זה מושכי, תירס זה תראסיה, ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה, אשכנז זה אשיכיניזי, ריפת זה גיפת, תגרמה זה תורקי אחי כוזר. בשעה שהיו בני גמר עובדי ע״ז עמד כוזר אחיהם להוכיחם, א״ל הקב״ה חייך שאני פורע לך, מיד נפרד כוזר מעל אחיו, והלך לו לארץ כוזריה, וגלגל הקב״ה והביא את בני שמעון לארצו, ונתחתנו בניו בבני יעקב ונעשו גרי צדק ויצא לו מוניטין בעולם.