מחולת המחנים כתב:חוקר ובוחן כתב:הצבי כתב:שאלה לחוקרים דכאן.
דנים רבות על ייחוס הבראקל לפיומי ועל מסורת הפיומי.
אבל הרי ידוע לכל בר בי רב דחד יומא שכל ענין המסורת הוא כשאין סימני טומאה.
והנה הרב לנדא פירסם שהבראקל חולק את רגליו, שהוא סימן טומאה מובהק ומה יעזור כל הדיבורים על ייחוסו.
האם מישהו דן פה ענינית על נושא זה של חולק את רגליו?!
בנקודה הזאת 'טיפל' הרב וובר , גם משמיה דהגריש"א.
כמו כן על פי מירב הבודקים והתמונות - הוא לא גרע בעניין זה מעופות הפטם ומה שיישבו\מיישבים בהם הוא נכון גם לגביו .
כמו כן , מכתב הרב אמיתי בן דוד , המעיד על בדיקותיו המעמיקות - ואשר מומחה בזה הרבה יותר מהרב לנדא והגאון הרב שטרנבוך - מורה כי אינו בכלל חולק את רגליו.
אחסוך לך ואזכיר גם את הטענה המטומטמת על ביציו - וכבר הועלו תמונות (כולל ע"י מחלל המחנות, שהתעקש בעיוורנו כי רואה אחרת ) הביצים הנראים לכל פיקח - ככד וחד .
ראשית כל תודה ג"כ על הכינויים המחמיאים, וכבר העיר הרב קו ירוק על רמת הדיון הנאותה.
ועכשיו לטענות:
א. יש מקום לדון בעופות שלנו שאע"פ שיש מהם שחולקים את רגליהם, הרי מכיון שיש להם מסורת לכאורה זה יועיל אפילו במקום שנמצאו סימני טומאה כמו שכתבו הפוסקים שבמקום שיש מסורת אי"צ סימנים, וע"ז הורו הגרי"ש אלישיב והגר"מ ברנדסדורפר להיתר, (העוררים ירצו לומר שזה נגרם משום שהעופות שלנו מוכלאים, וא"כ לדבריהם הרי זו גם הוכחה שהבראקל מוכלא), לעומת זאת עוף הבראקל, ברגע שאין לו מסורת ונמצאו בו סימני טומאה הרי זו לכאורה הוכחה להיותו עוף טמא.
ב. מכתב הרב בן דוד, הוא לא מזכיר כלום שיש מסורת על אכילת הבראקל, וזאת כנראה מפני שענין חיוב המסורת בעופות חמור יותר אצל האשכנזים משא"כ הספרדים פחות החמירו בזה, ומלבד זאת תמוה מהיכן בא לסמוך על עדות הגוי שכוונתו להשביח מקחו, וגם חלק מדבריו הוכחשו מהמציאות, כאשר התגלה בשחיטות האחרונות של הבראקל שאחוז הטריפות בבראקל גבוה יותר מאשר בעופות הרגילים, (וכאן המקום להזכיר את דעת החזו"א על המומחה לעומת הרבנים פוסקי ההלכה).
ג. הטענה 'המטומטמת' על היות חלק מביצי הבראקל כד וכד הובאה דוקא על ידי השוחט שלמה ציפער שנשלח על ידי היזמים.
א.כל מה\מי שאומרים דחילוק אצבעות מסויים זה - אינו נחשב סימן טומאה לבראקל , הוא
אחרי שמסיקים ומחליטים בפשיטות\בפלפול\בחקירה\בבחינה\בעדויות שהוא
עוף טהור עם מסורת (שנאכל במסורת שאינו דורס , וא"צ לומר שיש לו גב סימנים) בין אם
מסורת כללית (סתם צורת תרנגול בית שלא גרע מהבלאדי סתם- המעורב , ו\או שנכלל בבלאדי המעורב) ובין אם
מסורת פרטית (שהוא ממין הפיומי\בלאדי גזעי ושינוי דגדלות ל"ה שינוי כמ"ש בדרכ"ת פ"ב, ו\או
אולי ג"כ מסורת דחכמי תוניס וג'רבה שקראוהו לבראקל או לדוגמתו - תרנגול "מערבי" ואכלוהו במסורת כעוף טהור).
וממילא לא גרע מעופות הפטם (במקור היו הערעורים על הלגהורן שנחשב יותר מסורתי , אך כמדומני שבהמשך היו ערעורים גם על עופות הפטם ) שגם מסורתם לכל הפחות "לא ברורה" - ושיצאו עליהם ערעורים כנ"ל ואע"פ כן התירו שאינו נחשב חולק אצבעתיו שהוא סימן להיותו דורס.
ב.הר"א בן דוד ס"ל בפשיטות שהוא בכלל מיני תרנגול הבית הפשוט מדורי דורות , כך גם ס"ל להר"א בוקוולד , וכעי"ז ר"ל בחוברת מסורת טהרת העופות , והיינו ע"ד מסורת כללית.
ג.בכל הזנים (ובמיוחד בתעשייתיים ) יש מיעוט של "פיקשושים" כמו שידוע וכמו שהצטדק בפניו הגוי . ( אם רק היית רואה כמה אפרוחים וביצים "מפוצלחים" משמידים במדגרות התעשייתיות....).
השוחט ציפער לא טען זאת כ"טענה" (אלא אולי דהוי סימן שאינו משמרן כ"כ אותו הגוי ) . יתר על כן , הוא ראה פיקשושים של חד וחד , והר"מ לנדא שהוא שטען טענה זו בהרחבה - טען להיותם כד וכד (עגולות) , ואפילו הגר"מ שטרנבוך (שהר"א לנדו שיחר לפתחו) לא כתב\צירף בנימוקיו את הטענה האווילית והשקרית הזו.
מצורף מכתב הר' קפלן לגבי חולק את רגליו. ועיין גם בדברי הר"א בוקוולד.