פולמוס העופות תשע"ז

משוש דורים

איני בקי בענין כלל, וכל ידיעותי הם מהמובא באשכול זה.
מה שהספקתי לראות בתמונות, שהפיומי יש לו ג"כ רגלים בצבע שחור הרבה שער בצוואר וכרבולת כמו הבראקאל, ואלו ג' דברים שמתנגדי הבראקאל מציינים כשינוי.
איני יודע מה דינו של הפיומי, אך אם יש מסורת לפיומי, הרי שאין שינוי משמעותי בינו לבראקאל.
גם לעוף הטורקי יש רגלים שחורות ושיער בצוואר, (אך בכרבולת הוא משונה מן הבראקאל).

חוקר ובוחן

חוקר ובוחן

ברזלים כתב:לפי כל מביני מדע כמו שיש מין "קורניש" יש מין שנקרא "ברייקל". והוא לא ממין ה"בלאד"י. וכל מין ומין צריך טביעת עין מומחה להבדיל בין הטמא לטהור. לגבי הגר"ש הלוי לא ברור עדיין מה הראו לו והאם חידדו לפני את החילוקים בינו לבין הבלאדי. יש גם תרנגולות לא מבויתות שנראים מאוד דומים לתרנגולת בית והם ספק טמאות.

למשל יש תרנגול מאוד דומה לבלאדי והוא תרנגול "בנביקה" שהוא תרנגול בר (שם מדעי: Gallus gallus) הוא מין של עוף החי ביערות מזרח אסיה: בהודו, בסין ובאינדונזיה וביערות אוסטרליה. וידוע שיש מין שנקרא תרנגול הבר והוא עוף טמא.

תרנגול בר בנביקה.jpg

לא דיברתי מבחינת הזנים\הגזעים לפי המדע. דברתי לפי דין התורה אם נכלל באותו מין מכיוון שנפסק ששינוי דגדלות לא הוי שינוי.

ובאמת לפי האיגודים שמתעסקים - האגודה האמריקנית לעופות לא מונה את הפיאומי כזן , ברשימת הזנים שלה , שונה מכך האגודה האנגלית.(השערה היתכנותית; אולי האמריקאית רואה אותו ככלול בבראקל או בקאמפיין .).

נ.ב. תרנגול בנקיבה הצבעוני הגזעי לא קשור לבלדי-המעורב. שמפאת מעורבותו לפעמים אתה רואה "בלדי" מעורב במופע רב גוני.

קאצק · הודעהעל ידי **קאצק** » ג' אוגוסט 29, 2017 7:27 pm

בחדשות.
החל שווק העוף הטמא

למרות הוראתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו במגזר מודעות המשווקות את העוף לאברכים: "ללא חשש תערובת
למרות פסקי ההלכה והכרעתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו מודעות בריכוזים החרדים תחת הכותרת "לישרי לב שמחה" המבשרות כי ניתן להשיג עופות טהורים הנקראים "בראקל" בהשגחת הרב מנחם מנדל לובין.

במודעה נכתב כי "לקראת החגים ניתן להשיג עופות טהורים שגדלו בפיקוח ללא חשש תערובת ובהמלצת גדולי ישראל זצ"ל ושליט"א הנקראים "בראקל" (בלאדי) שנשחטו ע"י וועד הכשרות המהודרת "כאשר ציוותיך" בהשגחת הגאון הרב לובין ראש בתי ההוראה וחתנו של הגאב"ד הגאון רבי ניסים קרליץ".

יצויין, כי משפחות רבות בחוגי תלמידי מרן החזון איש זצ"ל מחמירים ונוהגים לאכול דווקא עופות מסוג בראקל למרות מחירם הגבוה זאת משום שלשיטתם דווקא עופות אלו הם המקוריים והכשרים בעוד העופות הלבנים הרגילים קיים חשש שעברו הנדסה גנטית ועירוב עם זנים טמאים.

גבול ים · הודעהעל ידי **גבול ים** » ג' אוגוסט 29, 2017 8:10 pm

דנו על דמיונו הקלוש של זנבו של תרנגול הבראקל לטווס, אבל גם לטווס ישנה מסורת כמבואר בספר זבחי כהן של השו"ב של ליוורנו.

אב בבינה · הודעהעל ידי **אב בבינה** » ג' אוגוסט 29, 2017 8:11 pm

קאצק כתב:הנקראים "בראקל" (בלאדי) .

צע"ג

שברי לוחות

: 1.JPG (50.4 KiB) נצפה 10934 פעמים

האם זה עוף בראקל?

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ג' אוגוסט 29, 2017 8:40 pm

דברתי היום עם רב קהילה חשוב מבוגר "אשכנזי" שידיו רב לו בעשייה ציבורית, הוא אמר לי שבקטנותו היה גר באחד המושבים בדרום ובחצר שלהם וכן של כל בני הכפר היו הרבה מינים של תרנגולים מכל הצבעים וכן ברווזים וכו', והיו מביאיום לשו"ב של הכפר כל הסוגים והיה שוחט בלי שום שאלות, (חוץ מעופות מוזרים ומשונים) הוא אומר שהוא בטוח שאם היו מביאים לשוחט את הבראקל גם היה שוחט אותו בלי שאלה, ועדות השוחטים מירושלים וכו' מראים כאלף עדים שזה היה המצב בכל ארץ ישראל שחטו כל מיני התרנגולות בלי לשאול עם זה בלאדי או ברקאל וכו' וכו'. עכשיו ששישים שנה התרגלנו לאכול רק פטם נאסר עלינו כל השאר...

עוד שאלה בעניין המסורת, הרי רבני ספרד מתירים כל עוף עם ג' סימנים גם בלי מסורת ברורה, ונקודה זאת מאוד מקשה, כי הרי אם נאמר שבגלל פסק זה למשל במצרים אכלו עוף מסויים, זה גורם כבר שיש מסורת במצרים כביכול על העוף הזה, ועל סמך זה אפשר להתירו גם במקום אשכנזי שמקפידים על מסורת. וזה יתכן מה שהיה בארץ ישראל הספרדים שגרו פה הכשירו כל העופות שהיו נראים כתרנגולים כשרים והאשכנזים אכלו על סמך חזקה (מסורת) זו.

חוקר ובוחן

עוד תמונות של פיאומי מצרי\בלדי גזעי.

קו ירוק · הודעהעל ידי **קו ירוק** » ג' אוגוסט 29, 2017 9:35 pm

קאצק כתב:בחדשות.
החל שווק העוף הטמא

למרות הוראתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו במגזר מודעות המשווקות את העוף לאברכים: "ללא חשש תערובת
למרות פסקי ההלכה והכרעתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו מודעות בריכוזים החרדים תחת הכותרת "לישרי לב שמחה" המבשרות כי ניתן להשיג עופות טהורים הנקראים "בראקל" בהשגחת הרב מנחם מנדל לובין.

במודעה נכתב כי "לקראת החגים ניתן להשיג עופות טהורים שגדלו בפיקוח ללא חשש תערובת ובהמלצת גדולי ישראל זצ"ל ושליט"א הנקראים "בראקל" (בלאדי) שנשחטו ע"י וועד הכשרות המהודרת "כאשר ציוותיך" בהשגחת הגאון הרב לובין ראש בתי ההוראה וחתנו של הגאב"ד הגאון רבי ניסים קרליץ".

יצויין, כי משפחות רבות בחוגי תלמידי מרן החזון איש זצ"ל מחמירים ונוהגים לאכול דווקא עופות מסוג בראקל למרות מחירם הגבוה זאת משום שלשיטתם דווקא עופות אלו הם המקוריים והכשרים בעוד העופות הלבנים הרגילים קיים חשש שעברו הנדסה גנטית ועירוב עם זנים טמאים.

הראית דוגמא של פוליטיקה ועיתונות זולה.. רוב רובם של המקרקרים בראקל טמא הם מזן זה שהעיתונות הזו חפצה ביקרם, לגודל שנאתם לתורה ולומדיה

חוקר ובוחן

ועכשיו לתמונות של כל מיני תרנגולי ותרנגולות מסוג המכונה "בלאדי" מעורב \ לא גזעי - דהיינו גידולים מקומיים בעירובי גזעים (לא ניכרים ולא ידועים) וכל מיני מופעי צבעים וצורות...

שוב להדגיש: בלדי - זה אינו שם גזע אלא כינוי ותואר. יש מעורב. ויש גזעי - דוגמת הפיאומי המצרי אבי אבות הבראקל. לראשון קראתי בלאדי סתם ולשני קראתי בלאדי מקורי- גזעי(מזן פיומי).

את הבלאדי אפילו המעורבים שחטו בלי פוצה פה, ובוודאי את הגזעי -הפיומי , שעליו העידו השוחטים ששחטו דוגמת הבראקל.

כל התמונות המצו"ב הינן מהמוצע למכירה כתרנגול מסוג בלאדי באתר יד 2 בכתובת :
https://m.yad2.co.il/feed/5/0/page=6&lo ... nfo=תרנגול

חוקר ובוחן

אתה הראת לדעת שמש"כ הרב שטרנבוך בשינויים שבין הבראקל לבלדי מוכח מהעיון בתמונות שהבאתי על סוגי הבלאדי הפיומי והבראקל ומתוך גוף דבריו השינויים שכתב ,שכיוונו לשינויים שבין בראקל לבלאדי סתם -המעורב , ולא לבלאדי הגזעי - הפיומי , שהוא ניהו הדומה באמת לבראקל שדווקא קצת גדול ממנו (ולא כמו שכתב שהבלאדי גדול מהבראקל) , וכמו שמקובל בקרב הזאולוגיים שהוא מאבותיו הקדמונים של הבראקל (שהשתבח וגדל בטבע תולדתו ע"י משך מאות שנים בארץ מדושנה בבלגיה) ולכן מ"מ מהני מסורת מקטן לגדול , וכדאיתא בדרכ"ת סימן פ"ב לגבי בר"א.

מצו"ב מ"ש הרמ"ש לגבי שינויים בין בראקל לבלאדי (המעורב) .

קאצק · הודעהעל ידי **קאצק** » ג' אוגוסט 29, 2017 10:40 pm

קו ירוק כתב:
קאצק כתב:בחדשות.
החל שווק העוף הטמא

למרות הוראתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו במגזר מודעות המשווקות את העוף לאברכים: "ללא חשש תערובת
למרות פסקי ההלכה והכרעתם של מרבית פוסקי ההלכה והדיינים שקבעו כי עוף ה"בראקל" הינו טמא ואסור באכילה, בימים האחרונים הופצו מודעות בריכוזים החרדים תחת הכותרת "לישרי לב שמחה" המבשרות כי ניתן להשיג עופות טהורים הנקראים "בראקל" בהשגחת הרב מנחם מנדל לובין.

במודעה נכתב כי "לקראת החגים ניתן להשיג עופות טהורים שגדלו בפיקוח ללא חשש תערובת ובהמלצת גדולי ישראל זצ"ל ושליט"א הנקראים "בראקל" (בלאדי) שנשחטו ע"י וועד הכשרות המהודרת "כאשר ציוותיך" בהשגחת הגאון הרב לובין ראש בתי ההוראה וחתנו של הגאב"ד הגאון רבי ניסים קרליץ".

יצויין, כי משפחות רבות בחוגי תלמידי מרן החזון איש זצ"ל מחמירים ונוהגים לאכול דווקא עופות מסוג בראקל למרות מחירם הגבוה זאת משום שלשיטתם דווקא עופות אלו הם המקוריים והכשרים בעוד העופות הלבנים הרגילים קיים חשש שעברו הנדסה גנטית ועירוב עם זנים טמאים.

הראית דוגמא של פוליטיקה ועיתונות זולה.. רוב רובם של המקרקרים בראקל טמא הם מזן זה שהעיתונות הזו חפצה ביקרם, לגודל שנאתם לתורה ולומדיה

הכל מובן, הרב לנדא אצלך זה פוליטיקה ועתונות זולה..תודה. קפלן זה גוף התורה.
כאשר אין שם יראת שמים, הכל ברור.

שמחו · הודעהעל ידי **שמחו** » ג' אוגוסט 29, 2017 10:47 pm

חוקר ובוחן כתב:ועכשיו לתמונות של כל מיני תרנגולי ותרנגולות מסוג המכונה "בלאדי" מעורב \ לא גזעי - דהיינו גידולים מקומיים בעירובי גזעים (לא ניכרים ולא ידועים) וכל מיני מופעי צבעים וצורות...

שוב להדגיש: בלדי - זה אינו שם גזע אלא כינוי ותואר. יש מעורב. ויש גזעי - דוגמת הפיאומי המצרי אבי אבות הבראקל. לראשון קראתי בלאדי סתם ולשני קראתי בלאדי מקורי- גזעי(מזן פיומי).

את הבלאדי אפילו המעורבים שחטו בלי פוצה פה, ובוודאי את הגזעי -הפיומי , שעליו העידו השוחטים ששחטו דוגמת הבראקל.

כל התמונות המצו"ב הינן מהמוצע למכירה כתרנגול מסוג בלאדי באתר יד 2 בכתובת :
https://m.yad2.co.il/feed/5/0/page=6&lo ... nfo=תרנגול

לא מובן
זיהוי המינים והמסורת על כשרותם נקבעים על פי מוכרים אנונימיים ביד 2 ??

חוקר ובוחן

שמחו כתב:
חוקר ובוחן כתב:ועכשיו לתמונות של כל מיני תרנגולי ותרנגולות מסוג המכונה "בלאדי" מעורב \ לא גזעי - דהיינו גידולים מקומיים בעירובי גזעים (לא ניכרים ולא ידועים) וכל מיני מופעי צבעים וצורות...

שוב להדגיש: בלדי - זה אינו שם גזע אלא כינוי ותואר. יש מעורב. ויש גזעי - דוגמת הפיאומי המצרי אבי אבות הבראקל. לראשון קראתי בלאדי סתם ולשני קראתי בלאדי מקורי- גזעי(מזן פיומי).

את הבלאדי אפילו המעורבים שחטו בלי פוצה פה, ובוודאי את הגזעי -הפיומי , שעליו העידו השוחטים ששחטו דוגמת הבראקל.

כל התמונות המצו"ב הינן מהמוצע למכירה כתרנגול מסוג בלאדי באתר יד 2 בכתובת :
https://m.yad2.co.il/feed/5/0/page=6&lo ... nfo=תרנגול

לא מובן
זיהוי המינים והמסורת על כשרותם נקבעים על פי מוכרים אנונימיים ביד 2 ??

זה בדיוק הבעיה בבלדי המעורב - אי אפשר לדעת את גזעו המעורב מכמה גזעים. וכל תרנגול יכול להיות שונה מחבירו . רק כינוי כולל לכולם "בלאדי" דהיינו גידול מקומי .ולמרות זאת אכלום. אך שונה מזה הבלאדי הגזעי דהיינו שהוא מגזע אחד טהור מזן הפיומי-המצרי , שאף הוא יש לו כינוי בלאדי שגם הוא בגידול מקומי פה. והוא הוא הדומה לבראקל ועפ"י הזאולוגיים הינו אביו הקדמון . ואותו וודאי אכלו כעדות השוחטים שהעידו על דוגמת בראקל , ולכתחילה . ולכן מסתבר דתהני מסורתו לברקל הדומה לו רק שהוא קצת יותר גדול. וכמ"ש בדרכ"ת ובשו"ת מלמד להועיל.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:14 pm

מחולת המחנים כתב:
תוכן כתב:המסקנה היא עדיין שאתה מדבר שטויות. וסתם לידיעה בעלמא, לאחרונה התקבל עדות שבצרפת בשטרסבורג מכרו את הבראקל ממש, והיה מקובל אצלהם לעוף כשר לחלוטין ללא שום פקפוק כלל.

אנחנו עוד זוכרים את העדויות הפשוטות שהבאת שאכלו את הבראקל בכל המדינות, כעת זה הצטמצם לשטראסבורג בצרפת, נא להציג את העדויות בפני הציבור, ולא לנפנף עם עדויות עלומות או עם חצאי רגלים כמו שהבאת לנו, בסוף עוד עלול להתברר שכל העדות היא בכלל מהקונסיסטוריה המהוללה של נפוליאון.
למדתם כבר בדרך הקשה שעם שקר לא מצליחים כלום, וחבל לחזור עליו שוב ושוב.

לא יודע מה עובר עליך... שתהיה בריא...

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:24 pm

אז שיביאו את תרנגול הפיומי ושלום על ישראל. גם מזכיר את הבראקל וגם כשר לכו"ע.

פעלעד · הודעהעל ידי **פעלעד** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:29 pm

לבלב · הודעהעל ידי **לבלב** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:31 pm

הרב חוקר ובוחן,

אנו עוקבים בסבלנות ובדריכות מתחילת השיעור היפה המסודר והיסודי והמכובד, ומצפים להמשך.
אנו שמים לב שבחכמה ובתבונה אתם מתייחסים לשואלים אשר כוונתם לדעת, גם אם אינם יורדים לעניין או חולקים לפי הבנתם, וזכותם.
ומנגד, אלו הבאים לקנטר ומנסים לגרור את השיעור לתגרות רחוב בריוני, לא זוכים להתייחסות כלל.

וואלה, יש מספיק פורומים לפטפט בקולניות כל מיני וויכוחים והבעות דעה על המדינה על הפוליטיקה על הרבנים ועל הכשרויות הדתיים חרדים חילונים מצב הבטחוני ו...

המשך נא בשיעור, כי קהל המאזין הוא גדול ורציני.

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:34 pm

הרב חוק ובוחן לא המצאת לנו אפ' הוכחה אחת שהפיומי הוא הבלאדי המקורי. אבל אין זה נפק"מ להלכה.

חוקר ובוחן

ברזלים כתב:אז שיכשירו את הפיומי ושלום על ישראל.

הפיומי כבר כשר במסורת ברורה . ( רק הוא פחות רווחי גם מהברקאל ) כי הוא קטן יותר מטבעו.
אילו היו שואלים אותי - ודאי הייתי ממליץ לגדל להקות פיומים (מוכרים באינטרנט בארה"ב ביצי פיומי גזעיים. כמו כן ניתן להשיג ביד 2 .). - ולנסות לפטמם בעדינות. שאז יהיה יותר טוב וללא כל עוררין.
- רק כל פלפולי לומר כי הברקאל נחשב לאותו מין של הפיומי רק שהוא גדול יותר בכל גופו . וכמו שהכשירו בכה"ג בדרכ"ת פ"ב ע"ש ובשו"ת מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ג' אוגוסט 29, 2017 11:46 pm

תראה לנו מסורת ברורה מהספרים הק' על הפיומי.

חוקר ובוחן

ברזלים כתב:הרב חוק ובוחן לא המצאת לנו אפ' הוכחה אחת שהפיומי הוא הבלאדי המקורי. אבל אין זה נפק"מ להלכה.

הפיומי הוא התרנגול הגזעי הטהור היחיד שידוע לי כאחד ממכלול מיני התרנגולים שמגידול מקומי בא"י המכונים בלאדי.

ההוכחה שהוא בכלל כינוי ה"בלדי" (חוץ ממה דכך עמא דבר היינו שכך מכנים אותו בשוק=אתר יד 2 למשל - בלדי גזעי) ושנשחט כעוף טהור במסורת הם עדויות כל השוחטים שהעידו ששחטו בעבר דוגמת הבראקל - שבאמת שחטו את הבלדי-הגזעי-הפיומי הדומה לו . כך גם השוחט הישיש ר' צבי קויפמן כתב צורתם וכל עניינם עוף הבלדי לשעבר. וכן אמר בהסרטה (על הבראקל)-דאס איז א בלאדי.

ונראה שבעבר היה חלק הפיומי הגזעי גדול יותר בשוק הגידול המקומי , (ואף גודל לצורך מאכל בשרו ומסתבר שהיה מפוטם יותר ומתקרב לבראקל ) ולאחר מכן כנראה נתערב ברובו ג"כ עם הבלדי המעורב.
עד שהוא נדיר הרבה יותר למוצאו בגידול הבלאדי.
אבל מכל מקום ניתן להשיגו טהור וגזעי. (גם לא מבדואים בסיני) והוא כשר במסורת , ולאו כל כמיניה דמאן דהוא שיחלוק על כשרותו של הבלדי הגזעי-הפיומי.

מחולת המחנים

חוקר ובוחן כתב:עוד תמונות של פיאומי מצרי\בלדי גזעי.

מוזר מאד, כולם טענו שאם הבראקל דומה לבלאדי א"כ מדוע נסעו עד לבלגיה להביא לנו עוף חדש, הרי יכלו לגדל את הבלאדי, ונגד זה טענו מצדדי הבראקל שאי אפשר היום למצוא בלאדי שאינו מוכלא, והנה חוקר ובוחן יודע למצוא לנו ביד 2 גזעי בלאדי מקוריים לא מעורבים, א"כ מדוע להרחיק עד לעוף הבראקל שהוא לדעתו צאצא של הבלאדי המקורי, כאשר אפשר לקנות את הבלאדי הגזעי ביד 2.

שלמה בן חיים

חוקר ובוחן כתב:אתה הראת לדעת שמש"כ הרב שטרנבוך בשינויים שבין הבראקל לבלדי מוכח מהעיון בתמונות שהבאתי על סוגי הבלאדי הפיומי והבראקל ומתוך גוף דבריו השינויים שכתב ,שכיוונו לשינויים שבין בראקל לבלאדי סתם -המעורב , ולא לבלאדי הגזעי - הפיומי , שהוא ניהו הדומה באמת לבראקל שדווקא קצת גדול ממנו (ולא כמו שכתב שהבלאדי גדול מהבראקל) , וכמו שמקובל בקרב הזאולוגיים שהוא מאבותיו הקדמונים של הבראקל (שהשתבח וגדל בטבע תולדתו ע"י משך מאות שנים בארץ מדושנה בבלגיה) ולכן מ"מ מהני מסורת מקטן לגדול , וכדאיתא בדרכ"ת סימן פ"ב לגבי בר"א.

מצו"ב מ"ש הרמ"ש לגבי שינויים בין בראקל לבלאדי (המעורב) .

שלום לך הרב חוקר ובוחן, קודם כל תודה רבה שאתה מאיר את עינינו.
וכעת יש לי בקשה אני מזמן הפסקתי להביט באשכול הזה, כי עד אליך לא היה כאן מילה אחת לענין, אלא רק מריבות על מחנות וכדומה, או מי כן רב ומי לא רב דיבורי לשון הרע רכילות או סתם דיבורים זולים. דברים שנמאס לי מהם כבר מאז ומעולם. עניין הברקאל הוא נושא לימודי טהור, וכיון שכאן לא דנו בזה ככה נמאס לי לטמא את נשמתי עם פטפוטי השוטים המדברים סרה בתלמידי חכמים, אז אם אפשר לבקש ממך אנא שלח את כל החומר שיש לך בענין מסודר ומפורט בהודעה אחת כך אוכל לקרוא כמו שצריך בלי שבאמצע יפריעו לי כל מיני הודעות טיפשיות על מי יותר ממי או כל מיני דיבורים זולים [פשוט אני קורא את זה בבית ואם כבר להתעסק עם בכים של התינוקות אז יש לי את שלי בבית...], אז אנא שלח בבת אחת ואוכל לקרוא דבריך הנפלאים בבת אחת ללא שאצטרך לחשוב אם לתת לזה מוצץ ולזה סוכריה לזה בקבוק ולאחר סתם סתירת לחי מצלצלת....

חוקר ובוחן

מחולת המחנים כתב:
חוקר ובוחן כתב:עוד תמונות של פיאומי מצרי\בלדי גזעי.

מוזר מאד, כולם טענו שאם הבראקל דומה לבלאדי א"כ מדוע נסעו עד לבלגיה להביא לנו עוף חדש, הרי יכלו לגדל את הבלאדי, ונגד זה טענו מצדדי הבראקל שאי אפשר היום למצוא בלאדי שאינו מוכלא, והנה חוקר ובוחן יודע למצוא לנו ביד 2 גזעי בלאדי מקוריים לא מעורבים, א"כ מדוע להרחיק עד לעוף הבראקל שהוא לדעתו צאצא של הבלאדי המקורי, כאשר אפשר לקנות את הבלאדי הגזעי ביד 2.

כבר כתבתי למעלה;

הפיומי כבר כשר במסורת ברורה . ( רק הוא פחות רווחי גם מהברקאל ) כי הוא קטן יותר מטבעו.
אילו היו שואלים אותי - ודאי הייתי ממליץ לגדל להקות פיומים (מוכרים באינטרנט בארה"ב ביצי פיומי גזעיים. כמו כן ניתן להשיג ביד 2 .). - ולנסות לפטמם בעדינות. שאז יהיה יותר טוב וללא כל עוררין.
- רק כל פלפולי לומר כי הברקאל נחשב לאותו מין של הפיומי רק שהוא גדול יותר בכל גופו . וכמו שהכשירו בכה"ג בדרכ"ת פ"ב ע"ש ובשו"ת מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:20 am

כמו שכתבתי לעיל, עכשיו אפי' אם יביאו עוף חדש עם מסורת אף אחד מהגופים הגדולים כבר לא יתעסק עם זה. אולי זה יהיה טוב בשביל המחמירים. חבל, חבל, חבל.

חזון-איש'ניק

חוקר ובוחן כתב:זאת גם ובעיקר מחמת שהעופות שנזכרים בספרי ההיסטוריה והמדע ומחקר כאבות הזנים המלאכותיים הנ"ל הינם ללא מסורת וצאו טמאים ממש (המלאווי והאסיל ודומיניק ועוד).

.

טמאים ממש?
למלאי יש כל סימני טהרה, וכמדומני גם לאסיל ודומינק

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:24 am

מה שונה ה'בראקל' מה'בלאדי' או ה'קורניש', ואיזה עוף נקרא 'ברייקל'?

בתי המדרש רוחשים בדיון סוער על כשרות ה'בראקל' • הרה"ג יעקב יוסף כהן והרה"ח יחיאל הרשקופ על ההיסטוריה של העוף, השאלות שהתעוררו בו והטיעונים לכל צד

יצחק דוד קוריץ ז' אלול התשע"ז 09:23 29.08.2017

בראקל, צילום: יהודה וישניאק

עולם התורה בישראל ובעולם סוער כבר תקופה ממושכת סביב סוגיית ה"בראקל", אותו עוף שהצליח להיכנס לתודעת הציבור החרדי והיהודי כולו. רבנים וגדולי תורה מכל החוגים והעדות הביעו את דעותיהם לכאן ולכאן בעניין זה, בבירורים הלכתיים מקיפים סביב כל ענין העופות וה"מסורת", מה אוכלים ומה לא, אבל בחיטוט קל בנבכי ההיסטוריה מסתבר ששערוריות למיניהם סביב ענין אכילת העופות למיניהם – הם לא דבר חדש כלל וכלל. בתקופות שונות ובארצות שונות היו מחלוקות רבות סביב הנושא הרגיש כל כך, וגם שם הדברים התגלגלו על שולחנם של גדולי ישראל ענקי הדורות אשר מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים ועל פיהם יוכרע כל דבר וענין בעם ישראל בכל דור ודור.

למטרה זו ישבנו לשיחה קצרה עם אברכים חשובים המשמשים בתפקידים חשובים בתחום זה, שפינו מזמנם העמוס לשוחח עמנו על הנושא, על הם הרה"ג יעקב יוסף כהן, מו"ץ בעיר בני ברק, שגם מוסר שיעורים רבים בתחום, וכן עם הרה"ח יחיאל הרשקופ המשמש במערכת הכשרות של המרא דאתרא הגרמי"ל לנדא, אשר גם הוא ידיו רב לו בנושאים אלו.

בשיחה זו קיבלנו סקירה קצרה ומתמצתת על הפולמוס האדיר חוצה היבשות והימים סביב העוף ה"בראקל" וכן סוגי עופות רבים, וכן עובדות וסיפורים משערוריות שהיו בימים עברו בקהילות ובמקומות שונים. וכאן חשוב להדגיש כי אין במאמר זה משום צידוד ונטייה לטובת דעה מסוימת, דבר הנתון אך ורק להכרעת גדולי ישראל, אלא, כאמור, סקירה מעניינת על הנושא בלבד שמהוה מעין "רקע" לעם שבשדות להבין להבנת הפולמוס והצדדים.

ראשית, רצינו לשמוע על העוף עצמו ועל מקור השם "בראקל"?

"שמות העופות" – פותח הרב כהן בדבריו – "מקורם בדרך כלל הוא בעיר או במחוז בו הם נולדו וגדלו. עוף ה'בראקל', שבעצם שמו האמיתי והנכון יותר הוא 'ברייקל', מקורו במחוז 'ברייקל' שבבלגיה. לפני שנים רבות נולד באזור זה תרנגול עם יופי מיוחד ועיטורים רבים סביב הצוואר. המראה של העוף שיווה לו יוקרה מסוימת עד שמחוז 'ברייקל' התגאה בעוף זה, הם גידלו וטיפחו זן זה ונהיו ממש אדוקים בטיפוח והאדרת עוף זה, וגם בשנים מאוחרות יותר שנולדו עוד ועוד סוגי עופות במחוז זה ובמחוזות סמוכים, המשיכו תושבי ברייקל להתחרות ביניהם איזה עוף יותר קרוב למקור ומי יותר יפה ודומה במראהו לעוף הברייקל".

"גם מאוחר הרבה יותר, וללא קשר לעוף הברייקל, לערך משנת תשנ"ה ועד שנת תש"ס, החלה תחרות גדולה בין החברות הגדולות בעולם שהתחרו ביניהם על גידול וטיפוח עופות הדומים לעוף ה'ברייקל' האמור, אי לכך חברות רבים נסגרו, ורבים עשו שינויים מסוימים בגידול העופות. המצב גרם לבלאגן שאינו מאפשר לדעת בוודאות איזה עוף מקורי ואיזה פחות, ואף בטיב וטעם העופות נוצר בלבול ואי וודאות, ומכיוון שלהלכה נפסק שמותר לאכול רק עוף שיש עליו "מסורת" מדורות עברו שיודעים אנו שאף הם אכלו עופות אלו, והם קיבלו מאבותיהם ורבותיהם כי עופות אלו אכלו בדורות שלפניהם, וכן הלאה, נמצא שלגבי עופות האמורים נוצר חסר בוודאות ה"מסורת", האם אכן גם עליהם קיבלנו שהם בני אכילה או לא.

"בעיקרון באכילת תרנגולים יש סברא בפוסקים הנקראת 'אחזוקי ריעותא לא מחזקינן' – כשיש חזקת כשרות, כל זמן שאין יודעים אחרת, הרי העוף עדיין בחזקת כשרות, ועל זה החזקה סומכים להתיר לאכול אף כאלו תרנגולים המיוצרים וגדלים בסודיות ולא ידועים כל כך, אך ברור שאין זה לכתחילה ועדיף כמובן לדעת ממה עשוי האוכל אותו אנו מכניסים לפינו, אשר כידוע החמירו בזה חז"ל ביותר".

מהו שמו של העוף אותו אוכלים אנו כיום?

"שאלה זו היא קשה ביותר" – אומרים לנו הרבנים הגאונים – "והתשובה עליה קשה עוד יותר, כיון שהנושא מסובך ומורכב. בדרך כלל העופות היו נקראים 'בלאדי', שפירושו בלועזית 'מקומי'. כבר בתקופות מסוימות היו רבנים וגדולי תורה שאסרו את העופות לגמרי בכלל כל מיני חששות, אבל רבים רבים, וגם בארץ הקודש כך נהוג, השתמשו עם עופות אלו. מאוחר יותר פיתחו שיטת גידול וטיפוח מיוחדות בעופות אלו, שהוכלאו עם עופות מסוג 'קורניש', וכיום אין כמעט להשיג את התרנגול ה'בלאדי' המקורי. אמנם באחד מהמושבים בסמוך לעיר בני ברק הבריחו בתקופה מסוימת עופות שהגיעו מכפר דרוזי והיו דומים מאוד לאותו 'בלאדי' המקורי, אך מדובר כמובן בבודדים.

"סיפור מעניין בנושא זה סיפר ד"ר ברטי אקרהד, שהיה מנהל פיתוח עופות הפיטום החדשים בארץ. כאשר הגיעו העופות החדשים הקשורים לזן ה'קורניש' לארץ הקודש, הם הגיעו לראשונה לשוק מחנה יהודה בירושלים. בתחילה סירבו השוחטים להתעסק עם עופות אלו כיון שהם היו משונים במראם ולא דמו לעופות המקוריים, עד שהגיע למקום זקן השוחטים והעיד כי הוא זוכר כי כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו תרנגולים כאלו לירושלים ונשחטו כהלכה בהוראת רבני ודייני העיר.

"הסיפור לכאורה לא כל כך מובן מאחר ובתקופת מלחמת העולם הראשונה לא פיתחו עדיין את עוף ה'קורניש' האמור לאכילה, ויתכן כי היה מדובר בתרנגול ה'אסיל' שמקורו בהודו, ומשום הביאו אותו החיילים הבריטיים שבאותה תקופה שלטו בארץ הקודש ואף בהודו. אותו 'אסיל' דומה מאוד במראהו לעוף ה'קורניש'. אותם שוחטים בשוק מחנה יהודה לא ידעו כי בעצם מדובר בכלל בזן שלישי הקרוי 'מלאי' שהוא אכן משונה במראהו אך בבדיקה שנערכה על גופו נמצאו בו סימני כשרות מדויקים הנדרשים על פי ההלכה.

"נמצאנו עם כן למדים מכל האמור שאכן סוגים מסוגים שונים של תרנגולים מזנים שונים וממקורות גידול שונים נמצאים אצלנו, שיתכן שבעצם שמכל אלו הסוגים נוצרים סוגים חדשים נוספים, אשר על כן הדבר מצריך ידע היקפי, גם הלכתי וגם היסטורי ועובדתי על מנת שנוכל לדעת מה אסור ומה מותר".

בטרם ניגש ונחזור אל עוף ה"בראקל" עצמו, רצינו לשמוע האם באמת היו שערוריות נוספות בנושא העופות לאורך ההיסטוריה?

"אכן, בתקופות רבות הגיע נושא זה לוויכוחים ומחלוקות לשם שמים רבות" – מספר לנו הרב כהן. "באותם זמנים החזיקו עופות חיים באניות נוסעים לשם שחיטתם ואכלתם בזמן ההפלגה ממקום למקום. מאחר שדברים ומאכלים אחרים היו מתקלקלים ולא הייתה אפשרות לאוכלם, שלא כמו התרנגולים שהם חיים ושייך לשחוט אותם על אתר. התרנגולים היטלטלו מנמל לנמל, ואלו ששרדו הוצעו למכירה בשווקים במקום החדשים.

"בין סוגי העופות בלט הזן שנקרא 'קאבריצין', על שם העיר קפריסין. עופות אלו הגיעו בערך בשנת תר"כ מאניה שהפליגה מקפריסין לפולין. תרנגולים אלו התרבו במשך הזמן והיו משונים בגובה ובמראה ובקול וכדומה, מצד שני הם הטילו בצים בשפע ואף הכילו הרבה בשר איכותי לאכילה. הגויים כמובן עטו עליהם, מאידך גיסא אצל היהודים האמונים על התורה והמסורת החל ויכוח הלכתי סוער בכשרותו ובמסורתו של עוף זה. רבים לא רצו לאכול את העוף כיון שהיה משונה מה'מסורת' עד לאותה תקופה. הגאון המפורסם בעל ה"שואל ומשיב" נקט להקל בעניין כיון שהוא ראה בכל נושא ה'מסורת' מנהג ולא עיקר הדין, הוא אף אכל מן העוף על שולחנו כדי לפרסם את היתר הדבר "הלכה למעשה" ו"מנהג רב". דבר זה אכן פורסם ברבים מקהילות ישראל די בכל אתר ואתר באותה תקופה וההיתר התפשט. דבר זה גרר שערורייה ברחבי העולם היהודי. הרבי הקדוש מקאמארנא זיע"א כתב על כך מנה חריף במיוחד.

"היה זה הרבי הקדוש בעל ה"דברי חיים" מצאנז זיע"א שהחליט לבדוק את הנושא לעומקו, בפרט לאחר שקיבל מכתב מהגאון רבי שמואל הלר זצ"ל רב העיר צפת בו סיפר לרבי כי בארץ הקודש התפשט ההיתר על עוף זה, ומכיוון שהגיעו שמועות סותרות בנושא, ביקש הרבי מצאנז זיע"א מחתנו הרבי ר' נפתלי חיים מדז'יקוב זיע"א לבדוק בארץ הקודש את הנושא עם גדולי הרבנים ויברר את הדבר על בוריו כדבעי ויועיל בטובו לשלוח לו מה העלה בחכתו על מנת שיכריע בנושא.

"רבי נפתלי חיים החל מספר כי הוא לחקור אחר מקורו של העוף הנ"ל ובמסגרת זו פנה תחילה ונסע למדינת קפריסין לחפש את העוף המקורי, בהגיעו לשם לא מצא אפילו יהודי אחד שיסייע לו להשיג את מבוקשו, ואפילו מתורגמן כראוי לרפואה לא מצא. לבסוף לאחר מאמצים רבים הוא הצליח להשיג 2 תרנגולים מאותו סוג, אחד בעיר איזמיר שבתורכיה, ואת השני השיג בירושלים עיר הקודש. הוא ניסה להשיג גם בספינה עליה נסע אך רב החובל לא הסכים למכור לו את העוף אפילו תמורת סכום אדיר אותו הציע לו הצדיק.

"לאחר שהשיג את 2 התרנגולים הוא שב לעיר צאנז אל חמיו מרן ה"דברי חיים" זיע"א שהתיר עופות אלו ואף גידל אותם בחצרו. במשך הזמן אף שלח את העופות לרבנים מסוימים על מנת שיבדקו אותם, אך כאמור רבים התנגדו ולא הסתמכו על המידע שאסף רבי נפתלי חיים ואסרו את העופות. למעשה, מבירורים מעמיקים שנערכו בעניין, נראה כי זהו אחד מזני העופות אותם אוכלים כיום רבים וטובים מעמנו העם היהודי, ומקורו מהודו.

"פרשיה נוספת שגם היא עוררה הדים רבים התרחשה בארה"ב עם הרה"ק רבי ישכר בער עילווי זצ"ל, מתלמידי בעל ה"חתם סופר" זיע"א. בגלל מלחמותיו חסרות הפשרות ברפורמים באירופה, הם יצאו נגדו בעלילה שפלה על כך שהוא כביכול מורד בשלטונות. עקב כך הוא נאלץ לברוח לדרום ארה"ב, שם הוא התמנה לרב קהילה. בהזדמנות הגיע אליו אחד מבני הקהילה לשאול על כשרותו של ברווז מסוג מיוחד שכונה גם "ברבר". הרב אסר את הברווז בטענה כי אין מידע על סוג ברווז זה על פי המסורת הידועה כנדרש והינו ברווז משונה. אותו יהודי טען כי הרב הקודם של הקהילה התיר את הברווז לאכילה.

"הרב קלט את העניין וערך בירור על קודמו ברבנות שהתברר כמחלל שבת, לא פחות. באותה שבת כינס הרב את בני הקהילה והסביר להם את חומרת העניין. משראה כי הם חושדים בו כמחמיר וקיצוני החליט לשלוח את השאלה לגאון רבי רפאל שמשון הירש זצ"ל ולגאון רבי נתן אדלר רבה של העיר לונדון, שגם הם אסרו את הברווז מאותה סיבה. גם פרשיה זו עוררה סערה והביאה למחלוקת בין גדולי ישראל בנידון לכאן ולכאן.

"שערורייה נוספת התרחשה כ-20 שנה לפני מלחמת העולם השנייה, היא החלה סביב עוף מזן שנקרא 'פברלס', ובשפת האידיש 'פאוערלעס', על שם כפר בצרפת. העוף פותח בפיתוח גרמני ב-3 סוגים, אחד מהם הינו ה'דארקינג' המפורסם. לעוף זה היו 2 אצבעות מאחורי הרגל ולא אחת כמו סימן הטהרה המודגש ברש"י. הדבר חולל כאמור פולמוס ושערורייה גדולה. רבים השתמשו בעוף מסיבות כלכליות אך רבים אחרים התנגדו בתוקף גדול לעניין.

"יצוין כי לפי המקורות היה זה יוליוס הקיסר הרומאי הנודע שהביא כבר בתקופה קדומה עם חיילי צבא רומי, משלוח גדול של עופות אלו מרומא לאנגליה. המעניין בכל זה הוא כי גם בארץ ישראל נולדו במשך הזמן תרנגולים עם 2 אצבעות מאחורי הרגל, ואם כן לא מן הנמנע לומר שגם לארץ הקודש הגיעו עופות אלו על ידי החיילים הרומאים במסגרת כיבושם את ארץ ישראל.

"בשנת תש"י הייתה בארץ הצפה אדירה של כאלו עופות עם 2 האצבעות, הגאב"ד הגה"צ ר' ישראל יצחק רייזמן זצ"ל מדייני בין הדין של עיה"ק ירושלים אסרו עוף זה לאכילה, וכן גם מאוחר יותר הגאב"ד בעל ה"מנחת יצחק" זיע"א. באותו זמן פנה הראב"ד הגאון ר' ישראל זאב מינצברג זצ"ל לקצין העליון של העופות והדבורים שהיה ממונה מטעם הממשל התורכי ושאל אותו על ה'פברלס' וקיבל תשובה כי לכאורה מדובר בעוף ה'דארנקינג' הגרמני האמור שעליו יש מסורת מקדמת דנא, אך שוב לא כל גדולי ישראל סמכו על דבריו הלכה למעשה, וכאמור גדולים רבים התנגדו ולא סמכו על השוואה זו.

"בימינו בפרט, כותבים הפוסקים שלא ניתן לסמוך על אנשים בודדים הטוענים למסורת, וצריך רק עופות שהתפרסמו לטהרה בכל תפוצות ישראל, וזוהי הסיבה שכל דבר שנראה לרבנים כחידוש וכזן חדש, מדליק הדבר אצלם נורה אדומה ומיד יושבים לדון האם סימני העוף ומראהו והרכבו מתאימים למסורת העתיקה וניתן להתירו לציבור, או להיפך".

איך נכנס עוף "הבראקל" לתודעת הציבור וגדולי ישראל בימינו?

"בגלל שאלות וחששות מסוימים, החליטו תלמידי חכמים מקהילות שונות לחפש זן חדש וטהור, הם ערכו מחקר מקיף על 200 סוגי וזני עופות מזנים טהורים, והרחיבו בזה אף על זנים שכלל אינם ראויים לאכילה, אך מכל מקום בשם "תרנגולים" נקראים. בעיקרון – לעוף ישנו 3 סימני טהרה, אך לשיטת רש"י וכך נפסק להלכה ברמ"א, שהדבר לא מספיק וצריך אף "מסורת" של דורות כאמור, ומכיוון שחלק מהעופות היו בעלי מראה משונה ברגליים ובראש מהמראה אליו התרגלו מקדמת הדבר, הדבר מצריך "מסורת", וכך הגיעו לעוף מזן ה"בראקל" שרבים טענו כי הוא דומה מאוד למסורת העתיקה מדורות עברו.

הדבר היה אכן יפה ומעניין, אך בכל זאת מכיוון שגם בעוף זה ישנם שינויים, על כן החל ויכוח ערני ותוסס שהתחזק והתפשט ביום בין גדולי ישראל בארץ ומחוצה לה, יש מהם הטוענים שמדובר בשינויים קוסמטיים בלבד ואם כן לכאורה שוב אין צורך ב"מסורת" וניתן לאכול את העוף ללא שום חשש ופקפוק, ומנגד רבים מגדולי ישראל טוענים כי כל שינוי ולו הקטן ביותר מצריך "מסורת" עליו, ומפני חשש זה אסרו את העוף באכילה. חלקם אף הרחיקו לכת יותר וטוענים כי כלל מדובר בספק עוף טמא ואולי אף בוודאי עוף טמא. ישנם רבנים שאמנם אינם מתערבים בנושא ההלכתי לעומקו, אך חוששים להתיר את העוף מכיוון שהם אחראים על גופי כשרות למיניהם, וכל תזוזה ושינוי לעבור לשחיטת סוגים אחרים של עופות, יכולה להביא היתרים נוספים ואין לדבר סוף, ומכך הם חוששים ככל הנראה".

ושוב, לסיום, מדגישים לנו הרבנים שליט"א כי אין בכל הדברים האמורים לתת איזה חוות דעת הלכתית ולפסוק ולצדד כרב או פוסק מסוים או כשיטה אחת בדווקא, אלא לתת "תמונת מצב" ורקע הילכתי והיסטורי על ענין גדול וכבד זה, החל מדורות קודמים ועד לימינו אנו.

גילוי דעת אחד מהמשיבים הוא מבית דינו של הרב לנדאו שליט"א רב העיר בני ברק שאוסר את העוף המדובר.

חוקר ובוחן

חזון-איש'ניק כתב:
חוקר ובוחן כתב:זאת גם ובעיקר מחמת שהעופות שנזכרים בספרי ההיסטוריה והמדע ומחקר כאבות הזנים המלאכותיים הנ"ל הינם ללא מסורת ו\או טמאים ממש (המלאווי והאסיל ודומיניק ועוד).

.

טמאים ממש?
למלאי יש כל סימני טהרה, וכמדומני גם לאסיל ודומינק

ראהו שדורס פעמים רבות....

גם יש לו זפק לעיכול בשר חי למלאווי כמדומני.

וראה בקונטרסו של הרב בוקוואלד.

חזון-איש'ניק

חוקר ובוחן כתב:
חזון-איש'ניק כתב:
חוקר ובוחן כתב:זאת גם ובעיקר מחמת שהעופות שנזכרים בספרי ההיסטוריה והמדע ומחקר כאבות הזנים המלאכותיים הנ"ל הינם ללא מסורת ו\או טמאים ממש (המלאווי והאסיל ודומיניק ועוד).

.

טמאים ממש?
למלאי יש כל סימני טהרה, וכמדומני גם לאסיל ודומינק

ראהו שדורס פעמים רבות....

גם יש לו זפק לעיכול בשר חי למלאווי כמדומני.

וראה בקונטרסו של הרב בוקוואלד.

איזה חוקר מלפני יותר ממאה שנה טען שהקיבה שלו עשוי לעכל בשר חי, האם זה סימן טומאה?
האם הוא דורס ואוכל כשנפגע חי?

אגב: תודה רבה על השיעור היפה שלך

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:34 am

הרב בוקוולד כותב שבדקו את האסיל והמלאי ויש לו ג' סימני טהרה.

מחולת המחנים

חוקר ובוחן כתב:
מחולת המחנים כתב:
חוקר ובוחן כתב:עוד תמונות של פיאומי מצרי\בלדי גזעי.

מוזר מאד, כולם טענו שאם הבראקל דומה לבלאדי א"כ מדוע נסעו עד לבלגיה להביא לנו עוף חדש, הרי יכלו לגדל את הבלאדי, ונגד זה טענו מצדדי הבראקל שאי אפשר היום למצוא בלאדי שאינו מוכלא, והנה חוקר ובוחן יודע למצוא לנו ביד 2 גזעי בלאדי מקוריים לא מעורבים, א"כ מדוע להרחיק עד לעוף הבראקל שהוא לדעתו צאצא של הבלאדי המקורי, כאשר אפשר לקנות את הבלאדי הגזעי ביד 2.

כבר כתבתי למעלה;

הפיומי כבר כשר במסורת ברורה . ( רק הוא פחות רווחי גם מהברקאל ) כי הוא קטן יותר מטבעו.
אילו היו שואלים אותי - ודאי הייתי ממליץ לגדל להקות פיומים (מוכרים באינטרנט בארה"ב ביצי פיומי גזעיים. כמו כן ניתן להשיג ביד 2 .). - ולנסות לפטמם בעדינות. שאז יהיה יותר טוב וללא כל עוררין.
- רק כל פלפולי לומר כי הברקאל נחשב לאותו מין של הפיומי רק שהוא גדול יותר בכל גופו . וכמו שהכשירו בכה"ג בדרכ"ת פ"ב ע"ש ובשו"ת מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

אבל אנחנו רואים שינויים ניכרים לעין בין הבלאדי הגזעי לבראקל, (צורת זנבו הארוך יותר, וכמו"כ בשערות המרובות במקום בית השחיטה, וכנף שונה באמצע).

שתי תמונות מתוך התמונות של הפיומי הבלאדי המקורי שהעלית לעיל

: IMG_20170829_211719_903.JPG (202.85 KiB) נצפה 10640 פעמים

: 768px-Egyptian_Fayoumi_at_show.jpg (150.52 KiB) נצפה 10640 פעמים

ולעומת זאת תמונות של הבראקל, מתוך האתר של המגדלים.

: בראקל 4.jpg (76.47 KiB) נצפה 10640 פעמים

: בראקל 2.jpg (81.14 KiB) נצפה 10640 פעמים

: בראקל 3.JPG (79.29 KiB) נצפה 10640 פעמים

: gal33.jpg (42.62 KiB) נצפה 10640 פעמים

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:40 am

מחולת המחנים כתב:
חוקר ובוחן כתב:
מחולת המחנים כתב:מוזר מאד, כולם טענו שאם הבראקל דומה לבלאדי א"כ מדוע נסעו עד לבלגיה להביא לנו עוף חדש, הרי יכלו לגדל את הבלאדי, ונגד זה טענו מצדדי הבראקל שאי אפשר היום למצוא בלאדי שאינו מוכלא, והנה חוקר ובוחן יודע למצוא לנו ביד 2 גזעי בלאדי מקוריים לא מעורבים, א"כ מדוע להרחיק עד לעוף הבראקל שהוא לדעתו צאצא של הבלאדי המקורי, כאשר אפשר לקנות את הבלאדי הגזעי ביד 2.

כבר כתבתי למעלה;

הפיומי כבר כשר במסורת ברורה . ( רק הוא פחות רווחי גם מהברקאל ) כי הוא קטן יותר מטבעו.
אילו היו שואלים אותי - ודאי הייתי ממליץ לגדל להקות פיומים (מוכרים באינטרנט בארה"ב ביצי פיומי גזעיים. כמו כן ניתן להשיג ביד 2 .). - ולנסות לפטמם בעדינות. שאז יהיה יותר טוב וללא כל עוררין.
- רק כל פלפולי לומר כי הברקאל נחשב לאותו מין של הפיומי רק שהוא גדול יותר בכל גופו . וכמו שהכשירו בכה"ג בדרכ"ת פ"ב ע"ש ובשו"ת מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

אבל אנחנו רואים שינויים ניכרים לעין בין הבלאדי הגזעי לבראקל, (צורת זנבו הארוך יותר, וכמו"כ בשערות המרובות במקום בית השחיטה, וכנף שונה באמצע).

שתי תמונות מתוך התמונות של הפיומי הבלאדי המקורי שהעלית לעיל
IMG_20170829_211719_903.JPG

768px-Egyptian_Fayoumi_at_show.jpg

ולעומת זאת תמונות של הבראקל, מתוך האתר של המגדלים.

בראקל 4.jpg

בראקל 2.jpg

בראקל 3.JPG

gal33.jpg

התמונות של הבלאדי נקבות ושל הבראקל זכרים, לכן יש הבדל באורך הזנב.

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:41 am

אחד מתרנגולי הבראקל דבר איתי בחלום הלילה ואמר לי טפשים שכמוכם הגויים שומרים אותי 200 שנה בטהרה כדי שמתי שיבוא זמן שיהיה לכם פקפוק על התרנגולים שלכם הכינו אותנו משמים שיהיה לכם עוף כשר למהדרין בצבעים יפים ובהירים, ובמקום לחטוף זאת ב-2 ידיים אתם דוחים אותי בבוז, בברכת הנותן לשכוי בינה להבחין...

חזון-איש'ניק

ברזלים כתב:אחד מתרנגולי הבראקל דבר איתי בחלום הלילה ואמר לי טפשים שכמוכם הגויים שומרים אותי 200 שנה בטהרה כדי שמתי שיבוא זמן שיהיה לכם פקפוק על התרנגולים שלכם הכינו אותנו משמים שיהיה לכם עוף כשר למהדרין, ובמקום לחטוף זאת ב-2 ידיים אתם דוחים אותי בבוז, בברכת הנותן לשכוי בינה להבחין...

כנראה הגיע גם להגרמ"ש לדבר, מעניין מה הוא ענה לו?

סגי נהור · הודעהעל ידי **סגי נהור** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:48 am

מחולת המחנים כתב:אבל אנחנו רואים שינויים ניכרים לעין בין הבלאדי הגזעי לבראקל, (צורת זנבו הארוך יותר, וכמו"כ בשערות המרובות במקום בית השחיטה, וכנף שונה באמצע).

מראה שניהם כדמות תרנגול, להבדיל מהעופות הנאכלים המצויים שמראיהם ספק ברווזים ספק אפרוחים (אולי מישהו יוכל באמת להסביר עובדה תמוהה זו?).

ברזלים · הודעהעל ידי **ברזלים** » ד' אוגוסט 30, 2017 12:54 am

ושוב פונה אלי הבראקל הנחמד והיפה בשאלה מצחיקה תוך כדי קריאת קוקוריקו תסתכלו על התרנגול הודו שכולכם אוכלים הוא דומה לבלאדי בדיוק, רגליו לבנות, נוצותיו קצרות, כריסו צר וקצר, חוטמו לבן, כרבולתו זקופה, ואני כנראה לא דומה כלל לתרנגול אולי לעכבר...

נ.ב נכתב בדרך צחות. לא תופס צד במחלוקת ההלכתית.

: תרנגול הודו.jpg (24.6 KiB) נצפה 10601 פעמים

: בראקל.gif (125.86 KiB) נצפה 10594 פעמים

חוקר ובוחן

מחולת המחנים כתב:
חוקר ובוחן כתב:כבר כתבתי למעלה;

הפיומי כבר כשר במסורת ברורה . ( רק הוא פחות רווחי גם מהברקאל ) כי הוא קטן יותר מטבעו.
אילו היו שואלים אותי - ודאי הייתי ממליץ לגדל להקות פיומים (מוכרים באינטרנט בארה"ב ביצי פיומי גזעיים. כמו כן ניתן להשיג ביד 2 .). - ולנסות לפטמם בעדינות. שאז יהיה יותר טוב וללא כל עוררין.
- רק כל פלפולי לומר כי הברקאל נחשב לאותו מין של הפיומי רק שהוא גדול יותר בכל גופו . וכמו שהכשירו בכה"ג בדרכ"ת פ"ב ע"ש ובשו"ת מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

אבל אנחנו רואים שינויים ניכרים לעין בין הבלאדי הגזעי לבראקל, (צורת זנבו הארוך יותר, וכמו"כ בשערות המרובות במקום בית השחיטה, וכנף שונה באמצע).

שתי תמונות מתוך התמונות של הפיומי הבלאדי המקורי שהעלית לעיל
IMG_20170829_211719_903.JPG

768px-Egyptian_Fayoumi_at_show.jpg

ולעומת זאת תמונות של הבראקל, מתוך האתר של המגדלים.

בראקל 4.jpg

בראקל 2.jpg

בראקל 3.JPG

gal33.jpg

[/quote]
ראשית בבית השחיטה אין שערות ונוצות במיוחד . הם באים מהעורף ומתגלגלים ומשתפלים על הצוואר וכן העיד אחד השוחטים שעשה תפיסה ולא עלו שערות על מקום השחיטה. וממילא ליכא חשש חלדה.

שנית , כל השינויים אפשר לתלות בגדלות כללית בכל הגוף. היינו שאותו המין (כפי שמעריכים הזאולוגים את מקור הבראקל והקאמפין בפיומי) לאחר התפטמות בארץ מדושנה ובאקלים אחר משך מאות שנים גדלו ונשתנו בבכמה איברים שהם בעצם בכל הגוף. והא ג"כ ראיה שהקמפין שהוא גרסת בנטאם (מוקטנת) התפתחותית של הבראקל , ושהינו דומה לפיומי אפילו יותר מן הבראקל , סיבת הדבר שגדל באזור פחות מדושן.
וממילא בכה"ג יש לדון שהוא שינוי בגדלות בכל הגוף דל"ח שינוי- כמ"ש בדרכ"ת ובתשובות מהרי"א הלוי ובשו"ת מלמד להועיל.

אבל קודם כל דבר הגאון בעל תשובות והנהגות צריך להתיישב שוב בפסקו על הבראקל . כיון שהראנו לדעת מתוך מכתבו ומתוך התמונות - שדן על היקש בראקל לבלאדי המעורב , ולא על ההיקש הנכון והמתבקש שהוא הבראקל והבלדי הגזעי דהיינו הפיומי, דבזאת יש להתיר מטעם דשינוי דגדלות בכל הגוף לא הוי שינוי, וכנ"ל.

נ.ב. מתמונת התרנגולת הפאיומי שבכלוב-בתערוכה מוכח שיכולה להתפטם, ומכאן יתבקש ביותר , שיש לנסות לגדל אותם (הפיומי-הבלאדי הגזעי) באשר הם כשרים במסורת ולכתחילה לכל הדעות, ואין מי שיכול לפקפק בדבר, כמו שכתבתי למעלה.

חוקר ובוחן

נהר שלום כתב:

התמונות של הבלאדי נקבות ושל הבראקל זכרים, לכן יש הבדל באורך הזנב.

נכון מאוד.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר