פולמוס העופות תשע"ז

[מחולת המחנים]

מכתב תגובה של הרב קפלן מרבני מסורת העופות
תגובה למכתבו החריף של הרב לנדא.

מאד מעניין שכותב המכתב (מיהו הוא זה ואיזהו? מה זה רבני מסורת העופות? האם הם אלו שהשקיעו בעוף הבראקל?) מסתמך על דעתם של שלושה רבנים שכיום אינם יכולים להביע את דעתם בבירור, (הגר"ש וואזנר זצ"ל, הגרי"ט ווייס שליט"א - כמכתב האדמו"ר ממשכנות הרועים, והגר"נ קרליץ שליט"א), האם פסו רבנים בישראל? האם נותרנו רק עם רבני מסורת העופות?

[מחולת המחנים]

בנוסף יש עוד 3 שוחטים חשובים מהדור הקודם שמזהים את העוף עם העופות הכשרים שאכלו אבותינו בכל תפוצות ישראל. והעידו בבית דין על כך, האם גם הם לא שמו לב לשינויים אלו?

עדותם נסתרת מיניה וביה, שהרי הם אומרים שמדובר בתרנגול הבלאדי שנאכל בכל ישראל, והרי גם לדברי המתירים את עוף הבראקל מודים שמדובר בשני מינים שונים, ומה ראיה יש להביא אם שחטו את התרנגול הבלאדי בשוק מחנה יהודה או בשוק הכרמל לעוף הבראקל שהובא ממדינה שלא היה בה ישוב יהודי מסודר ואין עליהם שום מסורת.

[הכל בכתב]

בנוסף יש עוד 3 שוחטים חשובים מהדור הקודם שמזהים את העוף עם העופות הכשרים שאכלו אבותינו בכל תפוצות ישראל. והעידו בבית דין על כך, האם גם הם לא שמו לב לשינויים אלו?

עדותם נסתרת מיניה וביה, שהרי הם אומרים שמדובר בתרנגול הבלאדי שנאכל בכל ישראל, והרי גם לדברי המתירים את עוף הבראקל מודים שמדובר בשני מינים שונים, ומה ראיה יש להביא אם שחטו את התרנגול הבלאדי בשוק מחנה יהודה או בשוק הכרמל לעוף הבראקל שהובא ממדינה שלא היה בה ישוב יהודי מסודר ואין עליהם שום מסורת.

מי שיודע "ההלכה" יענה על שאלתי.
אם ננקוט בוודאות, שאכן שחטו את הבלאדי בשוק מחנה יהודה, וננקוט ג"כ בוודאות שהבראקל דומה לבלאדי ממש, בלי שום שינוי, אבל אנו יודעים שהבראקל הוא מין עוף אחר לגמרי, רק שדומה ממש להבלאדי בכל הסימנים המשמעותיים, האם יש להתיר את הבראקל על סמך זה, בלי ידיעה כלל על הבראקל, או שצריך להיות מסורה על הבראקל ממש?

ועכשיו נראה, אם יש להתיר על סמוך השוואה ממש, אז יש לדון אם הם שוים ממש או לא, אם יש שינויים או לא, אבל אם ננקוט שאין להתיר על ההשוואה, כיון שאין זה אותו מין עוף, א"כ כל הויכוח הוא מיותר, דהרי לכל הדיעות לא היו שוחטים בשוק מחנה יהודה את הבראקל, רק את הבלאדי הדומה (או אינו דומה) לבלאדי.

[ברזלים]

לא מסתבר שבכל הדורות שהתירו ע"פ מסורת השוחטים בדקו מה שם הזן של התרנגול במקום ההוא. אלא בפשטות בדקו אם זה דומה לעופות שהיו רגילים בו. כעדות הרב לנדא שכך נהגו לפני שישים שנה בארץ ישראל שכל אחד אכל מהעוף שדמה לעוף שגדל במולדתו.

[הכל בכתב]

לא מסתבר שבכל הדורות שהתירו ע"פ מסורת השוחטים בדקו מה שם הזן של התרנגול במקום ההוא. אלא בפשטות בדקו אם זה דומה לעופות שהיו רגילים בו. כעדות הרב לנדא שכך נהגו לפני שישים שנה בארץ ישראל שכל אחד אכל מהעוף שדמה לעוף שגדל במולדתו.

בקשתי: מי שיודע "ההלכה" יענה על שאלתי.

[עתניאל בן קנז]

מי שיודע "ההלכה" יענה על שאלתי.
אם ננקוט בוודאות, שאכן שחטו את הבלאדי בשוק מחנה יהודה, וננקוט ג"כ בוודאות שהבראקל דומה לבלאדי ממש, בלי שום שינוי, אבל אנו יודעים שהבראקל הוא מין עוף אחר לגמרי, רק שדומה ממש להבלאדי בכל הסימנים המשמעותיים, האם יש להתיר את הבראקל על סמך זה, בלי ידיעה כלל על הבראקל, או שצריך להיות מסורה על הבראקל ממש?

ועכשיו נראה, אם יש להתיר על סמוך השוואה ממש, אז יש לדון אם הם שוים ממש או לא, אם יש שינויים או לא, אבל אם ננקוט שאין להתיר על ההשוואה, כיון שאין זה אותו מין עוף, א"כ כל הויכוח הוא מיותר, דהרי לכל הדיעות לא היו שוחטים בשוק מחנה יהודה את הבראקל, רק את הבלאדי הדומה (או אינו דומה) לבלאדי.

יופי, נפל האסימון....
הויכוח העניני האמיתי הוא בדיוק על נקודה זו. [וכל שאר הברבורים סביב זה סתם זריית חול, אם ע"י אנשים שאינם בקיאים במציאות ובדין, אם ע"י אינטרסנטים לכאן ולכאן].
לדעת האוסרים, השינוים שיש בבארקל ביחס לעופות המקובלים בעבר (בלאדי וכדו') הם משמעותיים, ולכן זה נחשב כמין אחר, אשר זקוק בייחוד למסורת מיוחדת
ובמיוחד הקצין בזה הרב לנדא שטוען שהוא ממש מין טמא (בגלל הביצים וכדו). ואילו הרב שטרנבוך לא הגדירו כמין טמא ח"ו, אלא רק כמין אחר, הזקוק למסורת מיוחדת.
ואילו דעת המתירין - שבעצם הוא הוא העוף שנהגו לאכול בעבר, ועדיות כל השוחטים (שבעצם מעידים על הבלאדי, רק עצם הדבר שלא עולה בדעתם לזהות שמדובר במין אחר, סימן שאכן השינוים הם מזעריים ולא משמעותיים), ששחטו מין זה נחשב כמסורת, ודי בכך להכשיר. (ומצטרף לכך שגם הר' ואזנר לא שת ליבו, והגדיר זאת כמין שאכלו בעבר, סימן שסבר שהיינו הך...).

ומי שלבו רחב יכריע...

[למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.
אולם ברגע שזה נהפך לבעייתי ושנוי במחלקות. אפילו אם נניח שיגברו דעת המקילים אבל העוף המהודר זה כבר לא יהיה. וא"כ אף אחד לא ישלם כפליים על עוף שנוי במחלוקת.
ובזה נסתיים הפרשיה].

[ברזלים]

יפה אמרת. ודברי פי חכם חן, יאכלו ענווים וישבעו.

[ברזלים]

[למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.

אתה אומר זאת מידיעה או ניחוש.

[ברזלים]

פלא בעיני שבקונטרס טהרת העופות כתוב שהרב שטרנבוך הוא בין התומכים והדוחפים לעוף החדש מה שבעליל לא נכון לפי מה שמפורסם שהוא עצמו חש בינתיים להחמיר.

[עתניאל בן קנז]

[למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.

אתה אומר זאת מידיעה או ניחוש.

לא ולא, מתוך שמועה לא מבוססת. (שמעתי ממגדל העוסק בהכלאות. שכך נראה לו הדבר). מצד הרקע הסובב, אני מאוד נוטה לקבל את דבריו.

[מחולת המחנים]

[למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.

אתה אומר זאת מידיעה או ניחוש.

כפי מה ששמעתי מצב העופות בראקלי בכי רע, המשקיעים נותרו עם אלפי עופות שגידלו כאשר שום מערכת שחיטה גדולה ומוכרת בארץ ישראל (העדה"ח, הרב לנדא, הרב מחפוד, הרב רובין) לא מוכנה להכניס עופות אלו למערכת השחיטה, ואפילו הערבים אינם מוכנים לקנות עופות אלו מכיון שהבשר שלהם כחוש וקשה.

[עתניאל בן קנז]

פלא בעיני שבקונטרס טהרת העופות כתוב שהרב שטרנבוך הוא בין התומכים והדוחפים לעוף החדש מה שבעליל לא נכון לפי מה שמפורסם שהוא עצמו חש בינתיים להחמיר.

יופי.
אז תדע כמה אמינות תוכל לייחס לכל החומר שמפורסם משני הצדדים.

אכן הוא דחף למצא את הזן התרנגול המקורי שאכלו אבותינו,, טרם שהתבלבל בהכלאות. אולם לאחר שקיבל את המידע על הבראקל, נודע ש'זה לא זה', והוא זן אחר הזקוק למסורת.

[סעדיה]

הויכוח העניני האמיתי הוא בדיוק על נקודה זו. [וכל שאר הברבורים סביב זה סתם זריית חול, אם ע"י אנשים שאינם בקיאים במציאות ובדין, אם ע"י אינטרסנטים לכאן ולכאן].
לדעת האוסרים, השינוים שיש בבארקל ביחס לעופות המקובלים בעבר (בלאדי וכדו') הם משמעותיים, ולכן זה נחשב כמין אחר, אשר זקוק בייחוד למסורת מיוחדת
ובמיוחד הקצין בזה הרב לנדא שטוען שהוא ממש מין טמא (בגלל הביצים וכדו). ואילו הרב שטרנבוך לא הגדירו כמין טמא ח"ו, אלא רק כמין אחר, הזקוק למסורת מיוחדת.
ואילו דעת המתירין - שבעצם הוא הוא העוף שנהגו לאכול בעבר, ועדיות כל השוחטים (שבעצם מעידים על הבלאדי, רק עצם הדבר שלא עולה בדעתם לזהות שמדובר במין אחר, סימן שאכן השינוים הם מזעריים ולא משמעותיים), ששחטו מין זה נחשב כמסורת, ודי בכך להכשיר. (ומצטרף לכך שגם הר' ואזנר לא שת ליבו, והגדיר זאת כמין שאכלו בעבר, סימן שסבר שהיינו הך...).

מזה שסומכין על 'כזה התיר לי רבי' לכאו' מוכח ששינויים מזעריים לא משנים.

[ברזלים]

צריך לחזור לימים של פעם כל אחד יגדל בביתו תרנגולים ופעם בחודש יעשו טיול וילכו לשוחט וישחטו לכבוד שבת, ובא לציון גואל.

[הכל בכתב]

כבוד הרב עתניאל בן קנז: יפה אמרת, החזרת את התורה בפלפולך....
הגם ששאלתי היתה מי שיודע "ההלכה", ועל פרט קטנטן זה עדיין לא שמענו אם אתה בגדר זה, (פלפול והלכה הם ב' דברים ...), אבל אחרי שדבריך המה מחודדין ומבוררין, נתקדם עוד צעד ונשאל.

מדבריך משמע שאתה נוקט להלכה כי די בהשוואה, אף כשהוא ברור שאינו אותו מין, רק הויכוח הוא אם יש כאן השוואה גמורה או לא. אבקש שתפרש דבריך הדק היטב, האם הויכוח הוא על מציאות אם יש כאן שינויים משמעותיים או לא? דבר זה אינו עולה על הדעת כלל, כשהנידון הוא בין גדולי ישראל, בפרט במילתא דאיכא לברורי.

[ברזלים]

מלשון הגמ' מוכח שצריך להיות בקיא בשמות וסוג העופות ולא די שהעופות דומים, וכן לא כתוב עוף כזה אלא עוף זה:

א''ר יצחק עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א''ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן

אך יתכן לומר שדי בבקיאות על סוג העוף אך לא שצריך להיות בקיא בכל שמות הזנים שבעוף המדובר.

[ברזלים]

[ ואפילו הערבים אינם מוכנים לקנות עופות אלו מכיון שהבשר שלהם כחוש וקשה.

קשה להניח שאבותינו אכלו רק עופות כחושים וקשים לכבוד שבת...

[עתניאל בן קנז]

כבוד הרב עתניאל בן קנז: יפה אמרת, החזרת את התורה בפלפולך....
הגם ששאלתי היתה מי שיודע "ההלכה", ועל פרט קטנטן זה עדיין לא שמענו אם אתה בגדר זה, (פלפול והלכה הם ב' דברים ...), אבל אחרי שדבריך המה מחודדין ומבוררין, נתקדם עוד צעד ונשאל.

מדבריך משמע שאתה נוקט להלכה כי די בהשוואה, אף כשהוא ברור שאינו אותו מין, רק הויכוח הוא אם יש כאן השוואה גמורה או לא. אבקש שתפרש דבריך הדק היטב, האם הויכוח הוא על מציאות אם יש כאן שינויים משמעותיים או לא? דבר זה אינו עולה על הדעת כלל, כשהנידון הוא בין גדולי ישראל, בפרט במילתא דאיכא לברורי.

ברור שמין אחר, לא יעזור לו שום דמיון חצוני. רק זהו השאלה מהו בדיוק - 'אף שהוא ברור שאינו אותו מין'. מיהו זה , וכיצד קובעים 'שאינו אותו מין'.
אנשי המדע יש להם ההגדרות שלהם מהו נחשב למין אחר. ועל פי דת התורה יש לנו הגדרות אחרות.
יש הויכוחים הרבים במציאות, חלקם שאין ביד האדם מהשורה הכלים לבדוק מי צודק, וצריך לחקור. (האם אכן הבראקל עצמו גם מוכלא מעבר. והאם ביציו כד-חד או לא), וכן דברים דעבידי לגלוי. האם המקור שחור ושונה [בתמונות יש כאלו ויש כאלו], והאם הרגלים שחורות [הם לא שחורות, אבל לא צהובות כתרנגולים המצויים], וכיוצ"ב). --
[וכמובן הויכוחים אודות החששות בעופות המצויות במשחטות בארץ,האם צריך לחוש להם שהוכלאו במינים שאין בהם מסורת (שבזה דעת האוסרים נראית תמוה ואכמ"ל)].
הרי הויכוח העיקרי הוא על גם השינוים שכולם מודים בהם. האם די בכך להחשיבם כמין אחר. או לא.

[עתניאל בן קנז]

[ ואפילו הערבים אינם מוכנים לקנות עופות אלו מכיון שהבשר שלהם כחוש וקשה.

קשה להניח שאבותינו אכלו רק עופות כחושים וקשים לכבוד שבת...

נו. אז זה העוף שאכלו אבותינו???

אכן, בפשטות הכוונה, שביחס לעופות המצויים כיום (שעברו השבחה), הוא ממש כחוש, ואין כדאות לגדלו או לאכלו. [אבל עדין יש בו בשר לאכילה. כדי לשכנע את ה'מהדרים' לקנות דוקא עוף זה].

[ברזלים]

מכל הנידון כאן עולה מאליה תמיהה רבתי.

לכא' הרב ואזנאר ועוד רבנים חשובים טוענים שבעצם מקור העופות שבחו"ל לא מושגחים ומפוקחים דיו בגלל האינטרסים של הגויים להחביא את סוגי ההכלאות שעושים בעופות. ולא ראיתי שהרב לנדא מתייחס לזה בהדיא ולא כותב שיש לו ולהכשרים המהודרים פיקוח צמוד על המפעלים.

ונשאלת השאלה א"כ איך אפשר לסמוך ולהשגיח על כל מאות המפעלים של הגוים שמייצרים מאות סוגים של חומרי גלם בעולם הרי ברור שבתעשיית המזון יש כל הזמן שינויים עצומים בהנדסת המזון ואם בעופות נפלה כזאת תקלה שא"א לסמוך עליהם בשופי אלא ע"פ היתרים שבכל זאת לא נשתנה צורתו וכו', א"כ איך אפשר לסמוך על המוצרים שאנחנו מכניסים לפה על סמך ביקורים אקראיים של המשגיחים במפעלים בחו"ל. אשמח לקבל תשובה ברורה בנידון.

[כתבן]

כבוד הרב עתניאל בן קנז: יפה אמרת, החזרת את התורה בפלפולך....
הגם ששאלתי היתה מי שיודע "ההלכה", ועל פרט קטנטן זה עדיין לא שמענו אם אתה בגדר זה, (פלפול והלכה הם ב' דברים ...), אבל אחרי שדבריך המה מחודדין ומבוררין, נתקדם עוד צעד ונשאל.

מדבריך משמע שאתה נוקט להלכה כי די בהשוואה, אף כשהוא ברור שאינו אותו מין, רק הויכוח הוא אם יש כאן השוואה גמורה או לא. אבקש שתפרש דבריך הדק היטב, האם הויכוח הוא על מציאות אם יש כאן שינויים משמעותיים או לא? דבר זה אינו עולה על הדעת כלל, כשהנידון הוא בין גדולי ישראל, בפרט במילתא דאיכא לברורי.

ברור שמין אחר, לא יעזור לו שום דמיון חצוני. רק זהו השאלה מהו בדיוק - 'אף שהוא ברור שאינו אותו מין'. מיהו זה , וכיצד קובעים 'שאינו אותו מין'.
אנשי המדע יש להם ההגדרות שלהם מהו נחשב למין אחר. ועל פי דת התורה יש לנו הגדרות אחרות.
יש הויכוחים הרבים במציאות, חלקם שאין ביד האדם מהשורה הכלים לבדוק מי צודק, וצריך לחקור. (האם אכן הבראקל עצמו גם מוכלא מעבר. והאם ביציו כד-חד או לא), וכן דברים דעבידי לגלוי. האם המקור שחור ושונה [בתמונות יש כאלו ויש כאלו], והאם הרגלים שחורות [הם לא שחורות, אבל לא צהובות כתרנגולים המצויים], וכיוצ"ב). --
[וכמובן הויכוחים אודות החששות בעופות המצויות במשחטות בארץ,האם צריך לחוש להם שהוכלאו במינים שאין בהם מסורת (שבזה דעת האוסרים נראית תמוה ואכמ"ל)].
הרי הויכוח העיקרי הוא על גם השינוים שכולם מודים בהם. האם די בכך להחשיבם כמין אחר. או לא.

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן לד
על השם לבד ודאי אין לסמוך דאולי יש דומין לו שנקראו ג"כ בשם זה וגם יש שינוי בהשמות בין המדינות אלא צריך דוקא שהמעידים יראו ויכירו בטביעות עין שעוף זה הוא שאוכלין אותו במדינה ההיא ויהיו אנשים מדקדקים שלא יאמרו בדדמי שזה קשה להשיג והרי אנחנו רואין שהרב קארעלבאך שהיה רב בסמוך לשם ולא ידוע לו שאכלו אותן אף שהתשובה בס' מלמד להועיל נכתבה לחותנו אלמא דלא היה מצוי אף שם שיהיה לאכילה וא"כ ודאי לא ימצאו עדים שיכירו בטב"ע לומר שזהו העוף שאכלו בבערלין בקהלתו של הרב הילדעסהיימער ובעל המחבר מלמד להועיל. ובפרט שיש הרבה עופות הדומים לעוף זה שצריך לזה דקדוק גדול שאין לסמוך על סתם אנשים ולא נחשב זה מסורת ואין לשוחטם. ואף אם היתה מסורת טובה היה מהראוי שלא להתירם שלא יטעו בעופות הדומים להם כדמשמע שם שהוא מנהג טוב
file.php

[הרע במיעוטו]

(אולי ראוי לאשכול בפני עצמו.)

כתב המשנ"ב בריש הל' שבת שאם המוכרים מפקיעים את מחיר הדגים, נכון לגזור שלא לקנות דגים במשך כמה שבתות.
והביאור הוא שבצרכי מצווה מצוי ניצול נוסף מלבד השערים של ביקוש-היצע ועל כן בזה יש לחוש יותר. (וק"ו הכא שהוא חיי נפש)

ראיתי כאן שמועה שבדברי הרב וואזנר על הצורך בעופות מקוריים, העיר שהמחיר חייב להישאר זהה למחיר העופות המצויים.
לכאו' א"צ למכור ביוקר להצדקת ההשקעה כי עצם הבלעדיות רווחית (בשקלול העלויות-עופות מהונדסים רווחיים הרבה יותר)

על עופות דנן הביא הרב "עתניאל בן קנז" שמועות מסברא:
"למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.
אולם ברגע שזה נהפך לבעייתי ושנוי במחלקות. אפילו אם נניח שיגברו דעת המקילים אבל העוף המהודר זה כבר לא יהיה. וא"כ אף אחד לא ישלם כפליים על עוף שנוי במחלוקת."

[יענקלה המשיב]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

[שש ושמח]

[למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'.
אולם ברגע שזה נהפך לבעייתי ושנוי במחלקות. אפילו אם נניח שיגברו דעת המקילים אבל העוף המהודר זה כבר לא יהיה. וא"כ אף אחד לא ישלם כפליים על עוף שנוי במחלוקת.
ובזה נסתיים הפרשיה].

אינו נכון, גם העופות הקיימים בעייתים ושנויים במחלוקת, והרי הגרנ"ק וחוגו לא אוכלים מהם. וברור שאם בעלי המשחטות היו מחדירים את הבראקל בשקט לפני כמה עשרות שנים והיום היו באים לעורר עליו ולהכניס את העופות המורכבים התמונה היתה שונה לגמרי. ולכן אתה צודק שבנידו"ד אלו שמחמירים בכל דבר שעושים עליו רוח [ועליהם נאמר הכסיל בחושך הולך] לא יחמירו לאכול מהבראקל, אבל אלו שמחמירים בצורה מושכלת לאחר שמבררים הענין בעצמם או ע"פ רבותיהם בודאי יהיו הרבה מהם שיאכלו מהבראקל.
---
יש להדגיש כאן עוד נקודה חשובה, שברור שיש כאן גם שיקולים חוץ הלכתיים [אני לא אומר שעצם הדבר לא ראוי], שיש רבנים שבאופן טבעי מצדיקים כל דבר שנהגו בו בציבור החרדי כמה שנים, ויש יותר ביקורתיים ודנים ע"פ ההלכה משורשה, ע"ע אניסיאקיס זריקות וכו', וכמדומני שיש התאמה בפסיקות לפי הקו הזה.

[שמחו]

..

[שש ושמח]

כתב המשנ"ב בריש הל' שבת שאם המוכרים מפקיעים את מחיר הדגים, נכון לגזור שלא לקנות דגים במשך כמה שבתות.
והביאור הוא שבצרכי מצווה מצוי ניצול נוסף מלבד השערים של ביקוש-היצע ועל כן בזה יש לחוש יותר. (וק"ו הכא שהוא חיי נפש)

ראיתי כאן שמועה שבדברי הרב וואזנר על הצורך בעופות מקוריים, העיר שהמחיר חייב להישאר זהה למחיר העופות המצויים.
לכאו' א"צ למכור ביוקר להצדקת ההשקעה כי עצם הבלעדיות רווחית (בשקלול העלויות-עופות מהונדסים רווחיים הרבה יותר)

על עופות דנן הביא הרב "עתניאל בן קנז" שמועות מסברא:
"למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'. ..."

לא הבנתי להיכן אתה חותר, אתה עצמך מביא בסוף דבריך שהגידול יקר מאד. וגם במכתב הבד"ץ מלפני כמה שנים כתבו מפורש שיימכר במחיר יקר יותר משאר העופות, וכתבו שיהיה בפיקוח שלהם. לא ראיתי כעת היכן כותב הגרש"ו שהמחיר צריך להיות זהה.
ומה שכתבת "לכאו' א"צ למכור ביוקר להצדקת ההשקעה כי עצם הבלעדיות רווחית (בשקלול העלויות-עופות מהונדסים רווחיים הרבה יותר)" אינו מובן כלל, אם עופות מהונדסים רוחיים הרבה יותר הרי צריך למכור את הבראקל ביוקר להצדקת ההשקעה.

[פעלעד]

מפי בנו של הגרמ"ש קליין שליט"א:
המצב של העופות שאנו אוכלים כיום הרבה יותר בעייתי מכשהיה, כי נודע להגרמ"ש לאחרונה שההרכבות שבתקופה האחרונה הם קרוב לודאי עם עופות טמאים (והרב ואזנר התיר הרכבת זכרים והיום יש גם הרכבת נקיבות ולא שייך ההיתר של הרב ואזנר) ולא הרכבת גנים בעלמא כמו שהרב לנדא כתב.
לכן הפסיק הגרמ"שק לאכול עופות, ולע"ע הוא אוכל רק משני המינים: הודו ובראקל.

גם ר' נתן קופשיץ שליט"T אוכל כבר משך תקופה רק בראקל.

[יראה- שלם]

כתב המשנ"ב בריש הל' שבת שאם המוכרים מפקיעים את מחיר הדגים, נכון לגזור שלא לקנות דגים במשך כמה שבתות.
והביאור הוא שבצרכי מצווה מצוי ניצול נוסף מלבד השערים של ביקוש-היצע ועל כן בזה יש לחוש יותר. (וק"ו הכא שהוא חיי נפש)

ראיתי כאן שמועה שבדברי הרב וואזנר על הצורך בעופות מקוריים, העיר שהמחיר חייב להישאר זהה למחיר העופות המצויים.
לכאו' א"צ למכור ביוקר להצדקת ההשקעה כי עצם הבלעדיות רווחית (בשקלול העלויות-עופות מהונדסים רווחיים הרבה יותר)

על עופות דנן הביא הרב "עתניאל בן קנז" שמועות מסברא:
"למעשה. לא משנה כבר מה שיכריעו. גורלו של העוף נחרץ. כיון שמבחינה מסחרית גידול העוף לבשר יקר מאוד. וכל הצפי לרווחים בזה מבוסס שימכרוהו ביוקר ל'מחמירין'. ..."

לא הבנתי להיכן אתה חותר, אתה עצמך מביא בסוף דבריך שהגידול יקר מאד. וגם במכתב הבד"ץ מלפני כמה שנים כתבו מפורש שיימכר במחיר יקר יותר משאר העופות, וכתבו שיהיה בפיקוח שלהם. לא ראיתי כעת היכן כותב הגרש"ו שהמחיר צריך להיות זהה.
ומה שכתבת "לכאו' א"צ למכור ביוקר להצדקת ההשקעה כי עצם הבלעדיות רווחית (בשקלול העלויות-עופות מהונדסים רווחיים הרבה יותר)" אינו מובן כלל, אם עופות מהונדסים רוחיים הרבה יותר הרי צריך למכור את הבראקל ביוקר להצדקת ההשקעה.

על ההשקעה היו אילי הון מחו"ל שהשקיעו.

[שש ושמח]

השקיעו, לא תרמו.

[תוכן]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

ר' קפלן דיבר לענין. (אולי לא היה צורך לפרסם ברבים על סירובו של ר' משה לנדא לדון על הדברים.) זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי. מכתבו של ר' לנדא תמוה ביותר, אין שם כמעט מילה אחת נכונה, והוא גרם נזק עצום לניסיון ליצור בארץ קו של עופות כשרים ללא פקפוקים.

[שמחו]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי..

????

[הישר]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

הרב קפלן דיבר לענין. (אולי לא היה צורך לפרסם ברבים על סירובו של ר' משה לנדא לדון על הדברים.) זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי. מכתבו של ר' לנדא תמוה ביותר, אין שם כמעט מילה אחת נכונה, והוא גרם נזק עצום לניסיון ליצור בארץ קו של עופות כשרים ללא פקפוקים.

הרב קפלן
ו..
ר' לנדא


הבנתי

[תוכן]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

הרב קפלן דיבר לענין. (אולי לא היה צורך לפרסם ברבים על סירובו של ר' משה לנדא לדון על הדברים.) זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי. מכתבו של ר' לנדא תמוה ביותר, אין שם כמעט מילה אחת נכונה, והוא גרם נזק עצום לניסיון ליצור בארץ קו של עופות כשרים ללא פקפוקים.

הרב קפלן
ו..
ר' לנדא


הבנתי

תקנתי, למרות שזה נכתב בתמימות מוחלטת ולא עלה בדעתי לשניה להבחין בין הרב לר', שבעיני כל ההבדלים הדקים הקשורים לתוארים האלו הם שטויות מוחלטות.

[הישר]

שטויות מוחלטות משקפים רבדים יותר עמוקים ביחס שלך להרב לנדא שליט"א
עם כל הכבוד לעוף הברקל ומתיריו הרב לנדא ת" ח מובהק וכוחו גדול בפרט בכשרות ואינו חת מפני איש ואומר את דעתו באופן ברור ומובהק

[מחולת המחנים]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

ר' קפלן דיבר לענין. (אולי לא היה צורך לפרסם ברבים על סירובו של ר' משה לנדא לדון על הדברים.) זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי. מכתבו של ר' לנדא תמוה ביותר, אין שם כמעט מילה אחת נכונה, והוא גרם נזק עצום לניסיון ליצור בארץ קו של עופות כשרים ללא פקפוקים.

ואיכא דאמרי איפכא, הגרמי"ל לנדא שידוע בתור אחד שמקיים בהידור את הלאו דדייני "לא תגורו מפני איש" הציל את כלל ישראל מאכילת עוף טמא, שבעלי אינטרסים כשמואל הלפרין וחתנו רצו להכניס בקרב הציבור.

שטויות מוחלטות משקפים רבדים יותר עמוקים ביחס שלך להרב לנדא שליט"א
עם כל הכבוד לעוף הברקל ומתיריו הרב לנדא ת" ח מובהק וכוחו גדול בפרט בכשרות ואינו חת מפני איש ואומר את דעתו באופן ברור ומובהק

דבריך משתלבים עם דברי הרב תוכן, מכיון שאין בקרב המתירים רב בקנה מידה של הגרמי"ל לנדא שליט"א (בדעת, בחכמה, ביראה ובשנים), לכן נסתם הגולל על הנסיונות להכשיר את עוף הבראקל.

[דרומי]

בעיני הבעלבתיות נראים הדברים משונים, בלי קשר לתוארים ופוליטיקות. הציבור החרדי (לפחות חלקו) אוכל מכשרותו של הרב לנדא כבר שלושים שנה, שהיא בעצם המשך לכשרותו של אביו ז"ל ששימש בתחום זה עשרות בשנים, ונודעה בהידורה ובקפדנותה. כך גם לגבי כשרות העדה החרדית.

לית מאן דפליג שהגר"ש וואזנער לא התעסק בפועל בעניני כשרות, ויש מחלוקת בין חכמי פורום זה האם הגר"ש אכל את העופות הרגילים עד ליום הסתלקותו או לא. בכל מקרה, תמוה שדוקא לאחר פטירתו (שאגב - לא היתה לפני זמן כה רב) באים לפרסם חידושים בשמו, ובאופן שאף אחד מגדולי ההוראה המפורסמים בזכות עצמו אינו מצטרף לכך, ונראה כאילו הכל נעשה בסתר ובאופן משונה (לטענת הרב לנדא לא רצו לאפשר לו להיכנס לראות את העופות)

[דרומי]

הרב תוכן, איני מבין את דבריך. לשיטתך למה לא היה צריך לפרסם שהרב לנדא סירב לדון בדברים? כן היה צריך לפרסם, אם זה אכן נכון. שוב נודף פה ריח של מסתוריות משונה

[פעלעד]

האם נכון הדבר שהרב קפלן מדובר בסך הכל באברך בשנות העשרים ושהוא חתנו של המשקיע הישראלי שמואל הלפרין הידיעה הזאת נחוצה פשוט לשים דברים בפורפורציות לראות במכתבו בס"ה מכתב של קרוב להמשקיע שמתלונן על האוסר

ר' קפלן דיבר לענין. (אולי לא היה צורך לפרסם ברבים על סירובו של ר' משה לנדא לדון על הדברים.) זה שהוא חתן או לא חתן, במקרה הזה זה לא רלוונטי. מכתבו של ר' לנדא תמוה ביותר, אין שם כמעט מילה אחת נכונה, והוא גרם נזק עצום לניסיון ליצור בארץ קו של עופות כשרים ללא פקפוקים.

ואיכא דאמרי איפכא, הגרמי"ל לנדא שידוע בתור אחד שמקיים בהידור את הלאו דדייני "לא תגורו מפני איש" הציל את כלל ישראל מאכילת עוף טמא, שבעלי אינטרסים כהגר"ש וואזנר זצ"ל והגרמ"ש קליין ובי"ד של ר"נ קרליץ ור' שריאל רוזנברג והגרי"ט ווייס גאב"ד העדה"ח והרב ויטמנאוויץ והגרמ"ז זורגר ושאר רבנים ושמואל הלפרין וחתנו רצו להכניס בקרב הציבור.

שטויות מוחלטות משקפים רבדים יותר עמוקים ביחס שלך להרב לנדא שליט"א
עם כל הכבוד לעוף הברקל ומתיריו הרב לנדא ת" ח מובהק וכוחו גדול בפרט בכשרות ואינו חת מפני איש ואומר את דעתו באופן ברור ומובהק

דבריך משתלבים עם דברי הרב תוכן, מכיון שאין בקרב המתירים רב בקנה מידה של הגרמי"ל לנדא שליט"א (בדעת, בחכמה, ביראה ובשנים), לכן נסתם הגולל על הנסיונות להכשיר את עוף הבראקל.

תיקנתי את הודעתך, כי לפי מה שכתבת היה לך טעות ושכחת להשמיט את שמות בעלי האינטרסים או עפ"י דבריך שמכופפים דעתם לבעלי אינטרסים...

[תוכן]

הרב תוכן, איני מבין את דבריך. לשיטתך למה לא היה צריך לפרסם שהרב לנדא סירב לדון בדברים? כן היה צריך לפרסם, אם זה אכן נכון. שוב נודף פה ריח של מסתוריות משונה

אני לא יודע אם יש טעם לדון בתככים שמסביב, הרי כיום שכל ת"ח המכהן במקום שיש לו השפעה מוקף משמשים, אי אפשר לדעת למה באמת אי אפשר לגשת עליהם. עדיף להתרכז במכתב של ר' לנדא עצמו, שכמעט אין שם מילה אחת לענין.

יש אנשים ששואלים הרי ר' לנדא אינו חת מפני איש, והוא נודע בקפידותו על הלכה וכיוצא, ולעולם לא שמענו פקפוק על כשרותו, אז למה עכשיו נקבל שהוא מדבר שטויות. ב' תשובות בדבר.

א. המכתב מדבר כשלעצמו. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, וכפי מה שכתוב שם, אין מילה אחת לעניין. ואין מנוס מלומר שכאן הוא נכשל, וכבר אמרו חז"ל שאין אדם עומד על ד"ת אלא אם כן נכשל בהם.

ב. הר' לנדא נתן הכשרים שנים רבות על עופות, ועכשיו אם יפקפקו על העופות יוצא שהוא נתן הכשר על מוצר שהוא בדיעבד, ואולי משום שנושא הכשרות כל כך קרוב ללבו, והוא מסר את נפשו עליה כל השנים האלה, משום כך, אינו מוכן לשמוע שיש פקפוק על עופות אלו ושיש עופות יותר טובים בשוק. וקרוב לדברים אלו כתב הרלב"ח בתחילת קונטרס הסמיכה.

עוד דבר לסיום, הר' לנדא הוא חסיד חב"ד, ואני לכשעצמי אוהד את הדברים הטובים שיש בחב"ד ומבקר את הדברים הפחות טובים, וכל זה לא מנע ממני לאכול הכשרו כל השנים כולל בשנים של המחלוקת בתפארתה. המציאות היא אבל, שאצל חלק מחסידי חב"ד כל מילת ביקורת נגד התנועה או מנהיגיהם, נחשבת כקריאה למלחמה עולמית, הם נפגעים באופן אישי, ומשקיעים הרבה כוחות כדי לילחם נגד הפגיעה המדומה, בכל הנשק אשר נקרה לידם. אני לא מתכוין לקחת חבל בחגיגות אלו אם הם יתפתחו כאן, ושתיקתי אינה כהודאה, ודי בזה.

[דרומי]

העובדה שהרב לנדא הוא חסיד חבד אינה קשורה לענין כלל. בתוך חבד עצמה יש פוליטיקות שונות, ורק לפני כשנה היו רבים מחסידי חבד שלא בדיוק קיבלו את דעתו, ודי בזה.

מה שנכון הוא שהרב לנדא הוא היחיד שלוקח אחריות אישית, וכמו שכתבת הוא אינו מוקף במשב"קים ושאר מרעיין בישין אלא מביע את דעתו בכבודו ובעצמו ובלי קונצים. אפילו בד"צ העדה החרדית שנחשב הכשר טוב ומהודר לא פחות מהרב לנדא, עדיין אין כאן שם ברור שלוקח אחריות אישית וכל אחד יכול להפיל את האחריות על חבירו. הרב לנדא שונה בכך שהוא לוקח אחריות אישית והוא חתום בעצמו, לא באופן של קדירא דבי שותפי.

כמובן שכמו כל בן אנוש יכול להיות שטעה וכמו שכתבת. אך המסתוריות של הצד השני - לפחות בעיניי אומרת דרשני, בלי כל קשר לאיזה עדה הם שייכים ואיזה תפילין הם מניחים