יום עיון בגבולות הארץ

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » א' יוני 04, 2017 9:42 am

שלום לכל באי הפורום הנפלא הזה.
אנו באגודת מטמוני ארץ בשיתוף עם הקרן למורשת הכותל מארגנים יום עיון בארכיאולוגיה תורנית לציבור החרדי.
וכאן אנו קוראים בקריאה של חיבה לכל ה'ניקים':
כל מי שיש לו רעיון כיצד לפעול, את מי להזמין, או כל רעיון היכול לתרום משהו להצלחת הפרויקט, מוזמן להגיב באשכול הזה, או לשלוח בפרטי.
הכותרת נערכה באב ה'תשפ"א.

מכון חכמי ספרד

אולי כדאי לפרט אלו נקודות ילובנו ביום העיון הזה ואיזה תחומים יקיף.

חוקר ודורש · הודעהעל ידי **חוקר ודורש** » ב' יוני 05, 2017 12:48 am

לא הבנתי מה הקשר דיני ממנות לארכיאולגיה אבל בהחלט מבורך.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 8:16 am

א' תודה על ברכתך.
ב' כונתך בוודאי לשאול מה הקשר בין ארכיאולוגיה לבין הכינוס שארגנו אשתקד.
- אנו מתמקדים בהרבה תחומי דעת תורניים, ובעיקר בארכיאולוגיה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 8:17 am

מכון חכמי ספרד כתב:אולי כדאי לפרט אלו נקודות ילובנו ביום העיון הזה ואיזה תחומים יקיף.

עדיין פתוח להצעות.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' יוני 05, 2017 8:25 am

בן מיכאל כתב:
חוקר ודורש כתב:לא הבנתי מה הקשר דיני ממונות לארכיאולגיה אבל בהחלט מבורך.

א' תודה על ברכתך.
ב' כונתך בוודאי לשאול מה הקשר בין ארכיאולוגיה לבין הכינוס שארגנו אשתקד.
- אנו מתמקדים בהרבה תחומי דעת תורניים, ובעיקר בארכיאולוגיה.

האם המכנה המשותף הוא הטמעת המחקר המדעי וישומו בתורת ישראל המסורה?.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 8:27 am

כמעט, ההגדרה המדוייקת היא השתמשות בכלים המדעיים כ"רוקחות וטבחות" ללימוד התורה.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' יוני 05, 2017 8:32 am

רק השאלה מה זה מדע?, האם יישום כללים מסודרים, או מחקר חוץ...

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 8:34 am

לא כל כך הבנתי את שאלתך.
על כל פנים, כמו בכל דבר ישנם חלקים של עובדות וישנם חלקים של השערות, גם בהשערות ישנן מבוססות יותר או פחות.
ואני לא יכול שלא להוסיף, תודה רבה על התעניינות הרבה.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ב' יוני 05, 2017 8:39 am

לא התכוונתי כמה מבוסס המחקר, התכוונתי מה המתודיקה שלו?, האם הכוונה מחקר מדעי לישום כללים שהתקבלו ולא לנוע באופן חופשי סוביקטיבי, והיינו כביכול אובקטיבי עכ"פ בצורה החיצונית. או שהכוונה למחקר מחוץ למקורות המקובלים דהיינו הטקסט המסורתי ואיך שהתקבל ללמוד אותו?.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 8:44 am

תסביר את עצמך יותר.

הגרח · הודעהעל ידי **הגרח** » ב' יוני 05, 2017 3:00 pm

אם אפשר סיור מודרך בכותל הדרומי לטעמי זה יחבר את התאוריה בפרקטיקה....באופן כללי אני מציע להתחיל לחבר בחורי ישיבות למקום הזה א. זה יתן להם הבנה על בית המקדש ב.זה יחבר אותם לערך של מחקר ארכילוגי .לצערנו היום בחלקים גדולים הם נתפסים בעיקר כשודדי קברים.
בישיבות התיכוניות כבר מזמן עושים שם סיורים עם הדרכה מעולה.
יש הרבה שבגלל העלות הכספית נמנעים מלבקר שם בצירוף העובדה שניתן לצפות מבחוץ בלי לדעת שזה רק אפס קצהו ....

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ב' יוני 05, 2017 9:26 pm

הגרח כתב:אם אפשר סיור מודרך בכותל הדרומי לטעמי זה יחבר את התאוריה בפרקטיקה....באופן כללי אני מציע להתחיל לחבר בחורי ישיבות למקום הזה א. זה יתן להם הבנה על בית המקדש ב.זה יחבר אותם לערך של מחקר ארכילוגי .לצערנו היום בחלקים גדולים הם נתפסים בעיקר כשודדי קברים.
בישיבות התיכוניות כבר מזמן עושים שם סיורים עם הדרכה מעולה.
יש הרבה שבגלל העלות הכספית נמנעים מלבקר שם בצירוף העובדה שניתן לצפות מבחוץ בלי לדעת שזה רק אפס קצהו ....

כל מילה פנינה.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' יוני 08, 2017 8:19 am

בבאר שבע ישנם שני מנהגים בנוגע לפורים - רוב בני העיר נוהגים פורים בי"ד בלבד, אולם יש הנוהגים גם בט"ו, הדיון בנושא המתחדש מדי שנה לקראת פורים כבר נעשה לחלק מההווי המקומי. דומה ששתי נקודות הכלולות בדיון זה נוגעות לנושא האשכול - האחת - שאלת זיהויה של באר שבע המקראית. חלק מהחוקרים מזהים אותה עם תל באר שבע, המצוי מחוץ לעיר, בעקבותיהם הולך רוב הציבור, הנוהג פורים בי"ד בלבד. אחרים מזהים אותה עם השרידים המצויים באזור השווקים והתחנה המרכזית, בתחום הבנוי של העיר, וכמותם סבורים אלה הנוהגים יומיים [ביניהם הרב בצרי וקהילתו, למרות שקהילה זו מרוחקת מהתחנה המרכזית כארבעה וחצי קילומטרים, הם נוהגים כך מפאת הרצף הבנוי שבין שני האזורים ]. השנייה - שאלת היחס למחקר הארכיאולוגי וההיסטורי וההתחשבות בו בענייני הלכה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' יוני 08, 2017 8:39 am

גביר כתב:בבאר שבע ישנם שני מנהגים בנוגע לפורים - רוב בני העיר נוהגים פורים בי"ד בלבד, אולם יש הנוהגים גם בט"ו, הדיון בנושא המתחדש מדי שנה לקראת פורים כבר נעשה לחלק מההווי המקומי. דומה ששתי נקודות הכלולות בדיון זה נוגעות לנושא האשכול - האחת - שאלת זיהויה של באר שבע המקראית. חלק מהחוקרים מזהים אותה עם תל באר שבע, המצוי מחוץ לעיר, בעקבותיהם הולך רוב הציבור, הנוהג פורים בי"ד בלבד. אחרים מזהים אותה עם השרידים המצויים באזור השווקים והתחנה המרכזית, בתחום הבנוי של העיר, וכמותם סבורים אלה הנוהגים יומיים [ביניהם הרב בצרי וקהילתו, למרות שקהילה זו מרוחקת מהתחנה המרכזית כמה קילומטרים, הם נוהגים כך מפאת הרצף הבנוי שבין שני האזורים ]. השנייה - שאלת היחס למחקר הארכיאולוגי וההיסטורי וההתחשבות בו בענייני הלכה.

רעיון מעניין, תודה רבה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » א' יוני 18, 2017 4:21 pm

תודה רבה לכל אלו שענו כאן, ולכל אלו ששלחו הודעות פרטיות.
את כל ההצעות בדקנו וברובם השתמשנו, כל מי שהשתתף בדיון איש איש בשמו הטוב יבורך!
וכאן המקום להודות למנהלי הפורום הנפלא הזה, שהינו אכסניא של מצווה להרבה דברים טובים ומיוחדים.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ג' יוני 20, 2017 2:55 pm

איני יודע אם זה עדיין אקטואלי לכנס הנוכחי, אבל מסתמא יעורר עניין, שרגא וויס בספרו חכמי הספרדים מארץ ישראל ירושלים תשלו עמ' 64 מצטט דברים שכתב בעל משנת חסידים רבי עמנואל חי ריקי בספרו עליות אליהו ובהם הוא מתאר סיור שלו בירושלים ובדיקה מעין ארכיאולגית של חומותיה תוך שהוא מחווה דעות שונות. דומה שזו דוגמא נדירה למדי [אם כי לא יחידה] לעיסוק מעין ארכיאולוגי של אחד מגדולי ישראל.

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ג' יוני 20, 2017 6:32 pm

רעיון מצויין, ארכיאולוגיה זה נושא שנקשר כ"כ הרבה בהבנת התנ"ך והש"ס וההיסטוריה היהודית בכלל, ורוב האנשים שבינינו אין להם את הכלים להבין את הממצאים מפני שאינם בקיאים איך מתארכים לפי פחמן ולפי שכבות וכדו' וחשוב מאד שיסבירו בכנס מ א, ב את כל שיטות התיארוך איך מתארכים וכן את שאר יסודות הארכיאולגיה, תודה רבה לכם ובהצלחה מרובה

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ג' יוני 20, 2017 6:36 pm

יצא לאור של ר זמיר כהן על ארכאולוגיה.

מכון חכמי ספרד

חושבני שמיקום מדוייק לציונו של דוד המלך, הוא נושא רחב לענות בו.
יש על זה מהרי"ל דיסקין, מסורת מרב אשר פריינד ועוד.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 6:44 pm

פשיסחא כתב:רעיון מצויין, ארכיאולוגיה זה נושא שנקשר כ"כ הרבה בהבנת התנ"ך והש"ס וההיסטוריה היהודית בכלל, ורוב האנשים שבינינו אין להם את הכלים להבין את הממצאים מפני שאינם בקיאים איך מתארכים לפי פחמן ולפי שכבות וכדו' וחשוב מאד שיסבירו בכנס מ א, ב את כל שיטות התיארוך איך מתארכים וכן את שאר יסודות הארכיאולגיה, תודה רבה לכם ובהצלחה מרובה

תודה רבה על העידוד, אולי באמת יש לעשות בהזדמנות משהו ללמד את יסודות הארכאולוגיה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ג' יוני 20, 2017 6:45 pm

עובדיה חן כתב:יצא לאור של ר זמיר כהן על ארכאולוגיה.

כעת כבר יצא כרך שני.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' יוני 21, 2017 8:31 am

הגרח כתב:אם אפשר סיור מודרך בכותל הדרומי לטעמי זה יחבר את התאוריה בפרקטיקה....באופן כללי אני מציע להתחיל לחבר בחורי ישיבות למקום הזה א. זה יתן להם הבנה על בית המקדש ב.זה יחבר אותם לערך של מחקר ארכילוגי .לצערנו היום בחלקים גדולים הם נתפסים בעיקר כשודדי קברים.
בישיבות התיכוניות כבר מזמן עושים שם סיורים עם הדרכה מעולה.
יש הרבה שבגלל העלות הכספית נמנעים מלבקר שם בצירוף העובדה שניתן לצפות מבחוץ בלי לדעת שזה רק אפס קצהו ....

בעזרת ה' נעשה זאת - יהיה סיור מודרך ואולי אפילו יותר מסיור אחד. תודה על ההצעה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' יוני 21, 2017 8:33 am

גביר כתב:איני יודע אם זה עדיין אקטואלי לכנס הנוכחי, אבל מסתמא יעורר עניין, שרגא וויס בספרו חכמי הספרדים מארץ ישראל ירושלים תשלו עמ' 64 מצטט דברים שכתב בעל משנת חסידים רבי עמנואל חי ריקי בספרו עליות אליהו ובהם הוא מתאר סיור שלו בירושלים ובדיקה מעין ארכיאולגית של חומותיה תוך שהוא מחווה דעות שונות. דומה שזו דוגמא נדירה למדי [אם כי לא יחידה] לעיסוק מעין ארכיאולוגי של אחד מגדולי ישראל.

נתון מעניין מאד! אשמח אם תעלה את הדברים לאשכול, תודה רבה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' יוני 21, 2017 8:34 am

מכון חכמי ספרד כתב:חושבני שמיקום מדוייק לציונו של דוד המלך, הוא נושא רחב לענות בו.
יש על זה מהרי"ל דיסקין, מסורת מרב אשר פריינד ועוד.

יש שם בכלל ממצאים ארכאולוגים?

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' יוני 21, 2017 8:41 am

פשיסחא כתב:רעיון מצויין, ארכיאולוגיה זה נושא שנקשר כ"כ הרבה בהבנת התנ"ך והש"ס וההיסטוריה היהודית בכלל, ורוב האנשים שבינינו אין להם את הכלים להבין את הממצאים מפני שאינם בקיאים איך מתארכים לפי פחמן ולפי שכבות וכדו' וחשוב מאד שיסבירו בכנס מ א, ב את כל שיטות התיארוך איך מתארכים וכן את שאר יסודות הארכיאולגיה, תודה רבה לכם ובהצלחה מרובה

אכן, בלי סוף דברים מובנים באור חדש על ידי הארכאולוגיה, אתן דוגמא קטנה אחת שתעיד על כל השאר, חז"ל אומרים על כורש כי החמיץ בגלל שביקש שיתפללו עליו בבית המקדש, ושואלת הגמרא הרי אמרו חכמים הנותן סלע לצדקה ואומר בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, ומתרצת הגמרא כאן בישראל וכאן באומות העולם, מבאר רש"י כי הגוי אם אין מתקיימת בקשתו מחרף כלפי שמיא.
כשהתגלו כתובות של כורש התברר כי הוא נתן רשות לבניית מקדשים של אלילים רבים, ושילם כסף לבנייתם ולקרבנותיהם, מה שמבאר את דברי חז"ל ורש"י - הוא פשוט "ניסה את מזלו" בכל אליל, ולהבדיל גם בה', ולפיכך ברור שהחמיץ (המפרשים שם כותבים שהכוונה שהתגלה למפרע שהוא היה רשע).
זוהי רק דוגמא אחת קטנה כיצד ממצאים ארכאולוגיים שופכים אור רב כל כך על התורה, ופותחים לנו צוהר להבנה נכונה של התנ"ך וחז"ל, וכהנה יש למכביר.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' יוני 21, 2017 8:49 am

בן מיכאל כתב:
גביר כתב:איני יודע אם זה עדיין אקטואלי לכנס הנוכחי, אבל מסתמא יעורר עניין, שרגא וויס בספרו חכמי הספרדים מארץ ישראל ירושלים תשלו עמ' 64 מצטט דברים שכתב בעל משנת חסידים רבי עמנואל חי ריקי בספרו עליות אליהו ובהם הוא מתאר סיור שלו בירושלים ובדיקה מעין ארכיאולגית של חומותיה תוך שהוא מחווה דעות שונות. דומה שזו דוגמא נדירה למדי [אם כי לא יחידה] לעיסוק מעין ארכיאולוגי של אחד מגדולי ישראל.

נתון מעניין מאד! אשמח אם תעלה את הדברים לאשכול, תודה רבה.

את ספרו של שרגא וייס לא מצאתי באוצר, וגם בתוך האדרת אליהו [כתבתי קודם בטעות עליות אליהו, צריך לתקן אדרת אליהו] התקשיתי לחפש [אם כי ישנו באוצר] מכל מקום הדברים מצוטטים כאן ונראה שהועתקו לשם מספרו הנ"ל של שרגא וויס :
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6210845152

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ד' יוני 21, 2017 8:51 am

גביר כתב:
בן מיכאל כתב:
גביר כתב:איני יודע אם זה עדיין אקטואלי לכנס הנוכחי, אבל מסתמא יעורר עניין, שרגא וויס בספרו חכמי הספרדים מארץ ישראל ירושלים תשלו עמ' 64 מצטט דברים שכתב בעל משנת חסידים רבי עמנואל חי ריקי בספרו עליות אליהו ובהם הוא מתאר סיור שלו בירושלים ובדיקה מעין ארכיאולגית של חומותיה תוך שהוא מחווה דעות שונות. דומה שזו דוגמא נדירה למדי [אם כי לא יחידה] לעיסוק מעין ארכיאולוגי של אחד מגדולי ישראל.

נתון מעניין מאד! אשמח אם תעלה את הדברים לאשכול, תודה רבה.

את ספרו של שרגא וייס לא מצאתי באוצר, וגם בתוך האדרת אליהו [כתבתי קודם בטעות עליות אליהו, צריך לתקן אדרת אליהו] התקשיתי לחפש [אם כי ישנו באוצר] מכל מקום הדברים מצוטטים כאן ונראה שהועתקו לשם מספרו הנ"ל של שרגא וויס :
https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 6210845152

תודה רבה.

פשיסחא · הודעהעל ידי **פשיסחא** » ג' יולי 04, 2017 10:54 am

יש כבר תוכניה לאירוע ? מי המרצים ומה הנושאים?

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' יולי 07, 2017 4:52 pm

אנו מעוניינים שהכינוס יהיה חינם לכולם, מישהו יודע על איזה גביר החם לנושא שיסכים לתרום לכינוס? תודה רבה.

שאלת תם · הודעהעל ידי **שאלת תם** » א' יולי 09, 2017 12:50 am

נושא חשוב לדעתי ללבן בכינוס כזה, הוא המחלוקת הידועה בשיעורים (הידועה בפי העולם: שיעור החזו"א ושיעור הגר"ח נאה), שכפי ששמעתי כל הממצאים הארכאולוגיים מאמתים את השיעור הקטן, אך לעומת זאת שמעתי לאחרונה שבשיעור השטח, הממצאים מאשרים דווקא את השיעור הגדול (הכל שמועות, לא ביררתי את העניין כלל). בכל אופן, לדעתי ראוי לעשות על כך דיון מעמיק ורציני ולהביא את כל הראיות לכאן ולכאן, דבר שיש בו עניין רב ותועלת מעשית יום יומית בתחומים הלכתיים נרחבים.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » א' יולי 09, 2017 8:32 am

שאלת תם כתב:נושא חשוב לדעתי ללבן בכינוס כזה, הוא המחלוקת הידועה בשיעורים (הידועה בפי העולם: שיעור החזו"א ושיעור הגר"ח נאה), שכפי ששמעתי כל הממצאים הארכאולוגיים מאמתים את השיעור הקטן, אך לעומת זאת שמעתי לאחרונה שבשיעור השטח, הממצאים מאשרים דווקא את השיעור הגדול (הכל שמועות, לא ביררתי את העניין כלל). בכל אופן, לדעתי ראוי לעשות על כך דיון מעמיק ורציני ולהביא את כל הראיות לכאן ולכאן, דבר שיש בו עניין רב ותועלת מעשית יום יומית בתחומים הלכתיים נרחבים.

תודה רבה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' יולי 20, 2017 9:49 pm

הנה התוכניה, כולם מוזמנים. וכאן המקום להודות לכל הניקים הנפלאים על העזרה הרבה.
נודה כמובן לכל מי שיוכל לפרסם בכל דרך אפשרית, להדפיס ולתלות בבית הכנסת שליד מקום מגוריו, לפרסם לחבירים המתעניינים ועוד. תודה רבה.

תורה בטהרה · הודעהעל ידי **תורה בטהרה** » ו' יולי 21, 2017 1:34 am

יפה מאד

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » ו' יולי 21, 2017 8:33 am

בן מיכאל כתב:
פשיסחא כתב:רעיון מצויין, ארכיאולוגיה זה נושא שנקשר כ"כ הרבה בהבנת התנ"ך והש"ס וההיסטוריה היהודית בכלל, ורוב האנשים שבינינו אין להם את הכלים להבין את הממצאים מפני שאינם בקיאים איך מתארכים לפי פחמן ולפי שכבות וכדו' וחשוב מאד שיסבירו בכנס מ א, ב את כל שיטות התיארוך איך מתארכים וכן את שאר יסודות הארכיאולגיה, תודה רבה לכם ובהצלחה מרובה

אכן, בלי סוף דברים מובנים באור חדש על ידי הארכאולוגיה, אתן דוגמא קטנה אחת שתעיד על כל השאר, חז"ל אומרים על כורש כי החמיץ בגלל שביקש שיתפללו עליו בבית המקדש, ושואלת הגמרא הרי אמרו חכמים הנותן סלע לצדקה ואומר בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, ומתרצת הגמרא כאן בישראל וכאן באומות העולם, מבאר רש"י כי הגוי אם אין מתקיימת בקשתו מחרף כלפי שמיא.
כשהתגלו כתובות של כורש התברר כי הוא נתן רשות לבניית מקדשים של אלילים רבים, ושילם כסף לבנייתם ולקרבנותיהם, מה שמבאר את דברי חז"ל ורש"י - הוא פשוט "ניסה את מזלו" בכל אליל, ולהבדיל גם בה', ולפיכך ברור שהחמיץ (המפרשים שם כותבים שהכוונה שהתגלה למפרע שהוא היה רשע).
זוהי רק דוגמא אחת קטנה כיצד ממצאים ארכאולוגיים שופכים אור רב כל כך על התורה, ופותחים לנו צוהר להבנה נכונה של התנ"ך וחז"ל, וכהנה יש למכביר.

דא עקא שלפי הארכיאולוגיה כורש לא היה בזמן הבית והסוגיא הזאת הרבה פחות מובנת..

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' יולי 21, 2017 1:25 pm

תורה בטהרה כתב:יפה מאד

תודה רבה.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' יולי 21, 2017 1:26 pm

השעיר החיי כתב:
בן מיכאל כתב:
פשיסחא כתב:רעיון מצויין, ארכיאולוגיה זה נושא שנקשר כ"כ הרבה בהבנת התנ"ך והש"ס וההיסטוריה היהודית בכלל, ורוב האנשים שבינינו אין להם את הכלים להבין את הממצאים מפני שאינם בקיאים איך מתארכים לפי פחמן ולפי שכבות וכדו' וחשוב מאד שיסבירו בכנס מ א, ב את כל שיטות התיארוך איך מתארכים וכן את שאר יסודות הארכיאולגיה, תודה רבה לכם ובהצלחה מרובה

אכן, בלי סוף דברים מובנים באור חדש על ידי הארכאולוגיה, אתן דוגמא קטנה אחת שתעיד על כל השאר, חז"ל אומרים על כורש כי החמיץ בגלל שביקש שיתפללו עליו בבית המקדש, ושואלת הגמרא הרי אמרו חכמים הנותן סלע לצדקה ואומר בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, ומתרצת הגמרא כאן בישראל וכאן באומות העולם, מבאר רש"י כי הגוי אם אין מתקיימת בקשתו מחרף כלפי שמיא.
כשהתגלו כתובות של כורש התברר כי הוא נתן רשות לבניית מקדשים של אלילים רבים, ושילם כסף לבנייתם ולקרבנותיהם, מה שמבאר את דברי חז"ל ורש"י - הוא פשוט "ניסה את מזלו" בכל אליל, ולהבדיל גם בה', ולפיכך ברור שהחמיץ (המפרשים שם כותבים שהכוונה שהתגלה למפרע שהוא היה רשע).
זוהי רק דוגמא אחת קטנה כיצד ממצאים ארכאולוגיים שופכים אור רב כל כך על התורה, ופותחים לנו צוהר להבנה נכונה של התנ"ך וחז"ל, וכהנה יש למכביר

דא עקא שלפי הארכיאולוגיה כורש לא היה בזמן הבית והסוגיא הזאת הרבה פחות מובנת..

כורש היה בזמן בניין הבית, ואין לזה קשר לבעיית אורך התקופה הפרסית שאני מניח כי זו היתה כוונתך.

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » ו' יולי 21, 2017 3:51 pm

ודאי שזה קשור. קיצור התקופה גרם לסדר עולם, כמובא באותה גמרא ברהש, ל״אחד״ מלכים אתרחשתא דרייוש וכורש. על פי הכרונולוגיה הכללית כורש לא היה בזמן הבית ולא הקריבו אז קורבנות, והבית נבנה בזמן דרייווש. ממילא לא התווספה הבנה בגמרא מגליל כורש לפעולות דרייווש.
ישנם מאות דוגמאות להבנה נפלאה בתנך ובחזל בעקבות ממצאים ארכיאולוגים, כמו שנמצאים לדוגמא בספרי הגאון לנדי, אבל המקרה הזה הוא דוגמא הפוכה- לקושי בהבנת חזל לאור המימצאים. יש שניסו ליישב אבל הדוגמא היא דוגמא לקושי לא לסיוע והסבר.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ו' יולי 21, 2017 4:10 pm

השעיר החיי כתב:ודאי שזה קשור. קיצור התקופה גרם לסדר עולם, כמובא באותה גמרא ברהש, ל״אחד״ מלכים אתרחשתא דרייוש וכורש. על פי הכרונולוגיה הכללית כורש לא היה בזמן הבית ולא הקריבו אז קורבנות, והבית נבנה בזמן דרייווש. ממילא לא התווספה הבנה בגמרא מגליל כורש לפעולות דרייווש.
ישנם מאות דוגמאות להבנה נפלאה בתנך ובחזל בעקבות ממצאים ארכיאולוגים, כמו שנמצאים לדוגמא בספרי הגאון לנדי, אבל המקרה הזה הוא דוגמא הפוכה- לקושי בהבנת חזל לאור המימצאים. יש שניסו ליישב אבל הדוגמא היא דוגמא לקושי לא לסיוע והסבר.

רבינו בית המקדש נבנה בזמן כורש, בנייתו הופסקה וחודשה בימי דריווש, בזה אין כל שאלה או ויכוח. - אתה מדבר על הבניין הסופי וזה אכן היה בימי דריוש, אני דיברתי על הרשיון הראשון (המכונה אגב, "הצהרת כורש" כפרפזה ל"הצהרת בלפור"), שהיה על ידי כורש.

השעיר החיי · הודעהעל ידי **השעיר החיי** » ו' יולי 21, 2017 4:31 pm

הקריבו קורבנות בזמן כורש??

פורום אוצר החכמה

מי מחובר