סיום ספר תהילים בלא הבנה וכוונה או חצי ספר בהבנה כוונה ?

[קרוב קרוב]

אדם אשר אומר תהילים בפרק זמן של שלוש שעות ויש לו שתי אפשרויות , אמירה במרוצה ללא הבנה וכוונה ובכך יסיים את הספר ,

או אמירה של חלק מהתהילים בנחת או בהבנה

מה עדיף , ובכלל מה המקור לכך שבתהילים יש משמעות לאמירה ללא הבנה וכוונה ?

[א' זעירא]

ראה: שו"ע או"ח סי' א סעי' ד.

[עזריאל ברגר]

נכב"ב.

[קרוב קרוב]

נכב"ב ????

???????????????????????????????????????

מה זה ?

[חוקר ודורש]

ר"ל שזה כבר נידון בפורום.

[קרוב קרוב]

ראה: שו"ע או"ח סי' א סעי' ד.

ברור לי שבכל התורה כן הוא ,

השאלה היא האם גם בתהילים הדין כן , או לא .

שכן מפורסם שבתהילים יש משמעות לאמירה גם בלא כונה והבנה .

[חוקר ודורש]

חזקה על דוד המלך רגל רבעי במרכבה שתפילתו שתהילים יחשב כלומד בנגעים ואהלות. היא לאו דווקא בלומד תהילים בעיון.

[אוצר החכמה]

למה אתה חושב כך. אני הייתי אומר בדיוק להיפך שחזקה על דוד המלך רגל רביעי במרכבה שלא עלה בדעתו שראוי לקרוא בספרו הקדוש שכל כולו השתפכות הנפש לפני הבורא כצפור המצפצפת בלי שום כוונת הלב.

[נהר שלום]

ראה: שו"ע או"ח סי' א סעי' ד.

ברור לי שבכל התורה כן הוא ,

השאלה היא האם גם בתהילים הדין כן , או לא .

שכן מפורסם שבתהילים יש משמעות לאמירה גם בלא כונה והבנה .

כמדומני שראיתי כתוב שדוד כבר כוון כל הכוונות ולכן אין צורך להבין בקריאת תהלים. שמעתי זאת גם על הזוהר.

[אוצר החכמה]

אני מתקשה להבין את כל הרעיונות האלה. ואם דוד המלך כבר אמר את כל התהלים אז אנחנו לא צריכים לומר תהלים כי הוא כבר אמר את זה. שלא לדבר על השאלה שאם פפא בר אבא כבר אכל את כל מה שצריך לאכול אז אנחנו כבר לא צריכים לאכול כלום.

[גרשון]

מו"ר אמר פעם בשיעור "דוד המלך חיבר ספר תהלים במשך הרבה שנים, ואיך אפשר לאמרו כולה בשעה אחת...."
למעשה, הייתי מציע להשואל, שיאמר חצי תהלים בכוונה, ולסגולת האמירה בלבד (ללא כוונה) יפדה חובו אצל תהלים כולל, ויצא זכאי מכאן ומכאן

[בקרו טלה]

מו"ר אמר פעם בשיעור "דוד המלך חיבר ספר תהלים במשך הרבה שנים, ואיך אפשר לאמרו כולה בשעה אחת....

יש ספרים שכתוב זאת בשם האדמור מקאצק שאמר זאת לחסיד טשערנובל [שנהוג אצלם לומר כל ספר תהלים, ועיי"ש לגבי עוד שני מנהגים] ויש המביאים כן בשם א' מגדולי חסידי קאצק

[חוקר ודורש]

אני מתקשה להבין את כל הרעיונות האלה. ואם דוד המלך כבר אמר את כל התהלים אז אנחנו לא צריכים לומר תהלים כי הוא כבר אמר את זה. שלא לדבר על השאלה שאם פפא בר אבא כבר אכל את כל מה שצריך לאכול אז אנחנו כבר לא צריכים לאכול כלום.

שים לב לתפילה:כאילו דוד המלך עצמו.
הדימוי לפפא בר אבא במחילה לא לעניין,כאן כפי שמבקשים בתפילה לפני כאילו דד המלך עצמו ! באכילה גם תאמר כך...
יְ"הִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ...הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ וּבְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, וְהַבּוֹחֵר בְּשִירוֹת וְתִשְבָּחוֹת, שֶׁתֵּפֶן בְּרַחֲמִים אֶל קְרִיאַת מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים שֶׁאֶקְרָא, כְּאִלוּ אֳמָרָם דָוִד הַמֶלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. וכו."

[אוצר החכמה]

מי שאומר תהלים כראוי יכול לבקש שבנוסף למעשה שעשה תחשב לו מעלה כאילו אמרה דוד המלך. אבל מי שלא אומר כראוי למה שייחשב לו.
להבנתך בכלל למה נולדנו הלא מספיק שדוד המלך אמר תהלים ומה צריך אותנו בעולם?
וזה בדיוק הדימוי לפפא בר אבא.

[אוצר החכמה]

לפי הבנתי הדבר פשוט שמה שכתוב שלשון הזהר מסוגל לנשמה אפילו כשאינו מבין. היינו כשאינו יכול להבין (בכלל או כעת). ובאמת בכל התורה כך הוא ליגרס איניש אף על גב דלא ידע מאי קאמר (השו"ע הרב מחמיר בזה שהיינו דווקא בתורה שבכתב) ועל זה כתבו שבלשון הזהר יש יותר מעלה במצב הזה. אבל איך יעלה על הדעת שאדם צריך לבחור בזה.

[דמשק]

viewtopic.php?f=17&t=33555&p=362372#p362372