היכן מבררים מנהגים?

[לעומקו של דבר]

ר' פלוני למד סוגיא בהלכה, והגיע עד שרשי הדין.
לאחר שסיכם לעצמו את הסוגיא, הוא רוצה לדעת כיצד היה/הווה נהוג בשבטי ישראל השונים בפרטי הדין.

היכן מבררים? באלו ספרים מומלץ לבדוק את המנהגים?

שאלה מורכבת כמובן, כמדומה שכדאי לבררה לתועלת.

[כדכד]

לענ"ד מנהגים מבררים כיצד נוהגים בפועל ולא מה כתוב בספרים.
אם בכל זאת רוצה ר' פלוני לחפש בספרים אז יש עדות שיש להפם ספרי מנהגים מקובלים כדוגמת "נוהג כצאן יוסף" ו"יוסף אומץ" של מנהגי פפד"מ, "מנהגי... " של הרבה מהחסידויות ודומני שיש לזה מקבילות בעדות הספרדים

[לעומקו של דבר]

לענ"ד מנהגים מבררים כיצד נוהגים בפועל ולא מה כתוב בספרים.
אם בכל זאת רוצה ר' פלוני לחפש בספרים אז יש עדות שיש להפם ספרי מנהגים מקובלים כדוגמת "נוהג כצאן יוסף" ו"יוסף אומץ" של מנהגי פפד"מ, "מנהגי... " של הרבה מהחסידויות ודומני שיש לזה מקבילות בעדות הספרדים

ועל אלו וכאלו אני רוצה לברר.
אם אין אני לי מי לי ואתחיל בידועים,

מנהגי חסידים באוצר מנהגי חב"ד ובנטעי גבריאל
מנהגי אשכנז, שרשי מנהגי אשכנז
ס' מנהגי החת"ס קינסטליכער
מנהגי האשכנזים בירושלים וא"י, לוח לא"י וספרי הגרימ"ט

ואתם הרואים שאני לכשעצמי מה אני, הבו לי ידיכם בעניי"ז.

[אום אני חומה]

סדרת "מנהג ישראל תורה".

[מה שנכון נכון]

רשימות ביבליוגרפיות של ספרים ומאמרים על מנהגים יש בספרי מנהגי ישראל של שפרבר ובסוף התקנות בישראל ח"ד.

[לשאלה שבפתח האשכול, בד"כ מקום חיפוש ד"ז הוא גם בספרי הפוסקים לארצותיהם ולזמניהם, ולא בהכרח בספרי מנהגים].

[כדכד]

מנהגי חסידים באוצר מנהגי חב"ד .

[/quote]
מנהגי חב"ד באוצר מנהגי חב"ד.
מנהגי שאר החסידויות - להרבה חסידויות ספרי מנהגים משלהם כמו "מנהגי ספינקא" "מנהגי קומרנא" ועוד
עכ"פ נטעי גבריאל אינו ספר מנהגים אלא ספר הלכה שמשולבים בתוכו מנהגים אך לאו דווקא של חסידים

[שבטיישראל]

מנהגי חסידים באוצר מנהגי חב"ד ובנטעי גבריאל

אוצר מנהגי חב"ד די בסדר וגם מרבה להביא מנהגי שאר החסידיות.

רק אל תיגע בנטעי גבריאל !!
חלק נכבד מה"מקורות" שלו לא היו ולא נבראו וגם שמות החסידיות שהוא אהוב לצטט אינם בדיוק נכונים.
בקיצור, זוועה של ספר.

[אבןטובה]

אני יושב ומתמה הוא יושב כאן מקור המנהגים
והוא שואל היכן יש לברר מנהגים???

[פרי יהושע]

מי שיודע לא שואל ומי ששואל לא יודע?

[כדכד]

מנהגי חסידים באוצר מנהגי חב"ד ובנטעי גבריאל

אוצר מנהגי חב"ד די בסדר וגם מרבה להביא מנהגי שאר החסידיות.

רק אל תיגע בנטעי גבריאל !!
חלק נכבד מה"מקורות" שלו לא היו ולא נבראו וגם שמות החסידיות שהוא אהוב לצטט אינם בדיוק נכונים.
בקיצור, זוועה של ספר.

התגובה שלי לא התכוונה להתיחס לנטעי גבריאל כי אם שלא לערב בין מנהגי חב"ד ומנהגי החסידויות האחרות

[איש_ספר]

וגם ספר של חב"ד שמביא מנהגים של חסידויות אחרות אינו נראה לי אמין (בהנחה שבכלל יש מישהו בחב"ד שמכיר בקיומן של חסידויות אחרות)

למה סתם לדבר? פתחת פעם אוצר מנהגי חב"ד של ר"י מונדשיין? תקרא כמה עמודים ותחזור עם בקשת התנצלות.
רק חבל שיצאו כמה כרכים בודדים.

[כדכד]

אין לי זמן לפתוח את הספר
אבל כיוון שחזקו עלי דברי הרב איש ספר אני מבקש כאן התנצלות

[דרומי]

כאשר ביקר האדמור מגור שליטא - אז בנו של האדמור - אצל האדמור מחבד בשנת תשל"ז, הפציר בו האדמור מחבד לפרסם בכתב את מנהגי גור, והוא השיב שהחסידים יודעים גם ככה, אך האדמור מחבד המשיך וביקש שיוציאו זאת בכתב, ואמר שהוא שאל כמה דברים אצל חסידי גור ולא ידעו, ולכן כדאי להדפיס זאת.

[איש_ספר]

תגובה הולמת למנהגי קאצק גור

viewtopic.php?t=1666#p11064

[סגי נהור]

לא נראה שיש הרבה קשר בענין זה בין קאצק דאז לגור האידנא, שהיא ההפך הגמור מההתנהגות הלא ממוסדת שאפיינה את קאצק ע"פ השמועה.
ובכלל, מנהגים זה דבר שהולך ומתמסד מדור לדור.

[כדכד]

וגם ספר של חב"ד שמביא מנהגים של חסידויות אחרות אינו נראה לי/quote]למה סתם לדבר? פתחת פעם אוצר מנהגי חב"ד של ר"י מונדשיין? תקרא כמה עמודים ותחזור עם בקשת התנצלות.
רק חבל שיצאו כמה כרכים בודדים.

אני אכן מבקש התנצלות שוב
פתחתי עכשיו את ספר באוצר וראיתי שהרב איש ספר אכן צודק ולא הערכתי כראוי את הרב מונדשיין ואת ספרו.

אמנם מצאתי דברים שיש להעיר עליהם אך זה באמת לא השמטה או טעות מכוונת.
בכל אופן הרב מונדשיין העתיק את מנהגי החסידים מהספרים שצוינו כמנהגי החסידים ולא הוא המקור שלהם ועל כן אם הרב לעומקו של דבר מחפש מקורות למנהגים מוטב יעשה אם יבדוק את המקורות שמציין הרב מונדשיין בפנים

[יודקרת]

כאשר ביקר האדמור מגור שליטא - אז בנו של האדמור - אצל האדמור מחבד בשנת תשל"ז, הפציר בו האדמור מחבד לפרסם בכתב את מנהגי גור, והוא השיב שהחסידים יודעים גם ככה, אך האדמור מחבד המשיך וביקש שיוציאו זאת בכתב, ואמר שהוא שאל כמה דברים אצל חסידי גור ולא ידעו, ולכן כדאי להדפיס זאת.

מה הם "מנהגי גור"?

[לעומקו של דבר]

כאשר ביקר האדמור מגור שליטא - אז בנו של האדמור - אצל האדמור מחבד בשנת תשל"ז, הפציר בו האדמור מחבד לפרסם בכתב את מנהגי גור, והוא השיב שהחסידים יודעים גם ככה, אך האדמור מחבד המשיך וביקש שיוציאו זאת בכתב, ואמר שהוא שאל כמה דברים אצל חסידי גור ולא ידעו, ולכן כדאי להדפיס זאת.

תגובה הולמת למנהגי קאצק גור

viewtopic.php?t=1666#p11064

פשיטא שעם הזמן יש בגור מנהגים ודאי.

הדבר הפשוט שנקרא "מנהג" היום, זה כאשר רב וצדיק פלוני חידש איזה דקדוק בהלכה/הנהגה, או נהג כפי דקדוק שמצא באיזה ספר, הרי שבמקומות שיש לו ירושה ברבנות ובצדיקות, הרי בניו ו/או ממשיכיו אחריו נוהגים בדרך כלל באותם דקדוקים, וכן לאחריהם דור לדור יספר, וממילא נהיה כאן "מנהג".
כך הוא "מנהג בריסק", כך הוא "מנהגי החזו'", וכך גם מנהגי גור.

סיבת אי הפרסום של מנהגי (אדמור"י) גור הוא לדעתי בגלל זה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t ... 80#p332554
(בנוסח אחר כתב עו"ח בשם הגרח"י קפלן:
- "וסיפר א' שהיה תלמיד הישיבה ובקשו הרבי ה'בית ישראל' מגור שיעזור לו בהתקנת הגנרטור לשבת והזהירו שלא יספר זאת לאף אחד, וביאר טעמו משום ש'החסיד בתל אביב צריך לדעת שהוא שומר שבת כמו הרבי")

כמו"כ מן הסתם יש בזה גם ממורשת קאצק, לא לקדש הטפל.

[דרומי]

סברא דומה נאמרה על ידי האדמור מגור שליטא בפגישה שהזכרתי.

ואם מדברים על מנהגים מקוריים בקהילות החסידיות - ראיתי בגור שנוהגים שם לאכול בצורה 'רשמית' במוצאי תענית אסתר לפני קריאת המגילה, כדי שקריאת המגילה תהיה בישוב הדעת ולא מתוך תענית.

אולי גם בקהילות נוספות הדבר נהוג, עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול. ומן הסתם מנהג זה אין מקורו בקוצק העתיקה, כמובן

[לעומקו של דבר]

וייטער:

מנהגי הזמנים לפעמים הרבה יותר קל למצוא, מפני שבלוחות מפרטים רק את מנהגי הזמנים ולא את המנהגים הקבועים.

הרבה מנהגים יש בלוח דבר בעתו. (הנ"ל מעולה בכך שגם אם לא תמיד מדוייק אבל תמיד מקבל הערות, ולמד מכל אדם)

וראה את רשימת מקורותיו:
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 47&hilite=

[כדכד]

סברא דומה נאמרה על ידי האדמור מגור שליטא בפגישה שהזכרתי.

ואם מדברים על מנהגים מקוריים בקהילות החסידיות - ראיתי בגור שנוהגים שם לאכול בצורה 'רשמית' במוצאי תענית אסתר לפני קריאת המגילה, כדי שקריאת המגילה תהיה בישוב הדעת ולא מתוך תענית.

אולי גם בקהילות נוספות הדבר נהוג, עכ"פ בשבילי זה היה חידוש גדול. ומן הסתם מנהג זה אין מקורו בקוצק העתיקה, כמובן

זה היפך דברי הפוסקים לכאורה, וצ"ע

[בני ברקי]

א. בגור נהגו לאכול בסוף כל תענית לפני תפילת ערבית ולא רק בתענית אסתר, ואף ביום כיפור מבדילים לפני תפילת ערבית(עכ"פ בתקופת הבית ישראל)- לגבי יוה"כ, כך שמעתי.

ב.האם אוצר מנהגי חב"ד יש רק 2 כרכים(תשרי וניסן)?

ג.אם הזכירו מנהגים, ראיתי בשם ר' שריה דבליצקי שליט"א בשבועות האחרון בנושא הדלקת נר זכרון ביו"ט שמזכירים נשמות(בלוח מנהגי א"י החדש בקונטרס בסוף) שיש כמה מנהגים בנושא, יש שאינם מדליקים בכלל ויש שמדלקים וכו.. והוא מסיים שהמנהג הרווח הוא שלא מדליקים בכלל אלא רק ביוה"כ . וכאן הבן שואל מנין לו שכך המנהג הרווח?
פעם ראשונה ששמעתי שיש שלא מדליקים נר זכרון ביו"ט היה בשבועות השתא וזה נהיה המנהג הרווח? האם כל מה שמישהו נוהג אז זה נהיה המנהג הרווח?

[דרומי]

אוצר מנהגי חב"ד יש רק 2 כרכים - על אלול תשרי ועל ניסן אייר סיון.

בלי קשר קיים ספר בשם "ספר המנהגים" שהוא מקיף את כל תחומי החיים, אך הוא הרבה יותר עתיק מהאוצר הנ"ל ובסגנון אחר לגמרי.

[עזריאל ברגר]

אוצר מנהגי חב"ד יש רק 2 כרכים - על אלול תשרי ועל ניסן אייר סיון.

בלי קשר קיים ספר בשם "ספר המנהגים" שהוא מקיף את כל תחומי החיים, אך הוא הרבה יותר עתיק מהאוצר הנ"ל ובסגנון אחר לגמרי.

ולאחרונה יצא ספר בשם "הלכות ומנהגי חב"ד" על סדר השנה כמדומני. אלא שלאו מר בר אשי חתים עלה (הספר נלקט מדברי הרב יוסף שמחה גינזבורג בגליון "התקשרות" במשך כמה שנים, אבל הוא לא היה מעורב בעריכת הספר, והוא מתנער מכל אחריות עליו).

[גביר]

א. ראיתי פעם באקראי באיזה כתב עת של חבדניקים מדור על מנהגים שנכתב בידי יהודי בשם גוראריה [משפחה חבדית ידועה, איני זוכר את שמו הפרטי], כתוב בשפה יפה ודן בהרחבה בענייני מנהגים של כלל ישראל ולאו דווקא של חב"ד ונראה שהכותב הוא אדם רציני ובקיא, אולי הדברים יצאו כבר או עתידים לצאת כספר.
ב. בתחלית האשכול היתה ביקורת על 'נטעי גבריאל', היוכל כותב הביקורת או אחד מחו"ר הפורום להצביע על דוגמאות לטענות שהועלו שם?

[עזריאל ברגר]

א. ראיתי פעם באקראי באיזה כתב עת של חבדניקים מדור על מנהגים שנכתב בידי יהודי בשם גוראריה [משפחה חבדית ידועה, איני זוכר את שמו הפרטי], כתוב בשפה יפה ודן בהרחבה בענייני מנהגים של כלל ישראל ולאו דווקא של חב"ד ונראה שהכותב הוא אדם רציני ובקיא, אולי הדברים יצאו כבר או עתידים לצאת כספר.
ב. בתחלית האשכול היתה ביקורת על 'נטעי גבריאל', היוכל כותב הביקורת או אחד מחו"ר הפורום להצביע על דוגמאות לטענות שהועלו שם?

כוונתך מסתמא לסדרת "חקרי מנהגים" מאת הרב אליהו יוחנן גוראריה - רב העיר חולון.
היא התחילה כסדרת כתבות בעיתון "כפר חב"ד", ומאז יצאו לאור כבר כמה כרכים.

[כדכד]

א. בגור נהגו לאכול בסוף כל תענית לפני תפילת ערבית ולא רק בתענית אסתר, ואף ביום כיפור מבדילים לפני תפילת ערבית(עכ"פ בתקופת הבית ישראל)- לגבי יוה"כ, כך שמעתי.

יכול להיות אך בסוף כל תענית מלבד תענית אסתר אין איסור לאכול ובמוצאי תענית אסתר אסור לאכול לפני קריאת המגילה אא"כ מדובר בגור בירושלים כשאין פורים משולש או כשתענית אסתר מוקדמת גם בכל הארץ וא"כ אזדא לה כל תמיהתי מעיקרא

[כדכד]

מנהגי קרלין בסדור בית אהרן וישראל
מנהגי קויידנוב במשמרת שלום ובשאר ספרי אדמו"רי קויידנוב
מנהגי בעלז בלוח דבר יום ביומו

[עזריאל ברגר]

א. בגור נהגו לאכול בסוף כל תענית לפני תפילת ערבית ולא רק בתענית אסתר, ואף ביום כיפור מבדילים לפני תפילת ערבית(עכ"פ בתקופת הבית ישראל)- לגבי יוה"כ, כך שמעתי.

יכול להיות אך בסוף כל תענית מלבד תענית אסתר אין איסור לאכול

זה לא חלק לאכול לפני ערבית!

[כדכד]

א. בגור נהגו לאכול בסוף כל תענית לפני תפילת ערבית ולא רק בתענית אסתר, ואף ביום כיפור מבדילים לפני תפילת ערבית(עכ"פ בתקופת הבית ישראל)- לגבי יוה"כ, כך שמעתי.

יכול להיות אך בסוף כל תענית מלבד תענית אסתר אין איסור לאכול

זה לא חלק לאכול לפני ערבית!

אתה צודק אבל עדיין לפני קריאת מגילה מחמירים הפוסקים יותר

[גביר]

א. ראיתי פעם באקראי באיזה כתב עת של חבדניקים מדור על מנהגים שנכתב בידי יהודי בשם גוראריה [משפחה חבדית ידועה, איני זוכר את שמו הפרטי], כתוב בשפה יפה ודן בהרחבה בענייני מנהגים של כלל ישראל ולאו דווקא של חב"ד ונראה שהכותב הוא אדם רציני ובקיא, אולי הדברים יצאו כבר או עתידים לצאת כספר.
ב. בתחלית האשכול היתה ביקורת על 'נטעי גבריאל', היוכל כותב הביקורת או אחד מחו"ר הפורום להצביע על דוגמאות לטענות שהועלו שם?

כוונתך מסתמא לסדרת "חקרי מנהגים" מאת הרב אליהו יוחנן גוראריה - רב העיר חולון.
היא התחילה כסדרת כתבות בעיתון "כפר חב"ד", ומאז יצאו לאור כבר כמה כרכים.

יישר כח, הספר [שמונה כרכים] מצוי באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?28748 [חלק ראשון]

[עזריאל ברגר]

א. ראיתי פעם באקראי באיזה כתב עת של חבדניקים מדור על מנהגים שנכתב בידי יהודי בשם גוראריה [משפחה חבדית ידועה, איני זוכר את שמו הפרטי], כתוב בשפה יפה ודן בהרחבה בענייני מנהגים של כלל ישראל ולאו דווקא של חב"ד ונראה שהכותב הוא אדם רציני ובקיא, אולי הדברים יצאו כבר או עתידים לצאת כספר.
ב. בתחלית האשכול היתה ביקורת על 'נטעי גבריאל', היוכל כותב הביקורת או אחד מחו"ר הפורום להצביע על דוגמאות לטענות שהועלו שם?

כוונתך מסתמא לסדרת "חקרי מנהגים" מאת הרב אליהו יוחנן גוראריה - רב העיר חולון.
היא התחילה כסדרת כתבות בעיתון "כפר חב"ד", ומאז יצאו לאור כבר כמה כרכים.

יישר כח, הספר [שמונה כרכים] מצוי באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?28748 [חלק ראשון]

הערה: כמדומני שעוד ידו נטויה והוא עדיין ממשיך לפרסם מאמרים בעיתון הנ"ל.

[הגיונות]

א. ראיתי פעם באקראי באיזה כתב עת של חבדניקים מדור על מנהגים שנכתב בידי יהודי בשם גוראריה [משפחה חבדית ידועה, איני זוכר את שמו הפרטי], כתוב בשפה יפה ודן בהרחבה בענייני מנהגים של כלל ישראל ולאו דווקא של חב"ד ונראה שהכותב הוא אדם רציני ובקיא, אולי הדברים יצאו כבר או עתידים לצאת כספר.
ב. בתחלית האשכול היתה ביקורת על 'נטעי גבריאל', היוכל כותב הביקורת או אחד מחו"ר הפורום להצביע על דוגמאות לטענות שהועלו שם?

כוונתך מסתמא לסדרת "חקרי מנהגים" מאת הרב אליהו יוחנן גוראריה - רב העיר חולון.
היא התחילה כסדרת כתבות בעיתון "כפר חב"ד", ומאז יצאו לאור כבר כמה כרכים.

יישר כח, הספר [שמונה כרכים] מצוי באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?28748 [חלק ראשון]

גוראריה הוציא לאור חמישה חלקים של 'חקרי המנהגים', ועוד כרך על מנהגי ברלין.

כמדומה שאתה מתבלבל עם ספרו של פרופ' דניאל שפרבר - 'מנהגי ישראל' (המונה שמונה חלקים).

[הגיונות]

רק חבל שיצאו כמה כרכים בודדים.

בשעתו כתב לי מונדשיין שהוא עובד על כרך שיוקדש כולו למנהגי 'שבת קודש' כמו גם על כרך ל'מנהגי חנוכה'. נקווה שמכון 'כרמים', המופקד על כתבי מונדשיין, יוציאו מתי שהוא לאור...

אגב, מונדשיין כתב גם 'אוצר מנהגי חב"ד' על חג הפורים, והדברים התפרסמו ב'מגילת אסתר' של הוצאת היכל מנחם'.

[איש גלילי]

אתה צודק אבל עדיין לפני קריאת מגילה מחמירים הפוסקים יותר

לא חמור יותר מהאכילה לפני התקיעות. והבעיה של יישוב הדעת גדולה יותר.

[הגיונות]

לגופו של אשכול, יש לציין לשני הספרים המצוינים של ר"ג אובלנדר - 'מנהג אבותינו בידנו' - המכנסים את מאמריו העוסקים במנהגי ישראל שהתפרסמו ב'בית אהרן ישראל'.

[כדכד]

אתה צודק אבל עדיין לפני קריאת מגילה מחמירים הפוסקים יותר

לא חמור יותר מהאכילה לפני התקיעות. והבעיה של יישוב הדעת גדולה יותר.

על פניו נראה לי שמר צודק אבל משום מה מונח בזכרוני יחס חמור יותר בדברי הפוסקים לאכילה לפני קריאת המגילה

[דרומי]

כן כתב הלבוש בסוף סי' תרצב: "אוסר לו לאכול קודם שישמע קריאת המגילה אפילו התענית קשה עליו, שכן תיקנו לקרות המגילה קודם האכילה שלא יבוא לבטלה".

וראה גם באליה רבה שם.

[בתוך הגולה]

מניסוני הדל ומתשובות החכמים כאן נראה שבקהילות אשכנז לתפוצותיהם ולדורותיהם שימרו הרבה יותר מסורת מנהגים .
ובאמת ראשית תקופת ספרות המנהגים היא באשכנז (במובנה הרחב הכולל את צרפת מכאן ובוהמיה מכאן ובזה כללתי את רבי חיים פלטיאל ורבי אברהם חילדיק ועוד). ומאז עד ימינו רשמו בני אשכנז (שוב במובן הרחב הכולל את קהילות פולין וכד') את מנהגים וכך הצטברה ספרות רחבה וענפה.

לעומת זאת בני ספרד (למעט ארץ חיים לר"ח סתהון ואולי עוד בודדים שאיני זוכר/יודע) כמעט ולא עשו זאת עד ימינו ממש שמנסים חכמים שונים למלא את החסר (כמו ר"ד עובדיה זצ"ל על קהילת צפארו ועוד חיבורים דומים)

אמור מעתה הרוצה להתחקות אחר מנהג קהילה אשכנזית חייו קלים לאין ערוך מזה המנסה ללמוד על מנהג קהילות ספרד השונות

[בתוך הגולה]

וכמובן שלכל דברי הקודמים יש להוסיף סימן שאלה גדול בסופם. האמנם באמת כך הוא? או שמא טועה אני בדבר משנה וחיבורים גדולים ומקיפים מבני ספרד נעלמו ממני.

שלא לצאת בתהייה אזכיר משהו שיתכן ונוגע לדברים מדברי החיד"א (חיים שאל ח"ב סי' לה אות ב) שם נשאל על מנהג ספרד שלא לפול על פניהם בחודש תשרי אחר סוכות אע"פ שבב"י מוכח לא כך. והחיד"א כותב שודאי המנהג שלא ליפול אלא שהב"י לא שת לבו וכלשונו: "יתכן שלרוב קדושתו וטרדת למודו לא דקדק וסבר שהמנהג כך ואינו כן ... אגב דטריד בגירסיה ומשפטיו עם ישראל לא שת לבו בעת ההיא".