מתי עמוד א נהיה . ועמוד ב נהיה :

[עשוי לנחת]

האם מישהו יכול להפנותני למקור בענין הסימונים [הנהוגים כבר מאות שנים] של עמוד א בנקודה אחת. ועמוד ב בנקודותיים: ?
מתי התחיל דבר זה, ומי המציאו?

[הבונה]

היה על זה מאמר של ר"י לויפער בהמודיע לאחרונה, תחילה טען שזה מדפוס מסוים, קוראים העירו לו שזה מר"י פיק ברלין, כפי שכותב בהקדמה ליש סדר למשנה ראה שם (ומביא שם שהדפיס כך כבר בחומש מסוים שהוציא), וראה עוד בהקדמה להערותיו לעין יעקב, שהמדפיסים מעירים שלא רצו להשתמש בחידושו, כי נקודות עשויות להתקלקל.

[עשוי לנחת]

היה על זה מאמר של ר"י לויפער בהמודיע לאחרונה, תחילה טען שזה מדפוס מסוים, קוראים העירו לו שזה מר"י פיק ברלין, כפי שכותב בהקדמה ליש סדר למשנה ראה שם (ומביא שם שהדפיס כך כבר בחומש מסוים שהוציא), וראה עוד בהקדמה להערותיו לעין יעקב, שהמדפיסים מעירים שלא רצו להשתמש בחידושו, כי נקודות עשויות להתקלקל.

אכן, שכחתי מאשכול זה viewtopic.php?f=7&t=6970&hilit=%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A4%D7%A2%D7%A8
ובו כותב לויפער
מיספור דפי התלמוד, כרוב הספרים העתיקים, ציין רק את מספר הדף, למרות שהיו לו שני צדדים: עמוד א' ועמוד ב'. האחרונים שכתבו את ספריהם לאחר הדפסת התלמוד הורגלו די במהרה לציין גם את מספר העמוד, ולפעמים – כשהיה מדובר בשני טורים בכל עמוד, אפשר גם למצוא ציונים כגון עמוד ג' ועמוד ד', כשהכוונה למספר הטורים בדף. הטור הראשון בעמוד השני הוא עמוד ג', והבא אחריו הוא עמוד ד'.
רבי יהושע בועז היה הראשון שהתחיל לציין מראי מקומות בתלמוד. הוא עשה זאת בדפוס יושטיניאן (שנת ש"ו), וגם במסכת קידושין דפוס סביוניטה שהוציא (שי"ג). אולם ציונים אלו לא כללו את מספר העמוד, כנראה מתוך הנחה שהלומד יכול להתאמץ ולמצוא את דרכו בתוך דף בודד. המדפיסים שבאו אחרי יושטיניאן והעתיקו את הרעיון, לא שינו את התבנית.
בדפוס באסיליאה היא באזל (שנת של"ח) שיכללו את הרעיון וציינו את האות ב' במקרה שהיה מדובר בעמוד השני. הלומד היה אפוא צריך לדעת שמספר הדף בלי תוספת הוא עמוד א', ואם לשמאלו כתובה האות ב', הכוונה לעמוד ב'.
בדפוס דיהרנפורט (למעשה היה זה חידוש של ר"י פיק ברלין כפי שכתב בהקדמתו לספר 'יש סדר למשנה' שהוציא בשנת תקל"ו. ראה פרק ב') בשנת תק"ס המציאו את השימוש ברעיון הנקודות לציון העמוד. נקודה אחת ליד האות פירושה עמוד א', ושתי נקודות ליד האות פירושן עמוד ב'. הדפוסים הבאים מיהרו לאמץ את החידוש הזה, שחסך מקום בשולי הגליון. והרעיון חדר אף לספרי אחרונים רבים, ומקובל עד היום בכתיבה תורנית.

השאלה היא עד כמה דבריו מוסמכים ובדוקים?

[הבונה]

אם הר"י כותב בעצמו שהוא מחדש ענין זה, מה יש יותר לשאול?

[עשוי לנחת]

צודק. לא שמתי לב שהוא עצמו כותב את זה.
האם מישהו יכול להעתיק מהקדמת הספר יש סדר למשנה ולהעלותו לכאן?

[הבונה]

הנה ההק' הנ"ל ממשניות ד' וילנא (המקורי)
(משום מה בוגשל לא הצלחתי למצוא, היא נשמטה שם?)

נק.JPG (26.48 KiB) נצפה 3865 פעמים

משמע מדבריו שלראשונה הדפיס הוא כך, בחומש עם תולדות אהרן, יש למישהו מושג לאיזו הוצאה מדובר?
(וראה עוד בדבריו בהקדמה לעין יעקב והערת המדפיסים שם)

[בגולה]

הקדמתני !
ייש"כ - אף אני לא מצאתיו בוגשל, כנראה מפאת שעשו ילקוט הערות נשמטו ההקדמות של המחברים !

[הבונה]

והנה גם ההקדמה של אוצר בלום הגהותיו לעין יעקב.
אולם המדפיסים עדיין לא היו בשלים לזה, ראה הערתם.

נק.JPG (27.54 KiB) נצפה 3861 פעמים

ואחזור על שאלתי לגבי מ"ש בהק' ליש סדר למשנה:
משמע מדבריו שלראשונה הדפיס הוא כך, בחומש עם תולדות אהרן, יש למישהו מושג לאיזו הוצאה מדובר?

[חכם באשי]

הבונה,
כנראה הכוונה לדפוס הזה:

תנך.png (33.97 KiB) נצפה 3853 פעמים

[הבונה]

תודה חכם באשי

[אורח77]

מנין ומי היה הראשון שהמציא את סימוני הש"ס (.\:)?

[פלגינן]

מנין ומי היה הראשון שהמציא את סימוני הש"ס (.\:)?

ר' ישעיה פיק, דברו מזה כאן: viewtopic.php?f=7&t=7884
ומאמרו של ר"י לויפר כאן: viewtopic.php?f=7&t=6970

[הגיונות]

מתוך מאמרו של הרב טוביה פרשל ב'המודיע' משנת תשי"ד (נדפס שוב ב'מאמרי טוביה', ח"א עמ' לב-לה).

1.jpg (121.66 KiB) נצפה 3555 פעמים

2.jpg (144.25 KiB) נצפה 3555 פעמים

3.jpg (73.67 KiB) נצפה 3555 פעמים