דרומי כתב:זכור לי כי לפני שנים לא רבות יצא לאור ספר מהרב טייכטאהל הי"ד על ידי חוגים דת"ל
ובראש הספר הודפס מכתב ארוך של בן המחבר שבו הוא מסתייג מאוד מהצורה שבה מפיצים את דברי אביו
ואיני זוכר פרטים נוספים אך כנראה זה שייך לסוגיית ההתייחסות למדינה
מיכאל1 כתב:לאחרונה יצא ספר של הרב הדר מרגולין מירושלים בו הוא מוכיח את השעור הקטן של הכזית והאגודל אף יותר מר' חיים נאה.
לספר ניתנו כמה הסכמות מגדולי דורנו עם הסתייגות שלא לסמוך על זה למעשה.
וכך גם אמר לי הגר"ע אויערבאך שהוא אחד מן המסכימים שחלילה לעשות מעשה על פי זה.
ומא' מבאי ביתו של הגר"מ שטרנבוך שגם הוא במסכימים שאינו מבין כלל בסוגיא זו ולכן אינו בר הכי להתעמק ולהכריע בה.
ואמנם פלפלת בחכמה ... אך מה אעשה ואני אין דרכי לשנות את הידוע... ואין בכח קטנים שכמונו לשנות דברים המקובלים אפילו אם אין אנו מבנים אותם
ט"ו באב תשמ"ט
מהמעט שהראיתי בספר הרה"ג ר' מתתיהו וויינברג שליט"א ניתן לדון על הספר כולו, שהוא עשיר מאד בתכנו ומבריק בעומקו והקיפו. (ישנם בו גם ביאורים אשר להדיוט כמוני נראים כסתרי תורה, וחייב אני להזכיר כי למו"ר הגאון בעל פחד יצחק נ"ע היתה התנגדות נמרצת לפרסום סתרי תורה.) וכו'
לענין כתב:זו אמנם לא הסכמה מתנגדת, אלא הקדמה מתנגדת.
תמהני על אוצר החכמה.
לענין כתב:זו אמנם לא הסכמה מתנגדת, אלא הקדמה מתנגדת.
תמהני על אוצר החכמה.
צורב מתחיל כתב:לענין כתב:זו אמנם לא הסכמה מתנגדת, אלא הקדמה מתנגדת.
תמהני על אוצר החכמה.
יש לציין כי מעבר להקדמה המוזרה, הספר עצמו נראה ספר לענין בהחלט!
ככל הנראה ההקדמה הזו נכתבה ממש בזמן הוצאת הספר, ואם כן היא בבחינת "הזמן גרמא"...
וכן משמע מ"ההסכמות"...
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 54 אורחים