יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

[י. אברהם]

היעב"ץ פיסק את כל הזוהר, גם החלקים שכתב עליהם שאינם מרשב"י, פיסק והגיה.

דף מהזוהר של היעב"ץ.

תצלום1186.jpg (301.37 KiB) נצפה 10796 פעמים

[צביב]

יש דף בספרי הרב יעב''ץ ובו ביאורי ביטויים בקבלה
וכמדומה שנדפס בסוף ספר שימוש

[י. אברהם]

דברי היעב"ץ בתורת הקנאות ס"ט ע"ב

הלא בספר הזהר כו' מבואר בכל דף ושורה, איך מזכיר ומזהיר על שמירת התורה בכללה ובפרטה, ומטיל עונש גדול עצום מאד על בטול דבר קטן או גדול ממנה, ואפי' המקל בדבר קל מדקדוקי מצות כנראה בזה ספר הקדוש בכל זוית ופנה ממנו,

וזוהי הסבה שכל ישראל קבלוהו, מאהבתם את התורה, בטרם ידעו שורש דבר איך ובאיזה אופן נתחבר ונתגלה ויצא ממחבואי גניזתו, כי לא ידעו ממנו לפני ארבע מאות שנה, כי ע"כ יצאו עליו עוררין בעת שנקבע בדפוס לפרסמו ברבים, מ"מ נפסק דינו להקל ע"פ גדולי הדור, מרוב חבתם לזכות בו את ישראל,

לפי שהוא מוכיח גדול עצום מאד, וחיזק הרבה אשיות תורתנו וירה אבן פנה, מוסד לעשיית המצות בכוונה נכונה,

אחר שכמעט כלתה חררה מחמת המתפלסים המסלפים ומהפכים דא"ח ודרשו בתורה ובנתיה ובמופתיה ומצותיה דרשות של דופי עד שהיו עושים חוכא וטלולא ממנה קיא תחת יופי כמעט חשבו להפיל חומתה הבצורה לארץ, לולי ה' הותיר לנו שריד בספר הזהר, המעיר אוזן לבאים אחריו מבעלי חכמת האמת שהקימו נפילתה אבל בהתגלות ספר הזהר אור חדש הושפע עליה, וחזק ידים רפות בשמירת התורה בכל דקדוקיה משפטיה וחוקיה, שלהבת יה עולה מאליה עד שהאיר כל המזרח מאור הבהיר הוא בשחקים האר"י ז"ל הוא בנה עמודים חזקים לתורה, את מקורה הערה, ועל כל דקדוק מצוה ומנהג קל יגלה סודות עמוקות מני חושך,

מן אז רבו אנשי מעשה והלהיב אנשי לבב לקיים כל המצות האפשריות בדיוק גדול עצום מאד, והאר"י ז"ל כבר מוסכם מהכל שהוא היה איש אלהי קדוש כמלאך אלקים נורא מאד ושהוא כתר המקובלים.

[בן מיכאל]

.

[חד ברנש]

היו אז הרבה גויים.

[בן מיכאל]

.

[מעט דבש]

.

[בן מיכאל]

בעניין הסינגוגה, המילה קיימת ביונית ומופיעה בספרים כבר מימי בית בני.

[מעט דבש]

בעניין הסינגוגה, המילה קיימת ביונית ומופיעה בספרים כבר מימי בית שני.

וכפי שכבר כתבו כאן באשכול:
viewtopic.php?p=280349#p280349

[ועל עצם הטענה, ראה לעיל].

[בן מיכאל]

השם שמחת תורה מופיע כבר מזמן הגאונים.
בדקתי גם טענות רבות אחרות (כדוגמת הקשר"ק) ורובם מתרצות על ידי תירוצו של היעב"ץ כי הספר נחתם בימי הגאונים (כבר לפני רש"י מופיע הר"ת קשר"ק).

[בן מיכאל]

מישהו הזכיר כאן, כי בעל הספר יוחסין לא קיבל את קדמות הזוהר, אשמח לקבל מקור.

[מעט דבש]

השם שמחת תורה מופיע כבר מזמן הגאונים.

כיון שהאשכול ארוך, כדאי לציין על איזו הודעה הינך מגיב.
נושא שמחת תורה מופיע מכאן ואילך.

[מעט דבש]

מישהו הזכיר כאן, כי בעל הספר יוחסין לא קיבל את קדמות הזוהר, אשמח לקבל מקור.

כאן מופיע ציטוט ספר היוחסין.

[בן מיכאל]

ראיתי שהיה פולמוס האם מותר להדפיס את הזוהר, מישהו יכול להפנות לאיזה מקור המסכם את המתוכחים, וטעמיהם? תודה רבה.

[בן מיכאל]

חומר נוסף על ספר הזוהר יש כאן: http://www.hamichlol.org.il/%D7%A1%D7%A ... 7%94%D7%A8

[אפרים זלמן]

בהקדמה לנודע ביהודה כותב רבינו על אודות התקופה שלמד בקלויז שבברודי ''וששת ימי המעשה. שם טמון ומכוסה. ועם כל זה. לא באנו במחזה. רק כל עסקנו. בכל מאמצי כחנו. בים התלמוד ובפוסקים. עם תלמידים מובהקים".
ותהיתי מה הפירוש של ''לא באנו במחזה'', ולכאו' היינו שלא נתפרסמו בשער בת רבים ולא הנהיגו קהלות, אך שוב חשבתי שאולי הכונה שלא עסק בחזיונות הקבלה, וזה צ''ע כי ידוע שכן עסק. וכל זה בא לי כי איני יודע פירוש המדוייק ומקור המליצה של ''ביאה במחזה'', אולי יוכל מישהו לפרש.

ומענין לענין באותה הקדמה, הנו''ב כותב שהיה טמון ומכוסה בקלויז כל ששת ימי המעשה ואשתו ישבה גלמודה בביתה, האם הכונה שגם בלילות לא שב לביתו?

[משוש דורים]

בהקדמה לנודע ביהודה כותב רבינו על אודות התקופה שלמד בקלויז שבברודי ''וששת ימי המעשה. שם טמון ומכוסה. ועם כל זה. לא באנו במחזה. רק כל עסקנו. בכל מאמצי כחנו. בים התלמוד ובפוסקים. עם תלמידים מובהקים".
ותהיתי מה הפירוש של ''לא באנו במחזה'', ולכאו' היינו שלא נתפרסמו בשער בת רבים ולא הנהיגו קהלות, אך שוב חשבתי שאולי הכונה שלא עסק בחזיונות הקבלה, וזה צ''ע כי ידוע שכן עסק. וכל זה בא לי כי איני יודע פירוש המדוייק ומקור המליצה של ''ביאה במחזה'', אולי יוכל מישהו לפרש.

ומענין לענין באותה הקדמה, הנו''ב כותב שהיה טמון ומכוסה בקלויז כל ששת ימי המעשה ואשתו ישבה גלמודה בביתה, האם הכונה שגם בלילות לא שב לביתו?

הפשט הפשוט שלא נראו לעיני הציבור, אלא היו טמונים בביהמ"ד ששה ימים בשבוע.

[קראקובער]

רבי אריה די מודינא מאיטליה שהוציא ספר ארי נוהם נגד חכמת הקבלה

"הימרת" על הסוס הלא נכון, ספק גדול אם הוא האמין בתושבע"פ.

[יבנה]

?! על מה אתה מתבסס?

[קראקובער]

רבי יהודה אריה ממודינה חי לפני קצת פחות מארבע מאות שנה בוונציה. די-מודינה, דמות ססגונית ביותר, כתב בין השאר את 'שאגת אריה', כתשובה לספר בשם 'קול סכל'. ספר זה, של מחבר אלמוני בשם אמיתי בן ידעיה, הכיל טענות קשות נגד קבלת חז"ל והתורה שבעל פה.

שמואל רג'יו, הידוע בכינויו יש"ר [מגוריציה], הוציא לאור את שני החיבורים בספר הנקרא 'בחינת הקבלה' (גוריציה תרי"ב). במבוא ארוך שהקדים לספר קבע יש"ר כי למעשה החיבור 'קול סכל' הוא חיבורו של די-מודינה עצמו; הייתה זו תחבולה שאפשרה לו להדפיס ספר עם טענות קשות כנגד היהדות הרבנית, בלא שיוחרם ויוקע. ואכן יש חוסר פרופורציה גמור בין איכות הטענות המועלות בספר 'קול סכל' – ובין איכות התשובות המובאות בספר 'שאגת אריה'

[אורח77]

******
אנצל את ההזדמנות לשאול האם זה נכון מה שאומרים שהנודע ביהודה מצאצאי קורח? סליחה על הסטת האשכול.

[משה בן עמרם]

******
אנצל את ההזדמנות לשאול האם זה נכון מה שאומרים שהנודע ביהודה מצאצאי קורח? סליחה על הסטת האשכול.

מי אומר את זה, מי ומי ה"אומרים"?
אמנם זכורני שמובא כן על הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע, שהיה אומר "דער הייליגער זיידע קורח".

[הגיונות]

נאמר שהוא ממשפחת הקרחים, אלא שצריך ביאור האם כוונתו ממש לבני קרח.

וכבר העירו כאן שבהקדמה של הספר עורה שחר (לרבי נתן נטע סג"ל לאנדא מאושפצין) כתב בשמו של רבי ישראל יונה לנדא מקעמפנא על משפחת לנדא שמקורה וגזעה מבני קרח הוא.

ומאידך, במגילת ספר ליעב"ץ נאמר שכיון שהיו להם מריבות רבות נקראו בשם קרח...

ואגב ידוע שמיוחס לרש"י כפי שכתב במפורש על עצמו.

[אפרים זלמן]

בהקדמה לנודע ביהודה כותב רבינו על אודות התקופה שלמד בקלויז שבברודי ''וששת ימי המעשה. שם טמון ומכוסה. ועם כל זה. לא באנו במחזה. רק כל עסקנו. בכל מאמצי כחנו. בים התלמוד ובפוסקים. עם תלמידים מובהקים".
ותהיתי מה הפירוש של ''לא באנו במחזה'', ולכאו' היינו שלא נתפרסמו בשער בת רבים ולא הנהיגו קהלות, אך שוב חשבתי שאולי הכונה שלא עסק בחזיונות הקבלה, וזה צ''ע כי ידוע שכן עסק. וכל זה בא לי כי איני יודע פירוש המדוייק ומקור המליצה של ''ביאה במחזה'', אולי יוכל מישהו לפרש.

ומענין לענין באותה הקדמה, הנו''ב כותב שהיה טמון ומכוסה בקלויז כל ששת ימי המעשה ואשתו ישבה גלמודה בביתה, האם הכונה שגם בלילות לא שב לביתו?

הפשט הפשוט שלא נראו לעיני הציבור, אלא היו טמונים בביהמ"ד ששה ימים בשבוע.

תודה אך קצת צ''ע הלשון ''ועם כל זה לא באנו במחזה".

[בן מיכאל]

מישהו הזכיר כאן, כי בעל הספר יוחסין לא קיבל את קדמות הזוהר, אשמח לקבל מקור.

כאן מופיע ציטוט ספר היוחסין.

ולענ"ד נראה איפכא - כי מוכח שם כי הוא כן קיבל את הספר.

[בן מיכאל]

רבי יהודה אריה ממודינה חי לפני קצת פחות מארבע מאות שנה בוונציה. די-מודינה, דמות ססגונית ביותר, כתב בין השאר את 'שאגת אריה', כתשובה לספר בשם 'קול סכל'. ספר זה, של מחבר אלמוני בשם אמיתי בן ידעיה, הכיל טענות קשות נגד קבלת חז"ל והתורה שבעל פה.

שמואל רג'יו, הידוע בכינויו יש"ר [מגוריציה], הוציא לאור את שני החיבורים בספר הנקרא 'בחינת הקבלה' (גוריציה תרי"ב). במבוא ארוך שהקדים לספר קבע יש"ר כי למעשה החיבור 'קול סכל' הוא חיבורו של די-מודינה עצמו; הייתה זו תחבולה שאפשרה לו להדפיס ספר עם טענות קשות כנגד היהדות הרבנית, בלא שיוחרם ויוקע. ואכן יש חוסר פרופורציה גמור בין איכות הטענות המועלות בספר 'קול סכל' – ובין איכות התשובות המובאות בספר 'שאגת אריה'

מעניין מאד!
- אשמח אם תעלה חומר נוסף על הנושא (או אולי זה שייך לאשכול בפ"ע).

[קראקובער]

הדברים ידועים.
viewtopic.php?t=2271#p15617

[ארזי הלבנון]

מאמרו של הרב כשר על קדמות הזוהר
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hazohar-2.htm

[עקביה]

צל"ח מסכת ברכות דף כח עמוד ב
ולהרחיקם מן כת המקובלים, שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות, הזהירם ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים, והוא מקור שממנו מקבלים כל אחד שפעו, והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו, אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים. ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח, בודאי תזכו לחיי עוה"ב, כי אין כאן שום מכשול, ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים עפ"י סודות כמו שמדמים חסידי הזמן, לא כן הוא ואין כאן עונש, ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה, כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא.

[בן מיכאל]

צל"ח מסכת ברכות דף כח עמוד ב
ולהרחיקם מן כת המקובלים, שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות, הזהירם ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים, והוא מקור שממנו מקבלים כל אחד שפעו, והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו, אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים. ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח, בודאי תזכו לחיי עוה"ב, כי אין כאן שום מכשול, ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים עפ"י סודות כמו שמדמים חסידי הזמן, לא כן הוא ואין כאן עונש, ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה, כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא.

הדברים ידועים, ודומים למה שאמר על ה"לשם יחוד" צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם, וכיוצא בזה כתב גם המהרש"ל (שהיה ידוע כמקובל), מה זה משליך על יחסו לקבלה?

[עקביה]

צל"ח מסכת ברכות דף כח עמוד ב
ולהרחיקם מן כת המקובלים, שלא יכוונו בתפלתם רק פירוש המלות, הזהירם ואמר וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, לומר להם שלא יכוונו לשום מדה וספירה רק דעו לפני מי אתם עומדים, והוא מקור שממנו מקבלים כל אחד שפעו, והוא ישפיע לכל מדה נכונה בחסדו ובגבורתו וברחמיו, אבל אתם לא תכוונו רק אליו לבד ולא תדעו דבר רק לפני מי אתם עומדים. ובשביל כך שתשמרו עצמיכם מדרכים המסוכנים ותלכו בדרך בטוח, בודאי תזכו לחיי עוה"ב, כי אין כאן שום מכשול, ולא תדאגו שתקבלו חלילה איזה עונש על שאין אתם מתפללים עפ"י סודות כמו שמדמים חסידי הזמן, לא כן הוא ואין כאן עונש, ואדרבה תקבלו שכר על הפרישה, כי בשביל כך תזכו לחיי עולם הבא.

הדברים ידועים, ודומים למה שאמר על ה"לשם יחוד" צדיקים ילכו בם וחסידים יכשלו בם, וכיוצא בזה כתב גם המהרש"ל (שהיה ידוע כמקובל), מה זה משליך על יחסו לקבלה?

דבריו על הלשם יחוד (שו"ת נוב"י מה"ק יו"ד צג) נוגעים בעיקר לחסידים. דבריו שכאן נראה שנוגעים יותר למקובלים.

[עקביה]

מאמר יפה (לדעתי) של הרב ישעיהו שטיינברגר על קדמות הזוהר.

https://musaf-shabbat.com/2011/05/20/%D ... 4%D7%95-2/

[קו ירוק]

מאמר יפה. לענ"ד הוא משקף את האמת שגדולי האחרונים המתנגדים ראו בזוהר (בניגוד למי שראו בגריסת זוהר תלמוד תורה).
כלומר נכון שהוא נכתב בשלהי תקופת הראשונים, אבל הוא קבלה מגדולי המקובלים עד התנאים ועד משה מסיני, ובראשם רבנו יוסף ג'יקטיליא, שאספו את החכמה המקובלת מדור לדור, ואחריו הועלתה על הכתב.
אז נכון שלא כל מילה שבו היא לשון חז"ל, אבל היא משנת חז"ל בבחינת בע"פ שבבע"פ!

[חרסון]

(בניגוד למי שראו בגריסת זוהר תלמוד תורה).

ראה 'עובדות והנהגות לבית בריסק' ח"א עמ' קנז.

[חבר פורום אוצר החכמה]

זוה''ק.PNG (18.69 KiB) נצפה 9456 פעמים

[מקדש מלך]

זאת מלבד חוסר הקשר בין שאלת קדמות הזוהר, לשאלה האם יש עניין לקרוא בו מבלי להבין (לא קראתי את המאמר, אבל בכל מקרה לא אוכל להבין את הקשר בין הדברים).

[קו ירוק]

לענ"ד הקשר פשוט
לא יודע מה אמר הגרי"ז בשם הגרח"ס. אני יודע שזה לא מקובל בחוגי הליטאים, וכנראה יש דברים בגו, הלא כן, ההסבר לענ"ד הוא כמש"כ?

[חרסון]

למה זה קשור
גם אם הזוהר הוא מילה במילה מדברי רשב"י
עדיין דינו כתושבע"פ שקריאתה בלא הבנה אינה עניין

[קו ירוק]

אכן. וק"ו במה שאינו לשון חז"ל כצורתו, וזו היתה כוונתי, משום שלשון חז"ל כסולת נקיה, וזה לא כך.

[ישא ברכה]

מאמר יפה (לדעתי) של הרב ישעיהו שטיינברגר על קדמות הזוהר.

https://musaf-shabbat.com/2011/05/20/%D ... 4%D7%95-2/

חסום לי. אם תוכל להוריד, תודה רבה.