שמעתי שישנה תשובה של הרב שרירא גאון שבמקומו לא נהגו איסור לגבר להעביר שיער ערווה ושיער בית השחי. האם מישהו מכיר? האם היה למעשה? מה הסברא?
חילכם לאורייתא
וששאלתם המעביר שער בית השחי ובית הערוה שאסרו חכמים במקומות אלו בלבד הוא שאסור אבל שער מקומות אם הוצרך להם לאו או דילמא בין [כיון] שהיה מתקוני נשים הכל אסור ואסור לאדם להעביר שער מעל גופו אם [ואם] הותר להעביר בשאר מקומות מהו שיעביר בכללם בית השחי ובית הערוה שמצינו בתשובות שאלות . . הקדושה שאם העבירו עם שאר שער גופו מותר בקשנו הוראת אדננו ומנהג רבנן ועוד העברת תער על פנים שרי או אסיר שמצינו רבנן שמחמירין.
תשובה. מנהג ישיבות שלנו ממאתים שנה שמעבירין בית השחי ובית הערוה ואין נמנעין והאמור בדברי חכמים לא פליגי בין המעביר אלו בלבד למעביר כל שער גופו אלא כן אנו רואין כי יש הפרש בין תכשיטי נשים ובין הזמנים והמקומות וגם יש בין בגד לבגד הפרש כי כן נהגו כאן שבגדי פשתן ובגדי צמר גפנים אין הנשים לובשות צבועים לפיכך מותר להם ללבוש כמנהג המקום והזמן ואם היה זמן או יש מקום שאין רגילין באלו המותרים גם אלו היו אסורים להם וכן יש כאן מנהג במלבושי נשים ואנשים ובמקומות אחרים מנהג אחר כל מקום האסור כמנהגו והמותר בו כמנהגו כי לא שוים לנו כלי גבר ושמלת אשה אלא לפי המנהגות בהם ובאותם השנים [לא] היה מנהג הגברים להעביר בית השחי ובית הערוה שלהם והיה רואים מי שעושה כן כנשים שהם מתקשטות אלא היו מגדלים שער גופן עד שמגיעין לגדלן מאליו על כן היה אסור להם ואף עד עכשיו יש בערב מי שהם בין בני הערבים בני ישמעאל ובני יקטן ג"כ כי הגבר להעבירו בית השחי ובית והערוה רואים אותו כנשים ואנשי אותם מקומות עכשיו אסור להעביר בית השחי ובית הערוה אבל אנשי מקומות הללו בזמן הזה אין בין האנשים והאנשים הפרש בזה כל כששומעים כי יש הפרש במקומות תמהים מזאת ואומרים הללו בני גבורה וכלנו בעיניהם כנשים לפיכך מותר הדבר עכשיו באלו המקומות וכיוצא בהם התר גמור אין בו חשש כל עיקר וכשהיה לפנינו מ"ר חיים בן מ"ר עבדי' ע"ה שאל מלפנינו זאת וכן השבנוהו ושמח הרבה בתשובתנו ונתקררה דעתו ועשה כן ולא חשש ואף מ"ר יוסף בן אבי זכריא שאל מלפנינו שאלה זו וכן השבנוהו והעברת תער על פנים להשוות צדעים כל זמן שאינו נכנס בראש מותר ואם נכנס בראש חוששין להתיר בו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 225 אורחים