ג' מילי דתמיהי בתורת רבינו הגרעק"א?

[מתפעל]

שמעתי מת"ח אחד שישנה שמועה מפי הגר"א קוטלר זצ"ל,
על הצ"ע של הגרעק"א ברחבי הש"ס, כידוע כל קושיותיו קשות כברזל, אמנם אמר הגאון ר' אהרון שיש ג' קושיות שבהם טעה הגרעק"א.
אותו ת"ח לא זכר מה הם שלושת המקומות שבהם טען רבי אהרן שהגרעק"א טעה.
האם מישהו שמע ויודע פרטים בענין זה?

יישר כח

[איש_ספר]

אוכל לקדמך במעט.
השמועה מיוחסת לר' חיים ולא לרא"ק, ולפיה אמר הגר"ח שג' מקומות תמוהים ברעק"א, חד מסברא, חד ממשנה, וחד?
סברא: מה שהק' רעק"א דלמ"ד עובר ירך אמו - היא וולדה נרבעו, מעתה הבא על אשתו מעוברת יחשב כבא על בתו (וכמדומה שכבר כתבתי כאן דברים נאים מהגרש"מ דיסקין , אמאי לא תמה רעק"א מבא על הזכר. ור"מ כשר העיר שמצינו לענן שר"י שאסר לבוא על אשתו הרה מטעם זה).
דבר נוסף הוא על חידוש רעק"א דמתעסק אינו פטור אלא מקרבן. אבל איני יודע מהיכן הקשה עליו.

שו"מ במסורה שהובא כן מפי הגרי"ד מבוסטון שאמר בשם זקנו הגר"ח שמעולם לא עלתה סברא עקומה ע"ד רעק"א, אכן דבריו בענין בא על אשתו שם תמוהים ביותר מסברא. ע"כ. עי"ש.

[מתפעל]

סתם לא מובן לי, הרי בפחותה מג' שנים לא שמה ביאה.

איפה הגרעק"א הזה?

יישר כח

[יגל]

לא שמה ביאה להתיר?

[איש_ספר]

סתם לא מובן לי, הרי בפחותה מג' שנים לא שמה ביאה.

איפה הגרעק"א הזה?

יישר כח

לא תעלה בדעתך ח"ו שאפשר לתפוס את רעק"א עד כדי כך, עיין בתשובותיו קמא סי' קע"ב ותרו"ץ. וכבר קדם להגר"ח בתפא"י (תמורה פ"ו מ"ה) שהביא קו' רעק"א בשם גדול אחד וסיים ע"ז: כד ניים ושכיב רב אמר להדא מילתא וכו'.

שו"מ כמש"כ דב' המקומות הם בא על בתו ומתעסק, בחידושי המסבי"ר ה"ה הגרי"ד מבוסטון:

ר.jpg (118.38 KiB) נצפה 16513 פעמים

[יאיר]

סתם לא מובן לי, הרי בפחותה מג' שנים לא שמה ביאה.

איפה הגרעק"א הזה?

יישר כח

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... s&page=302 למטה ד.ה ולי (השאלה מתחילה בעמ' 301)
ובמיוחד עיין כאן http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... s&page=304 ד.ה ומה שחקר.

ציון למה שהביא א"ס (ס' קעב): http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... S&page=237

[איש_ספר]

עיין קבא דקשייתא בקו' ו' כעין זה, ושמעתי מידידי הגרד"א מנדלבוים שא"ל הגר"ח קנייבסקי שפ"א הראה לאביו הקהילות יעקב דברי הגאון מקינצק אלו, הפטיר הסטייפלער: אם כך אז אין קב"א.

[מתפעל]

יישר כח לכולם. אז עדיין חסרה לנו הערה נוספת אם אכן אלו השניים. כפי שהבנתי הכוונה היתה דוקא לקושיות של הגרעק"א ובמתעסק אין זו קושיא אלא שיטתו.

מה זה ראשי התיבות: המסבי"ר?

[מתפעל]

עכשיו אני רואה, המסבי"ר, שמהסוף להתחלה זה ר' יוסף בר סולובייצ'יק
ומה זה מ"ה?
מורינו הרב?

[יוסלעפשטיין]

ביבמות פ"ד מ"ב הקשה רע"א דמשכחת ספק דהיבם כנס אותה עשרים יום אחר מיתת בעלה וכו'
וכבר העירו שזו טעות בחשבון דאם תלד לשבעה יעלו ד' חדשים וכ' יום מהכרת העובר ואם תלד לתשעה יעלו ו' חדשים מהכרת העובר

[אליהוא]

לפי פשוטו להנחת הרעק"א שיהי' בזה לתא דבא על אמו, לא יהני מה דהיא פחותה מג"ש,
דהיינו טעמא התם משום דהוי כנותן אצבע בעין, אבל הכא שהיה מעשה ביאה שלם, מה אכפת לן דהיא פחותה מג"ש.

[אליהוא]

וע"ע בהערות לתשו' ר"ש איגר סי' ל' שניסה שם להמתיק קצת קו' הרעק"א, ולא עלה יפה.

[איש_ספר]

עיין קבא דקשייתא בקו' ו' כעין זה, ושמעתי מידידי הגרד"א מנדלבוים שא"ל הגר"ח קנייבסקי שפ"א הראה לאביו הקהילות יעקב דברי הגאון מקינצק אלו, הפטיר הסטייפלער: אם כך אז אין קב"א.

עוד שמעתי ממנו, כי אביו הגאון ר' משה, הרצה לפני הגאון מטשעבין איזה סברא, הטש' חשב מעט ואמר זייער גוט, ומיושב בזה קושית של אבי בכוכב מיעקב. שוב הרהר הטשעבינער ואמר: לא, סברא זו אינה מיושרת, שכן בזה מסתלקת תמיהת רעק"א שהניחה בצע"ג וזה לא יתכן.
כששמע חתנו הגרב"ש שניארסון סיפור זה אמר: רק מי שיודע את גודל הערצתו של מו"ח לאביו הכוכב מיעקב, יבין איזה התבטלות נוראה נאמרה כאן מצד מו"ח לרעק"א.

[מעיין]

שמועה שמעתי, קושית רעק"א קשים כברזל וא"א כלל ליישבם.
מה שאפשר לעשות הוא ללמוד בדרך אחרת.

[יאיר]

שמעתי שפעם בא אדם לתפא"י וביקש הסכמה על ספר שכתב, שבו הצליח ליישב כל קושיות רע"א חוץ מג' מקומות..א"ל התפא"י יודע אתה מדוע רק בג' מקומות לא הצלחת ליישבו? כי רק את ג' קושיות אלו הבנת! וסילקו מעל פניו. היש מכיר מקור למעשה?

[אוצרניק]

ובאותו ענין.
יש דבר תמוה מאוד בגליון הש"ס שבת קי"ב ע"ב וז"ל הגרע"א: שנית לנו סנדל. יש לעיין אמאי לא מייתי ממתני' הקודמת פי"ח מ"ו דכלים וצ"ע.
ובאמת, זוהי קושית התוס' על אתר, וג"כ הניחו בקושיא.
ומהנראה, שהיה לגרע"א סדר חזרה של לימוד גמ' בלא תוס', וגאונותו נטלתו למשניות כלים, ודילגה על התוס' כאן.

[אתנחתא]

מה המשמעות שאי אפשר ליישבם? שאם כן המקורות שעליהם הקשו הקושיא, טעו? הלא זה נוגד כל ההשקפה התורנית. הלא צד השני של האמירה קושיות רע"א אי אפשר ליישבם הוא, בהכרח שהוא צודק ולא המוקשה, והלא לא כך מסתכלים על קושיות.

[רבטוב]

שמעתי שפעם בא אדם לתפא"י וביקש הסכמה על ספר שכתב, שבו הצליח ליישב כל קושיות רע"א חוץ מג' מקומות..א"ל התפא"י יודע אתה מדוע רק בג' מקומות לא הצלחת ליישבו? כי רק את ג' קושיות אלו הבנת! וסילקו מעל פניו. היש מכיר מקור למעשה?

הרב המסבי''ר אמר זה לרח''ד שאוועל כשהוציא לאור ספר לתרץ ''כל'' הצ''ע של גליון רע''א .על מסכתות שבת פסחים ועוד מסכתא חוץ מג' . אמר שכנראה הבין רק את ג' אלו .
שמעתי מהרב שאוועל בעצמו לפני יותר מארבעים שנה .

[מעיין]

מה המשמעות שאי אפשר ליישבם? שאם כן המקורות שעליהם הקשו הקושיא, טעו? הלא זה נוגד כל ההשקפה התורנית. הלא צד השני של האמירה קושיות רע"א אי אפשר ליישבם הוא, בהכרח שהוא צודק ולא המוקשה, והלא לא כך מסתכלים על קושיות.

אנסה ליישב תמיהתך בשמועה שכתבתי בסמוך

שמועה שמעתי, קושית רעק"א קשים כברזל וא"א כלל ליישבם.
מה שאפשר לעשות הוא ללמוד בדרך אחרת.

ובוודאי שהגאון רעק"א ידע מזה שאפשר לתרץ כזה וכזה, וכל קושיתו שהקשה היא רק לכוון את הלומד שגם אחר התירוץ שתנסו לתרץ נשאר קשה, וכמו שכתבו כמה אחרונים אחר תירוצם שמיישבין באיזה סוגי', לשונות כאלו, ומ"מ זה דוחק, וכדומה מן הלשונות.

עוד שמעתי שהחת"ס חתן הרעק"א אמר לבניו יראת שמים תלמדו מזקינכם, ודרך הלימוד תלמדו ממנו.
וכן הוא בחוט המשולש

פ"א בהיותו יושב עם בניו בסעודת צהריים, סיפר להם מגדולת זקינם הק' רבי עקיבא איגר ז"ל, והי' מונה שבחיו מהפלאת חסידותו וקדושתו מפרישותו וענותנותו היתירה משקידתו עה"ת, ועל כל מצוה קלה שאדם דש בעקביו, וברכם שהשי"ת יעזור להם שיהי' בהם ממדותיו, ושאל אותו מר דודי הגאון מהרש"ס ז"ל, אבי הלא שכחת למנות בין שבחיו של זקיני ז"ל עומק חריפותו בלימודו, והשיב לו אבי הקדוש ז"ל "דרך הלימוד תלמדו ממנו כי תלי"ת אני לומד יותר טוב, כי צריכים לידע איך שקלו וטרו ומה אמרו רב ושמואל כשהי' הדין בא לפניהם ואיך היתה נשארת ההלכה ביניהם, זאת נקרא לימוד היטב דאס הייסט לערנען קאננען" עכ"ל

כידוע מדרכו שאמר 'רוב הדוחקים אמת, ורוב הפלפולים שקר' בבחינת שבקיה לקרא דהוא דחיק ומוקים אנפשיה.
והיינו שפעמים מחמת הקושיות מוכרחים ללמוד קצת בדרך אחר מהשקפה הפשוטה, וכל זה כשהוא אמת וקרוב לפשט
וידוע שהי' פוסק הדור, וכל שמעתתא ואגדתא הי' מסודר אצלו להוציא ממנו הלכות, וכמה פעמים ציין בתשובתיו לקטע מן חידושי סוגיות, או אפי' מן חידושים על התורה, אפי' באופן שהם קצת דברים מחודשים.

משא"כ דרך רעק"א, הוא על פי רוב בהגיון הישר בחשבון הסוגי' בלי חידושים, (חוץ ממקומות מועטים, שכתב מערכות בדרך פלפול), ולכן נשאר הרבה בצ"ע.
ויש להרחיב בזה.

וראיתי במעשה איש ל"ז ע' מז שכתב על מש"כ בחוט המשולש

אמר פעם מרן ז"ל להג"ר אלעזר צדוק טורצ'ין זצ"ל, על מה שמובא בס' "חוט המשולש" תולדות מרן החת"ס והגרע"א, שפעם כשדיבר החת"ס עם בניו אודות חותנו זקינם הגרע"א זצ"ל, היה משבח גודל מידותיו וקדושתו וכו' וסיים אולם דרך הלימוד כיצד צריך ללמוד תורה, זאת תלמדו ממני.
ותמה מרן ז"ל וכי לא ידע מרן החת"ס שחותנו הגרע"א יותר חזק ממנו, בדרך הלימוד על דרך הפשט ועומק העיון, אתמהה, אלא אמר מרן החזו"א, יש כאן יסוד גדול כיצד למסור תורה לתלמידים, שרשאין לתת ההרגשה שממנו ילמדו הדרך הנכונה, שעל ידי כך מתקבלים הדברים היטב, ומתיישבים יותר על לב התלמידים.

וכעין זה כ' בקובץ אוצרות הסופר חט"ו ע' עא בשם האדמו"ר מסטריקוב

וצ"ע

ועיין בספר כבוד חכמים, (קרית ספר תשס"ו) (נמצא באוצר) עמוד מ' והלאה, עוד בענין הקושיות מרעק"א, ציטוטים מהרבה גדולים.

[מרחביה]

אזכיר דברי בני רעק"א בהקדמתם לדרו"ח ח"ב:

ואם באמת יעלה ביד מי ליישב על אפני דרך פשט ולתרץ ע"ד אמת שכרו משמים יקח, ולאבינו מאורנו זצוק"ל ודאי יהיה נייח במקום אשר הוא שם בעולם שכולו אמת.

[נוטר הכרמים]

אגב הגרע"א והחת"ס, נזכרתי ששמעתי פעם שיחה נאה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזו היא.

כמה סכלות היא מצד ההונגרים להיתלות רק באילן הגדול החת"ס, ולא העריכו כראוי כלל את הגרע"א, עד כדי כך שבספר חוט המשולש קורא את הגרע"א חותן משה, הרי באמת החת"ס אינו הונגרי כלל, והורתו וגידולו בפפד"מ, ואילו הגרע"א באמת רוב ימיו היה בחבל ארצם בפרידלנד.

[מעיין]

נאה!
אבל לאמיתו של דבר, נכדי החת"ס ורעק"א לחוד, ואנשי אונגארין לחוד.
מה שתולין עצמו אנשי אונגארין באילן גדול החת"ס.
הוא פשוט מאוד, שיהדות אונגארן נחשבו כתלמידיו, והחת"ס כרבן של כל גולת אונגארן.
תלמידיו ותלמידי תלמידיו, תפסו משרות רבנות ברחבי אונגארן, והם היו שרי צבא היוצאים חלוץ למלחמה, בעת החלוקה ממשנאי ד'.

[אתנחתא]

במחילה מה שייך כאן סכלות? הסיבה שנתלו בחת"ס אינה בגלל מקום לידתו אלא בגלל שלפי דעתם הציל את היהדות מול הרפורמה. ובכן מה שייך כאן רעק"א?

[נוטר הכרמים]

במחילה מה שייך כאן סכלות? הסיבה שנתלו בחת"ס אינה בגלל מקום לידתו אלא בגלל שלפי דעתם הציל את היהדות מול הרפורמה. ובכן מה שייך כאן רעק"א?

.

זוהי בדיוק נקודת הסכלות וצמצום המוחין, ועל דא קא בכינא.

רעק"א כבר בזמנו סלל נתיבים חדשים בתורה הק', קושיותיו ודרך לימודו עשו כנפיים בדורו, ועכ"פ בוודאי בדור שאחריו. להתעלם מכל זה כלא היה, להתמקד רק בשמירת החומות, ולעשותו איזה חותן המלך, זה אגרויסע בעלבטישקייט...

[כותב]

אגב הגרע"א והחת"ס, נזכרתי ששעמתי פעם שיחה נאה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזו היא.

כמה סכלות היא מצד ההונגרים להיתלות רק באילן הגדול החת"ס, ולא העריכו כראוי כלל את הגרע"א, עד כדי כך שבספר חוט המשולש קורא את הגרע"א חותן משה, הרי באמת החת"ס אינו הונגרי כלל, והורתו וגידולו בפפד"מ, ואילו הגרע"א באמת רוב ימיו היה בחבל ארצם בפרידלנד.

לדעתי השתמש רבי שלמה סופר בספרו חוט המשולש בלשון 'חותן משה' רק לתפארת המליצה, כידוע לכל הקוראים את ספרו שמשתמש הרבה במליצות. והלא הוא היה נכד הגרעק"א כמו שהיה נכד החת"ס, ומדוע לומר שרצה לגרוע ערך הגרעק"א.

[נוטר הכרמים]

אגב הגרע"א והחת"ס, נזכרתי ששעמתי פעם שיחה נאה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, וזו היא.

כמה סכלות היא מצד ההונגרים להיתלות רק באילן הגדול החת"ס, ולא העריכו כראוי כלל את הגרע"א, עד כדי כך שבספר חוט המשולש קורא את הגרע"א חותן משה, הרי באמת החת"ס אינו הונגרי כלל, והורתו וגידולו בפפד"מ, ואילו הגרע"א באמת רוב ימיו היה בחבל ארצם בפרידלנד.

לדעתי השתמש רבי שלמה סופר בספרו חוט המשולש בלשון 'חותן משה' רק לתפארת המליצה, כידוע לכל הקוראים את ספרו שמשתמש הרבה במליצות. והלא הוא היה נכד הגרעק"א כמו שהיה נכד החת"ס, ומדוע לומר שרצה לגרוע ערך הגרעק"א.

לאו בכוונות עסקינן, אבל זוהי בעצם המשמעות. לסבר את האוזן, תאר לך שתשמע מישהו אומר על ר' איסר זלמן: השווער של ר' אהרן קוטלר.

בר מן דין, הביטוי הנ"ל משקף את הרוח השורר בקהילות הונגריה ובכל הספרות שקמה על מורשת זו, ולא בכדי תמצא עד היום את נכדי החת"ס שוכחים להזכיר שהם גם נכדי הגרע"א...

[מעיין]

יש לראות, שהאשכול לא יסטה מן הענין, והשורה.
זכרו! אנשי אונגארן עשו חלוקה ממרשיעי ברית.
אבל מעולם לא קיים פילוג וחלוקה בין אנשי אונגארן לאנשי ליטא. כולנו בני איש א' נחנו.

[נוטר הכרמים]

יש לראות, שהאשכול לא יסטה מן הענין, והשורה.
זכרו! אנשי אונגארן עשו חלוקה ממרשיעי ברית.
אבל מעולם לא קיים פילוג וחלוקה בין אנשי אונגארן לאנשי ליטא. כולנו בני איש א' נחנו.

.

אמת. אבל לא נראה לי שהשמעת נקודת ביקורת יש בה כדי חלוקה.

אגב, היה ראוי לצטט מהערצת גדולי ליטא כמו בית בריסק למשל, למרן החת"ס, בהזדמנות בס"ד.

[איש_ספר]

במחילה מה שייך כאן סכלות? הסיבה שנתלו בחת"ס אינה בגלל מקום לידתו אלא בגלל שלפי דעתם הציל את היהדות מול הרפורמה. ובכן מה שייך כאן רעק"א?

.

זוהי בדיוק נקודת הסכלות וצמצום המוחין, ועל דא קא בכינא.

רעק"א כבר בזמנו סלל נתיבים חדשים בתורה הק', קושיותיו ודרך לימודו עשו כנפיים בדורו, ועכ"פ בוודאי בדור שאחריו. להתעלם מכל זה כלא היה, להתמקד רק בשמירת החומות, ולעשותו איזה חותן המלך, זה אגרויסע בעלבטישקייט...

במקום להתמודד עם הטיעון המופרך והמקומם הזה, במילותי הדלות, אבחר בזה להביא מכתב אחד של הגאון ר' משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, וכל נבון יבין מדעתו את הקשר הדברים לכאן.

שולזינגר א.jpg (337.58 KiB) נצפה 15906 פעמים

שולינזגר ב.jpg (369.12 KiB) נצפה 15904 פעמים

שוליזנגר ג.jpg (288.81 KiB) נצפה 15894 פעמים

[בור הגולה]

משלו של רבינו איש ספר קולע אל השערה ולא יחטיא: לומר שתורת רעק"א עדיפה על הצלת יהדות הונגריה והעמדתה על מוסדי תורה ויראה, דומה לאמירה שמוטב שיהרגו רבבות יהודים והעיקר שיושלם חיבור הש"ך. ודינו של זה כדינו של זה...

לגוף מכתבו של הגרמ"מ, שמעתי שמופיע באיזה קובץ שביקורתו של הגרמ"ש הובאה לפני הגר"ש אויערבך אליו ייחסו את הסיפור עם הש"ך, והוא מתקנו ומשנהו לגמרי. אבל לא אדע איה מקומו. בטח רבינו אי"ס יוכל להשלים.

-------------

לענין הנידון במכתב הנ"ל, יש לציין להקדמת ס' "דברי רננה", מהג"ר נתן נטע כהנא זצ"ל, והעתקתי לכאן:

דברי רננה.jpg (70.84 KiB) נצפה 15861 פעמים

[אתנחתא]

נוטר,

מטבע הדברים שאישיות שהיא נחשב כמייסד או מגבש ומלכד של תרבות מסויימת, חוג מסויים, קהילה מסויימת, אז האישיות הזאת נהפכת לאישיות-על המאפילה על שאר הדמיות שמסביבה. אישיות הזאת נחשבת כמרכז שהכל מסתובבים סביבו. כך מתנהגת ההיסטוריה. בכלל, הרבים אינם מכירים בניונסים ואצלו ויש הדמיות שהן דמיות מכוננות - הן חזות הכל, היחיד המחונן מסוגל לראות דברים בפורפורציה, ואצלו גם לפעמים הגאון העצום שלא זכה להיות במרכז - גדול מאד אצלו, אבל הרבים אינו מבחין בכאלו דברים, זאת המציאות בכל תרבות ותרבות. למשל, גם אצל הליטאים הרי פשוט שהדמות המכוננת עד לימינו היא הגר"א ולידה כל הדמיות אפילו הגדולות, הענקיות, כמו הקצות, הנתיבות וכן גם רעק"א נמצאות בצל (לא הייתי אומר חלילה מחווירות), כך הדבר אצל יהודי הונגריה. וכי יהודי הונגריה לא מכירים בגדלות רעק"א?

כך הדבר בימינו שיש דמיות ענקיות כמו בבריסק או חזו"א וכיו"ב שנקודת מבטם על כל העולם מתחילה מדמות הזאת וכל הנהרות הולכים אל הים והים אינו מלא. דוק ותשכח.

[אתנחתא]

ר' ליבר מבארידטשוב חי בשנות התק ואילך, עליו ראה ספר נכדו ארץ החיים.

לא הבנתי פשר דברי איש ספר לכאן.

[ישבב הסופר]

גם משפחת ליברזון - פישמן צאצאיו המה, ושומרים על צוואתו זה. אבל גם אני נלאיתי להבין מה הקשר למדובר?

[איש_ספר]

אבל גם אני נלאיתי להבין מה הקשר למדובר?

פשוט מאד: בשניהם יש מגמה לתאר את חשיבות ויקרת תורת רבותינו, ע"י גוזמאות פראיות וסרות טעם. מהסוג שר' י"ב פרידמן אוהב להשתעשע בהם. אותה סוג של חשיבה, שיכולה להניב תובנה לפיה טובים לבני הונגריה מערכותיו של רעק"א יותר מן הטובות שהטיב עמם החתם סופר, יכולה גם להוליד קביעה כי טוב ס"ק בש"ך יותר מחייהם של נהרגים בת"ח ות"ט.
ואם לחשך אדם: אהבת תורה ורוממתה מדברת מגרוני, אף אתה אמור לו: ר' משה מרדכי מכחישך ! ודי בזה.
--------------------
והנה המכתב אותו ביקש בור הגולה - מקובץ מצוף דבש.

uטntitled.jpg (65.72 KiB) נצפה 15792 פעמים

untitled.jpg (58.6 KiB) נצפה 15789 פעמים

[נוטר הכרמים]

הכוני, פצעוני נשאו את רדידי מעלי, שומרי החומות.

כשוך הסערה, אנא שובו וחפשו בדברי היכן נכתבה התובנה כי 'טובים לבני הונגריה מערכותיו של הגרע"א יותר מן הטובות שהטיב עמם החתם סופר' ?

כמדומה, כי זבוב מצא לה, זבוב קצוץ כנפים הרוכב על גבי אברות הנשר הגדול אשר בשמים, ואיכא דאמרי נימא מצא לה, לקשור נימא בנימא לעשות 'מטעמים', (ראה גיטין ז,ב), ואני אנה אני בא?

לא היו דברים מעולם, ואף 'משל' לא היה, לתשומת לבכם איש ספר ובור הגולה הנכבדים.

לא נכתב אלא על ההתעלמות הגמורה, על ההסתרה הכמעט מכוונת, על ההעמדה בצל, ועל כך באו דברי אתנחתא בניחותא, תפוחי זהב במשכיות כסף.

[איש_ספר]

הניסוחים הולכים ומחריפים: העמדה בצל, הסתרה כמעט מכוונת. ובכן הבה נעמיד דברים על דיוקם ואמיתותם.

תמה קרא כת"ר על בני הונגריה וכינם בשם סכלים, על שום ששם החת"ס על לשונם ולא שמו של רעק"א. על אף שנתגדל רוב ימיו בהונגריה (שזה אגב טעות מוחלטת, אבל נניח לה)

על כך השיבוהו תומ"י, כי אין שום יחס בין הונגריה לבין רעק"א. החת"ס היה רבם של כל רבנים ומורים בהונגריה, הכל לרבות הכל נעשה על פיו ומכוחו, ולא יהין איש להרים יד בתורת משה בכל הארץ ההיא, משא"כ רעק"א. נענה כת"ר ואמר כי 'ההתעלמות מקושיותיו של רעק"א ודרך לימודו שעשו להם כנפיים עוד בדורו, והעמדת הכל על משמרת החומות זו בעלבתישקייט גדולה' ועל זה אנו תמהים, מה ענין חשיבות תורתו של רעק"א לכאן? ולמה לייחס לדבר כה פשוט ומובן מבחינה היסטורית, משמעות של חוסר הערכה לתורה ?! תוך כדי הטלת גנאי בבני מדינה שלימה.

או כלך בלשון זו: רעק"א לבני הונגריה הרי הוא כמו הרבה ר' העשיל, ר' יהונתן אייבשיץ, הגר"א, ושאר גאוני ארץ. אבל החת"ס הוא אלופם, הוא מנהלם, הוא ראשם. הוא 'הראש ישיבה שלהם'. ואם בליקוואד יוציאו ספר על הישיבה, יכתבו על ר' איסר זלמן מלצר חותן מרן הגר"א קוטלר, כי שם הוא ביתו ושם נתגדלו תלמידיו ופשוט.

-------------------------


חומר רב על יחס גדולי הדורות לקושיות רעק"א נאסף בספר היקר מאורן של ישראל ח"א פי"ד, 'קשיא להו לרבי', ואי"ה אעלהו לכאן.

[נוטר הכרמים]

לאחר שכבר שמעה אזני ותבן לה את דברי התוכחה המגולה, קבלתי עוד תגובה באישי מאחד מחכמי דמתא, ואני מצטטה בזה.

אני מבני אונגארן מכל הצדדים וגם חבירי בבית מדרשי בארצות הברית וגם מעבר לים מבני בניהם.
וכולא יומא שמעתתא דרעק"א, הבית מאיר, הערוך לנר, בפומיה.

לא ראיתי ולא שמעתי התעלמות כזו!

ומה שנכדו קורא אותו 'חותן משה' לא סבירא לי שמן השם של ביטול והתעלמות הוא זו, ואין אנו אחראין לתרצו, אפשר לא הי' בקי בפוליטיקא של היום, או תירוצים אחרים.

אבל הא וודאי שלהסיק מזה מסקנא שהי' שיטה של התעלמות, ושיישמע מזה, שאכן דנו כך בכובד ראש בעת האסיפות של ההתבדלות, שמשום עת לעשות לד' צריך להתעלם מגדולי אשכנז, ולבטל במחי יד את ההתלות אנשי אונגארן והערצתם המופלגת להחת"ם סופר, גם זה הבל וסכלות לא מעט.

תדע נאמנה שביטול והערצה המופלגת הזו, לא מדעתם חידשו אותם אלא כך קיבלו מרבותיהם והם מרבותיהם, והם שהי' קרובים אל אותם הדורות בוודאי ידעו מה להעלות על נס, ואין זה מסכלות אנשי אונגארן, אלא מקדושתם וקדושת תורתם.

ומה ששמעת מרבך, היא רק שיחה נאה שצריכה לימוד, להבליט את החידוש בדבר שהחת"ס נתגדל באשכנז, ורעק"א הי' רוב ימיו בגליל אונגארן, ומצד אחר צחות בעלמא, להתבדח מאנשי אונגארן, ששגור בפי העולם לאנשים תמימי לב 'אונגארישע נערנים', שיש בו קצת מן האמת כידוע שטבע הארצות שונות, אבל צריכין לדעת האיך לעכל דברים כאלו, ולא להיכשל בלשון הרע, אבל כנראה אתה מאנשי ליטא, שמקבלין את הכל בחומר הדין וכהלכה פסוקה ממרנן ורבנן, עד שאפשר על הגה א' ועל צחות א' לבנות ע"ז גגין ומגדלין.

עוד הפעם, אני לא באתי לקנטר אלא להבהיר הדברים מהשקפת דעתי, ואני מבין אותך גם כן.

[אמרתי אחכמה]

מענין לענין באותו ענין.

האם מישהו יודע, אם יש גדול בישראל, שכינה את החת"ס " רוח אפינו משיח ה' "?

[נוטר הכרמים]

מענין לענין באותו ענין.

האם מישהו יודע, אם יש גדול בישראל, שכינה את החת"ס " רוח אפינו משיח ה' "?

.

לא מצאתי.

ידוע שכך כינה הרמ"א את ר' שלום שכנא, ראה שו"ת הרמ"א סי' כה.

[איש_ספר]

מענין לענין באותו ענין.

האם מישהו יודע, אם יש גדול בישראל, שכינה את החת"ס " רוח אפינו משיח ה' "?

באוצרות הסופר יג עמ' כג, נדפס הספד של תלמידו ר' ישראל איסר טויבער, שכך כותב על רבו.

--------------
בשולי האשכול אעיר שבלא ספק שתלמידי החת"ס שותי מימיו ושנתגדלו על ברכיו, בישיבתו הרמה, הם ובניהם החשיבו את החת"ס כיחיד גם בדורות שלפניו, והאריכות בזה אך למותר. ואפס קצהו תראה בהקדמת נכדו הגאון חתן סופר בהקדמת בית אבות לספרו: ארז בלבנון חד בכמה דורות, אשר לא היה על עפר משלו שיהיה הקדושה והטהרה החכמה ההנהגה והרבצת תורה ויראה באיש אחד מצומדה חרוזים יחד בכל שלימות האפשרי אולי כמה מאות שנה לא היה כמותו בדומה לו... ואמרו גדולים איו היה בימי נביאים וכו'.