תודה על ההפנייה לשפיגל. כעת עיינתי ואכן מביא מקורות קדומים לשימוש ט"ו - בכ"י, מצבות, ומכתבי סוחרים. אם כי חותם את דבריו:
"נמצא כי בתקופה שלפני הדפוס היו בשימוש שלושה ציונים שונים [י"ה, ה"י, ט"ו - פ.ד.] [...] אמנם לאחר המצאת הדפוס דומה שמצאנו באופן מוחלט בכל המקומת רק את הציון ט"ו".
לגבי שימוש ט"ז: "...בדפוסים הראשונים נכתב סימן י"ו. בדפוסים מאוחרים הוחלף ציון זה, ובמקומו נכתב סימן ט"ז".
מביא, בהסתייגות, שתי סברות לשינוי:
א) משלחן מלכים: "מה שציינו ט"ז במקום י"ו נראה משום דהוא לשון צווחה, ועל כן הפכוהו לטובה".
ב) סברא מדיליה: "דומה בעיני שהנמנעים מלכתוב י"ו [...] ההסבר הוא אותו הסבר [...] הציון י"ו מתפרש כשמו של ה'".
בקשר לדיון גבי שם ב"ן, יתכן כי קיימות סיבות נוספות להפיכת האותיות. למשל, ישנו רמז בספירת הבינה ב"ן י"ה (אבל יבואו המקובלים דכאן ויעירוני כי יש להבחין בין ב"ן לב"ן). בנוסף, ישנם צירופי לשון קליטים בספרות הקבלה העושים שימוש ב'ב"ן' בגזרתו הנוכחית, למשל (מזכרון): ע"י בירורים דב"ן עולים מ"ן.