התברר לי שאכן אותו אברך עובד על ההדרת העקידה, אבל אין לזה שום שייכות למכון ירושלים. ואזכיר לטובה מה ששמעתי מאיש רב הפעלים ר"י בוקסבוים זכרונו לברכה, לדבריו במכון ירושלים הוא הקפיד לזווג לעבודה רק מי שיש לו קשר ו"רגש" לאותו בית מדרש אליו שייך הספר, הוא נתן דוגמא, שעל ההדרת ספרי מהר"ם שיק הוא לא יקח אברך ליטאי וכו'.איש_ספר כתב:ראיתי בעבר שמכון ירושלים שוקד על ההדרת החיבור והפקיד אליו אברך נחמד וחביב אבל אחד כזה שאין לו מושג ירוק בספרי מחשבה מכל אסכולה שהיא... ויש לקוות איפוא שימעיט בהערות (שאת סגנון מי לא ישורנה...) ולכה"פ תהיה הדפסה נאה.
תוכן כתב:שמעתי שעוז והדר מתכוננים להוציאו לאור.
ש. ספראי כתב:אך למותר לצטט מאות ספרי קדמונים, אחרונים, ספרי חסידות ודרש, מכל מגזר ושבט, שהביאו את דברי העקידה, חלקם בסדירות.
בשו"ת חות יאיר מתאר את סדר הלימוד בדורות הקדומים, והוא כותב כך: "והנה בדורות הראשונים, לפי מה ששמעתי, היו שומעים ולומדים בבחרותם ספר העקידה, והעקרים, והכוזרי ודוגמתן, מפני שהיה כל מגמתן להשלמת נפשם שהוא האמונה בשרשי הדת, לכן למדו ספרים המדברים וחוקרים בזה".
על מציאות העקידה בכל ארון והדפסותיו הרבים, ניתן להבין מתוככי תשובתו של הגאון המהר"י אסאד זצ"ל, וכך כותב הוא בשו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח כ"ג:
"והנה הראיתיך מקומם, לכן כשיודפסו העקידות החדשים מקרוב , יוכלו לציין כל מאמרים הנ"ל כמו שכתבתי".
בשו"ת התשב"ץ מצטט מדברי רבנו. האברבנאל ציטט מדברי רבנו בספרו על התורה, למרות שלא מזכירו בשמו (וכידוע וכו'...). רבי מנשה בן ישראל מזכירו בספריו . החכם רבי עזריה מן האדומים מביאו בספרו מאירת עינים . המהרש"א הזכיר מספר פעמים את דבריו. רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל, בעל 'שיטה מקובצת', מצטט ומזכיר את דברי העקידה בדרשותיו.
התוספות יו"ט מזכיר את דברי רבנו בפירושו למסכת תמיד. המקובל האלוקי רבי מאיר בן גבאי ז"ל מזכיר מספר פעמים בספרו הנודע עבודת הקודש את דברי רבנו ודן בהם בכבוד גדול .
מרן הבית יוסף זי"ע מזכירו.
הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי". גם רבנו הגר"א ז"ל מזכיר את דברי העקידה בפירושו למשלי.
ב'מבוא לתורת העקידה' שי"ל בקרוב ע"י עוז והדר, תובא בס"ד רשימה חלקית של גדולי עולם שציטטו 'עקידות' בקביעות, או לפעמים.
קראתי לאחרונה כמה שיחות של ר' משה שפירא, המבוססים בחלקם על העקידה, קטעי רעיונות שלמים.
הרבי מטשרנוביל שליט"א, למשל, מצטט בטישים שלו 'עקידות' בקביעות, ולענ"ד הרבה מתורת החסידות בנויה על רעיונות שלו, שאת חלקם כולנו מכירים מבלי לדעת שהעקידה חידשם.
הרב איש ספר, המודאג מההערות שיכתבו על העקידה, יכול להיות רגוע. לא יהיו הערות על העקידה, אלא רק מראי מקומות.
ש. ספראי כתב:ספר העקידה אמור לצאת במהלך השנה בה' כרכים מפוארים, באותיות ברורות, מחולק לקטעים, בתוספת אלפי מקורות.
ללא הערות, אלא עם אלפי כותרות משנה. בתוספת מבוא נרחב לתורת העקידה, חייו ומשנתו.
ע"י עוז והדר.
ש. ספראי כתב:הרמ"א מצטט מדברי רבנו בספרו 'תורת העולה' כמאה פעמים, כמעט בכל עמוד בספרו. נראה שהרמ"א הכיר וידע את ספר העקידה לפני ולפנים . בספרו כותב הרמ"א לגבי עניין המנורה: "ואביא תחילה דברי בעל העקידה, שנתן טוב טעם ודעת בכל חלקיה לאורך ולגובה, כאשר תראה פרשת תרומה שער תשע וארבעים. ואכתוב לך בקצרה כוונתו, אף על פי שהוא האריך בה מאוד. ובמק"א כתב הרמ"א: "וכבר האריכו המפרשים ובפרט בעל העקידה כתב טוב טעם בזה, ואקח גם כן מן הבא בידי".
ודומה שמשם הועתק בפרי מגדים בפתיחה להלכות ברכות [או"ח טרם סימן ר"ב]גם הרב בעל העקידה בפירושו לחומש האריך בטעם הדבר.
ש. ספראי כתב:בנוגע לטעויות בגוף העקידה גופא בעוז והדר, אין לי מושג בזה. ידוע לי שעבד ע"ז צוות רציני שנים רבות. כמדו' אברכים ירושלמים.
ש. ספראי כתב:קשה להכחיש את החי. כותב שיחותיו הרשמי של הרבי מטשרנוביל שואלני בקביעות היכן העקידה כאן והיכן העקידה שם, כיון שהרבי מזכירם רבות בשיחותיו.
אולי כוונתך לטשרנובלר' אשדוד, או שישנם עוד אדמורים בשם זה. אינני מכיר.
אינני מכיר את ס' תולדות י"י אלא רק מקופיא. כוונתי שרעיונות חסידיים רבים ששמעתי מקורם שם. אגב, במבוא לעקידה מוזכר התולדות.
בנוגע לטעויות בגוף העקידה גופא בעוז והדר, אין לי מושג בזה. ידוע לי שעבד ע"ז צוות רציני שנים רבות. כמדו' אברכים ירושלמים.
א. חיים כתב:רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?
גימפעל כתב:א. חיים כתב:רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?
כמו שכתבת 'עוז והדר' הפך ממכון תורני לבית דפוס, ועיקר ההתמחות שלהם כיום היא בגרפיקה נאה ובדפוס מושך את העין, וכן ספר זה אכן הודפס בקנקן נאה וחדש, ולגבי המכירות ספר זה הוא יותר זול מהסט המתחרה שקיים היום בשוק הספרים.
א. חיים כתב:רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
האם מישהו יכול להפנות אותי לאיזה ספר \ מאמר או מה שיהי', שיכול לסייע בהבנת המושגים שבעקידה ? האם מי שלא למד תורות אלו צריך ללמוד הרבה בשביל להבין מושגים אלו ?
א. חיים כתב:רכשתי את ספר העקידה בהוצאה החדשה. אלא שלצערי, מחוץ להדפסה הנאה (וגם זה דבר חשוב) - אין הוצאה זו מוסיפה כלום למי שרוצה להבין את הספר. והוא נשאר - לאנשים כערכי - ספר חתום כמעט לגמרי.
אפשר להעריך, שמערכת עוז והדר הדפיסו ספר זה, כמו את כל ספריהם - עבור הציבור הרחב. והנסיון הרב שיש להם במכירות, גרם להם להעריך, שספר זה יימכר טוב בציבור זה. לפי זה אפשר להגדיר את הוצאת הספר - כהוצאה שמיועדת ביודעין לארון הספרים נטו.
ארי שבחבורה כתב:ומה שעצוב זה שהמהדורה הזו נועלת דלת בפני אלו שכן יכלו לההדיר את ה'עקידה' כמו שצריך עם ביאור מוצלח.
גימפעל כתב:ארי שבחבורה כתב:ומה שעצוב זה שהמהדורה הזו נועלת דלת בפני אלו שכן יכלו לההדיר את ה'עקידה' כמו שצריך עם ביאור מוצלח.
היינו טעמא דמגילה והיינו טעמא דשופר,
מאותו טעם שלא איכפת למנהלי המכון מהספרים אלא מהמצלצלים שיתלשלשו לכיסם, שמצידם היו מוכרים עגבניות אם היה יותר רווחי, לכן גם אינם מהדירים כמו שצריך, ולכן גם לא איכפת להם שאחרים לא יהדירו.
ברקים רב כתב:אם רק ההדירו בלבד בלי ביאור, אז מה גריעותא יש בעבודתם? אדרבה, טוב עשו. ולמה הם סוגרים דלת בפני אחרים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 286 אורחים