נא שגבם מאוצר - בקשת קבצים מאוצר החכמה

[מה שנכון נכון]

אני זקוק לרשימת ההפטרות בסוף כרך י' של האנציקלופדיה התלמודית (אינו באוצר המקוון ולא בפרויקט השו"ת המקוון)

בבקשה ממכם....

רשימת ההפטרות.pdf

(1.27 MiB) הורד 778 פעמים

[לוצאטי]

אני זקוק ל-שנה בשנה תשנ"א, מאמר של הרב רבינוביץ על זמן השקיעה וכניסת השבת, עמ' 244 ואילך.

שנה בשנה - תשנא.pdf

תודה תודה

[פלגינן]

פיוטי יניי, א, עמ' 387 - ואת העמודים לפני ואחרי - פיוט שלם.
תודה

[מרדכי וינטרויב]

אני זקוק לרשימת ההפטרות בסוף כרך י' של האנציקלופדיה התלמודית (אינו באוצר המקוון ולא בפרויקט השו"ת המקוון)

בבקשה ממכם....

רשימת ההפטרות.pdf

תודה רבה

[ארזי ביתר]

פיוטי יניי, א, עמ' 387 - ואת העמודים לפני ואחרי - פיוט שלם.
תודה

העמוד האחרון לא סרוק טוב.

PrintPDF.pdf

(1.21 MiB) הורד 326 פעמים

[פלגינן]

פיוטי יניי, א, עמ' 387 - ואת העמודים לפני ואחרי - פיוט שלם.
תודה

העמוד האחרון לא סרוק טוב.

PrintPDF.pdf

יישר כח גדול. אך לצערי זה לא שם.
מצאתי הפנייה למילים בפיוט: "כי ברית שמונה כחרב בצוואר" (פיוטי יניי, א, עמ' 387)
האם יתכן שמדובר על מקום אחר?

בכל מקרה בחיפוש במקוון אני מוצא את המילים האלו בחלקן ב'הלכה ואגדה בפיוטי יניי' עמ' 350 בעמ' התכנה. אם יש שם את כל הקטע בשלמות, אשמח מאוד לקבלו.

[ארזי ביתר]

פיוטי יניי, א, עמ' 387 - ואת העמודים לפני ואחרי - פיוט שלם.
תודה

העמוד האחרון לא סרוק טוב.

PrintPDF.pdf

יישר כח גדול. אך לצערי זה לא שם.
מצאתי הפנייה למילים בפיוט: "כי ברית שמונה כחרב בצוואר" (פיוטי יניי, א, עמ' 387)
האם יתכן שמדובר על מקום אחר?

בכל מקרה בחיפוש במקוון אני מוצא את המילים האלו בחלקן ב'הלכה ואגדה בפיוטי יניי' עמ' 350 בעמ' התכנה. אם יש שם את כל הקטע בשלמות, אשמח מאוד לקבלו.

זה ספר מאוד מאוד מסובך. קשה לי למצוא שם את הקטע בשלמות.

אולי משנ"נ או אמא"ח יצליחו למלא את מבוקשך. מתנצל.

[השקדן]

אוד מאוד למי שיעלה את מאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג מכאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143995&

[מה שנכון נכון]

פיוטי יניי, א, עמ' 387 - ואת העמודים לפני ואחרי - פיוט שלם.
תודה

העמוד האחרון לא סרוק טוב.

PrintPDF.pdf

יישר כח גדול. אך לצערי זה לא שם.
מצאתי הפנייה למילים בפיוט: "כי ברית שמונה כחרב בצוואר" (פיוטי יניי, א, עמ' 387)
האם יתכן שמדובר על מקום אחר?

בכל מקרה בחיפוש במקוון אני מוצא את המילים האלו בחלקן ב'הלכה ואגדה בפיוטי יניי' עמ' 350 בעמ' התכנה. אם יש שם את כל הקטע בשלמות, אשמח מאוד לקבלו.

ראה כאן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=149

[פלגינן]

מצאתי הפנייה למילים בפיוט: "כי ברית שמונה כחרב בצוואר" (פיוטי יניי, א, עמ' 387)
האם יתכן שמדובר על מקום אחר?

בכל מקרה בחיפוש במקוון אני מוצא את המילים האלו בחלקן ב'הלכה ואגדה בפיוטי יניי' עמ' 350 בעמ' התכנה. אם יש שם את כל הקטע בשלמות, אשמח מאוד לקבלו.

ראה כאן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=149

הפלא ופלא. חיפשתי שם והתכנה לא מצאה לי. אני מודה לך מאוד!
מכל מקום זה מצויין כמקור לעצם הפיוט, אך תוך הדברים אני שם לב שיש שפירשו זאת שהמילה כקרבן כידוע מחז"ל, וממה שהצלחתי להציץ במקוון ב'הלכה ואגדה בפיוטי יניי' הוא מפרש זאת אחרת, שהמתרשל במילה מתחייב בנפשו = חרב. ולכן כאמור, אשמח לקבל את העמודים הרלוונטיים.
יישר כח גדול!

[מה שנכון נכון]

הלכה ואגדה בפיוטי יניי.PDF

(498.74 KiB) הורד 320 פעמים

[אמרתי אחכמה]

אוד מאוד למי שיעלה את מאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג מכאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?143995&

הרב זלמן נחמיה גולדברג - לפשר המחלוקות שבתלמוד.pdf

(1.51 MiB) הורד 442 פעמים

[פלגינן]

הלכה ואגדה בפיוטי יניי.PDF

תודה רבה!!

[בני ברקי]

בבקשה סימן כ"ז מהספר כנסת אברהם מצוות ומועדים(פרבשטיין)

[ישועה בקרוב]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4010133730

עמ' 65-85.

תודה רבה!

[ארזי ביתר]

בבקשה סימן כ"ז מהספר כנסת אברהם מצוות ומועדים(פרבשטיין)

כנסת אברהם - סימן כז.pdf

(6.26 MiB) הורד 283 פעמים

[ארזי ביתר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155475&$201604010133730

עמ' 65-85.

תודה רבה!

אין מחלוקת במציאות.pdf

(1.6 MiB) הורד 303 פעמים

[ישועה בקרוב]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155475&$201604010133730

עמ' 65-85.

תודה רבה!

אין מחלוקת במציאות.pdf

ארזי,

תודה רבה, אך הורדת לי רק ארבעה עמ' ראשונים, אני במתח עוד להמשך ההורדה...

[ארזי ביתר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?155475&$201604010133730

עמ' 65-85.

תודה רבה!

הקובץ המצורף אין מחלוקת במציאות.pdf לא זמין יותר.

ארזי,

תודה רבה, אך הורדת לי רק ארבעה עמ' ראשונים, אני במתח עוד להמשך ההורדה...

אין מחלוקת במציאות.pdf

(7.87 MiB) הורד 309 פעמים

[אשי ישראל]

א. האם יש ברשת או באוצר גליונות 'עלים לתרופה'? אני צריך את הגליונות של י' אדר א' תשע"ו ואילך.

[לעומקו של דבר]

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג' תשובה ל"ג
(משום מה דווקא חלק זה אין בהיברובוקס)
יש"כ

[פלגינן]

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג' תשובה ל"ג
(משום מה דווקא חלק זה אין בהיברובוקס)
יש"כ

מבר אילן:

בענין יין דקידוש ומיני מזונות שנוהגין הרבה לאכול קודם הסעודה אם יכול לסמוך לכתחלה על בה"מ דאחר הסעודה, וכן בשתה יין בימות החול קודם הסעודה י"ג תמוז תש"ל. מע"כ ידידי הרב הגאון מהר"ר חיים אלעזר פריעדמאן שליט"א.

הנה בדבר אלו הטועמין בשחרית שבת אחר קידוש מיני מזונות ונוטלין תיכף להסעודה אם צריך לברך ברכה אחרונה או בה"מ פוטרתו, יש איזה חלוקים דבפרפרת וכן כיסנין ודאי איתא במ"ב סימן קע"ו סק"ב, דאיכא פלוגתא דלדעה ראשונה באכלן לתענוג או להשביע קצת צריך לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה, ולדעה שניה אם דעתו לאכול מיני מזונות גם בתוך הסעודה נחשבת לאכילה אחת ויכול אף לכתחלה לסמוך על בהמ"ז שיברך אחר הסעודה. אך מסיק המ"ב דיצטרך לכוין להדיא בבה"מ לפטור גם מה שאכל מקודם הסעודה. ומדמה זה להא דבאבן העוזר סימן ר"ח סעיף י"ז באכל דייסא אחר הסעודה דהיינו אחר שמשך ידו מן הפת שאז מחוייב לברך לפניו ולאחריו, שמחדש שם דיוצא כשיברך בהמ"ז דעדיף מתמרים, ומש"כ בתר"י בשם רבני צרפת דאין דייסא נפטר בבה"מ הוא בלא נתכוין לפטור הדייסא, שלכן סובר המ"ב דכן הוא במיני מזונות שאכל קודם הסעודה ואכלם גם בתוך הסעודה שסובר דעה שניה דנפטר בבהמ"ז שצריך לכוין לפטור מה שאכל מקודם. ולע"ד לא דמי כלל דהתם כשאכל הדייסא אחר שמשך ידו מהפת הא אין שייך כלל להסעודה, ויש דסברי שאף על פת צריך ליטול ידיו ולברך המוציא, עיין /או"ח/ בסימן קע"ט, והוי הנידון רק דיפטר בבה"מ שיברך על הפת גם על הדייסא, דאם היה אוכל פת להסוברים דצריך לברך המוציא ולאחר שנטל ידיו לבהמ"ז שלכו"ע להמתירין שיאכל עוד פת הוא דוקא בברכת המוציא, היה נפטר בבה"מ אחד על שתי הסעודות, סובר אבן העוזר שכיון שהדייסא אינו שייך להסעודה וצריך לברך ביחוד עליה אף ששייך שיפטר גם בבה"מ, לא נפטר בבה"מ שמברך על הפת גם על הדייסא אלא כשנתכוין לפוטרה, דל"ד לאכל פת אחר גמר סעודה לכל אחד כדאית לו שנפטר אף בלא כוונה בפירוש דהרי לכתחלה צריך לעשות כן, אבל בדייסא אחר גמר הסעודה לא שייך זה, דהרי דין לכתחלה שלה הוא במעין שלש דוקא כדאיתא בסימן קע"ז סעיף ב' /או"ח/ והוא אף בדייסא וכה"ג, שלכן אם רוצה לפוטרן בבה"מ כדין הדיעבד צריך כוונה בפירוש ע"ז. וכמפורש זה בלשון אבן העוזר שכתב וכן אם בירך בה"מ ולא כיוון בפירוש לפטור גם הדייסא להדיא אז צריך לברך אחר הדייסא משום דלכתחלה צריך לעשות כתיקון חז"ל, וכדהביא ראיה מברכת שהכל דאף דעל כולם אם בירך שהכל יצא הוא דוקא בנתכוין בפירוש מאחר שלכתחלה אין לעשות כן. וא"כ הכא דאכל קודם הסעודה שלדעה שניה כשאכל ממנו גם בתוך הסעודה נחשבת לאכילה אחת, ויכול מטעם זה אף לכתחלה לסמוך על בה"מ שיברך אחר אכילתו על הפת אין טעם להצריך שיכוין בפירוש. וצ"ע כוונת המ"ב בהדמיון להא דאבן העוזר, רק לחומרא בעלמא מדמה להצריך לכוין בפירוש אבל בדיעבד גם המ"ב יסבור שיצא אף בבירך סתמא אף שבהדייסא דאחר הסעודה גם לא יצא אף בדיעבד כשלא נתכוין בפירוש גם על הדייסא לאהעו"ז.

ואם הוא באופן שעל המין כיסנין שיאכל בתוך הסעודה יצטרך לברך עליהם, ואוכל גם קודם הסעודה מין כיסנין ויפטור מברכה ראשונה גם מה שיאכל ממנו בתוך הסעודה, מסיק המ"ב שלכו"ע נפטרין הכל בבהמ"ז, וכוונתו אף לדעה ראשונה שלא פליג אדעה שניה אלא כשמה שאוכל בתוך הסעודה לא צריך לכלום למה שאכל קודם הסעודה דהם נפטרו בברכת הפת, דדעה שניה סובר שבזה לבד שאכל ממנו קודם אכילה ובתוך האכילה נחשבו כאכילה אחת השייך כולו להסעודה, ודעה ראשונה סובר שבזה לבד אין להם שייכות זל"ז ולכן מה שאכל קודם הסעודה לא שייך להאכילה שבהסעודה שלכן צריך לכתחלה לברך ברכת מעין שלש קודם הסעודה, אבל כשהאכילה שבתוך הסעודה הוצרך להאכילה שקודם הסעודה נחשב אכילה אחת ונחשבו בשביל אלו שאכל בתוך הסעודה גם אלו שאכל קודם הסעודה שהם שייכין להסעודה. ואף שלא ברור כל כך בסברא אלא כשכל אכילתו קודם הסעודה היתה כדי לפטור את מה שיאכל בתוך הסעודה, דנמצא דמה שאכל קודם הסעודה היה אך ורק בשביל האכילה דבתוך הסעודה הוא ודאי שייך להסעודה, אבל כשאכילתו היתה לרצון האכילה אז קודם הסעודה רק שממילא נפטרו גם אותם שיאכל בתוך הסעודה אין בזה טעם כל כך להחשיב גם אלו שקודם הסעודה ששייך להסעודה. אבל מ"מ מסתימת הדברים משמע שאף בכה"ג סובר המ"ב שנפטרין הכל בבה"מ, וגם אף לסמוך לכתחלה על בהמ"ז.

אך למש"כ המ"ב דבלא בירך עד אחר שבירך בהמ"ז נפטר בבה"מ גם לדעה ראשונה, משום דדייסא וכל מיני מזונות עדיפי מתמרים כהאחרונים שהסכימו לדינא שלא כהמחבר /או"ח/ בסימן ר"ח סעיף י"ז כדכתב שם בס"ק ע"ה, הרי נמצא בהכרח שאם יצטרך לברך על מה שיאכל מהכיסנין בתוך הסעודה אין לו לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה כדי שלא לגרום ברכה שאינה צריכה למה שיאכל בתוך הסעודה, ובפרט אם הם דברים שהם במחלוקת אם מברכין עליהם בתוך הסעודה, שלא יוכל לאוכלם כלל כשיברך ברכה אחרונה על מה שאכל קודם הסעודה, ונמצא שהנידון הוא רק דלאחר הסעודה ואכילת הכיסנין שבתוכה יברך לדעה ראשונה ברכה אחרונה תחלה ואח"כ יברך בה"מ, סובר המ"ב שפיר דזה גופיה שאינו יכול לברך ברכה אחרונה אלא עד אחר הסעודה עושה שהוא שייך להסעודה ויכול לסמוך לכתחלה על בה"מ, אף שבאכל דייסא אחר הסעודה משמע מאהעו"ז דלכתחלה יברך ברכה אחרונה קודם בהמ"ז ורק בדיעבד כשנתכוין לפטור גם הדייסא נפטר, מ"מ באכל קודם הסעודה ולא היה יכול לברך קודם כדי שיוכל לאכול הכיסנין בתוך הסעודה בלא ברכה יכול לסמוך לכתחלה על בהמ"ז.

ובאכל לעקאך וקיכלאך קודם הסעודה שברוב הפעמים הם המינים שאוכלין אחר קידוש, כתב המ"ב שם דנכון יותר שאף לדעה ראשונה לא יברך עליהם ברכה אחרונה קודם הסעודה אלא יפטרנו בבה"מ אף שלא יאכל כלום ממנו בתוך הסעודה, מטעם דכתב בבאור הלכה דסובר דרק מדין ספק נותנין עליהם דין פת כיסנין ורק מספק נפטר במעין שלש, לכן טוב יותר לכו"ע לסמוך ליפטר בבה"מ. אבל לכאורה הספק שכתב הב"י /או"ח/ בסימן קס"ח אינו אלא על עיסה שנילושה במעט דבש ומעט תבלין כמפורש בב"י, שזה הא פסק הרמ"א שם בסעיף ז' שהוא פת גמור אבל כשיש בהם הרבה דבש ומיני מתיקה שקורין לעקאך שכתב הרמ"א שזהו פת בכיסנין הוא בדין ודאי ולא ספק, וכן משמע בט"ז שם /או"ח סי' קס"ח/ סק"ז ובהגר"א, והט"ז כתב על מש"כ הב"ח בשם מהרש"ל דגם על לעקאך אין לברך במ"מ, אא"כ התבלין והדבש עיקר מקמח מעט הם דברי יחיד, וא"כ הם ודאי פת כיסנין. אך אולי ראה המ"ב לחוש גם למהרש"ל דלא כהטורי זהב מחמת שהב"ח הביא עוד אחרונים שהחמירו בזה. אבל מיני הקייקס שבמדינתנו ודאי גם למהרש"ל והב"ח ודעימייהו יודו שהם ודאי כיסנין, דהרי הצוקער והביצים והשמן הוא כמעט מרובה מן הקמח, שלכן הם בדין כיסנין ודאי שלהמ"ב איכא שני דעות באם אכל מהם גם בתוך הסעודה ולא הכריע, וכשלא יאכל תוך הסעודה סובר המ"ב שלכו"ע יברך ברכה אחרונה קודם הסעודה, ובאם צריך במה שיאכל תוך הסעודה ליפטר בהברכה שבירך על מה שאכל קודם הסעודה סובר המ"ב שלכו"ע לא יברך ברכה אחרונה אלא יכוין לפטור אותם בבה"מ, ולמה שכתבתי אין צורך לכוין בפירוש אבל ראוי להחמיר כדכתב המ"ב. ובדיעבד סובר המ"ב שאף שלא אכל מהם בתוך הסעודה נפטר בבה"מ, אבל בזה צריך להחמיר שיכוין בפירוש לפטור מה שאכל מהקייקס אחר הקידוש קודם הסעודה מאחר שלכתחלה היה צריך לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה, לסברת המ"ב בשעה"צ סימן ר"ח אות ע"ה דלאהעו"ז שצריך לכוין בפירוש על הדייסא שאכל אחר הסעודה כ"ש שצריך לכוין בפירוש על מה שאכל קודם הסעודה עיין שם.

אבל לסברתו הא הקשה בשעה"צ שם מהר"ן פ' ערבי פסחים שאיירי בדייסא שאכל קודם הסעודה, שהרי קאי על בעה"מ שאיירי לענין השתי כוסות יין בליל פסח ששותין קודם הסעודה שבה"מ פוטר אותן, וע"ז כתב הר"ן שלא אמרו הגאונים שברכת שלש פוטרת מעין שלש אלא בדברים של מזון כדייסא וחביץ קידרא, הרי סובר הר"ן שבה"מ פוטר הדייסא שלפני הסעודה והוא אף בסתמא עיין שם שנשאר בשביל קושיא זו צ"ע לדינא. ולכאורה הכ"ש לא מובן דאפשר לא דמי דמה שאכל אחר שמשך ידו מן הפת שלענין המציאות ג"כ לא שייך מה שאכל אז להסעודה דאף כשיאכל פת אחר זה נמי הוא סעודה אחרת, והנידון הוא רק ליפטר בבה"מ אחד על שני הדברים שבזה כיון שלכתחלה הוא דין דעל דייסא צריך ברכה מעין שלש לא נפטר בסתמא בבה"מ שאינו כהתקנה, אבל בדייסא שלפני המזון והיה דעתו לאכול אח"כ כהא דב' הכוסות של פסח דקודם הסעודה, דבפת כה"ג באם עבר ואכל פת קודם הסעודה בשוגג ואף במזיד ואח"כ נטל ידיו ובירך המוציא על פת אחר, הרי ודאי לענין המציאות הוי הפת שאכל קודם הנטילה וברכת המוציא ג"כ מאותה הסעודה וכשיברך בה"מ לא יתחשב שבה"מ אחד פטר שתי סעודות, אלא שפטר סעודה אחת, דהא ודאי סעודה אחת הם מתחלת אכילתו אף מה שאכל קודם הנטילה והמוציא, וא"כ הרי דייסא שאכל נמי יש להחשיב לענין המציאות התחלת אכילתו מהדייסא שאכלה קודם הנטילה והמוציא וזה היה בהיתר גמור, לכן נהי שמצד חשיבות אכילה דאותה סעודה לפטור מברכות על מה שיאכל באמצע הסעודה הוא רק מברכת המוציא ומצד זה יש לו לכתחלה לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה, עכ"פ לענין דיעבד מאחר שיוצאין על דייסא גם בבה"מ, נפטר בבה"מ שעל הפת גם על הדייסא אף בסתמא דהא הבה"מ הוא ברכה על מה שאכל בהסעודה לא רק על הפת, וגם דייסא זו שאכל קודם הנטילה וברכת המוציא הרי היא בכלל אכילתו בסעודה זו מאחר שלענין המציאות גם הדייסא הוא מהאכילה דסעודה זו, וא"כ לא קשה מהר"ן על אבהעו"ז ושניהם הוא כדינא.

אך יש להקשות לא מצד הכ"ש שזה אדרבה תמוה איזה כ"ש הוא וצ"ע בכוונת המ"ב בהכ"ש, אלא מהראיה דברכת שהכל שהביא אהעו"ז דזה שייך לכל מקום שרק בדיעבד יוצאין שיש להצריך כוונה בפירוש לצאת במה שרק בדיעבד יוצאין, אבל אפשר דשאני ברכת שהכל שליכא צרוף מצד הדברים שאכל למה שיאכל, אבל בדברים שכבר אכלם להשביע בכל מידי דזיין הוא שייך לענין זה, וגם יותר מזה איכא צרוף להו מצד החיוב לברך שכבר נתחייב מאחר שהוא ברכה אחר האכילה שלא כתחלת האכילה שליכא הכרח לאוכלם ולברך עליהם, עדיף מברכת שהכל ולא הביא הראיה אלא לרוחא דמילתא. ולפי זה אפשר אין צורך לכוין לצאת בפירוש, אבל יש להחמיר לכוין לצאת עכ"פ כיון שסובר כן המ"ב אבל הוא חומרא בעלמא לא מעצם הדין.

ובמחלוקת שתי הדעות שבמ"ב לא הכריע אך בשעה"צ אות ה' נוטה לדעה ראשונה שצריך לברך ברכה אחרונה, אף שהכ"ש שכתב אינו מובן למה שכתבתי מ"מ לדינא יש עכ"פ לברך ברכה אחרונה קודם הסעודה לכתחלה כמו שנוטה בשעה"צ, דכיון דליכא בזה משום ברכה יתירה שאינה צריכה עדיף לן להחמיר לברך ברכה אחרונה לצאת דעה הראשונה. ונמצא שלדינא הוא כדכתב כתר"ה אף שלא פשוט כל כך.

ובאם אכל פרפראות להמשיך הלב לאכילה ולפתוח הבני מעים, מסיק המ"ב שם /או"ח סי' קע"ו/ דאין לברך עליהם ברכה אחרונה דהם שייכין להסעודה ונפטרין בבה"מ, ודלא כהד"מ שכתב דדברי הרא"ש הם דוקא כשבאין לאחר המוציא. ופלא שבשעה"צ /או"ח סי' קע"ו/ אות ט' שכתב שיש הרבה חולקין על הרא"ש אף לענין יין דגריר ומחמת זה כתב שטוב לכתחלה ליזהר לאכול פחות מכזית, לא הזכיר הא דהד"מ שאף להרא"ש צריך לברך ברכה אחרונה.

ודברי הד"מ תמוהין מאד. ומה שרוצה כתר"ה לומר דמה שאיירי הרא"ש על דברי הרי"ף שהם הכוסות דפסח ששותין במקום הסעודה, דאף כוס של הגדה הוא במקום הסעודה דהא הגדה אומרים במקום שהמצות מונחין, שלכן נחשבים מהסעודה, וכוונת הד"מ הוא שיין בימי החול ששתה קודם הסעודה וכן הפרפראות שג"כ סובר הרא"ש דנפטרין בבה"מ הוא דוקא כשבאו אחר המוציא, פשוט שאין לומר כן דהא הרא"ש כתב אף על שנפטר על ב' הכוסות שבפסח בבה"מ, שהוא כיון שבא לפתוח בני מעים ולהמשיך אדם לתאות אכילה, הרי מצד זה שהם כוס של קידוש וכוס של הגדה שצריכין להיות במקום סעודה סובר שלא היו נפטרין בבה"מ, אלא משום שפותחין בני מעים וממשיכין אדם לתאות אכילה נפטרין, ואף שלא באו בשביל זה דהא באו רק למצוה דחייבו רבנן לשתות ד' כוסות בפסח, מ"מ כיון ששתיה זו עושה לפתוח בני מעים אף שלא נתכוין בשתייתו לזה בכלל הסעודה הן. וכמפורש זה בק"נ /פסחים פ"י/ סימן ד' אות ס' שכתב על כוס יין של קידוש והבדלה כשהוא קודם המזון דא"צ לברך ברכה אחרונה דבה"מ פוטרתן דהוא משום שטובים לפתוח בני מעים, ומסיק והכא נמי אף על פי שאינו שותה להנאתו דהא כוס של חובה הוא, היינו דהוקשה לו הא אינו שותה בשביל התועלת לפתיחת בני מעים לאכילה אלא רק לחובה דקידוש והבדלה, ומתרץ מ"מ איהו מילתיה דידיה עביד, היינו דאף שלא נתכוין לזה מ"מ כיון שעכ"פ היין דידיה עביד שפותח בני מעים הם בכלל הסעודה, הרי מפורש בק"נ שליכא מעלה בזה שהוא כוס של קידוש אלא רק משום דאיהו דידיה עביד לפתוח בני מעים. ואף שאפשר שרק בכוס של הבדלה שנמי כתב הרא"ש דנפטר בבה"מ הוקשה להק"נ משום דא"צ במקום סעודה, לא משמע כן מדלא כתב בפירוש שרק על כוס הבדלה הוא מקשה, אלא ודאי שבשביל שצריך הקידוש להיות במקום סעודה לא היה נפטר בבה"מ אלא משום דמועיל לפתוח בני מעים דלכן היתה הקושיא גם על כוס של קידוש כמו על של הבדלה ותירץ על תרוייהו משום דעכ"פ היין דידיה עביד שפותח הבני מעים.

אבל אף שהק"נ סובר דגם בהבדלה נפטר בבה"מ לכתחלה אף כשאין לו יין לתוך הסעודה ודייק כן מלשון הרא"ש בסוף סימן ד' עיין שם, מ"מ הטור מחלק להרא"ש בין קידוש להבדלה, דבסוף סימן ער"ב /או"ח/ הביא מהרא"ש שנפטר מברכה אחרונה דעל כוס של קידוש בבה"מ אף שלא יהיה לו יין לתוך הסעודה ולבה"מ, מטעם דהיין בא להמשיך האדם לתאות המאכל, ובסימן רצ"ט /או"ח/ בכוס של הבדלה כתב שדוקא כשיהיה לו יין בתוך המזון פוטר בברכת בפה"ג שעל כוס הבדלה גם את היין שבתוך המזון ואז א"צ לברך ברכה אחרונה על כוס דהבדלה, אבל כשלא יהיה לו יין לתוך המזון אפילו לסברת א"א ז"ל גבי קידוש שא"צ לברך אחריו הבדלה שאני שאינה צורך סעודה, ואף שבקידוש שנפטר בבה"מ כתב גם הטור בעצמו כמו שמפורש בלשון הרא"ש דהוא משום דממשיך לתאות המאכל, סובר הטור דהרא"ש מצריך תרתי טעמי גם הא דקידוש הוא דוקא במקום סעודה, ואף שלשון וכ"ש בכוס של קידוש שהוא צורך סעודה שכתב הטור לא משמע שהוא עוד טעם ומצריך תרתי אלא שמצד זה איכא כ"ש, ידעינן ממה שכתב /או"ח/ בסימן רצ"ט דכוונתו היה לדוקא שבעי תרתי שלכן הבדלה שאינה צורך סעודה אינו פוטר. ואף שברא"ש עצמו לא מצינו חלוק בין קידוש להבדלה כדסובר הק"נ, סובר הטור מסברת עצמו או ששמע בפירוש מאביו הרא"ש שהבדלה שאני, ואולי מפרש כן ברא"ש סוף סימן ד' מש"כ וגם א"צ לברך ברכה אחרונה על מה ששתה קאי אהא דאיירי שם דיש לו יין לתוך הסעודה, ולא חש לדיוק הק"נ. ואף שלענין קידוש דנקט בהדי הבדלה גם הטור סובר כהק"נ, יפרש דעכ"פ בסוף סימן ד' לא נקט הרא"ש דין זה אף בקידוש אלא הדין דשתה יין גם בתוך המזון, ומה שיודע הטור שבקידוש נפטר להרא"ש גם כשלא היה לו יין בתוך המזון הוא מסוף סימן כ"ד ששם כתב הרא"ש בפירוש אף כשאין לו יין לתוך המזון.

אבל הא יקשה איך אפשר לומר דבאין לו יין לתוך הסעודה מצריך הרא"ש תרתי דיהיה שייך להסעודה מצד שממשיך האדם לתאות אכילה, ושיהיה השתיה חיוב להאכילה, דהא אין זה אלא בקידוש והא כתב הרא"ש דאף בשתיית יין בחול קודם הסעודה נמי סובר דנפטר בבה"מ דהרי כתב /פסחים פ"י/ בסימן כ"ד גם בפרפראות בהדי יין שבאין לגרר ולהמשיך לסעודה בכלל הסעודה הן ונפטרין בבה"מ, ובפרפראות ליכא אלא טעם דממשיך לאכילה דהא ליכא שום חיוב לאוכלם אף בשבת קודם האכילה, אלמא דטעם זה לבד סגי ליפטר בבה"מ, וא"כ גם היין שכתב שם בהדייהו נמי הוא שתיה בעלמא גם בחול שנפטרין בבה"מ אף כשאין לו יין לתוך המזון.

איברא דהטור /או"ח/ בסימן קע"ד לא כתב דין זה דהרא"ש באכילת פרפראות ושתיית יין לפני הסעודה שנפטר בבה"מ מטעם דבאין להמשיך לאכילה, שלכן אולי השמיט משום שלא סבר לדינא כאביו הרא"ש, אף שלא מצוי דבר כזה שלא יסבור כאביו הרא"ש, וגם לא יזכיר שיטתו כלל, ואפשר שלא היתה בגירסתו כגון פרפראות אלא יין לבד שלכן פי' דקאי על יין קידוש, ומפרש שאף שלא נקט הרא"ש אלא הטעם דממשיך לאכילה, הוא רק לצירוף להטעם שהקידוש צריך להיות במקום סעודה. וקצת משמע מזה שגם בקיצור פסקי הרא"ש לא הזכיר זה אלא כתב רק שהרא"ש סובר דאין לברך על שני הכוסות הראשונים ברכה אחרונה, שהם כוס קידוש וכוס הגדה שצריכין להיות במקום הסעודה, ואם היתה בגירסתו פרפראות ויין היה לו לכתוב גם דין זה, אבל הא גם הדין שאם היה לו יין לתוך המזון שנפטר מברכה אחרונה נמי לא הזכיר הטור /או"ח/ בסימן קע"ד אף שדין זה הא פסק הטור /או"ח/ בסימן רצ"ט בהבדלה ומסתמא הוא גם בשתיית יין דחול כשיש לו יין לשתות בתוך המזון, דלבד שלא מסתבר לחלק והוא עוד כ"ש לשתיית יין דחול דהוא רק להמשיך האכילה, הרי ברא"ש /פסחים פ"י/ סימן ד' מפורש יין קידוש והבדלה על שלחנו או בשאר פעמים כשמברך על היין לפני המזון ואפילו בחול ודעתו לשתות יין בתוך הסעודה שעל כולהו מסיק וגם א"צ לברך ברכה אחרונה. איברא דבקצור פסקי הרא"ש גם בזה שינה מכפי הנאמר ברא"ש, שהוא כתב תחלה דין יין קידוש וכן אם הבדיל על שלחנו שפוטרין היין של תוך המזון שא"צ לברך עליו בפה"ג וגם א"צ לברך ברכה אחרונה על מה ששתה, ואח"כ נקט ואפילו בחול אם שתה יין קודם המזון ובירך עליו א"צ לברך על היין שבתוך המזון. ודין השני שא"צ לברך ברכה אחרונה על היין ששתה קודם הזמן לא נקט ביין דחול, אף שהרא"ש שם נקט גם דין יין שבחול יחד עם יין קידוש ויין הבדלה בדין הראשון שפוטרין יין שבתוך המזון מברכת בפה"ג ועלייהו מסיק שא"צ גם לברך ברכה אחרונה, ושינה בקיצור פסקי הרא"ש מלשון הרא"ש, והוא ג"כ בעל הטורים, שלכן בכוונה נקט כן מפני שהטור סובר לדינא שרק יין הבדלה נפטר מברכה אחרונה כשהיה לו יין לשתות בתוך המזון, ולא שתיית יין דבחול שאף שפוטר ג"כ היין שבתוך המזון לא נפטר בבה"מ, והיה להטור איזה טעם בזה אף שלא ידוע לנו ולא מובן לכאורה.

עכ"פ על הטור כפי הכתוב בספרו ליכא להקשות, אבל המחבר שהוא פסק /באו"ח/ בסימן קע"ד סעיף ו' דאף על היין שלפני המזון בחול אין לברך ברכה אחרונה ואפילו לא היה לו יין בתוך המזון, והוא מטעם דבא לפתוח בני מעים להמשיך לתאות המאכל כדכתב הב"י מהרא"ש, הרי לא מצריך תרתי, ומ"מ סובר בהבדלה כהטור /באו"ח/ בסימן רצ"ט סעיף ח' והוא משום דמצריך תרתי שהוא כסתירה לכאורה.

וצריך לומר דטעם המחבר דסובר כקושית הק"נ, דכיון דאין כוונתו לשתותו בשביל פתיחת הבני מעים והמשכת האכילה אלא למצות קידוש והבדלה ליכא טעם זה, דלא סבר כתירוצו מחמת דעכ"פ היין דידיה עביד משום שמסתבר לו שאזלינן בתר כוונתו, ולכן אף שבשתיית יין בחול קודם הסעודה פסק כהרא"ש לא פסק בהבדלה כהרא"ש, ובקידוש פסק כהרא"ש לדינא אבל לא מטעמיה אלא מטעם האחר דשייך להסעודה מצד הדין דבעינן במקום סעודה. והרא"ש נמי לא מצריך תרתי אלא דטעם שהקידוש צריך להיות במקום סעודה אינו סובר כלל, כמו דלא סברי טעם זה הרי"ף והתוספות /פסחים/ דף ק' ד"ה ידי יין, ואף רב האי גאון והגאונים שחולקין על הרי"ף שהביא בעה"מ אינו מטעם שקידוש נחשב מהסעודה, אלא הגאונים לבעה"מ הוא משום דבה"מ פוטר לעולם ברכה אחרונה דמעין שלש דיין, והר"ן חולק על בעה"מ וסובר שהגאונים אפשר לא פליגי כלל, ואם פליגי הוא מטעם אחר דברכת מעין שלש שיברך אחר כוס אחרון יפטור גם כוסות שלפני המזון מטעם שאין לנו הפסק שיהא קובע ברכה לאחריו, וגם בעה"מ מודה שלרב האי גאון הוא משום דמעין שלש דעל כוס האחרון פוטר, אך בעה"מ כתב כיון דחד מושב הוא וליכא נמלך, והר"ן כתב דאפילו נמלך קובע ברכה לפניו ולא לאחריו, עכ"פ סברא זו דהוכרח לעשות קידוש במקום סעודה לא סבירא להו בין להרי"ף ובין להחולקין עליו ולכן גם הרא"ש לא סבר זה, וטעם הגאונים לבעה"מ ורב האי גאון נמי אינו סובר, אבל חידש טעם עצמו שהוא משום דמועילין להמשיך האכילה, וסובר כתירוץ הק"נ שאף שהוא לא נתכוין לזה מ"מ מאחר דהיין עביד דידיה נמי הוא מהסעודה. והמחבר סובר כקושית הק"נ אבל סובר שגם בשביל הדין דקידוש צריך להיות במקום סעודה הוא טעם שיפטר בבה"מ, כהטור שהזכיר סברא זו אף שהוא נגד גדולי הראשונים, אולי מפני שהטור הוא בתרא, ואף שגם הטור לא כתב בקידוש מפני טעם זה בלבד ואדרבה העיקר הא כתב מטעם שממשיך המאכל, מ"מ המחבר עצמו לא סבר כהטור בזה. ועיין במג"א סימן רצ"ט ס"ק י"א שכתב ואף על גב דבסימן קע"ד סעיף ו' כתב דאפילו לא הי"ל יין תוך המזון א"צ ברכה שאני הכא שאין היין בא לצורך אכילה אלא לצורך מצוה, והיא הקושיא שהקשתי שרק על המחבר קשה זה, וגם התירוץ הוא כדכתבתי שהיא כקושית הק"נ שכיון שלא בא אלא לצורך מצוה ליכא טעם ההוא, אך לא האריך המג"א לכתוב ששיטת המחבר הוא שיטת עצמו דלא כגדולי הראשונים וגם לא כהטור, וגם כתב דל"ד לקידוש בסוף סימן ער"ב דקידוש צורך סעודה ולא הזכיר שאיכא תרתי טעמי, דהא מטעם דכתב דכיון שהוא לצורך מצוה ליכא טעם ההוא. אך מש"כ כנ"ל לדעת הטור לא מובן דהוא רק לדעת המחבר ולא להטור.

ועיי"ש במג"א שהקשה שהרא"ש אינו סובר כהטור מהא דבסימן כ"ד /פסחים פ"י/ כתב הרא"ש שביין אם איתא דטעון ברכה לאחריו כשאין לו יין בתוך המזון א"כ כשיש לו יין בתוך המזון יצטרך לברך אחר יין שלפני המזון קודם בה"מ, ולכאורה היה לו יותר להקשות מהדינים ממש שהרא"ש אינו סובר כהטור, ואולי כדי שלא יהיה מקום לומר דלא היתה בגירסתו ברא"ש כגירסתנו וכדכתבתי לעיל הקשה מזה שלהרא"ש הא אין לחלק בין יש לו יין לתוך המזון לאין לו, שמזה חזינן שגירסא שלנו ברא"ש נכונה.

עכ"פ אף אם נימא כהטור להרא"ש נמי אין לפרש כהד"מ שהרא"ש איירי לאחר שבירך המוציא, ומוכרחין לומר שהוא טעות מגיה אחד, וכדחזינן דגם הרמ"א סובר כהמחבר שנפטר יין שקודם המזון בבה"מ, דהא לא הגיה כלום בסימן קע"ד סעיף ו' /באו"ח/ ידידו, משה פיינשטיין.

[לעומקו של דבר]

יש"כ

[מה שנכון נכון]

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג' תשובה ל"ג
(משום מה דווקא חלק זה אין בהיברובוקס)
יש"כ

ישנו בב' עותקים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 23&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 23&hilite=

[א. חיים]

שו"ת התשב"ץ חלק ה סימן רמח בענין דרשת החכם שלשים יום קודם החג.
תודה.

[פלגינן]

דובנא, ספר קהילה, עמ' 129-168.

[אמרתי אחכמה]

דובנא, ספר קהילה, עמ' 129-168.

המגיד מדובנא.pdf

(2.49 MiB) הורד 355 פעמים

[פלגינן]

דובנא, ספר קהילה, עמ' 129-168.

המגיד מדובנא.pdf

יישר כח!

[ויצמח פורקניה]

מי יוכל לעזור לי
אני זקוק לעמוד 811
מהספר לב שמח / תפילות. סידור. תרכ"ב. לבוב
הרבה תודות!!!

[כלבאשבוע]

אודה למי שיוכל להעלות את הפרדס שנה טז חוברת יב אדר תשג
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?105400&pageid=P0244L

תבורכו מפי עליון

[השקדן]

ארזי,
תודה רבה!!!

-----------------------------

מי יכול לעזור לי בשלוש בקשות אלו:
א) עמ' 88-92 מכאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

ב) עמ' 79-86 (משום מה באמצע הספר המספור קופץ וא"כ אני צריך מעמ' 4 עד עמ' 11 שבאמצע הספר) כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

ג) עמ' 71-73כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

[א. חיים]

בקובצי גינת ורדים (סטמער) ישנם מאמרים אודות הפמ"ג הלכות פסח בשו"ע השלם, בגליונות שסביב גליון טו.
בתודה.

[אמרתי אחכמה]

אודה למי שיוכל להעלות את הפרדס שנה טז חוברת יב אדר תשג
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... eid=P0244L

תבורכו מפי עליון

הפרדס - טז - יב.pdf

(6.51 MiB) הורד 303 פעמים

[מה שנכון נכון]

בקובצי גינת ורדים (סטמער) ישנם מאמרים אודות הפמ"ג הלכות פסח בשו"ע השלם, בגליונות שסביב גליון טו.
בתודה.

הועלו באשכול זה.
viewtopic.php?f=7&t=26506

[אמרתי אחכמה]

ארזי,
תודה רבה!!!

-----------------------------

מי יכול לעזור לי בשלוש בקשות אלו:
א) עמ' 88-92 מכאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

ב) עמ' 79-86 (משום מה באמצע הספר המספור קופץ וא"כ אני צריך מעמ' 4 עד עמ' 11 שבאמצע הספר) כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

ג) עמ' 71-73כאן - http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... 4051744230

א.pdf

(441.25 KiB) הורד 330 פעמים

ב.pdf

(498.47 KiB) הורד 379 פעמים

ג.pdf

(183.51 KiB) הורד 401 פעמים

[ויצמח פורקניה]

מי יוכל לעזור לי
אני זקוק לספר לב שמח
תפילות. סידור. תרכ"ב. לבוב
[מהרה"ק מאלעסק]
עמוד 811

הרבה תודות!!!

[משה גרוס]

זקוק לספר 'הדר איתמר', עמודים רטו-רכו. תודה

[אמרתי אחכמה]

זקוק לספר 'הדר איתמר', עמודים רטו-רכו. תודה

הדר איתמר - רבינוביץ, נחום אליעזר בן איתמר.pdf

(1.2 MiB) הורד 438 פעמים

[זקן ששכח]

בקשני ידיד להשיג עבורו 'מי שם קץ למערכה'.
תודה מראש

[אמרתי אחכמה]

בקשני ידיד להשיג עבורו 'מי שם קץ למערכה'.
תודה מראש

מי שם קץ למערכה - מועצת אגודת ישראל בירושלים.pdf

(2.54 MiB) הורד 336 פעמים