אבא יודן כתב:בוצינא כתב:האם יש לכך מקור שהצפרדע הראשונה שהוציאה נחלים אכן היתה יותר גדולה מכל האחרות?
כ"ה בפירוש הרוקח בדף לט ו-מד. אחד ויחיד בזה
נשר כתב:האם יש מקור למש"כ גננת אחת, שבשעת מעמד הר סיני עמדו בצד אחד הגברים, אבות ובנים, ובצד שני נשים, אמהות ובנות. משום צניעות?
טוב לי כתב:אזכור ולא אשכח את הכלימה והחרדה שאחזוני בו זמנית,
שעה שבתי שבה מן הגן ביום שישי של פרשת שמות ובידה...
נקניקיה עטופה בבצק עלים..
"משה בתיבה"!!!
חידודין חידודין אוחזים בי עתה כשאני נזכר בחזיון זה.
(מתוך ויקיפדיה העברית ערך משה בתיבה)משה בתיבה הוא מאכל, המזוהה בעיקר כארוחת ילדים המורכב מנקניקיות עטופות בבצק עלים .... בעברית הוא מכונה "משה בתיבה", שם שמקורו בספרה של רות סירקיס "ילדים מבשלים" (1975).
את השם טבעה ב-1972 בתה בת ה-8 של סירקיס, נורית, שבמהלך שהותה של המשפחה בארצות הברית למדה בבית ספר יהודי דתי. "יום אחד חזרה הביתה לאחר הלימודים וראתה את אמא שלה מכינה נקניקייה עטופה בבצק עלים, ואז אמרה לה: 'אמא, מה שאת עושה מזכיר לי מה שלמדנו היום בבית הספר על משה בתיבה'".
לעומקו של דבר כתב:והנה כינוי זה של הגב' סירקיס מעורר בחילה - זאת בלי קשר לטעמו של נקניק סויה העטוף בשומן טרנס
לייטנר כתב:אינו שונה מהותית מ'מושית השבע' = 'פרת משה רבנו'.
לייטנר כתב:אינו שונה מהותית מ'מושית השבע' = 'פרת משה רבנו'.
לעומקו של דבר כתב:לייטנר כתב:אינו שונה מהותית מ'מושית השבע' = 'פרת משה רבנו'.
יכול להיות, ודון מינה
(מצד שני לפחות מצהירים שזו הפרה השייכת לו ולא הוא גופו...)
מה שנכון נכון כתב:נשר כתב:האם יש מקור למש"כ גננת אחת, שבשעת מעמד הר סיני עמדו בצד אחד הגברים, אבות ובנים, ובצד שני נשים, אמהות ובנות. משום צניעות?
פרקי דר"א פרק מא. [פרק מ במהד' היגר]. וע"ש ברד"ל.
יעקב כהן כתב:השבת שמעתי מביתי בת הארבע פרוש חדש בעשרת הדברות, לא תרצח הינו לא לצעוק... לא לצרוח.
הגננת פשוט לא הסבירה מה זה לא תרצח, אז הילדה הסיקה לבד...
עזריאל ברגר כתב:טוב לי כתב:אזכור ולא אשכח את הכלימה והחרדה שאחזוני בו זמנית,
שעה שבתי שבה מן הגן ביום שישי של פרשת שמות ובידה...
נקניקיה עטופה בבצק עלים..
"משה בתיבה"!!!
חידודין חידודין אוחזים בי עתה כשאני נזכר בחזיון זה.
זהו הכינוי העממי של המאכל הזה.
לא יודע על מה הכלימה והחרדה והחידודים...
טוב לי כתב:עזריאל ברגר כתב:טוב לי כתב:אזכור ולא אשכח את הכלימה והחרדה שאחזוני בו זמנית,
שעה שבתי שבה מן הגן ביום שישי של פרשת שמות ובידה...
נקניקיה עטופה בבצק עלים..
"משה בתיבה"!!!
חידודין חידודין אוחזים בי עתה כשאני נזכר בחזיון זה.
זהו הכינוי העממי של המאכל הזה.
לא יודע על מה הכלימה והחרדה והחידודים...
גם אם הגננת רגילה לכנות את המאכל הזה בכינוי הכל כך טפשי, והמעורר בחילה כאמור לעיל.
מ"מ לקשר את זה באופן ישיר לפרשת שמות, ולסיפור התורה,
כך שזו תהיה האסוציאציה של הבנות הפעוטות ממשה רבנו,
הוא דבר שבהחלט מעלה חידודין.
נכתב למען מי שלא הבין, ואמנם כבר אמר החכם מי שמבין מבין, ומי שלא מבין לא יועיל...
טוב לי כתב:פגשתי בידידי שהוא מלמד תשב"ר ותיק ומוכשר מאד בציור, ובידו תכריך ציוריו על פרשות השבוע,
בעלעולי כה וכה ראיתי בפרשת תולדות
והנה מי שאמור להיות יעקב אבינו מאכיל את עשו מנזיד העדשים... בכף...
מיד נזעקתי: הרי עשו אמר "הלעיטני נא", ובכל ציורי הגן רואים את יעקב מלעיט את עשו ישירות מהסיר?
ענה הוא לעומתי: והיכן כתוב שיעקב נענה לו בזה? פתח פסוק ותראה את הכתוב:
"ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים" ולא נאמר: "ויעקב הלעיט לעשו".
ונשתתקתי.
ואז סיפר הוא לי שביום מן הימים זכה להכניס את תכריך ציוריו הזה לעיני מרן הגרי"ש,
[בעקבות ידידותו עם אחד מנכדי מרן]
לפי עדותו מרן דפדף בין הציורים בענין רב,
ומשהגיע לציור הזה הפנה נכדו הנ"ל את תשומת לבו לשינוי הזה,
ומשהצייר הסביר את הענין כאמור לעיל,
נענה מרן ואמר:
"פשוט אזיי!!"
א צענטער כתב:והבת שלי הגיעה בחודש אדר עם מאכל שמכונה משם המעורר בחילה אוזן המן
לעומקו של דבר כתב:א צענטער כתב:והבת שלי הגיעה בחודש אדר עם מאכל שמכונה משם המעורר בחילה אוזן המן
איכשהו על כבודו של המן פחות אכפת לי, משום מה
לעומקו של דבר כתב:א צענטער כתב:והבת שלי הגיעה בחודש אדר עם מאכל שמכונה משם המעורר בחילה אוזן המן
איכשהו על כבודו של המן פחות אכפת לי, משום מה
צונאמי כתב:אוצר החכמה כתב:עם הסיפור הזה חזר הבן שלי מהחיידר,
והילדה מבית הספר.
וזה נקרא "שיעור פרשת שבוע"...
המורה בבית יעקב אצלכם היא אשתו של הרעבע בחיידר?
:)
כנראה שניהם שאבו מ"אוצר מדרשי הגננות" כלשהו.
ירח מלא כתב:בקשר לעיזים והזאבים-דובים של רבי חנינא בן דוסא, יצויין כי המהרש"א מוכיח מכמה ראיות שצריך למחוק מהגמרא את תחילת הסיפור שההלך שכח תרנגולים אותם מכר רבי חנינא בעד העיזים.
א צענטער כתב:חשבתי שמגעיל אותך הרעיון שאוכלים את משה רבינו
אז אותי יותר מגעיל שהילדים הטהורים אוכלים את המן הרשע
ארזי ביתר כתב:א צענטער כתב:חשבתי שמגעיל אותך הרעיון שאוכלים את משה רבינו
אז אותי יותר מגעיל שהילדים הטהורים אוכלים את המן הרשע
שאוכלים את משה רבינו זה מזעזע משום שזה זלזול מחפיר. שאוכלים את המן הרשע, זה מגעיל. וההבדל ברור.
שיף כתב:ירח מלא כתב:הקרן של ושתי הכוונה זנב? מהיכי תיתי. הילדים שרים קרן על הראש.
לא.
הכוונה בחז"ל שעשה לה זנב היינו אבר מיותר ופירשו רבותינו הקדמונים שזה היה על הראש כעין קרן.
הכהן כתב:הכהן הגדול היה מדליק את המנורה
וטעם ויעש כן אהרן - לומר שהוא היה המדליק אותן כל ימיו, ואע"פ שהמצוה כשרה בבניו כמו שנאמר (שמות כז כא) יערוך אותו אהרן ובניו, אבל היה הוא מזדרז במצוה הגדולה הזאת הרומזת לדבר עליון וסוד נשגב. ואולי נרמז לו זה מפסוק (ויקרא כד ג) מחוץ לפרכת העדת יערוך אותו אהרן מערב עד בקר, כי בו בחר השם בימיו.
אפרקסתא דעניא כתב:נו נו.
א. לרוב הראשונים אסור לזר להדליק, רק אין חיוב מיתה. דעת הרמב"ם היא יחידאית.
ב. הדלקת המנורה היא הפעולה האחרונה ביום, כי אין לך דבר שכשר מערב עד בוקר אלא הדלקת המנורה בלבד. ברור שלא היו מדליקים קצת אחרי חצות, כאשר את סיום הקרבת התמיד עשו כמעט ארבע שעות אחרי חצות.
אפרקסתא דעניא כתב:נו נו.
א. לרוב הראשונים אסור לזר להדליק, רק אין חיוב מיתה. דעת הרמב"ם היא יחידאית.
פי האתון כתב:אפרקסתא דעניא כתב:נו נו.
א. לרוב הראשונים אסור לזר להדליק, רק אין חיוב מיתה. דעת הרמב"ם היא יחידאית.
לא מדוייק.
להלן תמצית דעות הראשונים בזה:
להרמב"ם (פ"ט מביאת מקדש ה"ז) הדלקת הנרות כשרה בזר לכתחילה להראב"ד בהשגות שם רק בדיעבד (וא"כ להראב"ד זר פסול רק לכתחילה) להריטב"א (יומא כד: הביאו הכסף משנה) מה דאמרינן דהדלקה לאו עבודה הוא רק לענין חיוב מיתה אבל ההדלקה פסולה בזר דבעי כהן (וכן הבין באבהא"ז בדעת הריטב"א אמנם יעויין דבר אברהם סימן א' אות י"ג ד"ה והנראה) להריטב"א שם בשם הרב יתכן דזר חייב מיתה (יעויין שלמי יוסף יומא א' עמ' תק"ז)
לרוב הראשונים אסור לזר להדליק, רק אין חיוב מיתה. דעת הרמב"ם היא יחידאית.
צייר "דורון תפילה ומלחמה", עם איזה חרב בעוד שלא הייתה התכוונות אלא למלחמת מגננה ולא מתקפה,
פרי יהושע כתב:מעשר בהמה נותנים לכהן.
עזריאל ברגר כתב:פרי יהושע כתב:מעשר בהמה נותנים לכהן.
בהשגחה פרטית - היום שמעתי בשיעור (מוקלט) של הרב חיים סבתו שיש דעה (כמדומני רס"ג) שמעשר בהמה נאכל לכהנים (אולי חלק ממנו?).
אגב, הרמב"ם כותב שהפסוק "את דמם תזרוק" כולל בכור ומעשר. אם כך - לכאורה צ"ל שגם המשך הפסוק מדבר גם על מעשר, ושם נאמר "ובשרם יהיה לך" - לאהרן הכהן!
הרוצה להחכים כתב:אברך אחד הרצה באזני במהלך השבת העעל"ט פירוש על דברי רש"י "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה" שלמרות שהקטורת מעשרת ואהרן היה חפץ להקטיר את הקטורת כדי להעשיר, מ"מ לא שינה והדליק את המנורה בכל לילה כפי משנצטווה "שאתה עומד ומדליק את הנרות".
כמדומני בשם "בנין דוד-אוהעל".
וא"כ בדורו של אהרן כן הדליק רק הכהן גדול את המנורה בכל לילה ולילה. [לחידודא בעלמא].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 595 אורחים
