נפלאו ממני דברי ההפלאה

[אלון גורן]

אחרי שעמלתי על הקטע המוצג להלן, אבקש את חברי הפורום לעזור לי בהבנת דברי ההפלאה שנפלאו מאד ממני.
בגמרא כתובות (ק ע"א בסופו) אמרינן בי"ד שמכרו, אחריות על היתומים. ופירש"י שם בי"ד שמכרו שדה יתומים למזון האשה והבנות, אחריות על היתומים.
והקשה ההפלאה ואלו דבריו:

111.jpg (72.57 KiB) נצפה 2274 פעמים

ולא הבנתי מה שכתב: "או שטרפה בעל חוב מוקדם נמצא מחוייבים היתומים לשלם וכו' להלוקח שפרע בשבילם לבע"ח וכו'".
הרי הבי"ד מכרו לו את השדה בשביל היתומים, ואם אנחנו אומרים דהו"ל כמכירה ללא אחריות, א"כ שוב אינו יכול לחזור כלל אחר היתומים. ולכן היה צריך לומר שהיתומים חייבים מטעם אחריות.
ואינו דומה לפורע לבעל חוב, דהכא באמת הוא לא פרע שום חוב, אלא הבי"ד שמכרו לו הקרקע הם פרעו החוב בשביל היתומים הקטנים. וכי אם היתומים היו גדולים ומוכרים את הקרקע שלהם בלא אחריות לצורך מזונות האשה, וכי יכול הלוקח לחזור עליהם? הרי מכרו לו שלא באחריות. וצע"ג.
אנא עזרו לי.

[מבקש חכמה]

ראשית שאלתך נובעת מכך שאתה מבין שהבחירה היא בין אפשרות של מכירה באחריות לבין אפשרות של מכירה שלא באחריות ואז אתה מקשה על ההפלאה שמוכרחים להשתמש באחריות שכן הפירעון חוב נעשה על ידי בית הדין ולא על ידי הקונה.
אמנם נראה שבוודאי מדובר במכירה באחריות, וכפי שמבאר רש"י שהחידוש של האחריות הוא שהיא אינה על האלמנה המוכרת לצורך מזונותיה אלא על היתומים החייבים.
על כך שואל ההפלאה מדוע צריך את האחריות הרי היתומים חייבים לו מצד שפרע את חובם ועל כן לדבריו רש"י העמיד במקרה שבו נחוצה האחריות שכן אין חיוב מדין פורע חובו.
ועיין עוד דברים בעניין בבית יעקב על הסוגיא מבעל הנתיבות.
אקווה שהועלתי במשהו.

[איש_ספר]

לענ"ד, כשב"ד מוכר קרקע משום חוב המת, הרי שאנו דנים את הב"ד כבאי כוחו של הבע"ח ולא של היתומים וממילא כשב"ד מכרו את הקרקע לקונה, אין הפשט שהקונה שילם על קרקע והכסף הלך לתשלום חוב, שאם כך הוא הדבר, הרי שבמכירה בלי אחריות איבד הקונה את כספו, ומה עסקו מה נעשה עם הכסף. אלא, כיון שהב"ד הם כביכול שלוחי הבע"ח, שזה הרי כל זכות ירידתם לנכסים ומכירתם, נמצא ששיעור הדבר, שהב"ד מוכר את הקרקע כדי לפרוע החוב, כלומר הפורע את החוב, מקבל קרקע זו. ואם כן הקונה לא שילם על קרקע בעלמא, אלא פרע את חוב היתומים. ואם שהמכירה בלי אחריות, מ"מ הולך הוא ליתומים ותובע את כספו מדין פורע חובו של חבירו. הדברים קצת מחודשים, אבל כנראה כך הבין ההפלאה.