השקדן כתב:מעניין לציין שהרבי מילוובאויטש זצ"ל הזכירו בהגדה של פסח שערך.
גימפעל כתב:השקדן כתב:מעניין לציין שהרבי מילוובאויטש זצ"ל הזכירו בהגדה של פסח שערך.
היכן ?
ספרן כתב:"כשהוא מגיע לפרשת "מלכי צדק, והוא כהן לאל עליון" מעיר שד"ל שקצת המלכים בימי קדם נטלו לעצמם גם כתר כהונה ועירבו את התחומים השונים: שלטון, דת ומדינה כאחד. אגב כך הוא מביא, כדרכו, ראיות מחוכמת העמים מדברי וירגיליוס. ושמא יטעה הקורא ויחשוב שהמלך הנוכרי "התגייר" והחל לקרוא ולבדוק ב"אל עליון" מעירנו שד"ל שהוא מכוון לגדול האלילים, "כמו שהיה יופיטר אצל היוונים והרומים" ולא לקב"ה.
מה שנכון נכון כתב:בדעת מקרא על בראשית לא פי' יהודה קיל כאמור לעיל בשמו, אלא הביא את פירוש הרמב"ן ש'פירושו המחוור ביותר והמכוון ביותר לפשוטו של מקרא'.
הדברים האמורים באטלס הם מתורתו של המחבר השני יהודה אליצור. ונמצאים בהרחבה יותר כאן.
[מלשון האמור אצל אברהם אין להוכיח כי הוא הזכיר ה' אל עליון, וכמו שהדגיש הרמב"ן, אף שאינו מפרש שמלכי צדק לא היה כהן לה'].
ההוא גברא כתב:כידוע יש רק תשעה שינויי כתיב בתורה, [שרובם ואולי כולם מחלוקות בפירוש המסורה] אבל בנ"ך יש שינויים רבים מאוד, כמו שתראה את הרשימה הארוכה בסוף תנ"ך קורן, ויש אפילו שני מקרים שיש פסוקים שלמים שנמצאים במקצת ספרים וחסרים באחרים.
ההוא גברא כתב:גם בן אדם יודע מה יראה השעון בעוד שעה. מה מצאת כאן? עדיף לכסות עליו. (צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)
אוצר החכמה כתב:ההוא גברא כתב:גם בן אדם יודע מה יראה השעון בעוד שעה. מה מצאת כאן? עדיף לכסות עליו. (צוריאל כרגיל מנסה "להכניס את כולם לכלל ישראל", כמו שעשה להבדיל אלף אלפי הבדלות ליעקב בן אדוניהו המשומד)
אם כי היום כולנו לא סוברים כהרלב"ג, ומי שיבא בימינו ויאמר שהוא מאמין במה שהאמין הרלב"ג מסתמא עברה עליו איזה רוח, ולא רוח טהרה, אבל בכל אופן הרלב"ג לא צריך שאנשי פורום אוצר החכמה יכסו ויחפו עליו.
צעיר_התלמידים כתב:כאילו האור החיים סו"פ בראשית והשל"ה לא כתבו דברים דומים? ועוד היד נטויה.
הנני דן אותך לכף זכות שאתה עצמך לא קראת את דברי האוה"ח.צעיר_התלמידים כתב:האור החיים סו"פ בראשית
כתב בתירוץ סתירת 'ידיעה ובחירה'
ואשכילך כי ה' יכול לשלול הידיעה המושגת בידיעתו לבל ידענה כשירצה האדון מה שאין כח באנוש לעשות זאת
ע"ש באורך.
גביר כתב:לאחרונה התפרסמה, כתגובה לחוברת שהוציא משרד החינוך, רשימה של "160 ההוגים הספרדיים שכדאי ללמוד את מורשתם" http://rotter.net/forum/scoops1/143275. ... mivzakside
הרשימה כוללת גם את שד"ל, דא עקא, ששד"ל, כמו כל בני משפחת לוצאטו, ששמה נגזר כנראה משם העיר לנצוט שבגרמניה, היה אשכנזי, והוא אף מעיר על כך בכמה מקומות בכתביו.
הגהמ כתב:נהוג אצל ה'יראים' בהביאם מדברי איזה מתמשכל שאינם זוכים לתואר ר' שהם מתוארים בח' - חכם, כלומר חכמה במשכילים תאמין. ובאמת נכון להמליץ על שד"ל 'שמואל (דוד) חכם יתקרי רבי לא יתקרי'. הרבה דברים מחוכמים נמצאים בכתביו וקשה למצוא דוגמתו בשכלו הזך והשנון אבל למרות חסידותו הטבעית לא ראה עצמו כפוף למסורת חז"ל כמתואר יפה בדברי חברנו למעלה.
וזה יש לראות בהרבה מקומות בפירושיו למקרא. אציין לדוגמא לדבריו בענין לא תשיך שהרחיק לכת לפרש שאין חילוק בין נכרי לאחיך וגם לנכרי עני אסור להלוות ברבית (קשה לטעון שנסיבתו כאן היתה 'פשוטו של מקרא' ולא רוח אפולוגטית כנגד אלו שמונין את ישראל על דבר לנכרי תשיך) ובענין עין תחת עין שכ' 'וזה מן הדברים שהניחה התורה ביד השופטים, כי אמנם אם ימצא איש עשיר שלא יחוש לאיבוד ממונו וימצא קורת רוח בהזיקו לבני אדם יוכלו השופטים לעשות בו משפט כתוב עין תחת עין' וכהנה רבות ורשום אצלי במקו"א. אמנם גם מצינו לו שהוא מגין על קבלתם ז"ל בדברים הנאמרים ברוח של קנאה כהצהרתו בהדמתו שכ' 'היסוד הראשון לפרשנות של כתבי הקודש הוא ללא ספק המסורת. התנ"ך נכתב בלשון שמתה לפני מאות רבות בשנים, ושאין מדבר בה אף אחד מן העמים הידועים לנו. לכן כל מה שאפשר לדעת היום עליו מסתמך על הידיעות שמסרו לנו קדמונינו בעל פה, מאב לבנו. בלי ידיעות אלו יהיו לנו דברי התנ"ך כספר החתום; הלא אפילו הסימנים עצמם של האלפבית אינם ידועים לנו בדרך אחרת מאשר דרך המסורת.' העולה מכל זה הוא שכפי הנראה לדעתו כל אחד הורשה לבא לקחת לו חבל בפירושי המקראות ע"פ 'פשט' ואין יתרון לבעלי הקבלה רק היכן שפשוטי המקראות חתומים בלעדיהם. וזה הבל ורעות רוח.
בכל זאת מצינו לגדולים וטובים שהביאו ממנו בספריהם, בראשם המלבי"ם בס' הכרמל שמביא ממנו רבות בביאורי שמות נרדפים. וכן בעל הכתב והקבלה שמביא מפירושו לתורה פעמים רבות. (ובמקו"א הראה ר"א בראדט שבהקדמתו לכתב והקבלה דפו"ר הזכיר לשבח ספרי שד"ל ובהוצאות מאוחרות הושמטו הדברים). אולי אפשר להסיק מכאן שהגישה הנכונה הוא 'מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן' אלא שיש לומר מאידך גיסא שספרי המלבי"ם ושל בעל הכתב והקבלה נועדו לצבור קוראים שנטו דוקא לאידך גיסא והיה מן הצורך להביא מדברי שד"ל כדי לקרבם לתורה (ובזה יש להסיר לזות שפתים שטופלו על בעל הכתב והקבלה כאן בפורום במקו"א).
מחולת המחנים כתב:הגהמ כתב:בכל זאת מצינו לגדולים וטובים שהביאו ממנו בספריהם, בראשם המלבי"ם בס' הכרמל שמביא ממנו רבות בביאורי שמות נרדפים. וכן בעל הכתב והקבלה שמביא מפירושו לתורה פעמים רבות. (ובמקו"א הראה ר"א בראדט שבהקדמתו לכתב והקבלה דפו"ר הזכיר לשבח ספרי שד"ל ובהוצאות מאוחרות הושמטו הדברים). אולי אפשר להסיק מכאן שהגישה הנכונה הוא 'מילי מעלייתא דאית ביה דרשינן' אלא שיש לומר מאידך גיסא שספרי המלבי"ם ושל בעל הכתב והקבלה נועדו לצבור קוראים שנטו דוקא לאידך גיסא והיה מן הצורך להביא מדברי שד"ל כדי לקרבם לתורה (ובזה יש להסיר לזות שפתים שטופלו על בעל הכתב והקבלה כאן בפורום במקו"א).
בעל הכתב והקבלה הביא גם מאבי אבות הטומאה מנדלסון, אולי הלימוד זכות שהשמעת כאן יסביר גם את זה.
מחולת המחנים כתב:איש_ספר כתב:ועדין הכתב והקבלה חריג. ואשמח לקבל דוגמאות נוספות. מרב בעל שיעור קומה כמוהו. ואין לי שום צורך באפלוגיטקה או משהו דומה. זו היתה דרכו וזה טעמו ותל"מ.
הדוגמא של הנצי"ב היא ראיה לסתור! הרי לדעת אלקיים שכנראה אתה מקבל, הנצי"ב הכיר והשתמש בפרשנים שאת שמם לא נשא על שפתם! את וויזל הזכיר הנצי"ב פעם אחת בלבד, וגם זה לא בחיבור שיצא על ידו, אלא שיצא אחר מותו מתוך כתביו, כך שיתכן שהיה משמיט את שמו כפי שכנראה עשה לאחרים בפירושו עה"ת.
בקובץ בית אהרן וישראל בסדרת המאמרים שהתפרסמו בו אודות ווייזל, הביאו באחת ההערות רשימה די מכובדת של הרבה מגדולי ישראל שציטטו בספריהם את ווייזל או מנדלסון.
וידוע הויכוח בין הזכרון יוסף והשדי חמד שהמהרש"ם התלונן לשדי חמד על שהזכרון יוסף מביא מדברי מנדלסון, והזכרון יוסף כתב מכתב לשדי חמד להצדיק את עצמו.
למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.
מחולת המחנים כתב:איש_ספר כתב:. גם לגבי האב"ע לא כולם יודעים למשל את סוד השנים עשר, וגם אם יידעו, יפטירו שנטה קו, וידחו דבריו, ועכ"ז מעמדו בשרשרת מוסרי התורה לא יפגע. לגבי הכתב והקבלה הזכרתני, שבנערותי הייתי אצל הגריח"ס, ושמעתי ממנו ביקורת על הת"ת, ובין היתר מנה את פירושו הידוע על מכת חושך וכו', אמרתי לו, מה לך כי תלין על התו"ת, הלא גם הכוה"ק מפרש כן,מחולת המחנים כתב:למרות כל זה קשה לשים בחדא מחתא את האבן עזרא והכתב והקבלה, ויותר אפשר לומר שהכתב והקבלה התקבל אצל אלו שלא הכירו את ספרו, באשר הכתב והקבלה מצטט לא רק את מנדלסון ושד"ל, ובפירוש לא התקבל לגמרי.
וזה החשך פעל פעולת האפלה, כי המציא ענין מה סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע מהם נצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, הגריח"ס הגיב ואמר, חס ושלום לא יתכן! ואני הק' הפטרתי נו נו, וכך תוך כדי שהוא מלמל קריאות "לא יתכן", "לא יכול להיות" הוא ניגש לארון לבדוק, הציץ מצא ונפגע....ולמרות כל זה הכוה"ק נחשב כגדול שבגדולים איש האשכולות, צדיק וגאון בכל חדרי תורה.
אגב הספר יצא מחדש ע"י צאצא שלו, איש ישיש, חסיד גור מארה"ב, וסיפר לי מאן דהוא שראה את הספר קודם הדפסתו ושם סידר הנכד שבחי זקנו, ובין היתר כתב שלחם במשכילים ובין היתר במנדלסון ימח שמו וזכרו, אמר לו ההוא, אתה יכול לכתוב את זה בכל מקום אחר, לא בספר שהוא מצטט את מנדלסון...
ואם כבר הכהו"ק, נזכרתי שהאדר"ת בפנקסו "שיחת חולין של ת"ח" (כת"י), מספר: היה מחלל שבת בקעניגבסרג שמת בתאונת דרכים, בהתהפכות מרכבתו, הכהו"ק לא רצה כלל להספידו, אבל משלא היתה לו ברירה, פתח ואמר: אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' נזכיר, אלה תולים את המאורע באופני המרכבה ואלה בחולשת הסוסים, ואנחנו המאמינים בשם ה' הנותן לאיש כפועל מעשהו נזכיר...!
למרות כל הבקורת שהיתה על האבן עזרא הרי הוא הובא ע"י רבותינו בעלי התוס' בכבוד רב, ובדור שלאחריו היו שטרחו ומצאו ברמזיו עניני קבלה כדוגמת רבינו בחיי, ובדורות היותר מאוחרים כמדומני לא מצאנו עליו בקורת נוקבת מלבד דברי המהרש"ל הידועים, ואם מצאו ענינים תמוהים בדבריו כתבו ט"ס תלמיד טועה וכדומה.
רבינו אי"ס האם כיוונת בדבריך על הגריח"ס כדבריי שהכוה"ק נערץ רק בעיני אלו שלא מכירים את הספר עצמו?
ובעוניי אינני יודע מיהו הגריח"ס שהזכרת.
לייטנר כתב:ההוא גברא כתב:כידוע יש רק תשעה שינויי כתיב בתורה, [שרובם ואולי כולם מחלוקות בפירוש המסורה] אבל בנ"ך יש שינויים רבים מאוד, כמו שתראה את הרשימה הארוכה בסוף תנ"ך קורן, ויש אפילו שני מקרים שיש פסוקים שלמים שנמצאים במקצת ספרים וחסרים באחרים.
שלא לגופו של אדם, אבל בהחלט לגוף הטענה.
בשביל ספר ששרד 2000 שנות גלות ויותר, רשימת השינויים קצרצרה ביותר (וגם בה רוב השינויים מינוריים ממש).
לייטנר כתב:כאמור, מדובר על שינויים מינוריים.
בן מיכאל כתב:
ד' גדולותו של הראב"ע מספיק גדולה, גם הוא סובר משהו שמישהו בן דורינו חושב זאת למינות - הנה למשל גם רבי יהודה החסיד (כן, רבי החסיד בעל ספר חסידים!), כותב כמה וכמה פעמים על פסוקים בתורה שנוספו על ידי נביאים מאוחרים, או אפילו על ידי עזרא הסופר ואכמ"ל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 772 אורחים