דברי היעב"ץ - למי המכוון?

[לב חכם]

שלום לידידים!
רבינו הגאון היעב"ץ זצ"ל בספרו מור וקציעה סי' רכ"ד מבאר באריכות שאין לברך שחלק מחכמתו על חכמי אוה"ע. בלוח התיקון והשמטות שם הוא מוסיף דברים ושופך מרורות על ר' משה בוטריל (בעל המפרש ר"מ בוטריל על ספר יצירה – האיש ויצירתו ראוים לאריכות, במקומו הנכון בל"נ, אשר ממנו יובן יותר על מה יצא הקצף), על שמהלל חכמי הגוים, בסוף דבריו הוא מכה על קדקדו של מחבר אחד בזמנו אשר "שמו כשמו" שהלך בעקבות בוטריל לקרות חכמי אוה"ע בתואר החכמים השלמים.

לצורך ההבנה אעתיק דבריו כלשונו: ותמהתי מראות, איך ניתן בדפוס (בימים קודמים שהיה טובים מאלה, שהיו עדיין בעולם חכמים יראים שלמים, שוקדים על תקנת הדור וכבוד התורה) פירוש בוטרי"ל על ספר יצירה, שהשתטה בו מאד, לקרוא בשם מלומד נכרי לתהלה ולתפארת, ולא הניח כלום לכשרים וכן בפיו מלא לאמר שאוהב את הערל וטמא אריסטו היווני הכופר בתורה, ומכחיש חדוש העולם, אוי לעינים שכך רואות, מה גם להציג הדברים האלה על ספר קבלה קדמון. ובדרכו הלך מחבר אחד בימינו ששמו כשמו, קורא בחבורו לחכמי דת אחרת החכמים השלמים, בושני מדבריו. עכ"ל הזהב.

ומעתה נפשי בשאלתי, מיהו מחבר זה שעליו המדובר?

[תוכן]

אולי משה מנלדסזון בביאור מילות הגיון?

[מה שנכון נכון]

אולי משה מנלדסזון בביאור מילות הגיון?

נדפס מתחילה בעלום שמו. גם אם נניח שהיעב"ץ ידע שהוא המחבר, מו"ק נדפס לפני הביאור הנ"ל.
[אגב בזכות ההתכתבות ביניהם יכל היעב"ץ למצוא עוד דברים יותר חמורים להתבייש בנ"ל].

מצאתי אפשרות לשער למי כיון היעב"ץ. אך ע"ז ראוי לומר כעין דברי התלמוד בשבת צו: בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק.

[תוכן]

אולי משה מנלדסזון בביאור מילות הגיון?

נדפס מתחילה בעלום שמו. גם אם נניח שהיעב"ץ ידע שהוא המחבר, מו"ק נדפס לפני הביאור הנ"ל.
[אגב בזכות ההתכתבות ביניהם יכל היעב"ץ למצוא עוד דברים יותר חמורים להתבייש בנ"ל].

מצאתי אפשרות לשער למי כיון היעב"ץ. אך ע"ז ראוי לומר כעין דברי התלמוד בשבת צו: בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו, ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק.

נדמה שלוח התיקונים שבמו"ק נדפס אחרי שהופיע ביאור מילות ההיגיון.

[מה שנכון נכון]

אכן לוח התקונים נדפס אחרי ביאור מלו"ה. אך כנ"ל הספר נדפס בעלום שם, וגם מנדלסון אינו מי שידקדקו אחריו בענינים קלים כאלו. וכמובן נשארה הבעיה 'הקטנה' למצוא שם את הכינוי החכמים השלמים. [בעותקים שבאוצר לא מצאתי].

[תוכן]

אכן לוח התקונים נדפס אחרי ביאור מלו"ה. אך כנ"ל הספר נדפס בעלום שם, וגם מנדלסון אינו מי שידקדקו אחריו בענינים קלים כאלו. וכמובן נשארה הבעיה 'הקטנה' למצוא שם את הכינוי החכמים השלמים. [בעותקים שבאוצר לא מצאתי].

בגלל זה כתבתי "אולי", כי לא ידעתי אם ככה הוא מכנה לפילוסופים שהוא כה מעריכם.

[לב חכם]

יישר כח למעיינים ועונים.

אולי משה מנלדסזון בביאור מילות הגיון?

נדפס מתחילה בעלום שמו. גם אם נניח שהיעב"ץ ידע שהוא המחבר, מו"ק נדפס לפני הביאור הנ"ל.
[אגב בזכות ההתכתבות ביניהם יכל היעב"ץ למצוא עוד דברים יותר חמורים להתבייש בנ"ל].

ההתכתבות הידוע בין היעב"ץ ומנלדסון (להבדיל בין ק"ק לחולי חולין) הי' בשנת תקל"ב, ד' שנים אחר הדפסת לוח התקונים במו"ק.

וחוץ מזה, דבריו החמורים יותר אינם ענין לכאן כלל, כשהיעב"ץ שופך מרורותו על חכמי הגוים שאינם חשובים ככלום, ומה לנו בזה שמנדלסון עשה דברים חמורים יותר?

[מה שנכון נכון]

יישר כח למעיינים ועונים.

אולי משה מנלדסזון בביאור מילות הגיון?

נדפס מתחילה בעלום שמו. גם אם נניח שהיעב"ץ ידע שהוא המחבר, מו"ק נדפס לפני הביאור הנ"ל.
[אגב בזכות ההתכתבות ביניהם יכל היעב"ץ למצוא עוד דברים יותר חמורים להתבייש בנ"ל].

ההתכתבות הידוע בין היעב"ץ ומנלדסון (להבדיל בין ק"ק לחולי חולין) הי' בשנת תקל"ב, ד' שנים אחר הדפסת לוח התקונים במו"ק.

וחוץ מזה, דבריו החמורים יותר אינם ענין לכאן כלל, כשהיעב"ץ שופך מרורותו על חכמי הגוים שאינם חשובים ככלום, ומה לנו בזה שמנדלסון עשה דברים חמורים יותר?

לא הבנתי היעב"ץ מותח בקורת על מי שבלשונו נותן כינוי של כבוד יתר על המדה לחכמי האומות. זה באמת מחטאיו הכבדים [בהשקפה, שלא עליה דן היעב"ץ] של מנדלסון?
בכל אופן הפלפולים על מנדלסון מיותרים כל עוד לא נמצא בספרו לשון זו, כך שהדברים סתם פורחים באויר.
וכבר כתבתי שאני חושב שמצאתי למי כיון, אלא שאיני רואה טעם לפרש זאת, והרוצה יחפש לבד.

[קאצ'קלה]

הרגע ראיתי אשכול זה. מסתבר לי שריעב"ץ התכוון למשנת חכמים לרבי משה חאגיז, שם נדפס (בדפו"ר: וואנדסבק תצ"ג):

משנת חכמים.png (93.77 KiB) נצפה 3713 פעמים

[לב חכם]

יישר כחכם!

(אולם לא מוזכר הביטוי 'החכמים השלמים' שהזכיר היעב"ץ)

[בתוך הגולה]

והדברים משונים עוד יותר כשהם יוצאים מפי מרנא היעב"ץ שבכ"מ (?) סינגר על הנצרות ומייסדה ימ"ש

ומרגלא בפי (לא כממחניף כי ידוע שאין זו מידתי...) שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם ... מצד אחד חיזק וקיים תורת משה בכל עוז כנ"ל באר היטב... ואין אחד מחכמינו, שדיבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה

ספר שמוש יז ב

אבל יש מלומדים בעלי שכל בנוצרים כמו שיש בלומדי תורתנו יחידי סגולה

מאמר בסו"ס סדר עולם רבא המבורג תקי"ז דף לד א

[מעט דבש]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=32400#p32400