תוך כדי אכילת פרס כתב:מה שנכון נכון כתב:אכן לא יאמן.
וזאת במיוחד לאור התמחותו המיוחדת בתנ"ך (השתתף בחוג בן גוריון). משכך אין אלא לנקוט כשיטת הקאצקער שאמר על טעותו המפורסמת של מהר"ל מפראג, שטעה בדבר מקרא, שהוא בא ללמדנו שאין בן אנוש חסין מטעויות.
אלף אלפים כתב:ולי נראה שהיא נועדה בכדי שתלמידי חכמים ידעו שלא להחשיב את דברי החוקרים כהלכה פסוקה.
אוצר החכמה כתב:כן
זה הלינק
http://www.hofesh.org.il/articles/tanach/prophets.html
ראה שם בסוף הקטע שכותרתו נביאה מיוחסת אינה אלא צאצאית רחב הזונה
לייבעדיג יענקל כתב:השיטה הנפוצה אצל הרבה מחוקרי התלמוד היא להראות את ה'שכבות' וה'רבדים' שבתלמוד, ולהוכיח שהאמוראים לא הבינו את הכוונה האמיתית של המשנה, ועורכי הש"ס המכונים בפיהם 'הסתמאים' לא הבינו את האמוראים הראשונים. לפי"ז תבין את גודל הערך שיש לעבודתם. גם כאן בפורום אנו זוכים לנציג חשוב ומכובד של השיטה הקדושה.
הרועה כתב:מאמר המעמיד על ההבדלים בין מחקר התלמוד ללימוד בישיבה - למי שרוצה לדעת ולא לפטפט.
תוכן כתב:הרועה כתב:מאמר המעמיד על ההבדלים בין מחקר התלמוד ללימוד בישיבה - למי שרוצה לדעת ולא לפטפט.
משמעות דבריך, שמי שאינו קורא מאמר של איש אקדמיה, אינו אלא מפטפט. ואנכי לא כן עמדי, אלא מי שקורא מאמרי הגות ומחשבה של האקדמיה, הרי הוא בחזקת מביע פטפטי פיטוטין עד שיתברר לך בירור גמור שאין אחריו בירור, שהוא מדבר לענין.
הרועה כתב:אך אתה שהעדת על עצמך שקראת ושנית מאמרי אקדמיה, כיצד אתה מבקש שנתייחס לדבריך?
תוכן כתב:הרועה כתב:אך אתה שהעדת על עצמך שקראת ושנית מאמרי אקדמיה, כיצד אתה מבקש שנתייחס לדבריך?
איפה העדתי כזה על עצמי? ואם אכן יתברר שזה כך, אז כמובן שראוי לבטל כל דברי מכל וכל.
הרועה כתב:תוכן כתב:הרועה כתב:אך אתה שהעדת על עצמך שקראת ושנית מאמרי אקדמיה, כיצד אתה מבקש שנתייחס לדבריך?
איפה העדתי כזה על עצמי? ואם אכן יתברר שזה כך, אז כמובן שראוי לבטל כל דברי מכל וכל.
אכן לא בלשון זו, אבל לאורך אשכול זה הוכחת התמצאות והעדת על היכרות אישית עם החוקרים (שאני משער שלא המלאך בבטן אמך אחראי לכך).
תוכן כתב:מן הראוי להביא הוכחות יותר חזקות לפני שאתה מבטל כל דברי מכל וכל.
מאמר המעמיד על ההבדלים בין מחקר התלמוד ללימוד בישיבה - למי שרוצה לדעת ולא לפטפט.
משמעות דבריי שמוטב לעיין במאמר המוקדש לשאלה זו בדיוק, מאמר שכתב בוגר ישיבה שאחר כך עשה קריירה כחוקר תלמוד, מאשר לשער השערות ולנחש ניחושים ולהזות הזיות. וכן אם היה תח"י מאמר שכתב בוגר המחלקה לתלמוד שאחר כך עשה קריירה כראש ישיבה, לא הייתי נמנע מלקרוא ולהמליץ עליו. ובאופן כללי, כל דעה הנאמרת ע"י אדם שיודע משהו על התחום שהוא מדבר עליו, היא דעה הראויה להישמע.
'ואנו מסיימים בפרדוכס, שלמרות כל הכללים שהצענו לעיל - הרוב המכריע של הפירושים המצויים בספר זה אינו מיוסד על נוסחאות והגהות אלא על הבסיס שקבעו רבותינו ז"ל הראשונים והאחרונים, והיינו התאמצות והשתדלות להבין את הענין מתוך הספר עצמו ומתוך שאר ספרי חז"ל, ואף בכמה וכמה מקומות שהמפרשים מגיהים את הנוסח יישבנו אותו בלי שום הגהות, ורק במקומות מועטים מאד הגהנו את הנוסח נגד כל הנוסחאות'... (תוסכ"פ זרעים א הקדמה עמ' כב, וחזר על כך בהקדמות לח"ג ועוד).
לייבעדיג יענקל כתב:אם כן איפוא, כדאי להביא את הדברים הבאים שנכתבו ע"י אדם שידע 'משהו' על התחומים'ואנו מסיימים בפרדוכס, שלמרות כל הכללים שהצענו לעיל - הרוב המכריע של הפירושים המצויים בספר זה אינו מיוסד על נוסחאות והגהות אלא על הבסיס שקבעו רבותינו ז"ל הראשונים והאחרונים, והיינו התאמצות והשתדלות להבין את הענין מתוך הספר עצמו ומתוך שאר ספרי חז"ל, ואף בכמה וכמה מקומות שהמפרשים מגיהים את הנוסח יישבנו אותו בלי שום הגהות, ורק במקומות מועטים מאד הגהנו את הנוסח נגד כל הנוסחאות'... (תוסכ"פ זרעים א הקדמה עמ' כב, וחזר על כך בהקדמות לח"ג ועוד).
במאמר זה אנסה לבאר מדוע לדעתי בין הלימוד הישיבתי לבין מחקר התלמוד האקדמי ישנו הבדל מהותי, שאי אפשר למחותו. לדעתי עולם התורה דחה את הגישות האקדמיות למחקר התלמוד לא מתוך שמרנות גרידא, אלא מתוך אינטואיציה בריאה, אם כי לא תמיד מודעת.
(ד"ר צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל)יש לשער שכבר בימי התלמוד היתה נהוגה שמחה כלשהי הקשורה ברשב"י, וכונתה בשם דומה - הילוליה דרשב"י (כתובות ס"ב ב')...
ייתכן שבהילולא במירון היה משום חידוש מסורת עתיקה כלשהי, שלא ידוע מקומה וטבעה...
ישבב הסופר כתב:חשבתי לרכוש ספרו "תולדות היהודים וכו'" (ישנו באוצר)
ישראל אליהו כתב:ההבדל המהותי הוא שאותם "חוקרים" לא באמת יודעים ללמוד. נקודה.
אף פעם לא ראיתי מישהו מהם שחישבן את הסוגיא, למקשן ולתרצן. ומה רש"י יענה על קושיות תוס'.
ומדוע לא תירצה הגמ' תירוץ יותר טוב לכאו', ואיך ביאור כל הסוגיא יתיישב לפירושו של הר"ן (למשל),
ומה הדוחקים בפירושו של ראשון פלוני שמחמתן ראשון אלמוני פליג עליו, ומה יענה לו איהו.
ומה הכריח את ר"ח לנטות לכאו' מפשטות הדברים, ולפרש באופן אחר.
וכו' וכו'.
הם משוים את שכלם לתנאים ואמוראים וראשונים. [שלא לומר שאין להם מושג ברמות של יר"ש].
ישראל אליהו כתב:ההבדל המהותי הוא שאותם "חוקרים" לא באמת יודעים ללמוד. נקודה.
אף פעם לא ראיתי מישהו מהם שחישבן את הסוגיא, למקשן ולתרצן. ומה רש"י יענה על קושיות תוס'.
ומדוע לא תירצה הגמ' תירוץ יותר טוב לכאו', ואיך ביאור כל הסוגיא יתיישב לפירושו של הר"ן (למשל),
ומה הדוחקים בפירושו של ראשון פלוני שמחמתן ראשון אלמוני פליג עליו, ומה יענה לו איהו.
ומה הכריח את ר"ח לנטות לכאו' מפשטות הדברים, ולפרש באופן אחר.
וכו' וכו'.
הם משוים את שכלם לתנאים ואמוראים וראשונים. [שלא לומר שאין להם מושג ברמות של יר"ש].
ראש צורים כתב:פרופ' הוא אדם גדול ודגול שאיני כדאי בכלל למנות את כל פועלו זכויותיו ושבחיו. כל דכפין ייתי ויעיין בשניים ממפעליו הגדולים:
איגוד התלמוד- חקר התלמוד וחתירה לאמת בשילוב עם הלימוד המסורתי
http://www.talmudha-igud.org.il/
המבוא לפרק האישה רבה, ובו פרק גדול שלם ומדהים על ההקדמה ללימוד וחקר התלמוד, חתירה לאמת ראיית היופי ושלמות בסוגיה, ניתוח נכון שלה תוך ראיית השתלשלות ההלכה המסורת והתורה שבעל פה.
https://shammafriedman.files.wordpress. ... 3-d79e.pdf
ובכלל, רבים וגדולים ראו עניין גדול בשילוב החקר בלימוד הישיבתי, בהם הרב שג"ר בספרו המצוין "בתורתו יהגה", הרב מאיר ליכטנשטיין במאמר הנפלא "על דרכי הלימוד בימינו" ועוד
ובעוה"ר הגאון בעל נודע ביהודה נכשל בזה, במה שרצה וסמך להתיר בשעת הדחק ובהפסד מרובה כתיבת גוי בחנות בשבת, ונעזר בדעה דחויה ברמ"א, הלכות שבת, סימן שו, סעיף יא, שכתב גלחות [=לטינית] לא דאורייתא. והוא יפה פסק שאמירה לנכרי היא מדרבנן על סמך דעה זו. אולם במחילת כבודו היקר, הרשעים כותבים בשבת על דעת שהוא דרבנן... ובכזה נאמר: חכמים היזהרו בדבריכם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 198 אורחים