רבי ישעיה באסן ורבי יעקב בשן

[שטיינער]

יצא לאור כעת ספר מסילת ישרים עם "פירוש בהיר עומד כנגדו".

בהקדמה כותב המהדיר: למותר לציין את קדושתו ומעלתו של הספר, אצל אחינו בני ספרד התקבל הספר באהבה רבה מיד עם צאתו.

די לראות את הקדמתו של רבי יעקב בשן [ש' שמאלית] ואת חתימתו של רמח"ל - בכדי להבין את גודל ענוותו של רבנו המחבר מחד, ואת גודל חיבתו בעיני גדולי דורו מאידך.

מי שאינו בקיא בקורות ימיו של רבנו הרמח"ל זיע"א יראה "סתירה" כביכול: בהקדמת המגיה כמוהר"ר יעקב בשן לספרו של רבנו מכתיר הוא את רבנו בתארים עצומים, ומציין בתוך דבריו "אענדנו עטרה לראשי", ואילו רבנו הרמח"ל בחתימתו לספר קורא לרבנו יעקב בשן - שהיה דודו ורעו - "רבי אלופי ומיודעי".

התשובה ידועה לכל נער, אכן היה רבי יעקב מורו ורבו של רבנו הרמח"ל בתחילת גדילתו, אולם בהמשך השנים ברוב ענוותו של רבי יעקב - משנוכח בגדולתו ותורתו של אחיינו - כפף את ראשו מול תלמידו אהובו בהכנעה גדולה, ואף עמד במשך שנים ארוכות כמגן ותריס בכל כוחותיו מול אלו שרדפו את רבנו הרמח"ל באופן נורא ואכמ"ל.

כך שבקריב אותם קהלות [ר"ל הספרדים] היה הרמח"ל נערץ עד בלי די כבר בחיי חיותו - בעיני ההמון כמו בעיני גדולי התורה שבהם. לעומתם, אצל בני אשכנז זכה הרמח"ל ליקר וגדולה לאחר שנתעלה לישיבה של מעלה וכו'. עד כאן מההקדמה הנ"ל.

ואחשוב ואדמה שנחלפו לכותב ההקדמה רבי יעקב בשן עם רבי ישעיה באסן, שהוא היה רבו של רמח"ל והוא עמד שנים רבות כמגן ותריס על תלמידו רמח"ל, רבי ישעיה באסן נפטר בשנת תצ"ט, ואילו ספר מסילת ישרים נדפס בפעם הראשונה באמשטרדם שנת ת"ק אחר פטירת רבי ישעיה באסן, ואז היה המגיה רבי יעקב בשן, ורמח"ל מעולם לא היה תלמידו גם לא בתחילת גדילתו. (ראיתי הרבה מהדורות מנוקדות של ספר מסילת ישרים שנקדו בשן בש' ימנית, והוא טעות).

ומה שכתב המהדיר שרבי יעקב בשן היה דודו ורעו של רמח"ל - הנה כך כתב הרמח"ל בחתימת הספר: ותשואות חן חן ישא איש אשר כלבבי, מדושתי ובן גרני, עטרה לראשי וחותם יד ימיני, זה דודי וזה ריעי רבי אלופי ומיודעי, הלא הוא החכם הנעלה כמהר"ר יעקב בכ"ר אברהם בשן נר"ו וכו', וברור ופשוט שמה שכתב "דודי וריעי" היא מליצה בעלמא, ולא שאכן היה דודו.

עוד מה שיש לתמוה בשאר דברי ההקדמה הנ"ל - אניח לחברים.

[גביר]

היוכל מר להרחיב על אודות הוצאה זו של מסילת ישרים והפירוש הנלווה אליה?
[ובאמת שלפי מה שהביא כבודו משם, הדברים צריכים בירור, שהרי ראש וראשון לרודפי רמח"ל, האשכנזי, היה רבי יעקב חגיז הספרדי, שעשה זאת אחרי שראה מכתב תלמיד רמח"ל, רבי יקותיאל גורדון, אף הוא אשכנזי מליטא. ואף בהמשך לא מצאנו לכאורה חילוק בזה בין אשכנזים לספרדים. כללו של דבר, הטענה בדבר קשר בין השתייכות עדתית לבין יחס לרמח"ל תמוהה.

[פרנצויז]

בספר "אור עולם תולדות הרמח"ל ומשנתו" (ירושלים תש"ע), עמ' 20, כותב על רבי ישעיה בסאן (רבו של הרמח"ל), ועל גדלותו בתורה, ומוסיף שיש קושיא ידועה בשמו בקונטרס הספיקות כלל א' אות ו', שמהר"י באסן הקשה שבכל ספק ממון יש גם ספק איסור גזל, וא"כ הוא ספק איסורא לחומרא, עיי"ש.
ויש להעיר כי החליפו בטעות את רבי ישעיה בסאן (רבו של הרמח"ל) עם רבי יחיאל בסאן (בעל שו"ת מהר"י באסן), [שחי מאה שנה לפניו], וראה בקונטרס הספיקות שם שכתוב במפורש שזו קושיא שמביא הכנסת הגדולה, בכללי קים לי (חו"מ סי' כ"ה, אות ז'), ששמע ממה"ר יחיאל בסאן. (וכ"כ גם בכנה"ג).