הסכמות מתנגדות

מה שנכון נכון

בספרי זמנינו מביאים הרבה פסקים בעניני ברכות מבעל השערי טוהר הנ"ל בספרו ברכת הבית.

נחוניא · הודעהעל ידי **נחוניא** » ד' ינואר 21, 2015 10:41 pm

בהסכמתו על ספר ענף עץ אבות כותב הרה"ק ר' ישעי' ממאקארוב זצוק"ל "ואם כי דבריו בהיתר עגונה הראשונה חדש הוא ואין רצוני ליתן ע"ז הסכמתי".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ו' ינואר 23, 2015 4:20 pm

נחוניא כתב:בהסכמתו על ספר ענף עץ אבות כותב הרה"ק ר' ישעי' ממאקארוב זצוק"ל "ואם כי דבריו בהיתר עגונה הראשונה חדש הוא ואין רצוני ליתן ע"ז הסכמתי".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

אי הסכמתו של רבי ישעי' ממקארוב לעומת הסכמתו של רבי מרדכי דוב מהארנאסטייפלא זצ"ל על היתר העגונה, נידונה פה בשייכות להיתר ותקנות עגונות שהוצעה ע"י גיסו של הרמ"ד מהורנוסטייפלא:

http://moreshesamerica.blogspot.com/201 ... 0.html?m=1

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' ינואר 28, 2015 11:25 pm

מגיה כתב:
מגיה כתב:ויש מעשה ידוע שנשתכח ממני פרטיו, על אותו רב שכתב פסוק או מימרא בעל משמעות כפולה בהסכמתו כדי שהמתבונן יוכל להקיש על הספר.

כמדומני שכמעשה הרצוף פה, יש שכתבו על אחד שנתן הסכמה וכדלעיל, ואגב הכא יש כאן סיפור נוסף לפרשת השבוע באותו ענין.

בקרו טלה כתב:בענין המעשה על מתניכם חגורים שהובא לעיל, קיבלתי מא' מהחברים גירסאות שונות עם מי הי' הסיפור.

ראה בקטע המצולם הנ"ל המתחיל "ושמרתם ועשיתם", שהביא ר' מגיה [מתוך ספר "מגיד חדשות" חלק ו' עמ' קצ"ג], ושם נזכרים שני סיפורים:
א] המעשה הראשון הוא על מי שביקש תעודה (המלצה) מהרב כדי שיתנו לו נדבה הגונה, וכתב עליו הרב שאם היה בימי אלישע הנביא לא היה השמן עומד, והתברר שכוונתו היתה לרמז שהוא כלי ריק.
ולא כתוב שם מי בעל המעשה. הסיפור הזה מפורסם ומובא בעוד מקומות. בספר "עוד יוסף חי" (דרושים) פ' ויגש (עמ' ק"ז), ובס' נפלאים מעשיך סי' צ"ו, ובס' "דער יודישער אוצר" סי' 833 עמ' (רי"ט) [צ"ל רכ"א]-רכ"ב, נזכר הסיפור בלי שם הרב. ובס' "אוצר פתגמים מחכמים" עמ' 3 סי' ד' מיוחס מעשה זה לרבי צבי הירש [ברלין].
ויש ספרים שמייחסים סיפור זה לחיד"א: ב"שבחי הרב חיד"א זלה"ה" שבסוף ס' "מעגל טוב" הקצר (ליוורנו תרל"ט דף כ"ז ע"ב), בס' "שיחות חולין של ת"ח החדש" עמ' ו', ב"ספר החיד"א" (קובץ מאמרים) עמ' קפ"ח-קפ"ט, בס' "איגרות והסכמות רבנו החיד"א" עמ' קמ"א, ועוד ספרים.
אולם יש פירכא על יחוס המעשה הזה לחיד"א, משום שהחיד"א בכת"י ציין לסיפור הזה בתוך אוסף סיפורים על רבנים שונים, ראה "ספר החיד"א" (קובץ מאמרים) עמ' ע"ה, זכרון מעשיות וניסים סי' 24, (ושם הערה 7), וא"כ משמע שבעל המעשה היה מישהו אחר.
ב] המעשה השני הוא על אחד שהכריח את הרב לתת תעודת הכשר על חמאה [גבינה] שאינה כשרה, והתחכם הרב וכתב את התאריך בתוך התעודה לסדר "מתניכם חגורים וגו'", ואח"כ הבינו שהתכוין לתרגום אונקלוס שם (שמות י"ב י"א) "חרציכון יהון אסירין" לרמז שחריצי החלב אסורים. ושם כתוב שהרב הכותב היה רבי יעקב שמשון [משיפיטובקה], והרב שהבין את הרמז היה רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
אודות המעשה הזה על "מתניכם חגורים", הביא ר' בקרו טלה, רשימה ארוכה ומעניינת של גירסאות שונות עם מי היה הסיפור, בשם "חריציכון יהון אסירין", צילומים מתוך הספרים. יישר כח. ונעתיק את שמות הרבנים הנזכרים שם, ובסוגריים המקור:
"חכם אחד" לא נזכר שמו (אמרי בינה, להבן איש חי, חידוד בדברי תורה סי' ש'), נודע ביהודה (דער יודישער אוצר, סי' 931, עמ' רנא), רבי אלעזר רוקח בעל מעשה רוקח (אהל אלימלך, אות ר"מ), הלבושי שרד והגר"א (הגאון החסיד מוילנא), החתם סופר (שמועות טובות, ורשא תרנ"ו, דף נב), בעל תוס' יום טוב (יש מנחילין, עמ' סה-סו), רבי יעקב שמשון משיפיטיווקה והקדושת לוי (אהלי צדיקים, עמ' מא-מב), החיד"א (ספר "על התורה", מאת מרדכי הכהן, עמ' קפט-קצ).
ונוסיף הערה קצרה.
בספר "יש מנחילין", שם (עמ' סה-סו), כתוב שבעל המעשה היה "הגאון הנ"ל", ולא ברור שם למי הכוונה. ואחר העיון, נראה שהמעשה לא היה עם בעל תוס' יום טוב אלא עם הגאון רבי משה ר' מענדלש אב"ד פראג הנז' שם, בגלל שהוא הנושא המרכזי בדף ההוא, והתוי"ט נזכר שם רק בדרך אגב.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ה' ינואר 29, 2015 3:27 pm

וונדרבר כתב:ונוסיף הערה קצרה.
בספר "יש מנחילין", שם (עמ' סה-סו), כתוב שבעל המעשה היה "הגאון הנ"ל", ולא ברור שם למי הכוונה. ואחר העיון, נראה שהמעשה לא היה עם בעל תוס' יום טוב אלא עם הגאון רבי משה ר' מענדלש אב"ד פראג הנז' שם, בגלל שהוא הנושא המרכזי בדף ההוא, והתוי"ט נזכר שם רק בדרך אגב.

אכן מצאתי עתה שבחלקי אבנים הנדפס עם נשאל דוד העתיק לשונו של היש מנחילין שהכוונה לר"מ מענדלש.
אמנם במגילת איבה (לבעל התויו"ט) עמ' 89 מהדורה חדשה מביא בהערה שהכוונה אל התויו"ט.
והבוחר יבחר!

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' פברואר 01, 2015 5:28 pm

וונדרבר כתב:אודות המעשה הזה על "מתניכם חגורים" ... הלבושי שרד והגר"א (הגאון החסיד מוילנא) ...

מקור הסיפור על הלבושי שרד והגר"א, הוא בספר "הגאון החסיד מוילנא", (בהערות לפרק ה'), עמ' ס"ו הערה 14.

לב האבן · הודעהעל ידי **לב האבן** » א' פברואר 01, 2015 10:40 pm

ב' דומאות למסכימים שנמנעים מלתת הסכמה באופן רשמי.
הגרעק"א לס' מגן גבורים
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2
והג' בעל חפץ חיים לס' ארך אפים
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6

אספקלריא · הודעהעל ידי **אספקלריא** » ב' פברואר 02, 2015 8:44 pm

יש לחלק את "הסכמות מתנגדות" לקבוצות. עד עכשיו הדוגמאות השונות היו הסכמות "מתנגדות בקום ועשה", דהיינו שהרב כותב במפורש שהוא מתנגד לתוכן הספר. ומה שהביא ר' לב האבן שייך לקבוצה אחרת של הסכמות "מתנגדות בשב ואל תעשה", דהיינו שהרב אינו מביע התנגדות לספר, אלא כותב שקיבל על עצמו לא לתת הסכמות ואינו יכול לצאת מגדרו, אבל מברך את המחבר וכו', והחידוש הוא שהמחבר או המו"ל הדפיס את המכתב תחת הכותרת "הסכמות" בזמן שאין זו הסכמה.
ונראה שלקבוצה זו אפשר להביא כמות עצומה של דוגמאות. [אפשר לחלק לתת קבוצות, אלו שכותבים כותרת "הסכמות", אלו שכותבים "מכתב ברכה", ואלו שלא כותבים כותרת אלא מדפיסים את המכתב כמות שהוא].
והנה כמה דוגמאות מתוך ספרים עם הסכמות הג"ר חיים פינחס שיינברג זצ"ל, שבהם הוא כותב שגדר בעדו לא לתת הסכמות וכד', ובכותרת הדפיסו "הסכמות":
1 הלכות מתווכים (גולדברג) עמ' י"ב. 2 הסדר הערוך (וינגרטן) ח"א עמ' כ"ב (וכן בחלקים נוספים). 3 משכנות ידידיה (גרוסברג) ח"ג עמ' [ה']. 4. והצנע לכת עמ' י'.
בשנה מסויימת (אולי תשנ"ח?) התחיל הגרח"פ שיינברג לכתוב במפורש בראש המכתבים האלו "מכתב ברכה". [את ההסכמות האלו לא ציינתי, אע"פ שבחלק מהם הוסיף המו"ל כותרת נוספת "הסכמות"].
והנה דוגמא מתוך ספר יותר ישן: ספר "אור הגנוז" (לרבי יהודה ליב הכהן מאניפולי) לבוב תרכ"ו, ח"א, עם הסכמת האדמו"ר הצמח צדק. וראה בקובץ "אור ישראל" (מאנסי) גליון ל"ג, עמ' ק"כ, שכתבו שאין זו הסכמה כלל!
וראה עוד בספר "מלואי שלמה" (לורינץ), עמ' [5], שהגראי"ל שטינמן שליט"א כותב שנמנע מלכתוב הסכמות, וגם נמנע עד כמה שאפשר מלכתוב "מכתב ברכה", כי העולם מפרשים זה כהסכמה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' פברואר 04, 2015 6:59 pm

באנציקלופדיה לחכמי גליציה (מאורי גליציה) חלק א' עמ' 505, מביא שרמ"ח בלוך הדפיס בשנת תשכ"ה ס' והיה מחנך קדוש עם הסכמת ר"מ פיינשטיין שהספר כוון נגדו.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ו' יוני 05, 2015 12:20 am

סדר פרשיות על עניני הנחת תפילין דר"ת, [את ההסכמה וההסתייגות בעיקר כתב הגר"פ עפשטיין]

מה שנכון נכון

יתר10 כתב:סדר פרשיות על עניני הנחת תפילין דר"ת, [את ההסכמה וההסתייגות בעיקר כתב הגר"פ עפשטיין]

וע"ע בשו"ת חיים שאל לחיד"א ח"א סימן א מש"כ בשם המצת שמורים ולאידך גיסא בשם המור וקציעה סל"ד.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' יוני 05, 2015 5:27 am

הסכמת מרן הגר"ע זצוק"ל לסידור עוד יוסף חי

נבון · הודעהעל ידי **נבון** » ו' יוני 05, 2015 3:24 pm

בענין מסכימים שחזרו בהם מהסכמתם, יש לציין את הגרב"ד פוברסקי שליט"א שחזר מהסכמתו לספר של רפאל הלפרין.

ובענין הסכמות מנוגדות
זכורני באחד מכנסי 'דרשו' הוציאו לאור חוברת של גדולי ישראל המשבחים ומפארים את ארגון דרשו,
אך הבעיה היתה שאחד הגדולים כתב שהמעלה של דרשו הוא במה שמדרבנים בחורים צעירים לדעת חלקים נוספים מהש"ס שאינם נלמדים בישיבות, ומאידך אחר כתב שהמעלה של דרשו שהיא מדרבנת בחורים לדעת טוב את הנלמד בישיבה, ולא להתפרס ע"ג מסכתות שונות.
אלא דיש באמת מקום לעיין, אי כל אחד תפס את הנקודה שנראית לו, או שבפני כל אחד הוצגו נתונים אחרים.....

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ו' יוני 05, 2015 4:23 pm

עוד בענין מסכימים שחזרו בהם מהסכמתם.
אם אני לא טועה, הגר"ש וואזנר זצ"ל נתן הסכמה למהדורה הראשונה של "שמירת שבת כהלכתה", והסיר את ההסכמה בגלל ההיתר של דוד שמש בשבת.
וראה ב"שבט הלוי" חלק א' סי' צ"ד, שכנראה רמז לזה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=96

אבי קלמן · הודעהעל ידי **אבי קלמן** » א' יוני 07, 2015 9:51 pm

1) הסכמת הגריש"א לגמ' שוטנשטיין, אומר שבעצם לא היה ראוי, אלא שיצא פי' ע"י מחבר לא ראוי, ולכן עדיף שתצא גמ' כזו ע"י יר"ש. (וראה את אופן הבאת ההסכמה בהקדמה).

2) התנגדות מרומזת:
הסכמות לספר של כבוד הרה"ג רבי שמואל טל שליט"א (ראש ישיבת 'תורת חיים'), בפרט של הגר"א שפירא זצ"ל (ולהלכה פוסקים עפ"י השו"ע ונו"כ, - לעומת גישת המחבר להוציא מסקנותיו מהראשונים מבלי להתחשב באח' ובמקובל), ויבלטו"א הגר"ש אוירבך שליט"א (שאף המחבר ודאי לא נתכוון להלכה ולמעשה).

כתבתי עפ"י הזיכרון, יתכן ואינני מדייק, ואבקש לתקן את הדברים.

מבקש חכמה · הודעהעל ידי **מבקש חכמה** » ב' יוני 08, 2015 8:48 pm

הסכמת הרב בקשי דורון לספר "המדינה היהודית" לרב יעקב משה ברגמן, הרב כותב לו שיפה עשה שבירר "משנת רבותיו" ושאינו אומר "קבלו דעתי"...

אבי קלמן · הודעהעל ידי **אבי קלמן** » ג' יוני 09, 2015 11:50 pm

הסכמת הרב יעקב אריאל שליט"א לספר 'בין הזמנים' (לקורא הנבון, מערערת על הכיוון החינוכי שהספר מתווה).

מה שנכון נכון

אבי קלמן כתב:הסכמת הרב יעקב אריאל שליט"א לספר 'בין הזמנים' (לקורא הנבון, מערערת על הכיוון החינוכי שהספר מתווה).

מכתב ברכה
הרב יעקב אריאל
רב העיר רמת גן
משימה גדולה, כבדה ואחראית נטלת על עצמך בעיסוק כה נרחב בנושא טעון ומורכב "תרבות הפנאי ".עד כמה שידוע לי טרם טופל הנושא ביסודיות עד כה, אלא זעיר פה זעיר שם. הגיעה העת לצבור כעמיר גורנה את החומר התורני הרב שהצטבר בתחום זה במשך הדורות ובעיקר בדורות האחרונים . יש להעריך אותך כראוי על היגיעה שהשקעת באיסוף החומר הרב והמגוון שהיה מפוזר במקומות רבים, ועל סידורו ועריכתו . הנושא חדש יחסית . הוא נוצר בעיקר על רקע המודרנה עקב הזמן הפנוי הרב שצורת החיים המודרנית מאפשרת וריבוי הכלים שהומצאו ושבאמצעותם ניתן למלאות זמן זה. תוכן חלקם של כלים אלו ראוי ואף רצוי לכתחילה וחלקו פסול אף בדיעבד. ויש תכני ביניים שאינם פסולים. נוצרה גם תעשייה כבדה של תרבות הפנאי, המשופעת בממון רב, בליווי תקשורתי אדיר, המפיצה את תוצרתה בעולם כולו. כך נוצרו אופנות ודפוסי התנהגות של ניצול הפנאי המשפיעים על רוב האנושות. הציבור זקוק ומצפה להדרכה תורנית נאותה בשדה זה. ההדרכה כאן קשה, כי השדה אינו אחיד. יש בו פרחים נהדרים, אך גם קוצים ועשבים שוטים . יש מקומות שבהם ניתן לסלול דרך ישרה לכתחילה ויש מקומות שהכרח ללכת בדרך עקלתון על מנת לעקוף מהמורות. ספרך הוא מורה דרך לצועדים בשדה זה .
ככל תופעה חדשה תיתכנה שתי גישות קוטביות: או "חדש אסור מן התורה" בכלל, או שיש לבלוע את החדש כמות שהוא, על קרבו ועל כרעיו, כולל שמריו ופסולתו. אך יש גם דרך ביניים של סינון החדש וביקורתו , לסלת את סולתו ולפסול את פסולתו. אתה מנסה לעשות סדר בנושא זה לבל יישאר כשטח הפקר שאין בו אמירה תורנית ברורה .
לא מצינו עד כה עיסוק נרחב בנושא, בין היתר משום שלגדולי ישראל לא היה פנאי אפילו לעצמם. הם לא משו מאהלה של תורה יומם ולילה ולא פסק פומייהו מגירסא. וזאת היתה גם הנורמה שהם ציפו מזולתם. לכן לא ראו צורך לעסוק בתרבות הפנאי. אולם לא כל הציבור נמצא במדרגה כה נעלה. וכך הוא נסחף לתוך תרבות הפנאי המצויה ללא הכוונה ראויה. לכן חשוב מאוד לתת בידי הציבור ספר כשלך בו ימצא הכוונה מתאימה .
האמת ניתנה להיאמר שגם לגדולי התורה היתה מעין "תרבות פנאי" משלהם , אם כי ברמה אחרת. המשנה באבות מדברת על גופי הלכות ולעומתם על
פרפראות לחוכמה, כגון גיאומטריות ותקופות, כלומר מתמטיקה (ראו תוספות יום טוב) ואסטרונומיה. העיסוק בנושאים אלו הפיג להם את המתח הרב שב לימוד קינים ופתחי נידה. יש גורסים שמדובר בגימטריות, כך למשל הגימטריות של ר ' יעקב בעל הטורים היו מן הסתם מעין "תרבות הפנאי" שלו, או דרשותיו של ר' יהודה רוזאניס בעל המשנה למלך, "פרשת דרכים",היו כנראה שעשועיו בשעות הפנאי שלו. אלא שמה שאצלו היו שעשועים נעשו אצלנו גופי תורה .
החסידות טיפחה את המוסיקה ואת חיי החברה של העדה החסידית . פעילויות אלו מילאו פונקציה של מעין "תרבות פנאי ".החסידות טיפחה גם
תרבות אכילה ושתייה מיוחדות , כגון הסעודה המשותפת עם הצדיק ("טיש") ותרבות השתייה בהתוועדויות .
הרמב"ם בחיבורו שמונה פרקים, פרק ה' הכיר בצורך שבבידור מסוים על מנת להפיג מתחים ולמנוע שקיעה במרה שחורה. אלא שלדעתו יש להפוך את הצורך לערך "וישים פעולותיו כולן, תנועותיו ומנוחותיו וכל דיבוריו, מביאים אל תכלית אחת, והיא: השגת ה' ... עד שלא יהיה בפעולותיו בשום פנים דבר שלא יביא אל זאת התכלית ".
דרגה גבוהה זו אינה נחלת רוב הציבור, אך ראוי להעמיד אידיאל זה בראש הסולם שבו שלבים רבים. גם השלבים הנמוכים צריכים להעלות את האדם במידה מסוימת מצורך לערך. ניתן לנצל את תרבות הפנאי לטיפוח ערכים חברתיים, לאומיים, אנושיים וכמובן גם דתיים. גם עצם ההתחשבות בדרישות התורה בצריכת התרבות ובהעדפות בין סוגיה יש בה ערך מסוים .
דוגמה נאותה כיצד ניתן להפוך צורך לערך הוא נושא הטיול, שטיפלת בו באריכות . הטיול נחוץ מאוד להפגת מתח ולהפעלת איברי הגוף שבצורת החיים המודרנית עלולים להתנוון. לכן יש להעדיף את הטיול הרגלי על זה הרכוב. שמירת הבריאות היא ערך. גם את ייעוד הטיול ניתן להפוך לערך, כגון על ידי העדפת אתרי מורשת, או מקומות שבהם ניתן להתפעל ממעשי ה' ולא רק כאלו שיש בהם הנאת החושים גרידא. יש להעדיף טיול בארץ ישראל על מנת
לחבב עלינו את הארץ, ובמקומות שהיישוב דליל יש בכך גם עידוד מורלי וכלכלי למתיישבים שם. ומעל לכל אלו לא ניתן להתעלם מפסיקתו של בעל המשנה ברורה (סימן תקלא, סימן קטן יד) שאין לטייל בחו "ל אלא רק כאשר יש סיבה מוצדקת לכך. הטוענים שיציאה לחו"ל מאפשרת הפגת מתח גדולה יותר מאשר בארץ מן הראוי שיהיו כנים עם עצמם ואל יטלו עמהם את הטלפון הנייד ויוותרו על גישה לאינטרנט. אפשר גם בארץ להתנתק מכל מתח אם נופשים במקום שאין בו מכרים ומתנתקים מאלה .
עיקר עיסוקך הוא בהכוונה באיכות התרבות, ועשית בכך עבודה גדולה. יורשה לי להפנות את תשומת הלב גם לכמות הזמן המיועדת לה. הצורך בתרבות הפנאי עלול להפוך לנזק עקב גודש הזמן שהיא תופסת . הדוגמה הבולטת לכך היא הריתוק לכבלי הטלוויזיה. לפי הסטטיסטיקה הצפייה בטלוויזיה בישראל מגיעה לממוצע של כ - ‏5 שעות ביום. מכיוון שזהו הממוצע סביר להניח שיש הרתוקים למכשיר כ - 7-8 שעות ביום! אין צורך בדמיון עשיר כדי לתאר את הסכנות הפיזיות, הנפשיות, החברתיות והתרבותיות שיש בגודש שכזה .
ובאשר לאיכות התכנים, גם ללא בעיות הצניעות שיש בחלק ניכר של התוכניות, רבים התכנים הריקניים והשטחיים המרגילים את האדם לרדידות . מחנכים רבים מתריעים כבר זמן רב על הירידה בקריאת ספרים ועקב כך על התדרדרות לשונית. שמעתי מימרה חריפה מפרופ' שלום רוזנברג: רוטנברג, בהמצאת הדפוס, הביא את תרבות הספר לעולם, אדיסון, בהמצאת הטלוויזיה, חיסל אותה ...
גם מי שאין לו טלוויזיה הוא בן תרבות, לא פחות ממי שיש לו, אם לא יותר. לעומת זאת, האינטרנט נחוץ יותר ויש בו גם ערכי ידע ותרבות גבוהים יותר. אלא שגם נזקיו עלולים להיות חמורים ומרובים הרבה יותר, עקב גלישה לא מבוקרת. הדרך היחידה להכשיר את המכשיר היא: גמר חסימה טובה !... אין לצפות מכל הציבור רמה תרבותית נעלה, איכותית ומזוקקת. ולכן צריך לתת לו הדרכה הלכתית שתשמור לפחות על גבולות הטעם הטוב. אולם עם זאת מן הראוי גם להעמיד בפני הציבור רף גבוה יותר של תרבות איכותית וטובה שיש בה עידון, האצלה ורוממות רוח. אני מאחל לך שספרך יתרום תרומה משמעותית גם לאלו וגם לאלו .
בברכת התורה ,
הרב יעקב אריאל
הרב הראשי לרמת גן

מחולת המחנים

http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=3

מצליח · הודעהעל ידי **מצליח** » ד' יולי 29, 2015 8:05 pm

איש ספר כתב למעלה בענין ס' פאר עץ חיים שהאדר"ת ציין בהסכמתו שהמחבר חולק על קדמונים, נזכרתי מההסכמה הנפלאה של הנוב"י לס' חי' הרז"ה שכותב ממש כזה
מי שיש לו העתק נא להעלותו

אמרתי אחכמה · הודעהעל ידי **אמרתי אחכמה** » ד' יולי 29, 2015 9:13 pm

מצליח כתב:איש ספר כתב למעלה בענין ס' פאר עץ חיים שהאדר"ת ציין בהסכמתו שהמחבר חולק על קדמונים, נזכרתי מההסכמה הנפלאה של הנוב"י לס' חי' הרז"ה שכותב ממש כזה
מי שיש לו העתק נא להעלותו

: New Picture.jpg (59.13 KiB) נצפה 16420 פעמים

רוח נדיבה · הודעהעל ידי **רוח נדיבה** » ה' יולי 30, 2015 1:19 am

בזכרוני [אין לי אפשרות לבדוק כעת] שהגר"ח סולובייציק כתב הסכמה מתנגדת ומסתייגת על הספר סדרי טהרות [ראדזין] בכך שחיכה את הדף תלמוד בבלי עיי"ש

עין עוד ספר על דרך הלימוד של ר' יהושוע כהן הסכמתו של הגר"ש אוירבאך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' ספטמבר 29, 2015 9:38 am

בקונטרס הנועד לערער על סוכות שדפנותיהן מסדינים מאת הרב מרוגלין, חלק מההסכמות (הרי"מ שטרן והרב שפרן ואולי עוד), מתנגדות למסקנתו. (בקו' ע"ח באבוב, מתפרסם מכתבו המלא של הרב שטרן).

אלטנוישול

באחד מספריו הדפיס הגר"ח נאה זצ"ל עצמו מכתב רבו אדמו"ר הריי"צ נ"ע על "קונטרס השלחן" שלו, ובו לכאורה ביקורת סמויה, על קלות כלשהי בהגהות.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ב' אוקטובר 19, 2015 8:39 pm

מן הענין להביא מה שסיפר ר' אהרן סולובייציק (אחיו הצעיר של הגרי"ד מבוסטון) בספרו פרח מטה אהרן מפי הר"י הוטנר. הביא תחילה הסיפור איך כשהביא הח"ח ספרו להגר"י מסלנט לקבל הסכמתו נמנע הלה מכיון שחלק עליו בהלכה מסויימת, והדברים ידועים. והוסיף לספר שהפציר בו הח"ח שבכל זאת יתן לו הסכמתו ויכתוב בהסכמתו שהוא חולק על הפרט הנ"ל. ענה לו הגרי"ס שאין רצונו בכך מכיון שרוב בנ"א אינם מסתכלים בההסכמה רק בתוכן הספר ויבואו לידי טעות. עכת"ד ואין ספרו תח"י וגם לא נמצא באוצר ומי שיש לו יוכל לציין או לצלם.

מחולת המחנים

נס ההצלה של ישיבת מיר - רבי אלחנן יוסף הערצמאן.

: לכידה.JPG (58.28 KiB) נצפה 15955 פעמים

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ה' מרץ 03, 2016 11:09 pm

viewtopic.php?f=7&t=6618&start=1280#p265277

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מרץ 03, 2016 11:30 pm

הסכמת הנצי"ב על גרש כרמל (נדפס עם רביד הזהב) תרמ"ה
להרב ישראל יצחק הלוי זאמבראוובסקי מו"צ בווארשא

ולצידו מכתבו של הנצי"ב בו הוא כותב
"ובאמת לפי דעתי אין דבר הסכמות מתקבל על הדור כו', וכבוד לאיש שבת מהסכמות, אך אין כל הדעות שוות ורצונו דמר הוא כבודו כו'"

: הסכמת ר' הערש ליב.jpg (230.87 KiB) נצפה 15860 פעמים

ספרא · הודעהעל ידי **ספרא** » ו' מרץ 04, 2016 1:01 pm

איש_ספר כתב:יפה. הספר לצערי אינו באוצר.
הראה לי ידידי החה"ש ר"י הרשקוביץ כי במהדורה הראשונה והבלתי מצויה של הספר, מופיע תצלום כת"י של הגרב"ב ולצידו פענוח של כתב ידו הקשה. ואילו בהוצאה השניה והנפוצה יש רק תמונת כתב היד....
ולמי שלא מכיר בהסכמה מביע רב"ב הסתייגות מהדפסת חידושי רח"ש לצד דברי רב"ב, מחמת קדושת דברי הש"ש!

לצד דברי הש"ש - כצ"ל

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' מרץ 22, 2016 3:13 pm

ניתן להוסיף לאשכול גם את זה:
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6618&start=1240#p264556
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6618&start=1280#p265277

חבצלת · הודעהעל ידי **חבצלת** » ו' אפריל 15, 2016 2:36 am

ראה הסכמת הגר"ח קנייבסקי לספר "שמחים לשמרו"

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?176805&

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ו' אפריל 15, 2016 3:40 pm

לספרו של הרה"ג רבי א"י זילברשטין על הקצוה"ח יש הסכמה מזקנו מרן הגרי"ש המסתייג מהרעיון של המחבר ליישב את קושיות הקצוה"ח

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ד' נובמבר 02, 2016 5:58 pm

לא ממש מענין האשכול, אך עד"ז:

viewtopic.php?f=7&t=7433&sid=a32e42f45dcce440ab193dcb7ac090b9#p66175

בן_אליעזר · הודעהעל ידי **בן_אליעזר** » ד' נובמבר 02, 2016 7:59 pm

גם זה שייך לכאן, במידה מסויימת:

viewtopic.php?f=7&t=29788

לומד · הודעהעל ידי **לומד** » ה' נובמבר 03, 2016 2:44 am

רוח נדיבה כתב:בזכרוני [אין לי אפשרות לבדוק כעת] שהגר"ח סולובייציק כתב הסכמה מתנגדת ומסתייגת על הספר סדרי טהרות [ראדזין] בכך שחיכה את הדף תלמוד בבלי עיי"ש

עין עוד ספר על דרך הלימוד של ר' יהושוע כהן הסכמתו של הגר"ש אוירבאך.

מחמת התנגדות זו הודפסה שורה קבועה בתחתית כל עמוד, כדי שהמעיין לא יטעה לרגע לחשוב שבידו מסכת מן התלמוד הבבלי.

קרן הפוך · הודעהעל ידי **קרן הפוך** » ה' נובמבר 03, 2016 10:10 pm

בהסכמת ר' יצחק כדורי לספר תמים תהיה לר' יעקב הלל התנגד לכמה ענינים שלמים שבספר עד שהוצרך המחבר לציין על דף ההסכמה שיתיחס ל"ציטוטים שדן בהם שר המסכים " בגוף הספר

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ה' נובמבר 03, 2016 11:10 pm

רוח נדיבה כתב:בזכרוני [אין לי אפשרות לבדוק כעת] שהגר"ח סולובייציק כתב הסכמה מתנגדת ומסתייגת על הספר סדרי טהרות [ראדזין] בכך שחיכה את הדף תלמוד בבלי עיי"ש

זה לא הגר"ח, (שבזמן הדפסת המהדורה הראשונה של הסדרי טהרות היה בן עשרים), אלא אביו הבית הלוי. על הספר ההוא קמו עוררים רבים, מהטעם הנ"ל. מעט מפרשה זו נמצא בספר 'תולדות יעקב' לר"י ליפשיץ, (ח"ב עמ' 175), וביתר אריכות בספר 'הראשון לשושלת בריסק'. (אינני זוכר כעת היכן בספר).
אפשר ששמו של הגר"ח נקשר לענין זה, כי בחלק השני של הספר (על אהלות), שיצא לאור בשנת תרס"ג (כעשר שנים אחרי פטירת המחבר), מספר בנו שמצא איזו פיתקא בשם אביו, שהיה כתוב בה להדפיס בראש ובתחתית כל עמוד בספר, שספר זה הוא ליקוט מדברי הראשונים. (כמדומני שזו היתה פשרתו של רי"א), והוא מספר ששאל את הגר"ח, והוא יעץ לו לעשות כך.

עושה חדשות

דרך אגב -
ענין אחר: הבטחות מופרות...

: אלה הדברים - הקדמה.png (128.99 KiB) נצפה 15237 פעמים

איך באמת ראוי לנהוג בהוצאת מהדורה ב'?

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » א' נובמבר 06, 2016 2:18 pm

הסכמת ר"ח מוולאז'ין לספר מעשה רב

מצליח · הודעהעל ידי **מצליח** » ג' נובמבר 22, 2016 12:01 am

הסכמת רבי מענדל קארגויא על ביאור מבין שפה לס' שפה ברורה לאבן עזרא

פורום אוצר החכמה

מי מחובר