אפשר, ועדיין לא ידועה שום סיבה סבירה (ושמועות על מעשה כזה או אחר בימי הנעורים אינן סיבה סבירה בעיני לרדוף אדם עד זקנה ושיבה, מה גם שהן מפוקפקות - רח"ע כתב אליו כמה תשובות באחיעזר ופלפל בדבריו בכבוד רב ללא שום סימן הסתייגות).קומי_אורי כתב:ברזילי כתב:בקטע שצוטט לעיל מן החזו"א (שפרסומו בידי מעריצי החזו"א הוא מדהים) נאמר כי ה"עוון בלתי כפרה" הוא פרסום של "דברי המינות שכתב ע"א בלעז אבי בית דוד", ולא שמועות על מעשים מפוקפקים בנערותו. בזמנו ניסיתי לחפש קצת מהם אותם דברים חמורים שבגללם היה ראוי הרב עמיאל להלבנת פנים ושפיכות דמים, ולא מצאתי יותר מאשר כתב בדרשות אל עמי (ח"ב, כה) על בעז ורות (או, יותר בדוחק, מה שהקביל את משה ודוד לגר"א והגרש"ז), אבל קשה להאמין שעל זה חרי האף הגדול הזה.
ודוקא משום שקשה להאמין, מסתבר שהחזו"א חשב יותר ממה שכתב שם, והשתמש בדברים אלו כסימן ולא כסיבה.
אגב, מעניין שרא"י פינקל פנה אליו כדי להציע את מועמדותו של ר' שמחה וסרמן לר"מ בישיבתו באנטוורפן (שלימים עלתה לארץ והפכה להיות ישיבת היישוב החדש) - המכתב מצולם בראש המהדורה החדשה של המדות לחקר ההלכה. לאור יחסו של ר' אלחנן למזרחי ורבניו, זה קצת מפתיע.