איש_ספר כתב:כיון שאיני בענין בכלל, לא זכיתי להבין את ההגיון שבחידוש.
אם בריה לא בטיל מן התורה, מה יתן לך ומה יוסיף לך שזה ספק אם נחסר.
[ובכלל כשאין מקום להתספק, למה יקרא ספק]
ובסו"ד נראה שירד לחדש דבר נוסף והוא שבריה שאי אפשר להכיר בשלימותה אינה בריה, או שאולי יש לבריה שיעור למטה, ומלבד שכ"ז צריך מקור, בשביל זה לא היה צריך להרצות את הדין של נחסרו רגלי הנמלה.
הדין שבריה אינה בטלה בתערובת הוא מדרבנן.
והטעם שהחמירו בבריה הוא מפני שהתורה החשיבה בריה לענין מלקות, לפיכך החמירו חכמים לגבי ביטול.
במקרה של ספק בריה, הרי זה ספק דרבנן והולכים להקל (ט"ז יו"ד ק, א). ולענין זה אין צורך בדבריו של הרב רבינוביץ.
רנ"א רבינוביץ מחדש שיש מצב בבריה שמצד הלכות ביטול אין כאן ספק בריה, ומצד הלכות מלקות יש כאן ספק בריה.
והיינו שלגבי מלקות צריך עדות ברורה שהיתה כאן בריה שלמה, ומפני קטנותה בלתי אפשר להעיד על כך, ועל חזקה לא סומכים (?).
ולענין הלכות ביטול, חשובה הבריה שלימה, כל עוד שלא נפל ספק בדבר.
על כך אומר רנ"א רבינוביץ שהואיל ואין כאן בריה שלוקים עליה, מאבדת הבריה דין חשיבותה גם לענין הלכות תערובות, והרי היא בטלה.
הקשיים שבחידוש זה ברורים, גם אם נקבל את כל ההנחות שעליהן מיוסד חידוש זה.
שהרי חשיבות הבריה אינה מפני עצם המלקות, אלא מפני החשיבות שהחשיבה תורה בריה שאפילו אין בה כזית אם אכלה חייב מלקות [כלומר, החשיבות גורמת למלקות, ולא להיפך]. וחשיבות זו אינה בטילה גם אם מפני סיבות טכניות אי אפשר להלקות עליה.
