ברוך ברגר כתב:היכן מצאנו עדות שהיא ע"י אחד ?
{לא "התורה קראה אותם אחד" וכד'}
יאיר כתב:פעמיים קרובות משמשים אוכל ויכולת בהפרש תיבה אחת.
(בתנ"ך).
שברי לוחות כתב:יאיר כתב:פעמיים קרובות משמשים אוכל ויכולת בהפרש תיבה אחת.
(בתנ"ך).
לא תוכל לאכול
ולא יכלו לאכול
נהר שלום כתב:חידה לפרשת ויגש
זה המקום שימש גם לאבא, גם לסבא לשבועה גם לי לזבוח זבח, גם לאבא למזבח. מהו המקום?
יאיר כתב:תיקון:
שתי גניבות הן אם ובנה.
בראשונה אמת ולא.
בשניה שקר וכן.
(בתורה)
יאיר כתב:שברי לוחות כתב:יאיר כתב:פעמיים קרובות משמשים אוכל ויכולת בהפרש תיבה אחת.
(בתנ"ך).
לא תוכל לאכול
ולא יכלו לאכול
היכן כתוב ''לא יכלו לאכול''?, מהו 'קרובות' והיכן ההפרש?
עזריאל ברגר כתב:יאיר כתב:תיקון:
שתי גניבות הן אם ובנה.
בראשונה אמת ולא.
בשניה שקר וכן.
(בתורה)
רחל ובנימין
לייטנר כתב:מ"ב ד מ. אין כלל הפרש בין המילים.
ברוך ברגר כתב:היכן מצאנו עדות שהיא ע"י אחד ?
{לא "התורה קראה אותם אחד" וכד'}
יאיר כתב:עזריאל ברגר כתב:יאיר כתב:תיקון:
שתי גניבות הן אם ובנה.
בראשונה אמת ולא.
בשניה שקר וכן.
(בתורה)
רחל ובנימין
יפה!
מי יסביר את 2 השורות האחרונות?
יאיר כתב:פעמיים קרובות משמשים אוכל ויכולת בהפרש תיבה אחת.
(בתורה).
יאיר כתב:תיקון:
שתי גניבות הן אם ובנה.
בראשונה אמת ולא.
בשניה שקר וכן.
(בתורה)
יאיר כתב:יאיר כתב:פעמיים קרובות משמשים אוכל ויכולת בהפרש תיבה אחת.
(בתורה).
בבראשית...
יאיר כתב:יפה מאוד. היטבת לבאר יותר ממה שהיה בדעתי.
אלי כהן כתב:יאיר כתב:יפה מאוד. היטבת לבאר יותר ממה שהיה בדעתי.
אולי תואיל לפרט מה הוסיף לך רבי עזריאל הי"ו יותר ממה שהיה בדעתך.
עכ"פ, לענ"ד - הפיתרון היותר חלק (אשר לענ"ד אין זה מן הנמנע שאליו התכוונת מלכתחילה) - הוא זה:
מחד גיסא כתיב: "ותגנֹב רחל את התרפים אשר לאביה...ולא מצא את התרפים".
ומאידך גיסא כתיב: "ואיך נגנֹב מבית אדֹניך...וימָּצֵא הגביע באמתחת בנימן".
ולמותר לציין, שלא הייתי מגיע לפיתרון היותר חלק, לולי נשענתי על גבו של רבי עזריאל הי"ו - כננס על גבי ענק.
עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:יאיר כתב:יפה מאוד. היטבת לבאר יותר ממה שהיה בדעתי.
אולי תואיל לפרט מה הוסיף לך רבי עזריאל הי"ו יותר ממה שהיה בדעתך.
עכ"פ, לענ"ד - הפיתרון היותר חלק (אשר לענ"ד אין זה מן הנמנע שאליו התכוונת מלכתחילה) - הוא זה:
מחד גיסא כתיב: "ותגנֹב רחל את התרפים אשר לאביה...ולא מצא את התרפים".
ומאידך גיסא כתיב: "ואיך נגנֹב מבית אדֹניך...וימָּצֵא הגביע באמתחת בנימן".
ולמותר לציין, שלא הייתי מגיע לפיתרון היותר חלק, לולי נשענתי על גבו של רבי עזריאל הי"ו - כננס על גבי ענק.
נראה לי שההוספה שלי היתה שבתגובת האנשים לסיפור הוזכרו המילים "כן" ו"לא".
[כמובן שההוספה שנוספה היא ה"כן ו"לא" שבפס']עזריאל ברגר כתב:יאיר כתב:תיקון:
שתי גניבות הן אם ובנה.
בראשונה אמת ולא.
בשניה שקר וכן.
(בתורה)
רחל גנבה את התרפים, ולא נתפסה, ויעקב בתגובתו לכך דיבר בלשון "לא יחיה" וכיו"ב.
בנימין לא באמת גנב, אבל הוא נתפס, ויוסף אמר "גם עתה כדבריכם כן הוא".
אלי כהן כתב:בהנחה שרק עבירות מצריכות כפרה:
היכן מצינו שלכתחילה מותר לאדם בימינו להיות עבריין ולעבור עבירה שעליה יצטרך העבריין הזה כפרה?
רמז: לא נזיר (אליבא דרבי אלעזר הקפר במס' נזיר יט ע"א), כי קרבן החטאת של הנזיר אינו שייך בימינו, והחידה היא כאמור על ימינו.
אגב, מי שיפתור, מתבקש גם לענות גם על הקושיה העצומה: למה התירו לעבור עבירה?
עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:בהנחה שרק עבירות מצריכות כפרה:
היכן מצינו שלכתחילה מותר לאדם בימינו להיות עבריין ולעבור עבירה שעליה יצטרך העבריין הזה כפרה?
רמז: לא נזיר (אליבא דרבי אלעזר הקפר במס' נזיר יט ע"א), כי קרבן החטאת של הנזיר אינו שייך בימינו, והחידה היא כאמור על ימינו.
אגב, מי שיפתור, מתבקש גם לענות גם על הקושיה העצומה: למה התירו לעבור עבירה?
ת"ח, ובשו"ע הרב מסביר את טעם ההיתר לזה (מסתמא מקורו מספרים שקדמוהו, אבל למדתי את זה רק שם).
אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:בהנחה שרק עבירות מצריכות כפרה:
היכן מצינו שלכתחילה מותר לאדם בימינו להיות עבריין ולעבור עבירה שעליה יצטרך העבריין הזה כפרה?
רמז: לא נזיר (אליבא דרבי אלעזר הקפר במס' נזיר יט ע"א), כי קרבן החטאת של הנזיר אינו שייך בימינו, והחידה היא כאמור על ימינו.
אגב, מי שיפתור, מתבקש גם לענות גם על הקושיה העצומה: למה התירו לעבור עבירה?
ת"ח, ובשו"ע הרב מסביר את טעם ההיתר לזה (מסתמא מקורו מספרים שקדמוהו, אבל למדתי את זה רק שם).
נכון!
ומ"מ, לענ"ד גם אחרי תירוצו של ש"ע הרב, אין הקומץ משביע את הארי: כי מזה ש"נפרעין" ממנו על שביטל עיקר עונג שבת [כלומר שצריך "כפרה" על כך כמובא בש"ע], מוכח שהוא חָטָא בזה שביטל עיקר עונג שבת, וא"כ הדרא קושיה לדוכתה: היאך התירו לו לחטוא - לבטל עיקר עונג שבת? ואם תאמר שהתירו לו כדי שיקרע גזר דינו, א"כ התמיהה אפילו מתחזקת: כי הרי כעת מתברר, שלא זו בלבד שהתירו לו להיות עבריין, אלא עוד קורעין את גזר דינו - דווקא בזכות זה שהוא נעשה עבריין, ולענ"ד כל זה תמוה ביותר לפו"ר. היעלה על הדעת, שנתיר לאדם להבעיר אש בשבת כדי שיוכל לקרוא לאור האש את הילכות תשובה לרמב"ם וכך יידע איך לחזור בתשובה על חטא אחר? אתמהה...
עזריאל ברגר כתב:ואולי הוי כמי שהדביק פת בתנור שהתירו לו לרדותה וכו'?
שברי לוחות כתב:הרחמן הוא יעשה לנו ניסים, בשכח על הנסים
ברוך ברגר כתב:שברי לוחות כתב:הרחמן הוא יעשה לנו ניסים, בשכח על הנסים
לזה כוונתי...
אבל גם מה שכתוב מה שנכון נכון, נכון.
ברוך ברגר כתב:איזו בקשה או ברכה אומרים רק באופן של דיעבד ?
אלי כהן כתב:ברוך ברגר כתב:שברי לוחות כתב:הרחמן הוא יעשה לנו ניסים, בשכח על הנסים
לזה כוונתי...
אבל גם מה שכתוב מה שנכון נכון, נכון.
לא רק שנכון גם פיתרונו של מה שנכון נכון, אלא שפיתרון זה אפילו יותר מוצלח, כי הוא על ברכה ממש (כלומר בשם ומלכות) שאינה רק בקשה (בעלמא), וממילא זה עונה לכל מילה ומילה שמופיעה בחידה.
ברוך ברגר כתב:היכן מצאנו בתנ"ק ששה מילים שמתחילים באות א ?
יש שני תשובות.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים