הודעהעל ידי הקיק » ב' נובמבר 17, 2014 6:05 pm
קובץ יסודות וחקירות השלם. ביאור דינים ומושגים, גדריהם והחקירות שבהם. ובסופו החיבורים: לקט חקירות; סוגי הסְברות; סוגי החקירות; 'לשיטתם'. נלקט ונערך בס"ד ע"י אחיקם קָשָת. [נתניה] ה'תשס"ז. 875 [!] עמ'. (050-7233366)
עולם הישיבות בימינו, על כל גווניו, אינו שוקט על שמריו. אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות היא פירסום ספרי מראי מקומות וספרי מפתחות, לפי סדר דפי המסכתות ולפי נושאים, הזוכים לפופולריות רבה. ארון הספרים הלמדני רחב היום יותר מאי-פעם, והוא כולל נוסף לספרים המודפסים גם מאגרי מידע לסוגיהם; ספרי העזר הנ"ל מביאים את הלומד אל מחוז חפצו כאשר מוּסר מעליו טורח החיפוש, והוא נדרש ליגיעה עיונית-נטו, ולא ל'יגיעה חיפוּשׂית'. אחד התחומים שגם הוא מתפתח במקביל לספרי המפתחות הוא ספרי כללים - מהדורות חדשות של ספרי הכללים הקלאסיים יוצאות לאור, ונדפסים ספרים חדשים בתחום זה. אחד המיוחדים שבהם הוא הספר 'קובץ יסודות וחקירות השלם' שיצא לאור זה עתה במהדורה חדשה ומתוקנת ומורחבת. מחברו, הר"א קשת, תלמיד ותיק בישיבת 'מרכז הרב', ליקט וצבר בו אלפי הגדרות ו'חקירות' במושגי התלמוד וההלכה שחקרו והגדירו גדולי ראשי הישיבות של הדורות האחרונים זצ"ל וגדולי דורנו שליט"א, עם תמצית הדעות השונות ועם הפניות מדוייקות. כל ערך נפתח בהגדרה, בדוגמא ובציון שמות אחרים בהם הוא נקרא, אח"כ מובאים מקורו וטעמו, מהותו, פרטיו וחלקיו, שייכותו באישים שונים (קטן, גוי וכד') ורשימת ערכים אחרים הקרובים אליו; בכל אחד מסעיפים אלו מובאות לעת הצורך שיטות שונות ומקורותיהן, והכל בקיצור נמרץ. החקירות הלמדניות האלו כוללות הגדרות המפרידות בין נושאים דומים ומצרפות נושאים שנראים שונים, המכלילות פרטים ומפריטות כללים, המוצאות כמה 'דינים' בפרט הלכתי אחד או 'דין' אחד המהווה מכנה משותף לכמה וכמה עניינים. למדנות זו היא לב-לבו של הלימוד הישיבתי העיוני, אך לעיתים היא גולשת גם לשדה ההלכתי. הספר מאפשר ללומד להקיף נושא שלם כהקדמה ללימוד הסוגיא או כסיכומה, למצוא פרט למדני מסויים ומה נכתב עליו וע"י מי, לסייע ללומד לקשר בעצמו בין הגדרת הדין לבין פרטיו ובין צדדים שונים וסברות שונות וכד', ולמעשה לאפשר למעמיק בעיונו לקצר את הדרך לשידרוג איכות לימודו, בלי שידלג כמובן על העיון היסודי בסוגיא ובמפרשיה עוד לפני שהוא מגיע לשלב זה. כל שש מאות העמודים הראשונים של הספר עוסקים בהגדרות אלו, מן הערך 'אב' – נאמנותו לפסול את בניו (דין 'יכיר'), מקורותיו השונים של דין זה, תחולתו ופרטיו וסברותיו, ועד לערך 'תשלומין' – כולל תמצית הדיון המופיע בספר המיוחד 'קונטרסי השיעורים' מאת הרי"ז גוסטמן זצ"ל בענין הייחס בין החפץ עצמו לבין שוויו הכספי, והמשמעות ההלכתית של שני היבטים אלו; בענין זה למשל מצרף המחבר את חידושו של ר' יוסף רוזין (ה'רוגצ'ובר') שזהו בדיוק יסוד המחלוקת בין ר' יוחנן לריש לקיש, אם מעות קונות מדאורייתא (קנין השווי) או דווקא משיכה קונה (קנין החפץ). בהמשך ניתוספו לספר ארבעה קונטרסים שכתב המחבר הדומים באופיים לחיבור העיקרי, והם 'לקט חקירות' – למעלה מ-1500 [!] חקירות מסודרות לפי הא"ב עם מקורותיהן; 'סוגי הסברות' – חלוקת כל הסברות שבתלמוד ומפרשיו לשמונה סוגים בהתבסס על דברי הרמב"ם והרמח"ל, כולל הגדרת חוזקו ההלכתי של כל סוג, ובתוספת ציון ההעדפות השונות של סוגי הסברות על פני דורות שונים ומפרשים שונים; 'סוגי החקירות' – חלוקה דומה של סוגי החקירות השונים לפי שימושיהם במפרשים, כולל דוגמאות ונפקא-מינות; ו'לשיטתם' – גישות ושיטות של 60 תנאים ואמוראים, לעצמם - או כשהם מעומתים עם בני זוגם, בנושאים שונים בהם הם צועדים באופן עקבי, הכל מלווה בהסברים קצרים ובמקורות מפורטים. כך למשל במחלוקות בין בית הלל ובית שמאי - הראשונים דרכם היתה לפסוק לפי מה שקרה בפועל, והאחרונים לפי מה שהיה יכול לקרות (=בכח); והאחרון ברשימה, רב ששת, היה נוהג להסביר את עצמו בעזרת תנועות גופו! ואי אפשר בלי הערה אחת: בתחילת ערך 'גוי' (עמ' 117) מצויין שבספרות חז"ל והמפרשים הגוי מכונה גם בן נח, נוכרי, וכן עכו"ם או כותי. אולם הדברים אינם מדוייקים: למיטב ידיעתי לא קיים בכל ספרות חז"ל המקורית הביטוי 'עכו"ם', וביטוי זה הומצא ע"י הצנזורים הנוצריים הקדומים והוחדר בכח לדפוסים, המצאה שכל כולה לא באה אלא כדי להרחיק מדעת העם היהודי את האפשרות שהדברים שכתובים בחז"ל על הגויים מכוונים גם כלפי הנוצרים, שהרי הם אינם עובדים לכוכבים ולמזלות... גם התיבה 'כותי' נדפסה פעמים רבות שלא במקומה כתחליף לביטויים 'מין' או גוי, אך אי אפשר בשום אופן לומר שבספרות חז"ל הגוי נקרא גם עכו"ם או כותי (והרחבתי בענין התיבה 'עכו"ם' בהקדמה לשו"ת התשב"ץ מהדורת מכון שלמה אומן ומכון ירושלים, כרך ראשון [תשנ"ח] עמ' 48-49). בתחילת הספר רחב-ההיקף הזה ובסופו נוספו תוכן מפורט ומפתחות, אך יועיל מאוד לענ"ד אם יצורף במהדורות הבאות מפתח כללי מפורט שיְישר את הדרך לשימוש מוּשׂכל באוצר בלום זה.
אמרי במערבא. ליקוט המחלוקות העיקריות בין הירושלמי לבבלי. נלקט ונערך בס"ד ע"י אחיקם קָשָת. ירושלים, תש"ע. 1013 עמ'. (050-4102551)
התלמוד 'דידן' הוא התלמוד הבבלי, בכך אין ספק. במסורת העם היהודי כולו התלמוד הירושלמי נמצא במקום שני, ועל כך אין חולק. אולם לא תמיד שמים על לב שאלפי חידושים נמצאים בתלמוד הירושלמי, בפרטים ואף בכללים, שאפשר להשלים בהם את תורת הבבלי, להכריע בהם במחלוקות ראשונים ואחרונים, למצוא בהם מקור למנהגים עמומים ולהנהגות שמקורן מסופק, וכד'. תמוה על כן שרבנים ותלמידים עלולים להגות בעיון בסוגיית הבבלי ומפרשיה עד האחרונים שבהם, ולא לראות צורך 'להציץ' לפחות לסוגיית הירושלמי המקבילה, שהעיון בה עשוי להאיר עיניים. כמה ראשונים ומעט מגדולי האחרונים, באופן לא שיטתי ולא שלם, נהגו להביא את הירושלמי כסיוע או כדחיה לסברות ולשיטות. הרב קָשָת, מתלמידיה הבולטים של ישיבת 'מרכז הרב', בכח התמדתו וכשרונותיו המרובים, עבר באופן שיטתי על סוגיות הירושלמי וליקט את המחלוקות והחידושים העיקריים שיש בהן מול סוגיות הבבלי כפי סידרן לאורך הש"ס כולו, כך שבמבט קצר יכול הלומד לדעת בכל סוגיא אם ואיזה חידוש מסתיר הירושלמי בין דפיו, כשלעיתים אכן מוזכר הדבר בספרי ראשונים ואחרונים. המחבר ליקט אפילו חידושים לשוניים הפזורים בירושלמי, כמו למשל ההערה שהשם 'תודוס' המופיע בבבלי כמה פעמים מאויית בירושלמי 'תוודס', ומכאן שגם בבבלי מדובר על ו"ו עיצורית ולא על חולם או שורוק. המחבר טרח והוסיף מבוא קצר ללימוד הירושלמי ובו בין השאר תיאור תמציתי של מפרשיו ודפוסיו השונים; דיון קצר בכמה נקודות במחלוקות הבבלי והירושלמי – הטעם לקביעת הפסיקה כבבלי, המקרים שבהם בכל זאת פוסקים כירושלמי, שיטת הרמב"ם בנושא זה, יחס ספרי חז"ל האחרים לירושלמי ועוד; וכן קונטרס קצר ובו פירוש מילים קשות בירושלמי. הספר מסתיים במפתחות מפורטים. החריצות והבקיאות של הרב קשת מפליאים: רק לפני שלוש שנים, בגליון ניסן תשס"ז (מז, ג) עמ' 97-99 סקרתי את ספרו הענקי 'קובץ יסודות וחקירות השלם' ובו גדריהם וחקירותיהם של דינים ומושגים בכל הש"ס, ועתה עומד לפנינו הכרך הגדול הזה של 'אמרי במערבא'. התועלת שבפעולותיו התורניות-ספרותיות של הרב קשת חורגת ממקומה וזמנה, וניתן לצפות שעוד רב טוּב ללומדי התורה טמון בתוכניותיו לטווח הקרוב והרחוק יותר. ימשיך ויעלה הרב קָשָת שליט"א מעלה מעלה!