אשכול אביעה חידות

[עזריאל ברגר]

ואם דיברנו על חתימות של ברכות:
באיזה חזרת-הש"ץ יש שתי ברכות שחותמות בדיוק אותו דבר?

[ארץ]

ואם דיברנו על חתימות של ברכות:
באיזה חזרת-הש"ץ יש שתי ברכות שחותמות בדיוק אותו דבר?

תעניות: שומע תפילה.

וי"א עוד חתימה: העונה לעמו [ישראל] בעת צרה.

[עזריאל ברגר]

ואם דיברנו על חתימות של ברכות:
באיזה חזרת-הש"ץ יש שתי ברכות שחותמות בדיוק אותו דבר?

תעניות: שומע תפילה.

וי"א עוד חתימה: העונה לעמו [ישראל] בעת צרה.

ברמב"ם משמע ברור שבתעניות אלו לא אומרים "עננו" כברכה בפני עצמה חוץ מששת הברכות הנוספות (הוא אומר מפורש שיש בחזרת הש"ץ 24 ברכות (בלי ברכת המינים) ואם כדבריך היו 25 ברכות).
האם יש מי שחולק?

[ארץ]

איני זוכר אם בטור אורח חיים או בבית יוסף שם ישנו נידון על זה.
ישנם כמה שיטות, יש שאומרים אותו ברכה בפני עצמו, ויש שכוללים אותו עם ברכה אחרת ומחלוקת מה החתימה.
אינו תח"י כעת.

[סכינא חריפא]

עצור ועזוב
ואפס עצור ועזוב
ואפס עצור ואפס עזוב

[עזריאל ברגר]

סימן בשו"ע בו מופיע ב' פעמים ברכת יעקב.

ילמדנו רבינו?

[עזריאל ברגר]

עצור ועזוב
ואפס עצור ועזוב
ואפס עצור ואפס עזוב

למה מתכוון כת"ר?

[עזריאל ברגר]

משפט בשמו"ע, שיש בו כמה נוסחאות בין האשכנזים (אשכנז, ספרד, חב"ד), אך במקום אחר בתפילה כולם אומרים אותו בנוסח אשכנז.
כמדומני שיש עוד מקום בתפילה שכולם אומרים אותו בנוסח אשכנז, ושם הוא מפוצל לשתי פסקאות.

נוסח אשכנז: שמע קולינו ה' אלוקינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
נוסח ספרד: אב הרחמן, שמע קולנו ה' אלוקינו חוס ורחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
נוסח חב"ד: שמע קולינו ה' אלוקינו אב הרחמן רחם עלינו וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.

בסליחות - בכל הנוסחאות הנ"ל אומרים כנוסח אשכנז.
ב"אבינו מלכנו" זה מחולק לשני משפטים:
אבינו מלכנו שמע קולנו חוס ורחם עלינו.
אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
(אבינו מלכנו בדקתי רק בספרד וחב"ד, ולא באשכנז שאינו תח"י עכשיו)

[אמסטרדם]

סימן בשו"ע בו מופיע ב' פעמים ברכת יעקב.

ילמדנו רבינו?

[לא זוכר בדיוק איזה סימן]
בהל' בציעת הפת אי' בסעיף אחד "ויתן לך", ובסעיף אחר כתוב ציור שיעקב עושה ברכה ודן המחבר אם ראובן יוצא ב"ברכת יעקב".

[צביב]

מהו עגל בלשון הקודש [הניקוד בפתח]

נמצא בסמ"ע סימן רע"ב ס"ק כ'
[מה שנקרא היום עגלון]

[מה שנכון נכון]

מהו עגל בלשון הקודש [הניקוד בפתח]

נמצא בסמ"ע סימן רע"ב ס"ק כ'
[מה שנקרא היום עגלון]

וכן איתא בדפו"ר של שו"ת הרמ"א סימנים נה ונט, כמש"כ במהדורת תשלא בהערות שם.

[איש גלילי]

לעומת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את-השולחן.
גם כאן יש מקף, אבל זה שמונה מפסיקים!

נצחתני...
אני התכונתי לפסוק "ואתנה ידעתן כי בכל-כחי עבדתי את-אביכן".

[ברוך ברגר]

מה מבדיל בין פרשיות ויצא, מקץ לכל שאר פרשיות התורה?

שניהם ללא כל פתיחה וסתומה

מובא ברש"י פרשה שעברה שלא לעיין יתר מדי בפורעניות,
משום דמיירי בפורעניות דיעקב

[עזריאל ברגר]

מובא ברש"י פרשה שעברה שלא לעיין יתר מדי בפורעניות,
משום דמיירי בפורעניות דיעקב

אל מה ירמזון מליך?

[לייבעדיג יענקל]

למה רומז הסימן הבא (שנכתב ע"י א' הקדמונים): נהורא דכל שעתא עבר לאתר תדירא אילין איכדין איתתא דאיסתאבת ברמשא?

[מה שנכון נכון]

למה רומז הסימן הבא (שנכתב ע"י א' הקדמונים): נהורא דכל שעתא עבר לאתר תדירא אילין איכדין איתתא דאיסתאבת ברמשא?

ראשי הפרקים במסכת פסחים.

[אמסטרדם]

למה רומז הסימן הבא (שנכתב ע"י א' הקדמונים): נהורא דכל שעתא עבר לאתר תדירא אילין איכדין איתתא דאיסתאבת ברמשא?

ראשי הפרקים במסכת פסחים.

מה שנכון נכון..

[לייבעדיג יענקל]

חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

[אמסטרדם]

חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

שור מועד שהזיק ביחד עם שור תם - לחד מ"ד בב"ק.
מיהו הגרשא"י?

[לייבעדיג יענקל]

השאלה היא, היכי תמצי ששור א' שנגח לבדו יחייב את בעליו בג' רבעי נזק?
(הגרשא"י הוא המעיל שמואל)

[לייבעדיג יענקל]

אדם עבר עבירה בשוגג והוא מבקש לתקן חטאו. אומרים לו, עתה היא שמיטה ואי אפשר. במה מדובר? (התשובה מפורשת במשנה)

[מה שנכון נכון]

אדם עבר עבירה בשוגג והוא מבקש לתקן חטאו. אומרים לו, עתה היא שמיטה ואי אפשר. במה מדובר? (התשובה מפורשת במשנה)

תרומות ו,ו.

[עזריאל ברגר]

השאלה היא, היכי תמצי ששור א' שנגח לבדו יחייב את בעליו בג' רבעי נזק?
(הגרשא"י הוא המעיל שמואל)

תודה שהזיקה?
ספק מועד, וכסומכוס?

[ארץ]

חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

למ"ד העדאה בבעלים שור שנגח ג' פעמים ותפסו ניזק ג' על מחצית שויו, ונגח פעם רביעית.
על חלק הבעלים חייב נזק שלם שהוא חצי נזק ועל חלק הניזק חצי נזק שהוא רביע.

[מה שנכון נכון]

מהו עגל בלשון הקודש [הניקוד בפתח]

נמצא בסמ"ע סימן רע"ב ס"ק כ'
[מה שנקרא היום עגלון]

וכן איתא בדפו"ר של שו"ת הרמ"א סימנים נה ונט, כמש"כ במהדורת תשלא בהערות שם.

שו"ר במלון ב"י שכ"ה כבר באור זרוע [שו"ת שבת פז].

[עזריאל ברגר]

חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

למ"ד העדאה בבעלים שור שנגח ג' פעמים ותפסו ניזק ג' על מחצית שויו, ונגח פעם רביעית.
על חלק הבעלים חייב נזק שלם שהוא חצי נזק ועל חלק הניזק חצי נזק שהוא רביע.

ולמה לא יתחייב על חלק הבעלים שלשת רבעי נזק על-דרך סברת "אנא תוראי בבירך אשכחיתיה" שהוזכרה לעיל?

[לייבעדיג יענקל]

הגרשא"י צייר חיוב ג' רבעי נזק באופן שיש לשור רק אדון א' בלבד. מי חכם ויבן זאת?

[ברוך ברגר]

מובא ברש"י פרשה שעברה שלא לעיין יתר מדי בפורעניות,
משום דמיירי בפורעניות דיעקב

אל מה ירמזון מליך?

טעיתי לא מובא ברש"י אלא מובא במקומות אחרים
שכמו שידוע הפתוחות והסתומות נתנו למשה כדי ליתן ריוח בין פרשה לפרשה
א"כ בפורעניות עדיף לא לעיין יותר מדי וד"ל

הובא בגליון "מבאר הפרשה" פרשה שעברה.

[לייבעדיג יענקל]

למה רומז הסימן הבא (שנכתב ע"י א' הקדמונים): נהורא דכל שעתא עבר לאתר תדירא אילין איכדין איתתא דאיסתאבת ברמשא?

ראשי הפרקים במסכת פסחים.

מה שנכון נכון..

ומאן ניהו האי קדמון נותן הסימן?

[הכהן]

בינתיים אני אשאל בסגנון דומה:
שלושה דגשים חזקים רצופים

[ברוך ברגר]

ומאן ניהו האי קדמון נותן הסימן?

למי שיש את האוצר המקוון

מופיע בספר שיח התלמוד חלק ב עמוד 100

מוזמן להעלות פה את העמוד
בו נמצא המקור למימרא זו
תודה

[לייבעדיג יענקל]

המקור נמצא בכל ארון ספרים יהודי

[עתניאל בן קנז]

משנה מסכת בבא קמא פרק ה

שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד:

[לייבעדיג יענקל]

השאלה היא, היכי תמצי ששור א' שנגח לבדו יחייב את בעליו בג' רבעי נזק?

[ברוך ברגר]

אדם עבר עבירה בשוגג והוא מבקש לתקן חטאו. אומרים לו, עתה היא שמיטה ואי אפשר. במה מדובר? (התשובה מפורשת במשנה)

תרומות ו,ו.

וזה לשונו:
פרק ו - משנה ו

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מְשַׁלְּמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁלֵּם מִן הַיָּפֶה עַל הָרָע. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֵין מְשַׁלְּמִין אֶלָּא מִמִּין עַל מִינוֹ. לְפִיכָךְ, אִם אָכַל קִשּׁוּאִין שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית, יַמְתִּין לְקִשּׁוּאִין שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וִישַׁלֵּם מֵהֶם. מִמָּקוֹם שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵקֵל, מִשָּׁם רַבִּי עֲקִיבָא מַחְמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר, (ויקרא כב) וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ, כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ. קֹדֶשׁ שֶׁאָכַל:

[בין הזמנים]

השאלה היא, היכי תמצי ששור א' שנגח לבדו יחייב את בעליו בג' רבעי נזק?

ילמדינו רבינו....

[אמסטרדם]

חידה שחד הגרשא"י זצ"ל: כיצד יתכן שבעליו של שור יתחייב בתשלומי ג' רבעי נזק?

שור מועד שהזיק ואין בגופו אלא כדי רביע הנזק - וכמ"ד צד תמות במקומה עומדת.

[אמסטרדם]

לכאו' התשובה אליה מחכה ר' יעקב היא במשנה ל"ג א' - אך אין לי כח כעת ללמדו ולחשבן..


יתכן שיש לומר כדלהלן: שור מועד שהזיק בצרורות וכמ"ד אין שינוי בצרורות לשלם רביע נזק אלא תם משלם ח"נ בצרורות - וכמ"ד צד תמות במקומה עומדת ויימצא דבר נפלא שצד המועד ישלם רק רביע נזק ואילו צד התמות ישלם ח"נ! אך אולי זה בדותא כי זה הרבה זמן שלא למדתי הסוגיות..

[הולך בטל]

שור מועד לקרן ימין ותם בקרן שמאל שנגח בשני קרניו בבת אחת, שעל צד מועדות שבימין משלם נזק שלם שבחצי נגיחה הוא חצי נזק, ועל צד תם שבשמאל משלם חצי נזק שבחצי נגיחה הוא רביע, הרי על נגיחה אחת בשור אחד לבעלים אחד משלם ג' רביעי נזק.
אם כי יש לדון שמא נגיחה בשני קרניו היא מין נגיחה שלישי, וכדרך שמועד לימין אינו מועד לשמאל, כך אינו מועד לנגיחה בשני קרניו בבת אחת.

[לייבעדיג יענקל]

יפה מאוד. אכן, משכח"ל בהועד לקרן א' וכו'. בספר מעילו של שמואל מסופר שחידה זו שאל רשא"י כששימש כבוחן ילדי ת"ת בירושלם, ורעשו מכך כל הלומדים, אך סוף דבר הסכימו שהצדק עימו.