כללי הפסיקה ועקרונותיה

[תחכמוני]

קבלתי מידיד אשר משויך לחוג הלאומי, את השאלות האלו, - וע"כ אשמח עם חברי הפורום יתגיסו למערכה לענות שאלות אשר יעזרו לי לענות לו - ולא לפתוח דיונים מיותרים, ותקיפות השקפתיות.

האם יש ספר או כמה ספרים שמנתחים ומסבירים את התפתחות ההלכה במהלך השנים

למשל איך בדורות מסויימים יכולים לקבוע על דורות קודמים לפי מי פוסקים

מכח איזה סמכות רבי למשל קבע כללים לגבי משניות שסידר ( סתם משנה וכו) וכן לגבי רב ושמואל שזה נקבע אחריהם

ושאר הכללים (אביי ורבא וכו)

בעיקר חשוב להבין את המהלכים שלאחר חתימת התלמוד שמאז רבו הדעות והמחלוקות בין ראשונים עד שהיגיע השולחן ערוך אבל גם כאן הוחלט שפוסקים כמותו ולא כמו הרמב"ם (למעט התימנים) למשל והרמ"א פסק שלא כמו השולחן ערוך וכאן חלק מהעם (אשכנז) הלכו כמותו ונוצרו שתי סדרות של הלכות לעדות שונות - על סמך מה, מכח איזה סמכות ומי החליט ומתי? האם נשקל השיקול של לא תגודדו? ואם כן מי פסק שזה לא רלוונטי?

כמו כן מעניין להבין מה קורה בדורות האחרונים? האם מכח ירידת הדורות פוסקים תמיד לפי המחמיר למרות שכח דהיתרא עדיף (אני יודע שזה מתייחס למסורת אבל ניתן ללמוד מיזה שצריך אומץ ועמידה על מנת לפסוק להיתר) בכמה סוגייות בש"ס (ראה גם פולמוס מסביב לשמירת שבת כהלכתה) ? איך נכנס בכל הדורות "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? מי קובע הגדרת הציבור ומי קובע מתי לא יכולים לעמוד בה? ואם זה לפי רוב, מי "סופר" את החכמים המרכיבים את הרוב (ראה מחלוקת הראשונים בעיניין התנאים הנדרשים לקביעת רשות הרבים בשבת)? האם הרוב "חוצה, דורות או רק באותו דור (ראה מחלוקות בית שמאי ובית הלל "נמנו וגמרו בעליית בית....") וכדו?

איך אחרונים פוסקים או מתנהגים בניגוד לשולחן ערוך, למשל בנושא של יציאת נשים לעבודה. החפץ חיים עצמו, במשנה ברורה הוא למעשה בהסבריו פוסק כדעתו שלא ברור שזה תימד דעתו של השולחן ערוך

האם יש סדר? ואם כן מהו? ועוד כהנה וכהנה

אני יודע שהרמב"ם בהקדמה למשנה כותב הסברים אבל השאלה אם יש מישהוא בדורות האחרונים התייחס לכלל הנושאים עד ימינו אנו. ראה היום גם כל הרבה מחלוקות בנושאי השקפה מדינית ופוליטית, איך אלו נכנסים לנושא דלעיל.

[אתנחתא]

יותר נכון לכנות את האשכול 'התפתחות הלכה למעשה בדורות אחרונים', שכן המושג ה"מדעי" 'התפתחות הלכה' הינו מושג שמופרך לגמרי על שלומי בני ישראל.

לגופו של האשכול - יש לי הרבה דברים בגו, אך אין לי תשובה אם כבר קיים ספר מגובש של כל ההלכה מאז סיום התלמוד עד למשנה ושמירת שבת כהלכתה.

[אוצר החכמה]

בסופו של דבר לא הבנתי
האם אתה רוצה שחברי הפורום יכתבו התייחסויות לשאלות שהעלית או לאחת מהן איש איש לפי דרכו ומחשבותיו

או שאתה רק רוצה שמי שיודע יציין ספר המתייחס לנושא

[שבטיישראל]

שישאל את חכם עובדיה ...

[סענדער]

קבלתי מידיד אשר משויך לחוג הלאומי, את השאלות האלו, - וע"כ אשמח עם חברי הפורום יתגיסו למערכה לענות שאלות אשר יעזרו לי לענות לו - ולא לפתוח דיונים מיותרים, ותקיפות השקפתיות.

רעיון טוב איך לשאול שאלה ללא שתספוג התלהמות והשמצות...

אך עדיין יש מקום לתקוף ולהתלהם, איזה מין ידידים יש לך, ואמור לי מי חביריך וגו'...

[תחכמוני]

בסופו של דבר לא הבנתי
האם אתה רוצה שחברי הפורום יכתבו התייחסויות לשאלות שהעלית או לאחת מהן איש איש לפי דרכו ומחשבותיו

או שאתה רק רוצה שמי שיודע יציין ספר המתייחס לנושא

גם וגם, בעיקר ספר אשר יברר את הכל. אך אשמח גם לקבל תשובות מידע אישי, אך כוונתי היתה לא להתחיל להתדיין על דברים שלא יעזרו לי לענות לו, כמו למשל אם מותר בכלל לנשים לצאת לעבוד וכד', וכן אם מותר לשאות כאלה שאלות או לא.

[חכם באשי]

לנאמר כאן
viewtopic.php?f=7&t=2639#p18924
שקיבל את אישור רבינו 'אוצר החכמה' (עי' בהודעה שלאחריה).

דינו של אשכול זה להמחק ולאלתר!

[אוצר החכמה]

בכל אופן אפתח בכמה התייחסויות קצרות

קבלתי מידיד אשר משויך לחוג הלאומי, את השאלות האלו, - וע"כ אשמח עם חברי הפורום יתגיסו למערכה לענות שאלות אשר יעזרו לי לענות לו - ולא לפתוח דיונים מיותרים, ותקיפות השקפתיות.

האם יש ספר או כמה ספרים שמנתחים ומסבירים את התפתחות ההלכה במהלך השנים

למשל איך בדורות מסויימים יכולים לקבוע על דורות קודמים לפי מי פוסקים

מכח איזה סמכות רבי למשל קבע כללים לגבי משניות שסידר ( סתם משנה וכו) וכן לגבי רב ושמואל שזה נקבע אחריהם

ושאר הכללים (אביי ורבא וכו)
לגבי חז"ל התשובה נמצאת כפי שהזכרת ברמבם בהקדמה ויש ע"ז דיון מעניין בין רא"ו לחזו"א בספר של ר' אלחנן בקובץ עניינים
כאן http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.asp?142303&+%E5%F1%F8%EE%EF&page=203



בעיקר חשוב להבין את המהלכים שלאחר חתימת התלמוד שמאז רבו הדעות והמחלוקות בין ראשונים עד שהיגיע השולחן ערוך אבל גם כאן הוחלט שפוסקים כמותו ולא כמו הרמב"ם (למעט התימנים) למשל והרמ"א פסק שלא כמו השולחן ערוך וכאן חלק מהעם (אשכנז) הלכו כמותו ונוצרו שתי סדרות של הלכות לעדות שונות - על סמך מה, מכח איזה סמכות ומי החליט ומתי?
זה נראה מאד פשוט הציבור נמשכים אחר הרב הפוסק בימיהם ואם בא הב"י וקובע שיטת פסיקה ומכריע על פיה בכל מקום (או בהרבה מקומות) ובנוסף לזה מפרסם ספר הכוללל את כל העניינים נמשכים הציבור אחריו וזה גורם למנהג של קבלת כללי הפסיקה שלו (נ"ל פשוט שכללי הפסיקה המסורים בידינו היום הגדרתם היא שקבלנו עלינו פוסק מסויים ודרכו) כמובן שככל מנהג הדבר תלוי גם במקומות


האם נשקל השיקול של לא תגודדו? ואם כן מי פסק שזה לא רלוונטי?
כיוון שמדובר במקומות שונים וב"ד שונים אין בזה לא תתגודדו.

כמו כן מעניין להבין מה קורה בדורות האחרונים? האם מכח ירידת הדורות פוסקים תמיד לפי המחמיר למרות שכח דהיתרא עדיף (אני יודע שזה מתייחס למסורת אבל ניתן ללמוד מיזה שצריך אומץ ועמידה על מנת לפסוק להיתר) בכמה סוגייות בש"ס (ראה גם פולמוס מסביב לשמירת שבת כהלכתה) ?

זה נראה כמו טענה פוליטית צריך להוכיח מקרה כדי לדון עליו מבחינה תורנית.

איך נכנס בכל הדורות "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה? מי קובע הגדרת הציבור ומי קובע מתי לא יכולים לעמוד בה?

מדובר דווקא בגזירות ולא בפסיקות ויש בזה שני אופנים אחד שלא גוזרים מראש אם יודעים שאותו ציבור שגוזרים עליהם לא יעמדו בזה והשני שאם לא פשט בציבור הגזירה לא תופסת וכל זה הוא מדינא דגמרא

ואם זה לפי רוב, מי "סופר" את החכמים המרכיבים את הרוב (ראה מחלוקת הראשונים בעיניין התנאים הנדרשים לקביעת רשות הרבים בשבת)? האם הרוב "חוצה, דורות או רק באותו דור (ראה מחלוקות בית שמאי ובית הלל "נמנו וגמרו בעליית בית....") וכדו?

באופן כללי דין רוב באמת הוא רק כשעומדים למניין דהיינו שדנים על הדבר ביניהם ועומדים למניין. וזה מה שמדובר בב"ש וב"ה
מעין הרחבה של העניין הוא שכשנראה שרוב הפוסקים נוקטים עמדה אחת ראוי ללכת אחריה כי זה מעין הליכה אחר הרוב כלומר שהעובדה שרבים חושבים כך יש לה חשיבות אבל אין כאן דבר המחייב וכפי שרואים בפוסקים שהרבה פעמים נוטים מזה.

איך אחרונים פוסקים או מתנהגים בניגוד לשולחן ערוך, למשל בנושא של יציאת נשים לעבודה.
מה זה דבר הזה של יציאת נשים לעבודה? לאיזה סעיף בשו"ע כוונתך?
החפץ חיים עצמו, במשנה ברורה הוא למעשה בהסבריו פוסק כדעתו שלא ברור שזה תימד דעתו של השולחן ערוך

למה שיפסוק דווקא כשו"ע הוא פוסק לפי הכרעתו אחר ראיית גדולי האחרונים ועיונו בסוגיות

האם יש סדר? ואם כן מהו? ועוד כהנה וכהנה

אני יודע שהרמב"ם בהקדמה למשנה כותב הסברים אבל השאלה אם יש מישהוא בדורות האחרונים התייחס לכלל הנושאים עד ימינו אנו. ראה היום גם כל הרבה מחלוקות בנושאי השקפה מדינית ופוליטית, איך אלו נכנסים לנושא דלעיל.

[אוצר החכמה]

לנאמר כאן
viewtopic.php?f=7&t=2639#p18924
שקיבל את אישור רבינו 'אוצר החכמה' (עי' בהודעה שלאחריה).

דינו של אשכול זה להמחק ולאלתר!

לפענ"ד אם האשכול יגלוש מדיון על הצד התורני של השאלות לצדדים אחרים אכן דינו להמחק

[חכם באשי]

והאשכול הנ"ל, ז"ל, גלש????

[אוצר החכמה]

חכם באשי. ראשית תודה על הרצון לעזור בניהול המקום. שנית אשכול זה הינו תורני לחלוטין (למרות הכותרת השגויה שניתנה בתום לב) האשכול שלך עסק בנושאי הסברה וכבר הובהר שלא היה לו מקום. אף אחד לא מתפרנס מהמקום הזה, אנו משתדלים לתת למקום אופי תורני ומכובד ולאחרונה המשימה הולכת ונהיית כבידה מיום ליום.

[חכם באשי]

טוב, בסדר, נרגעתי...
אין לי שום חשק לנהל את הפורום, ואקווה שלא אהיה שותף למכבידים עליך את ניהולו.
לילה טוב.

[חיים]

ראה אנציקלופדיה תלמודית ערכים: הוראה, הלכה, הלכה כבתראי ועוד.

[אפרקסתא דעניא]

ראה הקדמות הבית יוסף והדרכי משה.

[חיים]

כמו כן מעניין להבין מה קורה בדורות האחרונים? האם מכח ירידת הדורות פוסקים תמיד לפי המחמיר למרות שכח דהיתרא עדיף (אני יודע שזה מתייחס למסורת אבל ניתן ללמוד מיזה שצריך אומץ ועמידה על מנת לפסוק להיתר) בכמה סוגייות בש"ס (ראה גם פולמוס מסביב לשמירת שבת כהלכתה) ?

"כח דהתירא" אינו דרך בפסיקה, אלא שדרך המשנה להשמיענו דעת המתיר שהחידוש שבו עדיף, כמו שפרש"י בביצה ב, ב:

טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר, שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר, אבל כח האוסרין אינה ראיה, שהכל יכולין להחמיר, ואפילו בדבר המותר.

[אוצר החכמה]

כדאי להעיר כאן שגם הביטוי לנהוג כבית הלל במובן של לחפש להקל זר מקומו ולא יכירנו אצל תופסי התורה כי וודאי שלא חיפשו בית הלל להקל או בית שמאי להחמיר.

[אפרקסתא דעניא]

כדאי להעיר כאן שגם הביטוי לנהוג כבית הלל במובן של לחפש להקל זר מקומו ולא יכירנו אצל תופסי התורה כי וודאי שלא חיפשו בית הלל להקל או בית שמאי להחמיר.

ואף על פי כן, המשנה בעדויות בעצמה מתייחסת לבית הלל כמקילים בדר"כ ולב"ש כמחמירים.

[חיים]

כדאי להעיר כאן שגם הביטוי לנהוג כבית הלל במובן של לחפש להקל זר מקומו ולא יכירנו אצל תופסי התורה כי וודאי שלא חיפשו בית הלל להקל או בית שמאי להחמיר.

ואף על פי כן, המשנה בעדויות בעצמה מתייחסת לבית הלל כמקילים בדר"כ ולב"ש כמחמירים.

הרב זוין כתב מאמר להוכיח שב"ש וב"ה הם לשיטתם בהרבה מחלוקות.
גם ידוע מה שאמרו שההבדל ביניהם נובע משורש נשמתם, חסד ודין.
עכ"פ ברור שהם לא חיפשו מלכתחילה את החומרא או את הקולא.
[וכמובן שאפרקסא לא חולק על כך.]

[אוצר החכמה]

כדאי להעיר כאן שגם הביטוי לנהוג כבית הלל במובן של לחפש להקל זר מקומו ולא יכירנו אצל תופסי התורה כי וודאי שלא חיפשו בית הלל להקל או בית שמאי להחמיר.

ואף על פי כן, המשנה בעדויות בעצמה מתייחסת לבית הלל כמקילים בדר"כ ולב"ש כמחמירים.

הרב זוין כתב מאמר להוכיח שב"ש וב"ה הם לשיטתם בהרבה מחלוקות.
גם ידוע מה שאמרו שההבדל ביניהם נובע משורש נשמתם, חסד ודין.
עכ"פ ברור שהם לא חיפשו מלכתחילה את החומרא או את הקולא.
[וכמובן שאפרקסא לא חולק על כך.]

כמדומני שאומרים שהרב מבריסק לא היתה דעתו נוחה מהרעיון של הרב זוין (מעצם הרעיון לחפש עיקרון משותף) אולי מישהו יודע להביא לזה מקור

[תוך כדי דיבור]

אתמהה, הרי לכאורה מוכרחים לומר חד משניים: או שמחמת שיטתייהו של בית הלל נובע שברוב המחלוקות הם מקילים (ולהפך בב"ש. ואת"ל אמור חסד ודין או ניסוח אחר), או שהם פשוט חיפשו להקל בכל דין ודין, דהיינו שזה בלבד היה עצם שיטתם, וכבר כתבתם שעד כדי כך אי אפשר לומר. אבל האם יש בזה ביאור פשוט אחר? וכי אפשר לומר שבכל מחלוקת ומחלוקת דנו רק באיזה יסודות מקומיים שאין להם שום נגיעה לעקרונות ועצם ההתייחסות כללית, ורק במקרה יצא שהללו היקלו ב95% מההלכות וההלו להפך? והאם מגונה בעיניכם מה שאמרו לדוגמא "משום עיגונא איקלו בה דרבנן", הרי מפורש כאן שיש דינים שיש ערך ועניין בהם להקל, ולא אמרינן יקוב הדין את ההר? ולמה נשמע לכאורה שפשוט בעיניכם שלחפש תמיד להחמיר (על אחרים) זה בסדר, ולהפך לא, מאי שנא מצד מידת האמת? וגם לא נעלם ממכם שכו"כ פוסקים נקטו מליצת כוח דהיתרא שלא כפירוש רש"י? ועוד שאלות וגם ראיות להן אבל השעה קצרה (ומסתמא גם לא דייקתי בלשוני כראוי) ושבת שלום.

[אליעזר בלוי]

יכול להיות שעצם זה שבעיגון אומרת. הגמרא שמקילים ראיה שבדכ לא