תוס' רא"ש ורבינו אשר - סתירה?

[מענה לשון]

האם אפשר להקשות סתירה בין הרא"ש בתוספותיו להרא"ש בפסקיו, האם יצאו מאותו אחד או אותו בית מדרש, א"ד אין שייך למירמי אהדדי.

[חכם באשי]

תוספות הרא"ש הן לא תורתו של הרא"ש אלא רק עריכתו.
בעוד שפסקיו, הם מדיליה.
ולענ"ד אין טעם להקשות מאחד על השני.

[תוך כדי דיבור]

בבירור עניינים סביב התוס', ותוס' הרא"ש בכללם, מקום להתחיל בו הוא כמובן הספר של א"א אורבך (כרך שני). מה שהוא מעלה שם, לפי זכרוני:
א'. אין שום מה להקשות מתוס' הרא"ש לפסקיו, כי "תוספות הרא"ש" אינם אלא תוספות שהוא העתיק ככתבן וכלשונן, בד"כ תוספות שאנץ, והביאם עמו לספרד. ואי אפשר ללמוד בזה מה בהכרח דעתו שלו. ויש לזה כמובן דוגמאות לרוב.
ב. עם זאת, לא כל תוספות הרא"ש הן מקשה אחת. על כמה מסכתות מדובר ב'תוספות' שהוא סידר מאוחר יותר מן האחרות, בהיותו כבר בספרד, ולפיכך יש בהן הרבה איזכורים של הרמ"ה והראב"ד וכדומה. וגם כאן יש לדון אם היתה מגמתו לסדר הסוגיה להלכה (שהרי את זה עשה באותו זמן בפסקיו), או 'רק' לאסוף המקורות השונים, ולהשלים המסכתות שלא היה עמו תוספות אשכנזיות וצרפתיות עליהן. ובשאלה זו כבר איני זוכר, אבל גם בזה הדעת נוטה לאפשרות השניה.

[איש_ספר]

עם זאת, לא כל תוספות הרא"ש הן מקשה אחת. על כמה מסכתות מדובר ב'תוספות' שהוא סידר מאוחר יותר מן האחרות, בהיותו כבר בספרד, ולפיכך יש בהן הרבה איזכורים של הרמ"ה והראב"ד וכדומה. וגם כאן יש לדון אם היתה מגמתו לסדר הסוגיה להלכה (שהרי את זה עשה באותו זמן בפסקיו), או 'רק' לאסוף המקורות השונים, ולהשלים המסכתות שלא היה עמו תוספות אשכנזיות וצרפתיות עליהן. ובשאלה זו כבר איני זוכר, אבל גם בזה הדעת נוטה לאפשרות השניה.

ככל הידוע לי מלבד תוספותיו להוריות בשום תוספות לא הזכיר הרא"ש מדברי הרמ"ה. (אף שעיקר דברי תוכ"ד נכונים כמובן)

[אלון גורן]

עם זאת, לא כל תוספות הרא"ש הן מקשה אחת. על כמה מסכתות מדובר ב'תוספות' שהוא סידר מאוחר יותר מן האחרות, בהיותו כבר בספרד, ולפיכך יש בהן הרבה איזכורים של הרמ"ה והראב"ד וכדומה. וגם כאן יש לדון אם היתה מגמתו לסדר הסוגיה להלכה (שהרי את זה עשה באותו זמן בפסקיו), או 'רק' לאסוף המקורות השונים, ולהשלים המסכתות שלא היה עמו תוספות אשכנזיות וצרפתיות עליהן. ובשאלה זו כבר איני זוכר, אבל גם בזה הדעת נוטה לאפשרות השניה.

ככל הידוע לי מלבד תוספותיו להוריות בשום תוספות לא הזכיר הרא"ש מדברי הרמ"ה. (אף שעיקר דברי תוכ"ד נכונים כמובן)

כמדומני שבמסכת קידושין מביא הרמ"ה אין ספור פעמים.

[איש_ספר]

דברי הרמ"ה אינם חלק מן התוספות לקידושין אלא הוספות שהוסיף המו"ל במהדורת ליוורנו (כמדומני) מתוך פריטי הרמ"ה שהיו תח"י.

[אלון גורן]

אכן בדקתי הענין ואתה צודק לגמרי.
אין כמוך איש ספר, ידענותך מעוררת השתאות.

[מבקש חכמה]

בעזרתו האדיבה של פרוייקט השו"ת נמצא גם את דברי הרמ"ה בתוספות הרא"ש על בבא מציעא בשני מקומות (ד,א יב,ב)

מצוי גם הרבה בתוספות הרא"ש על שבועות אך בדרך כלל בהוספות מבן הרא"ש שמצויות רק בכת"י אוקספורד.

[איש_ספר]

מבקש. כתבתי שהרמ"ה לא נזכר בתוספי הרא"ש מלבד התוספות להוריות, לא היה זה מתוך בקיאותי המבעיתה (כהנחת אלון הנחמד, ותודה על העין הטובה), אלא מתוך בדיקה שבדקתי בעבר לצורך ענין מסוים. כאמור הרמ"ה הנזכר בקידושין ושבועות אינו בגוף התוספות. לגבי שני האזכורים בב"מ צריך לעיין אם אין שם טעות. וגם ספרו של אא"א אינו לפני.

[אליהוא]

גם בפסקי הרא"ש לפעמים מעתיק את דברי התוס' כלשונם, וכמדומה שרבינו הגר"א מיישב בהנחה זו סתירות בדברי הרא"ש בפסקיו.
ומאידך גם בתוס' הרא"ש פעמים כותב מחידושיו העצמיים ופעמים נמנע מכך ולא ברור הקריטריונים לכך.
ומן הסתם יש לעיין במבוא לתוס' הרא"ש להוריות הוצ' אהבת שלום ונדרים נזיר הוצ' מוה"ק.

[רוני]

ביאור הגר"א אורח חיים סימן רנג סעיף ב:

דינו כמו בשבת עצמו. לאו דוקא אלא דאסור בשאינה גרופה וקטומה אבל בגרופה מותר בכ"ע ואין חילוק בין הניחו ע"ג קרקע או עודן בידו כמ"ש הרא"ש שם ואע"ג דבפ"ד לא כתב כן שם העתיק לשון התוס' וכדרכו אבל בעצמו ס"ל דמותר כנ"ל.



ראו עוד בשו"ת אגרות משה אהע"ז סי' עט ריש ענף ה