האם יש אות אחת מיותרת בתורה? (הערה מקובץ מוריה החדש)

[נוטר הכרמים]

בקובץ מוריה החדש מופיעה ההערה המעניינת הבאה מאת הרה"ג ראובן חיים קליין שליט"א, מח"ס לחם ממרחק, ביתר עילית.

נתקלתי באיזה ענין דרך לימודי שרוצה אני להציע בפני התלמידי חכמים המובהקים קוראי הקובץ החשוב הזה.

הנה ידוע לכל באי בית המדרש שבתורתינו הקדושה אין בה אפי' אות אחת מיותרת אשר לפי זה באתי להעיר על כמה מרבותינו הראשונים והאחרונים שאכן כתבו שיש אות אחת מיותרת בתורה.

לדוגמא רבינו אפרים עה"ת (שמות לא:יח) מביא שמש"כ בלוחות שהיו כתובים "באצבע אלקים" ר"ל בצבע אלקים, והאות א' תוספת יתירה היא כמו במילת "אזרוע" (ירמיה לב:כא) שר"ל זרוע.

ועוד דרשו חז"ל (מגילה יא.) אחשורוש אחיו של ראש, וע"ז כתב הרמ"א (מחיר יין אסתר א:א) בזה"ל, ואל יקשה אליך שי"ן האמצעית שבמלת אחשורוש כי היא נוספת במילה כשי"ן יששכר, עכ"ל. הרי שמפרש הרמ"א שהשי"ן הראשון שבמילת אחשורוש מיותר (ולולא דבריו הייתי מפרש שאותו שי"ן מרמז על מילת "של" שבגמ' דרש אחיו "של" ראש ודו"ק) כמו השי"ן שבשם יששכר (ואכמ"ל בדברי רבותינו אודות שני השי"ן ביששכר).

וכן מצאתי בהגהות הרש"ש על הש"ס (ר"ה כו.) דאיתא בגמ' שם מאי "שור פר" (תהלים סט:לב) שופר. ומפרש הרש"ש דמצינו רי"ש שבא שלא לצורך וכגון שרביט תחת שבט שרעפי תחת שעיפי דרמשק תחת דמשק ועוד עיי"ש וגם הוא מפרש שיש אותיות שבתורה שהם שלא לצורך.

נבוך אני ולא אבין היאך לגשת אל דברי רבותינו בזה על כן אני פונה אליכם.

[אוצר החכמה]

ממש לא מובן כל מה שכתב.
מה התעורר כאן, הכי לא ידע שיש בתורה חסירות ויתירות ולמה הוקשה לו כאן יותר?

[נוטר הכרמים]

ממש לא מובן כל מה שכתב.
מה התעורר כאן, הכי לא ידע שיש בתורה חסירות ויתירות ולמה הוקשה לו כאן יותר?

לפום ריהטא המושג חסרות ויתירות הוא בצורת הכתיב של האותיות, אם נכתב מלא או חסר וכיוצא בזה, המעיר שואל על יתירות 'שלא לצורך', הלא כן?

[בברכה המשולשת]

לכאורה כל השאלה של לא לצורך היא בביאור על דרך הפשט, אבל בוודאי שאין הן מיותרות בשאר חלקי הפרדס

[אוצר החכמה]

ברור שכן הוא. ואותו עיקרון הוא גם על חסירות ויתירות ולזה התכוונתי.

[מה שנכון נכון]

הדוגמאות שהובאו בהערה ועוד רבות כמותן במפרשים ובמדקדקים אינם ענין כלל ל'יתירות' שהם אותיות שאינן נשמעות במבטא [אמות קריאה], וקריאת המילה שווה בין נכתבו ובין לא. אבל בדוגמאות הנ"ל הכונה שיש בלה"ק ב' אפשרויות לומר מילה זו, ולפעמים מופיעה בצורה 'מורחבת' אף שבד"כ לא, וגם ע"פ הפשט אין כאן קושיא כי כן דרך הלשון.

[אפרקסתא דעניא]

יכול היה להקשות גם על מ"ד דיברה תורה בלשון בני אדם, שלכן אינו דורש כפילויות, כגון "המצא תמצא" וכד', וא"כ יש כאן מילה מיותרת...

[אוצר החכמה]

הדוגמאות שהובאו בהערה ועוד רבות כמותן במפרשים ובמדקדקים אינם ענין כלל ל'יתירות' שהם אותיות שאינן נשמעות במבטא [אמות קריאה], וקריאת המילה שווה בין נכתבו ובין לא. אבל בדוגמאות הנ"ל הכונה שיש בלה"ק ב' אפשרויות לומר מילה זו, ולפעמים מופיעה בצורה 'מורחבת' אף שבד"כ לא, וגם ע"פ הפשט אין כאן קושיא כי כן דרך הלשון.

הן לא דומות במציאות אבל דומות לעניין השאלה למה נכתבה אותה מילה פעם בצורה חסירה ופעם הצורה יתירה, כי אם די לכתוב בצורה חסירה א"כ המקרה בו כתבו את הצורה היתירה מייתר אות, והתשובה הפשוטה היא שלפי הפשט אפשר לכתוב כך וכך כמו שכאן שאפשר לכתוב זרוע ואזרוע. ולפי דרכים אחרות אין אות מיותרת בתורה כלל.

[החזן]

הנה ידוע לכל באי בית המדרש שבתורתינו הקדושה אין בה אפי' אות אחת מיותרת

במקום לפלפל במגדלים הפורחים באוויר, כדאי לציין את מקור הדבר הידוע לכל באי בית המדרש, ואולי יועיל הדבר להבין הכוונה.

[מה שנכון נכון]

שיטת האבן עזרא בענין.
אבן עזרא שמות פרק כ פסוק א
ודע, כי המלות הם כגופות, והטעמים הם כנשמות, והגוף לנשמה, הוא כמו כלי, על כן משפט כל החכמים בכל לשון שישמרו הטעמים, ואינם חוששים משנוי המלות, אחר שהם שוות בטעמן, והנה אתן לך דמיונות. אמר השם לקין ארור אתה מן האדמה, כי תעבוד את האדמה לא תוסף תת כחה לך, נע ונד תהיה בארץ (ברא' ד, יא - יב). וקין אמר הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה (שם שם, יד). ומי הוא שאין לו לב שיחשוב כי הטעם אינו שוה בעבור שנוי המלות. והנה אמר אליעזר הגמאיני נא (שם כד, יז). והוא אמר: ואומר אליה השקיני נא (שם שם, מה). אמר משה בכור השבי אשר בבית הבור (שמות יב, כט), וכתוב: בכור השפחה אשר אחר הריחים (שמות יא, ה). ומשה הזכיר התפלה במשנה תורה שהתפלל על ישראל בעבור העגל, ואינו דומה לתפלה הנזכרת בפ' כי תשא למי שאין לו לב להבין. והכלל, כל דבר שנוי, כמו חלום פרעה, ונבוכדנצר, ואחריהם רבים תמצא מלות שונות, רק הטעם שוה. וכאשר אמרתי לך שפעם יאחזו דרך קצרה, ופעם ארוכה, כך יעשו פעמים להוסיף אות משרת, או לגרוע אותו, והדבר שוה. אמר השם ותכלת וארגמן (שמות כה, ד), ומשה אמר תכלת וארגמן (שמות כח, ו). אמר השם: אבני שהם (שמות כה, ז), ומשה אמר: ואבני שהם (שמות לה, ט). וכאלה רבים, ושניהם נכונים, כי הכתוב בלא וי"ו אחז דרך קצרה, ולא יזיק, גם הכתוב בוי"ו לא יזיק, בעבור שהוסיף לבאר. והנה הוי"ו שהיא נראית במבטא הפה, אין אדם מבקש לו טעם למה נגרע, ולמה נכתב, ולמה נוסף, כי זה וזה נכון, והנה על הנראה שיבוטא בו לא יבקש עליו בכתב טעם, א"כ למה נבקש טעם בנח הנעלם שלא יבוטא בו, כמו מלת לעולם, למה נכתב מלא, או למה חסר. והנה בני הדור יבקשו טעם למלא גם לחסר, ואלו היו מבקשים טעם לאחד מהם, או שמנהג היה לכתוב הכל על דרך אחד הייתי מחריש. והנה אתן לך משל, אמר לי אחד כתוב לרעי, וזה כתוב, אני פלוני אוהבך לעולם. וכתבתי פלני בלא וי"ו, אהבך ג"כ בלא וי"ו, לעולם חסר. ובא ראובן ושאלני, למה כתבת חסרים. ואני אין לי צורך לכתוב רק מה שאמר לי. ואין לי חפץ להיותם מלאים או חסרים. אולי יבוא לוי ויודיעני, איך אכתוב. ולא ארצה להאריך, רק המשכיל יבין.

[ישבב הסופר]

1) לדוגמא רבינו אפרים עה"ת (שמות לא:יח) מביא שמש"כ בלוחות שהיו כתובים "באצבע אלקים" ר"ל בצבע אלקים, והאות א' תוספת יתירה היא כמו במילת "אזרוע" (ירמיה לב:כא) שר"ל זרוע.

2) ועוד דרשו חז"ל (מגילה יא.) אחשורוש אחיו של ראש, וע"ז כתב הרמ"א (מחיר יין אסתר א:א) בזה"ל, ואל יקשה אליך שי"ן האמצעית שבמלת אחשורוש כי היא נוספת במילה כשי"ן יששכר, עכ"ל. הרי שמפרש הרמ"א שהשי"ן הראשון שבמילת אחשורוש מיותר (ולולא דבריו הייתי מפרש שאותו שי"ן מרמז על מילת "של" שבגמ' דרש אחיו "של" ראש ודו"ק) כמו השי"ן שבשם יששכר (ואכמ"ל בדברי רבותינו אודות שני השי"ן ביששכר).

3) וכן מצאתי בהגהות הרש"ש על הש"ס (ר"ה כו.) דאיתא בגמ' שם מאי "שור פר" (תהלים סט:לב) שופר. ומפרש הרש"ש דמצינו רי"ש שבא שלא לצורך וכגון שרביט תחת שבט שרעפי תחת שעיפי דרמשק תחת דמשק ועוד עיי"ש וגם הוא מפרש שיש אותיות שבתורה שהם שלא לצורך.

1) יעויין בדברי הראב"ע שהביא הח' מש"נ לעיל, ובכלל לא הבינותי קושיית הרב קליין, וניכר שאינו רגיל במפרשי הפשט, שדברים אלו רגילים למדאי בדבריהם. א' של אזרוע אינו 'מיותר' אלא אופן אחר לכתוב המילה, בהוספת אות אחת לתפארת הלשון. אם נפשך לדרוש מדוע ניתוסף אות שאינו הכרחי, זה כבר שייך לעולם ה'דרוש', [או לעולם ה'פשט' במידה ויש הבדל במובן בין שני האופנים]. אבל זה בהחלט אינו נחשב אות 'מיותר'.

2) קושיא מוזרה. חז"ל דרשו את השם אחשורוש. הם לא באו לבאר מדוע קרא אבי אחשורוש את בנו כך, אלא בדרך דרש דרשו "אחשורוש - אחיו של ראש". וע"ז העיר הרמ"א, שלכאורה הדרשה אינה תואמת עם המילה הנדרשת, כיון שלא נדרשה השין האמצעית. וע"ז ביאר שניתן לבאר את השין כנוסף לתפארת, ולכך הדרשה במקומה עומדת, "אחשורוש - אחי ראש".

3) כנ"ל.

[אין_חקר]

שמעתי שיש ענין מיוחד דוקא באות רי"ש שבאה לתפארת הלשון וכמו שמצינו בכמה מלים שנתוסף בהן את האות ר' מבלי לשנות את המשמעות. האם יש הסבר למה זה דוקא באות ר' ולא בשאר אותיות הא"ב?
עפל = ערפל
שבט = שרביט
דמשק = דרמשק
עיסה = עריסה
סעיף = שרעף
מעוגת = מעורגת
חצובות = חרצובות
שרשת = שרשרת
שרות = שררה
כסא = כרסא
מכלת = מרכלת
יכסמנה = יכרסמנה
...וכהנה וכהנה...