בנתיב החלב. סוגיות הלכתיות בתעשיית החלב. חוברת ד. עורך: הרב זאב וייטמן. רמת השרון, ועדת מהדרין תנובה, תשע"ג. 131 עמ'. ([email protected])
רבה הנמרץ של 'תנובה', ידידי הרב וייטמן, מקפיד בין שאר פעולותיו לארגן מדי שנה כנסים תורניים העוסקים בכשרות החלב ומוצריו, ולהוציא לאור חוברות ובהן מחקרים הלכתיים וסקירות מרתקות בנושא. חברי 'ועדת המהדרין' שייסד הם הרב מרדכי גרוס מבני ברק, ממקורביו של הרב אלישיב זצ"ל; חבר בית דינו ומפוסקי חסידי בלז בבני ברק הרב אברהם יהושע הורוויץ; שני ת"ח מבית דינו של הרב ואזנר שליט"א בבני ברק – הרב יעקב מאיר שטרן והרב שמואל אליעזר שטרן; הרב דוב לנדאו, גם הוא מבני ברק, ר"מ בישיבת 'גור' ומומחה ידוע לכשרות המזון; הרב עמרם אדרעי, מומחה לענייני כשרות, לשעבר יועצו של הגר"מ אליהו זצ"ל בתחום זה; הרב יוסף מרדכי זילבר – מומחה לחומרי גלם; הרב אברהם שלזינגר – מפקח ראשי במחלבות 'תנובה'; וכמובן הרב וייטמן עצמו. מחברי המאמרים, חברי הוועדה ורבנים חשובים אחרים, עוסקים בחידושים בענייני השגחה ברפתות – בעיקר בשימוש במצלמות במקום (או לצד) משגיחים אנושיים, במעמדם של רישומים אוטומטיים ממוחשבים כעדות בענייני כשרות, בשיטות לעריכת ניתוחים באופן שהפרות לא ייחשבו 'טריפות', בדרכי מכירת חמץ ברפתות באופן מהודר, בצורך באריזות מיוחדות לפסח למניעת חששות של קמח קטניות, בסוגיות הלכתיות בתפעול שוטף של רפת – הכנת קש לשמיטה, ביצוע הזרעות מלאכותיות לפרות בחול המועד ועוד, ובעוד נושאים חשובים ומרתקים, כולם ערוכים באופן מסודר ומעניין.
בחוברת מועלים זכרן של שלוש דמויות שלהן חלק נכבד בשיפור הכשרות בדורנו: הגרי"ש אלישיב זצ"ל שדברו היה לחוק בוועדת המהדרין של תנובה מאז הקמתה, הרב יעקב בלוי זצ"ל שעמד בראש ועד הכשרות של בד"ץ העדה החרדית, שניהם נפטרו לאחרונה, וכן הרב יחזקאל דאום זצ"ל, רבן הראשון של 'תנובה' ושל רמת מגשימים, שבימים אלו מלאו עשרים שנה לפטירתו, והרבה משדרוג הכשרות ב'תנובה' בפרט ובארץ בכלל שמור לזכותו בעולם הבא.
סופה וסערה. הפרשיות הגדולות שהסעירו את עולם ההלכה. מאת חנוך טוביאס. בני ברק, מהדורת פישר, תשס"ח-תשע"ג. 3 כרכים. (03-5782689)
ההלכה מפיצה את מימיה בנחת לכל צמא לדבר ה', אך לעיתים נוצרות בה סערות שהופכות את העולם היהודי כולו כמרקחה. כך במחלוקת רס"ג והגאון הארצישראלי בן-מאיר לגבי חשבון העיבור וקביעת התאריך לפני למעלה מאלף שנה, כך לגבי קביעת 'קו התאריך' ביפן לקראת יום הכיפורים תש"ב במלחה"ע השנייה, כך במחלוקות מפורסמות שאירעו במהלך הדורות בענייני גיטין ועגונות, בשאלת התקיעה בשופר בשבת בירושלים לפני שני דורות, בפרסום כרך מזויף של הירושלמי לפני כמאה וחמישים שנה ועוד. הפולמוסים האלו מתוארים באופן בהיר, שלם, תמציתי ומרתק בידי הרב טוביאס מהישוב קדימה שבשרון, ונותרו עדיין מספיק סערות לחיבור סדרה רבת כרכים...
הנה ימים באים. 'לאמונת עתנו' חלק אחד-עשר. שיחות מפי הרב צבי ישראל טאו. ירושלים, חוסן ישועות, תשע"ג. רלג עמ'. (02-6424242)
שלושה מאמרים בספר, כולם עוסקים בצדדים שונים של עתידו של עם ישראל כפי שהם נלמדו בשיעוריו של הרב טאו שליט"א, מנהיגה הרוחני של ישיבת 'הר המור' ו'בנותיה'. המאמר הראשון עוסק בפיסקה ב'עין איה' על מסכת שבת, בה מפרש מרן הרב זצ"ל את דבריו של רבן גמליאל העוסקים בפסוקי הנבואה של העתיד לבוא. מונגדים בו דברי הנבואה שֶמִרוּם מבטה צופָה למרחוק - עם המציאות הקיימת מול עינינו על כל חסרונותיה ומגבלותיה, כאשר הגאולה בעתיד תהיה שילוב בין התקדמות טבעית 'קמעא קמעא' לבין הנהגה אלוקית המובילה את התהליך כולו בדילוג ובפתאומיות. ההיסטוריה אינה רק 'אוסף מאורעות החוזרים על עצמם במעגלים חוזרים ונשנים - אלא מהלך חיים אדיר הנובע מזרימה פנימית ממעמקים', והדברים כה עמוקים ומסובכים עד ש'לעתים אף תלמידי חכמים אינם רואים את יד ה' המנהלת את תהליך הגאולה צעד אחר צעד, בחשאי ובאיטיות בסדר מיוחד ומכוון'... דבריו של הרב טאו בשיחות אלו לא באו אלא לפתוח את עיניהם של שומעי לקחו למציאות הנבואית המתגשמת מול עינינו.
המאמר השני עוסק בפיוט הידוע 'אנא בכח', ובביאור מרן הרב עליו בסידור 'עולת ראיה'. לדעת הרב טאו ביאור הרב זצ"ל על 'אנא בכח' הוא יחידה מיוחדת, המעמיקה בנו את הבנת ההתגלות האלוקית בעולם וסגולת ישראל. 120 עמודים מפרנסים רעיונותיו של הראי"ה וביאוריו של הרב טאו על עשרת השורות של הפיוט הקדוש הזה, והם מסתיימים בכך שאור ה' הוא זה שמנהל את העולם והחיים בו, הרבה יותר מכוחות הטבע המוגבלים מעצם טבעם; לכן כיווּן המבט האופטימי על העולם והחיים הוא הנכון והצודק והריאלי.
המאמר השלישי עוסק בפירוש מאמר חז"ל ש'מצוות בטלות לעתיד לבוא', בניגוד-לכאורה לאמונה הפשוטה בנצחיותה של תורתנו הקדושה. הרב מסביר שיש מקום גם לרעיונות גדולים ועמוקים מצד בחינתם הגבוהה והרחוקה – למרות שאינם מתאימים כלל למציאות הקיימת בה אנו חיים. הרב טאו מביא קטעים מההתכתבות המפורסמת בין החכם אלכסנדרוב מבוברויסק שברוסיה, שעם עליית הקומוניזם הפך לו את הרעיון הזה לשיטה מעשית – לבין מרן הרב זצ"ל, המפריד בין רמות שונות של 'לעתיד לבוא', כאשר כל עוד עולם כמנהגו נוהג אין שום מקום לביטוי מעשי של הרעיון האמיתי והעמוק הזה.
המיעוט הנבחר. כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים (1492-70). מאת צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני. תל אביב, אוניברסיטת ת"א, תשע"ג. 413 עמ'. ([email protected])
ספר מעורר מחשבה, שמעורבות בו עובדות היסטוריות ותובנות כלכליות, שמסביר היבטים בפלא הקיום היהודי מנקודת מבט כלכלית-חברתית. המחברים, פרופסור מישראל (לשעבר סגן נגיד בנק ישראל ומן המועמדים לנגידות עתה) וחוקרת מאיטליה, בוחנים היסטוריה יהודית בת 1400 שנה ויותר, מחורבן הבית השני ועד לגירוש ספרד. הם מצביעים על עובדות ומעריכים הערכות, ביניהן שחלקים נכבדים בעם היהודי אבדו במשך השנים לא בעקבות גזירות ושחיטות – אלא עקב התבוללות שנבעה בעיקר מקשיים כלכליים מתמשכים שגרמו לירידה רוחנית ולטמיעה (בבחינת 'אם אין קמח אין תורה'); שהרגלי הלמידה והתרבות וההשכלה והחינוך היהודיים גרמו לכך שבכל הגלויות עסקו היהודים במקום בחקלאות (כמו רוב גויי הארץ) במסחר, ברפואה, בבנקאות וכד', משלחי יד שבאופן טבעי גרמו לקשר רופף יותר למקום המגורים, ובעקבות כך לתחלופה ולנדודים ולהתפרסות בכל מקום שבו ניתן למצוא פרנסה ולהקים קהילה; שייסוד האימפריה המוסלמית באמצע התקופה הזו גרם לצורך בגורמים מתווכים שיש להם אפשרות ויידע לקשר ולגשר בין העולמות והתרבויות – ובאופן טבעי נכנסו היהודים למשבצת הזו, מה שהגדיל את מספרם ואת השפעתם במרכזים העולמיים השונים; ועוד. המחברים טוענים שרוב היהודים בחר באופן טבעי במקצועות הדורשים אוריינות-יתר, וכך חי בדרך כלל המיעוט היהודי ברמה סוציו-אקונומית גבוהה משכניו גויי הארץ.
הפרק האחרון בספר מציג עובדות ומעלה שאלות על 500-פלוס השנים הבאות עד דורנו, כמו למשל שאלת העלייה המטאורית במספר היהודים במזרח אירופה סביב המאה הט"ז (המחברים דוחים באופן מוחלט את התיאוריה הלעוסה, הצצה מחדש מדי פעם, שזו קשורה לגיור הכוזרים), משמעות ההגירה היהודית ההמונית לארה"ב בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים, ועוד. הכרך הבא בסדרה יעסוק בניתוח היסטורי-כלכלי של תקופה זו.
קיימת הרגשה לא-נוחה להתבונן בנס ההישרדות היהודי במשקפיים כה 'טכניות', שקשה לראות דרכן את טביעת אצבעותיו של ריבונו של עולם; ובכל זאת נדמה לי שכמה תובנות המצויות בספר עשויות להבהיר לנו תמיהות בהיסטוריה היהודית גם מנקודת מבט אמונית טהורה.
האיש על העדה. סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן. יחיאל פריש וידידיה הכהן. חיפה, שאנן, תשע"ג. 288 עמ'. (04-8780000)
בט"ז פרקים מוצגים לפנינו תולדותיו המרתקות של הרב ש"י כהן שליט"א, שהספיק בחייו הארוכים, עד מאוע"ש, להטיל את רישומו בנושאים ואירועים ותפקידים כה רבים – מנזיר בן נזיר הגדל על ברכיו של מרן הרב קוק זצ"ל, דרך לימוד תורה במחיצתם של גדולי ארץ ישראל מכל החוגים, פעילות מחתרתית לפני קום המדינה, השתתפות בקרבות על ירושלים ונפילה בשבי עם מגיני העיר העתיקה, שירות כאחד הרבנים הצבאיים הראשונים, ראשות 'מכון הרי פישל' להוראה ומחקר, סגנות ראש העיר ירושלים, רבנות העיר חיפה, ופעילות תורנית לאומית ובין-לאומית מקיפה שעדיין בעיצומה.
'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
עשוי לנחת כתב:הקיק כתב:פירוש יפת בן עלי לספר הושע. ההדירו, תרגמו לעברית והוסיפו מבוא והערות מאירה פוליאק ואלעזר שלוסברג. רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט. 508 עמ'. (03-5318575)
יפת בן עלי היה חכם ופרשן קראי, שחי בירושלים לפני למעלה מאלף שנים. יפת התבסס ברבים מפירושיו על דברי חז"ל ועל התרגומים העתיקים, על דקדוקים לשוניים ועל מסורות עתיקות קראיות ורבניות, השתמש בפירושיו בכלים ספרותיים וניתח את סגנונם של הנביאים ואף את האמצעים הרטוריים אותם נקטו. יתכן שלא היה ראוי לדון בו ובפירושיו אלמלא נפוצו דבריו אף בקרב חכמים רבניים, כשראש וראשון להם הוא כצפוי רבי אברהם אבן עזרא שחי שני דורות אחריו, שציטט את פירושיו של יפת למעלה ממאה [!] פעמים בפירושיו השונים על התנ"ך, בלי לציין את העובדה - שבוודאי היתה ידועה לו - שמדובר במפרש קראי; לעיתים הוא דוחה את דבריו, לעיתים הוא מקבלם, וכמה פעמים הוא אף מציינם לשבח. גם רד"ק, שנולד סמוך לפני פטירתו של ראב"ע, מביא מדברי יפת פעמים רבות, אך הוא אינו מציינו כלל בשמו; כך נהגו גם חכמים אחרים, על פי העיקרון המובא בדבריו הידועים של הרמב"ם שיש לקבל את האמת ממי שאמרה - אך לעיתים אין צורך לאומרהּ בשם אומרהּ.
כפי שהיה מקובל בזמנם גם אצל החכמים הרבניים, נכתבו פירושיו של יפת הקראי בערבית באותיות עבריות. עתה יצא לאור פירושו על ספר הושע על פי שלושה כתבי יד, עם מבוא מאלף על האיש ועל תקופתו ועל פרשנותו ועל יחסי הקראים והרבניים בימיו, עם תרגום מדוקדק לעברית וכן הערות מקיפות וחשובות.
במחילה, לא מוזר מה או אפילו מקומם לסקר כזה דבר?
לייטנר כתב:עשוי לנחת, כנראה שראב"ע לא היה חושב כמוך.
כבוד הרב לייטנר, אף אחד לא הוכיח שראב"ע והרד"ק ציטטו מיפת בן עלי שר"י, הרי הספר בחלקו מצטט כסדר ממפרשים רבניים ודברי חז"ל [ע"פ האמור לעיל], יתכן מאד שהראב"ע והרד"ק ראו את המקור הטהור לאחד הגאונים, מה שהמקור נאבד ומלבד יפת שר"י לא צוטט בעוד מקומות המצויים בידינו היום לאחר 1000 שנה אינו ראיה כלל כידוע.
גם אם אכן יוכח כי הם עברו על ספרו הוא מבחינת דע מה תשיב שהיה נצרך בדורם. וממש לא נצרך בימינו.
ובכלל לראב"ע והרד"ק היה מסורת לפרש את התורה באופן המסור לבעלי מקרא, וידעו לברור הפסולת מהבר, קדושי עליון הללו ידעו מה מותר לבעל מקרא לחדש ומה אסור, מי שמפרש היום את המקרא בשונה מחז"ל או מחכמינו בעלי מקרא הקדמונים אינו בעל מקרא ופשטן אלא קראי הכופר בדברי חז"ל, במיוחד אם הוא בורר את צנחתו מדברי יפת שר"י.
אכן מקומם לסקר ספר כזה, וכל שכן להוציאו ולהדירו, וחמור הרבה יותר מספרי בן סירא שהגמרא מצטט מה שראוי לצטט והעוסק בו מאבד את עולמו.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
תחומין. תורה חברה ומדינה. קובץ הלכתי. לג. אלון שבות, צומ"ת, תשע"ג. 494 עמ'. (02-9931442)
64 מאמרים הלכתיים בעשרה מדורים מכיל הכרך החדש של 'תחומין', הקובץ המרכזי היום בעולם לענייני הלכה אקטואליים. החלל שהותיר אחריו העורך הוותיק הרב אורי דסברג ז"ל שנהרג בתאונה לפני שנתיים התמלא-בחלקו ע"י שלושה חברי מערכת חדשים (שהצטרפו לשלושת הוותיקים – הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב יהודה שביב וראש מכון צומ"ת הרב ישראל רוזן), תלמידי חכמים צעירים ונמרצים שחותמם ניכר בקובץ הזה – הרבנים בועז אופן, יצחק ברט ואורי סמט.
מדובר בכרך מלא וגדוש. כך למשל בענייני משק וכלכלה מתקיימים דיונים בנושאים שאינם מפסיקים להיות אקטואליים – תוקפו של היתר עיסקה, ההגדרה ההלכתית של חברה בע"מ, חוקי התכנון והבניה כמנהג המחייב הלכתית, ואחריות אישית של מנהלים בגופים פיננסיים מסוגים שונים. במדור 'חברה' דן הרב בראלי מישיבת שדרות בשאלה כבדה ומעשית ביותר בימים טרופים אלו (מועמדים לרמטכ"לות ולנגידות בנק ישראל 'עפו' בעקבות פרסומים שונים!) – האם קיים היתר גורף לפרסם באמצעי התקשורת לשון הרע (=עובדות נכונות בעייתיות; ח"ו לא להוציא שם רע!) על אישי ציבור, בהנחה שכל מי שמכניס את עצמו לקלחת הציבורית-פוליטית הסכים מראש לכל 'כללי המשחק' (נטיית המחבר, להפתעתי, להתיר זאת במקרים מסויימים!), וממשיך דיון מהכרך הקודם בעניין הצורך\ההיתר לזוג שבו הבעל מעדות המזרח לקיים את מנהג ה'ייחוד' לאחר החופה; ואלו דוגמאות בלבד. קובץ חשוב ומעניין.
העולם שאחרי. על פי המקורות וסיפורים אישיים. ברוך דוד קסטנר ואורית מרטין. קרית גת, דני ספרים, תשע"ג. 537 עמ'. (02-6524856)
הספר עוסק בהוכחת קיומם של עולמות שלמים מעבר לעולם הזה. הפרקים השונים כוללים פיסקאות מהזוהר ומכתבי מקובלים, בצמוד לסיפורים אישיים מכל קצוות העולם, הממחישים את מה שיודע כל אדם מאמין, וגם רבים מאלו שאינם מקבלים את כל עיקרי האמונה, שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא. סיפורים דומים ואף כמעט-זהים של אנשים ש'היו שם' וחזרו לעולמנו, בדרך כלל כאלו שהיו במצב של מות מוחי וחזרו להכרה בשלב מסוים, אמורים לחזק את הבטחון של הקורא באמונה הפשוטה על מציאותה של נשמה בגוף ועל החיים לאחר המוות – אך חלקם מעוררים ספקות אחרים, כמו למשל השאלה עד כמה עדויות של גויים רלוונטיות לאמונה היהודית המבדילה בין קודש לחול ובין ישראל לגויים, עד כמה טיעונים 'אנושיים' עשויים באמת לשכנע את בית-הדין של מעלה להחזיר את הנשמה לגוף ל'ניסיון נוסף', ועוד. המחברים אינם מתיימרים לתת תשובות לכל השאלות, אלא להוציא מן הלב כל צד של ספק לגבי קיומם של עולמות מחוץ לעולם הזה אותו אנו מכירים, כולל 'היכרות' עם בית דין של מעלה הנ"ל, עם ה'היכלות' השונים בעולם הבא, הגיהנום, 'גלגול נשמות', המלאכים, ה'קליפות', ואף הצצה אל ימות המשיח ותחיית המתים ועוד. לספר הוקדמו מבואות מעניינים מן הצד האמוני והפסיכולוגי.
תלמוד בבלי. גמרא סדורה המאיר. סוכה. מהדורה מופלאה, מאירת עינים, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, בנוסח דפוס וילנא עם שינויי נוסח ע"פ כתבי יד וראשונים והגהות רבותינו הקדושים, עם מקורי נוסח בסוף המסכת, ועוד הרבה מעלות כמבואר במבוא. מהדורת יעקב יוסף. העורך: ישראל יצחק בן שלמה. יד בנימין, תשע"ג. קמב+28 עמ'. (053-8288704)
הרב בן שלמה (וויינשטיין) מכין עבור הלומדים מסכתות מוגהות ומתוקנות ומפוסקות ומנוקדות, וגם מקוטעות עד לרמה של משפטים בודדים, כאשר - על פי העיקרון שהנחה את הרב דורדק ב'משנה סדורה' שלו – שמות התנאים והאמוראים מודגשים לתועלת הזיכרון וההתמצאות. בשולי העמוד נוסף פירוש רש"י, ובסוף הכרך צורפו צילומי גמרא 'רגילה', מה שמקל בין השאר על מציאת ההבדלים בין הנוסח המתוקן במהדורה זו לבין הנוסח המקובל. כך למשל בעמוד האחרון של המסכת מודגש פעמיים שמרים בת בילגה לא סתם 'המירה דתה' כפי הנוסח הנדפס (שמקורו בצנזורה הנוצרית) – אלא 'נשתמדה', שהקב"ה לא 'עומד עליהם בשעת הדחק' – אלא 'עומד להם', ובהמשך, במשפט 'ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו', נשמטה בצדק התיבה 'עמו'. אמנם חבל שלמרות ההקפדה בנוסח נשאר גם בכרך זה המשפט המשובש לקראת סוף ה'הדרן' שבסיום המסכת - 'שנאמר ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת' וכו', בעוד שצריך לסיים 'והם רצים לבאר שחת', ולהמשיך מיד ב'יהי רצון מלפניך' וכו' כנוסח הרמב"ם, ולהשמיט את פסוק הקללה שחסר בצדק בכל הדפוסים הישנים.
גר המתגייר. עיונים בהלכות גרות, כרך א'. אורי בצלאל פישר. כרם ביבנה, תשע"ג. 721 עמ'. (08-8569085)
ככל נושא הלכתי שהופך להיות אקטואלי ושנוי במחלוקת – גם בענייני גירות יוצאים לאור זה אחר זה ספרים חשובים, שמעמיקים בסוגיות ה'כבדות' והרות-הגורל של נושא זה. הרב פישר, לשעבר תלמיד ועתה ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה', הכין את עצמו לפני עשור לבחינות הסמיכה לרבנות ודיינות, והגיע בין השאר להלכות מילה וגירות. בדרכו היסודית לא הסתפק בלימוד שטחי של ההלכה ומקורותיה אלא העמיק בדברים, כתב וסיכם, וחזר שוב ושוב לנושא תוך כניסה לעובי הקורה, מהסוגיות בגמרא דרך שיטות הראשונים והאחרונים ועד לפסיקת ההלכה, והדברים סודרו לספר מפורט וחשוב.
במאות עמודי הספר נידונו נוסח תפילות הגר, מנהגי עדות אצל גרים (המחבר מציע שינהג כמנהג רבו שלימדו תורה או כמנהג הקהילה אליה הוא מצטרף, אולם הרב יעקב אריאל שליט"א בהסכמתו מעדיף שהוא ינהג לפי מוצאו הגיאוגרפי – גר מאירופה-אמריקה ינהג כמנהג אשכנז, וגר מאסיה-צפו"א ינהג כמנהג מרן המחבר), קונטרס גדול בסוגיא הקשה של קבלת המצוות, דינה של קבלת מצוות חלקית, גר שקיים ספק בכנותו, גיור קטנים לסוגיהם, נאמנותו של גוי-לשעבר שהוא כבר התגייר, דיני גר שוטה ועוד ועוד.
מהלכי משפט. כרך ג. מהלכים משפטיים בהלכה, הכוללים את הנושאים הבאים: חלק א - פסקי דין (בורריות), חלק ב - שלושה מחקרים משפטיים מקיפים, אודות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק השבות (מיהו יהודי) וחוק יחסי ממון. אברהם שיראזי. נתניה, תשע"ג. יז+667 עמ'. (077-8133337)
הרב שיראזי הוא דיין וראש כולל בעיר נתניה. סדרת הספרים 'מהלכי משפט' שחיבר מהווה קובץ של מחקרים הלכתיים למדניים ואקטואליים ממדרגה ראשונה. שני הכרכים הקודמים של 'מהלכי משפט' עסקו בנושאי אבן העזר וחושן משפט, בכללים ובפרטים, כאשר הכרך השני שעסק בעיקר בהנהגות הדיינים אף חולק ע"י הנהלת בתי הדין הרבניים לכל דייני הארץ. ספר זה, השלישי בסידרה, עוסק בחלקו הראשון בפסקי דין שהוציא הרב שיראזי מתחת ידו בדיני ממונות, בעיקר במחלוקות לגבי תקפות חוזים ופרשנות הסכמים. כמה פסקי דין עוסקים בדיני תיווך, בהם נראה לכאורה שקיים 'שטח אפור' רחב שיכול בקלות לגרום למחלוקות, ואחרים ביחסי עובד ומעביד הקשורים באופן ישיר למנהג המדינה ולמשמעות 'דינא דמלכותא' בזמן הזה. המחבר משווה ומנגיד בין ההלכה לבין החוקים הקיימים היום במדינתנו בנושאים משיקים; לעיתים קרובות חוקי המדינה רלוונטיים לפסיקת הדין, אך לעיתים קיים מרחק בלתי ניתן לגישור בין החוק להלכה. לדעתו, למשל, חוק המתווכים שהתקבל לאחרונה אינו מתאים כלל להלכה, חד וחלק.
התוכן המפורט מקיף ומדויק, הסגנון ברור, ומפתח מפורט בסוף הספר (כעשרים עמודים!) מנגיש את הספר לציבור הקוראים והלומדים ומבקשי דעת-תורה בסוגיות ממוניות עכשוויות. הערה אחת: לדעתי כדאי היה במפתח לציין גם למספר העמוד, ולא רק לסעיפים בפרק - שמפרנסים לפעמים כמה וכמה עמודים.
לאוקמי גירסא על מסכת חגיגה. יכיל בקרבו תיקוני לשון בפירוש רש"י, מכתבי יד ומדפוס ספרד. עם הערות ציצים ופרחים מהגאון רבי שאול אלתר שליט"א. מאת ישראל אברהם גרינבוים. ירושלים, תשע"ג. מח עמ'. (02-5384850)
דורנו זוכה למהדורות מתוקנות היוצאות לאור חדשים לבקרים של ספרי פוסקים קדמונים ושל ספרי שאלות ותשובות, ואף של מפרשים ראשונים ואחרונים על התלמוד. אולם כפי שאמר הרמב"ן על העיר ירושלים בזמנו 'כל הקדוש מחבֵרו חרֵב מחבֵרו' – כך ככל שמתקרבים אל הקודש פנימה, אל נוסח התלמוד ונושאי כליו העיקריים - רש"י ותוספות, כך גובר החשש של מהדירי הספרים מלגעת ומלתקן ומלשנות, אפילו במקום שהתיקון נראה כמעט מובן מאליו.
הרב גרינבוים מירושלים החליט לעשות צעד גדול בכיוון הראוי: כבר כמה שנים הוא טורח, מסכת אחרי מסכת, לתת לפני המעיין נוסח מתוקן של רש"י על פי כתבי יד ודפוסים ישנים, ואף זכה שהגאון רבי שאול אלתר, ראש ישיבת 'שפת אמת', הואיל להעיר על חלק מהגירסאות החדשות את הערותיו. לעיתים התיקונים אינם קריטיים, אך הם 'מחליקים' את הקריאה ברש"י; כך בסוף מסכת חגיגה (כז, א) לפנינו כתוב ברש"י שכש'בוערין' אש הסלמנדרא אינה נשרפת, ובכתבי היד כראוי: 'כשמבעירין' וכו'.
64 מאמרים הלכתיים בעשרה מדורים מכיל הכרך החדש של 'תחומין', הקובץ המרכזי היום בעולם לענייני הלכה אקטואליים. החלל שהותיר אחריו העורך הוותיק הרב אורי דסברג ז"ל שנהרג בתאונה לפני שנתיים התמלא-בחלקו ע"י שלושה חברי מערכת חדשים (שהצטרפו לשלושת הוותיקים – הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב יהודה שביב וראש מכון צומ"ת הרב ישראל רוזן), תלמידי חכמים צעירים ונמרצים שחותמם ניכר בקובץ הזה – הרבנים בועז אופן, יצחק ברט ואורי סמט.
מדובר בכרך מלא וגדוש. כך למשל בענייני משק וכלכלה מתקיימים דיונים בנושאים שאינם מפסיקים להיות אקטואליים – תוקפו של היתר עיסקה, ההגדרה ההלכתית של חברה בע"מ, חוקי התכנון והבניה כמנהג המחייב הלכתית, ואחריות אישית של מנהלים בגופים פיננסיים מסוגים שונים. במדור 'חברה' דן הרב בראלי מישיבת שדרות בשאלה כבדה ומעשית ביותר בימים טרופים אלו (מועמדים לרמטכ"לות ולנגידות בנק ישראל 'עפו' בעקבות פרסומים שונים!) – האם קיים היתר גורף לפרסם באמצעי התקשורת לשון הרע (=עובדות נכונות בעייתיות; ח"ו לא להוציא שם רע!) על אישי ציבור, בהנחה שכל מי שמכניס את עצמו לקלחת הציבורית-פוליטית הסכים מראש לכל 'כללי המשחק' (נטיית המחבר, להפתעתי, להתיר זאת במקרים מסויימים!), וממשיך דיון מהכרך הקודם בעניין הצורך\ההיתר לזוג שבו הבעל מעדות המזרח לקיים את מנהג ה'ייחוד' לאחר החופה; ואלו דוגמאות בלבד. קובץ חשוב ומעניין.
העולם שאחרי. על פי המקורות וסיפורים אישיים. ברוך דוד קסטנר ואורית מרטין. קרית גת, דני ספרים, תשע"ג. 537 עמ'. (02-6524856)
הספר עוסק בהוכחת קיומם של עולמות שלמים מעבר לעולם הזה. הפרקים השונים כוללים פיסקאות מהזוהר ומכתבי מקובלים, בצמוד לסיפורים אישיים מכל קצוות העולם, הממחישים את מה שיודע כל אדם מאמין, וגם רבים מאלו שאינם מקבלים את כל עיקרי האמונה, שהעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא. סיפורים דומים ואף כמעט-זהים של אנשים ש'היו שם' וחזרו לעולמנו, בדרך כלל כאלו שהיו במצב של מות מוחי וחזרו להכרה בשלב מסוים, אמורים לחזק את הבטחון של הקורא באמונה הפשוטה על מציאותה של נשמה בגוף ועל החיים לאחר המוות – אך חלקם מעוררים ספקות אחרים, כמו למשל השאלה עד כמה עדויות של גויים רלוונטיות לאמונה היהודית המבדילה בין קודש לחול ובין ישראל לגויים, עד כמה טיעונים 'אנושיים' עשויים באמת לשכנע את בית-הדין של מעלה להחזיר את הנשמה לגוף ל'ניסיון נוסף', ועוד. המחברים אינם מתיימרים לתת תשובות לכל השאלות, אלא להוציא מן הלב כל צד של ספק לגבי קיומם של עולמות מחוץ לעולם הזה אותו אנו מכירים, כולל 'היכרות' עם בית דין של מעלה הנ"ל, עם ה'היכלות' השונים בעולם הבא, הגיהנום, 'גלגול נשמות', המלאכים, ה'קליפות', ואף הצצה אל ימות המשיח ותחיית המתים ועוד. לספר הוקדמו מבואות מעניינים מן הצד האמוני והפסיכולוגי.
תלמוד בבלי. גמרא סדורה המאיר. סוכה. מהדורה מופלאה, מאירת עינים, מפוסקת ומחולקת לפסקאות, בנוסח דפוס וילנא עם שינויי נוסח ע"פ כתבי יד וראשונים והגהות רבותינו הקדושים, עם מקורי נוסח בסוף המסכת, ועוד הרבה מעלות כמבואר במבוא. מהדורת יעקב יוסף. העורך: ישראל יצחק בן שלמה. יד בנימין, תשע"ג. קמב+28 עמ'. (053-8288704)
הרב בן שלמה (וויינשטיין) מכין עבור הלומדים מסכתות מוגהות ומתוקנות ומפוסקות ומנוקדות, וגם מקוטעות עד לרמה של משפטים בודדים, כאשר - על פי העיקרון שהנחה את הרב דורדק ב'משנה סדורה' שלו – שמות התנאים והאמוראים מודגשים לתועלת הזיכרון וההתמצאות. בשולי העמוד נוסף פירוש רש"י, ובסוף הכרך צורפו צילומי גמרא 'רגילה', מה שמקל בין השאר על מציאת ההבדלים בין הנוסח המתוקן במהדורה זו לבין הנוסח המקובל. כך למשל בעמוד האחרון של המסכת מודגש פעמיים שמרים בת בילגה לא סתם 'המירה דתה' כפי הנוסח הנדפס (שמקורו בצנזורה הנוצרית) – אלא 'נשתמדה', שהקב"ה לא 'עומד עליהם בשעת הדחק' – אלא 'עומד להם', ובהמשך, במשפט 'ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו', נשמטה בצדק התיבה 'עמו'. אמנם חבל שלמרות ההקפדה בנוסח נשאר גם בכרך זה המשפט המשובש לקראת סוף ה'הדרן' שבסיום המסכת - 'שנאמר ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת' וכו', בעוד שצריך לסיים 'והם רצים לבאר שחת', ולהמשיך מיד ב'יהי רצון מלפניך' וכו' כנוסח הרמב"ם, ולהשמיט את פסוק הקללה שחסר בצדק בכל הדפוסים הישנים.
גר המתגייר. עיונים בהלכות גרות, כרך א'. אורי בצלאל פישר. כרם ביבנה, תשע"ג. 721 עמ'. (08-8569085)
ככל נושא הלכתי שהופך להיות אקטואלי ושנוי במחלוקת – גם בענייני גירות יוצאים לאור זה אחר זה ספרים חשובים, שמעמיקים בסוגיות ה'כבדות' והרות-הגורל של נושא זה. הרב פישר, לשעבר תלמיד ועתה ר"מ בישיבת 'כרם ביבנה', הכין את עצמו לפני עשור לבחינות הסמיכה לרבנות ודיינות, והגיע בין השאר להלכות מילה וגירות. בדרכו היסודית לא הסתפק בלימוד שטחי של ההלכה ומקורותיה אלא העמיק בדברים, כתב וסיכם, וחזר שוב ושוב לנושא תוך כניסה לעובי הקורה, מהסוגיות בגמרא דרך שיטות הראשונים והאחרונים ועד לפסיקת ההלכה, והדברים סודרו לספר מפורט וחשוב.
במאות עמודי הספר נידונו נוסח תפילות הגר, מנהגי עדות אצל גרים (המחבר מציע שינהג כמנהג רבו שלימדו תורה או כמנהג הקהילה אליה הוא מצטרף, אולם הרב יעקב אריאל שליט"א בהסכמתו מעדיף שהוא ינהג לפי מוצאו הגיאוגרפי – גר מאירופה-אמריקה ינהג כמנהג אשכנז, וגר מאסיה-צפו"א ינהג כמנהג מרן המחבר), קונטרס גדול בסוגיא הקשה של קבלת המצוות, דינה של קבלת מצוות חלקית, גר שקיים ספק בכנותו, גיור קטנים לסוגיהם, נאמנותו של גוי-לשעבר שהוא כבר התגייר, דיני גר שוטה ועוד ועוד.
מהלכי משפט. כרך ג. מהלכים משפטיים בהלכה, הכוללים את הנושאים הבאים: חלק א - פסקי דין (בורריות), חלק ב - שלושה מחקרים משפטיים מקיפים, אודות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק השבות (מיהו יהודי) וחוק יחסי ממון. אברהם שיראזי. נתניה, תשע"ג. יז+667 עמ'. (077-8133337)
הרב שיראזי הוא דיין וראש כולל בעיר נתניה. סדרת הספרים 'מהלכי משפט' שחיבר מהווה קובץ של מחקרים הלכתיים למדניים ואקטואליים ממדרגה ראשונה. שני הכרכים הקודמים של 'מהלכי משפט' עסקו בנושאי אבן העזר וחושן משפט, בכללים ובפרטים, כאשר הכרך השני שעסק בעיקר בהנהגות הדיינים אף חולק ע"י הנהלת בתי הדין הרבניים לכל דייני הארץ. ספר זה, השלישי בסידרה, עוסק בחלקו הראשון בפסקי דין שהוציא הרב שיראזי מתחת ידו בדיני ממונות, בעיקר במחלוקות לגבי תקפות חוזים ופרשנות הסכמים. כמה פסקי דין עוסקים בדיני תיווך, בהם נראה לכאורה שקיים 'שטח אפור' רחב שיכול בקלות לגרום למחלוקות, ואחרים ביחסי עובד ומעביד הקשורים באופן ישיר למנהג המדינה ולמשמעות 'דינא דמלכותא' בזמן הזה. המחבר משווה ומנגיד בין ההלכה לבין החוקים הקיימים היום במדינתנו בנושאים משיקים; לעיתים קרובות חוקי המדינה רלוונטיים לפסיקת הדין, אך לעיתים קיים מרחק בלתי ניתן לגישור בין החוק להלכה. לדעתו, למשל, חוק המתווכים שהתקבל לאחרונה אינו מתאים כלל להלכה, חד וחלק.
התוכן המפורט מקיף ומדויק, הסגנון ברור, ומפתח מפורט בסוף הספר (כעשרים עמודים!) מנגיש את הספר לציבור הקוראים והלומדים ומבקשי דעת-תורה בסוגיות ממוניות עכשוויות. הערה אחת: לדעתי כדאי היה במפתח לציין גם למספר העמוד, ולא רק לסעיפים בפרק - שמפרנסים לפעמים כמה וכמה עמודים.
לאוקמי גירסא על מסכת חגיגה. יכיל בקרבו תיקוני לשון בפירוש רש"י, מכתבי יד ומדפוס ספרד. עם הערות ציצים ופרחים מהגאון רבי שאול אלתר שליט"א. מאת ישראל אברהם גרינבוים. ירושלים, תשע"ג. מח עמ'. (02-5384850)
דורנו זוכה למהדורות מתוקנות היוצאות לאור חדשים לבקרים של ספרי פוסקים קדמונים ושל ספרי שאלות ותשובות, ואף של מפרשים ראשונים ואחרונים על התלמוד. אולם כפי שאמר הרמב"ן על העיר ירושלים בזמנו 'כל הקדוש מחבֵרו חרֵב מחבֵרו' – כך ככל שמתקרבים אל הקודש פנימה, אל נוסח התלמוד ונושאי כליו העיקריים - רש"י ותוספות, כך גובר החשש של מהדירי הספרים מלגעת ומלתקן ומלשנות, אפילו במקום שהתיקון נראה כמעט מובן מאליו.
הרב גרינבוים מירושלים החליט לעשות צעד גדול בכיוון הראוי: כבר כמה שנים הוא טורח, מסכת אחרי מסכת, לתת לפני המעיין נוסח מתוקן של רש"י על פי כתבי יד ודפוסים ישנים, ואף זכה שהגאון רבי שאול אלתר, ראש ישיבת 'שפת אמת', הואיל להעיר על חלק מהגירסאות החדשות את הערותיו. לעיתים התיקונים אינם קריטיים, אך הם 'מחליקים' את הקריאה ברש"י; כך בסוף מסכת חגיגה (כז, א) לפנינו כתוב ברש"י שכש'בוערין' אש הסלמנדרא אינה נשרפת, ובכתבי היד כראוי: 'כשמבעירין' וכו'.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:האם קיים היתר גורף לפרסם באמצעי התקשורת לשון הרע (=עובדות נכונות בעייתיות; ח"ו לא להוציא שם רע!) על אישי ציבור, בהנחה שכל מי שמכניס את עצמו לקלחת הציבורית-פוליטית הסכים מראש לכל 'כללי המשחק' (נטיית המחבר, להפתעתי, להתיר זאת במקרים מסויימים!)
שמעתי שכן מורה הרמ"מ שפרן
הקיק כתב:לאוקמי גירסא על מסכת חגיגה. יכיל בקרבו תיקוני לשון בפירוש רש"י, מכתבי יד ומדפוס ספרד. עם הערות ציצים ופרחים מהגאון רבי שאול אלתר שליט"א. מאת ישראל אברהם גרינבוים. ירושלים, תשע"ג. מח עמ'. (02-5384850)
viewtopic.php?f=7&t=13488&p=125952&hilit=%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D#p125952
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
תורת רבי עובדיה יוסף זצ"ל [מאמר קצר שפרסמתי השבוע ב'בשבע']
הרב עובדיה יוסף איננו. הרב זצ"ל זכה להיות פעיל ובמלוא כוחותיו הרוחניים עד השבועות האחרונים לחייו, ובצ"ג שנותיו למד ולימד ושמר ועשה וקִיים בקנה מידה אדיר. האריכו ועוד יאריכו בתיאור פעליו הרבים ודמותו המיוחדת במינה, שכמו כל אישיות גדולה וחריגה-בעוצמתה עוררה גם התנגדויות, ולעיתים אף סימני שאלה; אך אלו אינם ממעיטים מגדולתה של הדמות היחידאית הזו, שזכינו שחיה בדורנו, לצידנו, עד הימים האחרונים. תנצב"ה.
כאן נעסוק בקיצור בתורתו שבכתב: בהקדמה לספרו 'יחוה דעת', תשובות קצרות-יחסית שיסודן ב'פינת ההלכה' השבועית ששודרה ב'קול ישראל' כל ערב שבת במשך שנים, מציג הרב את עצמו: "אברך את ה' אשר יעצני ושם חלקי ממזכי הרבים בהרבצת התורה בישראל... ותהילות לה' יתברך כי גבר עלי חסדו, ואלפים ורבבות משלומי אמוני ישראל שוחרי תושיה בארץ ובתפוצות מאזינים לתשובותי בהלכה. ובהיות כי רצה ה' פועלי ונתנני לחן ולחסד לפני שומעי לקחי, ורבים אומרים מי יראנו טוב ומפצירים בי להוציאם לאור העולם... למרות טירדותיי הציבוריות אשר השתרגו על צוארי, לא יתנוני השב רוחי, נעתרתי לבקשתם שיש בה משום זיכוי הרבים"... סידרה זו בת ששת הכרכים עומדת לצידה של אחותה הבכירה – עשרת הכרכים הגדולים של שו"ת יביע אומר, המלאים וגדושים במאות תשובות לשאלות מכל חלקי השולחן ערוך, כשכל תשובה היא מעשה אומן של ניתוח הבעיה והצגת כל ה'חומר' ההלכתי הרלוונטי מדברי חז"ל והראשונים (גם נדירים-יחסית, שלא תמיד מקובל להשתמש בהם כמקורות פסיקה), ופריסת כל דברי ה'אחרונים' בנושא בבקיאות מדהימה, תוך הסקת מסקנות ודחיית דעות שלא נראו לו, הכל בשפה עשירה, ברורה ומליצית כאחד. בכמה הזדמנויות הרב תמה, ואף זלזל, בפוסקים בני דורנו שאינם בוחנים כדבר מובן-מאליו את תשובותיהם ופסקיהם של הקודמים להם שדנו בשאלה שבה הם עוסקים: 'אם הם אינם רואים צורך ללמוד בספרי האחרונים – מי ילמד בספריהם?' שאל הרב עובדיה.
עשרת הכרכים של 'יביע אומר', ואלו שבוודאי יבואו אחריהם מתוך תשובותיו וחידושיו ופסקי-דיניו שעודם בכתובים (הרב זצ"ל עסק בחודשים האחרונים בהכנת כרך י"א), הם פאר יצירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך לצידם עומדים עוד עשרות ספרים חשובים-ביותר, ביניהם שלושת כרכי 'טהרת הבית' – ספר-יסוד עמוק ומקיף על הלכות טהרת המשפחה; תריסר כרכי 'חזון עובדיה' על שבת ומועד ועוד; שמונת כרכי 'הליכות עולם' - בירורי הלכה ובהם דחייה שיטתית של פסקי רבי יוסף חיים מבגדד ה'בן איש חי', שנטה לעיתים קרובות מפסקי מרן ה'בית יוסף'; סדרת 'מאור ישראל' מרובת הכרכים – חידושים על התלמוד והרמב"ם, דרשות ועוד; ורבים נוספים. אי אפשר להתעלם גם מפירות-פירותיו – הסדרה הפופולארית המקיפה של בנו הראשל"צ הרב יצחק 'ילקוט יוסף' המבוססת על פסקיו; סדרת הספרים של בנו הרב דוד 'הלכה ברורה'; ספריו של מזכירו הרב יהודה נקי 'מעיָן אומר' – י"ג כרכים של פסקי הלכה שנכתבו מתוך תשובות הרב לשואלים; ועוד אחרים.
אשרינו שזכינו בדורנו למעיין התורה האדיר הזה, לכמות ולאיכות הנדירים של תורת הרב עובדיה זצ"ל. בהמשך בניין התורה בארצנו, לו תרם כה רבות, ננוחם.
* * *
עת רצון. שיחות לימים הנוראים. הרב יהודה עמיטל. עובדו ונערכו בידי הרב יואל עמיטל, אחרית דבר מאת הרב יהודה גלעד. ישיבת הר עציון וספרי מגיד, תשע"ג. 345 עמ'. (02-6330530)
כחמישים שיחות שהעביר ראש ישיבת הר עציון הרב יהודה עמיטל זצ"ל במשך כארבעים שנה סביב הימים הנוראים, מ'שיחות פתיחה' לחודש אלול, דרך שיחות שניתנו לקראת הסליחות, בראש השנה, בשבת 'שובה' וביום הכיפורים, ועד השיחות הקצרות, המיוחדות, שנאמרו שנה בשנה לפני תפילת נעילה (והתחילו תמיד בפסוק 'קמתי אני לפתוח לדודי'), מובאות בספר, רובן הגדול נערכו מסיכומים של תלמידים ומראשי פרקים שהשאיר אחריו הרב זצ"ל. העורך המוכשר, הבן הרב יואל עמיטל שליט"א, ר"מ בישיבת שעלבים, שכבר ערך בחיי אביו את ספר חידושיו 'רסיסי טל', הרכיב בשעת הצורך מכמה שיחות 'שיחה' אחת, לעיתים האריך ולעיתים קיצר, אך הקפיד שהדברים לא יעובדו תחת מקלדתו 'כחומר ביד היוצר' אלא יישארו קרובים ביותר למקור, בתוכנם ובסגנונם.
ואכן, תלמידיו של הרב זצ"ל עשויים 'לשמוע' את הרב עמיטל מדבר מתוך הספר, לראות אותו מול העיניים נשען על הסטנדר ודורש בבית המדרש של ישיבת 'הר עציון' לפני מאות התלמידים, כאשר קולו החם, העוצמתי והרך כאחד, הולם בליבם, מצרף את ליבם למוחם, מקרב בינם לבין אביהם שבשמים ובינם לבין אחיהם שבשדות, ומכניס אותם שלמים יותר ונקיים יותר ומוכנים יותר לפסגות הרוחניות של הימים הנוראים.
השיחות משלבות דברי הלכה ואגדה, דברי רגש חסידיים ודברי היגיון מוצקים עם היבטים אקטואליים, כדרכו של הרב זצ"ל. כך למשל אומר הרב בשיחה שכותרתה 'תפילתו של תינוק': 'בתפילה הסדורה מתקשה אדם לשמוע את קול הלב הצפון במעמקים, ורק ריבונו של עולם יודע לפרש את שעל ליבנו... ישנה תפילה עמומה שאינה מסוגלת לבטא במילים את תחושת המתפלל, תפילה השקולה לבכיו של תינוק'; לתפילה מסוג זה מוקדשת לדעת הרב זצ"ל תפילת נעילה.
יישר כוחם של העורך, של אנשי ישיבת 'הר עציון' ושל הוצאת 'קורן', על היצירה החדשה שהובאה לפתחנו לקראת הימים הנוראים.
נשים בתנ"ך – היבט מוסרי ואמנותי. כתב ואייר: רחמים מלמד-כהן. ירושלים, תשע"ד. 128 עמ'. (02-5664713)
הפלא-החי שרחמים מלמד שמו, המשותק בכל גופו כבר י"ג שנה, מוציא פעם אחר פעם יצירות תורניות, דברי שירה, אלבומי רישומים ועוד ועוד. הספר הי"ג שלו הוא אלבום המשלב מחשבה ואמנות, רציונליות ואמוציות, מאמרים ואיורים, כולם מפירותיו של רבי רחמים בעזרת מוחו העובד במלוא המרץ, העפעף היחיד שמתפקד אצלו ובו הוא מפעיל את מערכות המחשוב ואת מעבד התמלילים ואת תוכנת הפוטושופ, והעוזרים הנאמנים המסייעים לו להוציא את רעיונותיו לאור. בספר כותב ומצייר המחבר סביב דמויותיהן של י"ד נשים ידועות בתנ"ך, והדברים מעניינים, יפים ומרגשים. במקביל לאלבום יצא לוח מהודר לשנת תשע"ד המבוסס על תכניו וציוריו של הספר. יוצא מן הכלל. חיים ארוכים ופוריים למחנך הדגול, המחבר והאומן רחמים מלמד.
פרויקט מאמינים במשטרה. חוברת אמונית למתן כלים לעבודת השוטר. חוברת מס' 4. מכינת אלישע, תשע"ג. 64 עמ'. (08-9241167)
לפני כשנה כבר כתבתי במדור זה על החוברת הראשונה שיצאה מטעם הפרויקט 'מאמינים במשטרה', ועל הסיכוי לשינוי פניה של המשטרה בעקבות קליטת כמות משמעותית של שוטרים מבני הציונות הדתית. חלפה שנה, חוברת רביעית כבר יצאה לאור, והציפיות מתחילות להתגשם - מחזור שני של שוטרים בוגרי הפרויקט עומד לסיים את הכשרתו, ולהיכנס לשירות פעיל במשטרת ישראל.
בחוברת-הכיס הזו שלושה מאמרים הלכתיים, מאת הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר שנוולד ראש ישיבת ההסדר במודיעין, והרב רמי ברכיהו, רבו של היישוב טלמון, העומד בראש 'בית המדרש' המוביל את הפרויקט הזה מהכיוון התורני, האמוני וההלכתי.
קשיים הלכתיים רבים עומדים לפני המשרתים במשטרה, אך הקושי הגדול ביותר הוא ההתנהלות בשבת, כאשר בניגוד לצבא, שעקרונית-לפחות תפקידיו הביטחוניים כלולים במסגרת דיני 'פיקוח נפש', משימות משטרתיות רבות קשה להגדירן ככאלו. אמנם כל הכותבים בחוברת מדגישים עד כמה משמעותית שמירת הסדר הציבורי גם בימי השבת, ומצבי-דחק אזרחיים מוגדרים על ידם כמצבי פיקוח נפש, ולפחות כמצבים הזהים למצבו של 'חולה שאין בו סכנה' שמותר לעבור בטיפול בו על חלק מהאיסורים דרבנן. השאלות מסובכות, והדרך עדיין ארוכה עד שתהיה לנו משטרה שומרת הלכה, אולם אין ספק שהכיוון כבר סוּמן.
בסוף החוברת כותב פקד מישאל גונן, בוגר ישיבת 'הסדר' המשמש כאחד ממפקדי משטרת רמלה, על החשיבות העליונה של שירות משטרתי אידיאלי לביטחונו ורווחתו של הציבור, ומספֵר גם על ההערכה הקיימת אצל מפקדים במשטרה לשוטרים ה'אמוניים' המצטרפים לכוחותיהם בחודשים האחרונים. הוא צופה בחיוב את המשך זרימת בוגרי הישיבות לשירות פעיל במשטרה, ואת ההשפעות הלאומיות שתהיינה כאשר ציפייה זו תתממש ותבוא לידי ביטוי.
רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני). הושע רבינוביץ. אלקנה, התשע"ג. ח+428 עמ'. ([email protected])
ראשית עיסוקו של הרב ד"ר הושע רבינוביץ ברבנו יצחק אבוהב היה כאשר הוציא לאור מכתב יד את ביאורו על הטור אורח חיים בשנת תשנ"ב, ביאור שנכנס מאוחר יותר למהדורות הטור החדשות. שנים רבות המשיך הרב רבינוביץ לעסוק בתורתו של גדול זה שחי בראשית תקופת האחרונים (המאה הט"ו; קרוב משפחה בעל אותו שם, מחבר 'מנורת המאור', פעל למעלה ממאה שנים לפניו), ועתה הוא מוציא לאור ספר על דמותו ועל תולדותיו, על דורו – דור גירוש ספרד, על דרכי הלימוד בישיבות ספרד בשנים שלפני הגירוש, על החיבורים שכתב – אלו שיצאו לאור ואלו שאבדו, על שיטת לימודו ופסיקתו, על ההשפעה של חיבוריו ופסיקותיו על הדורות הבאים (הוא הראשון שחיבר חיבור שיטתי על הטור, וחיבורו מוזכר ב'בית יוסף' עשרות פעמים!) ועוד עוד. בין השאר נפרש על פני עשרות עמודים בראש הספר תיאור מדויק ותמציתי של 75 מחכמי דור הגירוש, ופרק זה ועוד אחרים הופכים את הספר לספר שימושי, נוסף להיותו ביוגרפיה היסטורית מדויקת ומעניינת של חכם קדמון.
הרב עובדיה יוסף איננו. הרב זצ"ל זכה להיות פעיל ובמלוא כוחותיו הרוחניים עד השבועות האחרונים לחייו, ובצ"ג שנותיו למד ולימד ושמר ועשה וקִיים בקנה מידה אדיר. האריכו ועוד יאריכו בתיאור פעליו הרבים ודמותו המיוחדת במינה, שכמו כל אישיות גדולה וחריגה-בעוצמתה עוררה גם התנגדויות, ולעיתים אף סימני שאלה; אך אלו אינם ממעיטים מגדולתה של הדמות היחידאית הזו, שזכינו שחיה בדורנו, לצידנו, עד הימים האחרונים. תנצב"ה.
כאן נעסוק בקיצור בתורתו שבכתב: בהקדמה לספרו 'יחוה דעת', תשובות קצרות-יחסית שיסודן ב'פינת ההלכה' השבועית ששודרה ב'קול ישראל' כל ערב שבת במשך שנים, מציג הרב את עצמו: "אברך את ה' אשר יעצני ושם חלקי ממזכי הרבים בהרבצת התורה בישראל... ותהילות לה' יתברך כי גבר עלי חסדו, ואלפים ורבבות משלומי אמוני ישראל שוחרי תושיה בארץ ובתפוצות מאזינים לתשובותי בהלכה. ובהיות כי רצה ה' פועלי ונתנני לחן ולחסד לפני שומעי לקחי, ורבים אומרים מי יראנו טוב ומפצירים בי להוציאם לאור העולם... למרות טירדותיי הציבוריות אשר השתרגו על צוארי, לא יתנוני השב רוחי, נעתרתי לבקשתם שיש בה משום זיכוי הרבים"... סידרה זו בת ששת הכרכים עומדת לצידה של אחותה הבכירה – עשרת הכרכים הגדולים של שו"ת יביע אומר, המלאים וגדושים במאות תשובות לשאלות מכל חלקי השולחן ערוך, כשכל תשובה היא מעשה אומן של ניתוח הבעיה והצגת כל ה'חומר' ההלכתי הרלוונטי מדברי חז"ל והראשונים (גם נדירים-יחסית, שלא תמיד מקובל להשתמש בהם כמקורות פסיקה), ופריסת כל דברי ה'אחרונים' בנושא בבקיאות מדהימה, תוך הסקת מסקנות ודחיית דעות שלא נראו לו, הכל בשפה עשירה, ברורה ומליצית כאחד. בכמה הזדמנויות הרב תמה, ואף זלזל, בפוסקים בני דורנו שאינם בוחנים כדבר מובן-מאליו את תשובותיהם ופסקיהם של הקודמים להם שדנו בשאלה שבה הם עוסקים: 'אם הם אינם רואים צורך ללמוד בספרי האחרונים – מי ילמד בספריהם?' שאל הרב עובדיה.
עשרת הכרכים של 'יביע אומר', ואלו שבוודאי יבואו אחריהם מתוך תשובותיו וחידושיו ופסקי-דיניו שעודם בכתובים (הרב זצ"ל עסק בחודשים האחרונים בהכנת כרך י"א), הם פאר יצירתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אך לצידם עומדים עוד עשרות ספרים חשובים-ביותר, ביניהם שלושת כרכי 'טהרת הבית' – ספר-יסוד עמוק ומקיף על הלכות טהרת המשפחה; תריסר כרכי 'חזון עובדיה' על שבת ומועד ועוד; שמונת כרכי 'הליכות עולם' - בירורי הלכה ובהם דחייה שיטתית של פסקי רבי יוסף חיים מבגדד ה'בן איש חי', שנטה לעיתים קרובות מפסקי מרן ה'בית יוסף'; סדרת 'מאור ישראל' מרובת הכרכים – חידושים על התלמוד והרמב"ם, דרשות ועוד; ורבים נוספים. אי אפשר להתעלם גם מפירות-פירותיו – הסדרה הפופולארית המקיפה של בנו הראשל"צ הרב יצחק 'ילקוט יוסף' המבוססת על פסקיו; סדרת הספרים של בנו הרב דוד 'הלכה ברורה'; ספריו של מזכירו הרב יהודה נקי 'מעיָן אומר' – י"ג כרכים של פסקי הלכה שנכתבו מתוך תשובות הרב לשואלים; ועוד אחרים.
אשרינו שזכינו בדורנו למעיין התורה האדיר הזה, לכמות ולאיכות הנדירים של תורת הרב עובדיה זצ"ל. בהמשך בניין התורה בארצנו, לו תרם כה רבות, ננוחם.
* * *
עת רצון. שיחות לימים הנוראים. הרב יהודה עמיטל. עובדו ונערכו בידי הרב יואל עמיטל, אחרית דבר מאת הרב יהודה גלעד. ישיבת הר עציון וספרי מגיד, תשע"ג. 345 עמ'. (02-6330530)
כחמישים שיחות שהעביר ראש ישיבת הר עציון הרב יהודה עמיטל זצ"ל במשך כארבעים שנה סביב הימים הנוראים, מ'שיחות פתיחה' לחודש אלול, דרך שיחות שניתנו לקראת הסליחות, בראש השנה, בשבת 'שובה' וביום הכיפורים, ועד השיחות הקצרות, המיוחדות, שנאמרו שנה בשנה לפני תפילת נעילה (והתחילו תמיד בפסוק 'קמתי אני לפתוח לדודי'), מובאות בספר, רובן הגדול נערכו מסיכומים של תלמידים ומראשי פרקים שהשאיר אחריו הרב זצ"ל. העורך המוכשר, הבן הרב יואל עמיטל שליט"א, ר"מ בישיבת שעלבים, שכבר ערך בחיי אביו את ספר חידושיו 'רסיסי טל', הרכיב בשעת הצורך מכמה שיחות 'שיחה' אחת, לעיתים האריך ולעיתים קיצר, אך הקפיד שהדברים לא יעובדו תחת מקלדתו 'כחומר ביד היוצר' אלא יישארו קרובים ביותר למקור, בתוכנם ובסגנונם.
ואכן, תלמידיו של הרב זצ"ל עשויים 'לשמוע' את הרב עמיטל מדבר מתוך הספר, לראות אותו מול העיניים נשען על הסטנדר ודורש בבית המדרש של ישיבת 'הר עציון' לפני מאות התלמידים, כאשר קולו החם, העוצמתי והרך כאחד, הולם בליבם, מצרף את ליבם למוחם, מקרב בינם לבין אביהם שבשמים ובינם לבין אחיהם שבשדות, ומכניס אותם שלמים יותר ונקיים יותר ומוכנים יותר לפסגות הרוחניות של הימים הנוראים.
השיחות משלבות דברי הלכה ואגדה, דברי רגש חסידיים ודברי היגיון מוצקים עם היבטים אקטואליים, כדרכו של הרב זצ"ל. כך למשל אומר הרב בשיחה שכותרתה 'תפילתו של תינוק': 'בתפילה הסדורה מתקשה אדם לשמוע את קול הלב הצפון במעמקים, ורק ריבונו של עולם יודע לפרש את שעל ליבנו... ישנה תפילה עמומה שאינה מסוגלת לבטא במילים את תחושת המתפלל, תפילה השקולה לבכיו של תינוק'; לתפילה מסוג זה מוקדשת לדעת הרב זצ"ל תפילת נעילה.
יישר כוחם של העורך, של אנשי ישיבת 'הר עציון' ושל הוצאת 'קורן', על היצירה החדשה שהובאה לפתחנו לקראת הימים הנוראים.
נשים בתנ"ך – היבט מוסרי ואמנותי. כתב ואייר: רחמים מלמד-כהן. ירושלים, תשע"ד. 128 עמ'. (02-5664713)
הפלא-החי שרחמים מלמד שמו, המשותק בכל גופו כבר י"ג שנה, מוציא פעם אחר פעם יצירות תורניות, דברי שירה, אלבומי רישומים ועוד ועוד. הספר הי"ג שלו הוא אלבום המשלב מחשבה ואמנות, רציונליות ואמוציות, מאמרים ואיורים, כולם מפירותיו של רבי רחמים בעזרת מוחו העובד במלוא המרץ, העפעף היחיד שמתפקד אצלו ובו הוא מפעיל את מערכות המחשוב ואת מעבד התמלילים ואת תוכנת הפוטושופ, והעוזרים הנאמנים המסייעים לו להוציא את רעיונותיו לאור. בספר כותב ומצייר המחבר סביב דמויותיהן של י"ד נשים ידועות בתנ"ך, והדברים מעניינים, יפים ומרגשים. במקביל לאלבום יצא לוח מהודר לשנת תשע"ד המבוסס על תכניו וציוריו של הספר. יוצא מן הכלל. חיים ארוכים ופוריים למחנך הדגול, המחבר והאומן רחמים מלמד.
פרויקט מאמינים במשטרה. חוברת אמונית למתן כלים לעבודת השוטר. חוברת מס' 4. מכינת אלישע, תשע"ג. 64 עמ'. (08-9241167)
לפני כשנה כבר כתבתי במדור זה על החוברת הראשונה שיצאה מטעם הפרויקט 'מאמינים במשטרה', ועל הסיכוי לשינוי פניה של המשטרה בעקבות קליטת כמות משמעותית של שוטרים מבני הציונות הדתית. חלפה שנה, חוברת רביעית כבר יצאה לאור, והציפיות מתחילות להתגשם - מחזור שני של שוטרים בוגרי הפרויקט עומד לסיים את הכשרתו, ולהיכנס לשירות פעיל במשטרת ישראל.
בחוברת-הכיס הזו שלושה מאמרים הלכתיים, מאת הרב יעקב אריאל, הרב אליעזר שנוולד ראש ישיבת ההסדר במודיעין, והרב רמי ברכיהו, רבו של היישוב טלמון, העומד בראש 'בית המדרש' המוביל את הפרויקט הזה מהכיוון התורני, האמוני וההלכתי.
קשיים הלכתיים רבים עומדים לפני המשרתים במשטרה, אך הקושי הגדול ביותר הוא ההתנהלות בשבת, כאשר בניגוד לצבא, שעקרונית-לפחות תפקידיו הביטחוניים כלולים במסגרת דיני 'פיקוח נפש', משימות משטרתיות רבות קשה להגדירן ככאלו. אמנם כל הכותבים בחוברת מדגישים עד כמה משמעותית שמירת הסדר הציבורי גם בימי השבת, ומצבי-דחק אזרחיים מוגדרים על ידם כמצבי פיקוח נפש, ולפחות כמצבים הזהים למצבו של 'חולה שאין בו סכנה' שמותר לעבור בטיפול בו על חלק מהאיסורים דרבנן. השאלות מסובכות, והדרך עדיין ארוכה עד שתהיה לנו משטרה שומרת הלכה, אולם אין ספק שהכיוון כבר סוּמן.
בסוף החוברת כותב פקד מישאל גונן, בוגר ישיבת 'הסדר' המשמש כאחד ממפקדי משטרת רמלה, על החשיבות העליונה של שירות משטרתי אידיאלי לביטחונו ורווחתו של הציבור, ומספֵר גם על ההערכה הקיימת אצל מפקדים במשטרה לשוטרים ה'אמוניים' המצטרפים לכוחותיהם בחודשים האחרונים. הוא צופה בחיוב את המשך זרימת בוגרי הישיבות לשירות פעיל במשטרה, ואת ההשפעות הלאומיות שתהיינה כאשר ציפייה זו תתממש ותבוא לידי ביטוי.
רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני). הושע רבינוביץ. אלקנה, התשע"ג. ח+428 עמ'. ([email protected])
ראשית עיסוקו של הרב ד"ר הושע רבינוביץ ברבנו יצחק אבוהב היה כאשר הוציא לאור מכתב יד את ביאורו על הטור אורח חיים בשנת תשנ"ב, ביאור שנכנס מאוחר יותר למהדורות הטור החדשות. שנים רבות המשיך הרב רבינוביץ לעסוק בתורתו של גדול זה שחי בראשית תקופת האחרונים (המאה הט"ו; קרוב משפחה בעל אותו שם, מחבר 'מנורת המאור', פעל למעלה ממאה שנים לפניו), ועתה הוא מוציא לאור ספר על דמותו ועל תולדותיו, על דורו – דור גירוש ספרד, על דרכי הלימוד בישיבות ספרד בשנים שלפני הגירוש, על החיבורים שכתב – אלו שיצאו לאור ואלו שאבדו, על שיטת לימודו ופסיקתו, על ההשפעה של חיבוריו ופסיקותיו על הדורות הבאים (הוא הראשון שחיבר חיבור שיטתי על הטור, וחיבורו מוזכר ב'בית יוסף' עשרות פעמים!) ועוד עוד. בין השאר נפרש על פני עשרות עמודים בראש הספר תיאור מדויק ותמציתי של 75 מחכמי דור הגירוש, ופרק זה ועוד אחרים הופכים את הספר לספר שימושי, נוסף להיותו ביוגרפיה היסטורית מדויקת ומעניינת של חכם קדמון.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני). הושע רבינוביץ. אלקנה, התשע"ג. ח+428 עמ'. ([email protected])
ראשית עיסוקו של הרב ד"ר הושע רבינוביץ ברבנו יצחק אבוהב היה כאשר הוציא לאור מכתב יד את ביאורו על הטור אורח חיים בשנת תשנ"ב, ביאור שנכנס מאוחר יותר למהדורות הטור החדשות. שנים רבות המשיך הרב רבינוביץ לעסוק בתורתו של גדול זה שחי בראשית תקופת האחרונים (המאה הט"ו; קרוב משפחה בעל אותו שם, מחבר 'מנורת המאור', פעל למעלה ממאה שנים לפניו), ועתה הוא מוציא לאור ספר על דמותו ועל תולדותיו, על דורו – דור גירוש ספרד, על דרכי הלימוד בישיבות ספרד בשנים שלפני הגירוש, על החיבורים שכתב – אלו שיצאו לאור ואלו שאבדו, על שיטת לימודו ופסיקתו, על ההשפעה של חיבוריו ופסיקותיו על הדורות הבאים (הוא הראשון שחיבר חיבור שיטתי על הטור, וחיבורו מוזכר ב'בית יוסף' עשרות פעמים!) ועוד עוד. בין השאר נפרש על פני עשרות עמודים בראש הספר תיאור מדויק ותמציתי של 75 מחכמי דור הגירוש, ופרק זה ועוד אחרים הופכים את הספר לספר שימושי, נוסף להיותו ביוגרפיה היסטורית מדויקת ומעניינת של חכם קדמון.
נמצא באוצר המקוון
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?173109&
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
עוד סקירה (לא מבית מדרשו של הקיק): viewtopic.php?f=7&t=15670#p147003
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
נלכה עד הרֹאה. עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל. אבנר (לנגזם) שלו. ירושלים, תשע"ג. שני כרכים. ([email protected])
הרב שלֵו, מבוגרי ישיבת 'הר המור' המשמש היום כר"מ בישיבת 'תורה בציון' שבירושלים, אסף את הסוגיות היסודיות במשנת הראי"ה וסידר אותן על פי סדר פרשות השבוע, נושא לפרשה. הדברים מלוקטים מכל כתבי מרן הרב זצ"ל בתוספת הבהרות מאת המלקט, והם יוצרים ביאור מקיף בכל פרק לעניין שלם אחד, וכך פרשה אחר פרשה. בניגוד ללקט הפירושים הקיים בכרכי 'חומש הראי"ה' על סדר פסוקי הפרשה – כאן הגישה שונה: הקורא מרחיב שבוע אחר שבוע את ידיעותיו והבנתו באחד הנושאים הנובעים מתורת הרב קוק, כאשר הנושא השבועי מחובר באופן הדוק לאחד מענייני הפרשה.
כך בפרשת בראשית נפרשׂת דעת הרב זצ"ל בעניין היחס בין המחקר המדעי למסורת היהודית בהקשר לשאלת גיל העולם. בפרשת נח מונגדת עבודת ה' של נח לזו של אברהם אבינו ע"ה, ומודגש ההבדל בין עבודה "את" האלוקים של נח לעבודה "לפני" האלוקים, כשבהתאמה שבע מצוות בני נח אמורות לשמֵר את היושר והמוסר הטבעיים אצל אומות העולם, וכנגדן מצוות התורה גורמות ליהודי לעבוד "לפני ה'", ולרומם את העולם למעלות אלוקיות הרבה מעבר לטבעו של האדם. בפרשת לך לך נידון עניין ההבטחה לאברהם והדימוי בין זרעו לבין כוכבי השמים, ומתואר פלא ההתאמה בין התכלית הפרטית והתכלית הכללית של הטבע, של עם ישראל ושל האיש הישראלי, ובפרשת וירא נידון מעשה סדום והנקמה האלוקית בעיר ובתושביה, יחס האדם המאמין לנקמה זו, ההשלמה בין המוסר האלוקי והעונש האלוקי, ועוד ועוד.
עיצוב הכריכה והעימוד נאים במיוחד, ומפתח נושאים רחב ומאיר חותם את הספר. יישר כוחו של המחבר-המלקט, ויפוצו מעיינותיו חוצה.
פתחי היכל. עיונה אגדה ומדרש בספר הזוהר. ירושלים, מאגנס, תשע"ג. (02-6586659)
הרב ד"ר עודד ישראלי, בוגר ישיבת שעלבים, שימש כרבו של קיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון במשך שנים, ובמקביל פנה ללימודים אקדמאיים. הוא התמחה בעיקר בניתוחו של ספר הזוהר הקדוש ובעיון בתכניו, והוא מרצה על נושאים אלו באוניברסיטת באר שבע ובמקביל מלמד תורה בישיבת ה'הסדר' שבנתיבות. בספר 'פתחי היכל' הוא מאיר בט"ו פרקים היבטים שונים של דברי האגדה שבספר הזוהר, כשהוא תמה על כך שרוב מלקטי המדרשים בדורות השונים לא השתמשו במדרשי האגדה היקרים האלו כחלק ממקורותיהם. גישת המחבר בספר היא אקדמאית-מחקרית, אך הוא מתייחס בכבוד הראוי לתכנים שבספר וגם לפירושי מפרשיו במהלך הדורות. כך למשל פרק שלם עוסק בדמותו של עשו בספרות הקבלה הקדומה, ומסקנתו היא שההצמדה בין עשו לרומא ולנצרות התפתחה במשך דורות תוך הבנת מציאותן של השתיים כאויבות בנפש של עם ישראל; כך הוא כותב ש"הזיהוי של אדום עם הנצרות הובע סופית תחת נחת זרועם של הצלבנים, שקנו ביושר ובזכות את הסטריאוטיפ העתיק". ספר מרתק ומעורר מחשבה.
שיעורים בספר אורות. 'ארץ ישראל', 'המלחמה', 'ישראל ותחייתו'. שיעורים מפי הרב זלמן ברוך מלמד. עריכה: הרב נתנאל איל. בית אל, 'מאבני המקום', תשע"ג. 491 עמ'. (02-9975192)
הרב זלמן מלמד שליט"א, מייסדה וראשה של הישיבה הגבוהה בבית אל, הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. כהמשך להנהגת רבו דאג להעביר לתלמידיו בשיעוריו באמונה לא רק את תוכנם של דברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל – אלא גם את רוחם. ספר 'אורות' הוא הספר הבסיסי והמרכזי הנושא את רעיונותיו של הרב קוק, והלומד בו מקבל מבט אמוני רחב על דרכם של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בדור התחייה בו אנו חיים. שיעוריו של הרב מלמד, שכבר גידלו דורות של תלמידי חכמים למדנים ומאמינים, היו עד עתה דברים שבעל-פה, וסוף-סוף זכינו לשיעורי הרב מלמד על חלק נכבד מספר 'אורות' כתורה שבכתב. העורך נעזר בצוות רבנים ותלמידים כדי להעביר את הדברים אל הקורא בנאמנות תוכנית וסגנונית לדרך אמירתם, והתוצאה משובחת. הספר נפתח בפרקים על דמותו של מרן הרב ומסתיים במפתח מפורט, והוא מהווה גם פתח לכניסה לעולם המחשבה של מרן הרב קוק זצ"ל בספריו האחרים.
כינור נשמתי: המוסיקה בהגות היהודית. דב שוורץ. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 397 עמ'. (03-5318575)
המוסיקה אינה חלק מהותי מחיי רוב בני האדם, אלא משהו נלווה, אמצעי לגיוון החיים - חיי החול וגם חיי הקודש. במקביל המוסיקה נחשבת לאומנות המופשטת ביותר, המשפיעה ביותר על נפשו של האדם, בדרך כלל לטובה – אך לעיתים גם לשלילה. אף התורה נקראה 'שירה', ויש לכינוי זה משמעויות רבות ומגוונות, ושירת הלויים בבית המקדש הייתה לפי המסורת המקור הקדום לכל המוסיקה המודרנית.
פרופ' שוורץ, מחבר פורה בעיקר בתחומי מחשבת ישראל, מנתח בספר 'כינור נשמתי' את מעמדה של המוסיקה ותפקידה כפי שהדברים מתוארים בהגות היהודית לדורותיה. הוא פותח בעבר הרחוק באִזכורים של שירה ושל כלי נגינה בתנ"ך ובכתבי חז"ל, ממשיך בהוגים ובמשוררים של תקופת הראשונים (=ימי הביניים) ושל ראשית העת החדשה, מלקט את ההתבטאויות ביחס למוסיקה המצויות בכתבי חכמי חכמת הנסתר, ומגיע עד להתעוררות שחלה במוסיקה היהודית בדורות האחרונים בעיקר עם התרחבות והתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל, ובאופן מיוחד אצל יוצרים והוגים הקשורים לציונות הדתית. בין השאר הוא מנתח את גישותיהם ואמונותיהם של מוסיקאים חשובים שומרי מצוות החיים עמנו היום, בהם הפרופסורים אנדרי היידו ודניאל שליט ואחרים, וחותם את הספר בחשיפה אישית, מאוד לא מצויה, על קשריו ההדוקים למוסיקה לסוגיה מאז ילדותו וגדילתו כבן יחיד להורים שורדי שואה, עבוֹר דרך לימודיו התורניים ותפקידיו האקדמאיים השונים, ועד לחינוכם המוסיקלי של ילדיו, כשהוא מודה ש"ספר זה נולד מתוך הערכה עמוקה ואף אהבה למוסיקה ולדבּריה, ואולי גם מתוך ניצני התפייסות עצמית על בחירתי בדרך חיים שאיננה מוסיקלית"... כדרכו המוקפדת של פרופ' שוורץ הספר מסתיים בנספחים חשובים ובמפתחות מפורטים.
המהפך 3. המדע צועד בעקבות התנ"ך. זמיר כהן. ירושלים, הידברות יהודית, תשע"ג. 283 עמ'. (073-2221250)
לאחר שספרי 'המהפך' 1+2 נמכרו ברבבות עותקים, ופתחו את לבם ואת ראשם של יהודים רבים מכל גווני הקשת הציבורית-דתית, ממשיך הרב כהן את ההצלחה, ובעזרת צוות אנשי מדע ממקצועות מגוונים הוא מעלה בספר 'המהפך 3' ט"ו נושאים העומדים במרכז הוויכוח החילוני-דתי כבר דורות רבים. הראשון דן במעשה אלוקים בבריאת העולם ביחס לעובדת התכווצותו המתמשכת של הירח, בניסיון להבהיר את קיומם של 'שני מאורות גדולים' כאשר אחד מהם מוגדר כמאור קטן דווקא; פרק אחר עוסק בהבדל שבין דבש הדבורים הכשר לבין שאר הפְרשות בעלי חיים טמאים שאסורות באכילה, והוא כולל תיאורים מדויקים ותרשימים מרשימים של האברים הפנימיים של הדבורה ומערכות ההזנה והעיכול השונות שלה, המבדילות באופן ברור בינן לבין המערכת האחראית על יצור הדבש; בהמשך נידונת העלאת הגרה בארנבת ובשפן, כשלדעתו מדובר על סוג אחר של העלאת גרה (העלאת גרה 'חיצונית'), תוך ניסיון להוכיח שהשפן שבתורה הוא ה'ארנבון', קרוב משפחה של הארנב החי בין הסלעים כמו השפן שלנו, וכך מגיעים להתאמה גמורה של דברי התורה וחז"ל למציאות המדעית המעודכנת. בהמשך קיימים דיונים בעניין המוח היהודי; ההבדלים הפסיכולוגיים המובְנים בין גברים לנשים ומשמעותם לבניית בית יהודי ולהבנת פרטי הלכה ומציאות שונים; וכן ענייני קבלה ופיסיקה, זואולוגיה וחברה, אבולוציה והשכל הישר, כיוון הזרימה של העתיד וסטטיסטיקה, מסתרי לשון הקודש ומיומנויות למידה ועוד ועוד. בכל פרק קיימים, לצידם של הסברים מדעיים עמוקים, תיאורים של הפן האלוקי שבאדם, בחייו ובמסורת היהודית, בתוספת תמונות מרשימות והסברים קולעים, ובדרך כלל גם משכנעים.
אין לי אפשרות להעיד שהעובדות המדעיות שבספר הן אכן 'השורה התחתונה', ושאין הסברים אחרים לתופעות הנידונות; אמנם ניתן להניח שאנשי המדע שהשתתפו בעריכת הספר עשו מלאכתם נאמנה. בכל אופן מדובר על סדרת ספרים מרתקת, שעשויה לפחות לעורר סימני שאלה כבדים לפני כל מי שהניח מראש שבנושאים מסוימים דברי התורה והסברי חז"ל אינם יכולים לעמוד מול הכרת המציאות המעודכנת. סידרה זו היא רק חלק מפעולותיה הנרחבות של עמותת 'הידברות' בראשות הרב זמיר כהן, שעוסקת בקירוב ישראל לאביהם שבשמים בדרכים מגוונות ובהצלחה מרשימה.
פרשה ואישה. לימוד נשי לפרשת השבוע. בראשית-שמות. מאת ימימה מזרחי. עריכה: יקרת פרידמן. ת"א, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ג. 143 עמ'. ([email protected])
'לימוד נשי' נשמע משהו פמיניסטי, מתריס, נגד משהו – אבל לא על זה מדובר כלל בספר הזה, אלא על לימוד תורה בסגנון ובתוכן הנוגעים ללב ולמוח של נשים יותר מאשר של גברים. בסגנון מיוחד, שרצינות והומור משולבים בו עד בלי הכר, עוברת המחברת מפרשה לפרשה, ומשאירה תובנות ורגשות המדברים אל ליבן ואל ראשן של בנות ישראל, דברים שבעל פה שבהעברתם אל הכתב שמרו על ניחוחם המיוחד.
הרב שלֵו, מבוגרי ישיבת 'הר המור' המשמש היום כר"מ בישיבת 'תורה בציון' שבירושלים, אסף את הסוגיות היסודיות במשנת הראי"ה וסידר אותן על פי סדר פרשות השבוע, נושא לפרשה. הדברים מלוקטים מכל כתבי מרן הרב זצ"ל בתוספת הבהרות מאת המלקט, והם יוצרים ביאור מקיף בכל פרק לעניין שלם אחד, וכך פרשה אחר פרשה. בניגוד ללקט הפירושים הקיים בכרכי 'חומש הראי"ה' על סדר פסוקי הפרשה – כאן הגישה שונה: הקורא מרחיב שבוע אחר שבוע את ידיעותיו והבנתו באחד הנושאים הנובעים מתורת הרב קוק, כאשר הנושא השבועי מחובר באופן הדוק לאחד מענייני הפרשה.
כך בפרשת בראשית נפרשׂת דעת הרב זצ"ל בעניין היחס בין המחקר המדעי למסורת היהודית בהקשר לשאלת גיל העולם. בפרשת נח מונגדת עבודת ה' של נח לזו של אברהם אבינו ע"ה, ומודגש ההבדל בין עבודה "את" האלוקים של נח לעבודה "לפני" האלוקים, כשבהתאמה שבע מצוות בני נח אמורות לשמֵר את היושר והמוסר הטבעיים אצל אומות העולם, וכנגדן מצוות התורה גורמות ליהודי לעבוד "לפני ה'", ולרומם את העולם למעלות אלוקיות הרבה מעבר לטבעו של האדם. בפרשת לך לך נידון עניין ההבטחה לאברהם והדימוי בין זרעו לבין כוכבי השמים, ומתואר פלא ההתאמה בין התכלית הפרטית והתכלית הכללית של הטבע, של עם ישראל ושל האיש הישראלי, ובפרשת וירא נידון מעשה סדום והנקמה האלוקית בעיר ובתושביה, יחס האדם המאמין לנקמה זו, ההשלמה בין המוסר האלוקי והעונש האלוקי, ועוד ועוד.
עיצוב הכריכה והעימוד נאים במיוחד, ומפתח נושאים רחב ומאיר חותם את הספר. יישר כוחו של המחבר-המלקט, ויפוצו מעיינותיו חוצה.
פתחי היכל. עיונה אגדה ומדרש בספר הזוהר. ירושלים, מאגנס, תשע"ג. (02-6586659)
הרב ד"ר עודד ישראלי, בוגר ישיבת שעלבים, שימש כרבו של קיבוץ מגדל עוז שבגוש עציון במשך שנים, ובמקביל פנה ללימודים אקדמאיים. הוא התמחה בעיקר בניתוחו של ספר הזוהר הקדוש ובעיון בתכניו, והוא מרצה על נושאים אלו באוניברסיטת באר שבע ובמקביל מלמד תורה בישיבת ה'הסדר' שבנתיבות. בספר 'פתחי היכל' הוא מאיר בט"ו פרקים היבטים שונים של דברי האגדה שבספר הזוהר, כשהוא תמה על כך שרוב מלקטי המדרשים בדורות השונים לא השתמשו במדרשי האגדה היקרים האלו כחלק ממקורותיהם. גישת המחבר בספר היא אקדמאית-מחקרית, אך הוא מתייחס בכבוד הראוי לתכנים שבספר וגם לפירושי מפרשיו במהלך הדורות. כך למשל פרק שלם עוסק בדמותו של עשו בספרות הקבלה הקדומה, ומסקנתו היא שההצמדה בין עשו לרומא ולנצרות התפתחה במשך דורות תוך הבנת מציאותן של השתיים כאויבות בנפש של עם ישראל; כך הוא כותב ש"הזיהוי של אדום עם הנצרות הובע סופית תחת נחת זרועם של הצלבנים, שקנו ביושר ובזכות את הסטריאוטיפ העתיק". ספר מרתק ומעורר מחשבה.
שיעורים בספר אורות. 'ארץ ישראל', 'המלחמה', 'ישראל ותחייתו'. שיעורים מפי הרב זלמן ברוך מלמד. עריכה: הרב נתנאל איל. בית אל, 'מאבני המקום', תשע"ג. 491 עמ'. (02-9975192)
הרב זלמן מלמד שליט"א, מייסדה וראשה של הישיבה הגבוהה בבית אל, הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. כהמשך להנהגת רבו דאג להעביר לתלמידיו בשיעוריו באמונה לא רק את תוכנם של דברי מרן הראי"ה קוק זצ"ל – אלא גם את רוחם. ספר 'אורות' הוא הספר הבסיסי והמרכזי הנושא את רעיונותיו של הרב קוק, והלומד בו מקבל מבט אמוני רחב על דרכם של עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל בדור התחייה בו אנו חיים. שיעוריו של הרב מלמד, שכבר גידלו דורות של תלמידי חכמים למדנים ומאמינים, היו עד עתה דברים שבעל-פה, וסוף-סוף זכינו לשיעורי הרב מלמד על חלק נכבד מספר 'אורות' כתורה שבכתב. העורך נעזר בצוות רבנים ותלמידים כדי להעביר את הדברים אל הקורא בנאמנות תוכנית וסגנונית לדרך אמירתם, והתוצאה משובחת. הספר נפתח בפרקים על דמותו של מרן הרב ומסתיים במפתח מפורט, והוא מהווה גם פתח לכניסה לעולם המחשבה של מרן הרב קוק זצ"ל בספריו האחרים.
כינור נשמתי: המוסיקה בהגות היהודית. דב שוורץ. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 397 עמ'. (03-5318575)
המוסיקה אינה חלק מהותי מחיי רוב בני האדם, אלא משהו נלווה, אמצעי לגיוון החיים - חיי החול וגם חיי הקודש. במקביל המוסיקה נחשבת לאומנות המופשטת ביותר, המשפיעה ביותר על נפשו של האדם, בדרך כלל לטובה – אך לעיתים גם לשלילה. אף התורה נקראה 'שירה', ויש לכינוי זה משמעויות רבות ומגוונות, ושירת הלויים בבית המקדש הייתה לפי המסורת המקור הקדום לכל המוסיקה המודרנית.
פרופ' שוורץ, מחבר פורה בעיקר בתחומי מחשבת ישראל, מנתח בספר 'כינור נשמתי' את מעמדה של המוסיקה ותפקידה כפי שהדברים מתוארים בהגות היהודית לדורותיה. הוא פותח בעבר הרחוק באִזכורים של שירה ושל כלי נגינה בתנ"ך ובכתבי חז"ל, ממשיך בהוגים ובמשוררים של תקופת הראשונים (=ימי הביניים) ושל ראשית העת החדשה, מלקט את ההתבטאויות ביחס למוסיקה המצויות בכתבי חכמי חכמת הנסתר, ומגיע עד להתעוררות שחלה במוסיקה היהודית בדורות האחרונים בעיקר עם התרחבות והתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל, ובאופן מיוחד אצל יוצרים והוגים הקשורים לציונות הדתית. בין השאר הוא מנתח את גישותיהם ואמונותיהם של מוסיקאים חשובים שומרי מצוות החיים עמנו היום, בהם הפרופסורים אנדרי היידו ודניאל שליט ואחרים, וחותם את הספר בחשיפה אישית, מאוד לא מצויה, על קשריו ההדוקים למוסיקה לסוגיה מאז ילדותו וגדילתו כבן יחיד להורים שורדי שואה, עבוֹר דרך לימודיו התורניים ותפקידיו האקדמאיים השונים, ועד לחינוכם המוסיקלי של ילדיו, כשהוא מודה ש"ספר זה נולד מתוך הערכה עמוקה ואף אהבה למוסיקה ולדבּריה, ואולי גם מתוך ניצני התפייסות עצמית על בחירתי בדרך חיים שאיננה מוסיקלית"... כדרכו המוקפדת של פרופ' שוורץ הספר מסתיים בנספחים חשובים ובמפתחות מפורטים.
המהפך 3. המדע צועד בעקבות התנ"ך. זמיר כהן. ירושלים, הידברות יהודית, תשע"ג. 283 עמ'. (073-2221250)
לאחר שספרי 'המהפך' 1+2 נמכרו ברבבות עותקים, ופתחו את לבם ואת ראשם של יהודים רבים מכל גווני הקשת הציבורית-דתית, ממשיך הרב כהן את ההצלחה, ובעזרת צוות אנשי מדע ממקצועות מגוונים הוא מעלה בספר 'המהפך 3' ט"ו נושאים העומדים במרכז הוויכוח החילוני-דתי כבר דורות רבים. הראשון דן במעשה אלוקים בבריאת העולם ביחס לעובדת התכווצותו המתמשכת של הירח, בניסיון להבהיר את קיומם של 'שני מאורות גדולים' כאשר אחד מהם מוגדר כמאור קטן דווקא; פרק אחר עוסק בהבדל שבין דבש הדבורים הכשר לבין שאר הפְרשות בעלי חיים טמאים שאסורות באכילה, והוא כולל תיאורים מדויקים ותרשימים מרשימים של האברים הפנימיים של הדבורה ומערכות ההזנה והעיכול השונות שלה, המבדילות באופן ברור בינן לבין המערכת האחראית על יצור הדבש; בהמשך נידונת העלאת הגרה בארנבת ובשפן, כשלדעתו מדובר על סוג אחר של העלאת גרה (העלאת גרה 'חיצונית'), תוך ניסיון להוכיח שהשפן שבתורה הוא ה'ארנבון', קרוב משפחה של הארנב החי בין הסלעים כמו השפן שלנו, וכך מגיעים להתאמה גמורה של דברי התורה וחז"ל למציאות המדעית המעודכנת. בהמשך קיימים דיונים בעניין המוח היהודי; ההבדלים הפסיכולוגיים המובְנים בין גברים לנשים ומשמעותם לבניית בית יהודי ולהבנת פרטי הלכה ומציאות שונים; וכן ענייני קבלה ופיסיקה, זואולוגיה וחברה, אבולוציה והשכל הישר, כיוון הזרימה של העתיד וסטטיסטיקה, מסתרי לשון הקודש ומיומנויות למידה ועוד ועוד. בכל פרק קיימים, לצידם של הסברים מדעיים עמוקים, תיאורים של הפן האלוקי שבאדם, בחייו ובמסורת היהודית, בתוספת תמונות מרשימות והסברים קולעים, ובדרך כלל גם משכנעים.
אין לי אפשרות להעיד שהעובדות המדעיות שבספר הן אכן 'השורה התחתונה', ושאין הסברים אחרים לתופעות הנידונות; אמנם ניתן להניח שאנשי המדע שהשתתפו בעריכת הספר עשו מלאכתם נאמנה. בכל אופן מדובר על סדרת ספרים מרתקת, שעשויה לפחות לעורר סימני שאלה כבדים לפני כל מי שהניח מראש שבנושאים מסוימים דברי התורה והסברי חז"ל אינם יכולים לעמוד מול הכרת המציאות המעודכנת. סידרה זו היא רק חלק מפעולותיה הנרחבות של עמותת 'הידברות' בראשות הרב זמיר כהן, שעוסקת בקירוב ישראל לאביהם שבשמים בדרכים מגוונות ובהצלחה מרשימה.
פרשה ואישה. לימוד נשי לפרשת השבוע. בראשית-שמות. מאת ימימה מזרחי. עריכה: יקרת פרידמן. ת"א, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ג. 143 עמ'. ([email protected])
'לימוד נשי' נשמע משהו פמיניסטי, מתריס, נגד משהו – אבל לא על זה מדובר כלל בספר הזה, אלא על לימוד תורה בסגנון ובתוכן הנוגעים ללב ולמוח של נשים יותר מאשר של גברים. בסגנון מיוחד, שרצינות והומור משולבים בו עד בלי הכר, עוברת המחברת מפרשה לפרשה, ומשאירה תובנות ורגשות המדברים אל ליבן ואל ראשן של בנות ישראל, דברים שבעל פה שבהעברתם אל הכתב שמרו על ניחוחם המיוחד.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
שמואל דוד לוצאטו. ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא. מאת שמואל ורגון. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 530 עמ'. (03-5318575)
ש"ד לוצאטו היה מגדולי החכמים של ראשית דור ההשכלה. רוב ימיו פעל במסירות נפש כדי לחנך את מיטב בחורי ישראל באיטליה לתורה ולמצוות (וגם למחקר) ב'בית המדרש לרבנים' בפדואה שעמד בראשו, וכדי לעדן את השפעתם השלילית של חלק מחכמי ההשכלה שנטו לרפורמה. התכתבות ענפה הותיר אחריו שד"ל עם רבנים וחכמים וחוקרים מכל גווני הקשת ומכל העולם היהודי, וספריו הרבים יצאו לאור בחייו וגם אחרי מותו.
עיקר פעילותו המחקרית עסק בפרשנות המקרא: שד"ל נחשב ראשון פרשני המקרא 'המודרניים', כאשר פירושיו מיוסדים על המסורת והאמונה בקדושת המקרא מחד, ועל ההיגיון והאמת הפרטית שלו, תוך שימוש בכלי מחקר מודרניים, מאידך. אולם הגבול שקבע לעצמו לגבי המותר והאסור בחקר התורה שבכתב והתורה שבעל-פה אינו בדיוק הגבול המקובל אצל שלוּמי אמוני ישראל. באופן פרטי הקפיד עקרונית על קיום מצוות על פי השו"ע גם במקרים שבהם לפי דעתו קיים פירוש אחר לפסוקי המצוה, אך לעיתים הרשה לעצמו לחרוג על פי שיקול דעתו מההלכה המקובלת: כך למשל הוא קיבל את פירושו של רבי אברהם אבן עזרא שעיקר איסור הגילוח בתער הוא רק 'על מֵת', והתיר לעצמו להתגלח (עמ' 400-401; בהע' 203 מביא המחבר את לימוד הסנגוריה של פרופ' משה ארנד ז"ל ששד"ל התכווין לעצם הגילוח, ושלא התיר לעצמו להתגלח בתער, אך ורגון מודה שהדברים דחוקים). המעניין הוא שדווקא את ר"א אבן עזרא נהג שד"ל לתקוף בחריפות על פירושיו העצמאיים והמנוגדים לחז"ל, וכאן קיבל את דעתו...
אין ספק שמדובר על דמות מיוחדת, כשרונית וחרוצה, שמעשיה היו לשם-שמים על פי דרכה והבנתה, אך שלא הלכה בתלם המקובל של ההלכה ומסורת ישראל בנושאים רבים. ספר זה עוסק בעיקר ביחס של שד"ל למקרא ולנוסחו (ביקורת 'גבוהה' וביקורת 'נמוכה') על רקע תולדות חייו הלא-פשוטים (אשה חולת גוף ונפש, ילדים שנפטרו בילדותם, עוני ומחסור במשך שנים) ומאבקיו הציבוריים והתורניים; זהו לקט של מאמרים שפרסם פרופ' ורגון במשך השנים שאוחדו לספר מקיף ומרתק, שמשאיר בהחלט כמה שאלות לא פתורות על דרכו של שד"ל בפרט, ובכלל על היחס בין לימוד תורה ומחקר מקרא אקדמי (כפי שהוא מתקיים אצל חלק מחוקרי המקרא באוניברסיטת בר אילן עצמה, למשל).
ארץ ושמים. גילויים, עצות ורעיונות בעקבות הרבי מלובביץ'. שניאור אשכנזי. ת"א, ידיעות ספרים, תשע"ג. 318 עמ'. ([email protected])
פירושים על סדר פרשות השבוע ומועדי ישראל על פי דרשותיו וכתביו של הרבי האחרון של חב"ד זצ"ל, בלשון נגישה ונוחה. יסודם בשיעורים קבועים בבית הכנסת של חב"ד בראשון לציון, הֵמשכם במשלוח באינטרנט לאלפי קוראים ובחמש שפות, וסופם, לאחר עיבוד ועריכה נוספים, בספר זה. כך למשל בפרשת 'חיי שרה' נידונה שיטתו של הרבי בעניין השילוב בין תוכניותיו של אלוקים והשתדלותו של האדם סביב מעשה השידוך של יצחק ורבקה, והדברים מאירים וגם בעלי ערך מעשי רב...
נהלך ברג"ש. פרקי חיים. גדליה שרייבר. ירושלים, תשע"ד. 340 עמ'. (0523-114681)
בספר מספר רבי גדליה שרייבר, איש ציבור למופת, ישר דרך ורב פעלים, יקיר ירושלים, על חייו, מיתמותו בגיל צעיר בגרמניה שלפני השואה, דרך העלייה לארץ והלימוד בישיבותיה, הלחימה במלחמת השחרור וכיבוש הגליל, השתתפותו בהקמת הרבנות הצבאית, חינוך ילדי השכונות בירושלים לתורה ולדרך ארץ, עשרות שנים של עמידה בראש המועצה הדתית בירושלים ומנכ"לות הרבנות הראשית ומשרד הדתות, הקמת וביסוס קהילות בארץ ובעולם, ועוד ועוד.
civil servant, משרת ציבור, הוא תואר כבוד לבעל תפקיד בכיר שאינו עושה את תפקידו קרדום לחפור בו, כזה שרואה את תפקידו כעשיית רצון הציבור. גדליה שרייבר עשה זאת 'בגדול', ובכל פעליו הציבוריים הוא ברח כאש מגישה מפלגתית או פוליטית (למרות היותו חבר ותיק במפד"ל). כך היה כאשר דאג למינוי רבנים ראשיים לירושלים, הגאונים הרב קוליץ והרב משאש זצ"ל, בניגוד לדעת חבריו למפלגה, כי מאס במצב המתמשך שלעיר אין רב; כך היה כאשר ניתק בין הרבנות הראשית לבית 'היכל שלמה', כאשר ראה שלמרות שהבית נבנה עבור הרבנות הראשית – הוא אינו מתאים לתפקידו (ולא מסיבות 'פוליטיות'); וכך במקרים רבים נוספים. ההערכה העמוקה שהעריכו אותו גדולי ישראל מכל החוגים, כמו גם ראשי המדינה וכל אלו שפעלו עמו, כפי שזה משתקף בכל הספר ובפרט במכתב הלבבי שכתב לו הרב עובדיה זצ"ל שבועות ספורים לפני פטירתו – ראויה לו בהחלט. ולא דיברנו על תחביבו הגדול - החזנות, על המשפחה הנפלאה שהקים, ועוד.
הספר, שאין בו מילה רעה על איש [!], מציג לפנינו איש רוח ואיש מעשה אוהב התורה, הארץ והעם, שאין זקנותו מביישת את ילדותו. יישר כוחו של בנו הרב אברהם יעקב, רבה של קהילת כפר דרום, שיזם ועודד את העלאת הדברים על הכתב. עוד ינוב רג"ש בשיבה!
פחד יצחק. מפגש חי עם דמותם של יצחק ורבקה. עיון בפרשת תולדות. כתיבה ועריכה: נורית גאל-דור. חברון, תשע"ד. 349 עמ'. (054-6718711)
זהו הספר השני בסדרת 'פחד יצחק', הראשון עסק במפגש עם דמותו של יצחק אבינו דרך עיון בפרשת חיי שרה, והשני בפרשת תולדות. המחברת מדגישה שהיא הולכת בדרכו העיונית-אמונית של רבה הרב משה בלייכר שליט"א, ראש ישיבת 'שבי חברון' בתוככי עיה"ק חברון, אך אין הדברים סיכומי שיעורים של הרב - אלא עיוניה שלה בסוגיות העיקריות בפרשה: הולדת יעקב ועשיו וקניית הבכורה, הירידה לארץ פלשתים וחפירת הבארות, והברכות שבירך יצחק את בניו. המקראות מוסברים פסוק אחר פסוק עם שילוב של התבוננות כללית בדרכם של חז"ל לפי דרכו האחדותית של מרן הראי"ה זצ"ל, תוך התמודדות סמויה אך עקבית עם גישת 'תנ"ך בגובה העיניים'. קדמו לסדרה זו שני כרכים של 'זרע אברהם אוהבי' על פרשות 'לך לך' ו'וירא', וחיבורים קצרים על ספר יונה ורות והמלחמה בעמלק.
דוגמית קטנה מהפרשה: 'וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב' – אין הכוונה לראיית העין, כי אם להבנה שהברכה שיעקב קיבל משנה את דמותו של יעקב מצדיק 'פרטי' לצדיק בעל מגמה כלל-עולמית, שעתיד לקבל עליו את התפקיד ההיסטורי להוציא לפועל את מגמת הקודש הכללית לתקן את העולם כולו.
ש"ד לוצאטו היה מגדולי החכמים של ראשית דור ההשכלה. רוב ימיו פעל במסירות נפש כדי לחנך את מיטב בחורי ישראל באיטליה לתורה ולמצוות (וגם למחקר) ב'בית המדרש לרבנים' בפדואה שעמד בראשו, וכדי לעדן את השפעתם השלילית של חלק מחכמי ההשכלה שנטו לרפורמה. התכתבות ענפה הותיר אחריו שד"ל עם רבנים וחכמים וחוקרים מכל גווני הקשת ומכל העולם היהודי, וספריו הרבים יצאו לאור בחייו וגם אחרי מותו.
עיקר פעילותו המחקרית עסק בפרשנות המקרא: שד"ל נחשב ראשון פרשני המקרא 'המודרניים', כאשר פירושיו מיוסדים על המסורת והאמונה בקדושת המקרא מחד, ועל ההיגיון והאמת הפרטית שלו, תוך שימוש בכלי מחקר מודרניים, מאידך. אולם הגבול שקבע לעצמו לגבי המותר והאסור בחקר התורה שבכתב והתורה שבעל-פה אינו בדיוק הגבול המקובל אצל שלוּמי אמוני ישראל. באופן פרטי הקפיד עקרונית על קיום מצוות על פי השו"ע גם במקרים שבהם לפי דעתו קיים פירוש אחר לפסוקי המצוה, אך לעיתים הרשה לעצמו לחרוג על פי שיקול דעתו מההלכה המקובלת: כך למשל הוא קיבל את פירושו של רבי אברהם אבן עזרא שעיקר איסור הגילוח בתער הוא רק 'על מֵת', והתיר לעצמו להתגלח (עמ' 400-401; בהע' 203 מביא המחבר את לימוד הסנגוריה של פרופ' משה ארנד ז"ל ששד"ל התכווין לעצם הגילוח, ושלא התיר לעצמו להתגלח בתער, אך ורגון מודה שהדברים דחוקים). המעניין הוא שדווקא את ר"א אבן עזרא נהג שד"ל לתקוף בחריפות על פירושיו העצמאיים והמנוגדים לחז"ל, וכאן קיבל את דעתו...
אין ספק שמדובר על דמות מיוחדת, כשרונית וחרוצה, שמעשיה היו לשם-שמים על פי דרכה והבנתה, אך שלא הלכה בתלם המקובל של ההלכה ומסורת ישראל בנושאים רבים. ספר זה עוסק בעיקר ביחס של שד"ל למקרא ולנוסחו (ביקורת 'גבוהה' וביקורת 'נמוכה') על רקע תולדות חייו הלא-פשוטים (אשה חולת גוף ונפש, ילדים שנפטרו בילדותם, עוני ומחסור במשך שנים) ומאבקיו הציבוריים והתורניים; זהו לקט של מאמרים שפרסם פרופ' ורגון במשך השנים שאוחדו לספר מקיף ומרתק, שמשאיר בהחלט כמה שאלות לא פתורות על דרכו של שד"ל בפרט, ובכלל על היחס בין לימוד תורה ומחקר מקרא אקדמי (כפי שהוא מתקיים אצל חלק מחוקרי המקרא באוניברסיטת בר אילן עצמה, למשל).
ארץ ושמים. גילויים, עצות ורעיונות בעקבות הרבי מלובביץ'. שניאור אשכנזי. ת"א, ידיעות ספרים, תשע"ג. 318 עמ'. ([email protected])
פירושים על סדר פרשות השבוע ומועדי ישראל על פי דרשותיו וכתביו של הרבי האחרון של חב"ד זצ"ל, בלשון נגישה ונוחה. יסודם בשיעורים קבועים בבית הכנסת של חב"ד בראשון לציון, הֵמשכם במשלוח באינטרנט לאלפי קוראים ובחמש שפות, וסופם, לאחר עיבוד ועריכה נוספים, בספר זה. כך למשל בפרשת 'חיי שרה' נידונה שיטתו של הרבי בעניין השילוב בין תוכניותיו של אלוקים והשתדלותו של האדם סביב מעשה השידוך של יצחק ורבקה, והדברים מאירים וגם בעלי ערך מעשי רב...
נהלך ברג"ש. פרקי חיים. גדליה שרייבר. ירושלים, תשע"ד. 340 עמ'. (0523-114681)
בספר מספר רבי גדליה שרייבר, איש ציבור למופת, ישר דרך ורב פעלים, יקיר ירושלים, על חייו, מיתמותו בגיל צעיר בגרמניה שלפני השואה, דרך העלייה לארץ והלימוד בישיבותיה, הלחימה במלחמת השחרור וכיבוש הגליל, השתתפותו בהקמת הרבנות הצבאית, חינוך ילדי השכונות בירושלים לתורה ולדרך ארץ, עשרות שנים של עמידה בראש המועצה הדתית בירושלים ומנכ"לות הרבנות הראשית ומשרד הדתות, הקמת וביסוס קהילות בארץ ובעולם, ועוד ועוד.
civil servant, משרת ציבור, הוא תואר כבוד לבעל תפקיד בכיר שאינו עושה את תפקידו קרדום לחפור בו, כזה שרואה את תפקידו כעשיית רצון הציבור. גדליה שרייבר עשה זאת 'בגדול', ובכל פעליו הציבוריים הוא ברח כאש מגישה מפלגתית או פוליטית (למרות היותו חבר ותיק במפד"ל). כך היה כאשר דאג למינוי רבנים ראשיים לירושלים, הגאונים הרב קוליץ והרב משאש זצ"ל, בניגוד לדעת חבריו למפלגה, כי מאס במצב המתמשך שלעיר אין רב; כך היה כאשר ניתק בין הרבנות הראשית לבית 'היכל שלמה', כאשר ראה שלמרות שהבית נבנה עבור הרבנות הראשית – הוא אינו מתאים לתפקידו (ולא מסיבות 'פוליטיות'); וכך במקרים רבים נוספים. ההערכה העמוקה שהעריכו אותו גדולי ישראל מכל החוגים, כמו גם ראשי המדינה וכל אלו שפעלו עמו, כפי שזה משתקף בכל הספר ובפרט במכתב הלבבי שכתב לו הרב עובדיה זצ"ל שבועות ספורים לפני פטירתו – ראויה לו בהחלט. ולא דיברנו על תחביבו הגדול - החזנות, על המשפחה הנפלאה שהקים, ועוד.
הספר, שאין בו מילה רעה על איש [!], מציג לפנינו איש רוח ואיש מעשה אוהב התורה, הארץ והעם, שאין זקנותו מביישת את ילדותו. יישר כוחו של בנו הרב אברהם יעקב, רבה של קהילת כפר דרום, שיזם ועודד את העלאת הדברים על הכתב. עוד ינוב רג"ש בשיבה!
פחד יצחק. מפגש חי עם דמותם של יצחק ורבקה. עיון בפרשת תולדות. כתיבה ועריכה: נורית גאל-דור. חברון, תשע"ד. 349 עמ'. (054-6718711)
זהו הספר השני בסדרת 'פחד יצחק', הראשון עסק במפגש עם דמותו של יצחק אבינו דרך עיון בפרשת חיי שרה, והשני בפרשת תולדות. המחברת מדגישה שהיא הולכת בדרכו העיונית-אמונית של רבה הרב משה בלייכר שליט"א, ראש ישיבת 'שבי חברון' בתוככי עיה"ק חברון, אך אין הדברים סיכומי שיעורים של הרב - אלא עיוניה שלה בסוגיות העיקריות בפרשה: הולדת יעקב ועשיו וקניית הבכורה, הירידה לארץ פלשתים וחפירת הבארות, והברכות שבירך יצחק את בניו. המקראות מוסברים פסוק אחר פסוק עם שילוב של התבוננות כללית בדרכם של חז"ל לפי דרכו האחדותית של מרן הראי"ה זצ"ל, תוך התמודדות סמויה אך עקבית עם גישת 'תנ"ך בגובה העיניים'. קדמו לסדרה זו שני כרכים של 'זרע אברהם אוהבי' על פרשות 'לך לך' ו'וירא', וחיבורים קצרים על ספר יונה ורות והמלחמה בעמלק.
דוגמית קטנה מהפרשה: 'וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב' – אין הכוונה לראיית העין, כי אם להבנה שהברכה שיעקב קיבל משנה את דמותו של יעקב מצדיק 'פרטי' לצדיק בעל מגמה כלל-עולמית, שעתיד לקבל עליו את התפקיד ההיסטורי להוציא לפועל את מגמת הקודש הכללית לתקן את העולם כולו.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
מתוך 'נתקבלו במערכת' של 'המעין' האחרון, גיליון טבת 208 (בקרוב יהיה נגיש באתר של ישיבת שעלבים)
קהל ישראל. פירוש על שו"ע אבן העזר. חלק ראשון – הלכות פריה ורביה ואישות. עם מדור 'ביאורים' על דברי השו"ע ונו"כ עם קיבוץ דינים והלכות מפוזרים, 'חידושים' – הרחבות בנושאים שונים, ו'ציונים' – מקורות לכל מובאה וציטוט, ובסוף קונטרס בענייני קהל ועגונות. מאת ישראל רוטנברג. קרית ספר, תשע"ג. (08-9298695)
ביאור מקיף על הלכות פרייה ורבייה והלכות אישות שבראשית שו"ע אה"ע, שהן ההלכות המעשיות יותר מתוך שו"ע אה"ע, בניגוד לרוב הסימנים בחלק זה של השו"ע שבאופן טבעי הם עסקם של רבנים ודיינים, או לצערנו של בתי דין. על כל סימן מובאים דברי השו"ע והרמ"א, 'באר הגולה', 'באר היטב' ו'פתחי תשובה', שלושת נושאי הכלים שנמצאים בשו"ע 'הקטנים', ולהם נוספו ה'ביאורים' ה'חידושים' וה'ציונים', כעין 'משנה ברורה' ו'ביאור הלכה' ו'שער הציון' (בהתאמה).
בסימן ד סע' לז העוסק ביחס לבני הקראים מוסף המחבר ב'חידושים' הערה בעניין הגיורים המקובלים היום, ומביא את ראיית הגרי"ז שאם גר תושב חייב להוכיח לנו שהוא מאמין בנבואת משה וכו' אחרת אינו גר תושב – ק"ו לגר צדק שחייבים אנו להיות בטוחים שהוא מקבל עליו את אמונת ה'. ומסקנתו, כצפוי: 'ונ"מ מכל זה לגירי הזה"ז בעו"ה גם אם מקבלים מצוות לבם בל עמם, ואם מתברר שאינו מאמין במעמד הר סיני וכמו שנתבאר אין גירותו גירות אפילו לחומרא, ואשתו היהודיה ר"ל מותר לעלמא. ויהא רעוא שיגדור פרצות עמנו'.
תמורת עולם. כתבים מימי השואה. יצחק ברויאר. עריכה ומבוא: אסף ידידיה. ירושלים, המרכז ללימודי השואה שע"י מכללת ירושלים לבנות, תשע"ג. 254 עמ'.
ד"ר יצחק ברויאר ז"ל נפטר בא"י בשנת תש"ו, בין סוף מלחמת העולם השניה לבין הקמת המדינה. במשך שני דורות הוא היה מראשי תנועת אגודת ישראל, ומנהיגה הרוחני של תנועת הבת – פועלי אגודת ישראל, עסק בצרכי ציבור באמונה על פי דרכו והשקפתו, וגם כתב מאמרים וספרים שעסקו בבעיות השעה בהיבט תורני-פילוסופי, כאשר הוא ממשיך את דרכו של סבו רש"ר הירש זצ"ל, ואף מפתֵח את תורתו בכיוונים חדשים; סיסמתו הייתה 'תורה עם דרך ארץ ישראל', כתוספת ושינוי לסיסמה שטבע סבו – 'תורה עם דרך ארץ'. למרות שדעותיו הנחרצות והמורכבות, ובהן התנגדות מוחלטת לתנועה הציונית - עם עידוד העלייה וההתיישבות בארץ, גישה מתבדלת לכל מי שאינו שייך ל'עם התורה' - עם רחבות אופקים ופתיחות לאישים והשקפות הרחוקים מדרכה של תורה וכד', אינן מקובלות היום במלואן לא במגזר החרדי, כמובן שלא בציבור הדתי לאומי וגם לא בזה החרד"לי – קיימים היום רבים שמשנתו של ד"ר ברויאר נמצאת במרכז הגותם, וכתביו הישנים והחדשים מעוררים בהם עניין רב. כתביו הרבים בגרמנית לא היו גלויים לפני הקורא והחוקר העברי המצוי; בנו פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל החל בתרגום ועריכה של חלקים מהם, אך המלאכה טרם הושלמה.
טוב עשו אנשי 'המרכז ללימודי השואה' בראשות הגב' פרבשטיין שדאגו לתרגום מעודכן של שני חיבורים קצרים של יצחק ברויאר, האחד ששמו 'תמורת עולם' נכתב עוד לפני שפרצה המלחמה, ובו הוא מציב חזון לאומי ואוניברסאלי בשעה הרת גורל זו וקורא ליהודי העולם להצטרף אליו במימושו, והשני נכתב בעיצומה של המלחמה (אמנם לפני שנודע היקפה הענק של שואת יהודי אירופה) ושמו 'שאלי שרופה' – והוא מהווה מעין הספד על יהדות גרמניה המפוארת, תוך הרהורים ודיונים על עתידה של היהדות בכלל ועל התפקיד המרכזי של ארץ ישראל בעתיד זה. יצחק ברויאר מסיים את חיבורו השני, אותו כתב בשנת תש"ב, בנימה של תקוה: 'עדיין משתוללת מלחמת העולם בפראות מחרידה סביב לארץ הקודש. עדיין לא נשמע במלחמת העולם קולו של עם ה' העולה מארץ הקודש. האם אזכה לכך? זה יהיה קולה של כנסת ישראל הדומה ליונה, קול המבשר את שוך מי המבול, את החירות ואת השלום'... מי יתן שדבריו יסייעו להגברת קולה של התורה בעולם, קול שיִבקע ממדינת היהודים אותה לא זכה לראות בחייו - וישפיע על העולם כולו.
ד"ר אסף ידידיה, מומחה בתולדות יהודי גרמניה בדורות האחרונים, ערך את המהדורה העברית הזו, והרב שמואל שנלר, נכד המחבר, סייע לו, ויישר כוחם.
צורתא דשמעתא. ניתוח סוגיות בכלים צורניים. אברהם ליפשיץ. אלון שבות, תשע"ג. 1185 עמ' [!]. ([email protected])
את הספר הענק הזה לא תמצאו (בינתיים) בחנויות הספרים, כי הוא עדיין לא נדפס, ובמידה מסוימת הוא עדיין בשלבי התהוות. כרגע הוא נגיש לשימוש הציבור רק באתר 'דעת' (בקישורית http://www.daat.ac.il/daat/vl/lifshitz- ... rata01.pdf) וכן במאגר 'אוצר החכמה המקוון' (בקישורית http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?172793. חלק מהסימנים הופיעו גם בפורטל הדף היומי); וחבל, כי ציבור לומדי התורה כנראה שבאמת זקוק לו. את זה לא אני אומר - אלא הגרז"נ גולדברג שליט"א בכבודו ובעצמו, שבהסכמתו לספר – נוסף לברכה למחבר שיזכה סוף-סוף להדפיס את ספרו הגדול כמנהג ספרין יהודאין – הוא מעיד על המחבר הרב אברהם קלמן ליפשיץ שהוא מכירו שנים רבות כתלמיד חכם מופלג בתורה, ושספרו 'צורתא דשמעתא', שמסביר איך להבין את הסוגיא בדיוק ובבהירות מתוך הגמרא עצמה - הוא ספר שראוי לכל לומד או מלמד תורה לעמול בו, לא פחות! ולמה 'לעמול'? כי השיטה הלוגית אותה מציע הרב ליפשיץ אינה קלה ליישום; היא רואה את עיקר לימוד הסוגיא לא במסקנות ההלכתיות שבה, ולא בידיעת שיטות הראשונים וחידושי האחרונים – גם לזה כמובן יש מקום בהמשך – אלא בהבנת ההיגיון העומד בתשתיתה של הסוגיא ובמהלכה, כאשר בעקבות ניתוח היחס בין הרכיבים הלוגיים שבה [כמו הנחה ומסקנה] מגיע שלב ניתוח הרכיבים הדיאלקטיים שבה [קושיא ותירוץ וכד']. הלומד מתבקש להבהיר לעצמו את ה'התקדמויות' וה'נסיגות' במהלך הסוגיא, להכיר את האפשרויות השונות לנוע בה, להבין מדוע האמוראים נקטו דווקא דרכים מסוימות ונטשו אחרות, וכל כיוצא בזה. מדובר על התייחסות לפשט הסוגיא כלב-ליבו של הלימוד, כאשר אין מוציאים את הסוגיא 'החוצה' – אלא, בדיוק להיפך, ממצים את כל ההיגיון והחכמה של מהלכה הפנימי של הסוגיא, ורק אחרי שהסוגיא והגיונה פרושׂים ומנותחים לפני הלומד – הגיע זמנו להתקדם בהבנתה בשיטות הראשונים ובקושיות האחרונים, ואז הדברים נהפכים לבהירים ומאירים הרבה יותר מאשר בלימוד הסטנדרטי.
לא לשוא ציטט הרב אבי ליפשיץ בראש הספר את דברי החזון איש המפורסמים "שצריך זהירות יתירה לעשות את העיקר לעיקר והוא העיון בבירור הכללים והפרטים בכל סוגיא, שיהיה המשא ומתן שגור ושנון, לזכור את ה"לכאורה" ואת המסקנה, את ההלכות הוודאות ואת אלה שנותנות מקום לדיון. והעיקר הזה דורש עמל ומלחמה פנימית נגד העצלות בשינון כמה פעמים אף בלי חידוש ולחזור על אתר כמה פעמים, ולדקדק בדברים שאין השכל נהנה מהם ואדרבה [הם] מכבידים עליו. אבל העמל הזה הוא עמל התורה, אשר כל סגולות לימוד התורה נאמר על עמלה. ואמנם אחר העמל נפתח שער אורה חדש אשר השכל מתענג ללא קץ" וכו' וכו'. בדיוק על פי דברי החזון איש האלו, ובשילוב של מעט מושגים של לוגיקה והבנה ובעזרת ציור טבלאות וכד', מנתח הרב ליפשיץ בספר כ-400 [!] סוגיות כסדר התלמוד הבבלי, ובקיצור נמרץ מראה לכל מעיין איך להגיע ל'תחתית החבית' בבירור פשט דברי האמוראים. כפי שכותב המחבר בהקדמה, והרי הקדים אותו כבר החזו"א עצמו כנ"ל, תחילת הלימוד בשיטה הזו אינו 'כיף', אין בו 'משחק' בסברות ואין בו קפיצה מסוגיא לסוגיא וממסכת למסכת; מדובר על עמל עיוני והגיוני 'אפור', שסופו הוא הבנה ברורה של מסד הסוגיא ופשט דברי התנאים והאמוראים שבה הרבה יותר מאשר בכל שיטה אחרת. המֵעז – יצליח, ובסופו של דבר גם יהנה הנאה רוחנית ושכלית אמיתית מהערך המוסף שקנה לעצמו - קרקע מוצקה עליה יצעד בהמשך התעמקותו בסוגיא.
אין לי אלא לסיים במה שפתחתי, ולהצטרף אני הקטן לברכתו של הגרז"נ גולדברג שליט"א, שיזכה הרב ליפשיץ לראות את הדפסת ספרו זה (שני כרכים לפחות!), ולהמשיך להפיץ תורת אמת בכתב ובעל-פה בבריאות ובנחת. [הרי"מ פלס העיר שיש להשוות את שיטתו לשיטת בעלי 'תוספות גורניש', שגם הם דקדקו בשלבי הסוגיא ובשינוי המחשבתי בין שלב לשלב. ואכמ"ל.]
מרד ויצירה בהגות הציונית הדתית. משה אונא ומהפכת הקיבוץ הדתי. מיכאל בן אדמון. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 296 עמ'. (03-5318575)
הציונות הדתית, מאז ומתמיד, כללה קבוצות רבות ואף מנוגדות זו לזו, המתנגדות זו לזו כמעט בכל נושא ציבורי - דתי, חברתי, כלכלי ופוליטי. המכנה המשותף בין הקבוצות הציוניות-דתיות היה ועודנו מטושטש לפעמים, והדבר בולט לעין בימים אלו, כאשר המפד"ל (יורשתה של ה'מזרחי') פינתה את מקומה למפלגת 'הבית היהודי', שהיא למעשה קואליציה של קבוצות שונות הכלולות תחת הכותרת 'ציונות דתית' (בהן אף יהודים שאינם מרגישים מחויבות כלל ל'אתוס הציוני', יהודים שאינם שומרים מצוות אך מעוניינים בהנהגה אמונית, ואף מעט לא-יהודים!); לעומתם ציונים דתיים רבים מצאו קורת גג פוליטית במפלגות אחרות, חרדיות וחילוניות, והנושא ארוך ומורכב. הספר הזה, שמחברו הד"ר בן אדמון הוא חוקר ומרצה וחבר קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, עוסק בדמות בולטת בתוך הפסיפס הזה בתקופת התהוותו בשנים שלפני קודם המדינה ואחריה. משה אונא, יוצא גרמניה כמו רוב מייסדי הקיבוץ הדתי, היה איש רוח ואיש מעשה, איש ספר ואיש עט, מראשי הקיבוץ הדתי ומאלו שעיצבו את דרכו, שאחז ביד אחת בישן - אך משך בכח בנושאים רבים לכיוון החדש. בשישה פרקים כותב המחבר על דרכם של אונא ושל תנועת הקיבוץ הדתי בין לאומיות ללאומנות, בין חלוציות למיליטריזם, בין דמוקרטיה לתורה, בין מרד ליצירה, בין יחיד לחברה, בין סוציאליזם ליהדות, ובין הנאמנות להלכה לבין הזכות לפרשה כהבנתם. כך למשל הִצדיק אונא את אורח חייהם של הרוב הגדול של אנשי הקיבוץ הדתי גם בנושאים שבהם הוא לא התאים להלכה המקובלת, כשהדבר בא לידי ביטוי בולט, כפי שכותב בן אדמון, ביחס לנשים, ובדרישות החברתיות-דתיות מהן ברוב תחומי החיים (עמ' 242): 'בלבוש, בעבודה, בחברה, בהווי ובלימוד. רוב החברות הנשואות לא כיסו את ראשן, ולבישת מכנסיים ארוכים וגם קצרים הייתה מובנת מאליה. הנשים נטלו חלק פעיל בלימוד התורה ובדמוקרטיה הקיבוצית, שירתו בצבא ועבדו בכל ענפי המשק, בחדר האוכל ובבית התרבות גברים ונשים שרו ורקדו ריקודי-עם ביחד, השחייה בים ובבריכה הייתה מעורבת, והושם דגש בלימוד בית ספרי משותף לשני המינים מראשית החינוך'... דרך החיים הזאת הייתה מעין אקסיומה, שאי אפשר להפריד אותה מן הרצון של רבים בקיבוץ הדתי 'לקרוא מחדש את עולם ההלכה באמצעות תובנות העולם המודרני והמדיום הדמוקרטי'... האגדה מספרת שאונא לא הבין מדוע שומעיו שומרי-המצוות פרצו פעם בצחוק, כאשר בתשובה לשאלה על השחייה המעורבת בקיבוצים הדתיים השיב: 'זו לא שחייה משותפת לגברים ונשים, אלא לחברים וחברות'... הוא באמת האמין שהאתוס הקיבוצי-דתי ואורח החיים המיוחד שלו מתיר תופעות שגם הוא ידע שאינן מתאימות לעיקר הדין. קיצוני מאונא היה צוריאל אדמנית, שלא היסס לדרוש שינויים הלכתיים פורמליים – שינוי נוסח ברכת 'שלא עשני אשה', עלייה לתורה של כל נערה בת-מצוה, ואף ביקש להבחין בין ריקודים משותפים 'הנועדים לליכוד חברתי שאינם נכנסים בכלל איסורי עריות' לבין ריקודים אחרים אסורים. אולם בעזרת ה' הצליחו המתנגדים לכיוון המתירני הזה למנוע לפחות שהקיבוץ הדתי כתנועה לא יאמץ פרשנויות אנטי-הלכתיות כאלו, וכל קבוצה ואף כל אדם בקבוצה עשו כפי הבנתם; הדבר השאיר פתח לשינוי מבורך שחל בשנים האחרונות באורחות החיים בקיבוצי 'הקיבוץ הדתי', בעיקר לאחר שלרובם מונו בדור האחרון רבנים, מה שלא עלה על הדעת לפני כמה עשרות שנים. על זה ועל הרבה יותר מזה דן הספר החשוב הזה, המציג על רקע דמותו של אונא את המהלכים והמאבקים בקיבוץ הדתי, כאשר הדברים עדיין נמצאים בהתוותם.
משנת הגלגולים. נחלק לשלושה שערים, שער ראשון סגירת מעגלים בהיסטוריה, שער שני כללי הגלגול, שער שלישי סיפורים ועובדות. בועז שלום. בני ברק, תשע"ג. לה+775 עמ'. (050-8866131)
הרב בועז שלום, רב בית הכנסת 'בית אליהו' בבני ברק וראש המדרשה הפעילה שבו, הוא מרצה מבוקש בארגון 'ערכים', מופיע בקביעות בערוץ 'הידברות' ומלמד במדרשות שונות. בנוסף הוא הקים ארגון להפצת תורה בשם 'טעמו וראו', שבבעלותו אתר אינטרנט מפותח, ובו אפשרות לצפייה בשיעורים ולהורדה חינמית של תכנים מסוגים שונים. שיעוריו עוסקים בנושאי מוסר ומחשבת ישראל, שיעורים על ספרי מופת כ'שערי תשובה', 'נפש החיים', 'פלא יועץ', 'מסילת ישרים' ועוד, פירושים על המשנה (בינתיים סדר זרעים) ושיעורים ב'עין יעקב' על כמה מסכתות בתלמוד, ביאורים על נ"ך על פי שיטת המלבי"ם ועוד, וכל אלו מופצים גם בעשרות תקליטורים ברבבות עותקים במחירי עלות. לאחרונה הוציא לאור גם שני ספרים עבי כרס, 'משנת החלומות' - על משמעותם של החלומות על פי כתבי גדולי ישראל בנגלה ובנסתר, ו'משנת הגלגולים' על הגלגולים. נושא הגלגולים לא נמצא במפורש בכתבי חז"ל - אבל מופיע רבות בזוהר ובספרי מקובלים, והרב שלום אסף וליקט וביאר, והוא מציג את כל החומר בפני כל מעיין שהנושא חשוב לו. השער הראשון של הספר עוסק על פני 370 עמודים בגלגולים של 'גבורי' התנ"ך ותקופת חז"ל, כשהוא פותח בהשלמה ההדדית של נשמות נח ומשה, הקשר בין נשמות שניהם לנשמת יוסף הצדיק, וגלגול נוסף של נשמת נח בנשמת מנוח אבי שמשון - הקשור לתיקון השכרות של זה בנזירותו של בנו של זה. עֵשו קשור לטיטוס, אליפז לאונקלוס, יעקב אבינו לרבי יהודה הנשיא, מרדכי הצדיק לריש לקיש, רשב"י הוא ניצוץ משה וגלגול הנביא אחיה השילוני, נחום איש גזמו הוא גלגולו של לוט, וטבי עבדו של רבן גמליאל הוא גלגולו של חם בן לוט. כל הידיעות האלו מבוססות על דברים מפורשים בכתבי תלמידי האר"י ועל רמזים בדברי חז"ל ולכל עניין מצוין מקור, כאשר י"ג הפרקים של שער זה מסתיימים בהסבר הקשר בין חטא אדם הראשון לבין גלות מצרים דרך דור המבול, דור הפלגה ואנשי סדום, האבות והאמהות, המשך התיקון ע"י משה רבנו וסיומו בדור המדבר. השער השני עוסק בכללי הגלגול – הקשר בין הגוף לנשמה, חלקי הנשמה, נשמות חדשות ונשמות 'ישנות', התועלת שבגלגול, ביאור מושגים כגון 'עיבור', 'ניצוץ', תיקוני נשמות, גלגול כאלטרנטיבה לעונשים בגיהינום, הדרך להימנע מגלגול, האם קיים גלגול אצל גוים, גלגול בדצח"מ – דומם, צומח, חי ומדבֵר, הקשר בין איסורים מסוימים בתורה וגלגולי נשמות – כך למשל עירוב אסור של מיני צמחים (=כלאיים) מזיק למגולגלים בתוכם, ברכות הנהנין מתקנות נשמות מגולגלות וכו' וכו'. השער השלישי כולל אוסף עובדות ומעשים של גלגולי נשמות במסורת ישראל ובסיפורי הדורות, עד לדור הקודם – תיקוני גלגולים שפעלו המהרי"ל דיסקין זצ"ל והאדמו"ר מנדבורנה זיע"א. 175 העמודים האחרונים של הספר עוסקים ב'דיבוקים', ב'כף הקלע', בתוצאת הגלגול בתחיית המתים, במעשה שהיה בצפת ומעשה נורא שאירע בקוצק, וכמו שכותב המחבר בהקדמה – חלק מהסיפורים לא מומלץ לקרוא לפני השינה...
מסע התשובה והאהבה. סיפורים, תעודות ומסמכים נדירים על מסע הרבנים למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד. יוצא לאור במלאות מאה שנה למסע, תרע"ד-תשע"ד. משה נחמני. בת ים, אור האורות, תשע"ד. 91 עמ'. (054-3082238)
אגדות מהלכות סביב מסע הרבנים בראשות הראי"ה קוק זצ"ל למושבות שבצפון הארץ, שמטרתו הייתה לחזק את הקשר בין 'הישוב הישן' ו'הישוב החדש', ולשפר את שמירת המצוות ביישובים נידחים-יחסית אלו. בשנת תרע"ו יצאה לאור ע"י הרב יונתן בנימין הלוי הוררוויץ ז"ל, נציג הפקוא"ם (='פקידים ואמרכלים', אגודה הולנדית חרדית שתמכה בישוב הארץ), שהיה ממקורביו של הרב זוננפלד וגם מעריץ גדול של הראי"ה, חוברת בשם 'אלה מסעי' שתיארה את המסע. ספר מקיף באותו שם 'אלה מסעי' יצא לאור בנתניה בשנת תשע"א, והחוברת הזו 'מסע התשובה והאהבה' מהווה כעין השלמה לספר הנ"ל - מתפרסמים בה מסמכים חדשים ותיאורים בעלי משמעות שלא הגיעו לידיהם של עורכי הספר שיצא לאור לפני שלוש שנים. בין השאר מתברר מהדברים המובאים בחוברת שהראי"ה יצא למסעות נוספים, פחות 'מתוקשרים', אל המושבות ברחבי הארץ, גם בשנות רבנותו 'ביפו והמושבות' וגם בשנים שבהן כיהן כרבה של ארץ ישראל. כמו כן צורפו לחוברת דברים שכתבו הרב קוק עצמו, בנו הרצי"ה, תלמידו הרב חרל"פ ואחרים על אודות אותו מסע ידוע. בניגוד למקובל מדגיש הרב נחמני שבראש המסע עמד ללא-עוררין הראי"ה קוק, שגם יזם אותו ודאג למימונו, והרב זוננפלד ושאר הרבנים היו למעשה אורחים שהוזמנו להצטרף אליו, ואף קבלו את מרותו לכל אורך הדרך. הוא מדגיש שלרב זוננפלד לא היה באותה תקופה שום תפקיד ציבורי רשמי (רק שש שנים מאוחר יותר הוכתר ע"י קנאי ירושלים כרבם), ושהידידות בינו ובין הרב קוק, שהיה צעיר ממנו בכמה שנים, הייתה טבעית לחלוטין (אם כי דברי המחבר ש'מעט ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם לא העיבו כהוא-זה על היחסים ביניהם', גם אחרי שהרב קוק מונה לרבה של ירושלים – מעט מוגזמים: הייתה ביניהם מחלוקת חריפה, אם כי נמשכה ההערכה ההדדית ביניהם). מעניין גם לקרוא שבמסע שערך הראי"ה במושבות בשנת תרפ"ז הוא מצא שהמצב הדתי במושבות 'הוטב בהרבה' יחסית למצב בשנת תרע"ד, ויתכן מאוד שהמסע הראשון עיגן כללי השגחה והתנהגות שבאו לידי ביטוי בשנים שאחריו. מי יודע איך הייתה נראית ההתיישבות בארץ אם לא הייתה פורצת מלחמת העולם הראשונה כמה חודשים אחרי אותו מסע, מלחמה שעצרה באבחה אחת את כל מאמצי הקרבה האלו ונוסף על כך 'תקעה' את הרב זצ"ל בחו"ל במשך חמש שנים...
חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי-הביניים והעת החדשה. פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה. אברהם אופיר שמש. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 655 עמ'. (03-5318575)
ד"ר שמש משמש כחוקר וכמרצה בכיר באוניברסיטת אריאל. הוא משלב מומחיות במדעי הטבע ובאקולוגיה ובפרמקולוגיה עם ידע מקיף בספרות הרבנית ובהיסטוריה, וכבר כתב עשרות מאמרים חשובים בזיהוי חומרי רפואה ודרכי רפואה עליהם סמכו קדמונינו במהלך הדורות ואותם הזכירו בספריהם. בפרקי המבוא של הספר רחב-ההיקף הזה הוא מתאר את גבולות מחקרו מהבחינה ההיסטורית והגיאוגרפית והספרותית, דרכי הזיהוי של החומרים למיניהם, שיטות הרפואה השונות שנהגו בימי הביניים ואחריהם באירופה ובעולם המוסלמי, השינויים בהיצע הגידולים השונים לאחר גילוי אמריקה וההתייחסות לעובדה זו בספרות התורנית ועוד. בהמשך הוא מונה את חומרי הריפוי שמקורם בגוף האדם (חלקי רקמות של גוויות [ידוע הדיון המקיף בסוגיית השימוש בבשר גופה חנוטה, 'מומיה', שמופיע בפוסקים רבים] ושל בני אדם חיים, עורלת תינוקות, הפרשות הגוף, חלב אם ועוד), חומרי מרפא שמקורם בגופם של בעלי חיים ובהפרשותיהם (שמן שהופק מבלוטת אייל המושק, סוגי דבש שונים, כנימות שונות, חלקי שבלולים, שן של שועל ועוד רבים), חומרי מרפא ממוצא צמחי ומינרלי (אבנים יקרות מסוגים שונים, סוגי סודה שונים, גופרית, מיני קרקעות ועוד), תרופות וחבישות מורכבות מסוגים שונים של חומרים ועוד ועוד. בכל אחד ממאות הסוגים והמינים של החומרים בהם עוסק ד"ר שמש הוא מציג את כל החומר המצוי בספרות התורנית ובספרות המדעית-היסטורית בנושא, וגם את ההתייחסויות ההלכתיות של פוסקי הדורות. הפרק האחרון הוא מעין סיכום – סקירת המסורות והתמורות בחומרי הריפוי בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה (=תקופת הראשונים והמחצית הראשונה של תקופת האחרונים), כולל היחס לרפואה מאגית, והיחס של הפוסקים המאוחרים לתרופות של הדורות שקדמו להם שכבר לא היו מקובלים בימיהם. הנספחים והמפתחות משלימים את התמונה, ועושים את הספר הזה לספר שימושי ביותר למי שמעוניין להרחיב את הידע שלו באחת מהתרופות שמוזכרות בקדמונים, והיחס כלפיה מצידם של גדולי ישראל בכל הדורות.
פתח השלחן. שלחן ערוך, מקורות וביאורים. חושן משפט הלכות שאלה סימנים ש"מ-שמ"ז. הרב חננאל קטן. עורך: הרב משה ברלין. ירושלים, כולל שמעון הצדיק, תשע"ד. 124 עמ'. (052-4345717)
חוברת נוספת בסדרה שמוציא לאור אחי הרב חננאל שנה אחר שנה לקראת יום הזיכרון של אבינו ז"ל בחודש מרחשון, כשהפעם החוברת יוצאת לאור גם לזכרה של אמנו הכ"מ. המקורות והביאורים נערכו על ידו בעזרת חברי ה'כולל' שבראשותו הנמצא במבנה שמעל לקבר שמעון הצדיק בירושלים, ומעבה את האחיזה היהודית באיזור. עיקר עיסוקם של חברי הכולל בעיון בש"ס ופוסקים, בעיקר במסכתות ה'כבדות' של נשים-נזיקין. החוברת כוללת ביאור והרחבה של 'ביאור הגר"א' על שמונת הסימנים האלו העוסקים בהלכות שאלה, ועיקרם חיבור בין מקורות ההלכה בש"ס ובראשונים לפסיקת השו"ע, באופן אף מורחב יותר מאשר ביאור הגר"א במהדורת 'ברכת אליהו' של הרב רקובר זצ"ל למשל, הכל על פי חזונו של מרן הרב זצ"ל ליצירה תורנית בדיוק מהסוג הזה. בנוסף לגוף החיבור צירפו המחברים גם הערות מחכימות; כך למשל בסי' שמו סע' א פוסק המחבר שקיימת שיטה שהשואל ידאג מראש להיות פטור מהשבת החפץ אם ייגרם לו נזק, והיא שהשואל יבקש מהמשאיל לעשות עבורו שירות מסוים בזמן ההשאלה, וכך יתקיים הדין 'בעליו עמו - לא ישלם'. בהערה מצוין שמדובר לכאורה בהערמה גמורה ואף לא הגונה – אך מותרת, ומובאת קושיית בעל חידושי הרי"ם שהרי אדעתא דהכי שייפטר השואל לא השאיל לו המשאיל, ובקביעתו שאכן יש כאן חידוש גדול של הגמרא שאין בזה גזל. העורכים מוסיפים שבעל 'מחנה אפרים' מקשה מה יהיה הדין במקרה הפוך, שואל שעשה את ה'פטנט' הזה - אך טעה, כגון שהתברר שמי שהשאיל לו את החפץ ושירת אותו לא היה הבעלים עצמו, כך שלמעשה השואל לא התכווין לקבל עליו חיובי שומרים - אבל למעשה לא עשה דבר שיפטור אותו מחיובים אלו! והנה מתברר שגם כאן יתכן שהוא ייפטר כי 'לא קיבל עליה נטירותא', והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, אם כי מעשה ראוי והגון בוודאי שאין כאן...
מעלין בקודש. ביטאון לענייני המקדש וקודשיו. גליון כ"ו – אלול תשע"ג. כרמי צור, כולל 'בית הבחירה' ע"ש רעננערט. 191 עמ'. (02-9961942)
עוד חוברת בסדרת 'מעלין בקודש' ובה י"ד מאמרים ותגובות בעניינים שונים: הרב ישראל אריאל שליט"א ראש 'מכון המקדש' דן באופן מקיף בשאלה המפורסמת האם נדרש כהן מיוחס כדי לחדש את עבודת המקדש, ומסקנתו כצפוי שמבחינה הלכתית גם לעניין זה אפשר לכתחילה להסתפק ב'כהני חזקה'. הרב אוחנה מהכולל בכרמי צור בראשות הרב צבי שלוה עוסק במחויבויות של המחויב קרבן בזמן הזה, ומסקנתו – קיימת חובה ללמוד את הלכות הקרבן שבו הוא התחייב, ומי שחטא ראוי שירשום במקום שמור את החטא המדויק שעבר כדי שכאשר מהרה ייבנה המקדש הוא יוכל להקריב חטאת לכפרתו. בהמשך מתקיים דיון מפורט בדין 'מזבח מקדֵש את הראוי לו', ובירור על היחס בין האמצעים והמטרות בעבודת הזבח – מבט כללי על עבודות הקרבן תוך הפרדה בין עבודות הדם לעבודות האימורים, ובין עבודה מכשירה לעבודה 'עיקרית'. בהמשך מברר הרב אפשטיין משומריה מה דינם של העפר והממצאים הארכיאולוגיים שמקורם בהר הבית, ואברהם אוחיון מקרית אתא מפרט את מסעות השכינה והסנהדרין. שלושה מאמרים עוסקים במועדים במקדש: על קשירת לשון הזהורית בראש שעיר המשתלח כחלק מעבודתו, על תפקידה של לשון הזהורית בעבודת יום הכיפורים, ועל משמעותה של הקדמת העולה לחטאת בחג הסוכות. שמעון גרטי כותב על הנגינה במקדש והתפקיד המיוחד של 'הכאת' החליל, והרב בועז אופן סוקר שני ספרים העוסקים בענייני המקדש. בהמשך שתי תגובות חשובות: הרב הלל בן שלמה ממכון המקדש מתפלמס עם מאמרו של הרב אריה כץ מאחד הגיליונות הקודמים של 'מעלין בקודש' בנושא עליית נשים 'טבולות יום' להר הבית - והרב כץ משיב, והאברכים אסף גמליאל והראל דביר מישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין מגיבים על מאמר בעניין מקור האש לשריפת הפרה האדומה. מגוון המאמרים והכותבים שבחוברת מרשים, והרושם המתקבל מהדיון ההלכתי הענייני וה'יבש' בענייני הקודש והמקדש, שמתנהל בחוברת 'מעלין בקודש' בדיוק ככל דיון הלכתי באחד מהסעיפים בארבעה חלקי השו"ע, הוא ש'הלכתא למשיחא' כבר כאן... בעגלא ובזמן קריב.
עיטורי ירושלים. הגיור במסורת הרבנות. גיליון מספר 82, תמוז תשע"ג. ישיבת עטרת ירושלים. 48 עמ'. (02-6284101)
דברים שנאמרו בנושא הגיורים של ימינו בכינוס שנערך בנושא בישיבת 'עטרת ירושלים' שבין החומות בחוהמ"פ תשע"ג. החוברת כוללת עיבוד של דברים בעל-פה של ראש הישיבה ורבו של הישוב בית אל הרב שלמה אבינר, הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, הרב מיכה הלוי רבה של פתח תקוה, והרב אבישי צרויה – ר"מ בישיבת עטרת כהנים, עם תוספת שבה דברים מאת מרן הראי"ה קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל בנושא, ותשובות קצרות בענייני גיור מאת הרב אבינר. השורה התחתונה לדעתו בנושא הכאוב הזה: גיורים מזויפים אינם תקפים, והמצב של מאות אלפי גוים וגרים מזויפים בארץ הוא אחת הבעיות שכרגע אינן פתירות - אך זו אינה הבעיה היחידה שהיא כזאת; בעז"ה בעתיד, כמו שהיה בעבר, ייפתרו כל הבעיות הבלתי-פתירות באופן זה או אחר, ובכל מקרה אין סיבה ואין היתר להקל בגיורים מעבר לשורת הדין.
קובץ שנתי תשע"ג. מאמרים, ארועים, פעילויות. ת"א, המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון – חוג הנוער הדתי, תשע"ג. 95 עמ'. (03-5224047)
קובץ מאמרים, הערות, הודעות וקצת היסטוריה, שהוציא לאור ועד המרכז הקהילתי הנ"ל במלאת לו שבעים וחמש שנה. מתברר שבמרכז ת"א, העיר ללא הפסקה, פועלת גם-כן ללא הפסקה קהילה ותיקה מסודרת ומאורגנת, שמתמודדת בגבורה עם חילון מואץ של העיר מצד אחד ועם הקירבה למסורת של רבים מתושביה מצד שני. על יסודותיה ה'יקיים' של הקהילה ממשיכים עדיין לפעול מוסדות תורה וחסד לחיים ולמתים, 'מרא דאתרא' – הרב בן ציון נשר שליט"א - בעל סמכויות נרחבות, ובני קהילה בהווה ובעבר ש'איחוד שיבת ציון' ו'חוג הנוער הדתי' הם חלק מהוויית חייהם ומקור גידולם ואף גאוותם. נוסף למאמרים ההלכתיים של רבה של ת"א הרב לאו שליט"א, הראשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א ועוד רבנים חשובים אחרים, בולט מאמרו של בן הקהילה לשעבר הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן, שמספֵר איך הצליח יחד עם חבורה שלמה של זקנים וצעירים לשחזר ולהקליט את המנגינות המיוחדות של הקהילה המיוחדת הזו.
בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת. קובץ תורני 'נר ישראל יעקב'. יוצא לאור ע"י אברכי בית המדרש גבעת-אסף. עורך: ינון קליין. קיץ תשע"ג. 146 עמ'. ([email protected])
בית המדרש בישוב גבעת אסף הסמוך ל'צומת ה-T' שבדרך לבית אל נוסד בשנת תשס"ט. לומדים בו כ-25 לומדים קבועים בראשות ראש הכולל הרב גיורא ברנר שליט"א, שעיקר עיסוקם בסוגיות הלכה. במקביל שערי בית המדרש פתוחים לתושבי האיזור, וגם מתקיימים בו מדי פעם ימי עיון בנושאים אקטואליים. כל שנה מוציא בית המדרש לאור קובץ מאמרים, כאשר בקובץ זה נמצאים בשער הראשון מאמרי האברכים בנושאים שנלמדו – שבת, ברכות ועוד, ובשער השני נמצאות תגובות על החוברת של השנה שעברה, שלוש מהן עוסקות בכשרות שופר מעובד, שתים בעניין ספק טומאה בכתם שניתן לבררו, ואחת בעניין הדלקת חשמל ביו"ט ובדין קריאת שמע של ערבית. בין המאמרים והתגובות נמצאים גם דבריהם של הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל, ושל יבל"א הרב אביגדר נבנצל שליט"א רב העיר העתיקה, הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נאמ"ן ס"ט (רבי מאיר מזוז שליט"א) ראש ישיבת 'כיסא רחמים' בבני ברק, הרב יצחק א"ל היילפרין שליט"א רב בשכונת רמות, הרב דב ליאור שליט"א רבה של חברון, הרב אברהם יעקב פרידמן שליט"א מבני ברק ועוד.
דובר ישרים. ביאור נפלא ומעמיק על חמישה חומשי תורה. מאת הרב הגאון נתנאל חיים פאפע זצ"ל איש בריסק וירושלים. ספר בראשית. יוצא לאור ע"י נין ונכד הרב ישראל שחור. ירושלים, תשע"ג. 433 עמ'. (02-5791581)
הרב פאפע נולד בשנת תקצ"ד כבן למשפחה של רבנים ליטאית, והתגורר בעיירה סמוך לעיר בריסק. הוא למד ולימד, ובין השאר שימש כשד"ר עבור כולל הוראדנא בירושלים. בשנת תרנ"א עלה ירושלימה עם אשתו ושני ילדיו הקטנים ולא לקבל עליו שום מישרה, אלא עסק כל היום בתורה. הוא נחשב בין גדולי העיר, ונפטר בשנת תרס"ו. הרב פאפע הספיק להדפיס שני חיבורים חשובים – 'דבר ישועה' על מגילת אסתר ו'מגיד מישרים' על הגדה של פסח, וכן מאמרים בכתבי עת תורניים ותשובות שלו התפרסמו בספרי חכמי דורו; בכת"י נותרו ממנו בידי צאצאיו חיבור שלם על התורה, חיבור על התפילה, על מסכת כריתות, והערות רבות בשולי ספריו. נינו הרב ישראל שחור שליט"א, אב"ד בת"א, הוציא לאור מחדש לאחרונה את ספריו על מגילת אסתר והגדה של פסח, ועתה פנה להוציא לאור בפעם הראשונה את חיבורו על התורה, אותו קרא 'דובר ישרים'. ספר בראשית יצא לאור לפני כמה חודשים, ספר שמות נמצא כעת בבית הדפוס, והחומשים האחרים בדרך.
חידושיו על התורה מיוחדים ומקוריים. כך למשל בפרשת 'מקץ' על הפסוק 'ויחרדו איש אל אחיו לאמור מה זאת עשה אלוקים לנו', מתפלא המחבר מדוע על הצרה הראשונה – החשד שהם מרגלים – אמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו', ועל הצרה הזו הם מתרעמים כביכול על הקב"ה! והוא משיב: האשמתם כמרגלים התאימה לחטא שחטאו להוציא שם רע על אחיהם הקטן, לכן הצדיקו את הדין; אבל להכנסתם למצב של גנבים, שאוחזים בממון שאינו שלהם, לא מצאו שום סיבה, לכן התרעמו. ממשיך המחבר ואומר: אמנם הייתה לכך סיבה, שהרי הם קבלו עשרים כסף על מכירת יוסף, וזהו ממון שנמצא אצלם שלא כדין; ואם כן גם בעניין זה התקיימה 'מידה כנגד מידה'...
עטרת אבות. בירורי הלכות וחקרי מנהגים אשר נהגו בהם בק"ק מרוקו. הרב משה חיים סויסה. ירושלים, מכון מורשת אבות, תשע"א. שלושה כרכים. (054-8444135)
עדיין אבלים אנו על האבידה הגדולה לישראל בפטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אין חולק על פעליו העצומים בהרבצת תורה ובפסיקת הלכה ובהנהגת חלקים נרחבים מהעם, ושכרו כפול מן השמים. אולם לגבי הכרעתו והדרכתו שעל כל עדות המזרח וקהילות ספרד לעבור ולנהוג כמנהגי מרן הבית יוסף המקוריים, ולעזוב את מנהגי קהילותיהם, אחת מאבני הדרך בהדרכותיו הציבוריות-הלכתיות - קמו מתנגדים רבים, כאשר אחד הגדולים שבהם היה רבה של מקנס שבמרוקו ואח"כ רבה של ירושלים, הגאון הרב שלום משאש זצ"ל (שהיה בידידות קרובה עם הגרע"י זצ"ל). על שמו הוקם מכון 'מורשת אבות', שנטל על עצמו, עם כל ההערכה לר"ע יוסף זצ"ל ולפועלו, להחזיר את מנהגי מרוקו וארצות צפון אפריקה לאיתנם הראשון, לחזק את בדקיהם, ולחנך את הציבור לשמור על מנהגי אבות אבותיו. אני הקטן לא מכניס את ראשי כמובן למחלוקת קשה זו, אולם אני מעיד שחכמי מכון 'מורשת אבות', ובעיקר מחבר הספר הרב סויסה שליט"א, הוציאו לאור יצירה יוצאת מן הכלל, ובה תיאור מפורט וברור של מנהגי מרוקו ומקומות אחרים בצפו"א ובארצות המזרח, שאינם תואמים תמיד את דעתו של מרן הב"י. דורות רבים עברו מאז נתקבל השו"ע, והייתה השפעה הדדית בין ארצות דרום אירופה לארצות צפון אפריקה גם בענייני מנהג והלכה, ובכלל – לדעת רבים השולחן ערוך התקבל בזמנו רק במקומות שלא סתר מנהגים קיימים, שחלקם נקבעו ע"י גדולי הדורות לפני גירוש ספרד ואחריו. בשני הכרכים הראשונים של הסדרה מפרט הרב סויסה את ההלכות שבחלק אורח חיים, והכרך השלישי כולל הלכות נישואין וברית מילה, נידה וכשרות ועוד ועוד. זהו ספר מקיף ביותר, והוא אינו סוף פסוק. חכמי מכון 'מורשת אבות' כבר הוציאו לאור ספרים נוספים, והם מתכננים סדרה של ספרים שתקיף ענייני הלכה ומנהג ואף הנהגות ודרכי חיים ומנגינות ופיוטים ועוד ועוד, כדי לשמור את כל המיטב שבמורשת יקרה זו. השילוב בין אנשי הלכה ורוח וספר ואנשי מעשה, שכולם נותנים את כל-כולם להצלחת פעילות המכון הזה, מבטיח שמכון 'מורשת אבות' ימשיך ויתפוס את מקומו ברנסנס המחודש של מנהגי צפון אפריקה, ועוד נראה מה ילד יום.
חיי משפחה. שאלות עכשוויות בשיח רפואי-הלכתי. ד"ר חנה קטן. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ג. 207 עמ'. (02-6427117)
אין בעל מעיד על ספריה של אשתו, לכן אכתוב כאן רק דיווח קצר ואובייקטיבי (עד כמה שאפשר): בשנת תשע"ב הוציאה לאור אשתי שתח' את הספר 'חיי אישה', מבט אישי ורפואי על חיי אישה בישראל. בשמונה שערים על פני כ"ז פרקים היא כתבה באופן קולח, לעיתים אפילו הומוריסטי, על היבטים רפואיים של חיי אישה יהודיה מאז חתונתה ועד לגיל ה'סבתאות', מתוך נקודת מבט אישית וסובייקטיבית, על פי ניסיונה, ידיעותיה וערכיה. לפני כמה חודשים יצא לאור ספר נוסף בסדרה, 'חיי משפחה' שמו, ובו תשעה פרקים העוסקים בהיבטים רפואיים ואישיים, מתוך נקודת מבט של רופאת נשים שההלכה נר לרגליה. הספר עוסק באופן קריא ושוטף בנושאי פוריות, חופה (כולל חופת נידה), וחיי אישות במעגלי החיים, ובדילמות הקשורות להורות וללידה ולמניעת הריון ולגידול ילדים ולזיקנה ועוד ועוד, כאשר הפרק האחרון עוסק בסוף החיים, בפרידה מן העולם הזה. על פי בקשת ספריית בית אל המו"ל הוספתי היבט הלכתי של כל נושא בסוף כל פרק, אם כי כמובן אין מדובר כאן בספר הלכה. אנו תקווה שתהיה בספרים אלו תועלת לרבים.
קהל ישראל. פירוש על שו"ע אבן העזר. חלק ראשון – הלכות פריה ורביה ואישות. עם מדור 'ביאורים' על דברי השו"ע ונו"כ עם קיבוץ דינים והלכות מפוזרים, 'חידושים' – הרחבות בנושאים שונים, ו'ציונים' – מקורות לכל מובאה וציטוט, ובסוף קונטרס בענייני קהל ועגונות. מאת ישראל רוטנברג. קרית ספר, תשע"ג. (08-9298695)
ביאור מקיף על הלכות פרייה ורבייה והלכות אישות שבראשית שו"ע אה"ע, שהן ההלכות המעשיות יותר מתוך שו"ע אה"ע, בניגוד לרוב הסימנים בחלק זה של השו"ע שבאופן טבעי הם עסקם של רבנים ודיינים, או לצערנו של בתי דין. על כל סימן מובאים דברי השו"ע והרמ"א, 'באר הגולה', 'באר היטב' ו'פתחי תשובה', שלושת נושאי הכלים שנמצאים בשו"ע 'הקטנים', ולהם נוספו ה'ביאורים' ה'חידושים' וה'ציונים', כעין 'משנה ברורה' ו'ביאור הלכה' ו'שער הציון' (בהתאמה).
בסימן ד סע' לז העוסק ביחס לבני הקראים מוסף המחבר ב'חידושים' הערה בעניין הגיורים המקובלים היום, ומביא את ראיית הגרי"ז שאם גר תושב חייב להוכיח לנו שהוא מאמין בנבואת משה וכו' אחרת אינו גר תושב – ק"ו לגר צדק שחייבים אנו להיות בטוחים שהוא מקבל עליו את אמונת ה'. ומסקנתו, כצפוי: 'ונ"מ מכל זה לגירי הזה"ז בעו"ה גם אם מקבלים מצוות לבם בל עמם, ואם מתברר שאינו מאמין במעמד הר סיני וכמו שנתבאר אין גירותו גירות אפילו לחומרא, ואשתו היהודיה ר"ל מותר לעלמא. ויהא רעוא שיגדור פרצות עמנו'.
תמורת עולם. כתבים מימי השואה. יצחק ברויאר. עריכה ומבוא: אסף ידידיה. ירושלים, המרכז ללימודי השואה שע"י מכללת ירושלים לבנות, תשע"ג. 254 עמ'.
ד"ר יצחק ברויאר ז"ל נפטר בא"י בשנת תש"ו, בין סוף מלחמת העולם השניה לבין הקמת המדינה. במשך שני דורות הוא היה מראשי תנועת אגודת ישראל, ומנהיגה הרוחני של תנועת הבת – פועלי אגודת ישראל, עסק בצרכי ציבור באמונה על פי דרכו והשקפתו, וגם כתב מאמרים וספרים שעסקו בבעיות השעה בהיבט תורני-פילוסופי, כאשר הוא ממשיך את דרכו של סבו רש"ר הירש זצ"ל, ואף מפתֵח את תורתו בכיוונים חדשים; סיסמתו הייתה 'תורה עם דרך ארץ ישראל', כתוספת ושינוי לסיסמה שטבע סבו – 'תורה עם דרך ארץ'. למרות שדעותיו הנחרצות והמורכבות, ובהן התנגדות מוחלטת לתנועה הציונית - עם עידוד העלייה וההתיישבות בארץ, גישה מתבדלת לכל מי שאינו שייך ל'עם התורה' - עם רחבות אופקים ופתיחות לאישים והשקפות הרחוקים מדרכה של תורה וכד', אינן מקובלות היום במלואן לא במגזר החרדי, כמובן שלא בציבור הדתי לאומי וגם לא בזה החרד"לי – קיימים היום רבים שמשנתו של ד"ר ברויאר נמצאת במרכז הגותם, וכתביו הישנים והחדשים מעוררים בהם עניין רב. כתביו הרבים בגרמנית לא היו גלויים לפני הקורא והחוקר העברי המצוי; בנו פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל החל בתרגום ועריכה של חלקים מהם, אך המלאכה טרם הושלמה.
טוב עשו אנשי 'המרכז ללימודי השואה' בראשות הגב' פרבשטיין שדאגו לתרגום מעודכן של שני חיבורים קצרים של יצחק ברויאר, האחד ששמו 'תמורת עולם' נכתב עוד לפני שפרצה המלחמה, ובו הוא מציב חזון לאומי ואוניברסאלי בשעה הרת גורל זו וקורא ליהודי העולם להצטרף אליו במימושו, והשני נכתב בעיצומה של המלחמה (אמנם לפני שנודע היקפה הענק של שואת יהודי אירופה) ושמו 'שאלי שרופה' – והוא מהווה מעין הספד על יהדות גרמניה המפוארת, תוך הרהורים ודיונים על עתידה של היהדות בכלל ועל התפקיד המרכזי של ארץ ישראל בעתיד זה. יצחק ברויאר מסיים את חיבורו השני, אותו כתב בשנת תש"ב, בנימה של תקוה: 'עדיין משתוללת מלחמת העולם בפראות מחרידה סביב לארץ הקודש. עדיין לא נשמע במלחמת העולם קולו של עם ה' העולה מארץ הקודש. האם אזכה לכך? זה יהיה קולה של כנסת ישראל הדומה ליונה, קול המבשר את שוך מי המבול, את החירות ואת השלום'... מי יתן שדבריו יסייעו להגברת קולה של התורה בעולם, קול שיִבקע ממדינת היהודים אותה לא זכה לראות בחייו - וישפיע על העולם כולו.
ד"ר אסף ידידיה, מומחה בתולדות יהודי גרמניה בדורות האחרונים, ערך את המהדורה העברית הזו, והרב שמואל שנלר, נכד המחבר, סייע לו, ויישר כוחם.
צורתא דשמעתא. ניתוח סוגיות בכלים צורניים. אברהם ליפשיץ. אלון שבות, תשע"ג. 1185 עמ' [!]. ([email protected])
את הספר הענק הזה לא תמצאו (בינתיים) בחנויות הספרים, כי הוא עדיין לא נדפס, ובמידה מסוימת הוא עדיין בשלבי התהוות. כרגע הוא נגיש לשימוש הציבור רק באתר 'דעת' (בקישורית http://www.daat.ac.il/daat/vl/lifshitz- ... rata01.pdf) וכן במאגר 'אוצר החכמה המקוון' (בקישורית http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?172793. חלק מהסימנים הופיעו גם בפורטל הדף היומי); וחבל, כי ציבור לומדי התורה כנראה שבאמת זקוק לו. את זה לא אני אומר - אלא הגרז"נ גולדברג שליט"א בכבודו ובעצמו, שבהסכמתו לספר – נוסף לברכה למחבר שיזכה סוף-סוף להדפיס את ספרו הגדול כמנהג ספרין יהודאין – הוא מעיד על המחבר הרב אברהם קלמן ליפשיץ שהוא מכירו שנים רבות כתלמיד חכם מופלג בתורה, ושספרו 'צורתא דשמעתא', שמסביר איך להבין את הסוגיא בדיוק ובבהירות מתוך הגמרא עצמה - הוא ספר שראוי לכל לומד או מלמד תורה לעמול בו, לא פחות! ולמה 'לעמול'? כי השיטה הלוגית אותה מציע הרב ליפשיץ אינה קלה ליישום; היא רואה את עיקר לימוד הסוגיא לא במסקנות ההלכתיות שבה, ולא בידיעת שיטות הראשונים וחידושי האחרונים – גם לזה כמובן יש מקום בהמשך – אלא בהבנת ההיגיון העומד בתשתיתה של הסוגיא ובמהלכה, כאשר בעקבות ניתוח היחס בין הרכיבים הלוגיים שבה [כמו הנחה ומסקנה] מגיע שלב ניתוח הרכיבים הדיאלקטיים שבה [קושיא ותירוץ וכד']. הלומד מתבקש להבהיר לעצמו את ה'התקדמויות' וה'נסיגות' במהלך הסוגיא, להכיר את האפשרויות השונות לנוע בה, להבין מדוע האמוראים נקטו דווקא דרכים מסוימות ונטשו אחרות, וכל כיוצא בזה. מדובר על התייחסות לפשט הסוגיא כלב-ליבו של הלימוד, כאשר אין מוציאים את הסוגיא 'החוצה' – אלא, בדיוק להיפך, ממצים את כל ההיגיון והחכמה של מהלכה הפנימי של הסוגיא, ורק אחרי שהסוגיא והגיונה פרושׂים ומנותחים לפני הלומד – הגיע זמנו להתקדם בהבנתה בשיטות הראשונים ובקושיות האחרונים, ואז הדברים נהפכים לבהירים ומאירים הרבה יותר מאשר בלימוד הסטנדרטי.
לא לשוא ציטט הרב אבי ליפשיץ בראש הספר את דברי החזון איש המפורסמים "שצריך זהירות יתירה לעשות את העיקר לעיקר והוא העיון בבירור הכללים והפרטים בכל סוגיא, שיהיה המשא ומתן שגור ושנון, לזכור את ה"לכאורה" ואת המסקנה, את ההלכות הוודאות ואת אלה שנותנות מקום לדיון. והעיקר הזה דורש עמל ומלחמה פנימית נגד העצלות בשינון כמה פעמים אף בלי חידוש ולחזור על אתר כמה פעמים, ולדקדק בדברים שאין השכל נהנה מהם ואדרבה [הם] מכבידים עליו. אבל העמל הזה הוא עמל התורה, אשר כל סגולות לימוד התורה נאמר על עמלה. ואמנם אחר העמל נפתח שער אורה חדש אשר השכל מתענג ללא קץ" וכו' וכו'. בדיוק על פי דברי החזון איש האלו, ובשילוב של מעט מושגים של לוגיקה והבנה ובעזרת ציור טבלאות וכד', מנתח הרב ליפשיץ בספר כ-400 [!] סוגיות כסדר התלמוד הבבלי, ובקיצור נמרץ מראה לכל מעיין איך להגיע ל'תחתית החבית' בבירור פשט דברי האמוראים. כפי שכותב המחבר בהקדמה, והרי הקדים אותו כבר החזו"א עצמו כנ"ל, תחילת הלימוד בשיטה הזו אינו 'כיף', אין בו 'משחק' בסברות ואין בו קפיצה מסוגיא לסוגיא וממסכת למסכת; מדובר על עמל עיוני והגיוני 'אפור', שסופו הוא הבנה ברורה של מסד הסוגיא ופשט דברי התנאים והאמוראים שבה הרבה יותר מאשר בכל שיטה אחרת. המֵעז – יצליח, ובסופו של דבר גם יהנה הנאה רוחנית ושכלית אמיתית מהערך המוסף שקנה לעצמו - קרקע מוצקה עליה יצעד בהמשך התעמקותו בסוגיא.
אין לי אלא לסיים במה שפתחתי, ולהצטרף אני הקטן לברכתו של הגרז"נ גולדברג שליט"א, שיזכה הרב ליפשיץ לראות את הדפסת ספרו זה (שני כרכים לפחות!), ולהמשיך להפיץ תורת אמת בכתב ובעל-פה בבריאות ובנחת. [הרי"מ פלס העיר שיש להשוות את שיטתו לשיטת בעלי 'תוספות גורניש', שגם הם דקדקו בשלבי הסוגיא ובשינוי המחשבתי בין שלב לשלב. ואכמ"ל.]
מרד ויצירה בהגות הציונית הדתית. משה אונא ומהפכת הקיבוץ הדתי. מיכאל בן אדמון. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 296 עמ'. (03-5318575)
הציונות הדתית, מאז ומתמיד, כללה קבוצות רבות ואף מנוגדות זו לזו, המתנגדות זו לזו כמעט בכל נושא ציבורי - דתי, חברתי, כלכלי ופוליטי. המכנה המשותף בין הקבוצות הציוניות-דתיות היה ועודנו מטושטש לפעמים, והדבר בולט לעין בימים אלו, כאשר המפד"ל (יורשתה של ה'מזרחי') פינתה את מקומה למפלגת 'הבית היהודי', שהיא למעשה קואליציה של קבוצות שונות הכלולות תחת הכותרת 'ציונות דתית' (בהן אף יהודים שאינם מרגישים מחויבות כלל ל'אתוס הציוני', יהודים שאינם שומרים מצוות אך מעוניינים בהנהגה אמונית, ואף מעט לא-יהודים!); לעומתם ציונים דתיים רבים מצאו קורת גג פוליטית במפלגות אחרות, חרדיות וחילוניות, והנושא ארוך ומורכב. הספר הזה, שמחברו הד"ר בן אדמון הוא חוקר ומרצה וחבר קיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, עוסק בדמות בולטת בתוך הפסיפס הזה בתקופת התהוותו בשנים שלפני קודם המדינה ואחריה. משה אונא, יוצא גרמניה כמו רוב מייסדי הקיבוץ הדתי, היה איש רוח ואיש מעשה, איש ספר ואיש עט, מראשי הקיבוץ הדתי ומאלו שעיצבו את דרכו, שאחז ביד אחת בישן - אך משך בכח בנושאים רבים לכיוון החדש. בשישה פרקים כותב המחבר על דרכם של אונא ושל תנועת הקיבוץ הדתי בין לאומיות ללאומנות, בין חלוציות למיליטריזם, בין דמוקרטיה לתורה, בין מרד ליצירה, בין יחיד לחברה, בין סוציאליזם ליהדות, ובין הנאמנות להלכה לבין הזכות לפרשה כהבנתם. כך למשל הִצדיק אונא את אורח חייהם של הרוב הגדול של אנשי הקיבוץ הדתי גם בנושאים שבהם הוא לא התאים להלכה המקובלת, כשהדבר בא לידי ביטוי בולט, כפי שכותב בן אדמון, ביחס לנשים, ובדרישות החברתיות-דתיות מהן ברוב תחומי החיים (עמ' 242): 'בלבוש, בעבודה, בחברה, בהווי ובלימוד. רוב החברות הנשואות לא כיסו את ראשן, ולבישת מכנסיים ארוכים וגם קצרים הייתה מובנת מאליה. הנשים נטלו חלק פעיל בלימוד התורה ובדמוקרטיה הקיבוצית, שירתו בצבא ועבדו בכל ענפי המשק, בחדר האוכל ובבית התרבות גברים ונשים שרו ורקדו ריקודי-עם ביחד, השחייה בים ובבריכה הייתה מעורבת, והושם דגש בלימוד בית ספרי משותף לשני המינים מראשית החינוך'... דרך החיים הזאת הייתה מעין אקסיומה, שאי אפשר להפריד אותה מן הרצון של רבים בקיבוץ הדתי 'לקרוא מחדש את עולם ההלכה באמצעות תובנות העולם המודרני והמדיום הדמוקרטי'... האגדה מספרת שאונא לא הבין מדוע שומעיו שומרי-המצוות פרצו פעם בצחוק, כאשר בתשובה לשאלה על השחייה המעורבת בקיבוצים הדתיים השיב: 'זו לא שחייה משותפת לגברים ונשים, אלא לחברים וחברות'... הוא באמת האמין שהאתוס הקיבוצי-דתי ואורח החיים המיוחד שלו מתיר תופעות שגם הוא ידע שאינן מתאימות לעיקר הדין. קיצוני מאונא היה צוריאל אדמנית, שלא היסס לדרוש שינויים הלכתיים פורמליים – שינוי נוסח ברכת 'שלא עשני אשה', עלייה לתורה של כל נערה בת-מצוה, ואף ביקש להבחין בין ריקודים משותפים 'הנועדים לליכוד חברתי שאינם נכנסים בכלל איסורי עריות' לבין ריקודים אחרים אסורים. אולם בעזרת ה' הצליחו המתנגדים לכיוון המתירני הזה למנוע לפחות שהקיבוץ הדתי כתנועה לא יאמץ פרשנויות אנטי-הלכתיות כאלו, וכל קבוצה ואף כל אדם בקבוצה עשו כפי הבנתם; הדבר השאיר פתח לשינוי מבורך שחל בשנים האחרונות באורחות החיים בקיבוצי 'הקיבוץ הדתי', בעיקר לאחר שלרובם מונו בדור האחרון רבנים, מה שלא עלה על הדעת לפני כמה עשרות שנים. על זה ועל הרבה יותר מזה דן הספר החשוב הזה, המציג על רקע דמותו של אונא את המהלכים והמאבקים בקיבוץ הדתי, כאשר הדברים עדיין נמצאים בהתוותם.
משנת הגלגולים. נחלק לשלושה שערים, שער ראשון סגירת מעגלים בהיסטוריה, שער שני כללי הגלגול, שער שלישי סיפורים ועובדות. בועז שלום. בני ברק, תשע"ג. לה+775 עמ'. (050-8866131)
הרב בועז שלום, רב בית הכנסת 'בית אליהו' בבני ברק וראש המדרשה הפעילה שבו, הוא מרצה מבוקש בארגון 'ערכים', מופיע בקביעות בערוץ 'הידברות' ומלמד במדרשות שונות. בנוסף הוא הקים ארגון להפצת תורה בשם 'טעמו וראו', שבבעלותו אתר אינטרנט מפותח, ובו אפשרות לצפייה בשיעורים ולהורדה חינמית של תכנים מסוגים שונים. שיעוריו עוסקים בנושאי מוסר ומחשבת ישראל, שיעורים על ספרי מופת כ'שערי תשובה', 'נפש החיים', 'פלא יועץ', 'מסילת ישרים' ועוד, פירושים על המשנה (בינתיים סדר זרעים) ושיעורים ב'עין יעקב' על כמה מסכתות בתלמוד, ביאורים על נ"ך על פי שיטת המלבי"ם ועוד, וכל אלו מופצים גם בעשרות תקליטורים ברבבות עותקים במחירי עלות. לאחרונה הוציא לאור גם שני ספרים עבי כרס, 'משנת החלומות' - על משמעותם של החלומות על פי כתבי גדולי ישראל בנגלה ובנסתר, ו'משנת הגלגולים' על הגלגולים. נושא הגלגולים לא נמצא במפורש בכתבי חז"ל - אבל מופיע רבות בזוהר ובספרי מקובלים, והרב שלום אסף וליקט וביאר, והוא מציג את כל החומר בפני כל מעיין שהנושא חשוב לו. השער הראשון של הספר עוסק על פני 370 עמודים בגלגולים של 'גבורי' התנ"ך ותקופת חז"ל, כשהוא פותח בהשלמה ההדדית של נשמות נח ומשה, הקשר בין נשמות שניהם לנשמת יוסף הצדיק, וגלגול נוסף של נשמת נח בנשמת מנוח אבי שמשון - הקשור לתיקון השכרות של זה בנזירותו של בנו של זה. עֵשו קשור לטיטוס, אליפז לאונקלוס, יעקב אבינו לרבי יהודה הנשיא, מרדכי הצדיק לריש לקיש, רשב"י הוא ניצוץ משה וגלגול הנביא אחיה השילוני, נחום איש גזמו הוא גלגולו של לוט, וטבי עבדו של רבן גמליאל הוא גלגולו של חם בן לוט. כל הידיעות האלו מבוססות על דברים מפורשים בכתבי תלמידי האר"י ועל רמזים בדברי חז"ל ולכל עניין מצוין מקור, כאשר י"ג הפרקים של שער זה מסתיימים בהסבר הקשר בין חטא אדם הראשון לבין גלות מצרים דרך דור המבול, דור הפלגה ואנשי סדום, האבות והאמהות, המשך התיקון ע"י משה רבנו וסיומו בדור המדבר. השער השני עוסק בכללי הגלגול – הקשר בין הגוף לנשמה, חלקי הנשמה, נשמות חדשות ונשמות 'ישנות', התועלת שבגלגול, ביאור מושגים כגון 'עיבור', 'ניצוץ', תיקוני נשמות, גלגול כאלטרנטיבה לעונשים בגיהינום, הדרך להימנע מגלגול, האם קיים גלגול אצל גוים, גלגול בדצח"מ – דומם, צומח, חי ומדבֵר, הקשר בין איסורים מסוימים בתורה וגלגולי נשמות – כך למשל עירוב אסור של מיני צמחים (=כלאיים) מזיק למגולגלים בתוכם, ברכות הנהנין מתקנות נשמות מגולגלות וכו' וכו'. השער השלישי כולל אוסף עובדות ומעשים של גלגולי נשמות במסורת ישראל ובסיפורי הדורות, עד לדור הקודם – תיקוני גלגולים שפעלו המהרי"ל דיסקין זצ"ל והאדמו"ר מנדבורנה זיע"א. 175 העמודים האחרונים של הספר עוסקים ב'דיבוקים', ב'כף הקלע', בתוצאת הגלגול בתחיית המתים, במעשה שהיה בצפת ומעשה נורא שאירע בקוצק, וכמו שכותב המחבר בהקדמה – חלק מהסיפורים לא מומלץ לקרוא לפני השינה...
מסע התשובה והאהבה. סיפורים, תעודות ומסמכים נדירים על מסע הרבנים למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד. יוצא לאור במלאות מאה שנה למסע, תרע"ד-תשע"ד. משה נחמני. בת ים, אור האורות, תשע"ד. 91 עמ'. (054-3082238)
אגדות מהלכות סביב מסע הרבנים בראשות הראי"ה קוק זצ"ל למושבות שבצפון הארץ, שמטרתו הייתה לחזק את הקשר בין 'הישוב הישן' ו'הישוב החדש', ולשפר את שמירת המצוות ביישובים נידחים-יחסית אלו. בשנת תרע"ו יצאה לאור ע"י הרב יונתן בנימין הלוי הוררוויץ ז"ל, נציג הפקוא"ם (='פקידים ואמרכלים', אגודה הולנדית חרדית שתמכה בישוב הארץ), שהיה ממקורביו של הרב זוננפלד וגם מעריץ גדול של הראי"ה, חוברת בשם 'אלה מסעי' שתיארה את המסע. ספר מקיף באותו שם 'אלה מסעי' יצא לאור בנתניה בשנת תשע"א, והחוברת הזו 'מסע התשובה והאהבה' מהווה כעין השלמה לספר הנ"ל - מתפרסמים בה מסמכים חדשים ותיאורים בעלי משמעות שלא הגיעו לידיהם של עורכי הספר שיצא לאור לפני שלוש שנים. בין השאר מתברר מהדברים המובאים בחוברת שהראי"ה יצא למסעות נוספים, פחות 'מתוקשרים', אל המושבות ברחבי הארץ, גם בשנות רבנותו 'ביפו והמושבות' וגם בשנים שבהן כיהן כרבה של ארץ ישראל. כמו כן צורפו לחוברת דברים שכתבו הרב קוק עצמו, בנו הרצי"ה, תלמידו הרב חרל"פ ואחרים על אודות אותו מסע ידוע. בניגוד למקובל מדגיש הרב נחמני שבראש המסע עמד ללא-עוררין הראי"ה קוק, שגם יזם אותו ודאג למימונו, והרב זוננפלד ושאר הרבנים היו למעשה אורחים שהוזמנו להצטרף אליו, ואף קבלו את מרותו לכל אורך הדרך. הוא מדגיש שלרב זוננפלד לא היה באותה תקופה שום תפקיד ציבורי רשמי (רק שש שנים מאוחר יותר הוכתר ע"י קנאי ירושלים כרבם), ושהידידות בינו ובין הרב קוק, שהיה צעיר ממנו בכמה שנים, הייתה טבעית לחלוטין (אם כי דברי המחבר ש'מעט ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם לא העיבו כהוא-זה על היחסים ביניהם', גם אחרי שהרב קוק מונה לרבה של ירושלים – מעט מוגזמים: הייתה ביניהם מחלוקת חריפה, אם כי נמשכה ההערכה ההדדית ביניהם). מעניין גם לקרוא שבמסע שערך הראי"ה במושבות בשנת תרפ"ז הוא מצא שהמצב הדתי במושבות 'הוטב בהרבה' יחסית למצב בשנת תרע"ד, ויתכן מאוד שהמסע הראשון עיגן כללי השגחה והתנהגות שבאו לידי ביטוי בשנים שאחריו. מי יודע איך הייתה נראית ההתיישבות בארץ אם לא הייתה פורצת מלחמת העולם הראשונה כמה חודשים אחרי אותו מסע, מלחמה שעצרה באבחה אחת את כל מאמצי הקרבה האלו ונוסף על כך 'תקעה' את הרב זצ"ל בחו"ל במשך חמש שנים...
חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי-הביניים והעת החדשה. פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה. אברהם אופיר שמש. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. 655 עמ'. (03-5318575)
ד"ר שמש משמש כחוקר וכמרצה בכיר באוניברסיטת אריאל. הוא משלב מומחיות במדעי הטבע ובאקולוגיה ובפרמקולוגיה עם ידע מקיף בספרות הרבנית ובהיסטוריה, וכבר כתב עשרות מאמרים חשובים בזיהוי חומרי רפואה ודרכי רפואה עליהם סמכו קדמונינו במהלך הדורות ואותם הזכירו בספריהם. בפרקי המבוא של הספר רחב-ההיקף הזה הוא מתאר את גבולות מחקרו מהבחינה ההיסטורית והגיאוגרפית והספרותית, דרכי הזיהוי של החומרים למיניהם, שיטות הרפואה השונות שנהגו בימי הביניים ואחריהם באירופה ובעולם המוסלמי, השינויים בהיצע הגידולים השונים לאחר גילוי אמריקה וההתייחסות לעובדה זו בספרות התורנית ועוד. בהמשך הוא מונה את חומרי הריפוי שמקורם בגוף האדם (חלקי רקמות של גוויות [ידוע הדיון המקיף בסוגיית השימוש בבשר גופה חנוטה, 'מומיה', שמופיע בפוסקים רבים] ושל בני אדם חיים, עורלת תינוקות, הפרשות הגוף, חלב אם ועוד), חומרי מרפא שמקורם בגופם של בעלי חיים ובהפרשותיהם (שמן שהופק מבלוטת אייל המושק, סוגי דבש שונים, כנימות שונות, חלקי שבלולים, שן של שועל ועוד רבים), חומרי מרפא ממוצא צמחי ומינרלי (אבנים יקרות מסוגים שונים, סוגי סודה שונים, גופרית, מיני קרקעות ועוד), תרופות וחבישות מורכבות מסוגים שונים של חומרים ועוד ועוד. בכל אחד ממאות הסוגים והמינים של החומרים בהם עוסק ד"ר שמש הוא מציג את כל החומר המצוי בספרות התורנית ובספרות המדעית-היסטורית בנושא, וגם את ההתייחסויות ההלכתיות של פוסקי הדורות. הפרק האחרון הוא מעין סיכום – סקירת המסורות והתמורות בחומרי הריפוי בספרות היהודית של ימי הביניים והעת החדשה (=תקופת הראשונים והמחצית הראשונה של תקופת האחרונים), כולל היחס לרפואה מאגית, והיחס של הפוסקים המאוחרים לתרופות של הדורות שקדמו להם שכבר לא היו מקובלים בימיהם. הנספחים והמפתחות משלימים את התמונה, ועושים את הספר הזה לספר שימושי ביותר למי שמעוניין להרחיב את הידע שלו באחת מהתרופות שמוזכרות בקדמונים, והיחס כלפיה מצידם של גדולי ישראל בכל הדורות.
פתח השלחן. שלחן ערוך, מקורות וביאורים. חושן משפט הלכות שאלה סימנים ש"מ-שמ"ז. הרב חננאל קטן. עורך: הרב משה ברלין. ירושלים, כולל שמעון הצדיק, תשע"ד. 124 עמ'. (052-4345717)
חוברת נוספת בסדרה שמוציא לאור אחי הרב חננאל שנה אחר שנה לקראת יום הזיכרון של אבינו ז"ל בחודש מרחשון, כשהפעם החוברת יוצאת לאור גם לזכרה של אמנו הכ"מ. המקורות והביאורים נערכו על ידו בעזרת חברי ה'כולל' שבראשותו הנמצא במבנה שמעל לקבר שמעון הצדיק בירושלים, ומעבה את האחיזה היהודית באיזור. עיקר עיסוקם של חברי הכולל בעיון בש"ס ופוסקים, בעיקר במסכתות ה'כבדות' של נשים-נזיקין. החוברת כוללת ביאור והרחבה של 'ביאור הגר"א' על שמונת הסימנים האלו העוסקים בהלכות שאלה, ועיקרם חיבור בין מקורות ההלכה בש"ס ובראשונים לפסיקת השו"ע, באופן אף מורחב יותר מאשר ביאור הגר"א במהדורת 'ברכת אליהו' של הרב רקובר זצ"ל למשל, הכל על פי חזונו של מרן הרב זצ"ל ליצירה תורנית בדיוק מהסוג הזה. בנוסף לגוף החיבור צירפו המחברים גם הערות מחכימות; כך למשל בסי' שמו סע' א פוסק המחבר שקיימת שיטה שהשואל ידאג מראש להיות פטור מהשבת החפץ אם ייגרם לו נזק, והיא שהשואל יבקש מהמשאיל לעשות עבורו שירות מסוים בזמן ההשאלה, וכך יתקיים הדין 'בעליו עמו - לא ישלם'. בהערה מצוין שמדובר לכאורה בהערמה גמורה ואף לא הגונה – אך מותרת, ומובאת קושיית בעל חידושי הרי"ם שהרי אדעתא דהכי שייפטר השואל לא השאיל לו המשאיל, ובקביעתו שאכן יש כאן חידוש גדול של הגמרא שאין בזה גזל. העורכים מוסיפים שבעל 'מחנה אפרים' מקשה מה יהיה הדין במקרה הפוך, שואל שעשה את ה'פטנט' הזה - אך טעה, כגון שהתברר שמי שהשאיל לו את החפץ ושירת אותו לא היה הבעלים עצמו, כך שלמעשה השואל לא התכווין לקבל עליו חיובי שומרים - אבל למעשה לא עשה דבר שיפטור אותו מחיובים אלו! והנה מתברר שגם כאן יתכן שהוא ייפטר כי 'לא קיבל עליה נטירותא', והדבר שנוי במחלוקת הפוסקים, אם כי מעשה ראוי והגון בוודאי שאין כאן...
מעלין בקודש. ביטאון לענייני המקדש וקודשיו. גליון כ"ו – אלול תשע"ג. כרמי צור, כולל 'בית הבחירה' ע"ש רעננערט. 191 עמ'. (02-9961942)
עוד חוברת בסדרת 'מעלין בקודש' ובה י"ד מאמרים ותגובות בעניינים שונים: הרב ישראל אריאל שליט"א ראש 'מכון המקדש' דן באופן מקיף בשאלה המפורסמת האם נדרש כהן מיוחס כדי לחדש את עבודת המקדש, ומסקנתו כצפוי שמבחינה הלכתית גם לעניין זה אפשר לכתחילה להסתפק ב'כהני חזקה'. הרב אוחנה מהכולל בכרמי צור בראשות הרב צבי שלוה עוסק במחויבויות של המחויב קרבן בזמן הזה, ומסקנתו – קיימת חובה ללמוד את הלכות הקרבן שבו הוא התחייב, ומי שחטא ראוי שירשום במקום שמור את החטא המדויק שעבר כדי שכאשר מהרה ייבנה המקדש הוא יוכל להקריב חטאת לכפרתו. בהמשך מתקיים דיון מפורט בדין 'מזבח מקדֵש את הראוי לו', ובירור על היחס בין האמצעים והמטרות בעבודת הזבח – מבט כללי על עבודות הקרבן תוך הפרדה בין עבודות הדם לעבודות האימורים, ובין עבודה מכשירה לעבודה 'עיקרית'. בהמשך מברר הרב אפשטיין משומריה מה דינם של העפר והממצאים הארכיאולוגיים שמקורם בהר הבית, ואברהם אוחיון מקרית אתא מפרט את מסעות השכינה והסנהדרין. שלושה מאמרים עוסקים במועדים במקדש: על קשירת לשון הזהורית בראש שעיר המשתלח כחלק מעבודתו, על תפקידה של לשון הזהורית בעבודת יום הכיפורים, ועל משמעותה של הקדמת העולה לחטאת בחג הסוכות. שמעון גרטי כותב על הנגינה במקדש והתפקיד המיוחד של 'הכאת' החליל, והרב בועז אופן סוקר שני ספרים העוסקים בענייני המקדש. בהמשך שתי תגובות חשובות: הרב הלל בן שלמה ממכון המקדש מתפלמס עם מאמרו של הרב אריה כץ מאחד הגיליונות הקודמים של 'מעלין בקודש' בנושא עליית נשים 'טבולות יום' להר הבית - והרב כץ משיב, והאברכים אסף גמליאל והראל דביר מישיבת 'תורת החיים' ביד בנימין מגיבים על מאמר בעניין מקור האש לשריפת הפרה האדומה. מגוון המאמרים והכותבים שבחוברת מרשים, והרושם המתקבל מהדיון ההלכתי הענייני וה'יבש' בענייני הקודש והמקדש, שמתנהל בחוברת 'מעלין בקודש' בדיוק ככל דיון הלכתי באחד מהסעיפים בארבעה חלקי השו"ע, הוא ש'הלכתא למשיחא' כבר כאן... בעגלא ובזמן קריב.
עיטורי ירושלים. הגיור במסורת הרבנות. גיליון מספר 82, תמוז תשע"ג. ישיבת עטרת ירושלים. 48 עמ'. (02-6284101)
דברים שנאמרו בנושא הגיורים של ימינו בכינוס שנערך בנושא בישיבת 'עטרת ירושלים' שבין החומות בחוהמ"פ תשע"ג. החוברת כוללת עיבוד של דברים בעל-פה של ראש הישיבה ורבו של הישוב בית אל הרב שלמה אבינר, הרב שמחה הכהן קוק רבה של רחובות, הרב מיכה הלוי רבה של פתח תקוה, והרב אבישי צרויה – ר"מ בישיבת עטרת כהנים, עם תוספת שבה דברים מאת מרן הראי"ה קוק זצ"ל ובנו הרצי"ה זצ"ל בנושא, ותשובות קצרות בענייני גיור מאת הרב אבינר. השורה התחתונה לדעתו בנושא הכאוב הזה: גיורים מזויפים אינם תקפים, והמצב של מאות אלפי גוים וגרים מזויפים בארץ הוא אחת הבעיות שכרגע אינן פתירות - אך זו אינה הבעיה היחידה שהיא כזאת; בעז"ה בעתיד, כמו שהיה בעבר, ייפתרו כל הבעיות הבלתי-פתירות באופן זה או אחר, ובכל מקרה אין סיבה ואין היתר להקל בגיורים מעבר לשורת הדין.
קובץ שנתי תשע"ג. מאמרים, ארועים, פעילויות. ת"א, המרכז הקהילתי איחוד שיבת ציון – חוג הנוער הדתי, תשע"ג. 95 עמ'. (03-5224047)
קובץ מאמרים, הערות, הודעות וקצת היסטוריה, שהוציא לאור ועד המרכז הקהילתי הנ"ל במלאת לו שבעים וחמש שנה. מתברר שבמרכז ת"א, העיר ללא הפסקה, פועלת גם-כן ללא הפסקה קהילה ותיקה מסודרת ומאורגנת, שמתמודדת בגבורה עם חילון מואץ של העיר מצד אחד ועם הקירבה למסורת של רבים מתושביה מצד שני. על יסודותיה ה'יקיים' של הקהילה ממשיכים עדיין לפעול מוסדות תורה וחסד לחיים ולמתים, 'מרא דאתרא' – הרב בן ציון נשר שליט"א - בעל סמכויות נרחבות, ובני קהילה בהווה ובעבר ש'איחוד שיבת ציון' ו'חוג הנוער הדתי' הם חלק מהוויית חייהם ומקור גידולם ואף גאוותם. נוסף למאמרים ההלכתיים של רבה של ת"א הרב לאו שליט"א, הראשל"צ הרב בקשי דורון שליט"א ועוד רבנים חשובים אחרים, בולט מאמרו של בן הקהילה לשעבר הרב ד"ר רפאל בנימין פוזן, שמספֵר איך הצליח יחד עם חבורה שלמה של זקנים וצעירים לשחזר ולהקליט את המנגינות המיוחדות של הקהילה המיוחדת הזו.
בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת. קובץ תורני 'נר ישראל יעקב'. יוצא לאור ע"י אברכי בית המדרש גבעת-אסף. עורך: ינון קליין. קיץ תשע"ג. 146 עמ'. ([email protected])
בית המדרש בישוב גבעת אסף הסמוך ל'צומת ה-T' שבדרך לבית אל נוסד בשנת תשס"ט. לומדים בו כ-25 לומדים קבועים בראשות ראש הכולל הרב גיורא ברנר שליט"א, שעיקר עיסוקם בסוגיות הלכה. במקביל שערי בית המדרש פתוחים לתושבי האיזור, וגם מתקיימים בו מדי פעם ימי עיון בנושאים אקטואליים. כל שנה מוציא בית המדרש לאור קובץ מאמרים, כאשר בקובץ זה נמצאים בשער הראשון מאמרי האברכים בנושאים שנלמדו – שבת, ברכות ועוד, ובשער השני נמצאות תגובות על החוברת של השנה שעברה, שלוש מהן עוסקות בכשרות שופר מעובד, שתים בעניין ספק טומאה בכתם שניתן לבררו, ואחת בעניין הדלקת חשמל ביו"ט ובדין קריאת שמע של ערבית. בין המאמרים והתגובות נמצאים גם דבריהם של הרב יהושע ישעיה נויבירט זצ"ל, ושל יבל"א הרב אביגדר נבנצל שליט"א רב העיר העתיקה, הרב נחום אליעזר רבינוביץ שליט"א ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב נאמ"ן ס"ט (רבי מאיר מזוז שליט"א) ראש ישיבת 'כיסא רחמים' בבני ברק, הרב יצחק א"ל היילפרין שליט"א רב בשכונת רמות, הרב דב ליאור שליט"א רבה של חברון, הרב אברהם יעקב פרידמן שליט"א מבני ברק ועוד.
דובר ישרים. ביאור נפלא ומעמיק על חמישה חומשי תורה. מאת הרב הגאון נתנאל חיים פאפע זצ"ל איש בריסק וירושלים. ספר בראשית. יוצא לאור ע"י נין ונכד הרב ישראל שחור. ירושלים, תשע"ג. 433 עמ'. (02-5791581)
הרב פאפע נולד בשנת תקצ"ד כבן למשפחה של רבנים ליטאית, והתגורר בעיירה סמוך לעיר בריסק. הוא למד ולימד, ובין השאר שימש כשד"ר עבור כולל הוראדנא בירושלים. בשנת תרנ"א עלה ירושלימה עם אשתו ושני ילדיו הקטנים ולא לקבל עליו שום מישרה, אלא עסק כל היום בתורה. הוא נחשב בין גדולי העיר, ונפטר בשנת תרס"ו. הרב פאפע הספיק להדפיס שני חיבורים חשובים – 'דבר ישועה' על מגילת אסתר ו'מגיד מישרים' על הגדה של פסח, וכן מאמרים בכתבי עת תורניים ותשובות שלו התפרסמו בספרי חכמי דורו; בכת"י נותרו ממנו בידי צאצאיו חיבור שלם על התורה, חיבור על התפילה, על מסכת כריתות, והערות רבות בשולי ספריו. נינו הרב ישראל שחור שליט"א, אב"ד בת"א, הוציא לאור מחדש לאחרונה את ספריו על מגילת אסתר והגדה של פסח, ועתה פנה להוציא לאור בפעם הראשונה את חיבורו על התורה, אותו קרא 'דובר ישרים'. ספר בראשית יצא לאור לפני כמה חודשים, ספר שמות נמצא כעת בבית הדפוס, והחומשים האחרים בדרך.
חידושיו על התורה מיוחדים ומקוריים. כך למשל בפרשת 'מקץ' על הפסוק 'ויחרדו איש אל אחיו לאמור מה זאת עשה אלוקים לנו', מתפלא המחבר מדוע על הצרה הראשונה – החשד שהם מרגלים – אמרו האחים 'אבל אשמים אנחנו', ועל הצרה הזו הם מתרעמים כביכול על הקב"ה! והוא משיב: האשמתם כמרגלים התאימה לחטא שחטאו להוציא שם רע על אחיהם הקטן, לכן הצדיקו את הדין; אבל להכנסתם למצב של גנבים, שאוחזים בממון שאינו שלהם, לא מצאו שום סיבה, לכן התרעמו. ממשיך המחבר ואומר: אמנם הייתה לכך סיבה, שהרי הם קבלו עשרים כסף על מכירת יוסף, וזהו ממון שנמצא אצלם שלא כדין; ואם כן גם בעניין זה התקיימה 'מידה כנגד מידה'...
עטרת אבות. בירורי הלכות וחקרי מנהגים אשר נהגו בהם בק"ק מרוקו. הרב משה חיים סויסה. ירושלים, מכון מורשת אבות, תשע"א. שלושה כרכים. (054-8444135)
עדיין אבלים אנו על האבידה הגדולה לישראל בפטירת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. אין חולק על פעליו העצומים בהרבצת תורה ובפסיקת הלכה ובהנהגת חלקים נרחבים מהעם, ושכרו כפול מן השמים. אולם לגבי הכרעתו והדרכתו שעל כל עדות המזרח וקהילות ספרד לעבור ולנהוג כמנהגי מרן הבית יוסף המקוריים, ולעזוב את מנהגי קהילותיהם, אחת מאבני הדרך בהדרכותיו הציבוריות-הלכתיות - קמו מתנגדים רבים, כאשר אחד הגדולים שבהם היה רבה של מקנס שבמרוקו ואח"כ רבה של ירושלים, הגאון הרב שלום משאש זצ"ל (שהיה בידידות קרובה עם הגרע"י זצ"ל). על שמו הוקם מכון 'מורשת אבות', שנטל על עצמו, עם כל ההערכה לר"ע יוסף זצ"ל ולפועלו, להחזיר את מנהגי מרוקו וארצות צפון אפריקה לאיתנם הראשון, לחזק את בדקיהם, ולחנך את הציבור לשמור על מנהגי אבות אבותיו. אני הקטן לא מכניס את ראשי כמובן למחלוקת קשה זו, אולם אני מעיד שחכמי מכון 'מורשת אבות', ובעיקר מחבר הספר הרב סויסה שליט"א, הוציאו לאור יצירה יוצאת מן הכלל, ובה תיאור מפורט וברור של מנהגי מרוקו ומקומות אחרים בצפו"א ובארצות המזרח, שאינם תואמים תמיד את דעתו של מרן הב"י. דורות רבים עברו מאז נתקבל השו"ע, והייתה השפעה הדדית בין ארצות דרום אירופה לארצות צפון אפריקה גם בענייני מנהג והלכה, ובכלל – לדעת רבים השולחן ערוך התקבל בזמנו רק במקומות שלא סתר מנהגים קיימים, שחלקם נקבעו ע"י גדולי הדורות לפני גירוש ספרד ואחריו. בשני הכרכים הראשונים של הסדרה מפרט הרב סויסה את ההלכות שבחלק אורח חיים, והכרך השלישי כולל הלכות נישואין וברית מילה, נידה וכשרות ועוד ועוד. זהו ספר מקיף ביותר, והוא אינו סוף פסוק. חכמי מכון 'מורשת אבות' כבר הוציאו לאור ספרים נוספים, והם מתכננים סדרה של ספרים שתקיף ענייני הלכה ומנהג ואף הנהגות ודרכי חיים ומנגינות ופיוטים ועוד ועוד, כדי לשמור את כל המיטב שבמורשת יקרה זו. השילוב בין אנשי הלכה ורוח וספר ואנשי מעשה, שכולם נותנים את כל-כולם להצלחת פעילות המכון הזה, מבטיח שמכון 'מורשת אבות' ימשיך ויתפוס את מקומו ברנסנס המחודש של מנהגי צפון אפריקה, ועוד נראה מה ילד יום.
חיי משפחה. שאלות עכשוויות בשיח רפואי-הלכתי. ד"ר חנה קטן. ירושלים, ספריית בית אל, תשע"ג. 207 עמ'. (02-6427117)
אין בעל מעיד על ספריה של אשתו, לכן אכתוב כאן רק דיווח קצר ואובייקטיבי (עד כמה שאפשר): בשנת תשע"ב הוציאה לאור אשתי שתח' את הספר 'חיי אישה', מבט אישי ורפואי על חיי אישה בישראל. בשמונה שערים על פני כ"ז פרקים היא כתבה באופן קולח, לעיתים אפילו הומוריסטי, על היבטים רפואיים של חיי אישה יהודיה מאז חתונתה ועד לגיל ה'סבתאות', מתוך נקודת מבט אישית וסובייקטיבית, על פי ניסיונה, ידיעותיה וערכיה. לפני כמה חודשים יצא לאור ספר נוסף בסדרה, 'חיי משפחה' שמו, ובו תשעה פרקים העוסקים בהיבטים רפואיים ואישיים, מתוך נקודת מבט של רופאת נשים שההלכה נר לרגליה. הספר עוסק באופן קריא ושוטף בנושאי פוריות, חופה (כולל חופת נידה), וחיי אישות במעגלי החיים, ובדילמות הקשורות להורות וללידה ולמניעת הריון ולגידול ילדים ולזיקנה ועוד ועוד, כאשר הפרק האחרון עוסק בסוף החיים, בפרידה מן העולם הזה. על פי בקשת ספריית בית אל המו"ל הוספתי היבט הלכתי של כל נושא בסוף כל פרק, אם כי כמובן אין מדובר כאן בספר הלכה. אנו תקווה שתהיה בספרים אלו תועלת לרבים.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב: בניגוד למקובל מדגיש הרב נחמני שבראש המסע עמד ללא-עוררין הראי"ה קוק, שגם יזם אותו ודאג למימונו, והרב זוננפלד ושאר הרבנים היו למעשה אורחים שהוזמנו להצטרף אליו, ואף קבלו את מרותו לכל אורך הדרך. הוא מדגיש שלרב זוננפלד לא היה באותה תקופה שום תפקיד ציבורי רשמי (רק שש שנים מאוחר יותר הוכתר ע"י קנאי ירושלים כרבם), ושהידידות בינו ובין הרב קוק, שהיה צעיר ממנו בכמה שנים, הייתה טבעית לחלוטין (אם כי דברי המחבר ש'מעט ההבדלים האידיאולוגיים ביניהם לא העיבו כהוא-זה על היחסים ביניהם', גם אחרי שהרב קוק מונה לרבה של ירושלים – מעט מוגזמים: הייתה ביניהם מחלוקת חריפה, אם כי נמשכה ההערכה ההדדית ביניהם).
יודגש כי בשנת המסע היה הרב זוננפלד בן 65 והרב קוק בן 49.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:שמואל דוד לוצאטו. ביקורתיות מתונה בפירוש המקרא. מאת שמואל ורגון. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 530 עמ'. (03-5318575)
המעניין הוא שדווקא את ר"א אבן עזרא נהג שד"ל לתקוף בחריפות על פירושיו העצמאיים והמנוגדים לחז"ל, וכאן קיבל את דעתו...
התקפתו על ראב"ע לא היתה על סטייתו מחז"ל כשלעצמה, אלא על מה שראב"ע עצמו מתקיף אחרים על פירושים "ביקורתיים", בעוד הוא עצמו לא התנזר כלל מ"ביקורת". בעיניו של שד"ל היתה זו קנאות מזוייפת (שבאה אולי לצורך הסוואה). על נושא זה התפלמס והסתכסך שד"ל עם יש"ר, שי"ר ואחרים.
לעצם ענין הגילוח, כבר העירו שבעצם נהגו רוב יהודי איטליה מכמה דורות לפני כן לגלח הזקן (למשל, מתנגדיו של רמח"ל תקפו אותו על כך), ובוודאי בתקופתו וסביבתו של שד"ל. כך שהפירוש השונה בתורה בא רק להצדיק לאחר מעשה את הנוהג. ואכן באמת אין מוכרח שגילח בתער, ומסתבר שהשתדל לנהוג לפי המסורת והמנהג.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הרחבות לפניני הלכה מועדים וסוכות. בעריכת הרב מאור קיים, בהנחיית הרב אליעזר מלמד. הר ברכה, בהוצאת מכון הרב ברכה, תשע"ג. 500 עמ'. (02-9709588)
סמוך לפני סוכות יצאו לאור יחד ספר פניני הלכה על דיני חג הסוכות וספר ההרחבות על כרכי מועדים וסוכות (פניני הלכה מועדים יצא לאור לפני כמה חודשים). הרב מלמד מכין את ספרי 'פניני הלכה' במסגרת שיעורי הלכה מסודרים לחבורה נבחרת של תלמידים. התמצית להלכה מועלית על הכתב והיא מופיעה בסדרת 'פניני הלכה', אולם נקודות רבות שנידונות בשיעור מורחבות ע"י האברכים השומעים, והן מקיפות מאות עניינים שיש מקום להאריך בהם. כך למשל על פני כעשרים עמודים נידון חיוב לימוד התורה בחג, כעשרים עמודים נוספים עוסקים במצות השמחה במועד, פרטי איסור כתיבה בחוה"מ מפרנסים עשרה עמודים גדושים, וכן הלאה. בצדק מעיר העורך הרב מאור קיים שהפרסום הרב וההפצה הרחבה של ספרי פניני הלכה הביאה לפניות רבות לבירור עניינים ומקורות ומנהגים, ולכך ספר ההרחבות הזה מהווה תשובה.
כעשרה רבנים ואברכים עסקו בחיבור מאות העמודים של הכרך הזה, כאשר בירורים שנעשו עצמאית ע"י אחד מהם נרשמו על שמו, ואחרים מהווים 'עבודה קולקטיבית', הכל תחת פיקוחו ובאחריותו של המחבר הרב אליעזר מלמד שליט"א עצמו. יש לשבח את הרב מלמד שלא נכנע ללחצים להרחיב את כרכי 'פניני הלכה' עצמם במקורות וראיות ובירורים הלכתיים; השילוב בין הספר הקצר וכרך ההרחבות הוא שילוב מנצח, שראוי שיהיה דוגמא לספרים אחרים מסוג זה. המהדורה החדשה של 'שמירת שבת כהלכתה', לדוגמא, הייתה עשויה לדעתי להיות הרבה יותר נוחה ושימושית אם היא הייתה נדפסת בשני חלקים – ספר 'שמירת שבת' עצמו (כ-300 עמ'), וכרך הרחבות (כ-600 עמ'), במקום בכרך אחד רחב ומגושם.
פאס וערים אחרות במרוקו. אלף שנות יצירה. עורכים: משה בר אשר, משה עמאר, שמעון שרביט. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 413 עמ'. (03-5318575)
לפני כעשר שנים התקיים באוניברסיטת בר אילן כינוס בין-לאומי בנושא שבכותרת, והמיטב שנאמר בו הועלה על הכתב בכרך זה. בחמישה שערים – לשון, פיוט וספרות, פרשנות והגות, הלכה ופסיקה, והיסטוריה, בס"ה כעשרים מאמרים, נידונו נושאים חשובים ומרתקים שמרכזם בעיר הגדולה לאלוקים פאס, שתרבותה היהודית בת למעלה מאלף שנה. דוגמיות מהספר: המאמר הראשון הוא ניתוח סִפרו-אִגרתו של רבי יהודה בן קוריש ליהודי פאס, העוסקת בעיקר בהתנגדותו לביטול קריאת התרגום בבית הכנסת, קריאה שיסודה בתקנות חז"ל מהקדומות ביותר, ושבתקופתו החלו להזניחה, תחילה באשכנז, ואח"כ גם בספרד, בבבל ובצפון אפריקה. בהמשך מובא תיאור מרתק של 'פולמוס הנפיחה', שאלה בהלכות כשרות שפילגה את קהילת פאס במשך כמה דורות, שיסודה בהבדלי מנהגים בין המתיישבים החדשים מספרד שהגיעו לצפון אפריקה לבין ותיקי הקהילה. אח"כ נמצאת סקירה של תולדות משפחת סירירו, ממגורשי ספרד שהשתקעו בפאס, משפחה שממנה יצאו דורות של תלמידי חכמים ואישי ציבור בעיר פאס ובמרוקו כולה. וכאמור אלו שלוש דוגמאות בלבד מהמאמרים החשובים שבקובץ.
רש"י ובית מדרשו. עורך: אבינעם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג. 264 עמ'. (03-5318575)
י"ג מאמרים העוסקים בדמותו ובתורתו של גדול המפרשים רש"י, בעקבות כנס בינלאומי רב מרצים ומשתתפים שהתקיים באביב תשס"ו באוניברסיטת בר אילן. במאמר הראשון עוסק ד"ר אהרן ארנד בפרשני פירוש רש"י לתלמוד, מאמר אחר עוסק בשילוב הרחב של האגדה בפירוש רש"י על התורה בניגוד-לכאורה להכרזתו 'ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא', אחרים דנים בגישה החינוכית בפירושו, בוויכוח בין הנכד רשב"ם לבין הסבא רש"י על הגדרת הפשט, בדרך בה מפרש רש"י מונחים חריגים בתלמוד הבבלי ומה הם הכללים על פיהם מחליט רש"י אם לפרשם בסוגיא פלונית או לא, על רמזים בפירוש רש"י לכך ששפת דיבורו (ואולי אף חשיבתו!) בשעת כתיבת פירושו לתלמוד הייתה השפה הצרפתית (נוסף כמובן ללעזים, אלפי המילים והביטויים שרש"י הוסיף לפירושו את תרגומם לשפה הצרפתית כפי שהייתה מדוברת בזמנו), ועוד. חמשת המאמרים האחרונים חשובים במיוחד: ד"ר ירמיהו מלחי סוקר את התפתחות הנוסח ה'מקובל' של פירוש רש"י לתלמוד, הרב ד"ר משה עמאר מציג ומפרש באופן מרתק את 'פולמוס הריאה' המפורסם שבו חלק רש"י על רבותיו בעניין היתר אכילת בהמה שריאתה לא נבדקה, ובו מתגלה רש"י הצעיר בכל מעלותיו – ידע מקיף עם ענווה מופלגת יחד עם עמידה על דעתו, כשהוא מקל בדיני דאורייתא בניגוד למנהג ולדעת רבותיו המחמירים - והם לבסוף משתכענים בצדקתו! הרב ד"ר שלמה זאב פיק מסביר שינויים בדרכי כתיבת הגט בדור שאחרי רש"י בשינויים ציבוריים-מדיניים בצרפת באותו דור, פרופ' יוסף ריבלין מנתח את נוסח השטרות המובאים ב'מחזור ויטרי' ע"י רבי שמחה תלמיד רש"י, ואחרון חביב - פרופ' יעקב שמואל שפיגל עוסק בעניין שנראה לכאורה בנאלי – אך יש בו חשיבות רבה להבנת הפשט ברש"י בסוגיות רבות: מה מקורו של ה'דיבור המתחיל' בפירוש רש"י? האם הוא מעשה ידיו של רש"י עצמו? האם ה'דיבור המתחיל' מוסר לנו מידע – או שהוא רק כותרת? האם אפשר ללמוד על גירסת רש"י בגמרא על פי הדיבור המתחיל? ועוד עוד. קובץ מרתק.
שיעורי רבית. שיעורים בפרק איזהו נשך. מהדורה ראשונה. עורך: הרב מיכאל לוצקי. ירושלים, תשע"ג. שנ עמ'. (054-8421529)
נדמה לרבים שמאז שנפוץ 'היתר עיסקא' הלכות ריבית כבר אינן רלוונטיות. אבל דעה זו רחוקה מאוד מן האמת – מדובר על הלכות מעשיות ביותר, שניתן בקלות לעבור בהן על איסורים מדאורייתא ומדרבנן אם לא נותנים עליהן את הדעת. בבית הכנסת ע"ש ספרא בשכונת רמת שלמה בירושלים קיים 'כולל' של תלמידי חכמים מישיבת מרכז הרב, שחבריו עוסקים בעיקר בסוגיות הלכתיות; בחורף תשע"ג למדו בעמקות את הלכות ריבית מהגמרא ומפרשיה עד לפוסקים הראשונים והאחרונים, ופירות לימודם נמצאים בקובץ זה. המאמר הפותח הוא מתורתו של ראש הישיבה המנוח הגאון הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ובהמשך מובאים ארבעה מאמרים הלכתיים מאת חברי הכולל, וסיכום סוגיות מפורט כסדר הפרק.
פרשגן. ביאורים פירושים ומקורות לתרגום אונקלוס. שמות. מאת רפאל בנימין פוזן. ירושלים, מכון פרשגן, תשע"ד. 780 עמ'. ([email protected])
שנתיים חיכה ציבור לומדי שמו"ת מאז יצא לאור ספר 'פרשגן' על בראשית, להופעתו של הספר על חומש שמות; והנה הוא מגיע בדיוק בזמן, לקראת קריאת הפרשות שבספר. מדובר על עבודת-חיים של הרב פוזן, מחנך ירושלמי ותיק, שהפך את העיון בתרגום אונקלוס לעיקר עיסוקו. הוא מגיש לנו, כרך אחר כרך, פירוש מקיף ומלא של התרגום, תוך עמידה על הגירסה המדויקת שלו ועל החידושים בדבריו ועל עקרונותיו התרגומיים, הכל אחר עיון בכל ספרי הביאורים על התרגום ראשונים ואחרונים וגם במחקרים אקדמאיים בעלי ערך, גילוי הופעות מזדמנות של פירושים על אונקלוס בספרי שאלות ותשובות ובחידושים על התלמוד, תוך סריקת כל הספרות התורנית כדי להגיע לכל מידע או פירוש שעשוי להועיל להשלמת הביאור. הרב פוזן גם לא מנע את עצמו מלהשוות את התרגום, ת"א, לתרגומים הארמיים האחרים הקיימים בדפוס ובכת"י, ביניהם התרגום הישראלי העתיק המכונה תרגום ירושלמי או תרגום יונתן בן עוזיאל, התרגום הסורי המכונה 'פשיטתא' ועוד. המחבר לא השאיר אף נקודה לא ברורה בתרגום, גם לא בפסוקים ההלכתיים הרבים בספר. לעיתים הוא נשאר עם סימן שאלה; כך למשל בפסוק המצווה על רציעת העבד העברי תרגם אונקלוס את התיבות 'והגישוֹ אל הדלת או אל המזוזה' – 'ויקריבניה לות דשא או לות מזוזתא', והרב פוזן תמה, שהרי אונקלוס מקפיד תמיד לתרגם בתיבה 'מזוזתא' את קלף המזוזה, בעוד שאת מזוזת הדלת הוא קורא 'ספא', ומדוע כאן המזוזה מתורגמת 'מזוזתא'? והוא נשאר ב'צריך עיון'. ובעניין אחר: בסוף פרשת שמות מתלונן משה 'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הֵרע לעם הזה', ורש"י מסביר על פי גירסתו בתרגום, 'אבאיש', ש'הֵרע לשון הפעיל הוא, הִרבה רעה עליהם'; אולם הרב פוזן מציין שברוב הנוסחאות תרגום המילה הוא 'אתבאיש' בסביל, שלא כרש"י, והכוונה שפרעה עצמו נעשה רע יותר ויותר ביחסו לעם ישראל...
גבורות התורה. עיונים בפרשת השבוע לאור רבותינו פרשני התורה, ומבחר פירושים ומדרשים. מאתי גבריאל כהן. ירושלים, תשע"א. 2 כרכים. (02-6430338)
הרב גבריאל כהן שימש במשך שנים רבות כפעיל ציבור, מחנך ומנהל בצרפת, וקירב רבים לתורה, צעירים ומבוגרים. במשך השנים אסף פירושים רבים על התורה משלו ומשל אחרים, וכך חיבר על כל פרשה מערכת של הסברים וחידושים. הלקט על כל פרשה מתחיל במניין המצוות בפרשה, בנושאי הפרשה, בקשר בין ההפטרה לפרשה ועוד. בסוף כל מערכת כזו מובא 'דף סיכום' ובו שאלות ונקודות למחשבה על פרשת השבוע, המתאימות ביותר לפתיחת דיון סביב שולחן השבת. דוגמא: בפרשת 'וישב' מעיר המחבר על הטעם שלשלת במילה 'וימאן', ומסביר שהוא מבטא את הכפלת ושילוש אותו מיאון, שפעם אחר פעם יוסף התגבר ודחה את פיתויי אשת פוטיפר (כפי שגם רמזו חז"ל); כך תמיד דרכו של היצר הרע, שגם אחרי שהאדם דוחה אותו באופן חד-משמעי הוא שב ומסית ושב ומדיח, ורק דחייה ברורה וחדה כמה וכמה פעמים רצופות עשויה להרחיק אותו מעלינו באופן סופי.
סמוך לפני סוכות יצאו לאור יחד ספר פניני הלכה על דיני חג הסוכות וספר ההרחבות על כרכי מועדים וסוכות (פניני הלכה מועדים יצא לאור לפני כמה חודשים). הרב מלמד מכין את ספרי 'פניני הלכה' במסגרת שיעורי הלכה מסודרים לחבורה נבחרת של תלמידים. התמצית להלכה מועלית על הכתב והיא מופיעה בסדרת 'פניני הלכה', אולם נקודות רבות שנידונות בשיעור מורחבות ע"י האברכים השומעים, והן מקיפות מאות עניינים שיש מקום להאריך בהם. כך למשל על פני כעשרים עמודים נידון חיוב לימוד התורה בחג, כעשרים עמודים נוספים עוסקים במצות השמחה במועד, פרטי איסור כתיבה בחוה"מ מפרנסים עשרה עמודים גדושים, וכן הלאה. בצדק מעיר העורך הרב מאור קיים שהפרסום הרב וההפצה הרחבה של ספרי פניני הלכה הביאה לפניות רבות לבירור עניינים ומקורות ומנהגים, ולכך ספר ההרחבות הזה מהווה תשובה.
כעשרה רבנים ואברכים עסקו בחיבור מאות העמודים של הכרך הזה, כאשר בירורים שנעשו עצמאית ע"י אחד מהם נרשמו על שמו, ואחרים מהווים 'עבודה קולקטיבית', הכל תחת פיקוחו ובאחריותו של המחבר הרב אליעזר מלמד שליט"א עצמו. יש לשבח את הרב מלמד שלא נכנע ללחצים להרחיב את כרכי 'פניני הלכה' עצמם במקורות וראיות ובירורים הלכתיים; השילוב בין הספר הקצר וכרך ההרחבות הוא שילוב מנצח, שראוי שיהיה דוגמא לספרים אחרים מסוג זה. המהדורה החדשה של 'שמירת שבת כהלכתה', לדוגמא, הייתה עשויה לדעתי להיות הרבה יותר נוחה ושימושית אם היא הייתה נדפסת בשני חלקים – ספר 'שמירת שבת' עצמו (כ-300 עמ'), וכרך הרחבות (כ-600 עמ'), במקום בכרך אחד רחב ומגושם.
פאס וערים אחרות במרוקו. אלף שנות יצירה. עורכים: משה בר אשר, משה עמאר, שמעון שרביט. רמת גן, בר אילן, תשע"ג. 413 עמ'. (03-5318575)
לפני כעשר שנים התקיים באוניברסיטת בר אילן כינוס בין-לאומי בנושא שבכותרת, והמיטב שנאמר בו הועלה על הכתב בכרך זה. בחמישה שערים – לשון, פיוט וספרות, פרשנות והגות, הלכה ופסיקה, והיסטוריה, בס"ה כעשרים מאמרים, נידונו נושאים חשובים ומרתקים שמרכזם בעיר הגדולה לאלוקים פאס, שתרבותה היהודית בת למעלה מאלף שנה. דוגמיות מהספר: המאמר הראשון הוא ניתוח סִפרו-אִגרתו של רבי יהודה בן קוריש ליהודי פאס, העוסקת בעיקר בהתנגדותו לביטול קריאת התרגום בבית הכנסת, קריאה שיסודה בתקנות חז"ל מהקדומות ביותר, ושבתקופתו החלו להזניחה, תחילה באשכנז, ואח"כ גם בספרד, בבבל ובצפון אפריקה. בהמשך מובא תיאור מרתק של 'פולמוס הנפיחה', שאלה בהלכות כשרות שפילגה את קהילת פאס במשך כמה דורות, שיסודה בהבדלי מנהגים בין המתיישבים החדשים מספרד שהגיעו לצפון אפריקה לבין ותיקי הקהילה. אח"כ נמצאת סקירה של תולדות משפחת סירירו, ממגורשי ספרד שהשתקעו בפאס, משפחה שממנה יצאו דורות של תלמידי חכמים ואישי ציבור בעיר פאס ובמרוקו כולה. וכאמור אלו שלוש דוגמאות בלבד מהמאמרים החשובים שבקובץ.
רש"י ובית מדרשו. עורך: אבינעם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג. 264 עמ'. (03-5318575)
י"ג מאמרים העוסקים בדמותו ובתורתו של גדול המפרשים רש"י, בעקבות כנס בינלאומי רב מרצים ומשתתפים שהתקיים באביב תשס"ו באוניברסיטת בר אילן. במאמר הראשון עוסק ד"ר אהרן ארנד בפרשני פירוש רש"י לתלמוד, מאמר אחר עוסק בשילוב הרחב של האגדה בפירוש רש"י על התורה בניגוד-לכאורה להכרזתו 'ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא', אחרים דנים בגישה החינוכית בפירושו, בוויכוח בין הנכד רשב"ם לבין הסבא רש"י על הגדרת הפשט, בדרך בה מפרש רש"י מונחים חריגים בתלמוד הבבלי ומה הם הכללים על פיהם מחליט רש"י אם לפרשם בסוגיא פלונית או לא, על רמזים בפירוש רש"י לכך ששפת דיבורו (ואולי אף חשיבתו!) בשעת כתיבת פירושו לתלמוד הייתה השפה הצרפתית (נוסף כמובן ללעזים, אלפי המילים והביטויים שרש"י הוסיף לפירושו את תרגומם לשפה הצרפתית כפי שהייתה מדוברת בזמנו), ועוד. חמשת המאמרים האחרונים חשובים במיוחד: ד"ר ירמיהו מלחי סוקר את התפתחות הנוסח ה'מקובל' של פירוש רש"י לתלמוד, הרב ד"ר משה עמאר מציג ומפרש באופן מרתק את 'פולמוס הריאה' המפורסם שבו חלק רש"י על רבותיו בעניין היתר אכילת בהמה שריאתה לא נבדקה, ובו מתגלה רש"י הצעיר בכל מעלותיו – ידע מקיף עם ענווה מופלגת יחד עם עמידה על דעתו, כשהוא מקל בדיני דאורייתא בניגוד למנהג ולדעת רבותיו המחמירים - והם לבסוף משתכענים בצדקתו! הרב ד"ר שלמה זאב פיק מסביר שינויים בדרכי כתיבת הגט בדור שאחרי רש"י בשינויים ציבוריים-מדיניים בצרפת באותו דור, פרופ' יוסף ריבלין מנתח את נוסח השטרות המובאים ב'מחזור ויטרי' ע"י רבי שמחה תלמיד רש"י, ואחרון חביב - פרופ' יעקב שמואל שפיגל עוסק בעניין שנראה לכאורה בנאלי – אך יש בו חשיבות רבה להבנת הפשט ברש"י בסוגיות רבות: מה מקורו של ה'דיבור המתחיל' בפירוש רש"י? האם הוא מעשה ידיו של רש"י עצמו? האם ה'דיבור המתחיל' מוסר לנו מידע – או שהוא רק כותרת? האם אפשר ללמוד על גירסת רש"י בגמרא על פי הדיבור המתחיל? ועוד עוד. קובץ מרתק.
שיעורי רבית. שיעורים בפרק איזהו נשך. מהדורה ראשונה. עורך: הרב מיכאל לוצקי. ירושלים, תשע"ג. שנ עמ'. (054-8421529)
נדמה לרבים שמאז שנפוץ 'היתר עיסקא' הלכות ריבית כבר אינן רלוונטיות. אבל דעה זו רחוקה מאוד מן האמת – מדובר על הלכות מעשיות ביותר, שניתן בקלות לעבור בהן על איסורים מדאורייתא ומדרבנן אם לא נותנים עליהן את הדעת. בבית הכנסת ע"ש ספרא בשכונת רמת שלמה בירושלים קיים 'כולל' של תלמידי חכמים מישיבת מרכז הרב, שחבריו עוסקים בעיקר בסוגיות הלכתיות; בחורף תשע"ג למדו בעמקות את הלכות ריבית מהגמרא ומפרשיה עד לפוסקים הראשונים והאחרונים, ופירות לימודם נמצאים בקובץ זה. המאמר הפותח הוא מתורתו של ראש הישיבה המנוח הגאון הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ובהמשך מובאים ארבעה מאמרים הלכתיים מאת חברי הכולל, וסיכום סוגיות מפורט כסדר הפרק.
פרשגן. ביאורים פירושים ומקורות לתרגום אונקלוס. שמות. מאת רפאל בנימין פוזן. ירושלים, מכון פרשגן, תשע"ד. 780 עמ'. ([email protected])
שנתיים חיכה ציבור לומדי שמו"ת מאז יצא לאור ספר 'פרשגן' על בראשית, להופעתו של הספר על חומש שמות; והנה הוא מגיע בדיוק בזמן, לקראת קריאת הפרשות שבספר. מדובר על עבודת-חיים של הרב פוזן, מחנך ירושלמי ותיק, שהפך את העיון בתרגום אונקלוס לעיקר עיסוקו. הוא מגיש לנו, כרך אחר כרך, פירוש מקיף ומלא של התרגום, תוך עמידה על הגירסה המדויקת שלו ועל החידושים בדבריו ועל עקרונותיו התרגומיים, הכל אחר עיון בכל ספרי הביאורים על התרגום ראשונים ואחרונים וגם במחקרים אקדמאיים בעלי ערך, גילוי הופעות מזדמנות של פירושים על אונקלוס בספרי שאלות ותשובות ובחידושים על התלמוד, תוך סריקת כל הספרות התורנית כדי להגיע לכל מידע או פירוש שעשוי להועיל להשלמת הביאור. הרב פוזן גם לא מנע את עצמו מלהשוות את התרגום, ת"א, לתרגומים הארמיים האחרים הקיימים בדפוס ובכת"י, ביניהם התרגום הישראלי העתיק המכונה תרגום ירושלמי או תרגום יונתן בן עוזיאל, התרגום הסורי המכונה 'פשיטתא' ועוד. המחבר לא השאיר אף נקודה לא ברורה בתרגום, גם לא בפסוקים ההלכתיים הרבים בספר. לעיתים הוא נשאר עם סימן שאלה; כך למשל בפסוק המצווה על רציעת העבד העברי תרגם אונקלוס את התיבות 'והגישוֹ אל הדלת או אל המזוזה' – 'ויקריבניה לות דשא או לות מזוזתא', והרב פוזן תמה, שהרי אונקלוס מקפיד תמיד לתרגם בתיבה 'מזוזתא' את קלף המזוזה, בעוד שאת מזוזת הדלת הוא קורא 'ספא', ומדוע כאן המזוזה מתורגמת 'מזוזתא'? והוא נשאר ב'צריך עיון'. ובעניין אחר: בסוף פרשת שמות מתלונן משה 'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הֵרע לעם הזה', ורש"י מסביר על פי גירסתו בתרגום, 'אבאיש', ש'הֵרע לשון הפעיל הוא, הִרבה רעה עליהם'; אולם הרב פוזן מציין שברוב הנוסחאות תרגום המילה הוא 'אתבאיש' בסביל, שלא כרש"י, והכוונה שפרעה עצמו נעשה רע יותר ויותר ביחסו לעם ישראל...
גבורות התורה. עיונים בפרשת השבוע לאור רבותינו פרשני התורה, ומבחר פירושים ומדרשים. מאתי גבריאל כהן. ירושלים, תשע"א. 2 כרכים. (02-6430338)
הרב גבריאל כהן שימש במשך שנים רבות כפעיל ציבור, מחנך ומנהל בצרפת, וקירב רבים לתורה, צעירים ומבוגרים. במשך השנים אסף פירושים רבים על התורה משלו ומשל אחרים, וכך חיבר על כל פרשה מערכת של הסברים וחידושים. הלקט על כל פרשה מתחיל במניין המצוות בפרשה, בנושאי הפרשה, בקשר בין ההפטרה לפרשה ועוד. בסוף כל מערכת כזו מובא 'דף סיכום' ובו שאלות ונקודות למחשבה על פרשת השבוע, המתאימות ביותר לפתיחת דיון סביב שולחן השבת. דוגמא: בפרשת 'וישב' מעיר המחבר על הטעם שלשלת במילה 'וימאן', ומסביר שהוא מבטא את הכפלת ושילוש אותו מיאון, שפעם אחר פעם יוסף התגבר ודחה את פיתויי אשת פוטיפר (כפי שגם רמזו חז"ל); כך תמיד דרכו של היצר הרע, שגם אחרי שהאדם דוחה אותו באופן חד-משמעי הוא שב ומסית ושב ומדיח, ורק דחייה ברורה וחדה כמה וכמה פעמים רצופות עשויה להרחיק אותו מעלינו באופן סופי.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:ואחרון חביב - פרופ' יעקב שמואל שפיגל עוסק בעניין שנראה לכאורה בנאלי – אך יש בו חשיבות רבה להבנת הפשט ברש"י בסוגיות רבות: מה מקורו של ה'דיבור המתחיל' בפירוש רש"י? האם הוא מעשה ידיו של רש"י עצמו? האם ה'דיבור המתחיל' מוסר לנו מידע – או שהוא רק כותרת? האם אפשר ללמוד על גירסת רש"י בגמרא על פי הדיבור המתחיל? ועוד עוד.
האם מאמרו של הרי"ש נפרסם כבר היכן-שהו או שזה לו פרסום ראשון?
היש מי שיביא לכאן טעימות?
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
קיבלתי מפרופ' אבינעם כהן את תוכן העניינים של הספר "רש"י ובית מדרשו", לידיעת הציבור:
(ביקשתי טעימות, אך נעניתי שהזכויות שמורות להו"ל של אוניברסיטת בר אילן).
(ביקשתי טעימות, אך נעניתי שהזכויות שמורות להו"ל של אוניברסיטת בר אילן).
- קבצים מצורפים
-
- קובץ רשי - תוכן העניינים - 1.1.2011.doc
- (28 KiB) הורד 556 פעמים
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
מ.ל. כתב:הקיק כתב:ואחרון חביב - פרופ' יעקב שמואל שפיגל עוסק בעניין שנראה לכאורה בנאלי – אך יש בו חשיבות רבה להבנת הפשט ברש"י בסוגיות רבות: מה מקורו של ה'דיבור המתחיל' בפירוש רש"י? האם הוא מעשה ידיו של רש"י עצמו? האם ה'דיבור המתחיל' מוסר לנו מידע – או שהוא רק כותרת? האם אפשר ללמוד על גירסת רש"י בגמרא על פי הדיבור המתחיל? ועוד עוד.
האם מאמרו של הרי"ש נפרסם כבר היכן-שהו או שזה לו פרסום ראשון?
היש מי שיביא לכאן טעימות?
באדיבות מכובדנו ר"י קטן שליט"א
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
תקליטור ספר מלכים א-ב. מבואר בהסברה נפלאה וקולחת על פי פירושו המיוחד של המלבי"ם. מתוך סדרת השיעורים בתנ"ך מפי הרב בועז שלום. בני ברק, ארגון טעמו וראו, תשע"ג. (www.taamu.co.il)
הרב שלום, בוגר ישיבת 'חברון' בירושלים ור"מ בכמה ישיבות, משמש כרב קהילה וראש מדרשה בבני ברק. הוא גם מרצה מבוקש בארגון 'ערכים', בערוץ 'הידברות' ובמדרשות שונות. לפני שנים ספורות הקים ארגון בשם 'טעמו וראו', והתחיל להפיץ את שיעוריו לרבים בצפייה דרך האתר של הארגון ובהורדה חינמית ממנו, ובעשרות תקליטורים הנמכרים בשקלים בודדים, מחירי עלות. מדובר על שיעורים בנושאי מוסר ומחשבת ישראל (סביב 'דרך ה'' לרמח"ל, 'נפש החיים' ו'רוח חיים' לרבי חיים מוולוז'ין, 'שערי תשובה' לרבנו יונה גירונדי ועוד); פירושים על המשנה; דברים על התורה ועל המועדים; שיעורים ב'עין יעקב' ועוד. הרב שלום עושה שימוש אופטימלי באמצעי הטכנולוגיה והמדיה החדשים להפצת תורה, והדבר ראוי לכל שבח. לאחרונה החל להוציא לאור תקליטורים עם ביאורים על נ"ך על פי שיטת המלבי"ם המשלבת את עומק הפשט עם מסרים חינוכיים תורניים ולאומיים, והדברים מאירים ושמחים. כשלושים תקליטורים בנושאים שונים כבר יצאו לאור על ידו, והקצב רק גובר. בנוסף הוציא לאור הרב שלום לאחרונה שני ספרים עבי כרס, 'משנת החלומות' ו'משנת הגלגולים', שמציגים לפני הקורא את כל מה שיש למסורת ישראל להציע בהסבר נושאים מעוררי עניין אלו.
נרו יאיר. קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של עודד חמדי ע"ה. עורכים: אריאל דוד ויוסף פרחי. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם, בשיתוף עם הישיבה הגבוהה 'מאור טוביה' במצפה יריחו, תשע"ג. 472 עמ'. (03-5351119)
חמישים מאמרים סביב ענייני חנוכה, לזכרו של בחור וטוב עם אלוקים ועם אנשים, תלמיד ישיבת 'מאור טוביה' בראשות הרב שבתי סבתו שליט"א, שנקטף באיבו. בקובץ מציגים את נקודת מבטם על הקודש והחול ומה שביניהם הרב מיכי אברהם, שמדגיש את השטח האפור הרחב והחשוב בחיינו שאינו ממש קודש וגם חול ממש אינו, וגם כותבים אחרים שרואים את הדברים כמעט הפוך – שהאידיאל הוא קידוש כל החומר וכל החול על פי הדוגמא של החשמונאים, עד שלמשל לדעת הרב יהודה זולדן הצורך להעמיד מלך מן הכהנים דווקא נגרמה מצורך אמיתי לקדש את מוסדות השלטון ומערכות הצבא, בימים בהם המאבק של עם ישראל היה יותר רוחני מאשר פיסי. הרב פרופ' נריה גוטל מסיק לקחים עכשוויים מנאומיו של יהודה המכבי כפי שצוטטו בספר המכבים, כאשר הוא משווה אותם לדברי הכהן משוח המלחמה מכאן – ולדבריהם של נביאי ישראל מאידך, והרב שלמה טולידאנו, רב ומרצה בירושלים, מתאר באופן מבריק את המשמעות ההיסטורית הכלל-עולמית של ניצחון המכבים על היוונים, כאשר לדעתו הניצחון החשמונאי סלל את הדרך להכרה עולמית ביהדות, ובעקבותיה להופעת שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות ששינו את מעמדו הרוחני והמדיני ואף הכלכלי של העולם כולו. בהמשך הרב ד"ר ארי שבט נכנס לענייני פוליטיקה, ודן בשאלה מהי עוצמת המאבק למען ארץ ישראל הראויה בעיניהם של הרבנים קוק זצ"ל האב והבן; לדעתו כשמשווים בין ההתייחסות התיאורטית של הראי"ה במציאות בה שלטון יהודי וצבא יהודי לא היו קיימים, לבין הרצי"ה שחי בפועָל את הדברים והביע את דעתו בעניינים קונקרטיים, אכן נראה כאילו הרצי"ה 'ימני קיצוני' יותר מאביו, אך הרב שבט מוכיח שאין בדברים ממש. גם מאמרים הלכתיים לא חסרים בספר – על ברכת שהחיינו, תחילת וסוף זמן הדלקת נרות חנוכה, דיני הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, אם קיימים מקרים שבהם אפשר להדליק ביום בברכה (גם לפני פלג המנחה), גדרי 'מהדרין מן המהדרין' והדלקה במקום הרוח, גדרי 'אכסנאי', ענייני תפילה בחנוכה ועוד ועוד. קובץ מיוחד בכמות מאמריו ובאיכותם.
מיהו העם הנבחר? סיפור מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה. אבי בקר. ת"א, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ד. 511 עמ'. ([email protected])
ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי ועתה מרצה למשפטים ודיפלומטיה ומחבר ספרים רבים בענייני עם ומדינה, סוקר את המאבק ההיסטורי על דמות 'הבן הבכור' של האנושות, מאז ברכת יצחק ליעקב - ועד למלחמת העולם בין הנצרות והאיסלם שאנו נמצאים עתה בעיצומה. הוא מציג ומנתח אישים ותנועות וזרמים ודעות מכל רחבי הגלובוס ומכל משך ההיסטוריה, ומסקנתו אחת: בבסיס השנאה המתמשכת והאוניברסאלית לעם היהודי ניצבת היריבות הסמויה והגלויה מיהו אכן העם הנבחר. בספר מובאים אין-סוף ציטוטים ועובדות, כאשר כדי להקל על הקריאה השוטפת מרוכזות הערות השוליים הלמדניות והמדעיות בסוף הספר. אותי בכל אופן הוא שכנע... עוד ספר איכות מבית מדרשם של דב איכנולד (עורך ראשי של 'ידיעות ספרים') ועמיחי ברהולץ (עורך תחום יהדות).
בעקבות הזמן היהודי. הפילוסופיה של לוח השנה. שלום רוזנברג. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ג. 383 עמ'. ([email protected])
בראש חודש בתפילת מוסף אנו אומרים שראשי החודשים הם 'זמן כפרה לכל תולדותם'. על אלו 'תולדות' מדובר? ההסבר הפשוט הוא שהאירועים והמעשים שאירעו ושהיו במשך ימי החודש הם 'תולדותיו' של החודש, וקורבנות ותפילות ראש החודש מכפרים על אירועי החודש שעבר הדורשים כפרה. במהלך שונה ניתן לומר שמועדי השנה המיוחדים כפי שנקבעו בעבר הם 'אבות' הזמן, ולפיכך הבנת משמעותם עשויה לקרב אותנו למבט שונה, עמוק יותר, על 'תולדותם' - הזמנים בהם וסביבם אנו חיים. בין כך ובין כך - פרופ' שלום רוזנברג מציג לנו בספר זה תובנות מרתקות על משמעות 'הזמן היהודי' לכל אורך השנה, מהשבת - המבקשת לנתק אותנו מהשעבוד לטכנולוגיה ולהרחיק אותנו מהעבדוּת המודרנית (כבקניונים ובשאר העסקים הפתוחים בשבת), עבור דרך המשמעויות השונות של חודש אלול והימים הנוראים, סוכות – בין לאומיות לקוסמופוליטיות, על שמחה מול חולשה, תוכן המצוה הגדולה 'להיות בשמחה תמיד' ועוד, וכן הלאה עד לתשעה באב ולט"ו בו. למשל הדיונים בקשר לחנוכה עוסקים בהתלבטות בין הברית לבין העימות, בין שם ליפת ובין חיקוי לבין התבוללות, ומדגישים לנו את העוז והעזות הדרושים ליהדות וליהודים כדי לשרוד בין העמים, בימים ההם וגם בזמן הזה (דרך אגב, בעמ' 141 כותב פרופ' רוזנברג שמשפט סוקרטס ומותו מייצגים את המאבק הפנים-יווני נגד האלילות, אך תמהני איך זה מסתדר עם הבקשה האחרונה של סוקרטס, 'הגדול שבאומות העולם', לפני שעצם את עיניו לנצח בעקבות שתיית הרעל - להקריב תרנגולת לאסקלפיוס, אֵל הרפואה היווני...). בשבעים הפרקים שבספר משולבים דברי הגות ודברי ספרות, אנקדוטות היסטוריות ואף הערכות מדיניות, וכל אלו מציגים לפני הקורא רק פירורים מהידע המקיף של פרופ' רוזנברג בענייני יהדות, פילוסופיה, היסטוריה וספרות יהודית ועולמית, וכל מה שסביבם. ספר מיוחד במינו, לקריאה שוטפת - ובעיקר לתזכורת קצרות לקראת הימים המיוחדים הבאים לקראתנו לשלום בלוח השנה העברי.
מירכתי צפון. מלחמת הישרדות של צעירה יהודייה מליטא על גדות אוקינוס הקרח הצפוני. גיטה לנגלבן-קליבנסקי. אלקנה, חקר יהדות ליטא, תשע"ג. 286+קטז עמ'. (03-9063169)
ביום הקדיש הכללי שתיקנה הרבנות הראשית בעשרה בטבת ראוי להזכיר את ששת המיליונים שנרצחו ע"י הגרמנים ועוזריהם במרכז אירופה. אולם רבים הגיעו אל שערי מוות באותה תקופה נוראה באיזורים אחרים בעולם, ובהם נפגעי השלטון הקומוניסטי, שרשעותו לא הייתה רחוקה מזו של השלטון הנאצי. בודדים נותרו עדיין כדי לספר את הדברים מכלי ראשון, אחת מהם היא המחברת, שגורשה ע"י הרוסים מליטא אל חצי האי ביקוס-מיס בצפון הרחוק של העולם. היא מתארת את החיים בצל המות, את פלא הקמת קהילה יהודית במקום הנידח הזה, את נס המשך החיים אחרי המלחמה, הקמת המשפחה והעליה לארץ. מדהים ומרתק. הספר נערך בכישרון רב ע"י בנה בן-ציון קליבנסקי, שהוסיף מזכרונות אביו ז"ל במלאת מאה שנים להולדתו, וכן מאמר על גירוש יהודים מליטא בשתי מלחמות העולם – מתברר שגם בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו עשרות אלפים מיהודי קובנה והאזור לפנים רוסיה (משפחת קליבנסקי לעיר צריצין=סטלינגרד=וולווגרד) למשך שנים. גלגל חוזר בעולם... הספר מלוּוה בהערות מחכימות, תמונות, מפות ונספחים, עבודה משובחת של העורך.
דבור ומחשבה. סיכום ופירוש לספר העיקרים לרבי יוסף אלבו ע"ה, עם פירוש 'טיפול שורש'. מאת הרב שלמה טולידאנו. ירושלים, הספריה הספרדית, תשע"ג. 2 כרכים. (02-5711454)
הרב טולידאנו, רב קהילה בירושלים, מחנך ומרצה ומחבר, איש תורה ואקדמיה, תלמידם של גדולי מרוקו מהדור הקודם - רבי יוסף משאש, רבי לוי נחמני ואביו רבי חביב טולידאנו זכר צדיקים לברכה, פורשׂ לנו בספר זה על שני כרכיו את תורתו של רבי יוסף אלבו כשהיא 'מתורגמת' ללשון ימינו ומבוארת ומוסברת, עם מבואות והערות והשלמות ונספחים ומפתחות. מטרת הספר היא לנסח בעברית מודרנית, ובעזרת מושגים מדעיים עכשוויים, ובהתייחסות לשאלות של בני דורנו, את הגותו של ר"י אלבו. הכינוי ה'פרובוקטיבי' למדור ההערות בתחתית כל לעמוד, 'טיפול שורש', בא להדגיש את הצורך לנער את מחשבותינו וליישר את הבנותינו במושגים הישנים והחדשים של מחשבת היהדות, כדי להגיע להבנת אמת של דרכה של תורה ושל גדולי הוגיה במאות השנים האחרונות. בנ"א פרקים מבאר המחבר את ארבעת חלקי ספר העיקרים, אחרי שהקדים לכרך הראשון שני מבואות מקיפים – על רבי יוסף אלבו ותולדותיו ועל הרעיון המוביל של ספר העיקרים, וכשהוא מסיים את הכרך השני בעשרה נספחים: סיכום תמציתי של כל הספר (הוא ממליץ לעבור עליו לפני הלימוד וגם אחריו), תיאור השיטתיות שבשיטת בעל העיקרים, דיון באמונה כנקודת המוצא של הבנת השכל, על חדשנותו של ר"י אלבו, על חוכמות הגוים המוזכרות בספר, הסבר של מושגים מדעיים מודרניים שהרב טולידאנו עסק בהם בהערותיו ובהרחבותיו, ביוגרפיה של אנשי המדע המוזכרים בספר ובביאור (כולל תיאור הישגיהם המדעיים), מושגים פילוסופיים מודרניים המוזכרים בהם, ביוגרפיות של פילוסופים ותיאור שיטותיהם, והנספח האחרון הוא פירוש עברי של כל המונחים הלועזיים המוזכרים בספר ובפירוש. ספר זה הוא השישי בסדרת 'דבור ומחשבה', אחרי הכרכים על חובות הלבבות (תשס"ד), מורה הנבוכים (תשס"ו), הכוזרי (תשס"ח), והספרים באר הגולה (תש"ע) ודרך חיים (תשע"ב) של המהר"ל. עתה נמצאת בעיצומה כתיבת הספר השביעי - על 'נצח ישראל' של המהר"ל. סדרה מיוחדת במינה, יוצאת מהכלל.
הרב שלום, בוגר ישיבת 'חברון' בירושלים ור"מ בכמה ישיבות, משמש כרב קהילה וראש מדרשה בבני ברק. הוא גם מרצה מבוקש בארגון 'ערכים', בערוץ 'הידברות' ובמדרשות שונות. לפני שנים ספורות הקים ארגון בשם 'טעמו וראו', והתחיל להפיץ את שיעוריו לרבים בצפייה דרך האתר של הארגון ובהורדה חינמית ממנו, ובעשרות תקליטורים הנמכרים בשקלים בודדים, מחירי עלות. מדובר על שיעורים בנושאי מוסר ומחשבת ישראל (סביב 'דרך ה'' לרמח"ל, 'נפש החיים' ו'רוח חיים' לרבי חיים מוולוז'ין, 'שערי תשובה' לרבנו יונה גירונדי ועוד); פירושים על המשנה; דברים על התורה ועל המועדים; שיעורים ב'עין יעקב' ועוד. הרב שלום עושה שימוש אופטימלי באמצעי הטכנולוגיה והמדיה החדשים להפצת תורה, והדבר ראוי לכל שבח. לאחרונה החל להוציא לאור תקליטורים עם ביאורים על נ"ך על פי שיטת המלבי"ם המשלבת את עומק הפשט עם מסרים חינוכיים תורניים ולאומיים, והדברים מאירים ושמחים. כשלושים תקליטורים בנושאים שונים כבר יצאו לאור על ידו, והקצב רק גובר. בנוסף הוציא לאור הרב שלום לאחרונה שני ספרים עבי כרס, 'משנת החלומות' ו'משנת הגלגולים', שמציגים לפני הקורא את כל מה שיש למסורת ישראל להציע בהסבר נושאים מעוררי עניין אלו.
נרו יאיר. קובץ מאמרים לחנוכה לזכרו של עודד חמדי ע"ה. עורכים: אריאל דוד ויוסף פרחי. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם, בשיתוף עם הישיבה הגבוהה 'מאור טוביה' במצפה יריחו, תשע"ג. 472 עמ'. (03-5351119)
חמישים מאמרים סביב ענייני חנוכה, לזכרו של בחור וטוב עם אלוקים ועם אנשים, תלמיד ישיבת 'מאור טוביה' בראשות הרב שבתי סבתו שליט"א, שנקטף באיבו. בקובץ מציגים את נקודת מבטם על הקודש והחול ומה שביניהם הרב מיכי אברהם, שמדגיש את השטח האפור הרחב והחשוב בחיינו שאינו ממש קודש וגם חול ממש אינו, וגם כותבים אחרים שרואים את הדברים כמעט הפוך – שהאידיאל הוא קידוש כל החומר וכל החול על פי הדוגמא של החשמונאים, עד שלמשל לדעת הרב יהודה זולדן הצורך להעמיד מלך מן הכהנים דווקא נגרמה מצורך אמיתי לקדש את מוסדות השלטון ומערכות הצבא, בימים בהם המאבק של עם ישראל היה יותר רוחני מאשר פיסי. הרב פרופ' נריה גוטל מסיק לקחים עכשוויים מנאומיו של יהודה המכבי כפי שצוטטו בספר המכבים, כאשר הוא משווה אותם לדברי הכהן משוח המלחמה מכאן – ולדבריהם של נביאי ישראל מאידך, והרב שלמה טולידאנו, רב ומרצה בירושלים, מתאר באופן מבריק את המשמעות ההיסטורית הכלל-עולמית של ניצחון המכבים על היוונים, כאשר לדעתו הניצחון החשמונאי סלל את הדרך להכרה עולמית ביהדות, ובעקבותיה להופעת שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות ששינו את מעמדו הרוחני והמדיני ואף הכלכלי של העולם כולו. בהמשך הרב ד"ר ארי שבט נכנס לענייני פוליטיקה, ודן בשאלה מהי עוצמת המאבק למען ארץ ישראל הראויה בעיניהם של הרבנים קוק זצ"ל האב והבן; לדעתו כשמשווים בין ההתייחסות התיאורטית של הראי"ה במציאות בה שלטון יהודי וצבא יהודי לא היו קיימים, לבין הרצי"ה שחי בפועָל את הדברים והביע את דעתו בעניינים קונקרטיים, אכן נראה כאילו הרצי"ה 'ימני קיצוני' יותר מאביו, אך הרב שבט מוכיח שאין בדברים ממש. גם מאמרים הלכתיים לא חסרים בספר – על ברכת שהחיינו, תחילת וסוף זמן הדלקת נרות חנוכה, דיני הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת, אם קיימים מקרים שבהם אפשר להדליק ביום בברכה (גם לפני פלג המנחה), גדרי 'מהדרין מן המהדרין' והדלקה במקום הרוח, גדרי 'אכסנאי', ענייני תפילה בחנוכה ועוד ועוד. קובץ מיוחד בכמות מאמריו ובאיכותם.
מיהו העם הנבחר? סיפור מאבק הרעיונות הגדול בהיסטוריה. אבי בקר. ת"א, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ד. 511 עמ'. ([email protected])
ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי ועתה מרצה למשפטים ודיפלומטיה ומחבר ספרים רבים בענייני עם ומדינה, סוקר את המאבק ההיסטורי על דמות 'הבן הבכור' של האנושות, מאז ברכת יצחק ליעקב - ועד למלחמת העולם בין הנצרות והאיסלם שאנו נמצאים עתה בעיצומה. הוא מציג ומנתח אישים ותנועות וזרמים ודעות מכל רחבי הגלובוס ומכל משך ההיסטוריה, ומסקנתו אחת: בבסיס השנאה המתמשכת והאוניברסאלית לעם היהודי ניצבת היריבות הסמויה והגלויה מיהו אכן העם הנבחר. בספר מובאים אין-סוף ציטוטים ועובדות, כאשר כדי להקל על הקריאה השוטפת מרוכזות הערות השוליים הלמדניות והמדעיות בסוף הספר. אותי בכל אופן הוא שכנע... עוד ספר איכות מבית מדרשם של דב איכנולד (עורך ראשי של 'ידיעות ספרים') ועמיחי ברהולץ (עורך תחום יהדות).
בעקבות הזמן היהודי. הפילוסופיה של לוח השנה. שלום רוזנברג. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ג. 383 עמ'. ([email protected])
בראש חודש בתפילת מוסף אנו אומרים שראשי החודשים הם 'זמן כפרה לכל תולדותם'. על אלו 'תולדות' מדובר? ההסבר הפשוט הוא שהאירועים והמעשים שאירעו ושהיו במשך ימי החודש הם 'תולדותיו' של החודש, וקורבנות ותפילות ראש החודש מכפרים על אירועי החודש שעבר הדורשים כפרה. במהלך שונה ניתן לומר שמועדי השנה המיוחדים כפי שנקבעו בעבר הם 'אבות' הזמן, ולפיכך הבנת משמעותם עשויה לקרב אותנו למבט שונה, עמוק יותר, על 'תולדותם' - הזמנים בהם וסביבם אנו חיים. בין כך ובין כך - פרופ' שלום רוזנברג מציג לנו בספר זה תובנות מרתקות על משמעות 'הזמן היהודי' לכל אורך השנה, מהשבת - המבקשת לנתק אותנו מהשעבוד לטכנולוגיה ולהרחיק אותנו מהעבדוּת המודרנית (כבקניונים ובשאר העסקים הפתוחים בשבת), עבור דרך המשמעויות השונות של חודש אלול והימים הנוראים, סוכות – בין לאומיות לקוסמופוליטיות, על שמחה מול חולשה, תוכן המצוה הגדולה 'להיות בשמחה תמיד' ועוד, וכן הלאה עד לתשעה באב ולט"ו בו. למשל הדיונים בקשר לחנוכה עוסקים בהתלבטות בין הברית לבין העימות, בין שם ליפת ובין חיקוי לבין התבוללות, ומדגישים לנו את העוז והעזות הדרושים ליהדות וליהודים כדי לשרוד בין העמים, בימים ההם וגם בזמן הזה (דרך אגב, בעמ' 141 כותב פרופ' רוזנברג שמשפט סוקרטס ומותו מייצגים את המאבק הפנים-יווני נגד האלילות, אך תמהני איך זה מסתדר עם הבקשה האחרונה של סוקרטס, 'הגדול שבאומות העולם', לפני שעצם את עיניו לנצח בעקבות שתיית הרעל - להקריב תרנגולת לאסקלפיוס, אֵל הרפואה היווני...). בשבעים הפרקים שבספר משולבים דברי הגות ודברי ספרות, אנקדוטות היסטוריות ואף הערכות מדיניות, וכל אלו מציגים לפני הקורא רק פירורים מהידע המקיף של פרופ' רוזנברג בענייני יהדות, פילוסופיה, היסטוריה וספרות יהודית ועולמית, וכל מה שסביבם. ספר מיוחד במינו, לקריאה שוטפת - ובעיקר לתזכורת קצרות לקראת הימים המיוחדים הבאים לקראתנו לשלום בלוח השנה העברי.
מירכתי צפון. מלחמת הישרדות של צעירה יהודייה מליטא על גדות אוקינוס הקרח הצפוני. גיטה לנגלבן-קליבנסקי. אלקנה, חקר יהדות ליטא, תשע"ג. 286+קטז עמ'. (03-9063169)
ביום הקדיש הכללי שתיקנה הרבנות הראשית בעשרה בטבת ראוי להזכיר את ששת המיליונים שנרצחו ע"י הגרמנים ועוזריהם במרכז אירופה. אולם רבים הגיעו אל שערי מוות באותה תקופה נוראה באיזורים אחרים בעולם, ובהם נפגעי השלטון הקומוניסטי, שרשעותו לא הייתה רחוקה מזו של השלטון הנאצי. בודדים נותרו עדיין כדי לספר את הדברים מכלי ראשון, אחת מהם היא המחברת, שגורשה ע"י הרוסים מליטא אל חצי האי ביקוס-מיס בצפון הרחוק של העולם. היא מתארת את החיים בצל המות, את פלא הקמת קהילה יהודית במקום הנידח הזה, את נס המשך החיים אחרי המלחמה, הקמת המשפחה והעליה לארץ. מדהים ומרתק. הספר נערך בכישרון רב ע"י בנה בן-ציון קליבנסקי, שהוסיף מזכרונות אביו ז"ל במלאת מאה שנים להולדתו, וכן מאמר על גירוש יהודים מליטא בשתי מלחמות העולם – מתברר שגם בימי מלחמת העולם הראשונה גורשו עשרות אלפים מיהודי קובנה והאזור לפנים רוסיה (משפחת קליבנסקי לעיר צריצין=סטלינגרד=וולווגרד) למשך שנים. גלגל חוזר בעולם... הספר מלוּוה בהערות מחכימות, תמונות, מפות ונספחים, עבודה משובחת של העורך.
דבור ומחשבה. סיכום ופירוש לספר העיקרים לרבי יוסף אלבו ע"ה, עם פירוש 'טיפול שורש'. מאת הרב שלמה טולידאנו. ירושלים, הספריה הספרדית, תשע"ג. 2 כרכים. (02-5711454)
הרב טולידאנו, רב קהילה בירושלים, מחנך ומרצה ומחבר, איש תורה ואקדמיה, תלמידם של גדולי מרוקו מהדור הקודם - רבי יוסף משאש, רבי לוי נחמני ואביו רבי חביב טולידאנו זכר צדיקים לברכה, פורשׂ לנו בספר זה על שני כרכיו את תורתו של רבי יוסף אלבו כשהיא 'מתורגמת' ללשון ימינו ומבוארת ומוסברת, עם מבואות והערות והשלמות ונספחים ומפתחות. מטרת הספר היא לנסח בעברית מודרנית, ובעזרת מושגים מדעיים עכשוויים, ובהתייחסות לשאלות של בני דורנו, את הגותו של ר"י אלבו. הכינוי ה'פרובוקטיבי' למדור ההערות בתחתית כל לעמוד, 'טיפול שורש', בא להדגיש את הצורך לנער את מחשבותינו וליישר את הבנותינו במושגים הישנים והחדשים של מחשבת היהדות, כדי להגיע להבנת אמת של דרכה של תורה ושל גדולי הוגיה במאות השנים האחרונות. בנ"א פרקים מבאר המחבר את ארבעת חלקי ספר העיקרים, אחרי שהקדים לכרך הראשון שני מבואות מקיפים – על רבי יוסף אלבו ותולדותיו ועל הרעיון המוביל של ספר העיקרים, וכשהוא מסיים את הכרך השני בעשרה נספחים: סיכום תמציתי של כל הספר (הוא ממליץ לעבור עליו לפני הלימוד וגם אחריו), תיאור השיטתיות שבשיטת בעל העיקרים, דיון באמונה כנקודת המוצא של הבנת השכל, על חדשנותו של ר"י אלבו, על חוכמות הגוים המוזכרות בספר, הסבר של מושגים מדעיים מודרניים שהרב טולידאנו עסק בהם בהערותיו ובהרחבותיו, ביוגרפיה של אנשי המדע המוזכרים בספר ובביאור (כולל תיאור הישגיהם המדעיים), מושגים פילוסופיים מודרניים המוזכרים בהם, ביוגרפיות של פילוסופים ותיאור שיטותיהם, והנספח האחרון הוא פירוש עברי של כל המונחים הלועזיים המוזכרים בספר ובפירוש. ספר זה הוא השישי בסדרת 'דבור ומחשבה', אחרי הכרכים על חובות הלבבות (תשס"ד), מורה הנבוכים (תשס"ו), הכוזרי (תשס"ח), והספרים באר הגולה (תש"ע) ודרך חיים (תשע"ב) של המהר"ל. עתה נמצאת בעיצומה כתיבת הספר השביעי - על 'נצח ישראל' של המהר"ל. סדרה מיוחדת במינה, יוצאת מהכלל.
-
מה שנכון נכון
- הודעות: 11949
- הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:בעקבות הזמן היהודי. הפילוסופיה של לוח השנה. שלום רוזנברג. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ג. 383 עמ'. ([email protected])
(דרך אגב, בעמ' 141 כותב פרופ' רוזנברג שמשפט סוקרטס ומותו מייצגים את המאבק הפנים-יווני נגד האלילות, אך תמהני איך זה מסתדר עם הבקשה האחרונה של סוקרטס, 'הגדול שבאומות העולם', לפני שעצם את עיניו לנצח בעקבות שתיית הרעל - להקריב תרנגולת לאסקלפיוס, אֵל הרפואה היווני...)
בדורות קודמים פירשו [בטעות] שכונתו בהקרבת תרנגול היתה לרמוז לענינים נעלים.
וראה עוד [להבדיל] בהקדמת ויזל לתרגום מבמ"ן לפיידון שכותב ששמו על סוקראטס משפט מות לפי שלמד דעת את העם לבל ישתחוו לאלהים אחרים בלתי לה' לבדו. ובהקדמת מבמ"ן כתב שסוקראטס בעוצם תבונתו הגיע לאמונה באחדות הבורא וכו'. ואת הקטע של התרנגול תרגם כך: "זבחי תודה עלי כי נרפאתי".
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
מקראי קודש. הלכות חנוכה. בתוספת תשובות מאת גדולי הדור לבעיות שהתעוררו בזמננו. לאשכנזים ולספרדים. מהדורה שלישית מתוקנת (הדפסת ה'תשע"ד). בתוספת קונטרס "קווים לדמותו של הגר"ע יוסף זצ"ל". ערך בס"ד משה הררי. ירושלים, תשע"ד. יא+רסד עמ'. (02-6511670)
מהדורה נוספת מסדרת 'מקראי קודש' על הלכות שבת ומועד, שכריכותיה הירוקות בולטות בבתי מדרש ובארונות הספרים. כמות השינויים בין מהדורה למהדורה בכל אחד מכרכי 'מקראי קודש' תלויה בזמן שיכול היה הרב הררי להקדיש להכנסת הוספות והשלמות לכרך המסוים הזה מאז ההדפסה הקודמת שלו ועד לגמר המלאי וההדפסה הנוספת; לעיתים 'פנים חדשות באו לכאן', ולפעמים התוספות מינוריות. בכרך זה נוסף בין השאר נספח רחב ובו דברים מרגשים על הרב עובדיה זצ"ל, ועל הקשר המיוחד של הרב הררי שליט"א עמו. הוא מספר, בין השאר, שכאשר בא אליו בשנת תשנ"ב עם רשימת שאלות לקראת סיום ספרו הגדול הראשון, על הלכות ליל הסדר – התעכב רבות בחדרו בזמן קבלת הקהל, והרב זצ"ל - שראה שהשאלות 'לעניין' ושהספר הוא לתועלת הרבים - דחה פעם אחר פעם את דרישת הגבאים לזרז את הרב הררי 'כי רבים מחכים בחוץ', השיב לו בסבלנות על כל שאלותיו, וגם כתב לו 'הסכמה' חמה. והערה לסיום: בדרך כלל במדור זה לא נדון מחיר הספר, אולם כאן המקרה שונה - המחבר מקפיד למכור את ספריו במחיר הקרן, כך שכרך מלא וגדוש בן כמעט 300 עמודים בכריכה קשה עולה פחות מחוברת דקה – 15₪ בלבד! אחת הסיבות לדבר היא שהרב הררי אינו מממן מפיצים ולא יחצ"נים – הוא דואג בעצמו שהחבילות יגיעו לישיבות וליישובים ושבכל מקום יהיה מתנדב אחראי למכירה, והעסק 'דופק' ב"ה...
אור המשפט. פסקי דין ובירורי הלכה בענייני "חושן משפט", לזכרו של יאיר כ"ץ ז"ל. דניאל כ"ץ. ירושלים, תשע"ג. 536 עמ'. ([email protected])
המחבר, בוגר ישיבת 'כרם ביבנה' וכולל 'ארץ חמדה', הוא דיין בבית הדין לממונות של 'ארץ חמדה – גזית' ותלמיד קרוב של הגרז"נ גולדברג שליט"א, שגם כתב בראש הספר דברי שבח על המחבר ועל ספרו. מדובר על סיכומי הלכה שרשם הרב כ"ץ בעודו אברך, ועל פסקי דין שניסח וכתב ונימק בשמשו כדיין. בכמה פרקים מדובר על שאלות עקרוניות ביותר: 'בין פשרה לצדק', עד כמה יכול הדיין להסתמך על 'אומדנא' ולהכריע על פיה את הדין, מתי ואיך אפשר להשיב תשובות הלכתיות בדיני ממונות במעמד צד אחד, טענת 'לא הבנתי' מול חוזה חתום, כוחו של המנהג בדיני ממונות, מקח טעות והטעייה במקח, ועוד ועוד. בפסקים קיים שילוב של 'עוז וענווה' – הצגת החומר ההלכתי עם דעות הפוסקים לדורותיהם כתלמיד הדן לפני רבותיו, עם העוז להכריע בין השיטות כדי להעמיד את הדין על תילו. המחבר מקדיש את הספר לזכרו של אחיו הגדול יאיר ז"ל, שעם נכותו הקשה האיר את חייהם של בני המשפחה במשך שנות דור.
הפיזיקה של הקבלה. יהדות לאנשים חושבים. יהודה רוט. ישראל, 'חממה ספרותית' – סטימצקי, תשע"ג. 240 עמ'. ([email protected])
לא כל כך מצוי שאברך למדן ומתמיד יוציא לאור תוך כדי לימודיו ב'כולל' ספר עיון על דרכה של תורה. 'הפיזיקה של הקבלה' משלב הגות קבלית ופילוסופית, ועוסק בעיקרי האמונה היהודית ובפרטיה כשהוא מבוסס על כתביו של הראי"ה קוק זצ"ל. הוא מנסה לגלות את העומק, הרוחב והגובה המקיף את המצוות ואת קיומן, ואת העולם הרוחני השלם המבוסס על עקרונות היהדות. הוא מתאר את האלוקות ואת נשמת האדם ואת הקשרים ביניהם, את עמל קיום המצוות ואת הנועם שבו, את משמעות לימוד התורה ואת הגאולה והציפייה אליה. הספר מיועד לאנשים שומרי מצוות שמעוניינים להעמיק את הידע שלהם ביהדותם, ולאנשים רחוקים מתורה שרוצים להציץ ולהכיר ולדעת מהו העולם היהודי-התורני החי ופורח לצידם, שלעיתים נראה מאיים ומכביד - אך אין תוכו כברו. בדבריו הישירים והנכוחים המחבר, אברך בישיבת בית אל שבבנימין, אינו מסתיר את הרקע הקבלי שעליו מבוסס הספר, רקע הרואה בעולם החומר השתקפות של העולם ה'אמיתי', וביטוי לערכים רוחניים. בגישה זו ניתן לדעתו להבין באופן בהיר ובעומק הולך וגדֵל את התפתחותם של תהליכים חברתיים ותרבותיים עולמיים. כפי שמביע שמו של הספר – המחבר מאריך גם לתאר את היחס בין חוקי הפיסיקה לחוקי הקבלה ולהתנהלות הרוחנית של העולם, ובהמשך הוא מציג עקרונות יסוד שעל פיהן נפתרות רוב הסתירות-לכאורה בין תורה ומדע. השפה הבהירה והסגנון המושך אמורים להנגיש את החומר ה'כבד' שבספר לקורא המתעניין.
הדף הקיומי. תובנות לחיים בסוגיות התלמוד. מועד: יומא-חגיגה. דב ברקוביץ. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ג. 36+485 עמ'. (02-6330530)
הרב דב ברקוביץ, מחנך ומחבר מהיישוב שילה שבשומרון המשמש כראש בית המדרש 'בית אב ליצירה והתחדשות בתורה' שבירושלים, מציג בספר זה ל"ט עיונים כסדר המסכתות בחצי השני של סדר מועד, בהן נלמד הדף היומי בחודשים אלו. גישתו היא שהתלמוד אינו רק אוסף הלכות ואגדות – אלא שפה רוחנית שלמה, המביעה תודעה יהודית-לאומית מקורית. כתלמידם של תלמידי חכמים והוגי דעות חשובים - אביו הרב פרופסור אליעזר ברקוביץ (תלמידו של הרב ויינברג), הרב סולוביצ'יק, הרב שג"ר ועוד, וכמי שישב על ספסלי ישיבות רבינו יצחק אלחנן בניו יורק ו'מרכז הרב' - וגם במכון שלום הרטמן, ינק וספג המחבר מכיוונים תורניים שונים, ובעקבותיהם הוא מנסה בדרכו המיוחדת למצוא בדפי התלמוד תובנות וגישות מקוריות. כך למשל בפרק השביעי של הספר, הדן בדפי מסכת יומא מז-נד, מאריך הרב ברקוביץ בקשר שבין האדם לבוראו כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודות המקדש השונות ובעיקר בהקטרת הקטורת היומיומית, משווה בין דיני הקטורת לדיני המנחות ושאר הקרבנות, מסביר שמחלוקת הצדוקים עם הפרושים בעניין סדר הנחת הקטורת על המחתה – מחוץ לקודש או בתוך הקודש - נובעת מתפיסות תיאולוגיות עקרוניות חלוקות, מתאר את הקשר בין עמוד עשן הקטורת שמיטמר ועולה במקדש לעמוד הענן שהוביל את ישראל במדבר סיני, מסביר את גילוי השכינה מתוך עשן הקטורת, ועוד ועוד. בצדק מעיר המחבר בהקדמתו שגישתו ללימוד הדף אינה מתקבלת על דעתם של רוב חכמי האקדמיה מצד אחד - אך גם אינה מתאימה ללימוד המקובל בבית המדרש מאידך, אך ניתן להפיק ממנה לדעתו פירות מרתקים. הספר מסתיים בקונטרס הערות ובמפתחות מפורטים.
להתעדן באהבתך וביראתך - שולחן השבת של הרב דן. זמירות השבת, פיוטים, שירים ותפילות לכבוד שבת קודש וימים טובים, כפי המסורת שנהג לערוך בשמחה ובטוב לבב הרב דן שמואל מרצבך זצ"ל. בתוספת הנהגות, סיפורים ונקודות אור מתורתו. עתניאל, תשע"ד. 230 עמ'. (054-5463711)
הרב דן זצ"ל היה 'יהודי של שבת'. השבת שלו נמשכה מצהרי יום שישי ועד השעות הקטנות של מוצ"ש, עד שנראה היה שאצלו כל השבוע שבאמצע, שהיה מלא בתורה ועבודה וגמ"ח, מהווה רק הפסקה בין שבת לשבת. לפני שנתיים, כשנסע בתמימות כדרכו בערב שבת לתפילת ותיקין במערת המכפלה מיישובו עתניאל שבדרום הר חברון, נהרג הרב דן מאש כוחותינו בעקבות שרשרת טעויות של כוחות הביטחון, וכבר מהשבת הראשונה בלעדיו החליטו בני המשפחה לשחזר את כל הנהגותיו, תפילותיו ושירותיו, והם מזכים בהן עתה את הרבים בספר מהודר. חלק מהנהגותיו היו לו-לעצמו בלבד, ובחלקן שיתף רבים אחרים. מי שזכה להיות אורח של משפחת מרצבך בשבת לא מש מליבו זכר אותה שבת במשך שנים רבות.
הספר כולל שבעה שערים – ההכנות לשבת, ערב שבת, בוקר השבת, צהרי שבת, מוצ"ש, וכן שער ימים טובים ושער ברכת המזון. כלולים בו שירי שבת ידועים ומקובלים מכל העדות, וגם פיוטים ושירים פחות-מוכרים שהרב דן אהב לשורר אותם מדי שבת בשבתו. כמו כן נרשמו הנהגותיו המיוחדות, סיפורים שלו ועליו, ליקוטים של דברי תורה והגות מתוך פנקסיו ועוד ועוד. לכל שיר ופיוט מוקדמים בקיצור נמרץ פרטים על המחבר והיצירה, ובסוף הכרך מסודר מפתח השירים והפיוטים לפי א"ב. מצבה חיה ושימושית שהכינו בני המשפחה לזיכרון עולם לראש משפחתם, דמות מיוחדת במינה. תנצב"ה.
משיבת נפש. ענייני קירוב רחוקים באספקלריית חז"ל ובמשנת רבותינו הראשונים והאחרונים. חובר בצוותא ע"י משה יגודייב ונתן הירש. מהדורה מיוחדת לע"נ הרב ר' זאב וולפסון זצ"ל. תשע"ג. תסד עמ'. (0527-111682)
ספר חובה לכל מי שעוסק, או שחושב לעסוק, בקירוב רחוקים בימינו. קיימת בו התייחסות מפורטת לכל הנושאים הרלוונטיים: מעלת מצות קירוב רחוקים ושכרה, חובת המצוה וכל המצוות והחיובים התלויים בה, דרכי הוראת התורה לרחוקים [עדיין] מתורה ומצוות, הפירוש הרעיוני והמעשי של מאמר חכמים 'המאור שבה מחזירם למוטב', דרכי קירוב רחוקים, גדרי אהבת הרשעים, כללי חנופה לרשע, 'שמאל דוחה וימין מקרבת', 'תינוקות שנשבו', הזהירות הנדרשת כדי שהקירוב לא יגרום לירידה ברוחניותו של המקרב, איסור 'ביטול תורה' מול מצות קירוב הרחוקים, המשמעות המעשית של 'לפום צערא אגרא' ו'לא עליך המלאכה לגמור' בהתייחסות ספציפית למעשה הקירוב, ועוד נושאים רבים שבוודאי מעסיקים כל בן תורה העוסק בקירוב רחוקים, מכל 'גוון' ומכל גיל. הספר מסתיים במכתבם של גדולי ראשי הישיבות לפני כמה עשרות שנים, שבו הם מטילים חיוב גמור על כל יהודי שומר מצוות להקדיש לפחות ערב אחד בשבוע 'לבקר משפחות שהתרחקו מחיי התורה ולשוחח עמם בידידות ומתוך אהבה ולהסביר להם את יסודות האמונה', מעין מפגשי 'פנים אל פנים'. הרב אברהם יצחק גרינבוים, יו"ר קרן וולפסון ויוזם הדפסת המהדורה הזו של הספר, ראש הישיבה לצעירים 'נהורא' בישוב מבוא חורון, יישם בזמנו את ההוראה הזו, ומאז הוא יוזם ופועל פעולות מוצלחות חובקות עולם של קירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים.
ספר זה עשוי להיות בעל תועלת רבה בהתמקצעות הרוחנית והמעשית של העוסקים בתחום הזה, שאפשר לומר בלי הפרזה שכל עתיד עם ישראל תלוי בו.
מהדורה נוספת מסדרת 'מקראי קודש' על הלכות שבת ומועד, שכריכותיה הירוקות בולטות בבתי מדרש ובארונות הספרים. כמות השינויים בין מהדורה למהדורה בכל אחד מכרכי 'מקראי קודש' תלויה בזמן שיכול היה הרב הררי להקדיש להכנסת הוספות והשלמות לכרך המסוים הזה מאז ההדפסה הקודמת שלו ועד לגמר המלאי וההדפסה הנוספת; לעיתים 'פנים חדשות באו לכאן', ולפעמים התוספות מינוריות. בכרך זה נוסף בין השאר נספח רחב ובו דברים מרגשים על הרב עובדיה זצ"ל, ועל הקשר המיוחד של הרב הררי שליט"א עמו. הוא מספר, בין השאר, שכאשר בא אליו בשנת תשנ"ב עם רשימת שאלות לקראת סיום ספרו הגדול הראשון, על הלכות ליל הסדר – התעכב רבות בחדרו בזמן קבלת הקהל, והרב זצ"ל - שראה שהשאלות 'לעניין' ושהספר הוא לתועלת הרבים - דחה פעם אחר פעם את דרישת הגבאים לזרז את הרב הררי 'כי רבים מחכים בחוץ', השיב לו בסבלנות על כל שאלותיו, וגם כתב לו 'הסכמה' חמה. והערה לסיום: בדרך כלל במדור זה לא נדון מחיר הספר, אולם כאן המקרה שונה - המחבר מקפיד למכור את ספריו במחיר הקרן, כך שכרך מלא וגדוש בן כמעט 300 עמודים בכריכה קשה עולה פחות מחוברת דקה – 15₪ בלבד! אחת הסיבות לדבר היא שהרב הררי אינו מממן מפיצים ולא יחצ"נים – הוא דואג בעצמו שהחבילות יגיעו לישיבות וליישובים ושבכל מקום יהיה מתנדב אחראי למכירה, והעסק 'דופק' ב"ה...
אור המשפט. פסקי דין ובירורי הלכה בענייני "חושן משפט", לזכרו של יאיר כ"ץ ז"ל. דניאל כ"ץ. ירושלים, תשע"ג. 536 עמ'. ([email protected])
המחבר, בוגר ישיבת 'כרם ביבנה' וכולל 'ארץ חמדה', הוא דיין בבית הדין לממונות של 'ארץ חמדה – גזית' ותלמיד קרוב של הגרז"נ גולדברג שליט"א, שגם כתב בראש הספר דברי שבח על המחבר ועל ספרו. מדובר על סיכומי הלכה שרשם הרב כ"ץ בעודו אברך, ועל פסקי דין שניסח וכתב ונימק בשמשו כדיין. בכמה פרקים מדובר על שאלות עקרוניות ביותר: 'בין פשרה לצדק', עד כמה יכול הדיין להסתמך על 'אומדנא' ולהכריע על פיה את הדין, מתי ואיך אפשר להשיב תשובות הלכתיות בדיני ממונות במעמד צד אחד, טענת 'לא הבנתי' מול חוזה חתום, כוחו של המנהג בדיני ממונות, מקח טעות והטעייה במקח, ועוד ועוד. בפסקים קיים שילוב של 'עוז וענווה' – הצגת החומר ההלכתי עם דעות הפוסקים לדורותיהם כתלמיד הדן לפני רבותיו, עם העוז להכריע בין השיטות כדי להעמיד את הדין על תילו. המחבר מקדיש את הספר לזכרו של אחיו הגדול יאיר ז"ל, שעם נכותו הקשה האיר את חייהם של בני המשפחה במשך שנות דור.
הפיזיקה של הקבלה. יהדות לאנשים חושבים. יהודה רוט. ישראל, 'חממה ספרותית' – סטימצקי, תשע"ג. 240 עמ'. ([email protected])
לא כל כך מצוי שאברך למדן ומתמיד יוציא לאור תוך כדי לימודיו ב'כולל' ספר עיון על דרכה של תורה. 'הפיזיקה של הקבלה' משלב הגות קבלית ופילוסופית, ועוסק בעיקרי האמונה היהודית ובפרטיה כשהוא מבוסס על כתביו של הראי"ה קוק זצ"ל. הוא מנסה לגלות את העומק, הרוחב והגובה המקיף את המצוות ואת קיומן, ואת העולם הרוחני השלם המבוסס על עקרונות היהדות. הוא מתאר את האלוקות ואת נשמת האדם ואת הקשרים ביניהם, את עמל קיום המצוות ואת הנועם שבו, את משמעות לימוד התורה ואת הגאולה והציפייה אליה. הספר מיועד לאנשים שומרי מצוות שמעוניינים להעמיק את הידע שלהם ביהדותם, ולאנשים רחוקים מתורה שרוצים להציץ ולהכיר ולדעת מהו העולם היהודי-התורני החי ופורח לצידם, שלעיתים נראה מאיים ומכביד - אך אין תוכו כברו. בדבריו הישירים והנכוחים המחבר, אברך בישיבת בית אל שבבנימין, אינו מסתיר את הרקע הקבלי שעליו מבוסס הספר, רקע הרואה בעולם החומר השתקפות של העולם ה'אמיתי', וביטוי לערכים רוחניים. בגישה זו ניתן לדעתו להבין באופן בהיר ובעומק הולך וגדֵל את התפתחותם של תהליכים חברתיים ותרבותיים עולמיים. כפי שמביע שמו של הספר – המחבר מאריך גם לתאר את היחס בין חוקי הפיסיקה לחוקי הקבלה ולהתנהלות הרוחנית של העולם, ובהמשך הוא מציג עקרונות יסוד שעל פיהן נפתרות רוב הסתירות-לכאורה בין תורה ומדע. השפה הבהירה והסגנון המושך אמורים להנגיש את החומר ה'כבד' שבספר לקורא המתעניין.
הדף הקיומי. תובנות לחיים בסוגיות התלמוד. מועד: יומא-חגיגה. דב ברקוביץ. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ג. 36+485 עמ'. (02-6330530)
הרב דב ברקוביץ, מחנך ומחבר מהיישוב שילה שבשומרון המשמש כראש בית המדרש 'בית אב ליצירה והתחדשות בתורה' שבירושלים, מציג בספר זה ל"ט עיונים כסדר המסכתות בחצי השני של סדר מועד, בהן נלמד הדף היומי בחודשים אלו. גישתו היא שהתלמוד אינו רק אוסף הלכות ואגדות – אלא שפה רוחנית שלמה, המביעה תודעה יהודית-לאומית מקורית. כתלמידם של תלמידי חכמים והוגי דעות חשובים - אביו הרב פרופסור אליעזר ברקוביץ (תלמידו של הרב ויינברג), הרב סולוביצ'יק, הרב שג"ר ועוד, וכמי שישב על ספסלי ישיבות רבינו יצחק אלחנן בניו יורק ו'מרכז הרב' - וגם במכון שלום הרטמן, ינק וספג המחבר מכיוונים תורניים שונים, ובעקבותיהם הוא מנסה בדרכו המיוחדת למצוא בדפי התלמוד תובנות וגישות מקוריות. כך למשל בפרק השביעי של הספר, הדן בדפי מסכת יומא מז-נד, מאריך הרב ברקוביץ בקשר שבין האדם לבוראו כפי שהוא בא לידי ביטוי בעבודות המקדש השונות ובעיקר בהקטרת הקטורת היומיומית, משווה בין דיני הקטורת לדיני המנחות ושאר הקרבנות, מסביר שמחלוקת הצדוקים עם הפרושים בעניין סדר הנחת הקטורת על המחתה – מחוץ לקודש או בתוך הקודש - נובעת מתפיסות תיאולוגיות עקרוניות חלוקות, מתאר את הקשר בין עמוד עשן הקטורת שמיטמר ועולה במקדש לעמוד הענן שהוביל את ישראל במדבר סיני, מסביר את גילוי השכינה מתוך עשן הקטורת, ועוד ועוד. בצדק מעיר המחבר בהקדמתו שגישתו ללימוד הדף אינה מתקבלת על דעתם של רוב חכמי האקדמיה מצד אחד - אך גם אינה מתאימה ללימוד המקובל בבית המדרש מאידך, אך ניתן להפיק ממנה לדעתו פירות מרתקים. הספר מסתיים בקונטרס הערות ובמפתחות מפורטים.
להתעדן באהבתך וביראתך - שולחן השבת של הרב דן. זמירות השבת, פיוטים, שירים ותפילות לכבוד שבת קודש וימים טובים, כפי המסורת שנהג לערוך בשמחה ובטוב לבב הרב דן שמואל מרצבך זצ"ל. בתוספת הנהגות, סיפורים ונקודות אור מתורתו. עתניאל, תשע"ד. 230 עמ'. (054-5463711)
הרב דן זצ"ל היה 'יהודי של שבת'. השבת שלו נמשכה מצהרי יום שישי ועד השעות הקטנות של מוצ"ש, עד שנראה היה שאצלו כל השבוע שבאמצע, שהיה מלא בתורה ועבודה וגמ"ח, מהווה רק הפסקה בין שבת לשבת. לפני שנתיים, כשנסע בתמימות כדרכו בערב שבת לתפילת ותיקין במערת המכפלה מיישובו עתניאל שבדרום הר חברון, נהרג הרב דן מאש כוחותינו בעקבות שרשרת טעויות של כוחות הביטחון, וכבר מהשבת הראשונה בלעדיו החליטו בני המשפחה לשחזר את כל הנהגותיו, תפילותיו ושירותיו, והם מזכים בהן עתה את הרבים בספר מהודר. חלק מהנהגותיו היו לו-לעצמו בלבד, ובחלקן שיתף רבים אחרים. מי שזכה להיות אורח של משפחת מרצבך בשבת לא מש מליבו זכר אותה שבת במשך שנים רבות.
הספר כולל שבעה שערים – ההכנות לשבת, ערב שבת, בוקר השבת, צהרי שבת, מוצ"ש, וכן שער ימים טובים ושער ברכת המזון. כלולים בו שירי שבת ידועים ומקובלים מכל העדות, וגם פיוטים ושירים פחות-מוכרים שהרב דן אהב לשורר אותם מדי שבת בשבתו. כמו כן נרשמו הנהגותיו המיוחדות, סיפורים שלו ועליו, ליקוטים של דברי תורה והגות מתוך פנקסיו ועוד ועוד. לכל שיר ופיוט מוקדמים בקיצור נמרץ פרטים על המחבר והיצירה, ובסוף הכרך מסודר מפתח השירים והפיוטים לפי א"ב. מצבה חיה ושימושית שהכינו בני המשפחה לזיכרון עולם לראש משפחתם, דמות מיוחדת במינה. תנצב"ה.
משיבת נפש. ענייני קירוב רחוקים באספקלריית חז"ל ובמשנת רבותינו הראשונים והאחרונים. חובר בצוותא ע"י משה יגודייב ונתן הירש. מהדורה מיוחדת לע"נ הרב ר' זאב וולפסון זצ"ל. תשע"ג. תסד עמ'. (0527-111682)
ספר חובה לכל מי שעוסק, או שחושב לעסוק, בקירוב רחוקים בימינו. קיימת בו התייחסות מפורטת לכל הנושאים הרלוונטיים: מעלת מצות קירוב רחוקים ושכרה, חובת המצוה וכל המצוות והחיובים התלויים בה, דרכי הוראת התורה לרחוקים [עדיין] מתורה ומצוות, הפירוש הרעיוני והמעשי של מאמר חכמים 'המאור שבה מחזירם למוטב', דרכי קירוב רחוקים, גדרי אהבת הרשעים, כללי חנופה לרשע, 'שמאל דוחה וימין מקרבת', 'תינוקות שנשבו', הזהירות הנדרשת כדי שהקירוב לא יגרום לירידה ברוחניותו של המקרב, איסור 'ביטול תורה' מול מצות קירוב הרחוקים, המשמעות המעשית של 'לפום צערא אגרא' ו'לא עליך המלאכה לגמור' בהתייחסות ספציפית למעשה הקירוב, ועוד נושאים רבים שבוודאי מעסיקים כל בן תורה העוסק בקירוב רחוקים, מכל 'גוון' ומכל גיל. הספר מסתיים במכתבם של גדולי ראשי הישיבות לפני כמה עשרות שנים, שבו הם מטילים חיוב גמור על כל יהודי שומר מצוות להקדיש לפחות ערב אחד בשבוע 'לבקר משפחות שהתרחקו מחיי התורה ולשוחח עמם בידידות ומתוך אהבה ולהסביר להם את יסודות האמונה', מעין מפגשי 'פנים אל פנים'. הרב אברהם יצחק גרינבוים, יו"ר קרן וולפסון ויוזם הדפסת המהדורה הזו של הספר, ראש הישיבה לצעירים 'נהורא' בישוב מבוא חורון, יישם בזמנו את ההוראה הזו, ומאז הוא יוזם ופועל פעולות מוצלחות חובקות עולם של קירוב אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים.
ספר זה עשוי להיות בעל תועלת רבה בהתמקצעות הרוחנית והמעשית של העוסקים בתחום הזה, שאפשר לומר בלי הפרזה שכל עתיד עם ישראל תלוי בו.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
מחילה...
נערך לאחרונה על ידי ארזי ביתר ב ד' פברואר 19, 2014 10:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
אולי אם היית מצטט רק את השורה הראשונה ולא את כל הקטע היית מוצא תשובה לשאלתך...
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
טל חיים. שיעורים במסכת שבת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. חלק שלישי. שמואל טל. יד בנימין, ישיבת תורת החיים, תשע"ג. תקכב עמ'. (050-8684142)
י"א נושאים הלכתיים מבוארים בספר זה, שיסודם בשיעורים שניתנו תמידים כסדרם בבית המדרש של ישיבת 'תורת החיים' שביד בנימין ע"י ראש הישיבה ידידי הרב טל שליט"א, ביניהם חלק מהנושאים הכבדים ביותר בהלכות שבת: הגדרת בין השמשות, דין קידוש במקום סעודה על כל פרטיו, כללי פיקוח נפש בשבת, הגדרת חולה שאין בו סכנה, הלכות אמירה לגוי ועוד. מצורף תוכן מפורט בראש הספר, ו'תמצית הסימנים' עם מפתח מקורות מקיף בסופו. שיטתו הלמדנית והפסיקתית והחינוכית של הרב טל היא 'לפתוח' את הסוגיא ממקורה בתלמוד ולנוע בה על פי שיטות הראשונים ודעות גדולי האחרונים כשהכל פתוח, והמסקנה הלכה למעשה היא הדרך שנותרת הברורה ביותר בסוגיא ובפוסקים אחרי 'ניפוי' כל השיטות המוקשות. כך למשל בעניין בין השמשות מתאים הרב טל בין שיטות הרי"ף והרמב"ם למחלוקת התנאים האם תחילת היום מוגדרת על פי צאת הכוכבים או על פי רמת החשיכה, דן בדעת התנא רבי יהודה והתאמת דעתו למציאות הנראית לפנינו, מכריע שקיימים שני ספיקות בבין השמשות: ספק אם הוא לילה וספק אם הוא מן היום ומן הלילה כאחד, ושני הספיקות האלו מביאים לכך שיש להכריע שבין השמשות נחשב ספק שבת גם אם התעורר ספק נוסף. למסקנה בין השמשות מתחיל לדעתו עם השקיעה ומסתיים בצאת שלושה כוכבים, וכפי המנהג המקובל (למרות שלפי גישתו של הרב טל עצם קיומו של מנהג מסוים אינו מכריע שכך יש לנהוג למעשה), אם כי יש מקום להחמיר ולהוציא את השבת רק כחמישים דקות אחרי השקיעה כפי אחת האפשרויות בפירוש דעת רבי יהודה (וכפי שנהג גם החזו"א). גם בסוגיא האחרונה בספר, 'אמירה לגוי לצורך מצוה', מסקנתו של הרב טל מתאימה למנהג – להתיר אמירה לגוי לצורך מצוה אפילו אם מדובר על מלאכה דאורייתא, ורק לכתחילה להתנות זאת בעשיית הגוי את המלאכה בשינוי (כך שזו תהייה מלאכה האסורה רק מדרבנן). ועוד הרבה דיו נשאר בקולמוסו של הרב טל.
אור תורה. על מורשה, היסטוריה וברית בספר דברים. הרב שלמה ריסקין. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ג. 288 עמ'. ([email protected])
זהו הכרך המסיים של הסידרה 'אור תורה', בה קובצו חלק מדרשותיו של רבהּ של אפרת וראש מוסדות 'אור תורה סטון'. הכרך הראשון על ספר בראשית יצא לאור בשנת תשס"ח, ואחרי חמש שנים הגיע תורו של הכרך על דברים. הרב ריסקין משלב פירושי פשט ודרש, אנקדוטות אישיות ודברים מאת גדולי ישראל ודמויות מופת אחרות. בסוף הספר, על פרשת 'וזאת הברכה', מעיר המחבר שספר דברים פותח ומסתיים באזכור פרשת 'בעל פעור', ומודגש בפרשתנו שמשה נקבר מול 'בית פעור'. הלא דבר הוא? והוא מסביר שהעבודה הזרה של פעור, שעיקרה הוא ההתייחסות המעריצה לטבע ולמעשים 'טבעיים' (אפילו הפרשת צרכים, כפי שהיה בעבודת הפעור), היא הניגוד הקיצוני ביותר לתורת ה', המכוונת את האדם לקדש את עצמו גם במותר לו וכמובן להרחיק את עצמו מהאסור לו. 'משה נקבר מול בית פעור כדי להעמיד מול השקפת העולם הזו את ניגודה המושלם', מסיים הרב ריסקין את דבריו.
הדר התורה. מאמרים על ספר שמות. איתן שנדורפי. ירושלים, תשע"ד. 474 עמ'. (02-6510001)
הרב שנדורפי מלמד תנ"ך וכותב על תנ"ך במסגרת מכון 'מרחבים' בירושלים, ישיבת 'מרכז הרב' והישיבה לצעירים שעל-ידה, ועוד. אחרי ספרו 'הדר התורה' על בראשית, שעסק בעיקר בבניין עם ישראל ובקישורו המיוחד לארץ ישראל, נמצא בספרו החדש על שמות ביאור רחב על כל הנקודות החשובות שבספר: טעם השעבוד והגאולה ממנו, מצוות פסח ומילה כמבשרות הגאולה, מטרתו של מעמד הר סיני, תכלית המשכן וכליו ובגדי הכהונה, 'ספר הברית' ו'דם הברית', שבת כ'ברית עולם', ההפרדה בין פרשת מזבח הקטורת לשאר כלי המשכן ועוד ועוד. בנושא האחרון מחדש המחבר ששבע פעמים מוזכר מזבח הקטורת בסוף ספר שמות עם כל שאר כלי המשכן, ודווקא בפעם הראשונה הוא מוזכר בנפרד; הוא דן באריכות בשיטות המפרשים בנושא, ומציג את התשובות השונות לשוֹנוּת של מזבח הקטורת: הוא שונה משאר כלי המשכן בתפקידו (לכבוד או לכפרה, שאר הכלים לשם השראת השכינה), בכך שהיעדרו אינו מעכב את ההקטרה, בקדושתו המיוחדת לצד ארון הברית ועוד. עוד לפני כן (עמ' 334-338) דן הרב שנדורפי בשיטת הרמב"ם שקני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים כמקובל, ומתאר בקיצור את הוויכוח שהתלהט בנושא בין שיטת חב"ד שקיבלה באופן מוחלט את שיטת הקנים הישרים - לבין השיטה ה'מקובלת' של הקני המעוגלים שהרב ישראל אריאל ניסה להוכיח אותה במאמריו ובספריו, כאשר הוא מסתמך בין השאר גם על הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - למורת רוחם של חלק ממתנגדיו. כל פרק מתחיל בהקדמה ומסתיים בסיכום, והחלוקה בין הטקסט להערות ברורה ונוחה. הספר 'הדר תורה' מותאם ומומלץ באופן מיוחד למורים\ות כבסיס לשיעורים מעמיקים ומעניינים בספר שמות.
אתיקה צבאית יהודית. עדו רכניץ ואלעזר גולדשטיין, בעריכת ירון אונגר. ת"א ועופרה, ידיעות אחרונות וספרי חמד ומכון משפטי ארץ, תשע"ד. 255 עמ'. ([email protected])
כבר יצאו לאור בעשרות השנים האחרונות כמה וכמה ספרים שעסקו בבירורי הלכה בענייני צבא ומלחמה, אך עדיין לא יצא לאור ספר שעוסק באופן שיטתי במוסר ההלכתי של צבא יהודי ושל מלחמה 'יהודית'. מכון 'משפטי ארץ' שבישוב עופרה שבבנימין לקח על עצמו במסגרת מחקריו התורניים-אקטואליים לטפל באופן מעמיק בסוגיא הזו, והתוצאה מרשימה ביותר. ברקע הספר נמצא המסמך המכונה 'רוח צה"ל', או בלשון המדוברת 'הקוד האתי', והמחברים עוברים למעשה על עיקרי סעיפיו ומשווים אותם או מנגידים אותם לתורת המוסר המלחמתית-הלכתית, כשהם מגבים את דבריהם בספרות הפסיקה הענפה לדורותיה, בלי שהדברים יסרבלו את הקריאה השוטפת והמרתקת והמחכימה והמשכנעת. כך למשל בפרק העוסק בפגיעה בזמן מלחמה ב'בלתי מעורבים' (לא 'חפים מפשע', הרי לא מדובר כאן על ענייני פלילים!) הם מצליחים לשכנע שהקוד האתי בנקודה זו מנוסח שלא כראוי, עד שגם פרופ' אסא כשר, אחד ממחבריו, הודה שבכל מקרה 'אין עלינו שום חובה מוסרית לסכן את חיי חיילינו במסגרת פעילות צבאית של הגנה עצמית מפני אויב'...
ספקן באמונתו יחיה. יהדות לאדם הביקורתי. דוד דישון. ירושלים, ראובן מס, תשע"ג. 207 עמ'. (02-6277863)
דוד דישון גדל במשפחה מסורתית בארה"ב, אך כבר בגיל צעיר קיבל עליו עול תורה ומצוות. כיום הוא משמש כאיש חינוך, ובמקביל נשאר אדם פתוח וביקורתי ששוקל את צעדיו האמוניים והרוחניים וההלכתיים פעם אחר פעם, ואינו הולך באופן אוטומטי בתלם המצופה ממנו. אחרי עשרות שנים של שאלות ובדיקות ותהיות הוא נותר משוכנע מעבר-לכל-ספק בחובת כל יהודי לשמור תורה ומצוות, להיות חלק נאמן מהעם העל-היסטורי לו הוא שייך ולמחויבויותיו לבורא עולם. את לבטיו, שאלותיו, ספקותיו ותשובותיו הוא מציג לפני הקורא המשכיל-הספקן, כשהוא מציע לו לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, אלא לפתוח בשיח אינטליגנטי עם מחבר הספר (ובאותה שעה גם עם עצמו), שיח שאינו מחייב שום הנחות מוקדמות ואין בו דעות מוכתבות מראש, ולראות האם גם הוא יגיע בסופו של דבר לתובנותיו ומסקנותיו של המחבר: התורה מן השמים, התפקיד ההיסטורי של עם ישראל פוּרָש בתורה כבר לפני אלפי שנים, הערכים והכללים שעל פיהם חי אדם שומר תורה הם הגיוניים, סבירים, ומתאימים לשכל ולרגש ולעובדות ולהיסטוריה, חיי האדם והמשפחה שומרי המצוות הם חיים איכותיים ושלמים הרבה יותר מכל אלטרנטיבה - כשכל זה מספיק כדי להניח בסבירות הגבוהה-ביותר שדרך היהדות הנאמנה היא דרך טובה ונכונה. בולטת בספר הכנות והישירות, הכל 'על השולחן', אין בו משחקי מילים או דמגוגיה ואין 'תשובת מחץ' על כל שאלה, ודווקא משום כך הדברים ההגיוניים והפשוטים שבספר נוגעים ללב ואף נכנסים אל הלב.
ספר האמונות והדעות לרבינו סעדיה גאון. מהדורה חדשה עם ביאור מקיף, מבואות, הרחבות ועוד הוספות רבות ומועילות, מאת הרב שלום (שלומי) כהן. מרכז שפירא, אור עציון – ספרי איכות תורניים והמכון התורני, תשע"ג. 453 עמ'. (08-8502822)
רב סעדיה גאון, שחי לפני למעלה מאלף שנים, הוא אחת מדמויות המפתח בעולם ההלכה והאמונה הישראלי, שאי אפשר לדעת איך הייתה נראית היהדות בדורות שאחריו בלעדיו. ספרו 'האמונות והדעות' הוא אחד מספרי היסוד של המחשבה היהודית, והוא נכתב בערבית כפי שנכתבו מרבית הספרים שחיברו חכמי ישראל בעולם האיסלם. התרגום העתיק של רבי יהודה אבן תיבון הוא עדיין ברירת המחדל ללימוד הספר, אך סגנונו ונוסחיו מקשים על הלומד להגיע לסוף דעתו של רס"ג. הרב שלומי כהן, אברך ותיק בישיבת 'כרם ביבנה', טרח להכין מהדורה מתוקנת של הספר, כשהוא נעזר בדפוס הראשון עם תרגום אבן תיבון וגם משווה את נוסחו לדפוסים המקובלים, וכמו-כן הוא נעזר מעט (מעט מדי לטעמי!) בתרגומו המודרני של הרב יוסף קאפח. המהדיר צירף ביאור מקיף שבו הסברים לדברי רס"ג פיסקה אחר פיסקה, כולל השוואות וסיוע ממקורות אחרים לדעותיו של רס"ג ולעיתים הבאת דעות אחרות בנושא הנידון, הוספת חומר רקע במקומות שבו הוא נצרך (תקציר דברי הפילוסופים שכנגדם יוצא רס"ג, הסברים אסטרונומיים וכד'), הסבר מושגים, ופיסקאות (בתוך מסגרת וברקע שונה) שבהם הרחבת היריעה במקום שזו תביא תועלת ללומדים. לספר הוקדם מבוא מקיף ובו דברים על המחבר ועל הספר, יסודות מרכזיים בפילוסופיה היוונית והמוסלמית שבהם משתמש רס"ג ואליהם הוא מתייחס, ועוד ועוד. יש לשבח את שיתוף הפעולה הבין-ישיבתי הזה, שהביא להוצאה לאור של מהדורה שימושית ומשובחת של ספר כה חשוב.
י"א נושאים הלכתיים מבוארים בספר זה, שיסודם בשיעורים שניתנו תמידים כסדרם בבית המדרש של ישיבת 'תורת החיים' שביד בנימין ע"י ראש הישיבה ידידי הרב טל שליט"א, ביניהם חלק מהנושאים הכבדים ביותר בהלכות שבת: הגדרת בין השמשות, דין קידוש במקום סעודה על כל פרטיו, כללי פיקוח נפש בשבת, הגדרת חולה שאין בו סכנה, הלכות אמירה לגוי ועוד. מצורף תוכן מפורט בראש הספר, ו'תמצית הסימנים' עם מפתח מקורות מקיף בסופו. שיטתו הלמדנית והפסיקתית והחינוכית של הרב טל היא 'לפתוח' את הסוגיא ממקורה בתלמוד ולנוע בה על פי שיטות הראשונים ודעות גדולי האחרונים כשהכל פתוח, והמסקנה הלכה למעשה היא הדרך שנותרת הברורה ביותר בסוגיא ובפוסקים אחרי 'ניפוי' כל השיטות המוקשות. כך למשל בעניין בין השמשות מתאים הרב טל בין שיטות הרי"ף והרמב"ם למחלוקת התנאים האם תחילת היום מוגדרת על פי צאת הכוכבים או על פי רמת החשיכה, דן בדעת התנא רבי יהודה והתאמת דעתו למציאות הנראית לפנינו, מכריע שקיימים שני ספיקות בבין השמשות: ספק אם הוא לילה וספק אם הוא מן היום ומן הלילה כאחד, ושני הספיקות האלו מביאים לכך שיש להכריע שבין השמשות נחשב ספק שבת גם אם התעורר ספק נוסף. למסקנה בין השמשות מתחיל לדעתו עם השקיעה ומסתיים בצאת שלושה כוכבים, וכפי המנהג המקובל (למרות שלפי גישתו של הרב טל עצם קיומו של מנהג מסוים אינו מכריע שכך יש לנהוג למעשה), אם כי יש מקום להחמיר ולהוציא את השבת רק כחמישים דקות אחרי השקיעה כפי אחת האפשרויות בפירוש דעת רבי יהודה (וכפי שנהג גם החזו"א). גם בסוגיא האחרונה בספר, 'אמירה לגוי לצורך מצוה', מסקנתו של הרב טל מתאימה למנהג – להתיר אמירה לגוי לצורך מצוה אפילו אם מדובר על מלאכה דאורייתא, ורק לכתחילה להתנות זאת בעשיית הגוי את המלאכה בשינוי (כך שזו תהייה מלאכה האסורה רק מדרבנן). ועוד הרבה דיו נשאר בקולמוסו של הרב טל.
אור תורה. על מורשה, היסטוריה וברית בספר דברים. הרב שלמה ריסקין. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ג. 288 עמ'. ([email protected])
זהו הכרך המסיים של הסידרה 'אור תורה', בה קובצו חלק מדרשותיו של רבהּ של אפרת וראש מוסדות 'אור תורה סטון'. הכרך הראשון על ספר בראשית יצא לאור בשנת תשס"ח, ואחרי חמש שנים הגיע תורו של הכרך על דברים. הרב ריסקין משלב פירושי פשט ודרש, אנקדוטות אישיות ודברים מאת גדולי ישראל ודמויות מופת אחרות. בסוף הספר, על פרשת 'וזאת הברכה', מעיר המחבר שספר דברים פותח ומסתיים באזכור פרשת 'בעל פעור', ומודגש בפרשתנו שמשה נקבר מול 'בית פעור'. הלא דבר הוא? והוא מסביר שהעבודה הזרה של פעור, שעיקרה הוא ההתייחסות המעריצה לטבע ולמעשים 'טבעיים' (אפילו הפרשת צרכים, כפי שהיה בעבודת הפעור), היא הניגוד הקיצוני ביותר לתורת ה', המכוונת את האדם לקדש את עצמו גם במותר לו וכמובן להרחיק את עצמו מהאסור לו. 'משה נקבר מול בית פעור כדי להעמיד מול השקפת העולם הזו את ניגודה המושלם', מסיים הרב ריסקין את דבריו.
הדר התורה. מאמרים על ספר שמות. איתן שנדורפי. ירושלים, תשע"ד. 474 עמ'. (02-6510001)
הרב שנדורפי מלמד תנ"ך וכותב על תנ"ך במסגרת מכון 'מרחבים' בירושלים, ישיבת 'מרכז הרב' והישיבה לצעירים שעל-ידה, ועוד. אחרי ספרו 'הדר התורה' על בראשית, שעסק בעיקר בבניין עם ישראל ובקישורו המיוחד לארץ ישראל, נמצא בספרו החדש על שמות ביאור רחב על כל הנקודות החשובות שבספר: טעם השעבוד והגאולה ממנו, מצוות פסח ומילה כמבשרות הגאולה, מטרתו של מעמד הר סיני, תכלית המשכן וכליו ובגדי הכהונה, 'ספר הברית' ו'דם הברית', שבת כ'ברית עולם', ההפרדה בין פרשת מזבח הקטורת לשאר כלי המשכן ועוד ועוד. בנושא האחרון מחדש המחבר ששבע פעמים מוזכר מזבח הקטורת בסוף ספר שמות עם כל שאר כלי המשכן, ודווקא בפעם הראשונה הוא מוזכר בנפרד; הוא דן באריכות בשיטות המפרשים בנושא, ומציג את התשובות השונות לשוֹנוּת של מזבח הקטורת: הוא שונה משאר כלי המשכן בתפקידו (לכבוד או לכפרה, שאר הכלים לשם השראת השכינה), בכך שהיעדרו אינו מעכב את ההקטרה, בקדושתו המיוחדת לצד ארון הברית ועוד. עוד לפני כן (עמ' 334-338) דן הרב שנדורפי בשיטת הרמב"ם שקני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים כמקובל, ומתאר בקיצור את הוויכוח שהתלהט בנושא בין שיטת חב"ד שקיבלה באופן מוחלט את שיטת הקנים הישרים - לבין השיטה ה'מקובלת' של הקני המעוגלים שהרב ישראל אריאל ניסה להוכיח אותה במאמריו ובספריו, כאשר הוא מסתמך בין השאר גם על הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - למורת רוחם של חלק ממתנגדיו. כל פרק מתחיל בהקדמה ומסתיים בסיכום, והחלוקה בין הטקסט להערות ברורה ונוחה. הספר 'הדר תורה' מותאם ומומלץ באופן מיוחד למורים\ות כבסיס לשיעורים מעמיקים ומעניינים בספר שמות.
אתיקה צבאית יהודית. עדו רכניץ ואלעזר גולדשטיין, בעריכת ירון אונגר. ת"א ועופרה, ידיעות אחרונות וספרי חמד ומכון משפטי ארץ, תשע"ד. 255 עמ'. ([email protected])
כבר יצאו לאור בעשרות השנים האחרונות כמה וכמה ספרים שעסקו בבירורי הלכה בענייני צבא ומלחמה, אך עדיין לא יצא לאור ספר שעוסק באופן שיטתי במוסר ההלכתי של צבא יהודי ושל מלחמה 'יהודית'. מכון 'משפטי ארץ' שבישוב עופרה שבבנימין לקח על עצמו במסגרת מחקריו התורניים-אקטואליים לטפל באופן מעמיק בסוגיא הזו, והתוצאה מרשימה ביותר. ברקע הספר נמצא המסמך המכונה 'רוח צה"ל', או בלשון המדוברת 'הקוד האתי', והמחברים עוברים למעשה על עיקרי סעיפיו ומשווים אותם או מנגידים אותם לתורת המוסר המלחמתית-הלכתית, כשהם מגבים את דבריהם בספרות הפסיקה הענפה לדורותיה, בלי שהדברים יסרבלו את הקריאה השוטפת והמרתקת והמחכימה והמשכנעת. כך למשל בפרק העוסק בפגיעה בזמן מלחמה ב'בלתי מעורבים' (לא 'חפים מפשע', הרי לא מדובר כאן על ענייני פלילים!) הם מצליחים לשכנע שהקוד האתי בנקודה זו מנוסח שלא כראוי, עד שגם פרופ' אסא כשר, אחד ממחבריו, הודה שבכל מקרה 'אין עלינו שום חובה מוסרית לסכן את חיי חיילינו במסגרת פעילות צבאית של הגנה עצמית מפני אויב'...
ספקן באמונתו יחיה. יהדות לאדם הביקורתי. דוד דישון. ירושלים, ראובן מס, תשע"ג. 207 עמ'. (02-6277863)
דוד דישון גדל במשפחה מסורתית בארה"ב, אך כבר בגיל צעיר קיבל עליו עול תורה ומצוות. כיום הוא משמש כאיש חינוך, ובמקביל נשאר אדם פתוח וביקורתי ששוקל את צעדיו האמוניים והרוחניים וההלכתיים פעם אחר פעם, ואינו הולך באופן אוטומטי בתלם המצופה ממנו. אחרי עשרות שנים של שאלות ובדיקות ותהיות הוא נותר משוכנע מעבר-לכל-ספק בחובת כל יהודי לשמור תורה ומצוות, להיות חלק נאמן מהעם העל-היסטורי לו הוא שייך ולמחויבויותיו לבורא עולם. את לבטיו, שאלותיו, ספקותיו ותשובותיו הוא מציג לפני הקורא המשכיל-הספקן, כשהוא מציע לו לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, אלא לפתוח בשיח אינטליגנטי עם מחבר הספר (ובאותה שעה גם עם עצמו), שיח שאינו מחייב שום הנחות מוקדמות ואין בו דעות מוכתבות מראש, ולראות האם גם הוא יגיע בסופו של דבר לתובנותיו ומסקנותיו של המחבר: התורה מן השמים, התפקיד ההיסטורי של עם ישראל פוּרָש בתורה כבר לפני אלפי שנים, הערכים והכללים שעל פיהם חי אדם שומר תורה הם הגיוניים, סבירים, ומתאימים לשכל ולרגש ולעובדות ולהיסטוריה, חיי האדם והמשפחה שומרי המצוות הם חיים איכותיים ושלמים הרבה יותר מכל אלטרנטיבה - כשכל זה מספיק כדי להניח בסבירות הגבוהה-ביותר שדרך היהדות הנאמנה היא דרך טובה ונכונה. בולטת בספר הכנות והישירות, הכל 'על השולחן', אין בו משחקי מילים או דמגוגיה ואין 'תשובת מחץ' על כל שאלה, ודווקא משום כך הדברים ההגיוניים והפשוטים שבספר נוגעים ללב ואף נכנסים אל הלב.
ספר האמונות והדעות לרבינו סעדיה גאון. מהדורה חדשה עם ביאור מקיף, מבואות, הרחבות ועוד הוספות רבות ומועילות, מאת הרב שלום (שלומי) כהן. מרכז שפירא, אור עציון – ספרי איכות תורניים והמכון התורני, תשע"ג. 453 עמ'. (08-8502822)
רב סעדיה גאון, שחי לפני למעלה מאלף שנים, הוא אחת מדמויות המפתח בעולם ההלכה והאמונה הישראלי, שאי אפשר לדעת איך הייתה נראית היהדות בדורות שאחריו בלעדיו. ספרו 'האמונות והדעות' הוא אחד מספרי היסוד של המחשבה היהודית, והוא נכתב בערבית כפי שנכתבו מרבית הספרים שחיברו חכמי ישראל בעולם האיסלם. התרגום העתיק של רבי יהודה אבן תיבון הוא עדיין ברירת המחדל ללימוד הספר, אך סגנונו ונוסחיו מקשים על הלומד להגיע לסוף דעתו של רס"ג. הרב שלומי כהן, אברך ותיק בישיבת 'כרם ביבנה', טרח להכין מהדורה מתוקנת של הספר, כשהוא נעזר בדפוס הראשון עם תרגום אבן תיבון וגם משווה את נוסחו לדפוסים המקובלים, וכמו-כן הוא נעזר מעט (מעט מדי לטעמי!) בתרגומו המודרני של הרב יוסף קאפח. המהדיר צירף ביאור מקיף שבו הסברים לדברי רס"ג פיסקה אחר פיסקה, כולל השוואות וסיוע ממקורות אחרים לדעותיו של רס"ג ולעיתים הבאת דעות אחרות בנושא הנידון, הוספת חומר רקע במקומות שבו הוא נצרך (תקציר דברי הפילוסופים שכנגדם יוצא רס"ג, הסברים אסטרונומיים וכד'), הסבר מושגים, ופיסקאות (בתוך מסגרת וברקע שונה) שבהם הרחבת היריעה במקום שזו תביא תועלת ללומדים. לספר הוקדם מבוא מקיף ובו דברים על המחבר ועל הספר, יסודות מרכזיים בפילוסופיה היוונית והמוסלמית שבהם משתמש רס"ג ואליהם הוא מתייחס, ועוד ועוד. יש לשבח את שיתוף הפעולה הבין-ישיבתי הזה, שהביא להוצאה לאור של מהדורה שימושית ומשובחת של ספר כה חשוב.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
(למרות שלפי גישתו של הרב טל עצם קיומו של מנהג מסוים אינו מכריע שכך יש לנהוג למעשה)
ניתן להרחיב?
עוד לפני כן (עמ' 334-338) דן הרב שנדורפי בשיטת הרמב"ם שקני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים כמקובל, ומתאר בקיצור את הוויכוח שהתלהט בנושא בין שיטת חב"ד שקיבלה באופן מוחלט את שיטת הקנים הישרים - לבין השיטה ה'מקובלת' של הקני המעוגלים שהרב ישראל אריאל ניסה להוכיח אותה במאמריו ובספריו, כאשר הוא מסתמך בין השאר גם על הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - למורת רוחם של חלק ממתנגדיו.
נשמע מענין. נשמע כאילו יש כאן ביקורת סמויה על השימוש בהוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - מה טוען המחבר כנגד זאת? ומה הוא מסיק?
הם מצליחים לשכנע שהקוד האתי בנקודה זו מנוסח שלא כראוי, עד שגם פרופ' אסא כשר, אחד ממחבריו, הודה שבכל מקרה 'אין עלינו שום חובה מוסרית לסכן את חיי חיילינו במסגרת פעילות צבאית של הגנה עצמית מפני אויב'...
זכור לי שמסמך רוח צה"ל הנוכחי נוסח ע"י קצח"ר האלוף במיל' וחה"כ אלעזר שטרן, בעוד שפרופ' כשר לא אבה ליטול בו חלק ואף התנגד לחלק מתכניו.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
איש.dot כתב:(למרות שלפי גישתו של הרב טל עצם קיומו של מנהג מסוים אינו מכריע שכך יש לנהוג למעשה)
ניתן להרחיב?
הרב שמואל טל שליט"א נוהג כשיטת הגר"א שעל מי שהגיע להוראה להכריע בין השיטות ולפסוק לעצמו הלכה, ולא לחוש לשום דבר. כך הוא נוהג בפועל, וכך הוא מנהיג בישיבתו. כך למשל אצלו בישיבה אין 'בעל קורא', אלא מודיעים מראש לכל עולה את עלייתו והוא חייב להתכונן כראוי, וכל עולה קורא לעצמו, מפני שראש הישיבה הגיע למסקנה שהשימוש בבעל קורא הוא בדיעבד גדול.עוד לפני כן (עמ' 334-338) דן הרב שנדורפי בשיטת הרמב"ם שקני המנורה היו ישרים ולא מעוגלים כמקובל, ומתאר בקיצור את הוויכוח שהתלהט בנושא בין שיטת חב"ד שקיבלה באופן מוחלט את שיטת הקנים הישרים - לבין השיטה ה'מקובלת' של הקני המעוגלים שהרב ישראל אריאל ניסה להוכיח אותה במאמריו ובספריו, כאשר הוא מסתמך בין השאר גם על הוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - למורת רוחם של חלק ממתנגדיו.
נשמע מענין. נשמע כאילו יש כאן ביקורת סמויה על השימוש בהוכחות היסטוריות וארכיאולוגיות - מה טוען המחבר כנגד זאת? ומה הוא מסיק?
אכן, זה לא חידוש שרבים הם שמתייחסים בחשדנות להוכחות שאינן למדניות-הלכתיות כדי להכריע בעזרתן בענייני הלכה. מעניין לציין שהסטייפלר במחלוקתו עם רא"ח נאה השתמש בין השאר בהוכחות ארכיאולוגיות (בירה תוכיח, קבר יוכיח ועוד) כדי להוכיח שהאמה כשישים ס"מ.הם מצליחים לשכנע שהקוד האתי בנקודה זו מנוסח שלא כראוי, עד שגם פרופ' אסא כשר, אחד ממחבריו, הודה שבכל מקרה 'אין עלינו שום חובה מוסרית לסכן את חיי חיילינו במסגרת פעילות צבאית של הגנה עצמית מפני אויב'...
זכור לי שמסמך רוח צה"ל הנוכחי נוסח ע"י קצח"ר האלוף במיל' וחה"כ אלעזר שטרן, בעוד שפרופ' כשר לא אבה ליטול בו חלק ואף התנגד לחלק מתכניו.
נדמה לי שאתה טועה, אסא כשר, החומץ נכד יין הזה, היה ראש המדברים והכותבים במסמך 'רוח צה"ל', וגם הוא הודה-במקצת שבמקרים רבים הנטייה שמאלה הייתה מוגזמת.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:נדמה לי שאתה טועה, אסא כשר, החומץ נכד יין הזה, היה ראש המדברים והכותבים במסמך 'רוח צה"ל', וגם הוא הודה-במקצת שבמקרים רבים הנטייה שמאלה הייתה מוגזמת.
מסמך רוח צה''ל המקורי נכתב ע"י הפרופ' אסא כשר; אך האלוף במיל' וחה"כ אלעזר שטרן הקים ועדה לניסוח מחודש, מורחב ומפורט של המסמך בהיותו קצין חינוך ראשי. במסמך זה לא השתתף הפרופ' כשר, ואף נטש את הועדה במחאה (לא על עמדות שמאלניות, כזכור לי).
ראה כאן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%97_%D7%A6%D7%94%22%D7%9C.
יישר כח על הטור השבועי, המרחיב אופקים ומהווה מצפן תורני-ספרותי לרבים מאתנו.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
סידור קורן כמנהג ק"ק ספרדים עם תרגום לאמהרית. ירושלים, קורן, תשע"ג. 1353 עמ'. (http://www.korenpub.com)
מקובל להניח שיהודי אתיופיה הם צאצאי עם ישראל, ושהם נותקו מהעם היהודי עוד לפני תקופת חז"ל. בכל מקרה המסורת ההלכתית שלהם הייתה שונה מאוד, ונוסח התפילה המקובל היום בכל תפוצות ישראל על שינוייו לא היה ידוע להם כלל. תפילותיהם היו מעטות, ובעיקר היו אלו תפילות ציבור, שהמנהיגים הרוחניים של העדה, הקֵסים, אמרו אותם בקול בשפת הגעז העתיקה, והציבור רק ענה 'אמן'. בקיבוץ הגלויות שזכתה לו הקהילה בדורנו קבלו עליהם כל בני הקהילה את ההלכה המקובלת בעם ישראל, ורובם מתפללים בנוסח עדות המזרח. הצעירים שולטים כבר בדרך כלל בלשון הקודש, אבל דווקא המבוגרים ודור הביניים שפת אמם היא השפה האמהרית, והקושי שלהם בתפילות הציבור מובן. בעיקר בשבילם טרחה הוצאת 'קורן' להכין לסידורה המדויק תרגום עמוד מול עמוד לאמהרית בידי מומחים לעניין, וניתן לצפות שהפצתו הרחבה תסייע לקרב את ליבות כל בני העדה על כל דורותיהם לאביהם שבשמים, ותחזק את שמירת המצוות בעֵדה היקרה הזו, הסובלת מחבלי קליטה חברתיים וגם רוחניים. בסוף הסידור נוסף תרגום לעברית של כמה תפילות עתיקות שנהגו לומר אותם יהודי אתיופיה, חלקן דומות בסגנונן לפרקי ספר תהלים, ותוכנן בקשה לגאולה וכפרה אישיות וציבוריות. מעניין לציין שבאחת התפילות האלו (עמ' 1324) מוזכר ליד הנביאים ישעיהו וירמיהו ועזרא הסופר - גם סַתּוּאֵל ש'ראה חזון' כמותם, ויגעתי ולא מצאתי למי הכוונה. יישר כוחם של העמלים על הוצאת המהדורה המיוחדת הזו, ובמיוחד לראשי הוצאת 'קורן' שנטלו על עצמם משימה לאומית-היסטורית ששום גוף ציבורי לא נטלהּ על עצמו; יהי רצון שתשרה ברכה במעשה ידיהם.
תשובות הרמב"ם. יוצאות לאור בפעם הראשונה במקורן הערבי... מאת יהושע בלאו. מהדורה חדשה בתוספת נספחות. ירושלים, הוצאת ראובן מס ומכון מש"ה, תשע"ד. שלושה כרכים. (03-5351119)
מן השמים זיכו את פרופ' יהושע בלאו, יאריך ה' ימיו, לפרסם בצעירותו מהדורה חדשה ומתוקנת של תשובות הרמב"ם, רובן עם מקורן הערבי על פי כתבי יד, ומהדורה זו הפכה להיות הנוסח המועדף של תשובות 'הנשר הגדול'. נוספו לה הערות חשובות מאת המהדיר ומלומדים ותלמידי חכמים אחרים, בכרך השלישי ובכרך ההשלמות הרביעי צורפו תיקונים רבים כסדר התשובות. בנוסף במשך השנים נחשפו כמה תשובות חדשות, והייתה ציפייה למהדורה מתוקנת ושלמה של תשובות הרמב"ם, כולל הכנסת כל התיקונים וההשלמות למקומם בגוף הספר. לזה עוד לא זכינו, אבל מכון 'משנת הרמב"ם' (מש"ה) יגע והוציא לאור מהדורה משופרת של ההוצאה הקיימת עם הוספות חשובות, ובהן תשובות וחלקי תשובות שתרגם הרב יוסף קאפח זצ"ל בספריו השונים, כשהן אינן משלימות את התשובות עצמן - אלא נדפסות בנספח מיוחד כסדר 'משנה תורה'. יישר כוחם של היוזמים והמבצעים; ייתכן שהיו אילוצים לא ידועים, אך 'זה לא זה' - הציפייה עדיין קיימת למהדורה חדשה, שלמה ומתוקנת של כל תשובות רבנו משה בן מימוּן.
אסיף. שנתון איגוד ישיבות ההסדר. מנהלי מערכת: הרב שמואל אריאל והרב מיכאל רוטנברג. גיליון א. ירושלים, איגוד ישיבות ההסדר וישיבת תורה בציון, תשע"ד. 2 כרכים. ([email protected])
כתב עת חדש זה, המופע הן בדפוס והן באתר המיוחד לו, מבקש להיות הבית המרכזי של היצירה התורנית בישיבות ההסדר, נוסף לכתבי העת הישיבתיים השונים. כל גיליון יכלול שני כרכים, האחד שיעסוק במאמרים בענייני תלמוד והלכה, והאחר בענייני תנ"ך ומחשבה והמסתעף; הראשון יתמקד במסכת מסוימת - אך יארח גם מאמרים בעניינים אחרים, והשני יכלול מאמרים מגוונים בסגנונם ובתוכנם בענייני תנ"ך ומחשבה, חסידות ותורת הראי"ה, ואף במחקר תורני ובתולדות גדולינו. בין הכותבים בגיליון הראשון ראשי ישיבות וכוללים, רבני ערים וקהילות, אברכים ותלמידים, וכמה ממחברי המאמרים אף משלבים לימודים תורניים עם עולם אקדמאי. כמה דוגמאות מהמחברים והתכנים שנאספו לגיליון זה: הרב יוסף צבי רימון ר"מ בישיבת 'הר עציון' שבאלון שבות ורב קהילה שם עוסק במהותה של פת הבאה בכיסנין והשלכות הגדרתה לימינו; הרב שמואל טל ראש ישיבת 'תורת החיים' שביד בנימין מאריך בענייני כוונה בתפילה; הרב נחום נריה, בנו של הרב משה צבי זצ"ל, ראש ישיבת 'תורה בציון' שבירושלים, עוסק בענייני הודיה לה' והלכותיה; הרב ברנדס מ'בית מורשה' מציג מבוא הלכתי-רוחני למסכת ברכות בן חמישה שערים וכשבעים עמודים; הרב אליעזר וייל, ר"מ בישיבת 'שדמות נריה' ביישוב שדמות מחולה שבבקעת הירדן, עוסק בסוגיית מעמדו של גוי שנמצא באמצע תהליך הגרות, שיצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא; הרב אברהם סתיו, בנו של הרב דוד, עוסק ביחס בין הדעה לבין הדיבור בהלכות נדרים ושבועות; הרב מאיר ברקוביץ, רב קהילה וראש כולל ברחובות, דן בכלל התלמודי 'לקולא ולחומרא, לחומרא מקשינן'; הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת 'שדמות נריה' הנ"ל, עוסק בצדדים ההלכתיים של התפילה על קברי צדיקים, בארץ ובחו"ל; וזוהי רק רשימה חלקית. בהמשך החוקר התורני הרב איתם הנקין מספֵר בשער 'אישים ושיטות' על הגישה ההלכתית והציבורית של סבו-זקנו הגרי"א הנקין, והרב יצחק שילת, ר"מ בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים ומחבר ספרים חשובים רבים, מנתח את השיטות השונות בלימוד הגמרא במשך הדורות ואת מה שניתן להפיק מהן בדורנו. הכרך הזה מסתיים באיגרת הלכתית מכת"י ששלח רב איטלקי לחיד"א בעניין זמן תקיעת שופר בר"ה, עם מבוא וביאורים מאת הרב בצלאל נאור מניו-יורק, לשעבר רב בקרית ארבע. ולא עסקנו כלל בכרך השני, שבו מאמרים בענייני תנ"ך ומחשבה. כארבעים מאמרים בשני חלקי הגיליון (בכל אחד מהם 414 עמודים בדיוק), וניתן לקוות שתקוות מייסדיו ועורכיו לחיזוק כמותה ואיכותה של היצירה התורנית בישיבות ה'הסדר' תבוא לידי ביטוי כבר בגיליון הבא, שאמור לצאת בראשית תשע"ה.
לרעות בגנים. מאת ארלה הראל. שילה, 'דברי שיר' בשיתוף עמותת 'כמוך', תשע"ד. 288 עמ'. (054-5649292)
לא כל יום יוצא לאור ספר פרוזה שמחברו ראש כולל, ולא כל יום נדפס ספר שעוסק במבט תורני ומעמיק בנושא הנטיות ההפוכות בחברה שומרת המצוות. כאשר שני אלו מתחברים, ומדובר על ספר פרוזה, למעשה רומן יהודי אמיתי, שעוסק עם הרבה אמפטיה בסיפורם של יהודים צעירים יראי שמים שחיים חיי סבל בגלל נטייה בעייתית הטבועה בנפשם – מדובר ללא ספק על ספר חריג ביותר. מחברו, הרב אהר'לה הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה ועתה חקלאי ומגשר ויועץ אישי ואיש חינוך וגם ראש כולל בישוב עופרה, משמש בין השאר כחבר בוועדת האתיקה של עמותת 'כמוך', המאגדת בעלי נטיות הפוכות המחויבים להלכה. באווירה צנועה לחלוטין ועם הרבה יראת שמים הוא 'תופס את השור בקרניו', ומספר בסגנון מעין-עגנוני על חוויותיו וגלגולי חייו של נער יתום בן לשורדי שואה, על קשייו ולבטיו של בחור החי את נטייתו ההפוכה בכאב וברגישות, בסבל ובפיכחון, על בחורה בת 'העולם הגדול' שמחפשת את עצמה ואת זהותה, ועל החיבור הלא-צפוי בין הדמויות האלו והעולם הסובב אותן. המחבר והמוציאים לאור מעוניינים בהחלט שתורחב המודעוּת הציבורית לקשיים של 'המסתתרים בארונות' המעוניינים להמשיך לעבוד את ה' ולשמור ללא סייג את חוקי תורתנו הקדושה, ולהציע להם אופק אופטימי ומלא תקווה, כפי ה'הֵפי אנד' של ספר זה.
מקום בפרשה. גיאוגרפיה ומשמעות במקרא. יואל אליצור. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 480 עמ'. ([email protected])
פרופ' יואל אליצור, איש היישוב עופרה שבבנימין, הוא חוקר, מרצה, מדריך, מורה-דרך ומחנך, מומחה בתנ"ך ובלשון עברית ובהיסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הוא משלב ידע אקדמאי נרחב עם השכלה תורנית מקיפה, והוא 'חי' את השטח, פשוטו כמשמעו. עד עכשיו לא נטה לכתיבה פרשנית-פופולרית, אך בעקבות תוכנית רדיו ב'רשת מורשת', שבה היה חייב מדי שבוע למלא פינה של כמה דקות על מקום מן המקומות שהוזכרו בפרשה - הוא כתב לעצמו ראשי פרקים בעניינים אלו כסדר פרשות השבוע, והם הפכו לספר עב כרס ומרתק. אני אישית שמחתי לפגוש בפרק 'חג השבועות ומתן תורה' (בין פרשת במדבר לפרשת נשוא) את אבו זניימה, עיירה בדרום-מערב סיני, כמאה ועשרים ק"מ מהעיר סואץ בדרך לשרם-א-שייך, שבסביבתה שהיתי עם יחידתי בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ולהיוודע שלדעתו זוהי התחנה 'ים סוף' שבה חנו בני ישראל בין מרה ואילים - למדבר סין ודופקה (ע"פ במדבר פרק לג); את זה למד מאביו ז"ל, פרופ' יהודה אליצור (שהרבה מדבריו שבעל-פה משוקעים בספר), מפני שבמקום זה רכסי ההרים מגיעים כמעט עד הים, ובלית-ברירה הנוסע דרומה חייב לחנות צמוד למפרץ, ולכן נקראה תחנה זו במסע 'ים סוף'. כל זה מתאים לשיטה המנומקת בספר בפירוט שהר סיני 'האמיתי' נמצא באזור ג'בל מוסה בדרום הרחוק של חצי האי סיני, שכן לדעת המחבר 'ראוי לנהוג כבוד במסורות הזיהוי שמתקופת ראשית הנצרות' המבוססות לעיתים-קרובות על מסורות יהודיות קדומות. אולם במקורות שבסוף הפרק מובאת דעתו של החוקר מנשה הראל שהר סיני נמצא צפונה משם, קרוב לדרך שעברה מזרחה מאיזור ראס סודר (הקרוב יותר לעיר סואץ) לארץ מדין ששכנה אז מדרום מערב לאילת, והיא נראית לענ"ד קרובה יותר לפשט המקראות. ספר מלא וגדוש, ספר לדורות.
מקראות גדולות 'הכתר'. מהדורת יסוד חדשה. ספר ויקרא. מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. יח+365 עמ'.
כרך נוסף בסדרה המיוחדת הזו, הכוללת נוסח מקרא מדויק המשחזר את נוסח כתה"י 'כתר ארם צובה' ע"פ כל המקורות הקיימים היום (שהרי רוב פרקי התורה חסרים עדיין בכא"צ שלפנינו), תרגום אונקלוס בנוסח תימני מדויק, פירושי רש"י, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן, ר"י בכור שור ורלב"ג על פי כתבי יד, וכן המדור החשוב 'עין המסורה' – ביאור ומראי מקומות להערות המסורה. מאמץ ניכר נעשה להנגשת פירושו של הרלב"ג ללומדים, וזה כולל ביאור המונחים והביטויים שבפירושו בראש הספר, 'על הדף' נוסח מדויק ומפוסק עם השלמות ותיקונים, והשלמת ה'חקירות' וה'תועלות' שלו וגירסאות מהדורה קמא של פירושו בסוף הספר. והערת נוסח אחת: מעניין שהמהדיר הכריע במחלוקת העתיקה בין הקדמונים אם קיימת הפסקה של פרשה סתומה לפני פסוק כב או לפני פסוק כח של פרק ז, וקבע בניגוד למקובל (שלא כתימנים ושלא כשאר העדות) ששתי הפרשות הן פרשות סתומות; יתכן שיש משהו בדבריו, אך חבל שלא העיר על כך ולא נימק את הכרעתו!
מקובל להניח שיהודי אתיופיה הם צאצאי עם ישראל, ושהם נותקו מהעם היהודי עוד לפני תקופת חז"ל. בכל מקרה המסורת ההלכתית שלהם הייתה שונה מאוד, ונוסח התפילה המקובל היום בכל תפוצות ישראל על שינוייו לא היה ידוע להם כלל. תפילותיהם היו מעטות, ובעיקר היו אלו תפילות ציבור, שהמנהיגים הרוחניים של העדה, הקֵסים, אמרו אותם בקול בשפת הגעז העתיקה, והציבור רק ענה 'אמן'. בקיבוץ הגלויות שזכתה לו הקהילה בדורנו קבלו עליהם כל בני הקהילה את ההלכה המקובלת בעם ישראל, ורובם מתפללים בנוסח עדות המזרח. הצעירים שולטים כבר בדרך כלל בלשון הקודש, אבל דווקא המבוגרים ודור הביניים שפת אמם היא השפה האמהרית, והקושי שלהם בתפילות הציבור מובן. בעיקר בשבילם טרחה הוצאת 'קורן' להכין לסידורה המדויק תרגום עמוד מול עמוד לאמהרית בידי מומחים לעניין, וניתן לצפות שהפצתו הרחבה תסייע לקרב את ליבות כל בני העדה על כל דורותיהם לאביהם שבשמים, ותחזק את שמירת המצוות בעֵדה היקרה הזו, הסובלת מחבלי קליטה חברתיים וגם רוחניים. בסוף הסידור נוסף תרגום לעברית של כמה תפילות עתיקות שנהגו לומר אותם יהודי אתיופיה, חלקן דומות בסגנונן לפרקי ספר תהלים, ותוכנן בקשה לגאולה וכפרה אישיות וציבוריות. מעניין לציין שבאחת התפילות האלו (עמ' 1324) מוזכר ליד הנביאים ישעיהו וירמיהו ועזרא הסופר - גם סַתּוּאֵל ש'ראה חזון' כמותם, ויגעתי ולא מצאתי למי הכוונה. יישר כוחם של העמלים על הוצאת המהדורה המיוחדת הזו, ובמיוחד לראשי הוצאת 'קורן' שנטלו על עצמם משימה לאומית-היסטורית ששום גוף ציבורי לא נטלהּ על עצמו; יהי רצון שתשרה ברכה במעשה ידיהם.
תשובות הרמב"ם. יוצאות לאור בפעם הראשונה במקורן הערבי... מאת יהושע בלאו. מהדורה חדשה בתוספת נספחות. ירושלים, הוצאת ראובן מס ומכון מש"ה, תשע"ד. שלושה כרכים. (03-5351119)
מן השמים זיכו את פרופ' יהושע בלאו, יאריך ה' ימיו, לפרסם בצעירותו מהדורה חדשה ומתוקנת של תשובות הרמב"ם, רובן עם מקורן הערבי על פי כתבי יד, ומהדורה זו הפכה להיות הנוסח המועדף של תשובות 'הנשר הגדול'. נוספו לה הערות חשובות מאת המהדיר ומלומדים ותלמידי חכמים אחרים, בכרך השלישי ובכרך ההשלמות הרביעי צורפו תיקונים רבים כסדר התשובות. בנוסף במשך השנים נחשפו כמה תשובות חדשות, והייתה ציפייה למהדורה מתוקנת ושלמה של תשובות הרמב"ם, כולל הכנסת כל התיקונים וההשלמות למקומם בגוף הספר. לזה עוד לא זכינו, אבל מכון 'משנת הרמב"ם' (מש"ה) יגע והוציא לאור מהדורה משופרת של ההוצאה הקיימת עם הוספות חשובות, ובהן תשובות וחלקי תשובות שתרגם הרב יוסף קאפח זצ"ל בספריו השונים, כשהן אינן משלימות את התשובות עצמן - אלא נדפסות בנספח מיוחד כסדר 'משנה תורה'. יישר כוחם של היוזמים והמבצעים; ייתכן שהיו אילוצים לא ידועים, אך 'זה לא זה' - הציפייה עדיין קיימת למהדורה חדשה, שלמה ומתוקנת של כל תשובות רבנו משה בן מימוּן.
אסיף. שנתון איגוד ישיבות ההסדר. מנהלי מערכת: הרב שמואל אריאל והרב מיכאל רוטנברג. גיליון א. ירושלים, איגוד ישיבות ההסדר וישיבת תורה בציון, תשע"ד. 2 כרכים. ([email protected])
כתב עת חדש זה, המופע הן בדפוס והן באתר המיוחד לו, מבקש להיות הבית המרכזי של היצירה התורנית בישיבות ההסדר, נוסף לכתבי העת הישיבתיים השונים. כל גיליון יכלול שני כרכים, האחד שיעסוק במאמרים בענייני תלמוד והלכה, והאחר בענייני תנ"ך ומחשבה והמסתעף; הראשון יתמקד במסכת מסוימת - אך יארח גם מאמרים בעניינים אחרים, והשני יכלול מאמרים מגוונים בסגנונם ובתוכנם בענייני תנ"ך ומחשבה, חסידות ותורת הראי"ה, ואף במחקר תורני ובתולדות גדולינו. בין הכותבים בגיליון הראשון ראשי ישיבות וכוללים, רבני ערים וקהילות, אברכים ותלמידים, וכמה ממחברי המאמרים אף משלבים לימודים תורניים עם עולם אקדמאי. כמה דוגמאות מהמחברים והתכנים שנאספו לגיליון זה: הרב יוסף צבי רימון ר"מ בישיבת 'הר עציון' שבאלון שבות ורב קהילה שם עוסק במהותה של פת הבאה בכיסנין והשלכות הגדרתה לימינו; הרב שמואל טל ראש ישיבת 'תורת החיים' שביד בנימין מאריך בענייני כוונה בתפילה; הרב נחום נריה, בנו של הרב משה צבי זצ"ל, ראש ישיבת 'תורה בציון' שבירושלים, עוסק בענייני הודיה לה' והלכותיה; הרב ברנדס מ'בית מורשה' מציג מבוא הלכתי-רוחני למסכת ברכות בן חמישה שערים וכשבעים עמודים; הרב אליעזר וייל, ר"מ בישיבת 'שדמות נריה' ביישוב שדמות מחולה שבבקעת הירדן, עוסק בסוגיית מעמדו של גוי שנמצא באמצע תהליך הגרות, שיצא מכלל גוי ולכלל ישראל לא בא; הרב אברהם סתיו, בנו של הרב דוד, עוסק ביחס בין הדעה לבין הדיבור בהלכות נדרים ושבועות; הרב מאיר ברקוביץ, רב קהילה וראש כולל ברחובות, דן בכלל התלמודי 'לקולא ולחומרא, לחומרא מקשינן'; הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת 'שדמות נריה' הנ"ל, עוסק בצדדים ההלכתיים של התפילה על קברי צדיקים, בארץ ובחו"ל; וזוהי רק רשימה חלקית. בהמשך החוקר התורני הרב איתם הנקין מספֵר בשער 'אישים ושיטות' על הגישה ההלכתית והציבורית של סבו-זקנו הגרי"א הנקין, והרב יצחק שילת, ר"מ בישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים ומחבר ספרים חשובים רבים, מנתח את השיטות השונות בלימוד הגמרא במשך הדורות ואת מה שניתן להפיק מהן בדורנו. הכרך הזה מסתיים באיגרת הלכתית מכת"י ששלח רב איטלקי לחיד"א בעניין זמן תקיעת שופר בר"ה, עם מבוא וביאורים מאת הרב בצלאל נאור מניו-יורק, לשעבר רב בקרית ארבע. ולא עסקנו כלל בכרך השני, שבו מאמרים בענייני תנ"ך ומחשבה. כארבעים מאמרים בשני חלקי הגיליון (בכל אחד מהם 414 עמודים בדיוק), וניתן לקוות שתקוות מייסדיו ועורכיו לחיזוק כמותה ואיכותה של היצירה התורנית בישיבות ה'הסדר' תבוא לידי ביטוי כבר בגיליון הבא, שאמור לצאת בראשית תשע"ה.
לרעות בגנים. מאת ארלה הראל. שילה, 'דברי שיר' בשיתוף עמותת 'כמוך', תשע"ד. 288 עמ'. (054-5649292)
לא כל יום יוצא לאור ספר פרוזה שמחברו ראש כולל, ולא כל יום נדפס ספר שעוסק במבט תורני ומעמיק בנושא הנטיות ההפוכות בחברה שומרת המצוות. כאשר שני אלו מתחברים, ומדובר על ספר פרוזה, למעשה רומן יהודי אמיתי, שעוסק עם הרבה אמפטיה בסיפורם של יהודים צעירים יראי שמים שחיים חיי סבל בגלל נטייה בעייתית הטבועה בנפשם – מדובר ללא ספק על ספר חריג ביותר. מחברו, הרב אהר'לה הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה ועתה חקלאי ומגשר ויועץ אישי ואיש חינוך וגם ראש כולל בישוב עופרה, משמש בין השאר כחבר בוועדת האתיקה של עמותת 'כמוך', המאגדת בעלי נטיות הפוכות המחויבים להלכה. באווירה צנועה לחלוטין ועם הרבה יראת שמים הוא 'תופס את השור בקרניו', ומספר בסגנון מעין-עגנוני על חוויותיו וגלגולי חייו של נער יתום בן לשורדי שואה, על קשייו ולבטיו של בחור החי את נטייתו ההפוכה בכאב וברגישות, בסבל ובפיכחון, על בחורה בת 'העולם הגדול' שמחפשת את עצמה ואת זהותה, ועל החיבור הלא-צפוי בין הדמויות האלו והעולם הסובב אותן. המחבר והמוציאים לאור מעוניינים בהחלט שתורחב המודעוּת הציבורית לקשיים של 'המסתתרים בארונות' המעוניינים להמשיך לעבוד את ה' ולשמור ללא סייג את חוקי תורתנו הקדושה, ולהציע להם אופק אופטימי ומלא תקווה, כפי ה'הֵפי אנד' של ספר זה.
מקום בפרשה. גיאוגרפיה ומשמעות במקרא. יואל אליצור. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 480 עמ'. ([email protected])
פרופ' יואל אליצור, איש היישוב עופרה שבבנימין, הוא חוקר, מרצה, מדריך, מורה-דרך ומחנך, מומחה בתנ"ך ובלשון עברית ובהיסטוריה וגיאוגרפיה של ארץ ישראל. הוא משלב ידע אקדמאי נרחב עם השכלה תורנית מקיפה, והוא 'חי' את השטח, פשוטו כמשמעו. עד עכשיו לא נטה לכתיבה פרשנית-פופולרית, אך בעקבות תוכנית רדיו ב'רשת מורשת', שבה היה חייב מדי שבוע למלא פינה של כמה דקות על מקום מן המקומות שהוזכרו בפרשה - הוא כתב לעצמו ראשי פרקים בעניינים אלו כסדר פרשות השבוע, והם הפכו לספר עב כרס ומרתק. אני אישית שמחתי לפגוש בפרק 'חג השבועות ומתן תורה' (בין פרשת במדבר לפרשת נשוא) את אבו זניימה, עיירה בדרום-מערב סיני, כמאה ועשרים ק"מ מהעיר סואץ בדרך לשרם-א-שייך, שבסביבתה שהיתי עם יחידתי בתקופת מלחמת יום הכיפורים, ולהיוודע שלדעתו זוהי התחנה 'ים סוף' שבה חנו בני ישראל בין מרה ואילים - למדבר סין ודופקה (ע"פ במדבר פרק לג); את זה למד מאביו ז"ל, פרופ' יהודה אליצור (שהרבה מדבריו שבעל-פה משוקעים בספר), מפני שבמקום זה רכסי ההרים מגיעים כמעט עד הים, ובלית-ברירה הנוסע דרומה חייב לחנות צמוד למפרץ, ולכן נקראה תחנה זו במסע 'ים סוף'. כל זה מתאים לשיטה המנומקת בספר בפירוט שהר סיני 'האמיתי' נמצא באזור ג'בל מוסה בדרום הרחוק של חצי האי סיני, שכן לדעת המחבר 'ראוי לנהוג כבוד במסורות הזיהוי שמתקופת ראשית הנצרות' המבוססות לעיתים-קרובות על מסורות יהודיות קדומות. אולם במקורות שבסוף הפרק מובאת דעתו של החוקר מנשה הראל שהר סיני נמצא צפונה משם, קרוב לדרך שעברה מזרחה מאיזור ראס סודר (הקרוב יותר לעיר סואץ) לארץ מדין ששכנה אז מדרום מערב לאילת, והיא נראית לענ"ד קרובה יותר לפשט המקראות. ספר מלא וגדוש, ספר לדורות.
מקראות גדולות 'הכתר'. מהדורת יסוד חדשה. ספר ויקרא. מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. יח+365 עמ'.
כרך נוסף בסדרה המיוחדת הזו, הכוללת נוסח מקרא מדויק המשחזר את נוסח כתה"י 'כתר ארם צובה' ע"פ כל המקורות הקיימים היום (שהרי רוב פרקי התורה חסרים עדיין בכא"צ שלפנינו), תרגום אונקלוס בנוסח תימני מדויק, פירושי רש"י, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן, ר"י בכור שור ורלב"ג על פי כתבי יד, וכן המדור החשוב 'עין המסורה' – ביאור ומראי מקומות להערות המסורה. מאמץ ניכר נעשה להנגשת פירושו של הרלב"ג ללומדים, וזה כולל ביאור המונחים והביטויים שבפירושו בראש הספר, 'על הדף' נוסח מדויק ומפוסק עם השלמות ותיקונים, והשלמת ה'חקירות' וה'תועלות' שלו וגירסאות מהדורה קמא של פירושו בסוף הספר. והערת נוסח אחת: מעניין שהמהדיר הכריע במחלוקת העתיקה בין הקדמונים אם קיימת הפסקה של פרשה סתומה לפני פסוק כב או לפני פסוק כח של פרק ז, וקבע בניגוד למקובל (שלא כתימנים ושלא כשאר העדות) ששתי הפרשות הן פרשות סתומות; יתכן שיש משהו בדבריו, אך חבל שלא העיר על כך ולא נימק את הכרעתו!
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:הציפייה עדיין קיימת למהדורה חדשה, שלמה ומתוקנת של כל תשובות רבנו משה בן מימוּן.
מפי השמועה למדנו כי בקרוב צפויה לצאת מהדורה חדשה, בתרגום חדש, ע"י מכון ירושלים.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:ספקן באמונתו יחיה. יהדות לאדם הביקורתי. דוד דישון. ירושלים, ראובן מס, תשע"ג. 207 עמ'. (02-6277863)
דוד דישון גדל במשפחה מסורתית בארה"ב, אך כבר בגיל צעיר קיבל עליו עול תורה ומצוות. כיום הוא משמש כאיש חינוך, ובמקביל נשאר אדם פתוח וביקורתי ששוקל את צעדיו האמוניים והרוחניים וההלכתיים פעם אחר פעם, ואינו הולך באופן אוטומטי בתלם המצופה ממנו. אחרי עשרות שנים של שאלות ובדיקות ותהיות הוא נותר משוכנע מעבר-לכל-ספק בחובת כל יהודי לשמור תורה ומצוות, להיות חלק נאמן מהעם העל-היסטורי לו הוא שייך ולמחויבויותיו לבורא עולם. את לבטיו, שאלותיו, ספקותיו ותשובותיו הוא מציג לפני הקורא המשכיל-הספקן, כשהוא מציע לו לא לקבל שום דבר כמובן מאליו, אלא לפתוח בשיח אינטליגנטי עם מחבר הספר (ובאותה שעה גם עם עצמו), שיח שאינו מחייב שום הנחות מוקדמות ואין בו דעות מוכתבות מראש, ולראות האם גם הוא יגיע בסופו של דבר לתובנותיו ומסקנותיו של המחבר: התורה מן השמים, התפקיד ההיסטורי של עם ישראל פוּרָש בתורה כבר לפני אלפי שנים, הערכים והכללים שעל פיהם חי אדם שומר תורה הם הגיוניים, סבירים, ומתאימים לשכל ולרגש ולעובדות ולהיסטוריה, חיי האדם והמשפחה שומרי המצוות הם חיים איכותיים ושלמים הרבה יותר מכל אלטרנטיבה - כשכל זה מספיק כדי להניח בסבירות הגבוהה-ביותר שדרך היהדות הנאמנה היא דרך טובה ונכונה. בולטת בספר הכנות והישירות, הכל 'על השולחן', אין בו משחקי מילים או דמגוגיה ואין 'תשובת מחץ' על כל שאלה, ודווקא משום כך הדברים ההגיוניים והפשוטים שבספר נוגעים ללב ואף נכנסים אל הלב.
[b]
אמרו המושלים [ביצרם]: לפני ששואלים "מי כאלוקינו" אומרים בבטחה "אין כאלוקינו", כלומר, יהודי יש לו קודם כל האמונה הפשוטה ואח"כ חובה לתור ולחפש כיד לקבוע בנפשו ביתר בהירות.
מחבר ספר הנ"ל כנראה לא יודע העומק שבפסוק "למען אשר יצוה לבניו וכו'" "למען תספר באזני בנך". ואנחנו דנים אותו לכף זכות כי פשוט האבא שלו לא מסר לו המסורת [למרות היותו "מסורתי"] וזכה הוא ומן השמים פתחו את לבבו להגיע אל האמת.
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
.הקיק כתב:סידור קורן כמנהג ק"ק ספרדים עם תרגום לאמהרית. ירושלים, קורן, תשע"ג. 1353 עמ'. (http://www.korenpub.com)
...בסוף הסידור נוסף תרגום לעברית של כמה תפילות עתיקות שנהגו לומר אותם יהודי אתיופיה, חלקן דומות בסגנונן לפרקי ספר תהלים, ותוכנן בקשה לגאולה וכפרה אישיות וציבוריות. מעניין לציין שבאחת התפילות האלו (עמ' 1324) מוזכר ליד הנביאים ישעיהו וירמיהו ועזרא הסופר - גם סַתּוּאֵל ש'ראה חזון' כמותם, ויגעתי ולא מצאתי למי הכוונה
הוא נביא הנזכר בספרים החיצוניים על עזרא וברוך שבמסורת קהילת ביתא ישראל, ראה עליו בספר הפלשים (עמ' 115 בעמודי אוצר החכמה, הופיע גם בסיני ח עמ' 101 בעמודי אוצר החכמה). התפילה המדוברת הועתקה כאן: http://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7 ... cite_ref-4
(ליד הערה 4 נמצא שמו של סתואל)
הקיק כתב:מקראות גדולות 'הכתר'. מהדורת יסוד חדשה. ספר ויקרא. מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. יח+365 עמ'.
כרך נוסף בסדרה המיוחדת הזו, הכוללת נוסח מקרא מדויק המשחזר את נוסח כתה"י 'כתר ארם צובה' ע"פ כל המקורות הקיימים היום (שהרי רוב פרקי התורה חסרים עדיין בכא"צ שלפנינו) [...] והערת נוסח אחת: מעניין שהמהדיר הכריע במחלוקת העתיקה בין הקדמונים אם קיימת הפסקה של פרשה סתומה לפני פסוק כב או לפני פסוק כח של פרק ז, וקבע בניגוד למקובל (שלא כתימנים ושלא כשאר העדות) ששתי הפרשות הן פרשות סתומות; יתכן שיש משהו בדבריו, אך חבל שלא העיר על כך ולא נימק את הכרעתו!
כך כתב ר"מ ברויאר בנספח למהדורת התנ"ך שלו (הוצ' חורב): "הפרשות נקבעו ע"פ מסורת בן אשר בכתר א"צ, כפי שנמסרה ע"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח ה"ד. בויקרא ז יש מחלוקת בין העדות אם הרמב"ם קבע פרשה פתוחה בפסוק כב או בפסוק כח. אולם היום יש בידינו עדות מהימנה שהכתר הניח פרשה פתוחה בשני הפסוקים האלה כאחד". (בהערות מצויין מקור העדות: יוסף עופר, כתר א"צ - לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו, ספונות סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) עמ' 326 ואילך. ובהערה נוספת נאמר על השיטה שמיוחסת לכתר: שיטה זו כבר הובאה בהגהות מיימוני להל' ס"ת שם, וזו היא, כנראה, גם שיטת המאירי ב'קרית ספר'). ע"כ מדברי ר"מ ברויאר ז"ל.
ומעניין לבדוק ברמב"ם מדוייק של ר"י שילת (ישנו באוצר).
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
[quote=הקיק]כל תשובות רבנו משה בן מימוּן.[/quote]
היה כאן נסיון כושל לסמן חול"ם במילה מימון, או שמדוייקים הדברים - ומהיכן?
היה כאן נסיון כושל לסמן חול"ם במילה מימון, או שמדוייקים הדברים - ומהיכן?
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
בעניין הניקוד 'מיימוּן' ולא 'מיימוֹן' כמקובל - כך זכרתי כדבר פשוט, שהתיבה 'מיימוּן' פירושה 'מזל' בערבית, מה שמתאים כידוע לראשי התיבות 'הר"מ במז"ל' שהוא תרתי משמע. אבל ליתר בטחון שאלתי את ר"י שילת שליט"א, והוא אישר שאכן אין ספק שהשם 'מיימון' המקורי היה מנוקד בשורוק, למרות שכבר דורות מקובל לבטא אותו בחולם. הק' יואל
-
מה שנכון נכון
- הודעות: 11949
- הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
לטעום מהשמים. מדוע חיפשו היהודים את צבע התכלת? מאת ברוך סטרמן וג'ודי טאובס-סטרמן. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 278 עמ'. ([email protected])
ד"ר ברוך סטרמן הוא פיסיקאי ואיש הייטק מוכשר מאפרת שבגוש עציון, בעל עיסוקים חובקי עולם. כיהודי שחי בכל לבו את קיום המצוות חרה לו תמיד שאת המילים 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת' הוא אומר כל יום 'כצפצוף הזרזיר', כשהוא מנשק את ציציותיו הלבנות למשעי... ד"ר סטרמן הוא גם חובב צלילה מושבע, ובזכות הקשר המיוחד שלו לים, ויחד עם קומץ חברים 'משוגעים לדבר' כמוהו, הוא קם ועשה מעשה: הוא קרא ולמד את כל החומר התורני וההיסטורי והמדעי הקשור לתכלת המקראית, בירר לעומק את ניסיונו האמיץ, אך הכושל, של הרבי מרדזין לחדש את המצוה (הדיונון שמצא אינו יכול להיות חילזון התכלת, והוא מאריך על כך בספר), למד בעיון את מחקרו החשוב של הרב הראשי רי"א הרצוג בנושא, התייעץ עם כל גורם בארץ ובעולם שהיה לו קשר ישיר ועקיף לבירור העניין, וכמובן צלל בים ושלה חלזונות למיניהן ובדק אותם מכל הכיוונים, עד שהגיע עם חבריו למסקנות נחרצות, המקובלות היום על רוב ככל הרבנים והחוקרים המצויים בנושא, ששיטה אחת היא הנכונה: התכלת יוּצרה מנוזל שנמצא בבלוטה שבגופו של החילזון ארגמון קהה קוצים (murex trunculus) שחי גם היום לאלפיו בחופי הים התיכון, הגוון הסופי שלה הוא תכלת-שמים, ואין שום מניעה טכנית לחדש את ייצורה כימי עולם וכשנים קדמוניות. הצעד הבא היה הקמת העמותה 'פתיל תכלת', שבזכותה כבר אלפי יהודים טובים 'מצביעים בציציותיהם' בעד החידוש המלא של המצוה בדורנו. על המסע שעבר עם חבריו עד לגילוי כל סודות התכלת כתב ד"ר סטרמן בסיועה של אשתו ספר מרתק, מעין רומן היסטורי-בלשי-תורני-מדעי, שקשה להניח אותו מן היד עד העמוד האחרון. בסגנון זורם וקליל מדלג המחבר בין אלפי שנים, מבקר בארבע כנפות הארץ, מציג בקיצור את מקורות חז"ל ודעות הפוסקים בנושא, מציץ עם הקורא גם לכמה בירורים פיסיקליים וכימיים וזואולוגיים ואופטיים וארכיאולוגיים – כשהמידע ניתן במידה, בלי שיעצור את שטף הקריאה (ההערות נקבצו בסוף הספר), עד ל'הֶפִּי אֵנְד': לאחר הפסקה של כ-1500 שנה 'התכלת בידינו'! אשריהם ד"ר סטרמן, הרב אליהו טבגר, יואל גוברמן, ארי סטרמן והרבים האחרים שסייעו להם לאורך כל הדרך, שהגשימו לעצמם ולאחרים חלום של דורות.
לבקר בהיכלו. שערים לדמותו של הרב בן ציון פריימן זצ"ל, מצדיקי ירושלים. מיכל פלהיימר, הרב חיים סבתו. מעלה אדומים, מכון מעליות, תשע"ד. 328 עמ'. (02-5353655)
האהבה שאהב הרב פריימן זצ"ל את התורה, את לומדיה, את מצוותיה ואת ארץ הקודש, היו למעלה מן הטבע. מלידתו בירושלים העתיקה לא החזיק טובה לעצמו, וכמו דבורה עמֵלה ינק מצוף דבש התורה בכל בתי המדרש ומכל גדולי ירושלים וארץ ישראל, ובהמשך גם העניק מכל הטוב שאסף לרבים אחרים, צעירים ומבוגרים, מכל הגוונים, כאשר חיבה יתירה הייתה לו לישיבות 'שלנו' וליישובים 'שלנו'. אלפי סיפורים ורשמים וחוויות על הדמות המיוחדת הזו נאספו בספר מיוחד ומרגש.
מאור לכשרות. הכנת הבשר. קובץ אנציקלופדי לנושאי הכשרות. מאת ישראל מאיר לוינגר, רב דכשרות באזעל וראב"ד לשעבר. ירושלים, תשע"ד. ל+300+51 עמ'. (02-6428483)
סדרת 'מאור לכשרות' של הרב ד"ר י"מ לוינגר, מגדולי המומחים לענייני כשרות היום בעולם ומחברם של ספרים ומאמרים רבים-מספור בנושא, אמורה לספק תמונה אמינה של כל המוצרים והתהליכים הקשורים להבאת אוכל כשר לשולחנם של בני ישראל. את עבודתו בנושא חקר הכשרות התחיל הרב לוינגר בשנת תשכ"ד במסגרת המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה שנוסד ע"י תנועת פא"י, תוך כדי מחקר והוראה באוניברסיטת בר אילן, ולמעשה הוא לא הפסיק אותה עד היום, כאשר הוא עומד בראש גוף הכשרות הבינלאומי 'כשרות באזעל'. בשנת תשע"ב יצאו לאור שני הכרכים הראשונים של 'מאור לכשרות' שעסקו בבעלי החיים המותרים ובתוספי המזון המקובלים, והכרך הזה מתאר את כל ענייני השחיטה, הטריפות למיניהן, הניקור והמליחה מצידן המעשי, המדעי וההלכתי; הכרך הבא יעסוק בתהליכי הכנת המזונות הכשרים, בחומרי גלם שונים המשמשים לתעשיית המזון, וכן בענייני רפואה הקשורים לנושא הכשרות. המחבר מדגיש שאין מדובר כאן בספר הלכה, שהוא מביא דעות שונות – לאו דווקא אלו המקובלות יותר למעשה, ושזהו ספר עזר להבנת התחום ולהתמקצעות בו, כלי בידי הפוסקים כדי להכריע בעזרתו נכונה בשאלות כבדות משקל שטהרת שולחנם של ישראל תלויות בהן. בספר צילומים ותרשימים רבים, ובסופו צורפו תקצירים באנגלית, גרמנית וצרפתית.
לנבוכי הדור. המכונה מורה נבוכים החדש. מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ההדיר והעיר: הרב שחר רחמני. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 366 עמ'. ([email protected])
כמה וכמה עניינים ייחודיים קשורים בספר חדש זה: ראשית, לא בכל יום אנו זוכים לספר שלם חדש שיוצא לאור מכתב-יד-קודשו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. שנית, מדובר בספר שכמעט לא היה ידוע על קיומו במשך מאה שנה, ויתכן שקיומו אף הוסתר ע"י הראי"ה עצמו, בנו הרב צבי יהודה ותלמידיהם. ועוד, הספר יצא לאור מתוך צילום של כתה"י - ואין רמז בספר היכן כתב היד עצמו, וגם חלק מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל מתנגדים בחריפות להוצאתו לאור, הלא דבר הוא? גם הסיבוכים שליוו את הדפסת הספר, כולל גניבת הקובץ השלם לקראת סוף עיבודו וההפצה האדירה שזכה לה דרך האינטרנט, מעוררים הרבה תהיות. אולם מול כל אלו ניצב הספר עצמו כלול בהדרו על כשישים פרקיו, מוהדר בדיוק רב ע"י הרב רחמני, ר"מ בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' בירושלים ותלמיד ותיק של ישיבת 'מרכז הרב', כאשר חשיבותו העיקרית – נוסף לתוכנו המרתק - היא בתרומתו להבנת התגבשות הגותו של 'רואה האורות' מרן הראי"ה. זהו ספר שנכתב עוד בחו"ל, ויתכן שהמינוי שקיבל באותם ימים הרב קוק הצעיר לשמש כרבה של העיר יפו, ובהמשך עלייתו ארצה והפעילות הענפה בה, כיוונו את הגותו לכיוונים אחרים, ולכן ספר זה נשאר בצל. כאמור – הספר כבר שנים נגיש באינטרנט, וגם חלקים מן הספר נדפסו בשנים האחרונות בתוך הכרכים של כתבי הרב שיצאו לאור ע"י מכון הרצי"ה, אבל נראה שהספר השלם, בההדרה המרשימה בתוכנה ובצורתה, כולל הקדמה ונספחים ומפתחות מפורטים, עוד ימשיך 'להרעיש את העולם' זמן רב.
ספר השלום והאחדות - קובץ מאמרים בדבר גודל מעלות השלום, ואחדות וזכותא דישראל, מאת כ"ק אדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל זצ"ל מדרוהוביטש; ספר נתיבות שלום - מאמרים ודרושים על פרשיות השבוע, ספר בראשית שמות, מאת כ"ק אדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא מדרוהוביטש. ירושלים, תשע"ד. רס עמ'. (054-2681130)
זו מהדורה חדשה ומתוקנת, הכוללת בכרך אחד שני ספרים מאת שניים מאדמו"רי דרוהוביטש מגזע סדיגורה-רוז'ין, האב רבי חיים מאיר יחיאל והבן רבי אברהם יעקב זצ"ל, שערכו והוציאו לאור הרבנים חיים רוזנראוך וישעיה הרצוג. הספר הראשון הוא לקט שנדפס בשנת תרע"ד, סמוך לפני מלחמת העולם הראשונה, ובו דברי חז"ל ודברים מאת גדולי החסידות בדבר הצורך בשלום ובאחדות בין יראי ה' וגם בינם לבין הרחוקים מתורה, והספר השני, שיצא לאור בשני חלקים בירושלים תרפ"ח-תר"ץ, כולל דרשות חסידיות על סדר פרשות השבוע. מעניין שהספר 'נתיבות שלום' נפתח בהסכמה יחידה, מרגשת, מאת 'רבנו הגדול מרא דארעא דישראל הגאון האדיר צדיק וחסיד עטרת תפארת ישראל כקש"ת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לישראל', שמשבח את ספרו של 'ידיד נפשי הרב הגדול הצדיק בנן של קדושים' וכו'. בספר המלא והגדוש נמצאים דרשותיו האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא זצ"ל ודברים מאת אבותיו ורבותיו האדמו"רים, שעוסקים כולם בענייני אהבת תורה וחיבת ירושלים ואהבת כלל ישראל. בסוף הספר נוסף פרק מעניין על תולדות צדיקי בית דרוהוביטש-רוז'ין עם אילנות יוחסין מפורטים.
תשובות מערביות. שו"ת תורת אמ"ת. תשובות קצרות וביאורים אשר השבנו לשואלים באמ"ת, כדעת חכמי המערב ותורתם תורת אמ"ת. זכריה זרמתי. ירושלים, תשע"ד. שני כרכים. (058-5588055)
הרב זרמתי הוא רב קהילה ופוסק הלכה בירושלים, מחבר ספרים חשובים בנושאים הלכתיים שונים. אחת ממגמותיו בכתיבתו ובהוראותיו היא להחזיר את יהודי צפון אפריקה למנהגיהם הקדומים, בניגוד ל'מהפכה' שניסה, ודי הצליח, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בתוך הציבור ה'ספרדי' - לקבל את מנהגי מרן הבית יוסף ולבטל כל מנהג אחר. שלא כדברי הראשל"צ הרב עמאר שליט"א, שתלה את הצורך לחזור למנהג מרן בין השאר בהבדלי המנהגים הרבים בין קהילה לקהילה בקהילות צפו"א - כותב המחבר שהייתה רמה גבוהה של אחידות במנהגי 'ארצות המערב' - אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה (אמ"ת), ואת זה הוא מנסה להוכיח בספר זה. בפ"ו סימנים ועוד שני קונטרסים הוא מברר ביסודיות את מקורם והסתעפויותיהם של הלכות ומנהגים, רובם הגדול בחלק או"ח. כך בסימן ע הוא מתאר מנהג שנהג באלג'יר לברך את ברכת האילנות ברוב עם דווקא בחוה"מ פסח, ומכריע שגם מנהג זה, שסותר לכאורה את לשון הגמרא, גם אותו אין לשנות, ומקורו בקודש. הסימן האחרון בספר עוסק בשאלה מאוד מעשית: האם דין 'לא תגורו' עוסק רק בדיינים – או בכל מי שנפגש באדם רע או מעשה רע או התנהגות שלילית? הרב זרמתי פורס לפני המעיין את שיטות הפוסקים הראשונים והאחרונים, ולבסוף מכריע שגם מחבר ספר או מורה הוראה אסור לו להימנע מלומר את דעתו, גם כשהיא נוגדת את דעתם של תלמידי חכמים תקיפים ממנו; אך הכל כמובן בנחת וכבוד. נראה שהרב המחבר נאה דורש וגם נאה מקיים...
ד"ר ברוך סטרמן הוא פיסיקאי ואיש הייטק מוכשר מאפרת שבגוש עציון, בעל עיסוקים חובקי עולם. כיהודי שחי בכל לבו את קיום המצוות חרה לו תמיד שאת המילים 'ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת' הוא אומר כל יום 'כצפצוף הזרזיר', כשהוא מנשק את ציציותיו הלבנות למשעי... ד"ר סטרמן הוא גם חובב צלילה מושבע, ובזכות הקשר המיוחד שלו לים, ויחד עם קומץ חברים 'משוגעים לדבר' כמוהו, הוא קם ועשה מעשה: הוא קרא ולמד את כל החומר התורני וההיסטורי והמדעי הקשור לתכלת המקראית, בירר לעומק את ניסיונו האמיץ, אך הכושל, של הרבי מרדזין לחדש את המצוה (הדיונון שמצא אינו יכול להיות חילזון התכלת, והוא מאריך על כך בספר), למד בעיון את מחקרו החשוב של הרב הראשי רי"א הרצוג בנושא, התייעץ עם כל גורם בארץ ובעולם שהיה לו קשר ישיר ועקיף לבירור העניין, וכמובן צלל בים ושלה חלזונות למיניהן ובדק אותם מכל הכיוונים, עד שהגיע עם חבריו למסקנות נחרצות, המקובלות היום על רוב ככל הרבנים והחוקרים המצויים בנושא, ששיטה אחת היא הנכונה: התכלת יוּצרה מנוזל שנמצא בבלוטה שבגופו של החילזון ארגמון קהה קוצים (murex trunculus) שחי גם היום לאלפיו בחופי הים התיכון, הגוון הסופי שלה הוא תכלת-שמים, ואין שום מניעה טכנית לחדש את ייצורה כימי עולם וכשנים קדמוניות. הצעד הבא היה הקמת העמותה 'פתיל תכלת', שבזכותה כבר אלפי יהודים טובים 'מצביעים בציציותיהם' בעד החידוש המלא של המצוה בדורנו. על המסע שעבר עם חבריו עד לגילוי כל סודות התכלת כתב ד"ר סטרמן בסיועה של אשתו ספר מרתק, מעין רומן היסטורי-בלשי-תורני-מדעי, שקשה להניח אותו מן היד עד העמוד האחרון. בסגנון זורם וקליל מדלג המחבר בין אלפי שנים, מבקר בארבע כנפות הארץ, מציג בקיצור את מקורות חז"ל ודעות הפוסקים בנושא, מציץ עם הקורא גם לכמה בירורים פיסיקליים וכימיים וזואולוגיים ואופטיים וארכיאולוגיים – כשהמידע ניתן במידה, בלי שיעצור את שטף הקריאה (ההערות נקבצו בסוף הספר), עד ל'הֶפִּי אֵנְד': לאחר הפסקה של כ-1500 שנה 'התכלת בידינו'! אשריהם ד"ר סטרמן, הרב אליהו טבגר, יואל גוברמן, ארי סטרמן והרבים האחרים שסייעו להם לאורך כל הדרך, שהגשימו לעצמם ולאחרים חלום של דורות.
לבקר בהיכלו. שערים לדמותו של הרב בן ציון פריימן זצ"ל, מצדיקי ירושלים. מיכל פלהיימר, הרב חיים סבתו. מעלה אדומים, מכון מעליות, תשע"ד. 328 עמ'. (02-5353655)
האהבה שאהב הרב פריימן זצ"ל את התורה, את לומדיה, את מצוותיה ואת ארץ הקודש, היו למעלה מן הטבע. מלידתו בירושלים העתיקה לא החזיק טובה לעצמו, וכמו דבורה עמֵלה ינק מצוף דבש התורה בכל בתי המדרש ומכל גדולי ירושלים וארץ ישראל, ובהמשך גם העניק מכל הטוב שאסף לרבים אחרים, צעירים ומבוגרים, מכל הגוונים, כאשר חיבה יתירה הייתה לו לישיבות 'שלנו' וליישובים 'שלנו'. אלפי סיפורים ורשמים וחוויות על הדמות המיוחדת הזו נאספו בספר מיוחד ומרגש.
מאור לכשרות. הכנת הבשר. קובץ אנציקלופדי לנושאי הכשרות. מאת ישראל מאיר לוינגר, רב דכשרות באזעל וראב"ד לשעבר. ירושלים, תשע"ד. ל+300+51 עמ'. (02-6428483)
סדרת 'מאור לכשרות' של הרב ד"ר י"מ לוינגר, מגדולי המומחים לענייני כשרות היום בעולם ומחברם של ספרים ומאמרים רבים-מספור בנושא, אמורה לספק תמונה אמינה של כל המוצרים והתהליכים הקשורים להבאת אוכל כשר לשולחנם של בני ישראל. את עבודתו בנושא חקר הכשרות התחיל הרב לוינגר בשנת תשכ"ד במסגרת המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה שנוסד ע"י תנועת פא"י, תוך כדי מחקר והוראה באוניברסיטת בר אילן, ולמעשה הוא לא הפסיק אותה עד היום, כאשר הוא עומד בראש גוף הכשרות הבינלאומי 'כשרות באזעל'. בשנת תשע"ב יצאו לאור שני הכרכים הראשונים של 'מאור לכשרות' שעסקו בבעלי החיים המותרים ובתוספי המזון המקובלים, והכרך הזה מתאר את כל ענייני השחיטה, הטריפות למיניהן, הניקור והמליחה מצידן המעשי, המדעי וההלכתי; הכרך הבא יעסוק בתהליכי הכנת המזונות הכשרים, בחומרי גלם שונים המשמשים לתעשיית המזון, וכן בענייני רפואה הקשורים לנושא הכשרות. המחבר מדגיש שאין מדובר כאן בספר הלכה, שהוא מביא דעות שונות – לאו דווקא אלו המקובלות יותר למעשה, ושזהו ספר עזר להבנת התחום ולהתמקצעות בו, כלי בידי הפוסקים כדי להכריע בעזרתו נכונה בשאלות כבדות משקל שטהרת שולחנם של ישראל תלויות בהן. בספר צילומים ותרשימים רבים, ובסופו צורפו תקצירים באנגלית, גרמנית וצרפתית.
לנבוכי הדור. המכונה מורה נבוכים החדש. מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ההדיר והעיר: הרב שחר רחמני. ת"א, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ד. 366 עמ'. ([email protected])
כמה וכמה עניינים ייחודיים קשורים בספר חדש זה: ראשית, לא בכל יום אנו זוכים לספר שלם חדש שיוצא לאור מכתב-יד-קודשו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. שנית, מדובר בספר שכמעט לא היה ידוע על קיומו במשך מאה שנה, ויתכן שקיומו אף הוסתר ע"י הראי"ה עצמו, בנו הרב צבי יהודה ותלמידיהם. ועוד, הספר יצא לאור מתוך צילום של כתה"י - ואין רמז בספר היכן כתב היד עצמו, וגם חלק מתלמידיו המובהקים של הרצי"ה זצ"ל מתנגדים בחריפות להוצאתו לאור, הלא דבר הוא? גם הסיבוכים שליוו את הדפסת הספר, כולל גניבת הקובץ השלם לקראת סוף עיבודו וההפצה האדירה שזכה לה דרך האינטרנט, מעוררים הרבה תהיות. אולם מול כל אלו ניצב הספר עצמו כלול בהדרו על כשישים פרקיו, מוהדר בדיוק רב ע"י הרב רחמני, ר"מ בישיבה התיכונית 'נתיב מאיר' בירושלים ותלמיד ותיק של ישיבת 'מרכז הרב', כאשר חשיבותו העיקרית – נוסף לתוכנו המרתק - היא בתרומתו להבנת התגבשות הגותו של 'רואה האורות' מרן הראי"ה. זהו ספר שנכתב עוד בחו"ל, ויתכן שהמינוי שקיבל באותם ימים הרב קוק הצעיר לשמש כרבה של העיר יפו, ובהמשך עלייתו ארצה והפעילות הענפה בה, כיוונו את הגותו לכיוונים אחרים, ולכן ספר זה נשאר בצל. כאמור – הספר כבר שנים נגיש באינטרנט, וגם חלקים מן הספר נדפסו בשנים האחרונות בתוך הכרכים של כתבי הרב שיצאו לאור ע"י מכון הרצי"ה, אבל נראה שהספר השלם, בההדרה המרשימה בתוכנה ובצורתה, כולל הקדמה ונספחים ומפתחות מפורטים, עוד ימשיך 'להרעיש את העולם' זמן רב.
ספר השלום והאחדות - קובץ מאמרים בדבר גודל מעלות השלום, ואחדות וזכותא דישראל, מאת כ"ק אדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל זצ"ל מדרוהוביטש; ספר נתיבות שלום - מאמרים ודרושים על פרשיות השבוע, ספר בראשית שמות, מאת כ"ק אדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא מדרוהוביטש. ירושלים, תשע"ד. רס עמ'. (054-2681130)
זו מהדורה חדשה ומתוקנת, הכוללת בכרך אחד שני ספרים מאת שניים מאדמו"רי דרוהוביטש מגזע סדיגורה-רוז'ין, האב רבי חיים מאיר יחיאל והבן רבי אברהם יעקב זצ"ל, שערכו והוציאו לאור הרבנים חיים רוזנראוך וישעיה הרצוג. הספר הראשון הוא לקט שנדפס בשנת תרע"ד, סמוך לפני מלחמת העולם הראשונה, ובו דברי חז"ל ודברים מאת גדולי החסידות בדבר הצורך בשלום ובאחדות בין יראי ה' וגם בינם לבין הרחוקים מתורה, והספר השני, שיצא לאור בשני חלקים בירושלים תרפ"ח-תר"ץ, כולל דרשות חסידיות על סדר פרשות השבוע. מעניין שהספר 'נתיבות שלום' נפתח בהסכמה יחידה, מרגשת, מאת 'רבנו הגדול מרא דארעא דישראל הגאון האדיר צדיק וחסיד עטרת תפארת ישראל כקש"ת הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לישראל', שמשבח את ספרו של 'ידיד נפשי הרב הגדול הצדיק בנן של קדושים' וכו'. בספר המלא והגדוש נמצאים דרשותיו האדמו"ר רבי אברהם יעקב שפירא זצ"ל ודברים מאת אבותיו ורבותיו האדמו"רים, שעוסקים כולם בענייני אהבת תורה וחיבת ירושלים ואהבת כלל ישראל. בסוף הספר נוסף פרק מעניין על תולדות צדיקי בית דרוהוביטש-רוז'ין עם אילנות יוחסין מפורטים.
תשובות מערביות. שו"ת תורת אמ"ת. תשובות קצרות וביאורים אשר השבנו לשואלים באמ"ת, כדעת חכמי המערב ותורתם תורת אמ"ת. זכריה זרמתי. ירושלים, תשע"ד. שני כרכים. (058-5588055)
הרב זרמתי הוא רב קהילה ופוסק הלכה בירושלים, מחבר ספרים חשובים בנושאים הלכתיים שונים. אחת ממגמותיו בכתיבתו ובהוראותיו היא להחזיר את יהודי צפון אפריקה למנהגיהם הקדומים, בניגוד ל'מהפכה' שניסה, ודי הצליח, מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל לעשות בתוך הציבור ה'ספרדי' - לקבל את מנהגי מרן הבית יוסף ולבטל כל מנהג אחר. שלא כדברי הראשל"צ הרב עמאר שליט"א, שתלה את הצורך לחזור למנהג מרן בין השאר בהבדלי המנהגים הרבים בין קהילה לקהילה בקהילות צפו"א - כותב המחבר שהייתה רמה גבוהה של אחידות במנהגי 'ארצות המערב' - אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה (אמ"ת), ואת זה הוא מנסה להוכיח בספר זה. בפ"ו סימנים ועוד שני קונטרסים הוא מברר ביסודיות את מקורם והסתעפויותיהם של הלכות ומנהגים, רובם הגדול בחלק או"ח. כך בסימן ע הוא מתאר מנהג שנהג באלג'יר לברך את ברכת האילנות ברוב עם דווקא בחוה"מ פסח, ומכריע שגם מנהג זה, שסותר לכאורה את לשון הגמרא, גם אותו אין לשנות, ומקורו בקודש. הסימן האחרון בספר עוסק בשאלה מאוד מעשית: האם דין 'לא תגורו' עוסק רק בדיינים – או בכל מי שנפגש באדם רע או מעשה רע או התנהגות שלילית? הרב זרמתי פורס לפני המעיין את שיטות הפוסקים הראשונים והאחרונים, ולבסוף מכריע שגם מחבר ספר או מורה הוראה אסור לו להימנע מלומר את דעתו, גם כשהיא נוגדת את דעתם של תלמידי חכמים תקיפים ממנו; אך הכל כמובן בנחת וכבוד. נראה שהרב המחבר נאה דורש וגם נאה מקיים...
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
מדוע נפקד מושבך, הרב קי"ק?
בשבוע זה לא נזכה לדבריך?
בשבוע זה לא נזכה לדבריך?
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
תשועתם היית לנצח. קובץ שיחות בענייני פורים. ירושלים, חוסן ישועות שע"י ישיבת הר המור, תשע"ד. תצד עמ'. (02-6424242)
י"ב מאמרים וסיכומי שיחות בענייני פורים נמצאים בספר זה מאת שישה מראשי ורבני ישיבת הר המור שליט"א, בהם חמישה מאת הרב טאו (בס"ה כ-160 עמ') וקונטרס בעל ארבעה פרקים התופס למעלה מ-120 עמ' שחיבר הרב עודד וולנסקי. עוד עשרים עמודים ובהם מקורות והערות נוספו בסוף הספר. הכרך הגדול הזה הוא מעשה ידיהם של צוות רבנים ואברכים מתוך הישיבה, שסידרו דברים שבעל-פה ודברים שבכתב לפרקים ומאמרים בנויים לתלפיות. ראש הישיבה הרב עמיאל שטרנברג פותח בדברים על תפקידו של הדיבור בנס ההצלה של עם ישראל בשושן, הצלה גשמית - ועוד יותר הצלה רוחנית, מסביר איך תקלות של בדיעבד הופכות לישועה של לכתחילה, ואיך נס הפורים גורם לעם ישראל לשוב לטהרתו ולספר את תהילת ה' בעולם בכל כוחו. הרב אברהם יהושע צוקרמן מסביר איך עם ישראל ותורת ישראל מהווים את הבסיס למציאות החיים ולחוכמה שבעולם, מה היחס בין שני יסודות אלו, ומהו סוד החיזוק העצום שמקבלים שניהם בחג הפורים - למי שמצליח להיכנס לעומק מסריו של היום. הוא מסיים את דבריו בכך שהסרת שיעבוד הגויים מעל ישראל, הסרה שהולכת ומתעצמת בימינו לעינינו, משלימה את המהלך האלוקי המתפתח משחר ההיסטוריה, והעולם כולו הולך ומתבסם עד להשלמתו בהתגשמות נבואות הנביאים ובתחיית המתים. כ-500 עמודים של דברים גבוהים ומרוממים המיוסדים על כתבי מרן הראי"ה זצ"ל, שמציבים את מי שמשכיל לספוג אותם לתוך דעתו ונפשו - במקום אחר.
ספר דבר ישועה. ביאור נפלא על מגילת אסתר. מאת חד מקדמאי, הרב הגאון נתנאל חיים פאפע זצ"ל. נדפס לראשונה בירושלים תרנ"ב. יוצא לאור מחדש ע"י נין ונכד, הרב ישראל שחור אב"ד חיפה. ירושלים, תשס"ט. 183 עמ'. (02-5791581)
הרב פאפע היה מדמויות ההוד של ירושלים, אחרי שעלה אליה לפני כמאה ועשרים שנה כדי לעסוק בה בתורה בקדושה ובהתמדה. הוא לא קיבל עליו שום תפקיד, ורק למד ולימד ושמר ועשה, וחיבר כמה ספרים חשובים, חלקם גם הספיק להדפיס. ספרו 'דבר ישועה' על אסתר זכה לצאת לאור מחדש ע"י נינו, כיום דיין בבית הדין הגדול בירושלים, שהוציא לאור מכת"י גם את ספריו על התורה וגם את פירושו 'מגיד מישרים' על הגדה של פסח. פירושו על המגילה משלב פשט ודרש; כך למשל הוא מסביר שהעברת הטבעת להמן ע"י אחשוורוש לא כללה רק רשות להתעמר בנתיניו היהודים – אלא רשות כללית לעשות כל מה שיחפוץ במלכות אחשוורוש, כפי דברי חז"ל (שנאמרו על אחשוורוש עצמו) שכל המיצר לישראל נעשה ראש. ועוד הערה יפה המשלבת פשט ודרש: בפרק ו פס' יב מוזכר שאחרי ה'סיבוב' עם המן על הסוס שב מרדכי אל שער המלך, וחז"ל אמרו ששב לשקו ולתעניתו. מקשה המחבר, והרי קודם נאמר שאין לבוא אל שער המלך בלבוש שק? והוא משיב שזהו אחד המקומות שבו הפשט והדרש משתלבים זה בזה: כאן 'המלך' הוא מלכו של עולם, ומרדכי 'שב אל שקו ותעניתו להקיש אל שערי רחמים'...
משנה תורה. כרך ג: ספרי המקדש והטהרה - עבודה, הקרבנות, טהרה. מהדורת מופת מבוארת, מוגהת ומדויקת על פי כתבי יד, בצרוף מפתחות ותמונות. מהדיר ועורך ראשי: יוחאי מקבילי. עורכי משנה: עזריה אריאל, הלל גרשוני ויחיאל קארה. קדומים, הוצאת מפעל משנה תורה ומכון המקדש בשיתוף ישיבת "אור וישועה", תשע"ד. כב+1398 עמ'. (077-4167003)
עידן חדש בלימוד הרמב"ם בעם ישראל נפתח בשנים האחרונות, בזכות 'מפעל משנה תורה' בראשות הרב מקבילי. הרעיון הראשון היה פשוט יחסית אם כי לא קל לביצוע – הכנת מהדורה מדויקת של ספר 'משנה תורה' בכרך אחד, עם עזרים שונים (בנוסף לנוסח המתוקן) בהם הפניות מדויקות - בעיקר לדברי הרמב"ם עצמו בתוך ספר 'משנה תורה' ובספריו האחרים, מפתחות מפורטים, ועוד. אחרי ההצלחה המסחררת של היוזמה הזו – עברו למהדורה מנוקדת, אח"כ למהדורת כיס עם ביאור קצר ועוד תוספות, למהדורה בכריכה רכה, לחוברות לתלמידים, ועתה מסתיים שלב נוסף – המהדורה השלמה המבוארת ה'שולחנית' בכריכה קשה ומפוארת, בתוספת תמונות, טבלאות, מבואות וסיכומים, בארבעה כרכים. שיתוף הפעולה העקבי של ראשי 'מפעל משנה תורה' עם גורמים העשויים לסייע להם להביא את המלאכה לשיאי ביצוע, כמו 'מכון המקדש' בספרים העוסקים בענייני בית המקדש (עבודה וקרבנות, ובמידה מרובה גם טהרה) ומומחים בכל תחום ותחום (לשון, צומח, טקסטיל ועוד), מביא בין השאר לכך שהביאור יהיה מקצועי ומדויק בתכלית, מועט המחזיק את המרובה בשלמות מופלאה. בכרך זה, 'המקדש והטהרה', בולטים הציורים הנפלאים של מכון המקדש, שחלקם הוכנו במיוחד עבור המהדורה הזו, המציגים תיאור חי של עבודת הקודש, והם משולבים בהסבר ענייני הקרבנות המסובכים מעשה ידיו האמונות של הרב עזריה אריאל, מחבר הסדרה 'שערי היכל'. מדובר כאמור במפעל 'מתגלגל', שבו כל תוכנית שמתבצעת גוררת עמה את התוכנית הבאה, המרשימה עוד יותר ממנה. ומה הלאה, הרב מקבילי?...
חוקות הארץ. הלכות כלאים לרמב"ם, ועליהן ביאורים וחידושים מאת הראי"ה קוק. בתוספת: הלכות, עיונים, ומראי מקומות, שנכתבו ונערכו ע"י צוות מכון התורה והארץ. כפר דרום – אשקלון, מכון התורה והארץ, תשס"ו-תשע"ג. שני כרכים. (08-6847325)
מתוך ספרו המפורסם של מרן הראי"ה זצ"ל על הלכות שביעית, 'שבת הארץ', ידוע בעיקר המבוא, שמייסד ומבסס את 'היתר המכירה'. אולם רובו ככולו של הספר הוא ספר הלכה למדני ועמוק, שבו כל נושא הלכתי הקשור לחיובי ואיסורי שנת השבע מסודר ומפורט מהסוגיות ועד לפסיקת ההלכה, כולל הכרעה למעשה בשאלות חדשות (וחבל מאוד שספר יסודי זה על אלפי דיוקיו וחידושיו הודר ממפתח הרמב"ם מהדורת פרנקל בהלכות שמיטה ויובל, והדברים עתיקים). ספר במבנה דומה הוא הספר 'חוקות הארץ' על הלכות כלאיים והרכבה, שהרבה מהשאלות הנידונות בו מעשיות-ביותר בדור שבו החקלאות הופכת להיות תעשייתית, ויש צורך למשל בכָּנוֹת חזקות ו'פראיות' העמידות למזיקים ומחלות ופגעי מזג האוויר כשעליהן מורכבים 'רוכבים' מתורבתים שיוציאו פירות משובחים, כאשר הגבול בין מותר לאסור הוא לפעמים כחוט השערה. הספר כולל את ההלכות הרלוונטיות ברמב"ם, את ביאוריו ופסקיו של הרב קוק, מקורות וציונים מאת בנו הרצי"ה, והערות והרחבות והשלמות מאת חכמי 'מכון התורה והארץ'. קיים בראש הספר תוכן מפורט, אך מפתח כללי רחב בסופו עשוי היה להועיל מאוד.
פורים שמח לפרזים ועוד יותר למוקפים! הק' יואל
י"ב מאמרים וסיכומי שיחות בענייני פורים נמצאים בספר זה מאת שישה מראשי ורבני ישיבת הר המור שליט"א, בהם חמישה מאת הרב טאו (בס"ה כ-160 עמ') וקונטרס בעל ארבעה פרקים התופס למעלה מ-120 עמ' שחיבר הרב עודד וולנסקי. עוד עשרים עמודים ובהם מקורות והערות נוספו בסוף הספר. הכרך הגדול הזה הוא מעשה ידיהם של צוות רבנים ואברכים מתוך הישיבה, שסידרו דברים שבעל-פה ודברים שבכתב לפרקים ומאמרים בנויים לתלפיות. ראש הישיבה הרב עמיאל שטרנברג פותח בדברים על תפקידו של הדיבור בנס ההצלה של עם ישראל בשושן, הצלה גשמית - ועוד יותר הצלה רוחנית, מסביר איך תקלות של בדיעבד הופכות לישועה של לכתחילה, ואיך נס הפורים גורם לעם ישראל לשוב לטהרתו ולספר את תהילת ה' בעולם בכל כוחו. הרב אברהם יהושע צוקרמן מסביר איך עם ישראל ותורת ישראל מהווים את הבסיס למציאות החיים ולחוכמה שבעולם, מה היחס בין שני יסודות אלו, ומהו סוד החיזוק העצום שמקבלים שניהם בחג הפורים - למי שמצליח להיכנס לעומק מסריו של היום. הוא מסיים את דבריו בכך שהסרת שיעבוד הגויים מעל ישראל, הסרה שהולכת ומתעצמת בימינו לעינינו, משלימה את המהלך האלוקי המתפתח משחר ההיסטוריה, והעולם כולו הולך ומתבסם עד להשלמתו בהתגשמות נבואות הנביאים ובתחיית המתים. כ-500 עמודים של דברים גבוהים ומרוממים המיוסדים על כתבי מרן הראי"ה זצ"ל, שמציבים את מי שמשכיל לספוג אותם לתוך דעתו ונפשו - במקום אחר.
ספר דבר ישועה. ביאור נפלא על מגילת אסתר. מאת חד מקדמאי, הרב הגאון נתנאל חיים פאפע זצ"ל. נדפס לראשונה בירושלים תרנ"ב. יוצא לאור מחדש ע"י נין ונכד, הרב ישראל שחור אב"ד חיפה. ירושלים, תשס"ט. 183 עמ'. (02-5791581)
הרב פאפע היה מדמויות ההוד של ירושלים, אחרי שעלה אליה לפני כמאה ועשרים שנה כדי לעסוק בה בתורה בקדושה ובהתמדה. הוא לא קיבל עליו שום תפקיד, ורק למד ולימד ושמר ועשה, וחיבר כמה ספרים חשובים, חלקם גם הספיק להדפיס. ספרו 'דבר ישועה' על אסתר זכה לצאת לאור מחדש ע"י נינו, כיום דיין בבית הדין הגדול בירושלים, שהוציא לאור מכת"י גם את ספריו על התורה וגם את פירושו 'מגיד מישרים' על הגדה של פסח. פירושו על המגילה משלב פשט ודרש; כך למשל הוא מסביר שהעברת הטבעת להמן ע"י אחשוורוש לא כללה רק רשות להתעמר בנתיניו היהודים – אלא רשות כללית לעשות כל מה שיחפוץ במלכות אחשוורוש, כפי דברי חז"ל (שנאמרו על אחשוורוש עצמו) שכל המיצר לישראל נעשה ראש. ועוד הערה יפה המשלבת פשט ודרש: בפרק ו פס' יב מוזכר שאחרי ה'סיבוב' עם המן על הסוס שב מרדכי אל שער המלך, וחז"ל אמרו ששב לשקו ולתעניתו. מקשה המחבר, והרי קודם נאמר שאין לבוא אל שער המלך בלבוש שק? והוא משיב שזהו אחד המקומות שבו הפשט והדרש משתלבים זה בזה: כאן 'המלך' הוא מלכו של עולם, ומרדכי 'שב אל שקו ותעניתו להקיש אל שערי רחמים'...
משנה תורה. כרך ג: ספרי המקדש והטהרה - עבודה, הקרבנות, טהרה. מהדורת מופת מבוארת, מוגהת ומדויקת על פי כתבי יד, בצרוף מפתחות ותמונות. מהדיר ועורך ראשי: יוחאי מקבילי. עורכי משנה: עזריה אריאל, הלל גרשוני ויחיאל קארה. קדומים, הוצאת מפעל משנה תורה ומכון המקדש בשיתוף ישיבת "אור וישועה", תשע"ד. כב+1398 עמ'. (077-4167003)
עידן חדש בלימוד הרמב"ם בעם ישראל נפתח בשנים האחרונות, בזכות 'מפעל משנה תורה' בראשות הרב מקבילי. הרעיון הראשון היה פשוט יחסית אם כי לא קל לביצוע – הכנת מהדורה מדויקת של ספר 'משנה תורה' בכרך אחד, עם עזרים שונים (בנוסף לנוסח המתוקן) בהם הפניות מדויקות - בעיקר לדברי הרמב"ם עצמו בתוך ספר 'משנה תורה' ובספריו האחרים, מפתחות מפורטים, ועוד. אחרי ההצלחה המסחררת של היוזמה הזו – עברו למהדורה מנוקדת, אח"כ למהדורת כיס עם ביאור קצר ועוד תוספות, למהדורה בכריכה רכה, לחוברות לתלמידים, ועתה מסתיים שלב נוסף – המהדורה השלמה המבוארת ה'שולחנית' בכריכה קשה ומפוארת, בתוספת תמונות, טבלאות, מבואות וסיכומים, בארבעה כרכים. שיתוף הפעולה העקבי של ראשי 'מפעל משנה תורה' עם גורמים העשויים לסייע להם להביא את המלאכה לשיאי ביצוע, כמו 'מכון המקדש' בספרים העוסקים בענייני בית המקדש (עבודה וקרבנות, ובמידה מרובה גם טהרה) ומומחים בכל תחום ותחום (לשון, צומח, טקסטיל ועוד), מביא בין השאר לכך שהביאור יהיה מקצועי ומדויק בתכלית, מועט המחזיק את המרובה בשלמות מופלאה. בכרך זה, 'המקדש והטהרה', בולטים הציורים הנפלאים של מכון המקדש, שחלקם הוכנו במיוחד עבור המהדורה הזו, המציגים תיאור חי של עבודת הקודש, והם משולבים בהסבר ענייני הקרבנות המסובכים מעשה ידיו האמונות של הרב עזריה אריאל, מחבר הסדרה 'שערי היכל'. מדובר כאמור במפעל 'מתגלגל', שבו כל תוכנית שמתבצעת גוררת עמה את התוכנית הבאה, המרשימה עוד יותר ממנה. ומה הלאה, הרב מקבילי?...
חוקות הארץ. הלכות כלאים לרמב"ם, ועליהן ביאורים וחידושים מאת הראי"ה קוק. בתוספת: הלכות, עיונים, ומראי מקומות, שנכתבו ונערכו ע"י צוות מכון התורה והארץ. כפר דרום – אשקלון, מכון התורה והארץ, תשס"ו-תשע"ג. שני כרכים. (08-6847325)
מתוך ספרו המפורסם של מרן הראי"ה זצ"ל על הלכות שביעית, 'שבת הארץ', ידוע בעיקר המבוא, שמייסד ומבסס את 'היתר המכירה'. אולם רובו ככולו של הספר הוא ספר הלכה למדני ועמוק, שבו כל נושא הלכתי הקשור לחיובי ואיסורי שנת השבע מסודר ומפורט מהסוגיות ועד לפסיקת ההלכה, כולל הכרעה למעשה בשאלות חדשות (וחבל מאוד שספר יסודי זה על אלפי דיוקיו וחידושיו הודר ממפתח הרמב"ם מהדורת פרנקל בהלכות שמיטה ויובל, והדברים עתיקים). ספר במבנה דומה הוא הספר 'חוקות הארץ' על הלכות כלאיים והרכבה, שהרבה מהשאלות הנידונות בו מעשיות-ביותר בדור שבו החקלאות הופכת להיות תעשייתית, ויש צורך למשל בכָּנוֹת חזקות ו'פראיות' העמידות למזיקים ומחלות ופגעי מזג האוויר כשעליהן מורכבים 'רוכבים' מתורבתים שיוציאו פירות משובחים, כאשר הגבול בין מותר לאסור הוא לפעמים כחוט השערה. הספר כולל את ההלכות הרלוונטיות ברמב"ם, את ביאוריו ופסקיו של הרב קוק, מקורות וציונים מאת בנו הרצי"ה, והערות והרחבות והשלמות מאת חכמי 'מכון התורה והארץ'. קיים בראש הספר תוכן מפורט, אך מפתח כללי רחב בסופו עשוי היה להועיל מאוד.
פורים שמח לפרזים ועוד יותר למוקפים! הק' יואל
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:מקראות גדולות 'הכתר'. מהדורת יסוד חדשה. ספר ויקרא. מהדיר ועורך מדעי: מנחם כהן. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג. יח+365 עמ'.
כרך נוסף בסדרה המיוחדת הזו, הכוללת נוסח מקרא מדויק המשחזר את נוסח כתה"י 'כתר ארם צובה' ע"פ כל המקורות הקיימים היום (שהרי רוב פרקי התורה חסרים עדיין בכא"צ שלפנינו) [...] והערת נוסח אחת: מעניין שהמהדיר הכריע במחלוקת העתיקה בין הקדמונים אם קיימת הפסקה של פרשה סתומה לפני פסוק כב או לפני פסוק כח של פרק ז, וקבע בניגוד למקובל (שלא כתימנים ושלא כשאר העדות) ששתי הפרשות הן פרשות סתומות; יתכן שיש משהו בדבריו, אך חבל שלא העיר על כך ולא נימק את הכרעתו!
כך כתב ר"מ ברויאר בנספח למהדורת התנ"ך שלו (הוצ' חורב): "הפרשות נקבעו ע"פ מסורת בן אשר בכתר א"צ, כפי שנמסרה ע"י הרמב"ם בהל' ס"ת פ"ח ה"ד. בויקרא ז יש מחלוקת בין העדות אם הרמב"ם קבע פרשה פתוחה בפסוק כב או בפסוק כח. אולם היום יש בידינו עדות מהימנה שהכתר הניח פרשה פתוחה בשני הפסוקים האלה כאחד". (בהערות מצויין מקור העדות: יוסף עופר, כתר א"צ - לאור רשימותיו של מ"ד קאסוטו, ספונות סדרה חדשה, ספר רביעי (יט) עמ' 326 ואילך. ובהערה נוספת נאמר על השיטה שמיוחסת לכתר: שיטה זו כבר הובאה בהגהות מיימוני להל' ס"ת שם, וזו היא, כנראה, גם שיטת המאירי ב'קרית ספר'). ע"כ מדברי ר"מ ברויאר ז"ל.
ומעניין לבדוק ברמב"ם מדוייק של ר"י שילת (ישנו באוצר).[/quote]
הייתה לכך נפ"מ גדולה השבת, אך מאי דהוה הוה. במקביל יש להעיר, שאולי חשוב יותר מאשר לשמוע את פרשת זכור בכל מיני הגיות ומנגינות - לקרוא אותה בספרים של העדות השונות, שהרי גם אם צורת הכתב לא מעכבת - הכתיב בוודאי מעכב, וכידוע הכתיב של ספרי הספרדים שונה לפחות במקום אחד מספרי האשכנזים (פצוע דכא-דכה), ובתשע מקומות מספרי התימנים - שכנראה צודקים בכולם, כולל השירה בס"ז שיטות. ותמהני שעל זה לא מקפידים.
-
מרן המשגיח
- הודעות: 269
- הצטרף: ד' פברואר 05, 2014 9:53 pm
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הלכה היא בידוע שאינו מעכב בדיעבד...הקיק כתב:במקביל יש להעיר, שאולי חשוב יותר מאשר לשמוע את פרשת זכור בכל מיני הגיות ומנגינות - לקרוא אותה בספרים של העדות השונות, שהרי גם אם צורת הכתב לא מעכבת - הכתיב בוודאי מעכב
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
בס"ד. לא מדויק. הקריאה בהטעמה ובהגייה שונה אינה מעכבת בדיעבד, צורת הכתב השונה לא מעכבת בדיעבד, אולם ספר תורה החסר או יתר אות אחת פסול גם בזה"ז. אלא שלמעשה ספר תורה שכתוב לפי אחת השיטות המקובלות אין פוסלים אותו בדיעבד, מפני שמאי חזית, הרי כבר חז"ל לא היו בקיאים וחסרות ויתירות, והרבה מחלוקות היו במשך הדורות שלא כולן הוכרעו, ומי שנוהג על פי אחת השיטות המקובלות אין מזחיחין אותו. אולם היום כאשר כל המומחים בנושא מסכימים שהנוסח של כא"צ שהוא 'הספר הידוע במצרים' שסמך עליו הרמב"ם הוא הנוסח הטוב ביותר, וספרי התורה התימנים הם הקרובים ביותר אליו [כא"צ חסר ברוב התורה, אבל כבר שיחזרו את נוסחו, ואכמ"ל]- פשוט לכאורה שראוי להדר לקרוא את פרשת זכור בס"ת שנוסחו הוא הקרוב ביותר למה שכנראה הוא הנוסח שקיבלנו בסיני. ולזה התכוונתי. לכן אני תמה שלא שמעתי שהמהדרים מהדרים לקרוא את פרשת זכור בספר תורה תימני, למרות שהם מהדרים לשמוע את פרשת זכור בהגייה תימנית למשל ובעוד הגיות אחרות. הק' יואל
-
בברכה המשולשת
- הודעות: 14487
- הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
- שם מלא: רועי הכהן זק
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
ייתכן שחוששים קצת לדעת כה"ח
-
אוצר החכמה
- מנהל האתר
- הודעות: 17371
- הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות
הקיק כתב:בס"ד. לא מדויק. הקריאה בהטעמה ובהגייה שונה אינה מעכבת בדיעבד, צורת הכתב השונה לא מעכבת בדיעבד, אולם ספר תורה החסר או יתר אות אחת פסול גם בזה"ז. אלא שלמעשה ספר תורה שכתוב לפי אחת השיטות המקובלות אין פוסלים אותו בדיעבד, מפני שמאי חזית, הרי כבר חז"ל לא היו בקיאים וחסרות ויתירות, והרבה מחלוקות היו במשך הדורות שלא כולן הוכרעו, ומי שנוהג על פי אחת השיטות המקובלות אין מזחיחין אותו. אולם היום כאשר כל המומחים בנושא מסכימים שהנוסח של כא"צ שהוא 'הספר הידוע במצרים' שסמך עליו הרמב"ם הוא הנוסח הטוב ביותר, וספרי התורה התימנים הם הקרובים ביותר אליו [כא"צ חסר ברוב התורה, אבל כבר שיחזרו את נוסחו, ואכמ"ל]- פשוט לכאורה שראוי להדר לקרוא את פרשת זכור בס"ת שנוסחו הוא הקרוב ביותר למה שכנראה הוא הנוסח שקיבלנו בסיני. ולזה התכוונתי. לכן אני תמה שלא שמעתי שהמהדרים מהדרים לקרוא את פרשת זכור בספר תורה תימני, למרות שהם מהדרים לשמוע את פרשת זכור בהגייה תימנית למשל ובעוד הגיות אחרות. הק' יואל
לענ"ד דבריך סותרים זה את זה. אם אות אחת פוסלת מעיקר הדין וממילא עלול להיות חסרון אות אחת שהרי גם בזמן חז"ל לא היו בקיאין בחסירות ויתירות, איזה הידור יש לגבי פרשת זכור בלהתקרב לנוסח הנכון, ומה ההבדל בין אם יש ספק טעות אחת או ספק שתים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים