שאלות לחידודא [א]

[אוצר חכם]

בס"ד

משתתפים נכבדים.
שמא כדאי לפתוח אשכולות מסוג זה, לחידודא ולליבון דקויות ועיוני הלכה ואגדה.
[אולי ושמא כדאי להמליץ בפני הנהלת הפורום לייחד מדור מיוחד לשאלות לחידודא...]


להלן השאלה הראשונה, ואנו מזמינים את האריות שבחבורה, המשתתפים כאן ללבנה עד דק:

בהפטורה של השבוע החולף, קראנו איפוא על שמשון הגיבור ועל נזירות שמשון, שהתנזר מיין ודומה לו. כמו"כ צווה אביו מאת המלאך שלא לשתות שכר ויין.
והשאלה היא: כיצד קידשו שמשון הגיבור ואביו על הכוס בשב"ק???
ואם יענו העונים, שקידשו על חלות - נוסיף ונקשה: כיצד אכן קיימו את מצוות ד' כוסות בערבי פסחים???

מעיינים נכבדים - השאלה מונחת לפתחיכם!

[קונה הכל]

השאלה אמורה כמובן לכל נזיר ולאו דווקא לשמשון


ולעצם הענין: הוא אכן נאסר, כמ"ש הרמב"ם בהל' נזירות ז' י"א

[ווונדערלעך]

גמרא מפורשת היא בנזיר ג' ע"ב, מכל אשר יעשה מגפן היין לאסור יין מצוה כיין הרשות, מאי היא קידושא ואבדלתא כו', עי"ש הסוגיא.
ואה"נ באמת אי אפשר לו לנזיר לעשות קידוש על היין, אפילו אי נימא דקידוש על היין דאורייתא. וכל שכן מצות ד' כוסות שאינה אלא מדרבנן אי אפשר לו לקיים.

[מעמד בתג רב טקסט]

קידוש יכול לשמוע מאחרים, השתיה אינה מעכבת.

[מבי מדרשא]

למה שלא יוכלו לשתות חמר מדינה? הלא ידי ד' כוסות בשעת הצורך ודאי שיכול לקיים בזה. אכן מחמת שהשואל בא לחדדנו, מצפה אני לתשובה יותר מבריקה מחודדת ושנונה.

ואגב מפורסם מעשה נפלא, איני זוכר במי, באחד הרבנים שניגש אליו יהודי לשאלו אם רשאי לצאת יד"ח ד' כוסות בחלב, ומיד נתן לו מעות כדי הוצאת סעודה ביין ובשר. ולמתפעלים מנין ידע שאין לו כדי סעודה, באר את הברור, דאם היה בשר לא היה רשאי לשתות חלב..

[זחלץ_קליח]

הרב הנזיר היה שותה בהוראת רבו הראי"ה יין תפוחים לד' כוסות

[מבי מדרשא]

ולא מה? אם הוא נזיר אז ודאי שלא יין, אלא סוג כלשהו של חמר מדינה. האם יין התפוחים נחשב לחמר מדינה?

[אוצרניק]

אודות השאלה בקשר לד' כוסות.
כבר הביאו את דעת השפת אמת שתקנת ד' כוסות היתה לאחר החורבן.
וראה בדברי מנחם לרמ"מ כשר, ח"ג סי' כ"ה, שדן בדבריו בארוכה.
וכבר דברו מזה כאן.
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topi ... m_id=19616

[איש_ספר]

לא הבנתי איזה חידוד יש בשאלות הנפתחות בסוגיות מפורשות במשנה ובגמ'.
לא הבנתי מה שייך כאן אם ד' כוסות נתקנו לפני החורבן או אחריו אטו נזירות לא חלה אחר החורבן?

ואם כבר ראוי להזכיר כאן שיטות הראשונים שנזיר מותר ביין מצוה, בקידוש וי"א גם בהבדלה. (עיין המפרש ד, ב, פי' הרא"ש שם ותורי"ד פסחים ק"ו).

[אוצרניק]

אני עניתי על השאלה בקשר לד' כוסות של שמשון הגיבור.

ודרך אגב, בקשר לנזיר באופן כללי, מהגמ' בנזיר (ג' ע"ב, ולא כפי שצויין בטעות) משם נלקחת השאלה האם קידוש על היין הוא מדאורייתא.
עי' תוס' שבועות דף כ' ע"ב ד"ה נשים חייבות.

[img770]

בעניין נזיר ביין קידוש וכו', כבר דנו רבים,
וכדי שלא לצאת נקי נציין לדוגמא למה שכתב בזה באריכות ב"שאגת אריה", סימן ס', ע"ש. ולמה שכתב ב"אוריין תליתאי", ע' כ"ה ואילך, ומשם צא ולמד.

(ועוד ראה מה שכתב יפה ב'נחמת יהודה' ב"הדרן למסכת נזיר' (נ' ואילך) ובמה שכתב ב'יד בנימין' במקומו, אך אם באנו לציין כל המקומות שדנו בנ"ל, נמצאנו משחיתים המקלדת ולא באנו לכדי החצי. והרוצה להחכים יחפש באוצר החכמה, ויהגה כל עוד הנר דולק).

[ylg770]

חבל מאוד.
יש אתר מיוחד otzar770.com
עם כל השיחות של הרבי מילוביביץ
ראיתי שם משהו - אמנם באידיש - אבל איכותי ומרתק
על כל נזירות שמשון, מהי, מה גדרה וענינה.
תראו שם, לקוטי שיחות חלק יח עמוד 67 ואילך.
בהצלחה.

[תורה מציון]

כמדומני שראיתי שהיה נזיר בלי נדר
והנה מלבד שצריך להבין מה שייך נזירות בל"נ (בעניין תענית יחיד דברו בזה האחרונים אם יכול לעשות בל"נ או שישה דווקא כעצת הרחיד"א שיתנה שאם יגיד מזמור יוכל להפסיק)
אבל אפילו נאמר שלצעורי נפשיה קביל עליה והא עבד מ"מ איך יפטר מד כוסות (קידוש יכול לצאת מאחרים)

אפשר לדון גם במי שמתענה תענית חלום בשבת ואין לו מי שיוציאו בקידוש איך מפסיד את התקנה של קידוש ואולי במי שאינו אוכל כי צער לו אין חיוב קידוש ביום כיוון שקידש בלילה

[במסתרים]

השאלה היא: כיצד קידשו שמשון הגיבור ואביו על הכוס בשב"ק?

מתי נאסר אביו בשתיית יין? כל אשר צויתיה תשמר הוא שמירת האם, לא האב!

[סמבוסק]

גם מנוח נאסר ביין:

[סמבוסק]

הודעה זו מתייחסת לשאלה שנשאלה כאן, האם במקורותינו נמצא הכינוי שמשון הגיבור? עד שהבאתי לחמי, נמחקה ההודעה ההיא משום מה????
*******************
באוצר החכמה כ700 תוצאות של שמשון הגיבור:

[במסתרים]

סמבוסק
איני יודע מאיזה ספר העתקת, וגם הוא לא כתב אלא "יתכן".
אני הקטן איני רואה שום הכרח להוציא הכתוב מפשוטו, ומשמעות המפרשים שהמלאך חזר על דבריו אל האשה.

[סמבוסק]

אתה ציינת:

כל אשר צויתיה תשמר הוא שמירת האם, לא האב!

והדגשת זאת בסימן קריאה!!
על כן הבאתי המשך חכמה שטוען שמהפסוק משמע דוקא שגם מנוח עצמו נאסר.

[יהושע מונדשיין]

מענין לענין שלא כענין, ורק למען הענין. באחד הגליונות של 'נזר התורה' יצא אחד הקנאים החדשים נגד הביטוי "שמשון הגיבור" שהוא, כמובן, תוצר של תרבות הגוף ופולחן הכוח וכו'.
ובגליון הבא השיב לו אחד שעשה חיפוש באוצה"ח, ומצא כחמש מאות פעם את הביטוי "הפסול" הנ"ל בספרות הקדמונים. ואחד מהם הוא במכילתא שהובאה כאן לעיל.
ואם אינו ענין לאשכול זה, תנהו ענין לאשכול אוצה"ח.

[חכם באשי]

מונדשיין,
הדברים כבר הופיעו בימים האחרונים באחד האשכולות, ואף הובא צילומו.

[זחלץ_קליח]

... אחד הקנאים החדשים...

ביודעי ומכירי שאותו הרב משה אפרתי אינו קנאי ולא בן קנאי ולא כתב מה שכתב אלא מאהבת הפיקנטיות

[שייף נפיק]

בעבר כמדומה דנו פה על קדמותו - קדושתו- של הביטוי ''שמשון הגבור'' כעת נשאלתי מקרובי שיחי' שבתו היתה בהשתלמות שם טענו כי יש לומר שמשון הקדוש.
האם ידוע על מקור קדום??
והאם באמת דברו כאן על שמשון הגבור?
בתודה
מצפה לתשובתכם הרמה

[וונדרבר]

בעבר כמדומה דנו פה על קדמותו - קדושתו- של הביטוי ''שמשון הגבור'' כעת נשאלתי מקרובי שיחי' שבתו היתה בהשתלמות שם טענו כי יש לומר שמשון הקדוש.
האם ידוע על מקור קדום??
והאם באמת דברו כאן על שמשון הגבור?

viewtopic.php?f=7&t=310&p=1995&hilit=#p1995
תחפש בפורום "שמשון הגיבור" (עם יו"ד)

[צביב]

ברמב''ם הלכות ברכות פרק י הלכה יא

( הרואה מחכמי או''ה אומר ןכו' מחכמי ישראל מברך וכו')
הרואה מלכי ישראל אומר שנתן מכבודו ומגבורתו ליריאיו,
מלכי או''ה מברך שנתן מכבודו לבשר ודם.

ומבואר שיש לברך על גבורת מלכי ישראל, ואין שבח בגבורת או''ה
( ואולי משום לא תחנם, ולכאורה כמו שברא בריות וכו')

והאריך בזה רבי יוסף ליס זצ''ל בספרו .

[עקביה]

בעבר כמדומה דנו פה על קדמותו - קדושתו- של הביטוי ''שמשון הגבור'' כעת נשאלתי מקרובי שיחי' שבתו היתה בהשתלמות שם טענו כי יש לומר שמשון הקדוש.
האם ידוע על מקור קדום??
והאם באמת דברו כאן על שמשון הגבור?
בתודה
מצפה לתשובתכם הרמה

כפי שציין וונדרובר, "שמשון הגיבור" נמצא כבר במכילתא.
אבל מעניין שהגמ' (קידושין מט:) הדנה בהמקדש את האשה ע"מ שאני גיבור, אומרת "אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה", ולא אומרת כשמשון. ואולי משום שגבורתו הייתה שלא כדרך הטבע.

ומאידך יצוין לדברי הרמב"ם (סנהדרין יז א): "כיצד מלקין את המחוייב מלקות, כפי כחו שנאמר כדי רשעתו במספר, וזה שנאמר ארבעים שאין מוסיפין על הארבעים אפילו היה חזק ובריא כשמשון".

[לענין]

אתה ציינת:

כל אשר צויתיה תשמר הוא שמירת האם, לא האב!

והדגשת זאת בסימן קריאה!!
על כן הבאתי המשך חכמה שטוען שמהפסוק משמע דוקא שגם מנוח עצמו נאסר.

מכל אשר אמרתי אל האשׁה תשמר - מי צריך להשמר אתה או היא - צבי שביט.doc

(35.5 KiB) הורד 232 פעמים