רבינו בעל מנחת אלעזר זי"ע בספרו 'נמוקי אורח חיים' כותב, וזה לשון קדשו: "אולם מה שהוא ענין סוד וקבלה, אין לנו אלא דברי רבינו האריז"ל שהוא בזה הפוסק ומכריע ומגלה האמת בחכמת האמת כנודע, וכן קבלות הדורות שלאחריו".
אני מחפש מקורות לעוד דיעות שאחזו כך,
ידוע שהרמ"ע מפאנו לא קיבל תמיד את מנהגי האר"י, וכן הגר"א לא אחז כך, הן בסדר האצילות, והן במנהגים, כמו י"ב חלות, תפילין של רבינו תם ועוד.
החיד"א בשם הגדולים (קונטרס אחרון חלק ספרים מערכת ק אות א) מביא: "וראיתי בכתבי הרב הרמ"ז שהוא היה נזהר לקרות שום ספר קבלה כי אם כתבי האר"י זצ"ל כפי אשר קיבלם מרבו מהר"ב הלוי שהיה קרוב לגורי האר"י, ואף ספרי הרמ"ע לא היה קורא...". וראה אריכות בשיטת הרמ"ז במה שכתב החכם רבי יוסף אביבי הי"ו במאמרו על סולת נקיה - פעולתו של הרמ"ז בקבלה.
האם יש מחכמי הפורום אשר יכולים לציין לעוד מקורות או מאמרים בנידון זה
תשוח"ח לכל העונים והמסייעים