האם מרן החזו"א למד/השתמש בספרות השו"ת?

[היא שיחתי]

האם החזו"א למד והשתמש בספרות השו"ת בכתיבתו את ספריו הגדולים?
כמעט ואינו מביא את ספרי השו"ת, ולמרות שספרו הוא ספר הלכה

נו"כ לשו"ע הוא מביא בתדירות גבוהה יחסית

אבל ספרי שו"ת כמעט ואינם

[בנימין אריה]

ראשונים ודאי שמצטט וכן רעק"א, את האמת שאני לא יודע כמה ספרים היו אז בר השגה

[מחולת המחנים]

הערה מענינת.

החזון איש הביא בכמה מקומות משו"ת מנחת ברוך, שהיה מגדולי הדור שלפניו, וכידוע שהחשיב מאד את ספריו מנחת ברוך ונחלת ברוך.

[היא שיחתי]

הערה מענינת.

החזון איש הביא בכמה מקומות משו"ת מנחת ברוך, שהיה מגדולי הדור שלפניו, וכידוע שהחשיב מאד את ספריו מנחת ברוך ונחלת ברוך.

על מנחת ברוך יש כמדומה גליונות בכת"י חזו"א

[אוצרניק]

הערה מענינת.

החזון איש הביא בכמה מקומות משו"ת מנחת ברוך, שהיה מגדולי הדור שלפניו, וכידוע שהחשיב מאד את ספריו מנחת ברוך ונחלת ברוך.

לשון החזו"א באו"ח - קונטרס השיעורים אות יב
והגאון מנחת ברוך, אשר הוא מרי דכולי תלמוד, ולבו כלב הארי וכו'.

כמדומה שאין עוד בכל ספרי החזו"א תוארים כאלה על מאן דהוא.

[אחדהעם]

גם את שו''ת בית הלוי, בענין ברכת כהנים בקול רם

[קולמוס הסופר]

בס"ד
בחיפוש בספרי חזו"א מצאתי שותי"ם אלו (חוץ לשות"י הראשונים) לפי סדר התוצאות.
משכנות יעקב
מנחת ברוך
חוות יאיר
חתם סופר
רעק"א
נודע ביהודה
ענג יו"ט
בית שלמה
חכם צבי
שאגת אריה
עמודי אור
ושב הכהן
בית אפרים

[היא שיחתי]

שלא תיווצר אי הבנה
בוודאי שהשתמש ולמד
השאלה היא אם נהג להקיף ולעבור על כל ספרות השו"ת לפני הכרעה בעניין מסויים
או שהסתפק בלימוד של בודדים, דוגמת לימוד החת"ס והנוב"י בלא להזדקק למחברים נוספים, למשל

[צום זאך]

החזו"א לא כתב את ספרו כ'ספר הלכה'.

בגליון מיוחד על החזו"א שהיה ב'המבשר', הובא שאמר הגרח"ק שליט"א, שהקפיד החזו"א שלא יודפס ספרו על סדר השו"ע שלא יהא נראה כספר הלכה.

[גמח]

במעשה איש חלר ו' בתחילתו מביא עובדות מהגרש"ה וואזנר שליט"א ושם כתב "דרכו היה שלא לקבל הכרעה אלא מפי גדולי האחרונים המובהקים
פעם אחת נשאתי ונתתי איתו בפרט אחד בדין לרפות הכבד אשר אחד מהאחרונים מחמיר מאוד בזה ולא רצה לקבל דעתו היות ואין נחשב בעיניו מובהק כהחת"ס והגרע"א זי"ע".

[איש רגיל]

החזו"א לא כתב את ספרו כ'ספר הלכה'.

בגליון מיוחד על החזו"א שהיה ב'המבשר', הובא שאמר הגרח"ק שליט"א, שהקפיד החזו"א שלא יודפס ספרו על סדר השו"ע שלא יהא נראה כספר הלכה.

מה הפשט בסיפור הזה?
וכי החזו"א אחז שיש לימוד שאינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא [כמנהג כמה ראשי ישיבות כיום]?

[היא שיחתי]

היפך הגמור
החזו"א הוא מרא דשמעתתא של לימוד סוגיות בעיון עד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
כנראה זה משום שהיה ירא הוראה כמו שכבר נכתב כאן שהיה אומר לשואליו שהוא איננו "פויסק"

[אחדהעם]

במעשה איש חלר ו' בתחילתו מביא עובדות מהגרש"ה וואזנר שליט"א ושם כתב "דרכו היה שלא לקבל הכרעה אלא מפי גדולי האחרונים המובהקים
פעם אחת נשאתי ונתתי איתו בפרט אחד בדין לרפות הכבד אשר אחד מהאחרונים מחמיר מאוד בזה ולא רצה לקבל דעתו היות ואין נחשב בעיניו מובהק כהחת"ס והגרע"א זי"ע".

זה קצת מעניין, שראיתי כמה פעמים שמרן מתנגד בתקיפות לדעת החתם סופר, וגם נראה מדבריו שראה מרן בדברי החת''ס שלא השיג כל הצורך דרכן של הראשונים, מי שיכול לחלוק על מי, כשאמצא הדברים בדיוק בעז''ה אפרסם פה

[איש רגיל]

היפך הגמור
החזו"א הוא מרא דשמעתתא של לימוד סוגיות בעיון עד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
כנראה זה משום שהיה ירא הוראה כמו שכבר נכתב כאן שהיה אומר לשואליו שהוא איננו "פויסק"

[אבן ישראל]

בקונטרס דרך איש של הרב אורן טיגר יש אריכות בזה והביא כול האחרונים שהביא החזוא

[שטייגעניסט]

בס"ד
בחיפוש בספרי חזו"א מצאתי שותי"ם אלו (חוץ לשות"י הראשונים) לפי סדר התוצאות.
משכנות יעקב
מנחת ברוך
חוות יאיר
חתם סופר
רעק"א
נודע ביהודה
ענג יו"ט
בית שלמה
חכם צבי
שאגת אריה
עמודי אור
ושב הכהן
בית אפרים

איך שכחתם את הבנין ציון עליו השיג החז"א לגבי גשר על גבי מחיצה לומר בו אתי רבים ומבטלי מחיצתא?
ואגב, החז"א ראה נותן חשיבות מיוחדת לנודע ביהודה וכמעט כל מקום שדבריו נוגעים בדבריו הוא מתייחס לכך בהרחבה ויפה עשה אהרון בלום שהוציא לאור נודע ביהודה עם הערות החזו"א [מלוקט].

[שש משזר]

יתכן שהתייחס אל גדולי עולם הנ"ל דוגמת הנו"ב וחת"ס, אולם בדיוק בשבוע הלז עסקתי בהל' נדה [וסת השעות דהראב"ד], שם הגיע למסקנא שונה משו"ת חת"ס בביאור דעת א' מהראשונים, ולא הביא כלל שהחת"ס אומר אחרת.

במקרים כאלו [שראיתי כוכ"פ], האם זאת אומרת שהוא לא ראה את דברי החת"ס, או שראה רק מכיון שלא רצה לפלפל בזה לא הביאו, או שדרכו היה לעיין בו ובדומיו לפעמים ולא בעקביות [היינו שלא נמנע מלכתוב חידושיו ללא חיפוש בדברי גדולים כאלו מה דעתם על הנושא].

דבר זה מטרידני לפעמים, בין מצד המחקר שבו, ובין מצד ההכרעה ההלכתית שבו [שהחזו"א ראה ואעפ"כ הכריע אחרת].

[סכינא חריפא]

הרבה מובאות בחזו"א הם מהפתחי תשובה ורואים בחוש שלא עיין במקור הדברים, ולא ניסה לרדת לסוף דעתו אלא עונה על גוף סברתו כפי שמובאת בפ"ת.

[אמסטרדם]

מענין לענין באותו ענין.
בקונטרס דרך איש עשה רשימה של מעל מאה ספרי אחרונים המובאים בד' החזו"א.

[שש ושמח]

לא. יש גליונות של החזו"א עצמו שנדפסו בשו"ת וחידושים סי' ת"ט ת"י. וכמדומני שנדפסו גם בחלק ממהדורות הצילום של מנחת ברוך.

[סעדיה]

גם את שו''ת בית הלוי, בענין ברכת כהנים בקול רם

הוא בבית הלוי סוף ספר בראשית

[שיף]

הערה מענינת.
לשון החזו"א באו"ח - קונטרס השיעורים אות יב
והגאון מנחת ברוך, אשר הוא מרי דכולי תלמוד, ולבו כלב הארי וכו'.

כמדומה שאין עוד בכל ספרי החזו"א תוארים כאלה על מאן דהוא.

כמובן חוץ מזה
viewtopic.php?f=7&t=5096&p=41542&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%9E%D7%9F#p41524

[מתון]

ב"ספר" החדש שי"ל לאחרונה מהגרח"ק מובא שאלת השואל האם עיין החזו"א בספרי הפוסקים בשעה שעסק באיזה ענין, והשיב ר' חיים שליט"א שהחז"א היה רגיל לעיין בעיקר בפתחי תשובה על שו"ע, ובזה יצא חובת ידיעת דעת הפוסקים. ולפעמים מחמת קושי הבנת דברי הפוסק ביקש שיביאו לו השו"ת כדי לעיין בגוף הדברים.

[ניים ושכיב]

לגבי שאלת האשכול, לפי עניות זכרוני החזו"א כתב בקובץ אגרות או במקו"א שיש כאלו שדרכם בחיפוש, אבל הוא אין זה חלקו בתורה/שורש נשמתו/טבעו/חשקו או משהו כזה.

אני מצטער שאני לא מביא מראה מקום מדוייק, אבל קשה לי לחפש ואין זה חלקי בתורה/שורש נשמתי/טבעי/חשקי או משהו כזה.

[מה שנכון נכון]

לגבי שאלת האשכול, לפי עניות זכרוני החזו"א כתב בקובץ אגרות או במקו"א שיש כאלו שדרכם בחיפוש, אבל הוא אין זה חלקו בתורה/שורש נשמתו/טבעו/חשקו או משהו כזה.

אני מצטער שאני לא מביא מראה מקום מדוייק, אבל קשה לי לחפש ואין זה חלקי בתורה/שורש נשמתי/טבעי/חשקי או משהו כזה.

במכתבו שבצדקת הצדיק "אין אני רגיל בחיפושים וכו'".
נדפס גם בתשובות וכתבים ס"ט [ואולי גם בקוב"א].

[ניים ושכיב]

תודה.
נדמה לי שראיתי מקו"א שכתוב בו נוסח יותר דומה למה שכתבתי

[בקרו טלה]

לגבי שאלת האשכול, לפי עניות זכרוני החזו"א כתב בקובץ אגרות או במקו"א שיש כאלו שדרכם בחיפוש, אבל הוא אין זה חלקו בתורה/שורש נשמתו/טבעו/חשקו או משהו כזה.

קובץ אגרות ח''ב מכ' כב

[ושא_נס]

מענין לענין באותו ענין.
בקונטרס דרך איש עשה רשימה של מעל מאה ספרי אחרונים המובאים בד' החזו"א.

יישר כוח רב.
המספר "מאה" נשמע חזק ומרשים, אבל תלוי ביחס למי ולמה.
חושבני שיתכן ויש אחרוני תקופתו שאין בספריהם מאה ספרי אחרונים, ולאידך גיסא יש באחרוני הדורות שלפניו שמביאים מאות על גבי מאות ספרי אחרונים, וכלפיהם המספר מאה הוא קטן.
והכל כמובן לפי העניין וההקשר.
הידוע למאן דהוא אם החזו"א עיטר גמרותיו בהגהותיו בכי"ק?

[ניים ושכיב]

קובץ אגרות ח''ב מכ' כב

יש"כ, זה המקור שהכרתי ושכחתי.
והוא כעין פירוש על מש"כ התשובות וכתבים שהביא הרב משנ"נ.

למי שאין כח לפתוח בפנים:
בתשובות וכתבים כתוב: "אין אני רגיל בחיפושים ובחקר קדמוניות, ואני מתנגד לדרך זו כי איננה בטוחה"
בקובץ אגרות כתוב ביתר ביאור: "להרבות מנין של המתירים, אין זו המדה, ואפשר שיש הרבה בדעת אחרת שלא הגיעו לידינו. ובכלל כל נשמה קבלה חלקה בתורה, ואין זו חלקי לחפש, ומה אעשה כי על דעתי - - - ודעתי קצרה לעי' בזה מפני שאין כאן סוגיא לעי' בה, ולהיות חוקר בספרים בדברים יבשים אינני מסוגל לכך, ומה יחסר לנו אם נחזיק - - -"

[א גאליציאנער]

כמסופר [שמעתי מכמה אנשים שונים את הסיפור ונראה לי מוסמך] שספרו לגאון הרב מטשעבין שכשקיבל החזו"א את ספרו - דובב מישרים, הניחו בכדי להשתמש בו בפסח, והדובב מישרים ענה בדרך צחות [על מה שכאילו שבחוהו שהחזו"א אינו משתמש בפסח בהרבה ספרים וספרו הוא בין המעטים שמשתמש בהם] 'זהו סימן שכל השנה אינו פותח את ספרי...' [החלק האחרון אין מר בר רב אשי חתום עליו]
כך שבודאי עיין גם בשו"ת דובב מישרים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[גיזונטע קאפ]

כמסופר [שמעתי מכמה אנשים שונים את הסיפור ונראה לי מוסמך] שספרו לגאון הרב מטשעבין שכשקיבל החזו"א את ספרו - דובב מישרים, הניחו בכדי להשתמש בו בפסח, והדובב מישרים ענה בדרך צחות [על מה שכאילו שבחוהו שהחזו"א אינו משתמש בפסח בהרבה ספרים וספרו הוא בין המעטים שמשתמש בהם] 'זהו סימן שכל השנה אינו פותח את ספרי...' [החלק האחרון אין מר בר רב אשי חתום עליו]
כך שבודאי עיין גם בשו"ת דובב מישרים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

גם עם החזו"א היה לומד שותי"ם, סביר להניח שהוא לא היה לומד את הדובב מישרים שהיה בן דורו, ולא על דרך לימודו, (עם כל גדלותו הנוראה), סביר להניח שלחביבותו של הרב מטשעבין אצל החזו"א, או שרצה לתהות על קנקנו, או שרצה לדעת את דעתו של שר התורה בדורו, ולכן למד את ספרו. ומשכך אין ללמוד מזה על לימודו של החזו"א בשותי"ם.

[א גאליציאנער]

כמסופר [שמעתי מכמה אנשים שונים את הסיפור ונראה לי מוסמך] שספרו לגאון הרב מטשעבין שכשקיבל החזו"א את ספרו - דובב מישרים, הניחו בכדי להשתמש בו בפסח, והדובב מישרים ענה בדרך צחות [על מה שכאילו שבחוהו שהחזו"א אינו משתמש בפסח בהרבה ספרים וספרו הוא בין המעטים שמשתמש בהם] 'זהו סימן שכל השנה אינו פותח את ספרי...' [החלק האחרון אין מר בר רב אשי חתום עליו]
כך שבודאי עיין גם בשו"ת דובב מישרים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

גם עם החזו"א היה לומד שותי"ם, סביר להניח שהוא לא היה לומד את הדובב מישרים שהיה בן דורו, ולא על דרך לימודו, (עם כל גדלותו הנוראה), סביר להניח שלחביבותו של הרב מטשעבין אצל החזו"א, או שרצה לתהות על קנקנו, או שרצה לדעת את דעתו של שר התורה בדורו, ולכן למד את ספרו. ומשכך אין ללמוד מזה על לימודו של החזו"א בשותי"ם.

שיהיה כך...
הדובב מישרים למד שותי׳׳ם, הגרעק׳׳א למד שותי׳׳ם המנחת אלעזר למד שותי׳׳ם, השואל ומשיב למד שותי׳׳ם, והרשימה ארוכה... סביר להניח דווקא שהחזון איש למד... אבל רצונך זהו כבודך... אם רצית לעשות מהחזון איש ׳כבוד שמעקער׳ שלא מתאים לו ללמוד ממה שכתב בן דורו... יערב לך, אני סבור אחרת... מכיון שאף על פי שבדרך ניתוחו למד סוגיא באופן עצמאי... אני מאמין שלמד גם מה שאחרים אומרים מפעם לפעם...
כמובן, כל עוד אנחנו מתדיינים בהשערות גרידא... אם ישנה עובדה, נקבל.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[גיזונטע קאפ]

כמסופר [שמעתי מכמה אנשים שונים את הסיפור ונראה לי מוסמך] שספרו לגאון הרב מטשעבין שכשקיבל החזו"א את ספרו - דובב מישרים, הניחו בכדי להשתמש בו בפסח, והדובב מישרים ענה בדרך צחות [על מה שכאילו שבחוהו שהחזו"א אינו משתמש בפסח בהרבה ספרים וספרו הוא בין המעטים שמשתמש בהם] 'זהו סימן שכל השנה אינו פותח את ספרי...' [החלק האחרון אין מר בר רב אשי חתום עליו]
כך שבודאי עיין גם בשו"ת דובב מישרים.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

גם עם החזו"א היה לומד שותי"ם, סביר להניח שהוא לא היה לומד את הדובב מישרים שהיה בן דורו, ולא על דרך לימודו, (עם כל גדלותו הנוראה), סביר להניח שלחביבותו של הרב מטשעבין אצל החזו"א, או שרצה לתהות על קנקנו, או שרצה לדעת את דעתו של שר התורה בדורו, ולכן למד את ספרו. ומשכך אין ללמוד מזה על לימודו של החזו"א בשותי"ם.

שיהיה כך...
הדובב מישרים למד שותי׳׳ם, הגרעק׳׳א למד שותי׳׳ם המנחת אלעזר למד שותי׳׳ם, השואל ומשיב למד שותי׳׳ם, והרשימה ארוכה... סביר להניח דווקא שהחזון איש למד... אבל רצונך זהו כבודך... אם רצית לעשות מהחזון איש ׳כבוד שמעקער׳ שלא מתאים לו ללמוד ממה שכתב בן דורו... יערב לך, אני סבור אחרת... מכיון שאף על פי שבדרך ניתוחו למד סוגיא באופן עצמאי... אני מאמין שלמד גם מה שאחרים אומרים מפעם לפעם...
כמובן, כל עוד אנחנו מתדיינים בהשערות גרידא... אם ישנה עובדה, נקבל.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יש חילוק מהותי בין החזו"א לרוב השותי"ם בצורת ההכרעה שלו, רוב השותי"ם למדו אחרונים בבואם להכריע, והדובב מישרים והמנחת אלעזר שהם בעצמם שותי"ם מבוססים במידה רבה על דברי האחרונים, החזו"א מבוסס על דרכו בלימוד הסוגיא, והוא לא הסתמך על פוסקים שקדמו לו כמעט, זה נראה בבירור לכל מי שלמד קצת בספריו, זו הסיבה שהוא חולק על אחרונים גדולים גם במקום שאפשר לקיים את דבריהם, וזה מפני שבירר לעצמו את שיטתו בסוגיא.
עם זאת הוא לא התעלם בדר"כ מדברי נו"כ השו"ע והפוסקים הגדולים אשר כל בית ישראל נשען עליהם, כמו הרעק"א והנו"ב, והיה בקי בהם כנראה ג"כ מספריו, ומידי פעם הציץ בפתחת"ש כמו שהובא מהגר"ח קנייבסקי,
ומשכך אי"ז ענייני כבוד וכדומה, את המשנ"ב והליקוטי הלכות הוא הביא למרות שהיה רק דור אחד לפניו, ואילו שותי"ם קדומים יותר הוא לא הביא בכלל, אלא שהחזו"א לא היה בעל זמן מיותר, ולמד את מה שראה לנכון כנצרך לו, אדם עצמאי כמו החזו"א לא היה מוצא תועלת בקריאת ספרי שותי"ם של אחרונים, שכן הוא לא נצרך להם, ודעתם לא כ"כ הייתה משנה את הכרעתו רק בגלל שהם כך אמרו, ובפרט מגליציה שהייתה רחוקה מאוד מדרך לימודו.
נתן דוגמא שאינה דומה אבל מחדדת את הנקודה, מי שפתח ספר אבי עזרי רואה אדם עם דעה עצמאית שלא נרתע לחלוק מסברא על רבנים, אלא שזה עד גבול מסויים שישנם כאלו כמו רעק"א וכיוצ"ב שהייתה לו בעיה אם הדברים שלהם לא תואמים לדבריו, ומשכך אין שם כמעט ספרי אחרונים, כיון שדבריהם לא שינו לו הרבה ממסקנתו,
דו"ק מינה ואוקי לחזו"א שהיה עצמאי ובעל כתפים רחבות בהרבה,
זו כמובן השערה אבל לדעתי מסתברת.