בן החבורה כתב:מעניין מיהו המעמד ובאיזה תוכנה כי מעמד מומחה בתוכנת תג יודע להסתדר עם השורות גם בלי להוסיף "מילים"
בן החבורה כתב:מעניין מיהו המעמד ובאיזה תוכנה כי מעמד מומחה בתוכנת תג יודע להסתדר עם השורות גם בלי להוסיף "מילים"
כתונת_פסים כתב:ככלל שום תוכנה בעולם אינה יודעת להסתדר עם כל הבעיות של טקסטים ארוכים סביב הפנים, ואין לי כל ספק שגם החפץ חיים התחשב עם המעמד כאשר היה לו להחליט מה להשמיט מן הביאור הלכה ועוד הרבה ספרים כאלו יש.
גם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א משנה בדרך אמונה כאשר המעמד אומר לו שאין זה מסתדר עם פנים הספר.
חקר כתב:כבוד הרב איש שליט"א
כבודו עימד פעם ספר תורני, או למצער עבד פעם מול מעמד מקצועי?
הדברים ידועים לכל מי שעוסק בתחום העימוד, שכדי לסדר את ההערות כל אחת בעמוד המתאים לה [ובפרט כשההערות בשני טורים] צריך לשחק באופנים שונים. חלק מהאפשרויות בשעת הדחק הם לומר למחבר או לעורך לפתוח ראשי תיבות לא הכרחיים, או לנסח את ההערה בצורה שונה ומורחבת קצת כדי להאריך את ההערה למען הסדר הטוב, וכן, גם בשביל מראהו הנאה של הספר [שהטורים יסתיימו בשווה וכו'].
ברור שיש כאן מחדל של האחראים לפיניש של הספר, וראוי להעלות את הדברים, לתועלת חברי הפורום העוסקים בעריכה ובשאר שלבי ההו"ל. אבל לטעון שההערות נכתבו מלכתחילה במטרה להקל על המעמד את סידור הספר וכדו' זו השמצה חמורה מאד, וכל עוד שאין לך את הכלים לדעת אם אכן כך הוא היה ראוי להימנע מכך [למרות שאשכול כזה בעל רייטינג גבוה..]
הדברים נכתבים בעיקר לאור ציד המכשפות המתנהל כאן לאחרונה על כל מיני ספרים ללא בירור יסודי מקדים.
כתונת_פסים כתב:ראה מש"כ באשכול אחר מה שכתב התפארת ישראל לפרש מדוע השמיט רבי הקדוש וכפי שאמרו בגמ' חסורי מחסרא והכי קתני.
ויש עוד המון דוגמאות כאלו אך לא נראה לי שאצליח לשכנע אותך. כאשר באת להתווכח ולא לשאול ולהבין.
אוצר החכמה כתב:זה נראה שעברו כאן על הכלל הידוע. זה לא שאסור לגנוב, מה שאסור זה להתפס.
אוצר החכמה כתב:קודם כל סתם התבדחתי על הרשלנות להשאיר עקיבות.
וחוץ מזה איזה מרמה יש כאן? אפשר להתווכח אם זה ראוי לשנות את הנוסח של ההערה לצורך העימוד או לא, אבל איזה מרמה יש בזה?
בן החבורה כתב:הערות בלון יש בוורד, לא בתוכנות עימוד.
כתונת_פסים כתב:חפש לך את החברים שלך.
כתונת_פסים כתב:ואין לי כל ספק שגם החפץ חיים התחשב עם המעמד כאשר היה לו להחליט מה להשמיט מן הביאור הלכה ועוד הרבה ספרים כאלו יש.
גם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א משנה בדרך אמונה כאשר המעמד אומר לו שאין זה מסתדר עם פנים הספר.
כתונת_פסים כתב:הרב קלונימוס - על מה בדיוק יצא הקצף.
במידה ויתברר לי שהאברך המגיה שיקר אותי אמשוך את מה שכתבתי.
ומה לגבי ספרי החפץ חיים?כתונת_פסים כתב:כתונת_פסים כתב:הרב קלונימוס - על מה בדיוק יצא הקצף.
במידה ויתברר לי שהאברך המגיה שיקר אותי אמשוך את מה שכתבתי.
דיברתי עם אחד מבני הבית ולדבריו בנו של רב בערל וי.. – משקיע בזה את הנשמה. – עד שזה מסתדר לו והוא גם לא פותח וסוגר ר"ת וכדו'. ומרן הגר"ח מעולם לא שינה מפני העימוד – ולשאלתי איך הוא מצליח תמיד לעמד את הביאור הלכה וכו' סביב הפנים השיב לי שהוא אכן אינו מצליח תמיד ופעמים שהוא עובר לעמוד הבא וכדו'. - ואוסיף ואמר לי שהמעמד מקבל רק צילום ולאחר העימוד בודקים לראות אם הם תואמים.
וכיון שכך. אין צריך לומר שכל מה שכתבתי לעיל על הדרך אמונה בטלים ומבוטלים – ולצערי הייתה כאן אי הבנה מצידי.
ויישר כוחך הרב קלונימוס.
---
גם המגיה לא שיקר אותי חלילה - וכפי שכתבתי הייתה כאן איזה אי הבנה מצערת.
למען דעת כתב:http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=15637
מי שיש לו מה להגיב ואינו מורשה שם - יוכל לכתוב כאן וזה יעבור לשם בעז"השבלונה כתב:מזעזע. ההוצאת שם רע וההכפשה ברבים......
לא הייתה שום סיבה להראות את שם המחבר ולפרסם קלונו בציבור!ורד כתב:אני מגיבה באשכול זה כי אני לא מסתדרת עם הרישום והכניסה ואין לי פנאי להתחיל עם זה.
מקרה הזוי.
אין הצדקה למעשה של המעמד, כי חובה עליו לדעת שאסור לגעת בחומר המתקבל על ידי המחבר, שבד"כ מוגה ומתוקן לדפוס ללא צורך בהגהות תוכן.
בתור מעמדת אני יודעת שיש מגוון דרכים לסדר הערות שוליים, ואין הצדקה לשנות תוכן בשביל עיצוב.
זה תפקיד המעמד, להתאים העימוד לתוכן ולא את התוכן לעימוד.
לגבי שאלת התשלום, זו שאלת השאלות.
האם לשלם מחיר הגון לבעל מקצוע (כמו בכל תחום) שיודע טוב את המלאכה, או מחיר נמוך למתחילים במקצוע, כשאת הפרש התשלום משלמים בדרכים אחרות, כמו אכזבות תוספת כסף ורבה געלט....
כולם משלמים בסופו של דבר אותו המחיר. מנסיון.כתבים כתב:מה באמת הייתם עושים כשיש בעמוד אחד הערות שוליים בשני טורים כשמספר השורות אינו זוגי [כמובן, כשאין אפשרות להעביר שורה אחת לעמוד לפני/אחרי]?אברהם כתב:לענ"ד זה לא סוף העולם, בפרט אם השורה הנוספת נמצאת בטור הימנישלמה כתב:אף אחד לא ביקש להוסיף מלל.
ביקשו למען היופי, לרווח שורה או לצמצם שורה.
אם אתם לא יודעים איך מרחיבים רווח בין האותיות והמילים, או לחילופין, לצמצם לשורה פחות.
כמדומני ש"אליעזר" בנה על זה סקריפט כמו ב"תג"אברהם כתב:אם זה אפשרי - מה טוב
אבל לא תמיד זה אפשרי
(כלומר יש גבול לכמה רווח אפשר לתת בין מילים או כמה אפשר לצמצם אותו וכן אותו הדין לגבי הצרת אותיות)prog כתב:בתור מעמד ספרים מעולם לא חששתי 'לגעת' בטקסט כשצריך. כמובן בהסכמת המו"לים.
אני רואה באופן חיובי את הערות שנכתבו שם. בשביל שהספר ייצא.
אסור להשמיט קטעים או להוסיף מילים סתם. אבל בהחלט ניתן 'לפתוח' ראשי תיבות כשצריך. או לשבור קטע מידי ארוך בשביל שיהיה נוח לקריאה.
לפעמים יש תוכן כ"כ חשוב אבל העימוד כל כך לא יפה וכל כך מסורבל, שבשביל שיהיה שימושי ונוח לקריאה חייבים לעשות משהו בצורה איכותית.
חיים דיקמןכתבים כתב:נכון מאד, אבל ברור שאם ניתן לפתור את זה על ידי פתיחת ר"ת או להאריך את ההערה 'ע"י המחבר', זה הרבה יותר טוב.שבלונה כתב:מסכים עם חיים,
ואני מעריך אשתי תסכים גם כן :)
כמגיהת ספרים וכמעמד, הרבה פעמים פנינו לעורך הספרים בשאלה האם אפשר לנסח כך או אחרת כדי שדברים "יסתדרו" על הדף, אבל מעולם לא שינינו ללא הסכמה ברורה מהעורך שיש לנו יד חופשית כששאלות מהותיות שאלנו אותו, או אפילו בחשש קלוש לשאלות מהותיות.
לא מדובר על "למרוח" או להוסיף סתם מילים מלכתחילה על מנת "לנפח" את הספר שיראה עב כרס. מדובר בשביל הנראות של העמוד ולפעמים אפילו להקל את הקריאה של הקורא.
המצבים בהם זה בעיה, זה בקטעי מקורות, פסוקים, וכו' או בכתבי רבנים שידוע שכל מילה בהם שקולה ומדודה.
סתם לסבר את האוזן, כעורך עלון תורני היו כמה פעמים שפניתי לרב הגרעין בבקשה להוריד מילה שתיים או להוסיף על מנת שהפסקה תסדר, והוא התחבט והראה לי איך כל מילה שקולה ואיך מילה שלא קשורה סתם תהרוס...
בסופו של דבר הרב מצא מה להוריד.
בכל אופן, נדירים הרבנים שיודעים לדייק כל כך בכל מילה שלהם.ורד כתב:להלן התשובה:
ראש פתוח הוא דבר חיובי בכל תחום בחיים, ובתחום העיצוב קל וחומר.
תמיד מומלץ לייעץ ללקוח להוסיף להוריד או לשנות דברים, אבל לגעת ולכתוב בתוך המלל הוראות זו לא דרך. ניתן לעשות סימונים כמו כוכביות או משהו בולט אחר ולכתוב הערות בצד, או להתייעץ מראש ולקבל אישור על שינויים מהותיים.
ואם בכל זאת נעשתה הטעות, לפני ההורדה לדפוס היה על המעמד בחיפוש והחלפה למצוא את כל המקומות המסומנים ולמחוק אותם.
מכל מקום בתור מעמדת באינדיזיין, אני ממליצה ללקוחות להגיש את החומר לעימוד לאחר כל תיקוני המלל וההגהות. המלל מושלם, העיצוב רץ, והמוצר מוכן במהירות גבוהה, ללא טעויות ותיקונים. יתכן וצורת העבודה בתג שונה, לפיכך תלוי באיזו תוכנה השתמש המעמד בספר המדובר.
לגבי עיצוב בעימוד, זה הפלונטר העיקרי. אנשים לא מבינים שכדי לעמד ספר לא מספיק להכיר את תוכנת העימוד אלא צריך לדעת עיצוב, כבר שנים אני מנסה לחנך את העולם...כתבים כתב:כבר כתבו לעיל שזה לא פותר את הבעיה בכל המצבים, ויש גבול כמה ניתן לשחק במרווחים בלי שזה יכער את העיצוב. במקרים כאלו עדיף לשחק בטקסט עצמו, כמובן באישור המחבר.
אבל זה ברור שלהכניס הערות טכניות בתוך הטקסט [גם כוכביות וכדו'] אסור, הדרך הטובה היא לציין זאת בהערות בלון ב-PDF.
איש_ספר כתב:שאלה זו היא מפתח התשובה מפני מה אנו מוצאים ביאורי הלכה שתוכנם היה מתאים להקבע במ"ב ולא כביאור הלכה, כיו"ב ניתן למצוא לפעמים הלכות בתוך שער הציון! הוי אומר שבכל מקום שנוסף למ"ב הלכה או ביאור שהיה ראוי לקובעם במ"ב, מכיון שלא יכל לשבש את כל סדר האותיות, קבע אותן בתוך ביאור הלכה שהוא נפתח בכוכב בלבד ולא באותיות באופן שהוספת דיבור חדש אינה משבשת את הסדר!
אמור מעתה שהחלוקה שקבע המ"ב בין שלושת המדורים לא נשמרה תמיד, מחמת אילוצי הדפסה, וממילא אין טעם לפלפל - כמנהג איזה מחברים - כביכול הלכות שנקבעו בבה"ל או בשעה"צ (לא כפלפול אלא כהלכה פסוקה) נופלות בחליטותן מהלכות הקבועות במ"ב.
שבוע טוב
כתונת_פסים כתב:והרי עיניך הראות שהמ"ב נאלץ להכניס חידושים והלכות תוך השער הציון מפני אילוצי הדפוס – בהכרח שהיה זה בלתי אפשרי לשנות את תבניתו וצורתו של המ"ב כאשר קיבל את הלוחות להגיה אותם.
מה א"כ היה עליו לעשות במידה והיה רוצה להוסיף הלכה כל שהוא ולא נותר לו מקום גם לא בשער הציון. – במצב שכזה לא נותר לו ברירה אלא להשמיט מן הביאור הלכה שהרי הפלפולים שבביאור הלכה לא היה לו נחוץ כל כך.
כמו כן ראה מה שהבאתי מדברי האחים ראם שהדפוסים אשר לפניהם היו משמיטים מן הראשונים הכל רק לצורך העימוד. – והמדפיסים שלפני האחים ראם לא היו קוטלים קנים באגם.
כתונת_פסים כתב:ראו כאן.
ואף המדפיסים בני בינה שחדשו בו דברים והוסיפו עליו הוספות גם מכתבי יד, רובם לא הוסיפו רק תופסת מועטת, ויסתפקו בהוספת איזה הגהות, איזה ציונים ומסורות וכדומה, מלבד כמה פעמים היוצאים מהכלל אשר הוסיפו איזה הוספות נכבדות, אבל ג"כ מועטות מאוד – וכל אלה פעלו בעת אשר לעיניהם השתפכו אבני קודש ואבנים טובות ומרגליות בראש כל חוצות – בעת אשר כתבי ידי רבותינו הקדמונים גדולי כל המפרשים, ומקוריהם הראשונים היו מצויים ביד כל אדם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 495 אורחים