דברים אלו כלשונם בציון מקורם, העתיק גם השל"ה. ומשם נפוץ לכל האר'שעוד תקנה אחרת מצאתי בתוך ספרי המקובל האלהי חסידא קדישא הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי ז"ל בספר אחד כתיבת יד נקרא בית מדות, איננו אותו ספר בית מדות שהוא בדפוס, שם מצאתי כתוב כל מה שתמצא בדברי הראשונים תוכחות על עון, סיגופים ויסורין קשין, שלג וחרולים, והפסקות, ענויים, לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה. אבל מי שתורתו אומנתו, ויודע דעת ויראת ה', זאת היא תקנתו - לא יחלש ולא יתבטל מלימודו, אך יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם, ויתבודד בינו לבין קונו, ותתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עומד לפניו ביום הדין, וידבר לאל יתברך רכות כאשר ידבר העבד אל רבו והבן אל אביו,
[כבר ציינו שספר 'בית מידות הבא בדפוס', שנזכר בחרדים בכ"מ, הוא הספר שנודע אח"כ בשמו 'מעלות המידות', שנדפס כבר בשנות הרי"ש].
אכן מהו הספר בית מידות לאריז"ל?
והנה כמה וכמה תמיהות בדבר.
א. כבר החיד"א העיר (וכעת אינו זוכר מקומו) שבדברי האר"י שלפנינו יש משמעות שונה מפטור גורף זה לת"ח. והיסס על שמועה זו.
ב. איך זכה החרדים להיות היחיד שראה חיבור זה של האר"י? [בספר קבלת האר"י לר"י אביב"י, במפתח שמות החיבורים, לא מצאתי שנזכר חיבור זה בכלל!]
ג. מה פשר ההבהרה המשונה, של רבי אליעזר, 'שאינו החיבור הבא בדפוס', הלא החיבור שבא בדפוס שם מחברו מופיע עליו? וא"כ, אם בחיבורו של האר"י עסקינן, בודאי שאינו זה הבא בדפוס.
ד. ממתי האר"י נתן שמות לחיבוריו? (פשוט שדרך עה"ח ושאר עריכות מהרח"ו, כאדם ישר ועולת תמיד לא יצא השם מהאר"י וחלקם גם לא ממהרח"ו)
ה. הן אמת, ובניגוד למקובל, האר"י כתב בעצמו כתיבות רבות, אבל לא שמענו שכתב חיבורים שלימים וחתומים שניתן לכתוב עליהם 'בתוך ספרי המקובל וכו''.
ו. האם בכתבי האר"י הידועים אנו מוצאים לשון וסגנון דומה לזו? (לענ"ד לא)
ניתן לישב ולדחוק כל אחת מן התמיהות הנ"ל. אך יותר נראה, שמעולם לא יחס החרדים חידוש זה לאר"י, אלא העתיק ממה שמצא בתוך ספר כתב יד שנמצא בספריתו של האר"י! וזה כונתו במה שכתב
בהעתקות בלתי מדויקות של דברי החרדים נכתב כביכול מצטט החרדים מכתיבת יד של האריז"ל, אבל כמובן הלשון המקורית כפי שנעתקה כאן יכולה להתפרש בנקל כאמור.עוד תקנה אחרת מצאתי בתוך ספרי המקובל האלהי חסידא קדישא הרב רבי יצחק לוריא אשכנזי ז"ל
מה דעתכם?