ישורון כט הופיע - תוכן העניינים

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ה' אוגוסט 15, 2013 11:24 am

בעבר היה עולה כאן תוכן של ישורון, ימים מספר קודם הופעתו.
שמעתי שהספר בדפוס, וכאן דממה.

מי יכול בכל זאת לעלות את התוכן?

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ג' אוגוסט 20, 2013 1:16 am

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 20, 2013 7:28 pm

: ישורון כט - תוכן_Page_5.jpg (141.65 KiB) נצפה 14055 פעמים

: ישורון כט - תוכן_Page_6.jpg (115.51 KiB) נצפה 14055 פעמים

: ישורון כט - תוכן_Page_7.jpg (141.61 KiB) נצפה 14055 פעמים

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' אוגוסט 20, 2013 7:35 pm

אולי ר' שמריה גרשוני - מכותבי הפורום - יעלה כאן את מאמרו על התו"ת?
[אפשר לשלוח גם באישי ואני יעלה]

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ד' אוגוסט 21, 2013 11:18 am

תודה אי"ס.
שמעתי שעורכי הקובץ חרדו שמא גורל עבודתם יהיה כגורלו של הקובץ שי"ל ע"י אנשי הרב גרוס (שכחתי את שמו) בשל מאמר כאן המראה פנים להיתר לשימוש במדי מים בשבת.
מאמרו של ענבל שמופיע כאן נגד ספרו של בראון, זה המפורסם ברשת?

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ד' אוגוסט 21, 2013 12:56 pm

גם מאמרו של הרה"ג רבי אשר וייס עלול להכות גלים, כיון שלמיטב ידיעתי הוא מתיר להשתמש במגבונים לחים בשבת.

תוך כדי דיבור

תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).

החזן · הודעהעל ידי **החזן** » ד' אוגוסט 21, 2013 3:19 pm

אורח כתב:תודה אי"ס.
שמעתי שעורכי הקובץ חרדו שמא גורל עבודתם יהיה כגורלו של הקובץ שי"ל ע"י אנשי הרב גרוס (שכחתי את שמו) בשל מאמר כאן המראה פנים להיתר לשימוש במדי מים בשבת.

מה החרדה הגדולה? אחרי ככלות הכל, זו היתה פרסומת לא רעה בשביל הקובץ של אנשי הרב גרוס, שאפילו את שמו אינך יודע. ואיזה נזק נגרם לקובץ זה?

אורח כתב:מאמרו של ענבל שמופיע כאן נגד ספרו של בראון, זה המפורסם ברשת?

שמעתי שזהו מאמרו המפורסם בהשמטות שונות.

זסבה · הודעהעל ידי **זסבה** » ד' אוגוסט 21, 2013 5:37 pm

איש רגיל כתב:גם מאמרו של הרה"ג רבי אשר וייס עלול להכות גלים, כיון שלמיטב ידיעתי הוא מתיר להשתמש במגבונים לחים בשבת.

ראה שמירת שבת כהלכתו פרק יד אות לז בשם הגרש"ז זצ"ל

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' אוגוסט 21, 2013 7:56 pm

אורח כתב:מאמרו של ענבל שמופיע כאן נגד ספרו של בראון, זה המפורסם ברשת?

בתחילת המאמר מציין הכותב כי המאמר 'מבוסס' על המאמר שפורסם ברשת האינטרנטית בפורום של אוצר החכמה... ומכיון שדשו בו רבים וכו' וכו' החליט במאמר הנדפס להתמקד יותר ב'הבנת הנקרא'...
בסיום 'מפרגן' הכותב לבראון שהספר הוא בגדר 'בוסר' ובעז"ה יש לו מקום להתפתח ולהשתפר...

ערער בערבה

תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).

כבר נדפסה השגה על דברי הגר"א וייס בקובץ באו"י האחרון, וממבט שטחי נראה אכן עיקר היתרו תמוה או שאולי אינו מכיר היטב את אופי פעולת המגבונים.
אולי כדאי שיעלה מאן דהו את דבריו ואת דברי המשיגים עליו, באשר זהו אחד הנידונים הנחוצים בהל' שבת בימינו.

ארי שבחבורה

ערער בערבה כתב:
תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).

כבר נדפסה השגה על דברי הגר"א וייס בקובץ באו"י האחרון, וממבט שטחי נראה אכן עיקר היתרו תמוה או שאולי אינו מכיר היטב את אופי פעולת המגבונים.
אולי כדאי שיעלה מאן דהו את דבריו ואת דברי המשיגים עליו, באשר זהו אחד הנידונים הנחוצים בהל' שבת בימינו.

הנושא נידון קצת גם במאמרו של הרב אוריאל בנר ב'המעין' האחרון על השו"ת הנ"ל.

אגב מה התשובה לשאלה האם היה אמורא בשם ר' ראובן. מוזכר בגמרא ר' ראובן בן איצטרבולי, הוא מגיה את השם?

עשוי לנחת

דברים מעניינים כתב הר' בוקוולד על הספר 'מאורי אש השלם' בו הוא 'חושף' טעות של רבים שחושבים שהספר מבוסס על 'מאורי אש' של הגרשז"א בעוד שבמציאות יש שם דברים רבים שאינם מוסמכים כ"כ או לא אקטואליים.
לאחמ"כ תגובת הר' קורן על הדברים.

דב בער · הודעהעל ידי **דב בער** » ד' אוגוסט 21, 2013 11:44 pm

ערער בערבה כתב:
תוך כדי דיבור כתב:תשובות ההיתר שלו בזה כבר נדפסו במנחת אשר החדש (השו"ת).

כבר נדפסה השגה על דברי הגר"א וייס בקובץ באו"י האחרון, וממבט שטחי נראה אכן עיקר היתרו תמוה או שאולי אינו מכיר היטב את אופי פעולת המגבונים.
אולי כדאי שיעלה מאן דהו את דבריו ואת דברי המשיגים עליו, באשר זהו אחד הנידונים הנחוצים בהל' שבת בימינו.

הגאון רבי יצחק מרדכי רובין כתב מכתב מאד מענין להגר"א וייס שליט"א ושם השיג על דבריו הן בענין מגבונים לחים והן בענין סגירת מעגלים בשבת, כנראה שהמאמר בישורון הוא מכתב תשובה של הגר"א וייס שליט"א להגרי"מ רובין שליט"א בו הוא משיב על השגותיו עליו. מענין לראות מה תשובותיו.

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ה' אוגוסט 22, 2013 2:59 pm

אוצר החכמה כתב:אגב מה התשובה לשאלה האם היה אמורא בשם ר' ראובן. מוזכר בגמרא ר' ראובן בן איצטרבולי, הוא מגיה את השם?

להיפך, הוא מוכיח שאכן היה אמורא כזה. ודן גם בשם הזה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' אוגוסט 23, 2013 2:46 am

היום הגעני הישורון החדש, מה אומר ומה אדבר, לא תשבע עין מלראות !

המדור על רבינו אברהם גנחובסקי נפלא ביותר! ויש בו הערכת הדמות באופן נעלה מאד ! אע"פ שהתולדות מקוצצים...

הקונטרס על מדי המים, מחכים ומאלף וערוך בטו"ט (היה אפשר לוותר על הפתיחה הטפשית של טיול חברי המערכת בבתי הקברות שבפולין ליטא, יש מקום להזכיר את הנצי"ב גם בלי לעשות זיהרא על קברו...).

במאמר המעניין על פסקי החכ"צ נכתב שהוא לרגלי עבודה על כתבי היעב"ץ של מכון או מפעל להוצאת כתביו. מה מדובר? מסונף למכון אחר או משהו עצמוני?

וכמובן עוד המון דברים המושכים את העין, כמו מאמרו של הרה"ג יהושע ענבל על ספרו של בראון, ומאמרו של הרב שמריהו גרשוני שכבר הוזכר כאן. ועוד מאמרים רבים ומגוונים ככתוב בתוכן שעלה כאן.
הפתיחה של המערכת למאמרו של הרב ענבל, היא דוגמא מובהקת לקדירא דבי שותפי. ניכר היטב ששני סוסים משכו את העגלה, האחד חובב עבודות אקדמאיות ומשתבח ומשבח את עבודתו של בראון, ומשנהו כותב בלעג חריף ("כאילו מדובר במחקר...ושמסקנותיו ראויות לבוא בקהל" קרי: לא מדובר במחקר והספר אינו ראוי לבוא בקהל..) אולי כדאי פעם הבאה לעשות שתי פתיחות שונות וכך לא להרגיז את כולם גם יחד.

הדברים לא נעשים מאליהם, ויש להזכיר לשבח את העורכים הדגולים הרה"ג יחיאל שטרנברג באר"י, ומשנהו הרה"ג רא"מ רייך היושב בכרכי הים. הנה שכרם איתם ופעולתם לפניהם. ועל צבאם העורך הראשי אשר קיומו והתמדתו של המפעל הראשי הזה רשום על שמו, הרה"ג ר"ש גאטסמן. לצד עבודתו המאומצת בתדרוך ראשי ישיבות, לאן מצווה להגיע ואיפה אסור להשתתף, עוד זמנו בידו לעבור על הקובץ כולו ולהטביע בו את חותמו היחודי. מדור כמו על המדי מים שיצא כמות שהוא, המביא את מכלול הדעות, מסתדר עם כולם ומגיש מדור מקיף (כולל הרבנים בוקוולד וזלמן קורן בסוף, והרב הלפרין בענין אחר שבעצם זה הענין עצמו), יכול לארגן רק הרב גוטסמן באמצעות יחסיו הטובים עם כולם.
---
הערה קטנה: בעמ' תשמ"ז כותב חכ"א על ברכת מעין שבע. הוא עומד בתמיהה הידועה מה עניינה שם פסקת "מעין הברכות א-ל ההודאות", שבאה בין "ונודה לשמו" - מודים, ל"אדון השלום" - שים שלום.
ולכן הוא מעלה הצעת פירוש "מוזרה" משהו: אל ההודאות - עלינו לשבח! אדון השלום - במה מדליקין נר שבת שלום בית... ומניח בקדושה על השינה של ליל שבת...
הוא מסייג שלא ברור לו האם בזמן חז"ל אמרו עלינו לשבח אחרי כל תפילה, כנראה על אמירת עלינו אחרי שחרית ועל אמירת במה מדליקין אין לו ספיקות...
בקיצור, דברים משונים במעט...

בכל מקרה עלה במחשבה, שמעין הברכות אל ההודאות דומה מאד למודים דרבנן. האם יתכן שהיה מנהג שבחזרה הש"ץ אומר מודים דרבנן?

אורח · הודעהעל ידי **אורח** » ו' אוגוסט 23, 2013 5:49 pm

איש_ספר כתב:הערה קטנה: בעמ' תשמ"ז כותב חכ"א על ברכת מעין שבע. הוא עומד בתמיהה הידועה מה עניינה שם פסקת "מעין הברכות א-ל ההודאות", שבאה בין "ונודה לשמו" - מודים, ל"אדון השלום" - שים שלום.
ולכן הוא מעלה הצעת פירוש "מוזרה" משהו: אל ההודאות - עלינו לשבח! אדון השלום - במה מדליקין נר שבת שלום בית... ומניח בקדושה על השינה של ליל שבת...
הוא מסייג שלא ברור לו האם בזמן חז"ל אמרו עלינו לשבח אחרי כל תפילה, כנראה על אמירת עלינו אחרי שחרית ועל אמירת במה מדליקין אין לו ספיקות...
בקיצור, דברים משונים במעט...

בכל מקרה עלה במחשבה, שמעין הברכות אל ההודאות דומה מאד למודים דרבנן. האם יתכן שהיה מנהג שבחזרה הש"ץ אומר מודים דרבנן?

שרעקלאך

ואיפה נרמז לדוד ה' אורי וישעי?
אולי אדון השלום זה בכלל על שלום עליכם...?

בברכה המשולשת

מעין הברכות= מעון הברכות, כידוע

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 25, 2013 4:47 pm

בברכה המשולשת כתב:מעין הברכות= מעון הברכות, כידוע

הדיון על שייכות המשפט לכאן, בין מודים לשים שלום, ולענין זה גם מעון לא פותר את הבעיה.

בברכה המשולשת

מעון הברכות זה חתימת שים שלום בנוסח א"י הקדמון

אביר · הודעהעל ידי **אביר** » א' אוגוסט 25, 2013 7:02 pm

איש_ספר כתב:לצד עבודתו המאומצת בתדרוך ראשי ישיבות, לאן מצווה להגיע ואיפה אסור להשתתף, עוד זמנו בידו לעבור על הקובץ כולו ולהטביע בו את חותמו היחודי.

והרבה יותר מפעים חיסולי החשבונות המכעורים מבית מדרשו של מנהל המקום באיצטלא של מצוה וכבוד הבריות...

צילום מסך כבר נשלח להרב גאטסמן

נערי האוצר

איש_ספר כתב:הפתיחה של המערכת למאמרו של הרב ענבל, היא דוגמא מובהקת לקדירא דבי שותפי. ניכר היטב ששני סוסים משכו את העגלה, האחד חובב עבודות אקדמאיות ומשתבח ומשבח את עבודתו של בראון, ומשנהו כותב בלעג חריף ("כאילו מדובר במחקר...ושמסקנותיו ראויות לבוא בקהל" קרי: לא מדובר במחקר והספר אינו ראוי לבוא בקהל..) אולי כדאי פעם הבאה לעשות שתי פתיחות שונות וכך לא להרגיז את כולם גם יחד.

מעניין לציין לנימוק של המערכת בפתיחה מדוע היא חורגת מדרכה ומפרסמת ביקורת נגד ספר אקדמי, והוא שספרו של בראון התקבל בציבור החרדי!

ציבור · הודעהעל ידי **ציבור** » א' אוגוסט 25, 2013 7:54 pm

אביר כתב:
צילום מסך כבר נשלח להרב גאטסמן

חרחור ריב זה בשליחת הצילום-מסך לגוטסמן
מה תועלת חשבת להרויח בו בערב ימי הדין?

בכל אופן: מערכת ישורון צריכה אותו עשרת מונים יותר משהוא צריך אותם. והדברים ברורים לכל באי שער ישורון.
כך שגם אם התבדח קימעא - וכנראה שהוא גם צודק - הרי שאנשים מתורבתים לא רואים בזה "חיסולי חשבונות מכוערים", כלשונך, ואדרבה אין לה לאמת להיות ביישנית או פחדנית.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 25, 2013 9:15 pm

בברכה המשולשת כתב:מעון הברכות זה חתימת שים שלום בנוסח א"י הקדמון

יש"כ. לא ידעתי. עכשיו ראיתי בסיני ציטוט ממאמרו של ג' אלון בתרביץ שאכן היה נוסח מעון הברכות עושה השלום, צד נוסח עושה השלום. והוא עומד על הקושי למה ניתק מעין/מעון הברכות מאדון השלום בברכת מגן אבות.

איש_ספר כתב:בכל מקרה עלה במחשבה, שמעין הברכות אל ההודאות דומה מאד למודים דרבנן. האם יתכן שהיה מנהג שבחזרה הש"ץ אומר מודים דרבנן?

עוד ראיתי במאמר שם, שלדעתו של אלון היה נוסחה קדומה של מודים שחתמו, בא"י אל ההודאות והיא השתמרה רק במודים דרבנן, וא"כ יש להשערה הנ"ל מקום.

אביר כתב:צילום מסך כבר נשלח להרב גאטסמן

ההודעה שלי כללה ריבוי דברי שבח כנים, שנכתבו בידיעה ובתקווה שעינו של הרב העורך תשזוף את הדברים. ועל כן הנני אסיר תודה למר על פעלו.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' אוגוסט 28, 2013 4:25 pm

איש רגיל כתב:גם מאמרו של הרה"ג רבי אשר וייס עלול להכות גלים, כיון שלמיטב ידיעתי הוא מתיר להשתמש במגבונים לחים בשבת.

חלקו השני של המאמר המתייחס לחידושו בענין החשמל הוא הרבה יותר מעבר לגבול כנראה ואני מתפלא שעוד עוברים בשתיקה על חידושו המופרז. לדעתו, אם הבנתי נכונה, כל הפעלת חשמל הוא מכה בפטיש דאורייתא רק בכלל ש'מלאכה חשובה היא' ולדעתו כל מלאכה חשובה שאי אפשר להסמיכו בא' מל"ט הרי הוא נכנס בכלל 'מכה בפטיש'.

דבריו הם חומרא מצד א' לענין נורות LED שכמה פוסקים מקילים להחשיבם רק כאיסור שבות ואילו לדעתו גם הם בכלל איסור דאורייתא דמכה בפטיש. ומצד שני מזה בא לידי קולא שבענין פעולות חשמליות שאינן חשובות לדעתו שנדונו במאמרו בישורון הם מותרים לגמרי. ואמנם במאה שנים האחרונות לא עלה על דעת א' מגדולי ההוראה להציע חידוש גדול כזה. רק הגרא"ז מלצר שציין אליו בתשובתו חידש שלדעת הרמב"ם כל מלאכת אומן אפילו אינו של גמר מלאכה חשיבה מכה בפטיש אבל חידושו של הגר"א וייס להחשיב כל מלאכה חשובה (בעיניו) אפילו אינו מלאכת אומן בכלל מכה בפטיש הוא מעל ומעבר.

מקופיא נראה לי שיש להקשות לפי חידושו זה היכי משכחת לה 'מלאכה שאין צריכה לגופה' דאם מלאכה חשובה היא (מלאכת מחשבת כדבריו) מה בכך שאינה תואמת הצורך שנשתמשו בה במשכן תיפוק לה ממכה בפטיש הכוללת הכלל? ואם אינה חשובה גם אילו צריכה לגופה אינה אסורה מדאורייתא דמלאכת מחשבת אסרה תורה.

מלמדתורה · הודעהעל ידי **מלמדתורה** » ו' אוגוסט 30, 2013 12:30 pm

דבר אחד ברור לכל בר דעת שהדברים שנכתבו כאן בפורום הם רק "במבט שטחי" ללא עיון בתשובות שפרסם ר' אשר וייס בספרו, והאריך בטוב טעם ודעת לבאר את דעתו, כי כל המעיין במש"כ המנחת אשר בנוגע המגבונים לחים (שו"ת מנחת אשר ח"א סימן י"ד – י"ז ועוד במאמר שהתפרסם כעת בישורון) רואה את פשטותן, וכל אחד יכול לערוך את הבדיקות כמו שערכן המנחת אשר ויראה שדבריו נכונים. וכבר אמרו חכמים "יפה שתיקה לחכמים ק"ו... ואינו כדאי לכתוב דברים בפורום שאפילו בעיון מקופיא אמורים לתפוס.

ובנוגע למש"כ המנחת אשר בענין חשמל והחמיר שנורות לד הם איסור דאורייתא, אכן כך היא שיטתו כמו שלמד מהירושלמי שבת מ"ד ע"א וכמו שכתב באריכות בשו"ת מנחת אשר סימן ל'.
אולם מש"כ הגה"מ כאן "ואמנם מצד שני בא לידי קולא שבענין פעולות חשמליות שאינן חשובות לדעתו שנדונו במאמרו בישורון הם מותרים לגמרי". פה רואים שהכותב לא בדק את הדברים בעיון כלל, כי להדיא כתב שם המנחת אשר שדבריו הם גם אם האיסור של חשמל הוא מצד מוליד או בונה כמ"ש בשו"ת הנ"ל סימן ל"ב. וגם ההגדרה של "מלאכות חשמליות שאינם חשובים בעניו" אינה הגדרה נכונה כלל ואינה בכלל מה שכתב שם, ומה שהמנחת אשר מתייחס זה לדברים שהאדם מפעיל מערכות אלקטרוניות ללא משים, ואע"פ שגורם לשינויים אלקטרוניים, אבל השינויים האלה אין תועלתם ותוצאתן גלויה ונצרכת לו ואין האדם רואה כל צורך בשינויים האלה. וממילא נפלה טענתו ממלאכה שאין צריכה לגופה כמבואר לכל מבין.
אם יש מי שיוכל להעלות כאן את תשובתו המודפסת בישורון לרב רובין יביא תועלת גדולה לכל המעיינים בפורום לראות איך ביאר את הדברים בבהירות רבה כדרכו.

היא שיחתי

אולי יעלו לכאן את הקונטרס על החשמל?

רזייא · הודעהעל ידי **רזייא** » ב' ספטמבר 02, 2013 2:40 am

מי הסובר שב"נורות לד", יש רק איסור דרבנן?
(אני מניח כמובן שלהחזו"א הוא סגירת מעגל דאורייתא)

מלמדתורה · הודעהעל ידי **מלמדתורה** » ב' ספטמבר 02, 2013 11:42 pm

בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.

מלמדתורה · הודעהעל ידי **מלמדתורה** » ב' ספטמבר 02, 2013 11:48 pm

מצורף מכתבו של ר' אשר וייס שהתפרסם בישורון לבקשת הציבור.

קלונימוס הזקן

מאמרו של הגר"א וייס שליט"א הוא מכתב תגובה לאגרת הבקרת על פסקו זה שהתפרסמה ע"י הגאון ר' יצחק מרדכי רובין שליט"א בעל 'ארחות שבת' בקובץ 'היכלא' האחרון
מדובר בשרשרת מכתבים בין הגאונים הנ"ל, ואולי עוד חזון למועד ונראה את המשכה מעל גבי 'ישורון' או 'היכלא' הבא
עכ"פ מקופיא ההיתר קשה מאד, על אף תלייתו באילן גדול. וכמבואר למעיינים במאמר יש כאן ויכוח של 'חי מכחיש את החי' באשר לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לדינא בענין זה
וטענת הגר"א וייס בסברא שאם אכן הגרש"ז חזר בו ממה שנתפרסם בשמו, היה עליו לפרסם זאת בשער בת רבים, היא סברא מעניינת שנוגעת הרבה לפסקי פוסקי הדור האחרון בענינים רבים, וכמדומה שאם נקבל שניתן לטעון טענה מעין זו נצטרך לשוב ולדון על טיבן של במות תורניות שונות אם 'שמה חזרה או לאו שמה חזרה'..
יהי' אשר יהי' הדיון מרתק והנידון נוגע בכמעט כל בית בישראל, ופתרונות מעשיים חלקים לדינא, אין

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ג' ספטמבר 03, 2013 1:23 am

קלונימוס הזקן כתב:ופתרונות מעשיים חלקים לדינא, אין

מישהו הראה לי פעם מגבונים לחים מגרמניה, שהמיוחד בהם שהם על בסיס שמן. וטען ששמע שהיו למראה עיניו של הגריש"א זצ"ל והתירם. לקחתי מגבון אחד והראתיו להגר"מ אייכלר, סחטם בידו, והראה לי את ידיו מלאות בשמן ופסק לאיסור.

קלונימוס הזקן

איש רגיל כתב:מישהו הראה לי פעם מגבונים לחים מגרמניה, שהמיוחד בהם שהם על בסיס שמן. וטען ששמע שהיו למראה עיניו של הגריש"א זצ"ל והתירם. לקחתי מגבון אחד והראתיו להגר"מ אייכלר, סחטם בידו, והראה לי את ידיו מלאות בשמן ופסק לאיסור.

כמדומה לדעת הגרא"ו אין בסחיטה זו מענין הטענה, ואם היו טענות ועדויות בעלמא בשם מרן הגריש"א זללה"ה בחזקת דווקניות הלכה למעשה, היה בסחיטתו של הגר"מ הנ"ל משום ראיה שדעת הגריש"א כהגרא"ו

רזייא · הודעהעל ידי **רזייא** » ג' ספטמבר 03, 2013 3:07 pm

תודה רבה

מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.

במטותא, לא הבנתי, הרי כל לחיצה על מקש במחשב, טלפון וכדו', סוגר מעגל כל שהוא.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' ספטמבר 03, 2013 3:28 pm

מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.

לא ברורה כוונתך, אם יש זרם יש מעגל חשמלי. עד כמה שאני יודע המציאות היא שנורת לד כמו כל נורה רגילה מופעלת ע"י סגירת מעגל חשמלי, אלא שאין בה יצירת חום של ממש, וודאי לא גחלת של מתכת.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' ספטמבר 03, 2013 3:39 pm

מענין לענין - טרם ראיתי את תשובת הרא"ו בשו"ת שלו, אבל על פניו על הרעיון לאסור מכשירי חשמל מדין מכב"פ קשות כל הקושיות של הגרש"ז על שיטת החזו"א - מדוע במיטה של פרקים וכו' אין מכב"פ. בפשטות ההבנה היא שכלי המיועד לפתיחה וסגירה תדירים אין סגירתו לא בנין ולא הכאה בפטיש אלא השתמשות. האם הוא מתיחס לזה?

קלונימוס הזקן

ברזילי כתב:
מלמדתורה כתב:בנורות לד לדעת הגרש"ז פשוט שאין בהם איסור דאורייתא כיון שאין הבערת אש כלל, אך גם לדעת החזון איש אין בזה משום בונה, כיון שאין זה סגירת מעגל, אלא האור נדלק רק מהזרם החיובי לבדו.
לא ברורה כוונתך, אם יש זרם יש מעגל חשמלי. עד כמה שאני יודע המציאות היא שנורת לד כמו כל נורה רגילה מופעלת ע"י סגירת מעגל חשמלי, אלא שאין בה יצירת חום של ממש, וודאי לא גחלת של מתכת.

ראה בענין זה בטוטו"ד:
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=18&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%F0%E9%F1%EF%20%FA%F9%F2%E0&id=491

מאמרו של הרב ד"ר דרור פיקסלר ב'המעיין' ניסן תשע"א. הקישורית מפנה ישירות להורדת המאמר.

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ג' ספטמבר 03, 2013 3:53 pm

תודה, אכן הסבר בהיר. יש זרם ככל נורה, אך אין יצירת חום. לא הבנתי דברי הרב וייס שאין בנורות אלה משום בונה (לדעת החזו"א).
(אולי הוא מתכוון למיתוג אלקטרוני, בו אין חלקים זזים מכנית כלל, אבל זה לא המצב בנורות הלד השכיחות אצלנו היום, ובעקרון ייתכן גם בנורת ליבון רגילה)

מלמדתורה · הודעהעל ידי **מלמדתורה** » ד' ספטמבר 04, 2013 12:41 am

ראיתי לא מזמן ברזים המשווקים בחנויות שמותקן על גבם נורות לד צבעוניות, ובפתיחת הברז הנורות נדלקות, הנורות נדלקות ללא כל מעגל חשמלי, אלא מחמת זרם המים, וככל הנראה נורות לד אינם צריכות סגירת מעגל חשמלי כדי לעבוד אלא זרם חשמלי מזערי הזורם לכיוון אחד ובמהלכו עושים קפיצות מסויימות הגורמות לאור להדלק. פשוט שלדעת החזון איש אין בכזה זרם חשמלי בונה. ובטעמו של המנחת אשר לחייב משום מכה בפטיש, כדאי לראות את דבריו בפנים שביאר מפני מה יש בהדלקת נורות אלו מכה בפטיש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר