ביאור לשון בספר ראב"ן

[איש_ספר]

בספר ראב"ן בחלק השו"ת שבסוף הספר: ולא הוכרעו הרבים [הדברים?] כי תריין גורייתא אריא נצחו.
יש המכיר ניב זה? ואיך שיעור קריאתו, כי תריין גורייתא, אריא נצחו? או כי תריין גורייתא אריא נצחו?
ומה משמעות 'נצחו'? מתנצחים או נצחו את האריה?
האם יש משמעות נוספת למילא גורייתא חוץ מכלבה (עירובין פו, א) אולי גורים? אולי 'גורייתא אריא' גורי אריות?

תודה לכל מענה

[אליהוא]

לכאורה לפי הענין המשמעות בדברי הראב"ן שלא הוכרעו [כלומר נוצחו] הרבים החולקים כי שני כלבות ניצחו אריה, אם כי כמובן יש לתמוה מי הם שתי הגורייתא ומיהו האריה, כי מאידך נראה שהרבים הם החולקים.
ואגב ברש"י שבת ס"ז מפרש רש"י גורייתא -לביאה, אך לא נראה לי שזה משנה את הפשט כאן.
אולי תפנה להרב דוד דבילצקי שעורך כעת את הראב"ן מחדש, [והו"ל כרך א'] אולי יש לו פשט בזה. 

[סמבוסק]

מצטרף לאליהוא

[סמבוסק]

אולי תתישב דעתכם בזה?

[סמבוסק]

לפי זה גם הציטוט מהראב"ן אינו נכון, וצ"ל ביתרין ולא כי תרין

[איש_ספר]

תודה לכולם ועל צבאם לסמבוסק מאיר עיני חכמים שהראה מקורו.

אבל מש"כ בסוף בתריין אינו נכון וצ"ל כי תריין וכ"ה בדפוס פראג.

ועתה א"צ כמובן להגיה הדברים במקום הרבים.

ואגב רש"י בסנהדרין מפרש שהוא בתמיה וא"צ לומר שנטה ראב"ן מפירש"י אלא שהשתמש בפתגם זה לפי ענינו.

דוגמא לדבר נמצא באותו סימן שכתב ראב"ן אחר שמנה דעות רבותיו כתב: 'ורבותא למי חשבינהו' וצ"ל 'למחשבנהו'. ולקח לשון חז"ל וכי רבותא למחשב גברא והטהו למשמעותו ההפוכה. ולשון זה במשמעות מחודשת זו נמצא גם בדברי ר"ת בספה"י ועוד.

[img770]

מעיון בגופא דעובדא - נראה לפרש אחרת קצת מכפי שרצה להבין אליהוא, ולפי זה יעלו הדברים בטוב.

דהנה, גוף השאלה היא בשלשה שותפין, שתובעין השניים את האחד אודות חצר הייתה להם בשותפות, והכריע הראב"ן לטובת האחד, שכן בידו החזקה וגם נתן דמים.

וא"כ נראה שכוונת הראב"ן לומר, שלא הכריעו השניים - שכח טענתן חלש יותר, את האחד - שבריא כוחו. ולא כמו שבד"כ - ששני גורייתא מכריעים את האריה.
היינו שכך כוונת הראב"ן:
"ולא הוכרעו הרבים, [היינו שלא הכריעו הרבים לטובתם, כמו ש] בתרין גורייתא אריא נצחו [שכך קורה בד"כ]".

הלא כן?

[סמבוסק]

מעיון בגופא דעובדא - נראה לפרש אחרת קצת מכפי שרצה להבין אליהוא, ולפי זה יעלו הדברים בטוב.

דהנה, גוף השאלה היא בשלשה שותפין, שתובעין השניים את האחד אודות חצר הייתה להם בשותפות, והכריע הראב"ן לטובת האחד, שכן בידו החזקה וגם נתן דמים.

וא"כ נראה שכוונת הראב"ן לומר, שלא הכריעו השניים - שכח טענתן חלש יותר, את האחד - שבריא כוחו. ולא כמו שבד"כ - ששני גורייתא מכריעים את האריה.
היינו שכך כוונת הראב"ן:
"ולא הוכרעו הרבים, [היינו שלא הכריעו הרבים לטובתם, כמו ש] בתרין גורייתא אריא נצחו [שכך קורה בד"כ]".

הלא כן?

אם אתה מפרש לא הוכרעו, דהיינו לא הכריעו. [ואולי יש להגיה "לא הכריעו"] א"כ לא צריך יותר לדחוק הלשון, אלא הפירוש הוא כמו שפירש רש"י בסנהדרין שם, דתרין גוריין אריא נצחו, בתמיה. דהיינו כיון שכוח הארי כל כך גדול, וכי שני כלבים יוכלו לנצחו.
 

[img770]

מקבל.

[המעיין]

בשבת סז א גורייתא פרש"י לביאה נקבה