"מן הדברים אשר היה הגר"ח מואלאז'ין נוהג לספר לתלמידיו במיוחד בחג הסוכות, היה תוכנו של מכתב יקר ערך שהיה תחת ידו, היה זה כתב יד קדשו של הגאון הב"ח אב"ד קראקא באגרת ששיגר לחתנו הגאון בעל הט"ז רב דאוסטרהא זה לשונו:
"זיכני ה' יתברך לעשות בגד חדש של קייטי (קיץ) על יו"ט ונחסר לי לגמר מלאכתו איזה סך וידוע לך שיש לי אצלך ארבעה זהובים והמה נצרכים לי כעת לכך אבקשך שתשלחם לי
ומהארבעה זהובים תתן ששה גדולים לזוגתך היא בתי תי' לקנות אגוזים על יו"ט לשמח לבבה"
בכל עת שהיה הגר"ח קורא מכתב זה באזני התלמידים היו עיניו זולגות דמעות. ואמר כמה יש להתבונן ולראות איך למדו גאונים שלפנינו תורה מתוך עוני ודחקות והיו מסתפקים במועט ושמחים בחלקם".
למקור ידיעה זו צוין המודיע הפלוטבאי, תר"ע גל' 6, שם הובא כ"ז מכת"י הג"ר אלכסנדר הכהן אב"ד קופישוק מח"ס "שלמי נדרים" שהעתיק על שער "נפש החיים" שלו מפי המגיד דוילקומיר ששמע מהג"ר יוסף ביליצער אב"ד איישישוק תלמיד הגר"ח.
עובדה זו נעתקה מתוך אותו מקור בספרים רבים.
[על אודות דוחקו של הב"ח רגילים לצטט מכתבו הנדפס במצבת קדש, לחתנו הט"ז, בה כותב לו שמאד עגמה נפשו לראותו בדלותו עת ביקרו בביתו (של הט"ז), ומצטער שאין ביכלתו לעזור לו ומבטיח לו שכשירוח לו ישלח לו מתנה הגונה]
ועתה ראה ז"פ. במכתב של הגאון ר' נתן נטע רבינוביץ בעל דק"ס משנת תרל"ה שעתיד להתפרסם בישורון הקרוב - עם עוד מכתבים רבים ודברים יקרים מכתיבותיו - נמצא כתוב כך:
ברור לכל כי המדובר באותו מכתב עלום, שרננ"ר אולי שיבשו מזכרונו, אך הפלא הוא, היכן ראהו הרננ"ר ארבעים שנה קודם פרסומו בהמודיע, ואם כדבריו שראה כן בתשובה, הרי שהסיפור אינו מדויק, ור' חיים לא הקריאו מתוך מכתב כתב יד, אלא מתוך אותה תשובה נדפסת.נהירנא כד הוינא ברוסלאנד למדתי בתשובה שכתב הב"ח להט"ז, "הנה מגיע לי מאתך ששה זהובים שנים מהם תתן לבתי היא זוגתך לקנות מנעלים ושנים תשלם בעדי... (שכחתי אנה) ושנים תשיבם לי, ותאמין לי כי אין לי על חג הפסח רק אותן השני זהובים שישנם בידך". והנה חפשתי בת' ב"ח השניות ולא מצאתיו, ואולי הוא בת' איתן האזרחי, אולי תדע מקומו
משונה מאד.