התפילות בזמן המקדש

[י. בנימין]

א. בזמן שבית המקדש היה קיים, האם היו מתפללים תפילת שמונה עשרה כסדר שתקנו אנשי כנסת הגדולה?
ב. הכהנים שבמקדש וכן אנשי המעמד שהיו בירושלים, האם היו מתפללים כסדר הנ"ל?

[דניאל]

א. לידיעתך אנשי כנה"ג היו בזמן שבית המקדש היה קיים!
ב. בעניין הכהנים עיין ברכות י"א ב' בעניין אנשי מעמד עיין תענית ריש פרק ד' (אבל לא ממדובר שם לעניין שמו"ע)

[כתונת_פסים]

ברכות ל עמוד א. היה עומד בבית קה"ק יכוון את לבו כנגד בית הכפורת. ועיין סוכה נ"ג עמוד א' כמו כן ראה ברכות לא עמוד א' יכול יתפלל וכו' כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא יעו"ש.

[אדג]

אבל יש משהו במה ששאל. וכך כתב אדמו"ר בעל התניא והשולחן ערוך ב"לקוטי תורה" בהעלותך (לב, ד):
"וזהו נק' אהבה מסותרת שיש תמיד בלב כל איש ישראל . . ולזה צריך התבוננות בגדולת א"ס ב"ה איך הוא ממלא כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב . . וע"כ תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה התפלה עם פסוקי דזמרה ומדאורייתא אין צריך כ"א ק"ש ומעט תפלה, כמו במקדש ראשון שלא היו מתפללין לפי שהיה שכלם בהיר בשחקים כל היום לראות ולהבין פלאות א"ס ב"ה. אבל אנשי כנסת הגדולה בתחלת בית שני ראו שנתמעט השכליים ונתקרבו הלבבות אל החומר לראות הגשם לבד ע"כ תקנו להם התפלה וברכותיה שכולה ספורי שבחי אלהים פעמים הרבה שיגיע למדת יראה".

ועוד כתב בפרשת חוקת (סב, א):
"שהרי בבית ראשון לא היו מתפללין כלל גם בבית שני תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה . . וזהו ענין התפלה שבגוף האדם בעולם הזה שהנשמה בתוך הגוף סובלת צרות ויסורים שרצונה לידבק ביוצרה והגוף אינו מניחה וכמו גלות השכינה שמוכרחת להחיות גם הרשעים, כך הנשמה מוכרחת להחיות את הגוף וכל כוונתה אינה בשביל עצמה רק בשביל להעלות הגוף מעפר, וצריך לבררו ככסף ביד הצורף כל מה שיש תערובות יותר צריך לברר וללבן בלהב אש היותר גדול כן צריך לברר הגוף מהיצה"ר ולהביאו אל שרשו . . וכל מה שיש תערובות רע ביותר צריך להפריד ע"י אש יותר גדול וחזק בתפלה לדבק בקונו, ולכן בבית ראשון שלא היה הרע הרבה לא היו צריכין לתפלה בהתלהבות כי אם כל מעשיהם היה להביא הרע והדינים אל שרשם ע"י הקרבנות היה דיים, אבל בבית שני התחילו לתקן התפלה והיתה קצרה . . ואנחנו צריכים להתפלל יותר ויותר בהתלהבות מאד. וכן בכל דור ודור למטה צריך להתפלל בהתלהבות גדולה ולא כי אכשר דרי אדרבה מפני גודל הרע אשר נתערב ונתרבה בכל דור ודור צריך להפרידו ע"י אש חזק בתפלה ולברר הרע אשר בקרבו ולהביאו אל שרשו".

וצריך ביאור במה שכתב ש"תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה", דלכאורה במה קצרה תפלתם מתפילתינו, ואולי כוונתו לפסוד"ז.

[בברכה המשולשת]

כמו שכותב אדוננו הרמב"ם בריש הלכות תפילה מימות מרע"ה ועד ימי עזרא הסופר ואנשי כנה"ג עמו היה כל אחד מתפלל לפי צחות לשונו ומדרגתו. אנשי כנה"ג תקנו ברוה"ק תפילה אחת כוללת (ויעויין בהרחבה בשער ב בנפה"ח)

[ההוא תלמידא]

עי' בשו"ת התשב"ץ ח"ב סי' קסא [ציינו לעניין אחר בגה"ש בסוכה נג.] וז"ל:

אבל התפלות בפירוש אמרינן בגמ' שהיו מתפללין בזמן הבית ממה שאמרו בגמ' סוכה (נג.) א"ר יהושע: כשהיינו
שמחים בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, היינו מקריבין תמיד של שחר, משם לתפלת השחר משם
למוספין, משם לתפלת המוספין, משם לתמיד בין הערבים, משם לתפלת המנחה. והרי זה מפורש שאע"פ שהיו
מקריבין תמידין ותפלות כנגד תמידין תקנום, עכ"ז היו מתפללין כן נראה מתלמוד שלנו. אף על פי שבירושלמי
(סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו ברייתא זו ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין, כבר פירש הר"ם ז"ל
בהלכות תפלה פ"א שנוסח התפלה אנשי כנסת הגדולה תקנו אותו, אף על פי שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התורה
אבל הנוסח אינו מן התורה וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו. ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו
מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבית, שאנו מתפללין שתחזור מלכות בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק
במהרה בימינו ושיתקבצו נפוצותינו, והם היו מתפללין שתתקיים מלכות בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו
ישראל מארצם. וכן כ"ג כשהיה מתפלל ביוה"כ ברכת רצה לא היה מתפלל אותה על נוסח שלנו. וידוע הוא שיהושע
תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכת בונה ירושלים ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן וכן כתבו בזה
המפורשים ז"ל. ע"כ.

[דניאל]

וצריך ביאור במה שכתב ש"תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה", דלכאורה במה קצרה תפלתם מתפילתינו, ואולי כוונתו לפסוד"ז.

הוא מכוון כמובן להביננו.

[שלח]

עיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6535&$201306131842640&page=286

[אדג]

וצריך ביאור במה שכתב ש"תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה", דלכאורה במה קצרה תפלתם מתפילתינו, ואולי כוונתו לפסוד"ז.

הוא מכוון כמובן להביננו.

אבל אנחנו מקובלנו כי אנשי כנה"ג תיקנו י"ח ברכות על הסדר, ולא רק הביננו. ולמה כתב שתקנו תפלה קצרה. ואף שבוודאי תקנו גם הביננו, אבל לא הייתה זו עיקר תקנתם.

[בברכה המשולשת]

לא הבנתי מדוע לא להסביר כמו דכתבתי לעיל שתפילת י"ח היא תפילה קצרה ביחס לתפילה שהיתה בימי ית ראשון כל אחד לפי צחות לשונו.

[דניאל]

וצריך ביאור במה שכתב ש"תקנו אנשי כנסת הגדולה תפלה קצרה", דלכאורה במה קצרה תפלתם מתפילתינו, ואולי כוונתו לפסוד"ז.

הוא מכוון כמובן להביננו.

אבל אנחנו מקובלנו כי אנשי כנה"ג תיקנו י"ח ברכות על הסדר, ולא רק הביננו. ולמה כתב שתקנו תפלה קצרה. ואף שבוודאי תקנו גם הביננו, אבל לא הייתה זו עיקר תקנתם.

ברפרוף ראשון חשבתי שכוונתו להוכיח שלא היו צריכים להרבה תפילה והראיה שאפשר בדיעבד להסתפק בהביננו אבל עכשיו אני רואה שאין זה הפירוש. אולי הוא מתכוון שבאופן כללי שמו"ע היא קצרה וכל אחד צריך להוסיף כפי עניינו

[אדג]

לא הבנתי מדוע לא להסביר כמו דכתבתי לעיל שתפילת י"ח היא תפילה קצרה ביחס לתפילה שהיתה בימי ית ראשון כל אחד לפי צחות לשונו.

היפך כוונתו ממש.

[י. בנימין]

הנה בפירוש התפילות לר"י בן יקר (עמ' סג) כותב: "ואף בשעה שהיה בית המקדש קיים שלא היו אומרים האמצעיות היו אומרים ברכת האבות, כדאמרינן במסכת תמיד, להזכיר זכות אבות על הקרבנות שנתבטלו ברצון".
א. האם נמצא חבר לדבריו?
ב. היכן נאמר כן במסכת תמיד?

[חכם באשי]

לשאלתך השנייה,
כנראה כוונתו למשנת תמיד, ה א:

אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא:

[י. בנימין]

לשאלתך השנייה,
כנראה כוונתו למשנת תמיד, ה א:

אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא:

היכן מוזכר כאן ברכת אבות?

[חכם באשי]

כנראה הוא הקיש מהשלוש האחרונות גם בנוגע לשלוש הראשונות.

[מדבר קדש]

שלום לחכמי הפורום,
אשמח להפניות, מקורות ופנינים בעניין נוסח התפילה בבית המקדש - אני כמובן מדבר על התפילה הציבורית, כיצד היה מבנה התפילה, יחס לעבודת הקרבנות, אם יש לנו תיעוד או איזכור לתפילה ציבורית בבית הקדוש אף בימי הבית הראשון, ועוד ועוד.
העדפתי היא כמובן למקורות תורניים כמה שיותר קדומים; אמנם גם ספרות מחקר יכולה להועיל, כמובן שאשמח ויותר להפניות מכוונות יותר בגוף הספרים.

תודה מראש

[בקרו טלה]

מגילה דף י"ז: נוסח התפילה בבית שני
נוסח תפילת י"ח שע"י אנשי כנסת הגדולה
מה הייתה תפילת המוספין בזמן בית המקדש ?

[פלגינן]

ראה גם כאן viewtopic.php?f=50&t=33561

[מדבר קדש]

נהדר, תודה רבה!!!

[כמעיין המתגבר]

הרמ"ע מפאנו בתשו' (סי' יד), עוד ידוע ומפורסם כי יחס התפלות הללו שתקנו לנו אבות העולם כנגד התמידין, דהא והוא איתא עם סדור ההנהגה הכוללת הצריכה פיוס כטעם היה לך לעזרני, הוא יחס התמידין עצמן והתפלה שהיתה נלוית אליהם בפני הבית לצורך הפיוס הנז', שהקרבן היה מעורר בעולם מדת שעתו וראוי להתפלל בעת רצון כפי האפשר תמיד, ודבר בעתו מה טוב.

[עושה חדשות]

הרב יהודה לנדי.pdf

(230.09 KiB) הורד 235 פעמים

[תלמיד-חכמים]

זכור לי שראיתי באיזהו מקומן שהיו חותמין בזמן המקדש "השוכן בציון" במקום המחזיר שכינתו לציון.

ובפירושי רס"ג לספר שמות (מוה"ק) עמ' קסט מביא שהיו מברכים ב'עבודה': והשב העבודה. וצ"ע.

[לבי במערב]

זכור לי שראיתי באיזהו מקומן שהיו חותמין בזמן המקדש "השוכן בציון" במקום המחזיר שכינתו לציון . .

כ"כ הרא"ש בפירושו לתמיד לב, ב ד"ה ה"ג וברכו.
ולהעיר מחתימת ברכת הכה"ג 'על המקדש' ביוהכ"פ (והשקו"ט בהּ).

[אליהו חיים]

המבי"ט בספרו בית אלקים ייחד פרק שלם בשער היסודות פרק ס"א לברר עיקר ענין זה

[בקרו טלה]

לגבי בית ראשון

סידור הראב"ן
וטוב ויפה וכו'. שקודם לכן בבית ראשון לא היה סדר תפילות לישראל אלא כל אדם היתה תפילתו לפי צרכיו ולפי השעה