אורח כתב:ואמרתי בעניותי שהרי חמשה ימים הוא משום פולטת, וכאן גם אם נחוש ששמשה הרי תפלוט ש"ז של גוי שאינה מטמאה כלל.
בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי את הספק. הרי כל המתנת ה' ימים היא חומרא אטו אם שימשה מיד לפני שראתה (ולא לפי כל השיטות, כידוע), ומי אמר שגזרינן זאת בכה"ג. בשלמא אם היה זה מעיקר הדין תמיד- יש מקום לדון אם גם כאן גזרינן- אך למה להחמיר זאת בגיורת?
אורח כתב:בברכה המשולשת כתב:לא הבנתי את הספק. הרי כל המתנת ה' ימים היא חומרא אטו אם שימשה מיד לפני שראתה (ולא לפי כל השיטות, כידוע), ומי אמר שגזרינן זאת בכה"ג. בשלמא אם היה זה מעיקר הדין תמיד- יש מקום לדון אם גם כאן גזרינן- אך למה להחמיר זאת בגיורת?
כל טיפת דם שראתה אחרי שנתגיירה, הרי היא כישראלית גמורה, ולמה נקל עליה יותר מאחותה אתמהה. בגלל שהיא התגיירה אתמול ולא נעים להחמיר עליה?
כל הסיבות להקל הם רק אם לא שמשה, (אם לא שמשה), אבל גם זה לא פשוט, כי אצל אשה רגילה לא מחלקים. ואפילו לא שימשה מחכה חמשה ימים (ומכלה לא הייתי מביא ראיה כי שם זה מנהג להחמיר) ועוד שאם שמשה אם גוי אז לא תסתור בפליטה. אבל אולי גם בכה"ג לא חלקו. ובפרט שצודק כרתי שיתכן ששימשה אם ישראל, ושוב אין מקום לחלק.
אורח כתב:ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
שאלתיאל כתב:בגמ' פסחים נחלקו אם שלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בחזרתן. והקשה גאון אחד למ"ד דגם בחזרתן אין ניזוקין, מפני מה תיקנו מעין שבע מפני המזיקין? הא אין ניזוקין !
לא מצאתי באוצר כלום, ופלא.
רק בספר אחד בן דורנו מצאתי. (ומש"כ שבברכות אמרו במקומן שאני, לא ראיתי שזה נוגע גם לשלוחי מצוה).
שאלתיאל כתב:בגמ' פסחים נחלקו אם שלוחי מצוה אינן ניזוקין גם בחזרתן. והקשה גאון אחד למ"ד דגם בחזרתן אין ניזוקין, מפני מה תיקנו מעין שבע מפני המזיקין? הא אין ניזוקין !
לא מצאתי באוצר כלום, ופלא.
אוצר החכמה כתב:קצת חידוש לומר שהיה שכיח היזיקא, ואת זה בדיוק הוא חיפש שמישהו יגיד.
כרם כתב:ריבוי בשיעורין
איש_ספר כתב:ר"ה ח, ב:
מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא: מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם, אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכפורים - תקעו בית דין בשופר, נפטרו עבדים לבתיהן, ושדות חוזרות לבעליהן.
וברמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה יד:
מר"ה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרים לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהן, ולא השדות חוזרות לבעליהן, אלא עבדים אוכלין ושותים ושמחים ועטרותיהם בראשיהם, כיון שהגיע יום הכפורים תקעו ב"ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן וחזרו שדות לבעליהן.
האם היו משתעבדים בשדות בין ר"ה ליוה"כ? האם היה מותר לגור שם ? (לגבי עבודה בלא"ה היה אסור).
חיפשתי באוצר ולא מצאתי כמעט כלום. רק כמה שמסתפקים בזה. ואחד שכותב שלא נתבאר הדבר בראשונים ובפוסקים.
הקרוב לזה הוא מה שכתב הרמב"ם הלכות ערכין וחרמין פרק ד הלכה כד
כשתצא השדה לכהנים ביובל תנתן לכהנים שבמשמר שפגע בו היובל, ואם היה ראש השנה של יובל בשבת שהרי משמר יוצא ומשמר נכנס תנתן למשמר היוצא.
ומבואר דתלי בר"ה, ואם דין שדות שווה לעבדים מובן. (עיין מל"מ שם ומשנת יעבץ חו"מ סי' ג) אבל עדין פלא שלא מפורש בשום מקום מה היו עושים עם השדות הללו בין ר"ה ליוה"כ.
איש_ספר כתב:מי שהתפלל תפילת ערבית של ז' מרחשוון מבעוד יום אחר הפלג. שואל טל ומטר?
צדדי הספק, האם תלי בתאריך (משום עד שיגיע אחרון שבישראל וכו') או תלי בתפילה.
איש_ספר כתב:במסכת סופרים איתא שיש נוהגים בת"ב לשנות מקומן ויש נוהגים לישב על הקרקע ומבואר שהפלוגתא אם דמי לאבלות של שבעה או לאבלות שאחר שבעה, עיין גם ביאור הגר"א בשו"ע. ולהלכה אין משנים המקום, אלא יושבין על הקרקע, ולכאורה משום שישיבה על הקרקע, יש שינוי מקום בכללה. והעיר חכ"א שליט"א שלפי"ז, זקנים ומי שאין בכחו לישב על הקרקע (או על מקום נמוך וכו') ראוי שישנו מקומם.
האם מישהו עמד ע"ז?
אורח כתב:בשו"ע בשם הרא"ש לא להניח בתיק אחד תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת.
ולפי"ז כתבו אחרונים שאסור להחליף מתפילין של רש"י לר"ת.
וקשה ממ"נ. אם הלכה כר"ת ודאי מותר, ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
או שאולי זה שמניחם על ראשו וידו זה נקרא שימוש, ואם כך הורידם מקודש לתשמיש חול. וצ"ע.
לא מצאתי באוצר.
אולי רמ"ע מפאנו בתשובה ל"ז מתכון לסברא זו. יעו"ש.
איש_ספר כתב:אורח כתב:בשו"ע בשם הרא"ש לא להניח בתיק אחד תפילין של רש"י עם תפילין של ר"ת.
ולפי"ז כתבו אחרונים שאסור להחליף מתפילין של רש"י לר"ת.
וקשה ממ"נ. אם הלכה כר"ת ודאי מותר, ואם הלכה כרש"י, אז בס"ה פסל את התפילין, ולא מצאנו איסור כזה.
או שאולי זה שמניחם על ראשו וידו זה נקרא שימוש, ואם כך הורידם מקודש לתשמיש חול. וצ"ע.
לא מצאתי באוצר.
אולי רמ"ע מפאנו בתשובה ל"ז מתכון לסברא זו. יעו"ש.
שו"ע סי' ט"ו מותר להתיר ציציות מטלית זה וליתנם בטלית אחר, אבל שלא להניחם בבגד אחר לא .
(ואגב ראיתי שגדולה מזו מצאנו בראשונים שכל ההיתר מבגד לבגד הוא בתשמישי מצוה אבל תשמ"ק אסור אף מבגד לבגד. והגרי"ז כשעלה לאר"י הזמין תפילין גסות במקום דקות שהיו לו, אבל לא רצה להוציא הפרשיות שהיו לו בדקות מכתיבת יד ר"מ פפירנא, לכן טרח והזמין פרשיות חדשות מבנו ר"נ פפירנא, ואולי זה משום שיטות אלו).
איש_ספר כתב:בגינת ורדים הביא תשו' ר' יעקב פראגי והוא עצמו מסכים לה, ששם הוי"ה נכתב כסדרו.
האחרונים קבלו דין מחודש זה בספ"י, גם אם לא לענין דיעבד, אבל לכתחילה ודאי.
המעיין בדברי הרי"פ והגו"ר שם יראה שהם מזכירים גם את הקוצו של יו"ד שלא יעשה לפני שימשיך הלאה.
לא מצאתי בשום מקום שמישהו העתיק אזהרה זו.
והרבה מהסופרים עושין כל הקוצות והתגין אחרי כל כתיבת הפרשה וכבר כתבו אחרונים שאין בזה משום שלא כסדרן.
האם נזהרים בקוצו של יו"ד של שם הויה לעשותו כסדרו? לא מצאתי רמז לזה
איש_ספר כתב:בערוך השולחן סי' לב ס"ד כתב, שבכל אות יש מוקדם ומאוחר, ונותן דוגמא, כגון אות ה"א שיש לכתוב קודם את הדל"ת ואח"כ את היו"ד
http://www.otzar.org/aspcrops/105788_60 ... 992013.asp
בער אנכי ולא ידעתי ולא מצאתי באוצר, מי שיכתוב שיש איזה הלכה איך כותבין אותיות. ולכאורה איך שירצה יכתוב.
ומנין לקח ערוה"ש את דבריו? (אפשר שדייק כן בפמ"ג)
מי חכם ויידע?
(ובודאי נראה גם לערוה"ש אין דין קדימות אלא באות שמורכבת מבי"ת חלקים)
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 135 אורחים