ירד לדפוס: ישורון חדש <כ"ח> - תוכן העניינים

[איש_ספר]

יש_Page_5.jpg (145.33 KiB) נצפה 9733 פעמים

יש_Page_6.jpg (163.52 KiB) נצפה 9733 פעמים

יש_Page_7.jpg (159.63 KiB) נצפה 9733 פעמים

[איש_ספר]

[מאמרו של הרה"ג רא"מ רייך על הגרא"ש שוטסאל זצ"ל ומקום גידולו, מיוחד מאד, וקורע צוהר לעולם מלא שהוא עלום לגמרי מבני אר"י].

[הראבד]

[מאמרו של הרה"ג רא"מ רייך על הגרא"ש שוטסאל זצ"ל ומקום גידולו, מיוחד מאד, וקורע צוהר לעולם מלא שהוא עלום לגמרי מבני אר"י].

אז אולי יטרח הרב להוריד לנו אותו?

[בר ששת]

[מאמרו של הרה"ג רא"מ רייך על הגרא"ש שוטסאל זצ"ל ומקום גידולו, מיוחד מאד, וקורע צוהר לעולם מלא שהוא עלום לגמרי מבני אר"י].

"מקום גידולו" - ארה"ב?!
(שאלתי אם שם אכן נולד וגדל)

[איש_ספר]

אכן שם נולד. מועטים הם מאד הגדולים בני גילו שנולדו בארה"ב.
אני מתקשה להזכר בשמות נוספים (אולי ר' גדליה שארר? ר' מרדכי גיפטר? ומי עוד?)

[הגהמ]

ר"מ גיפטר ור"ג שארר היו מבוגרים ממנו. ואמנם מן הסתם אלו שגלו למקום תורה באירופה. כמו ר"מ גיפטר (וחבריו ר' אביגדר מיללער ורח"פ שיינברג ודומיהן) נזקפים על חשבונה. ור"ג שארר שאכן למד בישיבות בארה"ב נקרא בפי ר"א קטלר הגדול האמירקאי הראשון.

לא למעט ביחידיותו של ר"ש שוסטאל, ראשי הישיבות בני גילו כוללים גם ר"א שווי (פילדלפיה) ור"א פאם (תורה ודעת) ועוד.

[זאגער ישן]

ר"ג שארר, רח"פ שיינברג, ר"א שוויי ורא"י פאם כולם נולדו באירופה, והגיעו לארה"ב בצעירותם.

הרא"י פאם היה מבוגר מהגרא"ש בכעשר שנים.

[הגהמ]

אתה צודק.

אני כתבתי מבחינה כללית שאלו שנתגדלו בארה"ב מילדותם וקיבלו עיקר חינוכם בה יקראו גידולי/גדולי אמריקא (על דרך שבהמה נקראת 'גדולי קרקע' בעירובין כז: ועי' תוס' סוכה יא: ד"ה וגידולו).

[הגהמ]

בישורון דנן נעשה שינוי לטובה ורשמו בדף השער מספר הכרך (אולי הודות לתלונת ח"ב שבכאן: viewtopic.php?f=7&t=9028&p=81483&hilit=+%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F#p81483 )

[החזן]

חידוש היסטורי - לא פחות! - עשו בכרך זה של ישורון, שפורסם בו מאמרה של אשה כשרה, אבל כדי לחסוך את הסנסציה וכו' החליטו לכתוב את שמה בר"ת ולהוסיף לה את התואר "הרב". כן ירבו.

[חכם באשי]

במי המדובר? "ה.ש. צויבל"?

[חכם באשי]

ואחרי דברי 'החזן' נמצאנו למדים שכבר אין לסמוך על הכלל המפורסם: "אין 'הרב' אלא סימן זכרות'....

[ציבור]

אין זה אלא שחששו לבל ייאשמו בהדרת נשים. ושמא שוויון בנטל הוא שיש כאן.

[היימישער]

כן ירבו.

מה הגליק?

[לייטנר]

כן ירבו.

מה הגליק?

לרבות גליקל מהומיל...

אם יש נשים שיכולות להחכים (דוגמאות בלבד: נחמה ליבוביץ' ז"ל ותבדל"א ד"ר חנה קטן), אז נוכל להחכים מהן ע"ג עוד במה תורנית.

[היימישער]

נו נו...

[איש_ספר]

יש באוצר ספר מאחד מרבותינו הראשונים שההדירה /אשה/הונגריה/גויה! (ההשלשה היא כמובן בדיחה)
מדובר בסיפור מופלא מאד מאד.
-----

לגבי הסיפור של ישורון, משיחה עם לפחות אחד מעורכי ישורון הדבר היה הפתעה מוחלטת אצלו, וכנראה שמי שמסר את החומר הוא זה שהסתיר את המידע. אלא שלא ניתן לקבוע בודאות רק על סמך עורך אחד.

[בברכה המשולשת]

יש באוצר ספר מאחד מרבותינו הראשונים שההדירה /אשה/הונגריה/גויה! (ההשלשה היא כמובן בדיחה)
מדובר בסיפור מופלא מאד מאד.

אדרבה. נשמח לשמוע (אני, כידוע לכתר"ה, מכיר רק חלק קטן מהסיפור)

[זסבה]

המאמר הוא על ספר שמיועד לנשים.

[איש_ספר]

יש באוצר ספר מאחד מרבותינו הראשונים שההדירה /אשה/הונגריה/גויה! (ההשלשה היא כמובן בדיחה)
מדובר בסיפור מופלא מאד מאד.

אדרבה. נשמח לשמוע (אני, כידוע לכתר"ה, מכיר רק חלק קטן מהסיפור)

היא רצתה בכל ליבה לדבוק בדתינו, יש לה אפילו יקר סהדותא מהרב שטיינמן ! אבל משום מה לא עלה בידה. מכון אופק הסכים לפרסם את ספרה בתנאי שתעבור את תהלך הגירות, אבל כאמור היא לא הצליחה משום מה. הוצאות מדעיות אחרות הסכימו לפרסם את ספרה בלא תנאי, אבל היא לא הסכימה! היא עמדה ע"כ שהספר שלה ייצא בהוצאה חרדית/ישיבתית כדי שיכנס לבתי מדרשות ולא לאונ' בלבד. משנכזבה תוחלתה היא חזרה לבית אביה בהונגריה.

[חכם באשי]

למען השם!
באיזה ספר מדובר?!

[בברכה המשולשת]

מעשה רוקח (מתוך כ"י סיני המפורסם)- עיין בהקדמת ר' שמחה עמנואל לדרשה לפסח, וכמובן גם ...

[איש_ספר]

מעשה רוקח (מתוך כ"י סיני המפורסם)- עיין בהקדמת ר' שמחה עמנואל לדרשה לפסח, וכמובן גם ...

'וכמובן גם...' בעבודתו של הרה"ג ר' רועי ז'ק על הלכות או"ה של הרוקח. שעתידה לעלות לאוצר בקרוב מאד.

[עשוי לנחת]

מעשה רוקח (מתוך כ"י סיני המפורסם)- עיין בהקדמת ר' שמחה עמנואל לדרשה לפסח, וכמובן גם ...

'וכמובן גם...' בעבודתו של הרה"ג ר' רועי ז'ק על הלכות או"ה של הרוקח. שעתידה לעלות לאוצר בקרוב מאד.

נו, אולי ישלים ידידנו את ה'וכמובן גם...' באופן הנאות יותר...

[חכם באשי]

בברכה ואי"ס, תודה.
הספר 'מעשה רוקח' בההדרתה מוכר לי, ותמיד לא הבנתי כיצד בדיוק היא הגיעה לההדירו...

[לבב]

יש באוצר ספר מאחד מרבותינו הראשונים שההדירה /אשה/הונגריה/גויה! (ההשלשה היא כמובן בדיחה)
מדובר בסיפור מופלא מאד מאד.

אדרבה. נשמח לשמוע (אני, כידוע לכתר"ה, מכיר רק חלק קטן מהסיפור)

היא רצתה בכל ליבה לדבוק בדתינו, יש לה אפילו יקר סהדותא מהרב שטיינמן ! אבל משום מה לא עלה בידה. מכון אופק הסכים לפרסם את ספרה בתנאי שתעבור את תהלך הגירות, אבל כאמור היא לא הצליחה משום מה. הוצאות מדעיות אחרות הסכימו לפרסם את ספרה בלא תנאי, אבל היא לא הסכימה! היא עמדה ע"כ שהספר שלה ייצא בהוצאה חרדית/ישיבתית כדי שיכנס לבתי מדרשות ולא לאונ' בלבד. משנכזבה תוחלתה היא חזרה לבית אביה בהונגריה.

מדוע שלא ירצו לקבלה אם יש לה המלצה מגדול הדור.
האם הבית-דין של הרב קרליץ למשל לא יתחשב בהמלצה כזאת

[יהל אור]

למען לא יחסר המזג, הרי ספר של אחד מגאוני בבל, ר' שמואל בן חפני וספר של רב יהודה הכהן ראש הסדר:
ספר הבגרות וספר השנים, שי"ל ע"י מחברת ממין נקבה, וגם המתרגמת מאותו מין, בהוצאה שאולי אפשר לכנותה חרדית,
היא הוצאת יד הרב נסים, ירושלים תשנ"ט.
המחברת: תרצה מיטשאם לבית יורה (פוקס? בפתח דבר היא מודה בין הידידים למנחם צבי פוקס שעזר לה, ובדף
ההקדשה נזכר 'לרעי מנחם צבי פוקס' ... ולבנינו צמח לפידות יורה ותנחום שיח יורה
ולבת יועם תהילה יורה וצריך פשר לדבר). המחברת כתבה דוקטוראט: משנה מסכת נדה, מבוא מהדורה ביקורתית
עם הערות בנוסח, בפרשנות ובעריכה ופרקים בתולדות ההלכה ובריאליה.
אמנם איני בטוח בשאר הפרטים (הונגריה? בעלת תשובה? גיורת?).

[חכם באשי]

פרופ' תרצה מיטשם אינה גיורת ולא בעלת תשובה, אולי הונגרייה... איני יודע.
היא דתיה, אך איני יודע היכן בדיוק היא מוצבת ב'סקאלה' הרחבה של ה'דתיים'. ודי למבין.
ואגב, את הוצאת יד הרב ניסים לא הייתי מכנה 'הוצאה חרדית'.

[יהל אור]

אגב שכחתי לשאול ולברר מנין לו לכותב הנכבד שהמחברת היא אשה? האם מהיכרות אישית?
הרי הכול בדברי הפתיחה כתובים בלשון זכר, ואיך אפשר לחשוד במכון נכבד כזה, ובעורכים
הנכבדים שיעתירו אשה בכתר הרבנות כגרועים שבשכטר סמינר?

[יהל אור]

בהמשך לשאלתי, אמרו במערכת ישורון, כי מדובר באברך מאנגליה הגר בירושלים
ושמו שמעון צויבל, והלך לו כל הסקופ המרעיש, והאם עתה יואיל נא החזן לגלות מה הביאו
להטיח האשמות שווא, ולהתגולל על אנשים ת"ח ולעשותם לצחוק?!

[בברכה המשולשת]

למען לא יחסר המזג, הרי ספר של אחד מגאוני בבל, ר' שמואל בן חפני וספר של רב יהודה הכהן ראש הסדר:
ספר הבגרות וספר השנים, שי"ל ע"י מחברת ממין נקבה, וגם המתרגמת מאותו מין, בהוצאה שאולי אפשר לכנותה חרדית,
היא הוצאת יד הרב נסים, ירושלים תשנ"ט.
המחברת: תרצה מיטשאם לבית יורה (פוקס? בפתח דבר היא מודה בין הידידים למנחם צבי פוקס שעזר לה, ובדף
ההקדשה נזכר 'לרעי מנחם צבי פוקס' ... ולבנינו צמח לפידות יורה ותנחום שיח יורה
ולבת יועם תהילה יורה וצריך פשר לדבר). המחברת כתבה דוקטוראט: משנה מסכת נדה, מבוא מהדורה ביקורתית
עם הערות בנוסח, בפרשנות ובעריכה ופרקים בתולדות ההלכה ובריאליה.
אמנם איני בטוח בשאר הפרטים (הונגריה? בעלת תשובה? גיורת?).

כבר כתבו לעיל למי התכוון הרב איש ספר שליט"א, ואין הכוונה אליה.

[תוכן]

תרצה מיטשאם "גיורת" קונסרבטיבית. רבים יזכרו אותה יושבת באולם קריאה יהדות בספריה הלאומית עם כיפה בוכרית לראשה.

[איש_ספר]

יש באוצר ספר מאחד מרבותינו הראשונים שההדירה /אשה/הונגריה/גויה! (ההשלשה היא כמובן בדיחה)
מדובר בסיפור מופלא מאד מאד.
היא רצתה בכל ליבה לדבוק בדתינו, יש לה אפילו יקר סהדותא מהרב שטיינמן ! אבל משום מה לא עלה בידה. מכון אופק הסכים לפרסם את ספרה בתנאי שתעבור את תהלך הגירות, אבל כאמור היא לא הצליחה משום מה. הוצאות מדעיות אחרות הסכימו לפרסם את ספרה בלא תנאי, אבל היא לא הסכימה! היא עמדה ע"כ שהספר שלה ייצא בהוצאה חרדית/ישיבתית כדי שיכנס לבתי מדרשות ולא לאונ' בלבד. משנכזבה תוחלתה היא חזרה לבית אביה בהונגריה.

מדוע שלא ירצו לקבלה אם יש לה המלצה מגדול הדור.
האם הבית-דין של הרב קרליץ למשל לא יתחשב בהמלצה כזאת

התברר לי שכל מה שתיארתי כסיפור 'מופלא מאד מאד', רחוק מן המציאות 'מאד מאד'. אכן מדובר באשה גויה הונגריה, אבל לא מדובר באיזו רות המודרנית. באופן שעם ישראל לא נחסר כ"כ משובה אל נווה. וד"ב.

[איש_ספר]

במאמרו המצוין של ר"מ מיימון מליקווד על יחסו של החיד"א לרמח"ל הוא כותב בהערה 3: ראה מה שכתב בשה"ג מע"ס בערך בשמים רא"ש וז"ל ואהנא לן יק"ר סהדותא דפו"ם בדת"א ותנן בבחירת"א עכ"ל. ונראה לי לתרגם המליצה כך: ודי בשבילנו העדות שהעיד עליו אביו שהערעור עליו בשקר יסודה ולכן בחרנו לשנותה כאן'.

לענ"ד רחוק שהחיד"א יכנה את חיבורו 'בחירתא', ויותר נראה שכוונתו שהיא עדות מובחרת או אולי הרי מסכת עדויות נקראת בחירתא, וא"כ המליצה קשורה לעדויות החיוביות שנאמרו על הספר.
ואגב פו"ם בדת"א, היא מליצה ידועה אצל הספרדים.
--
ואם כבר בש"ר ועדות רצ"ה ברלין, אציין למבוא לראבי"ה מהדות ר"ד דבליצקי, שם העתיק מגליון כת"י הראבי"ה שהיה בבעלות רצ"ה ברלין ומשם הגיע לספרית בה"ד הרבני בלונדון. ובגליון כתה"י נרשמה הגהה מרצ"ה ברלין הכותב לצד דברי ראבי"ה על תפילין לבע"ק: יסכר פי דוברי שקר שטפלו אשמת הזיוף על בני ר"ש בענין זה. (הנוסח שם שונה).
----
עוד במאמרו (הערה 8) הוא מעיר על העוול של מדפיסי ספרי הבא"ח, שבכל מקום בו כתב הבא"ח: בספרי הק' - כתבתו תחתיו בספרי הקדוש ! תחת ספרי הקטן. וכבר העירו ע"כ בספר 'בן איש חי' עמ' 206 בהערה 295, עי"ש. ובמקור נכתב שם עוד (ונשמט בדפוס מפני דרכי שלום...): 'וכמו זר נחשב לנו מה שכתב המו"ל בספר 'מוסיף חיים' ירושלים תשנ"ב: 'סיפר לי אבא מארי ז"ל שמו"ר ועט"ר הרה"ג רבינו יוסף חיים זצוק"ל בא אליו בחלום ואמר לו להגיד לי שכאשר כתוב בספריו בסה"ק במקום לפתוח הר"ת בספרי הקטן שעלי לפתוח הר"ת בספרי הקדוש, הואיל ורבינו בעולמות העליונים ויודע שספריו הם ממש ספרי קודש ולא שייך שם שום גאוה בזה...'. הנשמע כדבר הזה או הנהיה כמוהו לשים דברי רבינו ללעג ולשמה ע"פ חולם חלום כל דהו. שרל"מ'.

[הגהמ]

שפת"י מד"נ!

[בברכה המשולשת]

עוד במאמרו (הערה 8) הוא מעיר על העוול של מדפיסי ספרי הבא"ח, שבכל מקום בו כתב הבא"ח: בספרי הק' - כתבתו תחתיו בספרי הקדוש ! תחת ספרי הקטן. וכבר העירו ע"כ בספר 'בן איש חי' עמ' 206 בהערה 295, עי"ש. ובמקור נכתב שם עוד (ונשמט בדפוס מפני דרכי שלום...): 'וכמו זר נחשב לנו מה שכתב המו"ל בספר 'מוסיף חיים' ירושלים תשנ"ב: 'סיפר לי אבא מארי ז"ל שמו"ר ועט"ר הרה"ג רבינו יוסף חיים זצוק"ל בא אליו בחלום ואמר לו להגיד לי שכאשר כתוב בספריו בסה"ק במקום לפתוח הר"ת בספרי הקטן שעלי לפתוח הר"ת בספרי הקדוש, הואיל ורבינו בעולמות העליונים ויודע שספריו הם ממש ספרי קודש ולא שייך שם שום גאוה בזה...'. הנשמע כדבר הזה או הנהיה כמוהו לשים דברי רבינו ללעג ולשמה ע"פ חולם חלום כל דהו. שרל"מ'.

\ויעויין עוד מש"כ על כך מע"כ רב שמואל מונדני שליט"א בספרו על הבא"ח.

[אשבורן]

[מאמרו של הרה"ג רא"מ רייך על הגרא"ש שוסטאל זצ"ל ומקום גידולו, מיוחד מאד, וקורע צוהר לעולם מלא שהוא עלום לגמרי מבני אר"י].

יצא לי לעיין בישורון החדש, ואכתוב את רשמיי.
המאמר הנ"ל הוא באמת מלא ערך מבחינה תיעודית - היסטורית, ועשיר בידיעות בלתי נפוצות. אך למעלה ממנו, מאמר נוסף הכולל עובדות וסיפורים מפיו של ר' אלי' שמחה זצ"ל, כתובים באוטנטיות ובעסיסיות, יין ישן מזוג בטוב טעם ודעת זקנים. מעשיות מרתקים ותיאורים מלבבים על ר' שלמה היימאן ועל ר' ראובן, ר' שרגא פייבל ועוד.

החומר סביב מרן הגרי"ש, אין בו הרבה מן החדש כ"כ מבחי' תולדותיו, אבל מעובד ומסודר היטב.

רב ענין הוא המאמר של ר' בצלאל דבליצקי לתולדותיו של הגאון בעל 'דברי יחזקאל', אם נשתמש בלשונו של איש ספר הנ"ל, 'מיוחד מאוד, קורע צוהר לעולם מלא שהוא עלום לגמרי מבני [דורינו]'.

בשולי הדברים, יש להצר על מיעוט פרסומו של 'ישורון' בארץ הק', ניתן לומר, כי עם הזמן כרכיו נעשו נדירים יותר ויותר במדפי אוצרות הספרים בבתי המדרשות, וחבל.

[החזן]

בהמשך לשאלתי, אמרו במערכת ישורון, כי מדובר באברך מאנגליה הגר בירושלים
ושמו שמעון צויבל, והלך לו כל הסקופ המרעיש, והאם עתה יואיל נא החזן לגלות מה הביאו
להטיח האשמות שווא, ולהתגולל על אנשים ת"ח ולעשותם לצחוק?!

בשורה נפלאה!
יצא לאור 'ספר מצוות נשים' בהוצאה המכובדת 'זכרון אהרון'. על פי המבוא הספר תורגם לעברית ע"י הרב אלימלך צויבל וב"ב (ושם אשתו של אלימלך שרה).

[ציבור]

בהמשך לשאלתי, אמרו במערכת ישורון, כי מדובר באברך מאנגליה הגר בירושלים
ושמו שמעון צויבל, והלך לו כל הסקופ המרעיש, והאם עתה יואיל נא החזן לגלות מה הביאו
להטיח האשמות שווא, ולהתגולל על אנשים ת"ח ולעשותם לצחוק?!

עתה ראוי שתתנצל בפני החזן המהולל... אכן, נאמנו דבריו כי זו רבנית ולא רב.

[החזן]

עתה ראוי שתתנצל בפני החזן המהולל... אכן, נאמנו דבריו כי זו רבנית ולא רב.

אני מוותר ברצון על ההתנצלות ועל הודאה על האמת. הן ממש בגדר 'מותרות' בדורנו. אבל מכאן ילמד כל נבון, שאין ליתן אמון בכל ידיעה המסתמכת על 'אמרו במערכת ישורון' וכיו"ב.