ר' משה מרדכי" - פרקי חיים [א] - קובץ תוכן להורדה

[איש_ספר]

הופיע עתה. לשמחת ולתשוקת מוקירי זכרו של הגאון האהוב ר' משה מרדכי זצוק"ל

עמודים מ- רבי_משה_מרדכי .pdf

(2.11 MiB) הורד 992 פעמים

[החזן]

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

קטע יפה מתוך הקדמת הספר:

[איש_ספר]

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

שאלה מעניינת. לא ראיתי את הספר. וראה כאן

[החזן]

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

שאלה מעניינת. לא ראיתי את הספר. וראה כאן

הסיפור שם מעניין מאוד, אבל השמועה הנפוצה לגבי סילוקו מהישיבה גורסת התבטאות כלשהי על ספרי הרב קוק. אמנם מעולם לא אימתתי שמועה זו.
אם זכרוני אינו בוגד בי, שמעתי בעצמי באחת מדרשותיו שלאחר שסילקו אותו ממרכז הרב רצה לחזור לפוניבז', אבל מחמת הבושה הלך לסלבודקה.

[לייטנר]

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

שאלה מעניינת. לא ראיתי את הספר. וראה כאן

הסיפור שם מעניין מאוד, אבל השמועה הנפוצה לגבי סילוקו מהישיבה גורסת התבטאות כלשהי על ספרי הרב קוק. אמנם מעולם לא אימתתי שמועה זו.
אם זכרוני אינו בוגד בי, שמעתי בעצמי באחת מדרשותיו שלאחר שסילקו אותו ממרכז הרב רצה לחזור לפוניבז', אבל מחמת הבושה הלך לסלבודקה.

השמועה הנפוצה הנ"ל היא שטויות. הסיפור שהביא אי"ס הוא אכן על רמ"מ. אימתתי זאת עם כמה מה'שלושים תלמידים' הנ"ל.

[איש_ספר]

הסיפור הזה (שבקישור שנתתי) כנראה נכון ואני שמעתי אותו גם מתלמיד ותיק, אבל שמעתי גם שיחסי הרב צ"י קוק והגרמ"מ היו חתול ועכבר הרבה זמן קודם.
יש לזכור שעוד בתקופת מרכז הרב היה הגרמ"מ לומד עם דודו ר' ווועלוול צ'צ'יק כל ערב שעות רבות, והושפע ממנו רבות.
יש עוד קטע שלא מוזכר כאן בתיאור הקצר, לפיו הרצ"י נעדר מהישיבה בהפגנתיות עד שרמ"מ יעזוב את הישיבה, הסיפור הסתיים בה' באלול מועד הדרשה הידועה.
בקיצור כנראה שהמאורע אירע אבל הוא חלק ממכלול יחסים עכורים שהיו שם. (וקצת פלא על עורכי הספר איך הציגו הנהגה כזו של רצ"י לזרוק בחור מעולה מהישיבה רק בשל מילה אחת).
אגב ר' חיים שטיינר שנזכר שם, היה מגיע ללמוד על ר' משה מרדכי בסלבודקא זמן רב אחרי שהוא נפרד ממרכז.

[החזן]

יש לזכור שעוד בתקופת מרכז הרב היה הגרמ"מ לומד עם דודו ר' ווועלוול צ'צ'יק כל ערב שעות רבות, והושפע ממנו רבות.

כאן המקום לספר את ששמעתי מפי בנו של ר' ליב זוסמן. בילדותו היה ר' ליב חברו הקרוב של ר' וועלוול. בתור בנו של ר' אברהם חיים צ'צ'יק - הגבאי המסור של הרב קוק - היה ר' וועלוול מושך את חברו ר' ליב להסתופף במחיצתו של הרב קוק. וכך נעשה לתלמידו המובהק. לאחר פטירתו של הרב קוק, דבקה נפשו של ר' וועלוול ברב מבריסק, והוא הפציר בידידו משכבר הימים ר' ליב שיבוא עמו אליו, אך ר' ליב העדיף להסתופף בבית מדרשו של הרב חרל"פ ונשאר נאמן לבית מדרשו של רבו הרב קוק.

וכדאתינן להכא, האם בספר נזכרה עובדת היות רא"ח הגבאי של הרב קוק?

[איש_ספר]

שאלה לא כדי לקנטר: מסופר שם על תקופת לימודיו (הקצרצרה) בפוניבז' ואחר כך במרכז הרב?

מסתבר שיש התייחסות רחבה לתקופת 'מרכז'. קבלתי עתה מהמו"ל כמה עמודים בספר המתייחסים לתקופה זו

חשון.pdf

(252.57 KiB) הורד 881 פעמים

ככלל המחבר הינו דייקן גדול מאד, הוא היה עשוי לדלג לגמרי על תקופת מרכז הרב, אבל לכתוב דברים לא נכונים אי"ז ממידתו.

וכדאתינן להכא, האם בספר נזכרה עובדת היות רא"ח הגבאי של הרב קוק?

על עובדת היותו רא"ח משב"ק אצל הרב קוק זצ"ל שמעתי מהגרמ"מ כמה פעמים בשפתים דולקות. אני בטוח שהדבר מוזכר גם בספר. אשתדל לשאול ממי שהספר תח"י.
----
עתה עודכנתי שאכן נזכר כמה פעמים.

אני בהחלט משתתף באכזבתם של הרבנים נ"ג וא"מ.

[עשוי לנחת]

מסתבר שיש התייחסות רחבה לתקופת 'מרכז'. קבלתי עתה מהמו"ל כמה עמודים בספר המתייחסים לתקופה

פלאי פלאים!
[מעלה תחושות קשות של צער וגעגוע!]
יש לך ידיעה מתי יצא לאור סופית?

[איש_ספר]

הספר יצא לאור

[עשוי לנחת]

הספר יצא לאור

בכמה חנויות היום עדיין לא ראיתי, נצפה לראות בעז"ה

[מבית ומחוץ]

רמ"מ עצמו למד ב"מרכז הרב"? חידוש מעניין. שכן הוא כתב שאיזה מקום לגבי אביו שלמד ב"מרכז הרב" , ושאלוהו מדוע לא ציין זאת על אביו והשיב, שאם היה כותב זאת היו חושבים שהיה הולך עם סנדלים ומכנסיים קצרות ועבד באדמה, אבל אז היה זה אחרת, זו היתה ישיבה ככל הישיבות.
אגב, אם נשא דרשה כה נלהבת על מאבק הרב מבריסק נגד "היכל שלמה", כיצד קיבל על עצמו כרב את הגרי"ש אלישיב שהיה בהיכל שלמה?

.

[עשוי לנחת]

הספר יצא לאור

בכמה חנויות היום עדיין לא ראיתי, נצפה לראות בעז"ה

היום ראיתיו, קניתיו מיד,
אהה, מה אומר?! ספר מתוק מדבש. מומלץ בחום!

[מתי יצא ח"ב?]

[אפרקסתא דעניא]

רמ"מ עצמו למד ב"מרכז הרב"? חידוש מעניין. שכן הוא כתב שאיזה מקום לגבי אביו שלמד ב"מרכז הרב" , ושאלוהו מדוע לא ציין זאת על אביו והשיב, שאם היה כותב זאת היו חושבים שהיה הולך עם סנדלים ומכנסיים קצרות ועבד באדמה, אבל אז היה זה אחרת, זו היתה ישיבה ככל הישיבות.

.

אם אינני טועה כ"כ אחיו בספר על משכנות הורעים.

[בברכה המשולשת]

רמ"מ עצמו למד ב"מרכז הרב"? חידוש מעניין. שכן הוא כתב שאיזה מקום לגבי אביו שלמד ב"מרכז הרב" , ושאלוהו מדוע לא ציין זאת על אביו והשיב, שאם היה כותב זאת היו חושבים שהיה הולך עם סנדלים ומכנסיים קצרות ועבד באדמה, אבל אז היה זה אחרת, זו היתה ישיבה ככל הישיבות.

.

אם אינני טועה כ"כ אחיו בספר על משכנות הורעים.

אכן כן.

[אביר]

ישנה שמועה שהרצ"י דיבר פעם על צינורות הקבלה אמר לו הרמ"מ זהו לא צינורות של אינסטלציה...
-------------------
הרמ"מ היה שולח את ספריו לרבי שמואל אויערבאך ע"י שליח מסויים, בתקופה אחת כשהיו המשלוחים תכופים אמר המקבל לשליח תציע לו (לרמ"מ) שבפעם הבאה ישלח גם מדף...

[עשוי לנחת]

ישנה שמועה שהרצ"י דיבר פעם על צינורות הקבלה אמר לו הרמ"מ זהו לא צינורות של אינסטלציה...

הנוסחא מספרת על כך שבשיעור שוחח צ"י על צינורות, הפטיר הרמ"מ לעברו: 'האינסטלציה שלכם מקולקלת'...
[ישנה גירסה נוספת, אך יתכן שלא מתאים להעלות כאן, מה גם שיותר נראה שלא היה משהיה...]

[לייטנר]

ישנה שמועה שהרצ"י דיבר פעם על צינורות הקבלה אמר לו הרמ"מ זהו לא צינורות של אינסטלציה...

זו אגדה שאף תלמיד שהיה שם לא זוכר.

[למאי_נמ?]

אגדה זו תמוהה למדי, שכן למיטב זכרוני הרצי"ה איננו מדבר על צינורות. (זה כמו לספר כזה סיפור על הגריש"א או הרב שך).

[אביר]

אגדה זו תמוהה למדי, שכן למיטב זכרוני הרצי"ה איננו מדבר על צינורות. (זה כמו לספר כזה סיפור על הגריש"א או הרב שך).

את הספר אורות (שי"ל ע"י רצ"י) כנראה לא ראית מעולם

[בברכה המשולשת]

אגדה זו תמוהה למדי, שכן למיטב זכרוני הרצי"ה איננו מדבר על צינורות. (זה כמו לספר כזה סיפור על הגריש"א או הרב שך).

את הספר אורות (שי"ל ע"י רצ"י) כנראה לא ראית מעולם

תמהני- הרב למאי נמ דבר על מה שאמר הרצי"ה בשיעורים, וכתר"ה מקשה מדברי מרן הראי"ה זצ"ל באורות, שהרצי"ה הוציא לאור.

[בן אליהו]

קראתי עכשיו את הקובץ שהובא על ידי הרב איש ספר . מה אומר ומה אדבר: כמות כל כך גדולה של רעל ארס שינאה וטומאה מרוכזים מאוד. השם ירחם ויציל אותנו אמן

[אפרקסתא דעניא]

ממש מפתיע. קראתי אותו פעמיים ולא מצאתי מילה אחת (!) של שנאה, ארס, וטומאה (מה הקשר בכלל?) בחמשת הדפים הללו.

[אביר]

אגדה זו תמוהה למדי, שכן למיטב זכרוני הרצי"ה איננו מדבר על צינורות. (זה כמו לספר כזה סיפור על הגריש"א או הרב שך).

את הספר אורות (שי"ל ע"י רצ"י) כנראה לא ראית מעולם

תמהני- הרב למאי נמ דבר על מה שאמר הרצי"ה בשיעורים, וכתר"ה מקשה מדברי מרן הראי"ה זצ"ל באורות, שהרצי"ה הוציא לאור.

לא ידענא מה יש להבין ולפלפל, למאי נמ טוען שלמיטב זכרונו במשך כיובל שנים שרצ"י נשא שיעורים הוא לא דיבר על צינורות ועם השוואה מופרכת להרב אלישיב והרב שך וע"ז הגבתי לעיל כי מי שהתעסק בהדפסה של הספר אורות ובעיקר בהשמטות הרבות שבספר אורות מן הסתם נדבק בו משהו מהענינים הנשגבים שבספר. עכשיו מובן?

[מאיר סובל]

אגב, אם נשא דרשה כה נלהבת על מאבק הרב מבריסק נגד "היכל שלמה", כיצד קיבל על עצמו כרב את הגרי"ש אלישיב שהיה בהיכל שלמה?

.

שאלתך מתאימה לימינו אנו, שאם מישהו אוחז מרב גדול אחד ויש אחרים שיש להם עיתון נפרד, לא יעלה על הדעת שמי שמדבר בהתלהבות על הרב הראשון יהיה ידיד של מישהו המנוי על העיתון השני, או שפרסם בו איזו מודעה...
זו קטנות וצרות הדעה, וכמעט סתימה בצינורות. ברור שאצל אנשים גדולים, ובכלל בדור הקודם, לא היו שטויות כאלו.
מה שטרף הוא טרף. ומה שלא לא.

היכל שלמה זה רעיון המזרחי להיות מעל כל רבני העולם ולאגד את קהילות הארץ וחו"ל לפסוק הלכות ולהנחות את בתי הכנסיות (ויותר מזה: סנהדרין, אבל גם בלאו הכי).
מרן הרב מבריסק עמל במאבקו שלא יגיעו רבנים מכל העולם לטקס הפתיחה, מלבד מה שלחם תמידין כסדרן בראשי המזרחי בארץ.
מאבקו הוכתר בהצלחה.
אחרי פטירת הרב מבריסק עוד היו "נסיונות החייאה" להיכל שלמה ומטרותיו, עשו בחינות ופרסים לכלל בני הישיבות מכל העולם, תחרות חיבורים תורניים, קבלות פני גדולי האומה (הרה"ר ונשיא המדינה או אישי ציבור מכל העולם). ועוד.
האם מרן הגרי"ש מילא איזו פונקציה ב"מזרחי"? לא. בכינוס רבנים העולמי? לא. באיגוד בתי הכנסיות? לא.

במה כן? בבית הדין הגדול ששכן בבנין היכל שלמה בין סוף תשי"ט לסוף תשכ"ז. אז מה בדיוק הבעיה?

[לא ידען]

מעניין מה היה עונה הגרי"ז עצמו למישהו שהיה שואל אותו "האם לכהן בבית דין ש'רק שוכן בבנין היכל שלמה בין השנים...' ?

זה קצת שינוי פני ההיסטוריה.

[לא ידען]

הסיפור הזה (שבקישור שנתתי) .....(וקצת פלא על עורכי הספר איך הציגו הנהגה כזו של רצ"י לזרוק בחור מעולה מהישיבה רק בשל מילה אחת).

הרצ"י לא זרקו בגלל שאמר עליו 'שיגעון' אלא שזלזל בתקנה שהיה בה ע"פ משנת והשקפת הרצי"ה, יסוד וכו'. ובזהירות אומר, אילו היה הרצי"ה מהגדולים ה'מקובלים'... הרי שהיו מתפעמים ומתפעלים אצלנו על מידת ה'אמת שבהשקפה המסורה' וכו'.

[מבית ומחוץ]

מאיר סובל, הינך מיתמם. כן זה היה דרך הגרמ"מ וזה דרך חוגו, מי שחולק עלי במקצת הרי הוא טרף ואין להימנות על עיתונו ואין לעבור על פתח ביתו. והפלא הגדול שמי שראו בהגרי"ז "מעתיק השמועה", נכפפים להגרי"ש ואומרים שהוא ג"כ בכלל "מוסרי השמועה", אבל הנה לן שלא שמע לו בעניין זה. ובפרט מי שלפי התיאור נשא דרשה נלהבת על סכנות "היכל שלמה", וכו'. ולא רציתי לפתוח כאן את עניין היכל שלמה ודעת הגרי"ש וכו', רק להעיר על נקודה זו, שהיא פלא בעיני.

[בברכה המשולשת]

לא ידענא מה יש להבין ולפלפל, למאי נמ טוען שלמיטב זכרונו במשך כיובל שנים שרצ"י נשא שיעורים הוא לא דיבר על צינורות ועם השוואה מופרכת להרב אלישיב והרב שך וע"ז הגבתי לעיל כי מי שהתעסק בהדפסה של הספר אורות ובעיקר בהשמטות הרבות שבספר אורות מן הסתם נדבק בו משהו מהענינים הנשגבים שבספר. עכשיו מובן?

הבנתי שזו כוונת כתר"ה, אלא שמי שמכיר, ולו במקצת, את דרכו של הרצי"ה בהעברת שיעוריו, יודע שלמרות גדלותו העצומה בכל תחומי התורה, ובכללם בתורת הסוד, הוא נזהר מאוד שלא להזכיר עניינים אלו בשיעוריו.

[בן אליהו]

מר אפרקסתא דעניא הנכבד קשה לי לעכל את העובדה המצערת שלא מצאת שם רעל ארס ושינאה
אבל טומאת ביזוי התלמידי חכמים ששם היא גלויה יותר מהכל ולזה כיוונתי במילה טומאה
היה שלום

[אביר]

בחזרה לנושא
לא ראיתי את כל הספר, אך כמדומני שבנוגע ללימודיו של הרמ"מ במרכז הרב עיקר חסר מן הספר, זקינו של הרמ"מ היה ר' אברהם צציק והוא היה הגבאי ועוזרו האישי של הרב קוק שנים רבות הן בעניניו האישיים והן בעניני הישיבה, וכל ימי חייו היה תמיד חוזר ואומר שכל זכייתו בבנים ת"ח הוא בזכות שימושו את הרב קוק. פרשיה מענינת היא לאחר פטירת הרב קוק שרצה להמשיך במשרתו אך משום מה פטרוהו בני משפחתו של הרב קוק ובתקופה ההיא סבל ר' אברהם חרפת רעב כפשוטו, במשך כל הזמן הזה לא נשמע ממנו הגה וחצי הגה של תרעומת או טרוניא על מפטריו ולמרות שפעל והתאמץ בכל כחו ע"מ לחזור לתפקידו.
הרמ"מ בכל אזכור שלו את זקינו היה כותב ואומר "שהיה מכונה בכל ירושלים ר' אברימלע מתמיד", כמדומה שתואר נדיב זה אם לא הומצא ע"י רמ"מ מקורו מגיע או מאת יחידים בירושלים או בדרך גוזמא. ויש להפליא על הרמ"מ שתמיד היה מרבה בתוארים ובסיפורים ואילו בנוגע לזקינו השמיט את עיקר משאת חייו, בכדרך משל אפשר להמליץ שהשמטה כזאת היא כמו לכתוב על ר' וולועל צציק המתמיד מבלי לציין על הדבקותו בהגריז מבריסק...
עורכי הספר כנראה קיימו כיבוד אב והלכו בעקבותיו להשמיט עובדא בסיסית זאת.
יש תח"י מכתב מעניין מאד על ר"א, ובהמשך בעז"ה.

[לייטנר]

בחזרה לנושא
לא ראיתי את כל הספר, אך כמדומני שבנוגע ללימודיו של הרמ"מ במרכז הרב עיקר חסר מן הספר, זקינו של הרמ"מ היה ר' אברהם צציק והוא היה הגבאי ועוזרו האישי של הרב קוק שנים רבות הן בעניניו האישיים והן בעניני הישיבה, וכל ימי חייו היה תמיד חוזר ואומר שכל זכייתו בבנים ת"ח הוא בזכות שימושו את הרב קוק. פרשיה מענינת היא לאחר פטירת הרב קוק שרצה להמשיך במשרתו אך משום מה פטרוהו בני משפחתו של הרב קוק ובתקופה ההיא סבל ר' אברהם חרפת רעב כפשוטו, במשך כל הזמן הזה לא נשמע ממנו הגה וחצי הגה של תרעומת או טרוניא על מפטריו ולמרות שפעל והתאמץ בכל כחו ע"מ לחזור לתפקידו.
הרמ"מ בכל אזכור שלו את זקינו היה כותב ואומר "שהיה מכונה בכל ירושלים ר' אברימלע מתמיד", כמדומה שתואר נדיב זה אם לא הומצא ע"י רמ"מ מקורו מגיע או מאת יחידים בירושלים או בדרך גוזמא. ויש להפליא על הרמ"מ שתמיד היה מרבה בתוארים ובסיפורים ואילו בנוגע לזקינו השמיט את עיקר משאת חייו, בכדרך משל אפשר להמליץ שהשמטה כזאת היא כמו לכתוב על ר' וולועל צציק המתמיד מבלי לציין על הדבקותו בהגריז מבריסק...
עורכי הספר כנראה קיימו כיבוד אב והלכו בעקבותיו להשמיט עובדא בסיסית זאת.
יש תח"י מכתב מעניין מאד על ר"א, ובהמשך בעז"ה.

תפקידו של ר' אברהם צ'צ'יק היה לשמש את הראי"ה, אף אם פה ושם גם סייע בעניייני הישיבה. ברגע שהראי"ה נפטר, כבר לא היה לו תפקיד (בענייני הישיבה כבר היו כמה שעסקו).
במכתב שכתב בתמוז התשכ"ו נאמר:

שמח אני בחלקי, שמן שמיא קא זכו לי לשמש בפועל, מן היום הראשון ועד היום האחרון את רבנו הגדול, רבן של ישראל, נזר הקודש, אשר בהעלותי על שפתי שמו הקדוש, תאחזני יראה ופחד ורעדו כל עצמותי, מרנא ורבנא מוהרא"י הכהן הגדול זצוק"ל זי"ע ועל כל ישראל. נשארתי היחידי - לאוי"ט - שיכול אני להתפאר בגודל זכותי הרוחנית הזאת

הרא"צ נפטר בי"ב באייר התשל"ט. בן תשעים היה במותו.
(חיי הראי"ה, הרב מ"צ נריה, עמ' שלז)

[ידיד]

בס"ד
בעניין הרב צ'צ'יק זצ"ל. הלא יצאה חוברת זכרונות שלו ע"י בניו (חרדים מביתר ועוד) שמה מתגלה תמונה ברורה מההיה יחסו למרן הראי"ה וכל שאר הפטפוטים הבל. ד"א קשה להשיג חוברת זו ובקושי הצלחתי להשיגה מבנו שיחיה. יש שם דברים מופלאים שראה ושמע. כדאי לקרוא הסטוריה אוטנטית ולא משוכתבת.

[אביר]

בס"ד
בעניין הרב צ'צ'יק זצ"ל. הלא יצאה חוברת זכרונות שלו ע"י בניו (חרדים מביתר ועוד) שמה מתגלה תמונה ברורה מההיה יחסו למרן הראי"ה וכל שאר הפטפוטים הבל. ד"א קשה להשיג חוברת זו ובקושי הצלחתי להשיגה מבנו שיחיה. יש שם דברים מופלאים שראה ושמע. כדאי לקרוא הסטוריה אוטנטית ולא משוכתבת.

כנראה שעשית סלט שמות וסלט סיפורים, (פתחת ניק ברגל שמאל), לר' אברהם צציק אין בנים בביתר, הצציק המבוגר שבין החיים הוא ר' מנדל צציק מגב"ש, [ולא זכור לי אם הוא בנו של ר' אברהם או נכדו של ר' אברהם]. אולי החלפת בין ר' אברהם לבין בנו ר' וועלוול, טיפת היסטוריה לא תזיק.
אני לא מבין שום מילה מדבריך, איזה פטפוטים היו כאן על יחסי ר' אברהם צציק והרב קוק?, האם כונתך להכחיש את חסידותו ודביקותו בהרב קוק?, שיהיה לבריאות באמת שאף אחד לא מצפה שחוברת שיצאה לאור ע"י בריסקערס וע"י נכדיו של ר' אורי ב"ר עמרם בלויא [שבנו ר' מאיר -בעל הרמקול באירועי המתמידים- חתן אצל צציק] שיהיה שם תיאור שאיננו משוכתב, גם על מכתבו של הגרי"ז להרב קוק עם התואר פאר הדור הם צועקים מזוייף מזוייף..., באמת מעניין לקרוא את ההיסטוריה המשוכתבת שהינה משאלת לב בלבד של אותם בריסקרס וצ'למערס.
אני מתחייב בזאת שאם תצביע לנו על היסטוריה אותנתית באותה חוברת שסותרת למקובל עד היום אזי אעלה את המסמכים שתחת ידי, וירא הקהל וישפוט, (מה שבטוח שלאחמ"כ בושה תעטפך לשוב עוד הנה בניק הטרי "ידיד").

[שיבר]

"ישב פעם אחת אצל הרב'ה הרב אברמסקי ודיבר בלימוד, ואחר כך עבר לדבר באיזה ענין השקפתי.. "רבינו ה"חזון יחזקאל" התרגש ואמר בזה הלשון: שולזינגר, אתי מדברים רק בלימוד, השקפות - רק בבני ברק אצל הרב שך" ..."

מתוך הספר עמ' 498 הערה 40, מפיו בעצמו

[מרחביה]

הרב'ה

בצורה כזו נדפס?!

[אפרקסתא דעניא]

"ישב פעם אחת אצל הרב'ה הרב אברמסקי ודיבר בלימוד, ואחר כך עבר לדבר באיזה ענין השקפתי.. "רבינו ה"חזון יחזקאל" התרגש ואמר בזה הלשון: שולזינגר, אתי מדברים רק בלימוד, השקפות - רק בבני ברק אצל הרב שך" ..."

מתוך הספר עמ' 498 הערה 40, מפיו בעצמו

זו ביקורת של הגרי"א או ענווה?

[שיבר]

הרב'ה

בצורה כזו נדפס?!

ללא שם.jpg (102.38 KiB) נצפה 13698 פעמים

[שיבר]

"ישב פעם אחת אצל הרב'ה הרב אברמסקי ודיבר בלימוד, ואחר כך עבר לדבר באיזה ענין השקפתי.. "רבינו ה"חזון יחזקאל" התרגש ואמר בזה הלשון: שולזינגר, אתי מדברים רק בלימוד, השקפות - רק בבני ברק אצל הרב שך" ..."

מתוך הספר עמ' 498 הערה 40, מפיו בעצמו

זו ביקורת של הגרי"א או ענווה?

עורכי הספר הבינו בודאי כצד השני, אך לא מופרך לומר כצד הראשון.

[מאיר סובל]

לא משולל שעורכי הספר הבינו צד שלישי:

באלו הסוגיות אני מלמד ומרביץ תורה, ובסוגיות אחרות לא אני הכתובת לדון בהם עמי.
לא כשני הצדדים שהועלו. לא שהתעניו לומר שאינו ראוי או לא מבין, ולא שטען שזה עיסוק שאינו ראוי, או לא נחשב לתורה...