פורום אוצר החכמה

הגליון יוצא לאור מידי שבוע ע"י ידידי בנו של הגר"מ גנוט מח"ס 'לוח דבר בעתו.
קראו ותחי נפשכם.'

גליון פרשת חיי שרה.
לקבלת הקונטרס מידי שבוע, מצורף בזה המייל של הרב יהודה גנוט שליט"א:
[email protected]

גליון פרשת 'תולדות'

גליון פרשת 'ויצא'


צורף למייל של הרב יהודה גנוט:
יעקב חלם על סולם או על נדנדה? פרד"ס שלם על נעיצת הסולם בקרקע! מה בין נעיצה לדעיצה

אאמו"ר שליט"א ציין לי שבקינות לט' באב [קינה כח נתקנה בא״ב ובסופה חתום: מנחם הלועז ברבי מכיר] אי' נחני נַחְשְׁרַך וְצֵידוֹ חָרַךְ אַלְלַי לִי וכתבו המפרשים שם כתבו שהכונה 'הגלני ל"אדום"' מלכות הרשעה שהחריבה את ביתנו והגלתנו לבין האומות והיינו שמכנה את עשו או את אדום "נַחְשְׁרַךְ". יתכן שהפייטן קיצר לצורך השיר, ויתכן שזוהי גירסא קדומה אחרת לתרגום.

הרב אהרן וקסלשטיין שליט"א בפירושו הבהיר לב אהרן מביא שהגי' בכת"י הוא נַח שְׁרַך והכונה ל'עשו הצייד', כלומר מלכות אדום, וְצֵידוֹ חָרַךְ. צידו עלה יפה בידו וחרך את כנפי העופות שצד למען לא יעופפו עוד (על פי משלי יב כז) לֹא־יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, דרך הרמאי לא תצלח ולא יהנה ממה שעלה בידו לצוד כי יפרח ממנו. וכאן אפשר עוד לפרש: וצידו חרך, כלומר שיבר מוטות כנפיהן של ישראל. אַלְלַי לִי. ומביא מהדר זקנים שם, נח שאינו יגע במלאכה, שירכן בטל. ומפרש ה'לב אהרן' וז"ל "שלא היה עשו איש המתפרנס ממלאכתו כגון קין והבל אלא מצידו, והוא דרך העצל, דאף שפעמים הוא מתייגע מאד בשדה, אבל אין ברוחו מתינות לראות בגידול וצמיחת פרי עמלו אלא להנות מיד. ולפי"ז לא רחוק בעיני לשער דנח שרך רמז הוא לאפיפיור שבסיבת הסתתו באה הגזירה, וכינהו נח שרך, ע"ש שהוא וכמריו אינם עוסקים בדרך ארץ ולא ביישוב העולם אלא האומות מעלין להם כספים"עכ"ל הרב וקסלשטיין.

בגליון האחרון של ויצא:
בגליון כתוב: רבנו החזקוני כתב שכשיעקב יצא את א"י היו רגלי הסולם בבאר שבע וראש הסולם כלפי חו"ל ואילו כשיעקב חזר היה הפוך
טעות
וצ"ל:רבנו החזקוני כתב שכשיעקב יצא מבאר שבע היו שם רגלי הסולם וירדו מלאכי ארץ ישראל ללוותו בהליכתו את כל אורך הארץ ואילו כשיעקב יצא את הארץ בבית אל החוצה היו רגלי הסולם בבית אל והתחלפו כתות המלאכים.

גליון פרשת וישלח:
כותרות מהגליון: באיזה 'קשיטה' קנה יעקב את שכם? על איזה תרגום הצביע האדמו"ר מבאובוב שליט"א? האם השליחים היו צריכים לומר "כה אמר"?

גליון פרשת וישב:
כותרות מהגליון: "למבדק בכתבי חושבניא", "זועפים"-כועסים או עצובים? אפשר לחגוג יום הולדת בלי שאף אחד יוולד באותו היום?

הודעה מאת העורך הרה"ג רבי יהודה גנוט שליט"א:
לבקשת מעטים [טהורים, צדיקים, עוסקי תורתך...]
עשיתי גליון נפרד בו הוצאתי כמה גרגרים מהגליון העקרי, ובארתים באריכות בשפה קלה וברורה, ובאותיות גדולות מאירות עיניים, הכי קרא שמו "מאריכין לו"... ע"ש סיפא דאמרם ז"ל המשלים פרשיותיו וכו' מאריכין לו ימיו ושנותיו.

זה מאד יפה. למה בעזר אחים? מקומו הראוי במדור המקרא.

לענין כתב:זה מאד יפה. למה בעזר אחים? מקומו הראוי במדור המקרא.

אין לי מושג, מי העביר זאת.
אני פתחתיו במדור המקרא.
מישו העביר את האשכול.
למנהלים הפתרונים...

נזכרתי שסוכם שהעלונים יהיו כאן.

גליון פרשת ויחי-חזק:
מה יענה יעקב לאמגושי? למה ברכת בורא פרי העץ במֵרון יותר חשובה מבקרית גת? אז מה זה "חנטה"? ואיך למען ה' הגיע לכאן איוב?!

גליון פרשת שמו"ת:
עומק הענין של שמו"ת בדרוש ואגדה, מה הכפילות כבד פה וכבד לשון, "ערי מסכנות" קשור ל"יצר סוכן בנו"?, ומה אמר הגר"ש אלתר בקשר לגוברין יהודאין...,

סגולת הססגונא-סרגונא, גבאי-חזן-שמש הכל הפוך, תחקיר במיקום ה"ידות" לדעת אונקלוס, גילוי משעי"ר בשיער השעיר...

בקשה שהגיע עם הגליון:
כידוע לכולכם אין תרגום אונקלוס על מגילת אסתר.
הנני חפץ לרכז את פירושי המילים שבמגילה הנמצאים גם בתורה שעליהם יש תרגום אונקלוס ולשלבם כפירוש אונקלוס למגילה, עד כמה ששייך.
אם יש באמתחתכם חומר בענין או הפניות ממילה למילה מאסתר לתורה, אשמח לקבלו ולהפיצו בשם אומרו.
ייש"כ
יהודה גנוט
[email protected]‏

זה קורה/קורא השבוע... ואפילו ע ט ר ו ת ו ד י ב ו ן [ואפילו קורונה]

לכבוד שבת בראשית הופיע שוב הגליון הנפלא אחד תרגום, ובסופו בירור רחב בעניין הזכרת שם אלוקים בתרגום.

מצו"ב הגליון של השבוע פרשת וירא
אם מישהו מעוניין אוכל להעלות גם את נח ולך לך
לקבל בדוא"ל ישירות מהמו"ל הרב גנוט יש להירשם ב[email protected]

לפרשת שמות