שליחת שאלה לרב קנייבסקי דרך הדואר

[ארזי הלבנון]

האם קיימת אפשרות לשלוח שאלה לבית הגר"ח ולקבל תשובה כתובה גם כן בדואר?
או שכדי לקבל תשובה כתובה יש להגיע לביתו דווקא?

ובכלל, באיזה שעות ביום ניתן לפנות לרב?

[חרסון]

נכון לפני שנים ספורות - כתבתי לו והגיעה תשובה בדואר.

[יאיר]

למיטב ידיעתי יש גם אפשרות בפקס (אשר ניתן לשולחו מהמחשב).

[ארזי הלבנון]

והיום?

[חד ברנש]

נשאר מה לשאול אותו?

[ארזי הלבנון]

נשאר מה לשאול אותו?

נו, מצחיק כמה שזה נכון...

[חרסון]

מה לשאול אותו נגמר אולי לפני 10 שנים
אבל נשארו עוד אנשים רבים שטרם שאלו אותו. וזה הסיפור הגדול, כמובן....

[עושה חדשות]

לפני פחות משנה שלחתי שאלה, וקיבלתי תשובה אחרי חודש פלוס. הכל דרך הדואר.

[מלבב]

אני שאלתי פעמיים, פעם קיבלתי תשובה ופעם לא, בכל אופן בדרך כלל התשובה הוא לא יותר משלש מילים

[תוכן]

יש אמנם שאלות שרק הוא יכול לענות עליהם, אבל 99.999% מהשאלות, זה רק כדי להציק. תנו לאדם זקן לשבת וללמוד כאות נפשו, ותפסיקו להציק!

[ברוז]

לפני כ8 שנים שאלתי את מו"ר גאון ישראל הגר"א גנחובסקי זצוק"ל שאלה ואמר לי שאינו יודע מה להשיב על כך ואשגר את שאלתי להגרח"ק, אולם אל תזכיר את שמי בשום אופן ... הכנתי מכתב והראיתיו למו"ר.
השאלה היתה האם איכא לא תחנם בנתינת מתנה לגוי בפחות משוה פרוטה.
לאחר כמה שעות נזכרתי שראיתי על שלחנו בביתו - כמה חדשים לפני כן, טיוטה של חיבור שלם על ענייני פחות משוה פרוטה ושמו "חמש פרוטות הן" שמחבר הספר המתגורר בתפרח שלח אליו ע"מ שיעבור את עין בקרתו ויתן הסכמתו לספר, כפי שאכן היה בסופו של דבר.
אמרתי למו"ר שאולי בספר זה אמצא מענה לשאלתי, מאחר ובאותו העת היה מו"ר בירושלים בישיבת טשעבין ואילו הספר היה בביתו לא יכול היה לעיין בו.
על כן ניסה לאתר את המחבר ולשואלו האם מדבר בספרו מענין זה.
מו"ר לא זכר את שמו של המחבר ורק זכר שסבתו שאת שמה ידע מתגוררת בבני ברק, ירד הוא אל משרדי הישיבה ולקח בידו ספר טלפונים של בני ברק, משמצא הוא את שם הסבתא מיהר להתקשר אליה וכך היתה תוכן השיחה: "כל טוב [כדרכו בקודש שלא פתח מעולם בהלו או שלום בשיחה טלפונית כדי שלא לשאול בשלום אשה], כאן מדבר אברהם גנחובסקי החתן של הבן שלכם שגר בתפרח הוציא חיבור הפלא ופלא שלא נראה כדוגמתו ולא הניח פינה שלא דן בה וכו' וכו', יש לי שאלה בלימוד ואני חושב ששם אמצא תשובה לשאלתי. האם יש לכם אולי את מספר הטלפון שלו על מנת שאוכל לשואלו.
השיבה הסבתא ההמומה: לא אין לי את המספר, אולם אוכל להתקשר לבני לבקש ממנו את המספר של בנו. אמר הרב: לא אין צורך אני אתקשר אליו, מה המספר של הבן ? הסבתא נתנה את המספר, הרב מחייג והסיפור שב על עצמו: כל טוב, הרב ... כאן מדבר אברהם גנחובסקי, הבן שלכם שגר בתפרח הוציא חיבור נפלא, לא בא כבושם הזה וכנ"ל , יש לי שאלה בלימוד ואני חושב שבנכם דן בענין זה בסופרו ועל כן חפץ אני לשואלו, אוכל לקבל את מספר הטלפון שלו ?
האב הנרגש מיהר להביא לרב את המספר והרב סיים את השיחה בהמשך הרעפת תשבחות על בנו התלמיד חכם וכו'.
כאן הרב כבר נתן לי את המספר על מנת שאחייג אני אליו ואשאלהו האם דן בענין זה.
חייגתי ולשמחתינו אכן יש לו סימן שלם בספר על שאלה זו, הוא נתן לי את מראי המקומות של הפוסקים הדנים בשאלה, וסיימנו את השיחה.
שבתי למו"ר עם כל מראי המקומות עברנו עליהם ויצאנו עם דברים מחווורים וברורים.
כאשר קמתי ללכת פנה אלי מו"ר ואמר לי: כעת משיש לך תשובה אל תשלח את השאלה להגר"ח, אני שבכל זאת רציתי לקבל מענה מהגר"ח ניסיתי לשואלו מדוע ומה בכך שכעת אני יודע את התשובה, ברצוני לדעת מה אומר הגר"ח על כך.
אולם מו"ר השיב לי בפסקנות: לא אל תשלח, לא צריך.

[תוכן]

סיפור הפלא ופלא. איזו אבידה עצומה אבדנו בפטירת רא"ג. לא השאיר כדוגמתו! יתומים היינו!

[יאיר]

ברוז, איך אשן בלילה?! מה התשובה??

[לענין]

הסיפור ממש נפלא.
לטובת מי שקשה לו להסתכל ב'חמש פרוטות הן', צירפתי.

לא תחנם.PNG (170.62 KiB) נצפה 5619 פעמים

[ארזי הלבנון]

התגובות קצת משעשעות, ובהחלט מבטאות את ה'מאיסה' (אם אפשר לקרוא לזה כך) בספרים הרבים היוצאים חדשים לבקרים מבתי הדפוס ומלאים בשאלות מהגרח"ק, ולעתים נראה שנשאלו מתוך שעמום מסויים, רצון להדפיס ספר וכו' וכו'

אני נמנע מלעיין בספרים מהזן הזה. אדרבה, המחשבה הראשונה שעולה בי, היא כדברי הרב תוכן:

תנו לאדם זקן לשבת וללמוד כאות נפשו, ותפסיקו להציק!

אבל ברור שלא כל שאלה המופנית אליו היא הצקה, ובטח לא כל שאלה שנשלחת אליו נשאלה כבר בעבר, בפרט שלא נמצאה באוצר...

לסיכום, אל תחשדו בכל מי שמבקש לשלוח שאלה אל הגר"ח כמתכוון להציקו ולהטרידו... הגם שיש גם כאלו, והרבה...