רוממות - עלון של ד"ת קצרים להורדה - מתעדכן

[אריך]

זמן רב מתבשל רעיון אצל כמה אברכים ברמות א' להו"ל עלון שיוכלו בני השכונה לפרסם שם ד"ת קצרים. העלון מתחלק בבתי הכנסת בשכונה.

השבוע לבש הדבר עור וגידים בס"ד ויצא לאור הגליון הראשון. בינתיים אני עורך אותו.

שם הגליון ע"ש הכתוב: רוממות ק-ל בגרונם (ובדמיון לשכונת "רמות").

[מנין]

רוממות - המ' בחולם או בשורוק? אפשר להוכיח מהשם של המדור הראשון?

[אריך]

רוממות - המ' בחולם או בשורוק? אפשר להוכיח מהשם של המדור הראשון?

למה אתה לא קורא? ע"ש הכתוב רוממות ק-ל בגרונם וחרב פיפיות בידם.

[איש חסידות והלכה]

יפה מאד מאד תמשיכו סוף סוף עיון הלכה

[אריך]

תודה למעודדים ומפרגנים כאן ובאישי.

מטרת העלאתי את הגליון, היתה ראשית להנות את הציבור בד"ת נאים, (ועי' במדור הקושיות בסוף, קושיא חדשה מהגאון ר' דב לנדו שליט"א ע"י החברותא שלו, תושב השכונה הגר"מ ליבנה שליט"א), ועוד לזרוק את הרעיון הזה לפתחם של החכמים דכאן (ולתת כיוונים למדורים שונים), וכמו שכבר קיים בכמה שכונות להו"ל עלון שכזה, ותרבה הארץ דעת את ה', כל מקום עם הדיבוק חברים שלו.

ומה בעצם הטעם והתועלת בעלון זה. ובכן:

היו מספר רעיונות מאחורי המיזם. ומהאנשים שפעלו בעניין, לכל אחד היה אכפת יותר מאחד הרעיונות:

א) אברך יצא לו בלימודו חידוש נפלא, ואין לו היכן להטיל את הפצצה. ועכשיו יוכל לפרסם אותו כאן, ולקבל פידבק מהת"ח.

ב) ליצור שיח תורני בין האברכים תושבי השכונה, וליצור חיבור בין האנשים. כידוע שהנושא הזה כאוב, כאשר ישנה זרות בין אדם לחבירו במחוזותינו, וע"י הפרסום וההערות והמחמאות וכו', נוצר חיבור (וכבר השבוע ראיתי זאת).

ג) ליצור ריתחא דאורייתא, כשאנשים מגיבים ומפרסמים התגובות, וכו'.

ד) לתת במה לאברכים שנדחקים לשוליים. למשל, אחד מאלה ששלחו מאמר הוא אברך שהכרתי בפנים, אבל מאד שקט, ועכשיו כתפיו הזדקפו כשכל השכונה קוראת את החידוש שלו.


ולהוסיף נקודה חשובה: לא מדובר בהוצאה כספית גדולה (תלוי כמובן במספר העמודים ובמספר העותקים, ומ"מ מדובר על כמה מאות שקלים כל פעם). כי ההפצה היא רק בשכונה הזו. גם די קל למצוא הנצחות מתושבי השכונה שעורכים שמחות וכיו"ב.

[דרומי]

התועלת ברורה, ויש להוסיף - לפחות בדרך צחות - שהתועלת אינה רק בכיוון החיובי ('עשה טוב'), אלא גם בכיוון השלילי ('סור מרע'), שהרי באותם רגעים שבהם קורא האדם את העלון התורני הוא נמנע מקריאה של חומרים אחרים... וכיו"ב.

[אריך]

אכן, אם בין כך קוראים עלונים, לפחות לקרוא משהו ברמה תורנית..

[אריך]

על עבודת העריכה מעיבות שתי בעיות:

א) לצערנו אברכים רבים, חשובים וחכמים, לא יודעים לכתוב. לא מסבירים מה הם רוצים, וכן משתמשים בראשי תיבות מוזרים, ולא נזקקים כמעט לפסיקים ונקודות וכו'. והעורך צריך להשקיע זמן ומאמץ.

ב) מה עושים עם חומרים בינוניים ומטה שמגיעים, איך דוחים אותם מבלי לפגוע. אני די נבוך בזה.

[חיים סגל]

גליון יפה מאוד, חיילכם לאורייתא!
לא זכיתי להבין את קושיית הגרד"ל [ואגב, לטעמי היה מן הראוי לפתוח את הר"ת], או שלא הבנתי את החזו"א, ואולי מישהו יסביר לי.
כשרובע אותו מאחוריו אינו רואה כלום, כי אין לו עינים בעורף, אז מה הוא יכול להעיד, שהרי לא רק שלא מזהה את הגוף, אלא שכלל לא רואה את הגוף ורק מרגיש אותו.

[אריך]

גליון יפה מאוד, חיילכם לאורייתא!
לא זכיתי להבין את קושיית הגרד"ל [ואגב, לטעמי היה מן הראוי לפתוח את הר"ת], או שלא הבנתי את החזו"א, ואולי מישהו יסביר לי.
כשרובע אותו מאחוריו אינו רואה כלום, כי אין לו עינים בעורף, אז מה הוא יכול להעיד, שהרי לא רק שלא מזהה את הגוף, אלא שכלל לא רואה את הגוף ורק מרגיש אותו.

ראשית תודה על דבריך החמים ועל עיונך בעלון.

כדי להמשיך לדון בקושיית הגרד"ל, נצטט מהעלון:

הרב משה מאיר ליבנה
בדין ראיית העדים את פני הכלה

בחי' מהרי"ט קידושין מ"ג א' כ' בשם אביו המבי"ט שאם העדים לא ראו פני הכלה אינה מקודשת. והאבנ"מ סל"א סק"ד כתב דמקודשת שיכולים לתופסה ולראותה, ובהג' מלואי חותם הביא בשם הנתיבות וכן שמעתי ממו"ר הגרד"ל שליט"א בשם החזו"א דבלאו האי סברא נמי מקודשת דהא יכולים להעיד על גוף זה שנתקדש ומה איכפת לן שאינם מכירים תואר פניה.
והקשה מו"ר הגרד"ל שליט"א מהא דמכות ו' א' דפריך נרבע יציל ומשני שרבעו מאחוריו ולסברת הנתיבות והחזו"א אכתי הא יכול להעיד בשעת רביעה שגוף זה רובעו.

ומה שכתבת לתמוה על השאלה, הערב דננו בזה כמה אברכים, ועוררנו כדבריך. כנראה הגרד"ל הבין שאילו יצוייר שעכשיו היו כאן בי"ד, היה יכול הנרבע להעיד ע"י ששולח את היד אחורנית ואומר לב"ד: הגוף הזה רובע אותי. ונמצא שיש כאן כעין ראיית עדות שניתנת להביאה לבי"ד באותו רגע שהוא נרבע.

[מיכאל1]

אם כן יש כאן חידוש לענ"ד, שעד שחולה ל"ע אלצהיימר או דמנציה, וידוע לנו ששנייה אחר מעשה הקידושין לא יוכל להעיד עליו חשיב כעד.

[שש ושמח]

אם כן יש כאן חידוש לענ"ד, שעד שחולה ל"ע אלצהיימר או דמנציה, וידוע לנו ששנייה אחר מעשה הקידושין לא יוכל להעיד עליו חשיב כעד.

לא הבנתי איך הגעת לחידוש הזה.
----
בעיקר קושיית הגרד"ל, לכאו' אה"נ ואם הנרבע תפס את הרובע ויכול להעיד עליו באמת יפסול את העדות, וכוונת הגמ' להעמיד באופן שהנרבע לא תפס את הרובע, וא"כ כעת כשהעדים באים להעיד לבי"ד שראובן רבע את שמעון, הרי שמעון עצמו אין לו שום עדות על זה, ולא שייך שיפסול את העדות.

[אריך]

אם כן יש כאן חידוש לענ"ד, שעד שחולה ל"ע אלצהיימר או דמנציה, וידוע לנו ששנייה אחר מעשה הקידושין לא יוכל להעיד עליו חשיב כעד.

לא הבנתי איך הגעת לחידוש הזה.
----
בעיקר קושיית הגרד"ל, לכאו' אה"נ ואם הנרבע תפס את הרובע ויכול להעיד עליו באמת יפסול את העדות, וכוונת הגמ' להעמיד באופן שהנרבע לא תפס את הרובע, וא"כ כעת כשהעדים באים להעיד לבי"ד שראובן רבע את שמעון, הרי שמעון עצמו אין לו שום עדות על זה, ולא שייך שיפסול את העדות.

סוגיית הגמ' במכות הלא עוסקת בשיטת ר' יוסי שגם בראייה יש דין נמצא אחד קא"פ, ולכאורה די בכך שבשעת הראייה עצמה יש קא"פ שרואה יחד עם הכשרים, ועי"ז נפסלת ראיית הכשרים, וזהו שהק' הגרד"ל שהלא בשעת הרביעה מאחוריו הוא יכול להעיד שגוף זה שרובעו חייב מיתה. ואתה לומד שאין הפירוש שהראייה שלהם פסולה בשעתה, אלא שבשעה שבאים הכשרים להעיד, ויחד איתם יש בעולם גם את הקא"פ שראה (והוא יכול גם להעיד), חל הפסול. וצ"ע בזה.

[שש ושמח]

אני לא חושב שתלוי האם בשעה שבאים העדים נמצא הקא"פ בעולם. ומסתבר שאם הנרבע ראה שראובן רובעו ואח"כ מת יפסול את העדות.
הטענה שלי היא שהנרבע כלל לא ראה את מה שהעדים מעידים עליו כעת. הם מעידים שראובן רבע, והנרבע כלל אינו יודע האם ראובן רבע או לא.

[אריך]

אני לא חושב שתלוי האם בשעה שבאים העדים נמצא הקא"פ בעולם. ומסתבר שאם הנרבע ראה שראובן רובעו ואח"כ מת יפסול את העדות.
הטענה שלי היא שהנרבע כלל לא ראה את מה שהעדים מעידים עליו כעת. הם מעידים שראובן רבע, והנרבע כלל אינו יודע האם ראובן רבע או לא.

בודאי, הרי אמרו הרוג יציל.

מה שכתבת בשורה השנייה: למה לא? הם מעידים שגוף זה שמוכר להם בשם ראובן רבע, וגם הוא בשעת מעשה היתה לו הכרה בגוף הרובע ע"י שזה הוא הגוף שרבע אותו ונוגע בו. זה גם הכרה. וזה כמו עדים שאחד ראה אותו בפרופיל הצדדי ואחד ראה אותו מקדימה.

[שש ושמח]

למה פשוט לך שאם שניים ראו מהפרופיל הצדדי ואחד ראה מקדימה [ואינו יודע מיהו אלא זוכר את צורת הפנים], ובשעה שבא לבי"ד הושחתו פניו מקדימה ולכן העד השלישי אינו יודע כלל מיהו הרובע, פוסל את העדות?

[אריך]

למה פשוט לך שאם שניים ראו מהפרופיל הצדדי ואחד ראה מקדימה [ואינו יודע מיהו אלא זוכר את צורת הפנים], ובשעה שבא לבי"ד הושחתו פניו מקדימה ולכן העד השלישי אינו יודע כלל מיהו הרובע, פוסל את העדות?

כמובן רק לפי ר' יוסי. למה לא.

[מיכאל1]

לכאורה מדברי הגרד"ל מבואר שעד שכשר להעיד רק באותו רגע דהיינו שאוחז ידו לאחוריו ואומר רא מי רבעני כשר להעיד אע"פ שאחר המעשה רביעה מיד כבר לא יוכל להעיד חשיב כעד, וא"כ נמצא שעד שרואה את שעת העדות חשיב כעד אע"ג שברור שאח"כ לא יוכל להעיד.

[חיים סגל]

לכאורה מדברי הגרד"ל מבואר שעד שכשר להעיד רק באותו רגע דהיינו שאוחז ידו לאחוריו ואומר רא מי רבעני כשר להעיד אע"פ שאחר המעשה רביעה מיד כבר לא יוכל להעיד חשיב כעד, וא"כ נמצא שעד שרואה את שעת העדות חשיב כעד אע"ג שברור שאח"כ לא יוכל להעיד.

זה כבר מבואר בחזו"א, שהרי כלה מכוסה לא יוכלו להעיד אח"כ שנתקדשה כיון שאין להם שום סימן זיהוי, ולכן הקשה הגרד"ל, אך אני עדיין לא מבין, כי החזו"א מדבר כשהעד רואה גוף כלשהוא, וברובע אינו רואה כלום, ועד שאינו רואה אינו עד, כמבואר שסומא פסול לעדות אף שיכול למשמש וכדו'

[אריך]

מצ"ב הגליון השני, חלקו הראשון בעניני צדקה ומעשר כספים, ושאר הגליון בשלל נושאים. הכל ד"ת קצרים בלבד.

כמו"כ יש בו מדור תגובות לגליון הקודם, וכן המשך בנושא קושיית הגר"ד לנדא שליט"א, ומכתב ד"ת בענין זה, שמסר הגרד"ל לגליון.

[חיים סגל]

מצ"ב הגליון השני, חלקו הראשון בעניני צדקה ומעשר כספים, ושאר הגליון בשלל נושאים. הכל ד"ת קצרים בלבד.

כמו"כ יש בו מדור תגובות לגליון הקודם, וכן המשך בנושא קושיית הגר"ד לנדא שליט"א, ומכתב ד"ת בענין זה, שמסר הגרד"ל לגליון.

עדיין לא זכיתי להבין קושיית הגרד"ל, שאמנם החוש הוא כמו ראיה, אך אני מבין ש'חוש' שייך כשהחוש אומר לו מי הוא זה שעושה מעשה זה, אך מה שייך 'חוש' לענין סתם גוף, משא"כ בראיה אפשר להבין שגם ראיית גוף מסויים יש בה משהו

[אריך]

מצ"ב הגליון השני, חלקו הראשון בעניני צדקה ומעשר כספים, ושאר הגליון בשלל נושאים. הכל ד"ת קצרים בלבד.

כמו"כ יש בו מדור תגובות לגליון הקודם, וכן המשך בנושא קושיית הגר"ד לנדא שליט"א, ומכתב ד"ת בענין זה, שמסר הגרד"ל לגליון.

עדיין לא זכיתי להבין קושיית הגרד"ל, שאמנם החוש הוא כמו ראיה, אך אני מבין ש'חוש' שייך כשהחוש אומר לו מי הוא זה שעושה מעשה זה, אך מה שייך 'חוש' לענין סתם גוף, משא"כ בראיה אפשר להבין שגם ראיית גוף מסויים יש בה משהו

לא הבנתי מה ההבדל. הרי אנו יוצאים מנקודת הנחה שאפשר להעיד ע"פ חוש. א"כ כמו שאתה מבין שכשהעד רואה שמלת כלה והינומא ולא רואה מי היא, יש כאן ראיית גוף מסוים ונחשב עדות, למה להרגיש חלק מתואי הגוף לא מספיק. הגע בעצמך, עד שמישש את הכלה והרגיש שיש כאן אדם עם שמלת כלה והינומא, במה גרע ממי שראה זאת. וממילא ההוא שרבעוהו מאחוריו יכול להעיד שיש כאן צורת אדם שדבוק אליו.

[אריך]

מצ"ב גליון 3 להורדה, בעניני חנוכה ועוד נושאים קצרים ונחמדים.

[אריך]

ושוב להזכיר לחכמי הפורום, ניתן לשלוח לנו תגובות לחידושים השונים שבגליון (לפי הדוא"ל שב'דבר הגליון' בעמוד הראשון), ונשתדל לפרסם את המתאימות בל"נ, ככל שירשה המקום.

[אריך]

מצ"ב גליונות 4-5

הגליון 4 יצא לפני כשבועיים, ותוכנו היה שונה מכל פעם. לרגל פטירת מרן זצ"ל, הוקדש העלון לשיחות שמסר בשכונת רמות א', וחלק מהמכתבים שנכתבו לשכונה.

גליון 5 הוא חדש השבוע.

להזכירכם, אם מישהו קורא ויש לו תגובה, הוא מוזמן לשלוח למערכת (אפשר גם כאן באישי אלי).

[צופר הנעמתי]

[

ומה שכתבת לתמוה על השאלה, הערב דננו בזה כמה אברכים, ועוררנו כדבריך. כנראה הגרד"ל הבין שאילו יצוייר שעכשיו היו כאן בי"ד, היה יכול הנרבע להעיד ע"י ששולח את היד אחורנית ואומר לב"ד: הגוף הזה רובע אותי. ונמצא שיש כאן כעין ראיית עדות שניתנת להביאה לבי"ד באותו רגע שהוא נרבע.

החילוק נראה פשוט, שבקידושין העדים יכולים להעיד שפלונית זו שעומדת כאן מתחת לחופה התקדשה לפלוני. משא"כ בנרבע שאינו יודע על הרובע כלום מלבד שהוא רובעו, על מה יעיד? שפלוני זה שרובע אותי רובע אותי?

[אריך]

גליון חדש.

רובו בנושאי תפילין. מתוך הנושאים הנידונים:

טעם סדר הפרשיות לפי ר"ת.
ציפוי לק על הרצועות.
החריץ בין המעברתא לתיתורא.
האם גם התפילין ש"י נקראים תפילין ופאר.
אמירת ברכות ופסד"ז כשמחזיק ביד את התפילין בתיקם

בדין ספק שיש הסתברות לאחד מן הצדדים.

[אריך]

גליון חדש. בענין סעודת שבת ועוד, וכן כמה וכמה תגובות לגליון הקודם.

במדור הראשון, הגר"י גואלמן מעלה שאלה מעניינת, על תחנוני הנשים בשעת הדלקת נרות, לאחר שקיבלו שבת. ותשובת הגרח"פ שיינברג.

[אריך]

גליון חדש להורדה בעניני פרשת זכור וימי הפורים.

גדוש בנושאים מעניינים ומגוונים, והכל בקצירת האומר.

בסופו פרסום חדש ממרן הגרח"ק בענין קריאת המגילה ברמות.

[עבד הזמן]

כמה הערות על הגיליון המלא בטוב טעם ודעת

א. בדברי הגר"י גואלמן שליט"א על בימה המוקפת מחיצות, השו"ע פסק כמו שו"ת הרשב"א ועוד שבמקום שכל תכלית הבימה היא לשמש לרשות שסביבה אינה חולקת רשות לעצמה, והגר"T בביאור הגר"א כ' שיש לדחות כל ראיותיו, וכל החומרא בנויה אכן רק על שיטת הגר"א.

ב. בדבר השאלה שלא הקפידו להדר שמשלוח מנות הראשון יהיה מהודר מכל, כמדומה שכבר דיברו בזה בענין סעודת פורים לנוהגים לאכול סעודה קטנה וחלבית בבוקרו של יום.

[אריך]

כמה הערות על הגיליון המלא בטוב טעם ודעת

א. בדברי הגר"י גואלמן שליט"א על בימה המוקפת מחיצות, כמדומני שבאחד מספרי נתיב בינה [ייתכן מאד על עירובים בסוגיא של חצר קטנה שפרוצה במילואה לגדולה] מבאר שבמקום שכל תכלית הבימה היא לשמש לרשות שסביבה אינה חולקת רשות לעצמה.

ב. בדבר השאלה שלא הקפידו להדר שמשלוח מנות הראשון יהיה מהודר מכל, כמדומה שכבר דיברו בזה בענין סעודת פורים לנוהגים לאכול סעודה קטנה וחלבית בבוקרו של יום.

ייש"כ.

בענין ד' הגר"י גואלמן, ראה בגליון הקרוב 9 (יועלה בהודעה הבאה) תגובה ותשובת הרב.

[אריך]

גליון חדש להורדה בעניני ביהמ"ק, בהכנ"ס, ותשמישי קדושה.

נשמח לתגובות והערות (בכתובת הדוא"ל שמופיעה בסוף 'דבר הגליון')

[אריך]

גליון חדש להורדה בעניני פסח ומועד

מתוך העלון:

האם מותר בשביעי של פסח השנה להוריד את המיחם של חמץ (שיושב על הבלעך) ולחמם בו מים לצורך שבת?

האם צריך למהר באכילת המצה?

מצות עלייה לרגל בזמננו

ועוד

[אריך]

גליון חדש להורדה.

בעניני מאכלות אסורות ועוד. וכן תגובות לגליונות הקודמים.

(נ.ב. אפשר לשלוח אליי תגובות, ובל"נ נפרסם המתאימות)

בין היתר, בענין סערת הדגים, האם צריכים בדיקה וכו'.

מתוך מדור הקושיות:

הרב אהרן לוסטיג
בסימן ש"ו סעיף ה מובאת מחלוקת אם מותר ליטול שכר שבת לצורך מצוה. והביא המ"ב דלכו"ע אינו רואה סימן ברכה (והמקור מפסחים דף נ, ב). והנה הא דאינו רואה סימן ברכה פירושו "שאף שירויח במקום זה יפסיד במקום אחר" (משנ"ב רנא, ב לענין עושה מלאכה בער"ש), ואם כן תמוה מה שכתבו הב"ח והמשנ"ב בסי' ש"ו שנהגו העולם להקל וליטול שכר שבת, וכי מחוסרי אמנה הם לדברי חז"ל שאינו רואה סימן ברכה, ומה יועילו לעצמם במה שנוטלים.
ב.
בסימן ש"ו סעיף ו איתא דמותר לדבר בחפצי שמים כגון לפקח על עסקי רבים. וביאר המשנ"ב: "דצרכי רבים הוי כצורך מצוה". וצ"ב מאי שנא רבים מיחיד. ואם צרכי יחיד אינם מצוה (הגם שבמה שדואג לחבירו מקיים מצות חסד ומצות ואהבת לרעך כמוך, אין די בכך בכדי להגדיר את הדיבור כ'צורך מצוה'), מפני מה צרכי רבים הוו מצוה. לכאו' אינו אלא חסד ליותר בני אדם, ומה לי בכך.

הרב אריה סבג
בסוטה דף ב. אמרינן הרואה סוטה בקלקולה (פי' בניוולה) יזיר עצמו מן היין. וידוע לפרש שהרואה את החוטא, אפילו שרואה אותו בניוולו ועונשו, יש עליו השפעה שלילית והוא עלול לחטוא מכח ראייה זו. והובא במכתב מאליהו ח"ג עמ' 128 ח"ד עמ' 11 בשם פרי הארץ).
ויש להעיר על זה הערה עצומה, דלקמן שם בדף ח: איתא דכל הנשים חייבות לבא ולראות את הסוטה, שנא' וכל הנשים תוסרנה ולא תעשנה כזמתכנה. הרי מפורש להיפך, שראיית החוטאת בעונשה מרחיקה את הרואים מן החטא.

[אריך]

גליון מוגדל להורדה לרגל חג השבועות

ובו הערות, חידושים, וקושיות, במגוון סגנונות.

[אריך]

גליון חדש לרגל הכנסת ס"ת לקהילת שערי תבונה

הנושאים בעלון: עניני כתיבת ס"ת/ צורת האותיות/ קריאת התורה

[אריך]

נושא לדוגמה מהגליון האחרון בעניני ס"ת -

האם בתוכנה תורנית כאוצר החכמה יוצאים יד"ח כתיבת ס"ת (אליבא דהרא"ש דבזה"ז המצוה היא לכתוב ספרי תלמוד ופוסקים).

[עושה חדשות]

נושא לדוגמה מהגליון האחרון בעניני ס"ת -
האם בתוכנה תורנית כאוצר החכמה יוצאים יד"ח כתיבת ס"ת (אליבא דהרא"ש דבזה"ז המצוה היא לכתוב ספרי תלמוד ופוסקים).

יפה מאד כתב הרב נתנאל ולדנברג, תודה לך שהעלית וציינת.
אבל הטענה שכתב שמכיון שאין המחשב מספיק בלי תוכנה, וגם האחרון אין בו חפץ בלי הראשון, לכן אין בזה קיום מצוה, ואפילו אם התוכנות מובנות במחשב הר"ז כב' ענינים שונים, לא התקבלה על ליבי כ"כ. ומה יאמר על ספר הנדפס באותיות קטנות כ"כ עד שבהכרח מתלווה אליו זכוכית מגדלת ולא סגי בלא"ה. אבל הסברות האחרות נשמעות בהחלט גם לענ"ד.

[לענין]

וכיו"ב יש לדון בספרים שיש סגולה חשובה להחזיקם בבית, האם ה"ה כשהם במחשב (וכמדו' שכבר עמדו בזה כאן באיזה מקום)

[מנין]

במדור התגובות יש התייחסות לתגובה שנכתבה באשכול לדברי הרב נתנאל ולדנברג בגליון הקודם.