הודעהעל ידי לענין » א' ספטמבר 23, 2018 1:21 am
היושב בסוכה, ואוכל כזית ראשון, וכיון לקיים מצות 'בסוכות תשבו שבעת ימים', תמוה מאד מאד לומר שלא יצא ידי חובתו מפני שלא חשב על הגזירה שוה של ט''ו ט''ו מחג המצות.
שהרי, ודאי חדא מצוה, והאוכל על מנת לקיים המצוה, ודאי שפיר נפיק, ולענ''ד זו אינה צריכה לפנים.
[ויכלתי להביא הרבה דוגמאות, וכגון מהנחת תפלין ותלמוד תורה וסיפור יצ''מ ואכילת קדשים, אך לגודל פשיטות הדבר, אעדיף שלא להכנס לדוגמאות. האם מי שאוכל מצה בליל הסדר יחד עם קרבן פסח, וכיון לשם מצוה, אלא שלא ידע שהזכר יצחק מחדש שיש כאן קיום של ב' מצוות, הראשון מצה של ליל ט''ו, והשני מצה הבאה עם הפסח, אטו לא יצא?].
ולכך, מה שהזהיר החיד''א לכוין לצאת ידי חובתו, אינו משום שכזית ראשון בעי כוונה טפי על כזית שני, אלא מפני שאין כאן כל דבר ניכר לשם מצוה, ולא דמי לאכילת מצה ונטילת לולב, שניכר שאינו עושה אותם אלא לשם מצוה, ופשוט.