פורום אוצר החכמה

אני זקוק לעזרתכם -
בשירו של הש"ך בהקדמת יורה דעה הוא מפרט את נושאי הסימנים לפי סדר א ב

באות נ' - הוא עוסק בכאו"א - וזו לשונו -

נם כבד הורים ורב / ראש מאמרו נערב / נאה דרש הרב / אז לפני הר חורב / אל חי קרבנו

אני קצת מתקשה להבין את דבריו -
מהו נם?
מה הקשר רב?
למה זה נקרא ראש מאמרו? אולי בגלל שנאמר לפני הר סיני כבר במרה? וזה גם הפשט בהמשך אז לפני הר חורב...
מהו נאה דרש הרב?
ולמה זה מסתיים באל חי קרבנו? אולי כיוון שמעלה עליו הכתוב כאילו דרתי ביניהם וכבדוני?!

חנוך גוטליב במאמרו - מביא כמה גרסאות נוספות - ודן בכמה מן הדברים -
https://amhasefer.wordpress.com/tag/%D7%A9%D7%99%D7%A8/

טברייני כתב:

נם כבד הורים ורב / ראש מאמרו נערב / נאה דרש הרב / אז לפני הר חורב / אל חי קרבנו

מהו נם?

ככל הנראה הכוונה ל - אמר בארמית - כמו נימא וכדומה, וכמו בפיוט אלה אזכרה

וְנָם לוֹ קַבְּלוּ עֲלֵיכֶם צַדִּיקִים וִידִידִים

ויש שגרסו נאם, (יעקב גליס בספר הש"ך ומשפחת רפפורט) והוא כעין הנ"ל.

טברייני כתב:

נם כבד הורים ורב / ראש מאמרו נערב / נאה דרש הרב / אז לפני הר חורב / אל חי קרבנו

מה הקשר רב?

ככל הנראה נצטרך להעדיף את הגרסה שהביא חנוך גוטליב במאמר הנ"ל - בסוף אשלי רברבי 1764 -

כבד אם ואב

במקום 'הורים ורב'.

אבל אז לכאורה הוא דילג על הלכות כבוד ת"ח וממשיך מיד בהלכות תלמוד תורה.

טברייני כתב:

נם כבד הורים ורב / ראש מאמרו נערב / נאה דרש הרב / אז לפני הר חורב / אל חי קרבנו

למה זה נקרא ראש מאמרו? אולי בגלל שנאמר לפני הר סיני כבר במרה? וזה גם הפשט בהמשך אז לפני הר חורב...

ידיד רצה לפרש לי - שנקרא ראש מאמרו משום שכתובים בלוחות ראשונות יחד עם הבן אדם למקום.

ברם, ראיתי להרב דוד הופמן שביאר שבזכות כאו"א הודו אוה"ע לראש מאמרו דהיינו שגם אנכי ולא יהיה אינם לכבוד עצמו כמבואר במדרש. וכן פירשו בש"ע פרידמן.

טברייני כתב:
ככל הנראה נצטרך להעדיף את הגרסה שהביא חנוך גוטליב במאמר הנ"ל - בסוף אשלי רברבי 1764 -

כבד אם ואב

במקום 'הורים ורב'.

אבל אז לכאורה הוא דילג על הלכות כבוד ת"ח וממשיך מיד בהלכות תלמוד תורה.

לכאורה אאפ"ל כן, ש"אב" אינו חרוז ל"נערב".
ובכללות נראה שהש"ך הקפיד בשירה זו על כיו"ב.
(ובכלל – צ"ב קושיית מר "מה הקשר רב" – שהם הלכות כבוד רבו ות"ח הבאים אחר הלכות כאו"א (כפי שהזכיר בעצמו)).

א איד כתב:

טברייני כתב:
ככל הנראה נצטרך להעדיף את הגרסה שהביא חנוך גוטליב במאמר הנ"ל - בסוף אשלי רברבי 1764 -

כבד אם ואב

במקום 'הורים ורב'.

אבל אז לכאורה הוא דילג על הלכות כבוד ת"ח וממשיך מיד בהלכות תלמוד תורה.

לכאורה אאפ"ל כן, ש"אב" אינו חרוז ל"נערב".
ובכללות נראה שהש"ך הקפיד בשירה זו על כיו"ב.
(ובכלל – צ"ב קושיית מר "מה הקשר רב" – שהם הלכות כבוד רבו ות"ח הבאים אחר הלכות כאו"א (כפי שהזכיר בעצמו)).

א. יישר כח.

ב. לשיטתך שהש"ך דקדק מאד, מהו החרוז בהמשך - אז לפני הר חורב?

ג. מה הקשר, כיון שהוא מדבר על עשרת הדברות, כפי שנתבאר בשאר הודעות, וממילא קשה מה השייכות של כבוד רב לעשרת הדברות?

אכן, נראה שבניקוד לא דקדק – אך באותיות דקדק. ראה שם.

אגב, שיר זה של הש"ך.
ראיתי פעם, שמישהו הקשה לר' יואלי'ש מסאטמר, למה לא נזכר בשו"ע שהמלוה בריבית לא יקום לתחיית המתים.
וענהו בחטף: זה מוזכר בש"ך...
למחרת האיש פנה שוב אל רבי יואלי'ש, ועוד טרם פצה את פיו, אמר לו הרבי: בטח באת בשביל הש"ך... זה נמצא בשיר שלו בסוף השו"ע, השורה של הלכות רבית מסתיימת במילים "לא יקץ עמנו".

אני קראתי את זה על ר' אהרן לייב שטיינימן זצוק"ל

יוסף בניהו כתב:אני קראתי את זה על ר' אהרן לייב שטיינימן זצוק"ל

כמדומני שראיתיו בספר "עולמות שחרבו" (שאינו נמצא במאגרים - וחבל...) - הספר י"ל בשנת תשמ"א, שנים רבות לפני שהתחילו לספר סיפורים ושמועות ממרן הגראי"ל זצ"ל.
וכמובן אין לשלול ששני הנביאים התנבאו בסגנון אחד.

חרט כתב:

יוסף בניהו כתב:אני קראתי את זה על ר' אהרן לייב שטיינימן זצוק"ל

כמדומני שראיתיו בספר "עולמות שחרבו" (שאינו נמצא במאגרים - וחבל...) - הספר י"ל בשנת תשמ"א, שנים רבות לפני שהתחילו לספר סיפורים ושמועות ממרן הגראי"ל זצ"ל.
וכמובן אין לשלול ששני הנביאים התנבאו בסגנון אחד.

האמינות של 'עולמות שחרבו' ידועה...

כל קטע מענין ופיקנטי שמצא בספרים, הלביש עליו איזה סיפור גאוני מסטאמר. דוק ותשכח.